בס"ד

הנר זיכרון מופיע רק בגוגל ישראל.. אם תכנסו לגוגל באמריקה (.com) אז לא יהיה את הנר הזה...

בס"ד

נסעתי עם חרדי בטרמפ בצפון, והיינו ליד הכנרת, ואז האבא החרדי אמר לבן שלו:

הרבה פעמים,זה שלבנאדם אין חשק לקום בבוקר ולבוא לישיבה,זה בגלל שהוא רוצה\צריך להתחתן ולא עושה זאת.

אני מכיר גם בציבור הלא חרדי כאלה שממש קשה להם לקום בבוקר,ואין להם חשק לעשות כמעט כלום,וברגע שהם מתחילים "לצאת",פתאום הם מקבלים מין שמחת חיים,וממש משתנים.קמים בבוקר,לומדים בשמחה.לא בקטע הדתי.פשוט כל החיים נראים אחרת.

בחברה מעורבת בדרך כלל לא נתקלים בתופעה הזאת,כי הקשר עם הבנות מספיק כדי למנוע את זה.
אין לי מושג אם יש דבר כזה אצל בנות,אבל תשאלי חברות שלך שמעל גיל 20,רווקות שחיות בחברה נפרדת,ואולי הן יוכלו להסביר לך יותר

הלכות שופינג

"בן 3 חודשים ל'פוקס בייבי', בן 3 ל'פוקס קידס', בן 13 לפוקס מען, בן 18 ל'ריקושט', בן 21 ל'העפי טי'י, בן 50 הריהו כמי שעבר ובטל מן הקעניון". גיל סלוביק עם מדריך השופינג ההלכתי

גיל סלוביק

1. מצוות שופינג נוהגת בכל זמן ובכל מקום, וכיוון שאין היא מצווה שהזמן גרמא, נהגו להדר בה בעיקר הנשים. הגברים יוצאים ידי חובה בתשלום הקרעדיט קארד של נשותיהם ובדיעבד גם ברכישת פלאזמה במכרז באינטרנט בכל אתר ואתר. ומלכתחילה טוב שתיקח האשה את הגבר עמה לקעניון כדי לזכותו במצוות הגבהת שקיות הרכישה וגלילתן לתוך הבגאז' של האוטו.

 

2. תחילה בנתה כל עיר את קניונה לפי מתכונת שעלתה מלפניה, עד שנתבלבלו ישראל ונמנעו מלבקר זה בקניונו של זה. עד שבא ר' עזריאלי ותיקן שיהו כל הקניונים בצורה אחת, במראה אחד, ובתמהיל חנויות זהה.

 

3. צורת הקעניון כיצד? שלוש מאות אמה אורכו, חמישים אמה רחבו ושלושים אמה קומתו, ומעליות שקופות עולות ויורדות בו. בכל קומה שדרת חנויות מותגים, ובאמצעה דוכנים לממכר פלאפונים וציודם ההיקפי, תכשיטים זולים המאירים באור יקרות (מעגנועליע בלע"ז), וממתקים במחיר תכשיטים.

 

4. פתחי הקעניון יהו מוצבים זה כנגד זה. בצד הפתח האחד חנות סופרמרקט, ובצד הפתח האחר סניף בנק, וזאת כדי שיזכו ישראל בשכר פסיעות מפתח לפתח, ועל הדרך יקנו גם איזה דיבורית, חולצה או קפה ומאפה. אמר ר' קריס קרוס: הנכנס לקעניון ויוצא ממנו באותו הפתח, הרי שעשהו קפנדריא ואין לו חלק

לעולם הבא.

 

5. השופינג מצוותו במעומד, ועל כן תקנו גדולי הטייקונים שלא להציב ספסלי ישיבה בקעניון, מלבד במתחם המזון המקודש. קטנים המתקשים לעמוד יכולים לשבת במתקני קרקסאות העשויים בדמות איקונין של גדולי הדור כבאגס באני ובוב הבנאי, שכל המכניס לתוכם שני שקלים זוכה להתקשר למספר המוטבע עליהם כדי לדרוש את כספו חזרה (ואינו נענה).

 

6. טוב לרכוש רק ברשתות "מהדרין" של חסידויות קסטרו ורנואר המפרידות בין חנויות "וומען" לחנויות "מען". אין להתיר לגברים להיכנס אחר נשותיהם לחנויות "וועמען" שכן כאשר ממתין הגבר לאשתו עד שתמדוד, ונושא עבורה את תיק הנצנצים בצבע ורוד פוקסייה, ייחשד רחמנא ליצלן כמי שיש לו צורך ב"תקנה", וד"ל. ואותם דברים אמורים גם לגבי חנויות תמרוקים וסבונים שטוב לו לגבר להדיר רגליו מהן לגמרי, או לפחות שיהיה בהן רק בבחינת "אורח נטה ללין".

 

7. נשים צדקניות הרואות בגד שנשאר אחרון במידתו אך לא בטוחות אם לרוכשו מצפינות אותו ג' ירחים בין בגדים שבצידה השני של החנות, כדי שלא תיקחהו אשה אחרת רחמנא ליצלן. ובדרך כלל לא מוצאת האשה את שהצפינה שכן שוכחת היכן הצפינה אותו, ואם כן מצאה - הרי שגזרתה התמלאה מאז שהצפינה וממילא נאלצת לקנות אותו בגד במידה גדולה יותר, ונענשת במידה תחת מידה.

 

8. אין מידותיו של הקב"ה כמידות בשר ודם, שלקב"ה יג' מידות, ולנו אינספור מידות: אירופאיות, אמריקניות, ו"וואן-סייז". חנווניות צדקניות הרואות בגד שמידותיו גדולות יאמרו: "זה יתכווץ בכביסה", והרואות בגד שמידותיו קטנות יאמרו: "זה מתרחב כשלובשים את זה". מנהג פריחות שבירושלים להוסיף: "זה יושב בול עלייך!". במקצת חנויות נהגו להציב את המראות הצובאות, שצובעות את המציאות בצבעים רזים יותר.

 

9. נס נעשה להם לישראל שעל אף שבכל חנות יש רק שני תאי מדידה בגודל אמה על חצי אמה ובהם רק מתלה אחד קטן, לא אמר אדם מעולם "צר לי המקום שאמדוד בקעניון". וכיוון שכל ישראל חברים, נהגו לחלוק כל תריסר יהודים תא מדידה אחד, עד שיתערבבו הבגדים זה בזה עדלאידע אם מודד את מה שהביא הוא או את מה שלבש קודמו, ואם זכה והביא קודמו בגד במידה שלו, עליו נאמר: "במידה שאדם מודד בה מודדין לו".

 

10. המבקר בקעניונים שבתל אביב בהם מוצבות בפרהסיא חנויות של לבני נשים, יעצום עיניו ויעבור הלאה, ולא כאותם גברים ששמים עצמם כמי שבדיוק מסתכלים לצד השני, וכאשר סבורים שאין משגיחים בהם, נועצים הם מבטים באותן בובות חטובות כמי שכפאם שַד.

 

11. בן שלושה חודשים ל"פוקס בייבי", בן שלוש שנים ל"פוקס קידס", בן שלוש עשרה ל"פוקס מען", בן שמונה עשרה ל"ריקושט", בן עשרים ואחת ל"העפי טיי", בן שלושים ל"אופיס דיפו", בן ארבעים ל"קפה קפה" (בית הלל אומרים: לקפה הלל), בן חמישים הריהו כמי שעבר ובטל מן הקעניון לטובת ילדיו המתבגרים.

 

12. ייזהר הציבור מאוד משמות החנויות, שאין תוכם כברם, ולא יכול לידע מה נמכר בחנות רק לפי שמה. שבחנות "העפי טעיי"

אין תאילנדים שמחים אלא מיני גאדג'טים לגבר, ב"מקס ברענער" לא נמכרות גזיות אלא דווקא שוקולד, ב"הפענינג" לא קורה כלום חוץ מהפקעת מחירים, וב"זיפ" אין לא רוכסנים ולא משקאות קלים באבקה. ועוד שמות חנויות יש העשויות מצירופי אותיות על דרך הקבלה דוגמת H&M, ומי שלא ראה את חסידי H&M מתנפלים בהמוניהם על הקופות כדי לזכות ב"שיירים" של תוצרת אירופה דאשתקד, לא ראה שמחת בית משאבת הכסף של מנהל החנות מימיו.

 

13. לאחר שקיים מצוות השופינג, יערוך סעודת מצווה במתחם המזון המקודש בקומה השלישית. העורך את סעודת המצווה על בורגער, טוב שיגדיל שכר המצווה והכולסטרול בשקל. ייזהר לבל יבלבל בין שולחנות הבורגער הבשריים לבין שולחנות הסבערו והקרעפ החלביים, שרבו המשפחות שלא רצו להתפצל וחטאו כשאכל הילד בורגר כבש ליד ריבת-חלב אמו. מנהג ישראל לקבוע, בצד רשתות המזון הממותגות, גם שווארמיה אנונימית שרגל אדם לעולם אינה דורכת בה, ולא ידעתי מנהג זה מניין.

 

14. טוב שיצטרך האדם לנקביו טרם שיגיע לקעניון, שהוא מקום הקדושה. עוד נהגו הקעניונים מנהג יפה להרחיק את השירותים מן המחנה ת"ק פרסה, ומחביאים אותם בינות למסדרונות זהים ומפותלים, עם שלטים מבלבלים. מי שנעשה לו נס ומצא השירותים בזמן, טוב שיתפלל תפילת הדרך כדי שימצא דרכו חזרה למקום ממנו בא, תחת להגיע למטבח של מעקדונעלדס.

 

15. אמת מה נהדר לצאת כבר בשלום מחניון הקעניון בשירת "ZARA חייא וקיימא".

מגעיל אותי האתר הזה כל פעם מחדש...

וגם איך מגדירים חילוני..

אם כן תפנה/י אלי בש"א.

אחרי השואה...

המילה שכתבת אחרי החצ'קונים הייתה מילה (לדעתי) לא מתאימה לפורום (הדוס) הזה.

אם אתם ראיתם צורך לערוך את ההודעה ובאמת מפריע לכם אז תגידו...
אם לא באמת מפריע לכם, אל תגידו כלום.

יופי מתוקה שכזאת, זו הגישה..

יונתן פולארד - http://he.wikipedia.org/wiki/יונתן_פולארד

http://news.walla.co.il/?w=/1/1625144
(דרך אגב הוא היה המלמד שלי בערך 5-6 שנים...)

http://www.freepollard.net/Inside/NewsInside.asp?i

 מההלוויה - http://www.katzar.net/potd_show.php?id=514

מתי באמת עדיף לעשות? מה אתם אומרים על החופש שבין שביעית-שמינית- זה לחוץ ומעמיס מדי, או שדווקא זמן נוח?

אבל כשאני יברר לעצמי וזה הולך להיות בשבועים הקרובים בעז"ה אני בכייף יגיד לך.
נראה לי שעדיף לעשות אותו בחופש כי עכשיו (יא בשבילי) זה עומס מטורף בלימודים ושנה הבאה גם לא חסר...
וכמו שכולנו יודעים פסיכו' דורש פוווולללל השקעה. מתי יהיה לך זמן להשקיע אם לא בחופש?!

בס"ד לק"י

לא ידעתי.... אוייי..
למה? בגלל שיש קצת אנשים???
אוייייייי.... בע"ה זה לא יפסק!!!

בס"ד לק"י

(אני מקווה שאני ילמד ביכלל)

למה לא חזרתם?
אני חזרתי לבי"ס אבל לא ללימודים..

מצדיעה בכבוד ובאהבה גדולה.

וימח שמם לכל הערבים!