פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1671)

ואולי אין לזה באמת תשובה הגיונית למה אנחנו תמיד פונים לשמים כשמדברים על הקב"ה...
זה אולי ההרגל, ואולי כי קשה לנו, בני האדם, לראות את אלוהים בכל הדברים החומריים שבארץ אז אנחנו פונים לשמים, שנראים הרבה יותר רוחניים...

בס"ד

היא אמרה שכחול מבטא את הפן הרוחני יותר מהאדמה

ששכינה לא ירדה מתחת ל10 טפחים קרוב לקרקע ואדם לא יכול לעבור מעל כי כתוב השמים שמיים לה' והארץ נתן לבני אדם שזה בעצם פסוק מתהילים אז יש לזה סימוכים גם מהתנ"ך

תלוי בו.

לדבר עם הילד ולהציע לו שיבקש עזרה מעצמו בלבד!!

לטובת האנשים עם החסכים....

מה זה יעזור? הוא יודע שזה לא טוב!

בקיצור: 

אם הוא ממשיך, אולי לערב גם גורם מבוגר.

בס"ד

יש לי שאלה חשובה גם בנות נמשכות לפורנו? כאילו לתמונות לא צנועות כאלה ואחרות הרי לכם יש פחות בעיה או שיש משהו אחר אשמח אם תסבירו לי את זה כי שמעתי על מישהי שנפלה באינטרנט ואני עדיין לא מבין איך? כאילו במה אתן יכולות ליפול?

בס"ד

אני לא חושבת שהוא מרוצה כ"כ ממה שהוא עושה, אבל כנראה שקשה לו מאוד להתגבר על היצר. אם תספר למישהו אתה תהרוס אותו עוד יותר, ולא בהכרח תמנע את הנפילות שלו.

אם אתה מוכן לעשות משהו אז תפנה אליו אתה ותציע לו עזרה. תדבר איתו בעדינות ובכנות, אל תכעס עליו ותעודד אותו להצליח ולא להיכנע ליצר.

אבל אני לא מכירה אותו אז לא יכולתי להגיד בוודאות כזה דבר.

בס"ד

מתוקה מתוקתי - החיים שלך חביבים, ללא ספק.

בס"ד לק"י

נראה לי שבעצם זה שאת חושבת שאת גאוותנית,את מוכיחה שא.יש לך מה לשפר ב.את הרבה יותר רחוקה מגאווה ממה שאת חושבת.

אמרת שאת:יפה, מיוחדת, צדיקה, טובה בלימודים, מקובלת בחברה, מסתדרת עם כולם.
זה לא גאווה לומר את זה.אלו הכלים שקיבלת כדי לגדול בעולם הזה.
השאלה היא:מה את עושה בזה?איך את עושה יותר טוב בעולם עם זה שאת צדיקה?עם זה שאת מקובלת?שאת מסתדרת עם כולם?(ובגיל הנכון,גם יפה?)

אם יש לך כוחות טובים שאת לא עושה איתם כלום,את בעצם מחזיקה אותם סתם כי זה נחמד לך,סתם כדי שיהיה לך כיף.כי את מרגישה שיש לך ערך גדול,וכדאי שיהיו לך מידות טובות כדי שיהיה לך נעים,ולא תצטרכי להתוודות ביום כיפור על הקלקולים שלך.ענווה זה להבין שהכוחות שלך נמצאים כאן למטרה מסוימת,ושהערך שלך הוא מה שאת עושה איתם,ולא עצם זה שיש לך מידות נאות,כי אם זה נראה לך נחמד-זאת גאווה.

להבהרה:אם המצב הוא כמו שאמרת-את ממש הרחק מעלי במידת הענווה(כואב לך שנראה לך שאין לך גאווה)והלוואי עלי להיות במצב הזה.הפגם שלך הוא פחות בתיקון המידות ויותר בישום שלהם(לדעתי) בהצלחה.

עוד באישי.

בס"ד לק"י

יקירתי, שלום לך!
את מזכירה לי משהו שקרה לי.
הסתובבתי עם חברה ואמרתי לה שזה ממש מצחיק שתמיד כאשר אדם אומר דברים טובים על עצמו, הוא מוסיף את הקב''ה. אני מאוד נהדרת, ב''ה! אני ממש יודעת לנגן טוב.. ב''ה! העוגות שלי מאמש פצצות.. ב''ה!.
ואת יודעת מה? זה אמנם מצחיק קצת, אבל זה דבר פשוט יפה! זה להכניס את הקב''ה לכל דבר בחיים. כשאתה אומר תודה, סימן שאתה מעריך. אחרת למה שתטרח להודות? את אומרת תודה בעצם זה שאת משבחת את עצמך וזה אומר שאת מעריכה את עצמך, ומעריכה את הקב''ה על מה שהוא נתן לך.
בנוסף יש לי 3 נקודות שאני רוצה לחדד.
א.מה המעשים הטובים שאת עושה-
מה שאת מתארת זה דברים חיצוניים. אומנם כולם מהמקור של הקב''ה וזה אומר שהם נהדרים ממש. אבל הם עדיין דברים הניראים כלפי חוץ. נסי לחשוב מעבר לקופסא, מעבר להתנהגות הטובה שלך כלפי חוץ.
הרבה דברים חיצוניים אצלך טובים. יש לך את הגבולות הברורים שלך, את מרגישה במקום טוב. שמה שאת עושה טוב, שאיך שאת מתנהגת הוא טוב- וזה נהדר. ועכשיו כנסי עוד קצת פנימה.
נסי לחשוב עם עצמך איזה דברים פנימיים יש לך לתקן. נכון שתמיד אומרים לתקן דברים לפני יום כיפור, ולרוב זה דברים כמו ברכות, כיבוד הורים וכדו', אבל יש עוד דברים שיש לתקן- דברים באמת באמת קטנים. יכול להיות דברים חיצוניים קטנים- חיוך לאחים, תודה למורה אחרי שיעור. וזה יכול להיות דברים פנימיים קטנים- ועל זה את צריכה לחשוב, איזה דברים בתוכך את רוצה לתקן. זה דורש הסתכלות פנימית באמת מעמיקה. הכל כמובן נובע מהפנים, אבל יש דברים שהם יותר מתבטאים בחיצוניות, ויש דברים שפחות.
ב. במה עוד יש לך להשתפר-
ברור שאת צריכה להסתכל לתוך עצמך ולראות מה עוד כן יש לך לתקן. ואני אגיד לך משהו, אף אדם לא מושלם.
הרב קוק אומר שהשאיפה הכי גדולה של האדם זה להיות בשאיפה. פשוטו כמשמעו. לפי הבנתי, כשבנאדם בשאיפה הוא מבין שהוא לא במקום הכי גבוה, הוא רואה עוד שלב בסולם שהוא לא כבש. וכשהוא רואה זאת, אזי הוא ירצה לתקן. את צריכה להכניס לעצמך לראש שאת בשאיפה תמידית!
ג. המקום האמיתי, והמקור של המעשים שלך-
יכול להיות שבגלל שהחברה שמה לב לתכונות הטובות שלך את מרגישה שזה לא בא ממקום אמיתי. שזאת טעות. אמנם הקוצקרים מאמינים שצריך לעשות את רוב הדברים בהיחבא ועם עצמך, כי רק כך אתה מסוגל להגיע לרמה של עשיית דברים בצורה הכי אמיתית.
אבל למרות הקוצקרים, זה שאחרים שמו לב שיש לך ב''ה תכונות טובות, לא אומר שזה לא אמיתי. זה לא אומר שאת עושה דברים כדי להתבלט, או כדי לקבל מחמאות. את מודעת לתכונות הטובות שלך ובגלל שיש את החברה ששמה לב אליהם את חושבת שזו גאווה. כי את חושבת שזה בעצם לא בא לך ממקום אמיתי.
אבל תזכרי, שמלכתחילה עשית דברים טובים כי זאת את, כי זה הרצון שלך  וזה ה-אני שלך.
אז נכון שהחברה גם שמה לב. אבל כמו שהקב''ה חנן אותך בתכונות טובות הוא גם שלח את התגובות שאלה. ולדעתי זה כדי לתמוך בך, כדי לגרום לך להמשיך בעשייה. אז אל תלכי צעדים אחורה בגלל שאחרים שמו לב שיש בך דברים טובים. להיפך! תראי כמה כוחות יש לך, ונצלי אותם.

בס"ד לק"י

שכוייח.

סורי על הבורות, אבל - מי זה לעזאזל??

תלמידי ר' עקיבא לא נהגו בכבוד זה לזה ובגלל השנאת חינם הזו הם מתו ולא זכו להגיע לקבלת התורה בשבועות.

לפי מה שאני יודע ולמדתי האיסורים בגלל שמתו התלמידים הם להסתפר ולהתחתן!!
כל השאר מנהגים וכל אחד ינהג כמנהג מקומו וזמנו...
בלי קשר מי שלא שם לב דווקא בימים אלו נפלו הימים הטובים של אתחלתא דגאולה של עם ישראל כמו יום העצמאות ויום ירושלים... ואני מצטט:
"ימי ספירת העומר שבתודעתנו נקבעו כימי צער ואבל, לא כאלה היו בימי ראשית האומה. בראש ובראשונה הם ימי אביב, הימים היפים ביותר של השנה, 'הדור נאה זיו העולם', ובפי רבותינו נקרא חודש אייר בשם 'זיו', ופירושו רבותינו שבו זיוו של העולם, הצמחים ניכרים והאילנות ניכרים. אף גם זאת הם 'והימים הספורים בינתיים כחולו של מועד בין הראשון והשמיני בחג והוא מתן תורה' (הרמב"ן). ואין ספק שלפני אשר אירעו אותם מאורעות מעציבים בין פסח לעצרת, היו ימי הספרה ימים יפים וקדושים לאומה, חגיגיים כימי חול המועד.
ועתה זיכנו ה' וגלים חדשים ורעננים בתולדות ימי עמנו באים וגורפים לאטם את משע האבל והעצבות שדבקו לימים אלה, מטהרים אותם אט אט מן הקדרות שאפפה אותם ומחזיקה להם את רעננותם הקדומה, ימי זיו וזוהר לעם ישראל..."וכו' וכו' (הרב חיים דוד הלוי, מקור חיים חלק ד' עמ' 145)

לגאולת ישראל וחודש זיו שמח, מתן.

בס"ד

הרב עובדיה כותב להחמיר גם ברדיו...