זה לא חוכמה להתעלם!!
חברה טובה ב-א-מ-ת לא מתעלמת כשמתעלמים ממנה - כי זה אכפת לה!
וחוצמזה שזה לא נקרא להתמודד, זה נקרא להתכחש לבעיה.
טוףףף עכשיו תראי..
את לא שאלת אותי- ואני עונה - אז קחי בחשבון שזה מה שאני חושבת - וזו ממש דעתי העניה ---
קומכל, המצב הזה.. בשביל לסדר אותו צריך להשקיע המון כוחות נפש, וזה דבר מאד קשה. זה לא אומר שזה לא אמור לקרות ושאם זה כ"כ קשה אולי נוותר. כי אם זה שווה לך - אז תעשי את זה..
תמיד צריך להיות האחד שמוכן להקריב, ומוכן להיות לפעמים צודק ובכל זאת לפעול כאילו הוא לא צודק..
ואין כאן משחקים, את אוהבת אותה נכון? כועסת עליה - ואוהבת אותה..
תדברי איתה על זה.
וזה משפט מפתח, תשאלי אותה הכי פתוח שיש, תצעקי עליה! תטיחי בה את כל מה שאת חושבת עליה, תבכי איתה, תסבירי לה עד לפרטים הקטנים..
וגם אם את לא אשימה, וגם אם זה נראה לך הכי הזוי שיש להתחיל לדבר איתה על זה פתאום, וגם אם נראה לך שהיא בחיים לא תבין.
אם את לא תעשי את זה - היא גם לא תעשה את זה, ואת יכולה להמשיך לחכות.. אין כאן צודק, יש כאן ח-כ-ם.
ותשתדלי כמה שיותר את לפתוח לה, מטבע הדברים את תשאלי אותה והיא לא תרצה לענות, היא תתבייש והיא גם לא תרצה להודות בטעות שלה (אם יש כזאת, אני לא באה להצדיק אף אחת, את זה תבררו בינכן). אז תבואי את ותשאלי אותה פתוח ותתני לה תחושה נוחה להפתח ולומר באמת את מה שהיא חושבת, אינלי מושג מה הולך בינכן, את לא פרטת - ואת גם לא צריכה, אבל סתם לדוגמא - תשאלי אותה אם היא כועסת עליך, תנסי לתת לה מקרים שאולי בגללם היא כועסת, תנסי להתמקד יותר - מתי זה התחיל, מה ההבדלים בין פעם להיום, דוגמאות למקרים שהיא התעלמה, כמה את פגועה ממנה, ותתני לה את האופציה של ניתוק הקשר - זה אולי כואב, אבל אולי זה מה שהיא רוצה, תנסי לתת לה תחושה שאם זה מה שהיא רוצה - אז שתגיד פתוח ושלא תקשקש אותך, תני לה תחושה שאת תקבלי את זה בהבנה - כך היא תרגיש בנוח לדבר פתוח.
שימי לב שאת לא יוצאת עם כעס עליה
זה אומר שאת צועקת עליה ומטיחה בה כ--ל מה שאת חושבת ולא מדלגת על דברים, כך שהיא תוכל להסביר את עצמה ואת תוכלי להשתחרר מזה כי כשמאשימים את האדם מרגישים שהכעס קצת יורד.
וזה גם אומר שאתם משתדלות ללבן את העניינים עד הסוף. אם היא אמרה לך שהיא חושבת שהיא רוצה להפרד - תפרדו יפה..
עד כאן פחות או יותר מילותי..
רק כמה דברים שנראלי כדאי שאני יוסיף:
עברתי את הדברים האלה
יותר מידי פעמים בחיים שלי..
כן.
אז אני יכולה להגיד לך - שתמיד, אבל ת-מ-י-ד כשדיברתי - זה הועיל. תמיד עזר! אף פעם לא גרע.
וזה לא קרה פעם אחת
וגם לא פעמיים
וגם לא שלוש
לוידת יותר.
ועוד דבר -
זה תמיד היה קשה.
(מעודד הא?)
אז מה שכתבתי פה - הכל נכתב מנסיון שאני חוויתי בכמה וכמה מקרים, אז תקחי לך מה שמתאים לך.
אני יודעת שחברה פתחה לי את הפה ואז התחלתי לדבר מה שרציתי לומר לה חודשים.
אני יודעת שחברה יכולה לבא ולומר מה מציק לה ואני בכלל לא ידע על מה היא מדברת.
אני יודעת שנפרדתי מחברה כמעט הכי טובה שלי וזה היה הדבר הכי בריא שיכל לקרות, כי זה קרה בצורה הנכונה.
אני יודעת שזה בין הדברים הקשים שעוברים על בני אדם.
ואני יודעת שזה שאם אני לא אחליט שזה תלוי בי זה לא יהיה תלוי באף אחד.
ו---
אני לא חושבת שאני עד כדי כך גרועה שקרו לי כ"כ הרבה מקרים כאלה - זה לפעמים אותו אדם, וזה קורה עם האנשים הכי קרובים.
ואולי כן בעצם..
הצלחה ענקית אחותי!!!
מקווה שעזרתי -
השתדלתי..
]
