שרשור חדש
יש כאן מקו"חניקים/טרמחים של מקו"ח?דרדס-ישנוני
אם כן תכתבו למטה בבקשה שם ושכבה
וואו אם כבראני פה דברו!אחרונה
קחו ווידוי-
היה לי קראש על הסגנון של מקוח ואז לפני חודש הגעתי לאיזור והיתי כזה-
וואו-
איך הטעם שלי השתנה😭🐸
אתם מקסימים אבל כבר לא הטייפ שלי
איפה הימים????איל גלבוע
מה קרה לפורום הזה?? איפה כולם?
הפורום די גוסס...חסוי112
אגב מגניב שקוראים לך אייל גלבוע...אחלה ספר חשבתי רק אני מכירה
חח אחלה ספרהיי זה אני

את לא היחידה..

הזויחסוי112

שאנחנו היחידים שמכירים את הספר

בטוח יש עודהיי זה אני


...טיטו
גמאני מכיר ויש עוד הרבה
וואלהחסוי112


מה לעשות?אני פה דברו!אחרונה
פשוט הלכתי אז נהיה משעמם..
@אנא אערף
למה הפורום מת?פלוניתאלמונית70

משעמם לי אנשים

צריך שמשהו יפתחנושא מעניין כדי שאנשים ידברוחסוי112

כרגע אין לי רעיון אבל  תמצאי משו 

והפורום יקום לתחיה

גם לי אין רעיון פלוניתאלמונית70

אולי זה שאני מסיימת י"ב ולא יודעת מה לעשות עם החיים שלי

רעיונות למה לעשות בשירות...חסוי112

זה נחמד אבל רוב מי שבפורום לא יכול ככ לעזור לך... כי רובם מתחת ל18

 

כי יש לאנשים חייםהיי זה אני

ולא משעמם להם למוות

לא להגזים אני עוד בחייםפלוניתאלמונית70

בינתיים

גמנייייחסוי112

ואם צריך אז אני גאה בשעמום שלי

אני גאה בך שאתה גאה בעצמךפלוניתאלמונית70אחרונה

כל הכבוד

איך מנקים??החיים מאושרים

אני כבר מלאא זמן מנקה משהו שאמור לקחת אולי רבע שעה התחלתי אותו אתמול ועוד לא סיימתי.. לפני שעתיים התחלתי תחדר הייתי יכולה לגמור ממזמן ואני לא מצליחה לשבת ולגמוררר!!

ואהעא זה מתסכל יש למישהו עצה?

חח אוףאמרלד

מבינה אותך

הרבה פעמים זה נראה שהמשימות האלו זה בקטנה אבל בפועל לוקח זמן. הגיוני

כל הכבוד ובהצלחה!!  תנסי

לשמוע משהו תוך כדי שירים/ הרצאה לדבר או בטלפון. ולצ'פר את עצמך כשתסיימי..

 

 

 

בה סיימיתי מקודם תחדר.. תנחשו שלא הייתי על זההחיים מאושריםאחרונה

כל הזמן אבל.. ב''ה וצודקת ממש עזר לי לשים שירים..

מישו יודע איך מוחקים פה את הצאטים בשיחות אישיות?אלי😁

יש אפשרות כזאת בכלל?

תנסה לשאול כאןאמרלדאחרונה
מתלבטת אם לבקש הדרכה בסניףהחנונית

אני בכיתה ט', ועכשיו מתחילים את התקופה של השיבוצים...
אני חניכה שנחשבת די 'איכותית', צהובה וברמה דתית די גבוהה, רוב הסניף מכיר אותי...
הקטע הוא שאני גם לא ככ טובה ביחסי אנוש (לדעתי), ואני גם משקיעה המון בלימודים ולא בטוחה אם יהיה לי את הזמן... חוץ מה, אנחנו סניף נפרד, אבל בצוות כן יש ישבצים מעורבים לפעמים, וזה קצת מפריע לי...
אני מתלבטת גם לאיזה שבט לבקש להיכנס... אני מאוד טובה עם ילדים קטנים, אבל מפחיד אותי להיות זאת שהיא האדם הראשונים שבנות כיתה ג' יפגשו בסניף, ובעצם להיות זאת שמציגה להם את הסניף...
יש לי קשר מאוד קרוב עם הבנות שעכשיו בשבט נבטים (כיתה ד'), ואני שוקלת לבקש להיכנס אליהם... אבל מצד שני, ה-ו זה גיל די קשה...

גמני מתלבטת...חסוי112

אני נחשבת ממש דוסית וצהובה  וגם היחידה בשבט בלי פנימיה וכולם כבר מדברים עלי בתור מדריכה ... הקטע זה שלא באלי להיות מדריכה כי אני עסוקה מאווווד בכללי וזה בלי הבגרויות שנה הבאה וגם אני ממש לא מסוגלת לילדים קטנים כי יש לי פטיל קצר וגם אין לי מה לעשות איתם והם משעממים אותי ולגדולות יש כבר מדריכות...... ההיתי רוצה לבלות את שעות ההתנדבות שלי נגיד לבד בשקט המופתי של  הסיפריה לא כי אני בנאדם ששונא אנשים אבל אובר רעש ושאלות מיותרות מחרפנות אותי אז אני אסבול בתור מדריכה לא משנה עד כמה אני אוהבת את הסניף ... אבל כולם בונים על ולא באלי לאכזב...

בשבילך נראלי כדאי שתלכי על נבטיםחסוי112

כי חשוב שתתחברי לשבט שלך ואת לא יודעת איזה בנות יהיו בכיתה ג...

 

...תות"ח!

אישית הייתי ממליץ לא להיכנס להדרכה, על אף החשיבות של זה, משום שזה מעורב....(וכבר כתבת שזה מפריע לך....). או להיכנס להדרכה באריאל.

אלא אם כן יש אפשרות להיכנס על מנת לא להשתתף בישבצי"ם...(די נמנע מראש לעשות ישבצי"ם רציניים, לפי דעתי, כיוון שזה א', הרבה פעמים בשעות מאוחרות, ב', זו אחת מההזדמנויות הבודדות להיות עם החבר'ה של הצוות שלא במסגרת מדריכים אחראיים על חניכים, ולכן מדרך הטבע יש צחוקים וכדו'....אבל זה תלוי, לא מוכרח....).

 

בכל מקרה, וודאי שכל מקרה לגופו, וכדאי שתתייעצי עם מבוגרים, ובין היתר עם דמות רבנית...

..החיים מאושרים

אם אני לא טועה היית קומונר באריאל לא?..😶🙈

סתםסתם צודק כל אחד לגופו..

לא קומונר...תות"ח!

אבל אכן הייתי מדריך באריאל....

 

אבל מלבד זה, למרבה ההפתעה, הייתי חניך בבנ"ע איזו תקופה...(לפני שנפתח/פתחנו אריאל...היה גם שלב חפיפה שהייתי הולך שבת אחת לאריאל, שבת אחת לבני עקיבא...).

...החיים מאושרים

לא יודעת ממש מה להגיד לך זה באמת שאלה קשה וכל אחד צריך לבדוק אם עצמו..

אבל מדריכות דוסיות זה פשוט ההמצאה הכי טובה בעולם!!

אני זוכרות כשהיה לי מדריכה דתיה אבל את יודעת מדברת עם בנים וזה.. איך זה הרגיש לנו מוזר כאילו לא מובן משהו שם איך זה אפשרי שהיא תלמד אותנו משהו.. (ברור שזה היה אפשרי והיא מדהימה אבל זה היה הנק' מבט שלי בהתחלה..) קיור תעשי תשיכולים הנכונים בעזרת ה' וזכרי זה שליחות כפשוטו ברור שזה יהיה קשה עם הצוות וזה אבל לדעתי אם לומדים תנושא ומתחזקים בזה כל הזמן זה ממש יעזור..

בעזרת ה' שיהיה לך בהצלחה בני עקיבא ישמח לקבל מדריכים כמוך (לדעתי..)

אהלןתגל הארץאחרונה
אני מדריכה בבני עקיבא, את שבט ניצנים(שנה שנייה)
וואלה בהתחלה לא רציתי להיכנס להדרכה כי לא חשבתי שיהיה לי את הזמן לזה ולא רציתי להתחייב להשקיע אבל עכשיו אני יכולה להגיד שזה חדמש אחת ההחלטות הטובות שקיבלתי בחיים
לגבי הזמן- את תמצאי זמן. בשישית זה ממש סבבה, אולי תקופת מבחנים מורידים טיפה הילוך אבל באמת שזה לא מתנגש כמעט עם הלימודים, ובשביעית הגיוני שבתקופת בגרויות תקחי טיפה הפסקה אבל באמת שזה לא כזה נורא...
ולגבי המעורב- אני הייתי חניכה בסניף נפרד והלכתי להדריך בבנ"ע מעורב(שבטים נפרדים, הסניף לא) זה ממש תלוי בצוות...יש כאלה שבאמת ישמרו על אווירה רצינית בישבצ ויש כאלה שלא, אז זה תלוי מי יהיו המדריכים...
ולהדריך את הקטנים זה אחד הדברים המשמעותיים!! בתכלס ביום יום זה לא באמת כזה מאתגר, רק מסעות קשים עם הגיל הזה😅
וצריך לזכור שלכל גיל ושבט יש את הקשיים איתו🙃

בהצלחה ענקית!!
שליחות בחולפודינג111
יש כאן חברה שהמשפחה שלהם עשתה שליחות? אם כן אשמח שתגידו לי איך הרגשתם בתוך זה? להגיע למקום עם שפה לא מוכרת תרבות חדשה וכו'
יש לי מבחן ענקמחר ואני סופר לא מוכנההההההההההההחסוי112


אני בסטרס מה עושים?!?!חסוי112

יעפו אותי מההקבצה בטוח

אמממ לא להגיע?מבולבלת מאדדדד
להיות חולה בכוונה. תצאי החוצה לקור לכמה שעות.
לא לא עבד ליחסוי112

אמא שלי לא קנתה את  הכאבי ראש המטורפים שלי...

לא נורא... 

אחד המשפטים האהובים עלי הולך ככה "גם אפס זה מספר עגול"

באסה שלא הצליח...מבולבלת מאדדדד
אבל זה משפט ממש חכם!!

אני משערת שזה מבחן באנגלית או מתמטיקה, אם זה הקבצות, שנכון שאלו נושאים חשובים, אבל תירגעי. לרוב יש לזה פחות משקל משמלחיצים אותך.
....חסוי112

תודה תודה המצאתי לבד

וואלה? טוב זה נורא מעודד

אבל איך היה המבחן?מבולבלת מאדדדד
לא יודעתחסוי112

שלושת רבעי הלך ממש טוב  לא עניתי בכלל

אז הציון שלי די מתחיל משמונים

המלצה שליהחיים מאושריםאחרונה

תענו כמה אופציות לתשובה לי זה עבד באיזה מבחן במתמטיקה כתבתי כמה אופציות לאיזה משהו וצדקתי איכשהו..

אולפניסטיות, הייתן מסכימות לזה?אנונימית דתייה

בשבת חברה שלי העלתה רעיון בחצי צחוק, "מה דעתך על מקרה שבו יהיה מדריך שכבה באולפנה במקום מדריכה במקרה שלא מוצאים מדריכה?", כמובן שחשבתי שזה רעיון ממש הזוי, אבל מצד שני זה לא כמו מורה גבר שיש לפעמים באולפנה? ברור שמישהו בשירות הרבה יותר צעיר ממורה אבל אני תמיד הרגשתי שיש דיסטנס ביני לבין מדריכה ויש  אולפנות שאין בהם מדריכה לכל שכבה וזה קצת מבאס...

מה דעתכן?

 

...החיים מאושרים

לא הבנתי השאלה זה מדריך לכיתת בנות?

תאורטית זה ממש מגניב...חסוי112

 את יודעת שאיזה בן חתיך תמיד יהיה שם להקשיב ולעזור לך כמו אביר על סוס לבן  ומי יודע אולי בסוף תתחתנו אבל לא, אף אחד לא יסכים לזה....כי זה לא לפי ההלכה ורוח ההלכה וזה פוגע בשם הטוב של האולפנה 

דבר שני זה מאוד מסוכן ויכול ליצור בקלות מצבים כמו הטרדות, אונס, סחיטה וכאלה...תחשבי שאת מספרת לגבר/נער איך שתגדירי את זה את כל החיים שלך, שהם לא בהכרח מושלמים והוא משתמש בזה נגדך כמו למשל מאיים עלייך שאם לא תעשי משו הוא יספר לכולם שאת לא טובה כמו שאת נראת... ממש מתנגדת במיוחד אם זה פנימיה 

ולשאלתך לגבי המורהחסוי112

האם את ההית משחנ"שת עם המורה שלך למתמטיקה???

תעני לעצמך

לא מתאים בכלל.אצבעוני
וזה לא רק בגלל שאולפנה היא מוסד חינוכי דתי.
בשום מצב לא מתאים שבחור יהיה המדריך של בנות בגיל חטיבה או תיכון - בתפקיד שהוא גם חינוכי וגם חוויתי וחברותי מאוד צמוד ויומיומי.
את מדברת על פנימיה, נכון?
ברור לך שבחור לא יכול להכנס סתם ככה לחדר של בנות, למשל כדי לזרז לקום בבוקר, ומדריכה כן יכולה.

מורה מקצועי לעומת מדריך - זה תפקיד אחר, עם יחסי קרבה לגמרי אחרים, לא מגיעים לקרבה אישית כמו עם מדריכה.

הכוונה לא לפנימיהאנונימית דתייהאחרונה
איך לעבור את הבגרות?היום הוא היום


לכבוד המתבגרים שנכנסים לתקופת הבגרויות
..nes

תודה

לא הבנתי. תוכל להסביר?היום הוא היוםאחרונה
אהלן אני וחברה עושות פרויקט לאזרחות..אני פה דברו!

וממש נשמח לתשובות כנות, זה ממש יעזור לנו תודה מראש

הנושא שלנו מדבר על אלימות ותכנים לא מתאימים בסרטים לילדים.

 

האם יש מודעות הורית לסרטים שילדיהם צופים?

האם נתקלתם בסרטים שבהם רמת האלימות גבוהה לילדים?

מה לדעתכם יכול להיות אמצעי המניעה וההגבלה בנושא?

 

נשמח לעוד שאלות אם עולה לכם 

תודה ובוקר קסום לכולכם

המענה הוא ביחס לילדים בגילאים צעיריםזמירותאחרונה

יש מודעות לתכנים, יש מודעות לזמן שימוש.

 

משתמשים במשפחה באפליקציית הניהול Family Link של גוגל. מגדירים לכל ילד חשבון גוגל עם סימון של קטינים, בפתיחת שם המשתמש.

יש באפליקציה 4 מדרגים של גיל.

שאלות ותשובות על היכולות - בקישור:

Google Family Link – שאלות נפוצות

 

אזnes

שיחקתי סטנגה עם חברים.

מהלך המשחק מישהו בעט לי את הכדור לפרצוף ויצא מזה גול.

אבל כאב לי.

הכאב יעבורזה רק אני
הגול שהבקעת לעולם ימשיך להיחשב.
..nes

"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"

את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.

השאלה הזו שמנקרת,

ההרגשה הנוראית שעוטפת

שוב

ושוב

ושוב

 

ההרגשה הזו שהכל סוגר

שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.

וכאב.

הו הו כמה כאב כמה!!!

 

כאב לאנשים שיקרים לך

וכאב לעוד אנשים שיקרים לך

וכאב לעצמך

וכאב לעם שלך

וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים

וכאב בכל מעגל שהוא

חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...

 

כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!

 

ואת כבר בהצפה.

הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.

פשוט הצפה.

 

תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.

נגמר המלאי.

אין.

פשוט אין.

 

ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף

ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף

ועוד

ועוד

 

ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!

 

אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!

לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.

פיזית.

פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה

למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,

להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא

ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.

ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.

 

לעצום עיניים.

לשים את עצמך במקום שקט.

שקט שקט.

גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.

ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.

ומה עובר עלייך?

 ועם מה את מתמודדת?

ומה חשוך לך ובך כעת?

ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,

שזה פשוטו טו מאץ'!

יותר מדי!

זה יותר מדי לך, לכולם!

 

ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך

לעצור

ולקחת עוד קצת זמן לעצמך

אפילו אם מועט,

להסדיר נשימה

לסדר מחשבות

לנשום

להתמלא

לשתות

אולי תה חם ומתוק

מקלחת נעימה וחמה

כל פינוק שבא לך

פינוק קטן של אוכל

תפילה לקב"ה שישלח כוחות

שיתוף

חיבוק

וכמובן - שינה!

שיר מעודד

מוזיקה בכללי

פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ

להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,

לצאת לשאוף אוויר בחוץ

הליכה קצרה

וכל הטענת מצברים אחרת!

וכל מה שיכול לעשות לך טוב!

 

ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך! 

אי אפשר יקרה!

את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...

אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.

 

האיתותים הללו של הגוף שלך החכם

ושל הנפש החכמה

אומרים לך -

היי יקרה! עד כאן!

אנחנו חייבים מילוי!

בואי תדאגי לנו למילוי

ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים

 

אבל קודם המעגל שלך.

את.

עצמך.

מתמלאת.

נושמת.

מתחזקת.

שמחה.

 

ואח"כ כמובן אישך והילדים

ואז המשפחה המורחבת

והחברה היקרה

ושאר המעגלים

לאט לאט.

אי אפשר הכל בבת אחת.

 את רק בן אדם אחד.

מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.

עם גבולות יכולת

עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...

ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.

לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.

ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.

 

אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.

וזהו.

לשחרר.

אי אפשר לעזור לכולם.

את רק בן אדם.

אחד.

יחיד ומיוחד.

ואחד.

 

וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!

ועוזרת!

ותומכת

ומאירה

ומחדדת

וכמה אכפתיות נובעת ממך

כ"כ כ"כ אכפת לך!

ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!

 

ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!

 

שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!

שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!

את מה את כן יכולה

ומה את לא

את מה עושה לך טוב וממלא

ומה מרוקן

את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך

ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך

ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...

 לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,

אבל בסופו של דבר גדלים!

וגם מכל הרע שבעולם -

נכון.

הוא קיים.

אבל הטוב קיים שבעתיים!

 

"ברגע קטון עזבתיך

ורחמים גדולים אקבצך"

 

הרע הוא כמו רגע קטון!

והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!

 

ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"

ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך

 

אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"

וכולנו "אור איתן"

ולא רק בשיר ילדים חמוד

אלא באמת באמת

 

לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!

לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו

במעגלים שלו

ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד

ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה

 

כי חיוך אחד שלך לילדה,

שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,

שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,

וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,

 

או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,

שהצלת

ועודדת

והרמת

ותמכת

ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,

שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,

ואותם אנשים שפגשו גם 

 

ואין לדבר סוף! 

כן כן

ל***טוב*** אין באמת סוף!

הוא באמת אינסופי!!!

 

אז את יקרה מוסיפה אור

ותוסיפי אור

וקצת פחות תחשבי על החושך.

כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט

ומספיק אפילו אור קטן

ואפילו יחיד

בכדי לגרש חושך גדול גודל

 

ויש לנו את בורא עולם

שהכל שלו

והכל מאיתו

הטוב והרע

ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה

ולימדנו שהכל לטובה!

כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה

ולהתחזק באמונה

בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה

והוא אחראי על הכל

ולפעמים התפקיד שלנו הוא

"הרפו.

הרפו ודעו כי טוב השם!"

 

ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.

לא כל העולם על כתפייך היקרות

ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.

 

ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*

באנשים טובים

בנפלאות הבורא

בילדים שיש

במשפחה

בחיוכים

באוכל הטעים

בשפע

במיטה הנוחה

בגוף שמתפקד

ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע

ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו

לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו

אלא להיפך - להנכיח אותו

לראות אותו

להעצים אותו

להודות עליו

ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!

 

להתפלל במילים שלך

את כל הכאב

והקושי

והתקוות

הכל הכל הכל

לקב"ה

ולהודות לו על מה שכן יש

ולבקש על מה שעוד לא

והוא שומע הכל

והוא כל יכול

 

ותמשיכי להתחזק 

להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום

להתקרב למה שעושה לך טוב

להתרחק ממה שעושה לך רע

ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה

 

והדברים ב"ה עוד יתבהרו

כולם

לאט לאט

את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!

ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת

ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים

השבויים שכבר חזרו

החולים שנרפאו

העקרות שנפקדו

הרווקות שהתחתנו

הזוגיות שהתחזקה

הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה

הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם

הערבות ההדדית

האחדות

החסד

העזרה

השמחה

הצחוק

החיוכים

רגעי האושר

והשפע

והטוב.

הטוב.

שקיים!

ושילך ויגדל ב"ה 

ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!

 

ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך

ותני לטוב שבך לגדול ❤

ואוו איזה מעודדהחיים מאושרים


חחח יגבררהיי זה אני

"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"

את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.

השאלה הזו שמנקרת,

ההרגשה הנוראית שעוטפת

שוב

ושוב

ושוב

 

ההרגשה הזו שהכל סוגר

שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.

וכאב.

הו הו כמה כאב כמה!!!

 

כאב לאנשים שיקרים לך

וכאב לעוד אנשים שיקרים לך

וכאב לעצמך

וכאב לעם שלך

וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים

וכאב בכל מעגל שהוא

חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...

 

כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!

 

ואת כבר בהצפה.

הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.

פשוט הצפה.

 

תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.

נגמר המלאי.

אין.

פשוט אין.

 

ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף

ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף

ועוד

ועוד

 

ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!

 

אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!

לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.

פיזית.

פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה

למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,

להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא

ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.

ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.

 

לעצום עיניים.

לשים את עצמך במקום שקט.

שקט שקט.

גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.

ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.

ומה עובר עלייך?

 ועם מה את מתמודדת?

ומה חשוך לך ובך כעת?

ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,

שזה פשוטו טו מאץ'!

יותר מדי!

זה יותר מדי לך, לכולם!

 

ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך

לעצור

ולקחת עוד קצת זמן לעצמך

אפילו אם מועט,

להסדיר נשימה

לסדר מחשבות

לנשום

להתמלא

לשתות

אולי תה חם ומתוק

מקלחת נעימה וחמה

כל פינוק שבא לך

פינוק קטן של אוכל

תפילה לקב"ה שישלח כוחות

שיתוף

חיבוק

וכמובן - שינה!

שיר מעודד

מוזיקה בכללי

פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ

להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,

לצאת לשאוף אוויר בחוץ

הליכה קצרה

וכל הטענת מצברים אחרת!

וכל מה שיכול לעשות לך טוב!

 

ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך! 

אי אפשר יקרה!

את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...

אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.

 

האיתותים הללו של הגוף שלך החכם

ושל הנפש החכמה

אומרים לך -

היי יקרה! עד כאן!

אנחנו חייבים מילוי!

בואי תדאגי לנו למילוי

ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים

 

אבל קודם המעגל שלך.

את.

עצמך.

מתמלאת.

נושמת.

מתחזקת.

שמחה.

 

ואח"כ כמובן אישך והילדים

ואז המשפחה המורחבת

והחברה היקרה

ושאר המעגלים

לאט לאט.

אי אפשר הכל בבת אחת.

 את רק בן אדם אחד.

מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.

עם גבולות יכולת

עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...

ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.

לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.

ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.

 

אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.

וזהו.

לשחרר.

אי אפשר לעזור לכולם.

את רק בן אדם.

אחד.

יחיד ומיוחד.

ואחד.

 

וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!

ועוזרת!

ותומכת

ומאירה

ומחדדת

וכמה אכפתיות נובעת ממך

כ"כ כ"כ אכפת לך!

ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!

 

ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!

 

שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!

שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!

את מה את כן יכולה

ומה את לא

את מה עושה לך טוב וממלא

ומה מרוקן

את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך

ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך

ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...

 לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,

אבל בסופו של דבר גדלים!

וגם מכל הרע שבעולם -

נכון.

הוא קיים.

אבל הטוב קיים שבעתיים!

 

"ברגע קטון עזבתיך

ורחמים גדולים אקבצך"

 

הרע הוא כמו רגע קטון!

והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!

 

ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"

ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך

 

אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"

וכולנו "אור איתן"

ולא רק בשיר ילדים חמוד

אלא באמת באמת

 

לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!

לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו

במעגלים שלו

ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד

ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה

 

כי חיוך אחד שלך לילדה,

שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,

שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,

וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,

 

או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,

שהצלת

ועודדת

והרמת

ותמכת

ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,

שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,

ואותם אנשים שפגשו גם 

 

ואין לדבר סוף! 

כן כן

ל***טוב*** אין באמת סוף!

הוא באמת אינסופי!!!

 

אז את יקרה מוסיפה אור

ותוסיפי אור

וקצת פחות תחשבי על החושך.

כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט

ומספיק אפילו אור קטן

ואפילו יחיד

בכדי לגרש חושך גדול גודל

 

ויש לנו את בורא עולם

שהכל שלו

והכל מאיתו

הטוב והרע

ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה

ולימדנו שהכל לטובה!

כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה

ולהתחזק באמונה

בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה

והוא אחראי על הכל

ולפעמים התפקיד שלנו הוא

"הרפו.

הרפו ודעו כי טוב השם!"

 

ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.

לא כל העולם על כתפייך היקרות

ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.

 

ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*

באנשים טובים

בנפלאות הבורא

בילדים שיש

במשפחה

בחיוכים

באוכל הטעים

בשפע

במיטה הנוחה

בגוף שמתפקד

ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע

ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו

לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו

אלא להיפך - להנכיח אותו

לראות אותו

להעצים אותו

להודות עליו

ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!

 

להתפלל במילים שלך

את כל הכאב

והקושי

והתקוות

הכל הכל הכל

לקב"ה

ולהודות לו על מה שכן יש

ולבקש על מה שעוד לא

והוא שומע הכל

והוא כל יכול

 

ותמשיכי להתחזק 

להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום

להתקרב למה שעושה לך טוב

להתרחק ממה שעושה לך רע

ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה

 

והדברים ב"ה עוד יתבהרו

כולם

לאט לאט

את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!

ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת

ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים

השבויים שכבר חזרו

החולים שנרפאו

העקרות שנפקדו

הרווקות שהתחתנו

הזוגיות שהתחזקה

הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה

הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם

הערבות ההדדית

האחדות

החסד

העזרה

השמחה

הצחוק

החיוכים

רגעי האושר

והשפע

והטוב.

הטוב.

שקיים!

ושילך ויגדל ב"ה 

ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!

 

ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך

ותני לטוב שבך לגדול ❤

..החיים מאושרים

בחיים אני לא יבין מוח של בנים...

גם כשאני משחקת עם חברות (זה לא קורה הרבה) אף אחת לא סופרת גולים כולם בערך עומדות בלי לזוז..

טוב אבל לא יודעת מי שכיף לו שיהנה..

(אחים שלי כל יום חוזרים עם פצע אחר שיהו בראים)

כי את בתהיי זה אני

אתם לא יודעות לשחק כדורגל

לא נכוןן אי פעם הייתי מנצחת את אחשלי...החיים מאושרים


מוזרהיי זה אני

איך אמרת? 
אי פעם

 

 

התכוונתי להגיד *אני פעם..החיים מאושרים


מוזרהיי זה אני

איך אמרת?

פעם

חיחיחי...החיים מאושרים

אני מבקשת שוויניזם (יש מילה כזאת?)

יש לך הודעות ייחודיות בפורוםadvfb
אני מרגיש שאתה כותב כמו שאתה מדבר. קטע.
אוישטלהאחרונה

נשמע לא ממש כיף..

..nes

אז הבאתי אוכל מהבית והתפדחתי.

הכי טעיםאגוז16


..nesאחרונה

נכון

אניnes

מתחנן בפניכם: אם אתם רואים מישהו שמחרימים אותו תדווחו על זה להורים שלו.

עהאהעאהעה תרמתי אני נראת דורהההחיים מאושרים


כל הכבוד!! זכית!!מבולבלת מאדדדד
מזל טוב!!!חסוי112אחרונה


חברות לביינשיםאבי המעניין

שלום אני בייניש, דוס ברוך השם, ככל שמתבגרים הצורך לאהבה וקשר עולה, אנחנו כיהודים מאמינים יודעים שקשר שלא נכון בין שתי המינים שלא ע''פ גדרי ההלכה - אסור!! שזה כולל שמירת נגיעה, דיבור שאינו מתאים וכל הידוע.....

אך לאחרונה אחרי שראיתי שאני נופל הרבה בגלל הצורך האמיתי הזה, של רצון לקשר אהבה וכו', התחבטתי בשאלה האם ראוי לבחור, נגיד אמצע\סוף שביעית יתחיל להיפגש עם חברה, קשר של חברים רגילים, התחזקות בעבודת ה' ביחד, (ע''מ להגיע בסוף לזוגיות), כאילו להתחיל להיפגש מוקדם על דעת להתחתן מאוחר, יש אנשים שאומרים שחברה בכל מצב כל עוד זה לא עניני ע''מ להתחתן זה פוגע בזוגיות איני יודע האם זה נכון, יכול שאף להפך ע''י שתלמד איך מתייחסים לבחורה כבר  שאתה צעיר אז לא יהיו טעויות קריטיות אחרי החתונה או כגון זה? מה דעתכם? 

 

 

 

 

ה' הוא הכל והכל הוא ה'. גימ' ''כושי = פורים''

סביר להניח שאתה לא נופל בגלל הצורך הזהפשוט אני..אחרונה

אלא בגלל צורך אחר, וממילא הצורך האחר הזה לא יתממש על ידי חברות מהסוג שאתה מדבר עליו, ולכן זה לא יעזור לך בנפילות.

 

ובכלל, לרצות בת-זוג בשביל לא ליפול זאת סיבה די גרועה.

..nes

אני זוכר שלילה לפני שנסענו לאילת, חלמתי חלום שבו ראיתי הרים.

בטיול, כשהגענו להרי אילת הסתכלתי מסביב וזה היה בדיוק כמו שראיתי בחלום.

(!!)