בס"ד
אני יגיד לכם ת'אמת בקשר לקטע הזה, הוא מדבר על יאוש!!!אני מגלה לכם, והוא מדבר על יאוש של עצמי, כך שלא שתצרכו לשאול אליו יותר מידי שאלות=](אגב, הוא נכתב במצב של יאוש, כך ש...)תהנו:
אין לי כוח יותר להמשיך\ד"ר אריק
אני רוצה להמשיך לשכב על הספה בלי לעשות כלום.
בשקט הזה.רק נשימות והרוח ששורקת.
אין לי כוח יותר להמשיך.אני רוצה להשאר בשקט, בלי לזוז.
לבהות בחלון, בלי לעשות דבר.שקט.
אני נושמת לאט, וכל דקה שעוברת, אני רק רוצה להמשיך.
אני רוצה לבהות בקיר שחור, מרובע.לבהות בו ולא לחשוב על כלום.
אין לי כוח להמשיך במסע הזה.ביאוש הזה.
נמאס לי להסתובב סביב הזמן של עצמי.סביב הזנב של עצמי.
היאוש הזה, הכאב הזה!
אני פשוט רוצה שכל זה יגמר.ואני יחזור למקום שממנו באתי, לחזור לאבא.
אני רוצה לישון שבוע שלם, בלי להתעורר, בלי לאכול, בלי לשתות.
ואז להתעורר לעולם אחר, לא אכפת לי כבר שגם בו יהיה לי קשה, רק לא רוצה להיות פה.
אין לי יותר כוח להמשיך!
אין לי!יצא לי החשק לקום בבוקר ולישון בערב!
לאכול ולשתות, לצחוק או לבכות.
אין לי את הכוחות האלה יותר.לשקר לאנשים כדי שיחשבו שהכל בסדר איתי.
אין לי.להגיד את האמת?אני גם לא יכולה.ואני משתדלת.אבל גם הכוחות האחרונים נגמרו לי.
ועכשיו.עכשיו אין לי כוח יותר להמשיך, רק לבהות במסך שחור ללא תזוזה.להרגיש איך אין לך אוויר בריאות.
להרגיש מחנק.להרגיש, באמת מיאוש מעצמך.
אני מחייכת מתוך שינה, אני בוכה מתוך עילפון, ובשקט הזה, רוצה רק לישון.
להתמסר לכאב, ללעוג לו בפנים, ולהרגיש באמת "עם ישראל חי וקיים, עם ישראל חי, קיים וינצח"
להביט באויב בעיניים, ולהגיד לו, אולי אנחנו ישנים, אולי אנחנו עוד מעולפים, אולי אנחנו עוד מיאושים, אבל אנחנו מביטים לאויב בעיניים.בגאווה.בגאון.
אין לי יותר כוחות.אבל אני חייבת, חייבת!
אני מזכירה לעצמי שוב "עם ישראל חי וקיים וינצח"
להביט למוות בעיניים ןלהגיד לו:"שתוק!"
להביט לחיים בעיניים ןלהגיד לו:"דבר!"
צריך אומץ.צריך גבורה.כי מי אומר לא למוות?
ולעם היהודי יש את האומץ, יש את הגבורה, והוא עומד מול וכולם:
"אין לי יותר כוחות.אין לי יותר כוח יותר להמשיך.אבל זה רק בגלל העילפון, רק בגלל העיפות.ואנחנו כאן!ותמיד נהיה!"
ללכת להגיד לאויב "אתה לא מפחיד אותי-זה שקר.
ללכת להגיד לאויב "אני מפחד ממך"-זה בזיון.
ללכת להגיד לאויב "אני מפחד ממך, אבל ייש מי ששומר עלי"-
זאת אמת!זאת גבורה!זה אנחנו!זה אני ואתה!זה אנחנו!עמ" חי וקיים!
]
כאילו היה צחוקים אבל דווקא על חשבון זה...
