אומר רק שתי מילים בפתיחה: יישר כח. יישר כח על זה שאת לא הולכת כי 'כולם הולכים' בדת אלא את רוצה לדעת את האמת לאמיתה. מסתבר שה' נטע בך כוחות עצומים, תנצלי אותם...
ועכשיו לת'כלס.
נתחיל מאיזשהו יסוד ענק בכל הקטע הזה של אמונה --->
שני "רובדים", "סקלאות" בענייני אמונה.
יש את הרובד שלנו. דברים שקשורים לנו. ויש את הרובד האלוקי. דברים שקשורים רק אל ה'.
בדברים שהם ברובד האנושי - אנחנו יכולים להבין. בדברים שהם הרובד האלוקי - אנחנו לא מסגולים להבין.
כידוע , השכל שלנו מוגבל. להבין מה זה "אין סוף" - עם כל התיאורים שאני אתן לזה, אני לא אבין את זה.
מדוע? כי השכל שלי מוגבל. לא מסוגל להבין דבר שמעבר ליכולתו. זו המציאות.
על לכאן היסוד. חשוב מאוד שיעזור לנו להבין כמה דברים לא מובנים...
"למה ה' ברא רשעים?" לדוגמא וכדו' - זו שאלה שקשורה רק לה'. ממילא, רק לרובד האלוקי. שאנחנו לא מסוגלים להבין. תשאלי - "אם ככה, אז גם "למה ה' ברא צדיקים?" - זו שאלה שקשורה רק לרובד האלוקי - וגם את זה אנחנו לא יכולים להבין..." - נכון. את צודקת, אילולא - ה' היה מגלה לנו את מטרתו, כנראה, לא היינו יכולים להבין בהחלט.
ה' גילה ש - "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" - זו המטרה לבריאת העם. ממילא, אנחנו יכולים להבין בשביל מה ה' ברא את הצדיקים. ו - נלך שלב הלאה - מה ה' צריך את העולם אם הוא כל יכול? התשובה -
לא יודעים. "לא יודע" - לפעמים זו לא אי-תשובה או התמחמקות , אלא זו האמת. זו תשובה. מלאה. ו -מספקת לגמרי. כי זה לא התחמקות או משהו, אלא - שכל מוגבל = לא יודע. אמת לאמיתה.
את כל זאת אמר ה' במשפט אחד -
כִּי לא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם, וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי--נְאֻם, יְה-וָה.
אגב - גם להבין - מה זה המחשבה של ה'? ה' חושב? במה? זה נשגב, מעל שכלינו. אבל, משו חשוב להדגיש -
זה לא מפריע לנו ולא מוזיז לנו להמשיך בדרך ולדעת שזו דרך האמת. כי - אמרנו, שאת הדברים שקשורים אלינ , על הדברים האל , יש תשובות. אפשר (וצריך) לשאול ו - להבין את התשובות. ממיל , זה שאין לנו תשובות על חלק מהשאלות - אלו הם בדיוק התשובות המלאות והאמיתיות.
רק, אם תרצי, שתי מסקנות עד לכאן באמונה -
1) ישנם שני רובדים שלא נוגעים זה בזה. ו - הרובד האלוקי - גבוה משכלנו. אנחנו לא מסוגלים להבין אותו.
2) ה', הפעולות שלו - המחשבות שלו - הוא עצמו - נשגב מאיתנו. אנחנו לא מבינים כלום בו. אלא, כל התיאורים שהנביאים נתנו וכדו' - זה היה רק לקרב את זה לשכלינו כמה שיותר, אבל בודאי שאנחנו לא באמת יודעים את הענין.
עכשיו לגבי מה ששאלת:
אם הבנו עד עכשיו את כוחו ועוצם ידו של בורא עולם, אז למה הוא צריך אותנו (כתוב בתורה שה' רוצה להטיב לנו) - אנשים קטנים, שרק מכעיסים אותו ולא עושים מה שהוא מבקש??.. אנחנו סתם סובלים (עובדים, ולא סתם) פה, וזה לא שיש לנו איזה תפקיד או משו - אנחנו כלום, באים הולכים והעולם ממשיך להתקיים.. למה ה' ברא אותנו?? להטיב לנו. ובשביל להטיב - כמו שזה 'טבעו' של ה' - צריך ברואים. למה לא שאל אותנו לפני?? מעניין, את זוכרת מה היית לפני? אז זהו - שאם את רוצה לדעת מה ענית לשאלה ששאל אותך או לא, התשובה שלך הייתה שאת לא רוצה לבוא לפה, 'על כורחך אתה נולד'.
רגע, אז ה' צריך אותנו בשביל להטיב לנו? כן. למה לו? בשביל מה הוא צריך את זה? אין לי מושג. לא יודע. גם מה שאני יודע את התשובה של 'להטיב לנו', זה בגלל שכך גם כתוב בתורה 'לטוב לך כל הימים' או משהו כזה, אבל בשביל מה הוא צריך את זה? וואלה, אף פעם לא הייתי מזכיר של ה'. בזה, אין לי מושג. אבל שוב, זה לא מונע מאיתנו להמשיך בעבודת ה', כי זה לא שייך אלינו. זה שייך לה' נטו. ולנו - יש מערכת חוקים שאומרת לנו איך להתקיים בעולם, ככה שהשאלה ההיא, התשובה 'לא יודע', לא אמורה להוזיז לנו בעבודת ה', בידיעת האמת ואפילו לא בקצת ממש...
שוב, בל נשכח - זה לא התחמקות.
אין תשובה = התשובה. במקרה הזה.
שכלית. מוכחת. מבוססת. אמיתית.
עד לכאן שלב א'.
עכשיו תשאלי, רגע, אמרת שה' רוצה להטיב עמינו, שיהיה לנו טוב...
אז - הלו, ה' - שלח את כולנו ישר לעולם הבא! מה צריך לעבור את העולם הזה?!
הרי אתה אוהב אותנו, תן לנו ישר - הכל טוב. עולם הבא. לכולם...
למה כל הדרך הארוכה, הקשה והמייגעת הזו?!
תגידי, היית פעם אצל דודה שלך שבוע? את מקבלת הכל. בחינם. בצורה הכי טובה, אבל -
ביום הראשון - אחלה. את שמחה. כיף. ביום השני - סבבה. איזה יופי שזה בחינם. לא צריך לעבוד.
ביום השלישי - את כבר מרגישה לא נוח. את מתחילה לשאול את דודה -
"יש משו לעשות? לנקות?" - ו...היא כמובן אומרת לך - "לא חמודה, שבי. תנוחי."
ביום הרביעי את כזה - "דודה, אני אקח את המטאטא, אנקה את הריצפה..." - "מתוקה, הכל כבר נקי. שבי. אל תטרחי בכלל...". ו - את, מרגישה כבר לא נוח...
ביום החמישי - וואלה, את לוקחת את המטאטא, ו - אפילו שהכל נקי ואפילו שדודה שלך "תריב" איתך מכות עוד שנייה שתשבי - את תקחי את המטאטא - ו...פשוט תנקי. את מה?!
אין כלום. הריצפה נקייה - מצוחצחת - את תנקי.
לא רק זה, בצהרים את תשאלי אם היא צריכה שתלכי למכולת. ו - בערב , תעזרי לה לשטוף כלים...
אבל, הלו?
היא ל-א צריכה עזרה. היא ל-א רוצה עזרה. למה את מרגישה לא בנוח? מה קרה?
למה? אני אגלה לך סוד. כי...הכל בחינם. הכל בלי כלום. בלי שום עבודה. בא חינם.
מעניין, שבאולפנא, את יכולה לשרוץ כמה שנים ו...לאכול, לישון, להנות -
ו - את לא מרגישה לא בנוח. למה? כי זה לא בחינם. את משלמת כל חודש...
כך טבע האדם עובד. כמה שאומרים שהאדם אוהב "חינם" -
לא. יש גבול ש - האדם מרגיש לא בנוח אם הוא מקבל דברים בחינם.
זאת ועוד, ש...חינם, בא מהר - יוצא מהר.
למה שאת הולכת לעבוד ואז הכסף בידיים שלך, בחנות בגדים - את מסכלת על הכסף ב"כאב" -
"כספי הטוב, כ"כ כואב לי לשחרר אותך..." - אבל שאמא תתן לך 200 ש"ח לחולצה,
וואלה, פתאום כבר לא כ"כ קשה לשחרר ת'כסף...
ראית פעם כמה "הערכה" אדם נותן לבצל שהוא גידל באדמה?
נחשוב - ראבק, בן אדם - כולה בצל! מה אתה "מתלהב"?! שקל לקילו. תרגע...
לא. הוא מעריך את הדברים שהוא עבד עליהם. בשבילו - זה שווה המון. כאילו הבצל הזה זה איזה 'פורש'...
למה? כי הוא עמל על זה. הוא לא קבל את זה בחינם. הוא השקיע על זה במו ידיו.
ה' עשה איתנו חסד כפול. לא רק זה שהוא נותן לנו שכר, אלא, הוא לא נותן לנו אותו בחינם.
כי - שכר בחינם - לא כיף לאדם. האדם מרגיש לא בנוח.
בשפת הגמרא זה נקרא - "נהמא דכיסופא" = לחם של בושה. העני מקבל כסף , אבל...
מתבייש. אדם אחר שיאכל בדיוק כמו העני מהחיטה שהוא עצמו זרע, לא יתבייש.
למה? כי הוא עמל על זה. עבד. הזיע. יגע.
ו - אח"כ, שנקבל את המתנה מה', אנחנו נעריך אותה יותר. אנחנו נהנה ממנה יותר.
יוצא, שה' היה יכול לתת לנו את זה ב"מתנה". את כל הטוב. בקלות.
אבל אז, אנחנו לא היינו מרגישים כמו שבעז"ה שנגיע למעלה ונוכל לומר בכיף -
"זה מגיע לי. עמלתי על זה. כיף לקבל את זה" - זה עדיף מאשר שנגיע למעלה והשכר יהיה בחינם, ואז בעצם
נרגיש לא נעים. לא נרגיש את ההנאה הענקית שהייתה יכולה להיות לנו מהדבר ע"י העמל...
אמרת גם ש - 'עדיף להיות כלום'. תחשבי לרגע ואז תעני:
באמת עדיף להיות כלום?! זה לא שאת תהי, אבל כלום - אלא זה שאת לא תהי. אין לך זכר, לא מחשבה ולא כלום.
זה היה עדיף?! אז גם נגיד שכל החיים שלך הם סבל וזה עדיף, אז - באסה שנולדת. אבל מה לעשות, נולדת.
'נח לו לאדם שלא בא לעולם'. אבל עכשיו שהוא כבר כאן - אז אחי, אחותי, הגיע הזמן לנצל את הזמן...
ויודעת עוד משהו, אם תלמדי עוד ועוד את האמונה הזו שבוקעת מתוכך, את תראי שבעצם יהיה שלב שבו את לא תרצי להיות פה, אבל אז, זה יהיה ממניע אחר. מרצון לדבוקות והתקרבות.
אהה, עוד משהו שכחתי - מבטיח לך שיגיע הזמן שתהי בשלה כמו פרח מדהים ביופיו, הקב"ה יקטוף אותך קרוב מאוד אליו...
הכי חשוב - יש עוד הרבה מאוד מה לדבר על זה ובהחלט יכול להיות שמלא דברים כאן לא מובנים לך או נראים לך בהחלט הזויים ולא בשבילך. אבל אם תמצאי שזה הזוי ולא בשבילך, תקראי לי גם בבקשה, אולי גם אני אמצא שזה הזוי ולא בשבילי ואז אוכל לצאת לעולם הפתוח...
אם יש צורך להרחיב או משהו כזה, בשמחה. יישר כח על השאלות. וסתם שתדעי, שלכל השאלות - לפחות שאני נתקתי בהם עד היום - יש תשובות מאוד אמיתיות. רק צריך לא להתבייש ולשאול את האדם הנכון - שיודע ומבין את הלב של הנוער של היום. שבוע מבורך לכל עם ישראל והרבה בהצלחה!
