חם לי, קודם כל.
סתם דבר שחשוב לדעת עכשיו.
חברה, זה טוב. מאוד.
א-ב-ל, עד תלות נפשית. ולא רק אלא שצריך לעצור את הדברים אחד קודם.
שזה אומר שאם את מרגישה תלוי בה נפשית. ק-----אט. עוצרים לגמרי.
מכאן? קיצוניות לדרך השנייה. להתנתק ממנה לזמן מסוים בהדרגה, עד הצד השני.
כמובן, שאת חייבת חוץ מזה גם אם אין 'תלות נפשית', להבין, שהיא לא בעלך.
היא חברה, טובה מאוד, וטוב מאוד שכך. אבל אתן שני נשמות, לא מחוברות זו לזו בכבלים.
קיצור, לפי מה שאת מתארת הגיע הזמן - לשינוי.
להשאר חברה מאוד טובה, ומצד שני, להבין שהנפש שלך. הפרידה תגיע מתישהו.
את לא יכולה להיות מחוברת אליה בשרשראות של רגע. קאט, לעצור ת'דבר הזה.
כן מאוד לאהוב, להתגעגע, להיות מחוברת, אבל לא עד כדי...
פשוט לא. יש לך עצמיות משלך ואת זו את. לא להתבלבל. את לא חברה שלה,
אלא את זו את. חוץ מזה, את גם חברה שלה.
תבחיני בין להיות מחוברת לחברה,
לבין להיות תלויה בה - שזה ממש לא. ואם כן, הגיע הזמן לשנות דברים.
הדרכני, קחי הדרכה מהאדם החד ביותר.
אם אני אני כי אתה אתה ואתה אתה כי אני אני -
אז אני לא אני ואתה לא אתה.
אבל אם אני אני כי אני אני ואתה אתה כי אתה אתה -
אז אני אני ואתה אתה.
האימרה של ר' מנחם מנדל מקוצק זצ"ל.
הוא חד. תקראי שוב את הדברים בשביל שיכנסו לך ללב.
מקוה שקצת עזרתי. אם יש להרחיב, בשמחה.
הרבה מאוד בהצלחה ו - תזכרי ת'קוצקר.
שבוע מבורך ומלא מלא שמחה!
