פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 174)

"כמה שאתה גדל, אתה מבין כמה שאתה קטן, וכמה שאתה לא מבין"
(חנן)
לייק ל@הדס😉

לכבוד שבוע השפה העברית

מוזמנים לכתוב כאן-

 

הגיגים

ביטויים

ניבים

ופתגמים,

משחקי מילים

חידות

מילים בעברית שפחות מוכרות

וכל העולה על רוחכם..

 

כדי שנכיר קצת יותר את השפה הקדושה שלנו

הקטע הקודם בתולדות חייו:  הפינה היומית מר' אברום #31- קונספט חדש- תולדות חייו - נוער וגיל ההתבגרות

 

 

 

בשנת תרפ"ט, לאחר הפרעות הגדולות בהן רצחו ערביי חברון הארורים 67 מתלמידי ישיבת "כנסת ישראל - סלבודקא" בחברון, החליט ראש הישיבה הגאון ר' משה מרדכי אפשטיין זצ"ל להעלות את הישיבה ירושלימה, בבואה לעיר הקודש קבעה הישיבה את מושבה בשכונת גאולה, ונקראה "ישיבת חברון - כנסת ישראל".

עם הגעתה לירושלים קבע רבינו זצ"ל את מקום מושבו ולימודו בה, ובעת ששמע את השיעור הכללי מפי ראש הישיבה הרב אפשטיין - הקשה קושיה עצומה עליו, שכה הפעימה את הגרמ"מ עד שלאחר השיעור חיפש וביקש שימצאו לו את "דער קליינער" (-הקטן, מחמת שהיה רבינו נמוך מאוד..) כדי שיוכל לשוחח עימו בדברי תורה עמוקים.

עד מהרה הוכר רבינו כבחיר הישיבה, וראשי הישיבה - הגרמ"מ אפשטיין והגאון ר' יחזקאל סרנא, קירבוהו וחיבבוהו עד למאוד. וכפי שכבר סיפרנו בעבר - שהגר"י סרנא התבטא עליו שכל גלגוליה של ישיבת חברון היו שווים רק בשביל שר' אברום יוכל ללמוד בה...

כה רבה היתה התמדתו בתקופה ההיא, עד כדי כך שאפילו לא ידע מי יושב לידו בספסל - מרוב שלא הזיז את עיניו מהגמרא! ולימים סיפר שההתמדה של אותם שנים - היא היא שהטביעה בו את חותמה עד סוף ימיו, ומכוחה צמח למה שצמח.

 

ראש ישיבת "חברון" - הגרמ"מ אפשטיין זצ"ל:

איך אני מוצאת *קבוצה* שהועברה ע"י משתמש אחר להיסטוריה?
הניחושים שלי לגבי השם של הקבוצה עולים בתוהו

|מיואשת|

אחים יקרים!
בעקבות אירועים שקרו לאחרונה בעמ"י נוצרו פילוג ופירוד בעם שלנו. 
וקצת שכחנו שבסוף כולנו אחים...

ולכן.. 
*ביום חמישי כ''ג טבת 7/1 נתאחד כל עם ישראל בנקודות הירוקות* (ירוק יהיה הצבע המייצג)

 
*אז מה זה הנקודות הירוקות?*
בעזרתכם נפתח נקודות בכל רחבי הארץ שיהיו בעצם מקומות (ישובים, שכונות וכדו'..) שישתפו במפגן האהבה והאחדות הזה!
בנקודות אלו כל אחד יצא לאזור ה-1000 מטר מחוץ לביתו ביום חמישי הבא. וככה באותו זמן כל עמ''י ביחד- חרדים, חילונים, דתיים, בני נוער, משפחות, מבוגרים וכל מי שירצה להצטרף
נתאחד, נפיץ את מפגן האהבה הזה בעזרת שלטים שתכינו, צמידים, סוודרים ועוד.. נוסיף טוב ואחדות בעמ''י בלי קשר לסוג האדם שעומד מולנו באמירה *שכולנו עם אחד*

 

* אז איפה אני בסיפור הזה?
רוצה להיות אחראי על הנקודה של היישוב/שכונה/מקום מגורים שלך? מעולה! נשמח שתתקשר/י ל-
הלל ירושלים 0556832051
תהילה הרשקוביץ 0587870591

 

זאת פחות או יותר התוכנית--
כל אחד הולך מתחת לבית/למקום מרכזי בתחום ה1000 מטר שלו - החלטה של האזור, מה שיותר מתאים - עם חולצות וסוודרים, שלטים, סטיקרים וכו.
בגדול מראים אחדות, מראים אהבה... נשלח בעז"ה גם לו"ז של דברים ספציפיים שנעשה לפי שעות..
חשוב ממש ממש לשמור על הכללים אז נוציא כנראה גם מסכות ונחלק איזשהו חוט או משו של 2 מטר...
זהו בגדול
אם מתאים לך להיות רכזת זה יהיה מצוין
*התפקיד של הרכזי אזורים מתרכז בשני דברים:*
1. להיות אחראים על הפצה ומורל🥳🥳
2. לרכז את ההזמנה של סוודרים וחולצות באיזור
לא הרבה עבודה אבל אנחנו רוצים לדאוג שיהיה בכל הארץ ואתם כאן בשביל זה..
נצרף אתכם לקבוצת ווצאפ ושם יהיה הסבר מדוייק מה התפקיד שלכם.
תודה על ההיענות והנכונות לעזור

 

אז הנה כמה רעיונות לתוכן- למה שתעשו ביום חמישי הבא בנקודות הירוקות🟢.. תעברו על הרעיונות ותחשבו מה הכי טוב מתאים לאזור שלכם...
בהמשך נשלח תכנית אחידה לכולם- לדוג' שבשעה מסויימת בכל הנקודות שרים ביחד "עם ישראל חי" וכדו'.. 
אתם תחליטו מה יהיה אצלכם חוץ מהתכנית הזאת...

מוזמנים לחשוב ולשלוח לנו עוד רעיונות ולהיות כמה שיותר יצירתיים

אז הנה הרעיונות:
 רכב עם שירים שיעבור באזור
 מסגרת שיצטלמו בה וישלחו לנו לסרטון
 להעיף בלוני הליום
 לשיר שירים (עם ישראל חי וכדו'..)
 למחוא כפיים
 להכין שלטים לפני זה
 לחלק סוכריות ופתקים לאנשים (לפי ההנחיות)
 לשיר התקווה
 לקשט את הרכבים באזור (בצבע ירוק)
 לחייך לאנשים 
 לעמוד במקומות מרכזיים
 לארגן שכל אחד יוצא מתחת לבית ועושים משהו אחיד (מניפים דגלים, שרים המפגינים אהבה בכל דרך שהיא)
 לקשט את האזור בצבע ירוק (אפשר גם יום לפני)
 לעשות תהלוכה

# כמובן שהכל לפי הנחיות הקורונה
# אנחנו איתכם בזה וכאן כדי לעזור בפיתוח, בארגון ובכל מה שצריך.. 
 *תחשבו מה יתאים יותר אצלכם ותעדכנו אותנו כדי שיהיה אפשר להתקדם* 

 

 

אוףף יש לי מחר מבחן ענק ואני באמת לא יודעת מאיפה להתחיל . 

אני יודעת טיפה את החומר אבל כל פעם שאני מתחילה ללמוד אז אני פתאום נזכרת בדברים אחרים ואז חוזרת ואני גם יכולה רבע שעה לקרוא שורה ובכלל לא לקלוט שאני קוראת אותה .

זה קורה לי כל מבחן אבל איכשהו אני מצליחה להסתדר , והפעם לא . 

קיצר תסבוך 

יש למישהו רעיונות \ תמיכה \ כל דבר אחר ????

בס"ד

אז בואו נתפלל
שיבוא הגואל
הרחמים

נבקש מה'
שהחלום יתגשם
ונאמין-

בריבונו של עולם בתורה
במצוות ונעשה אותם בשמחה
כול קדושה שנעשה תאיר ותזרח
ותאיר את כול שמי המזרח
מערב צפון ודרום
ואת ענני המרום

ציפורים ישירו כמה טוב לעם הזה
כול הגויים יתמהו זה העם שהיה מבוזה?! -
וינהרו כולם לכאן
וכול העולם יהיה מוכן
לקבל עול מלכות שמיים

חרבות יהפכו לאגרטל
ועלינו ירד שפע וטל
של ברכה וישועה ושמחה והצלחה
וכולנו נשמח חהחה חה

שנזכה לרקוד במעגל של הצדיקים לעתיד לבוא
ולהתחזק מדבריהם הקדושים ולסמוך על זכותם
ולהאמין שהם עלינו מתפללים שנזכה לכול הטוב הזה!

יש לי שאלה - נוער וגיל ההתבגרות

כתבתי משהו שקשור. אשמח לתגובות מה הבנתם מימה שכתבתי מה כדי להוסיף וכו

 

לאחי היקר

החלטתי  לכתוב לך אחרי תקופה של נתק. אחרי תקופה שהרגשתי שאתה עסוק בעניינך ואני בשלי.

עברו להם 72 שנים פה במדינתנו כל אחד בעולמו שלו, כשלי קורים דברים כואבים לא כואב לך, ואני מודה כשלך כואב לי לא. כשלך בוער בלב לי שקט. כשאתה בשמחתך אני בעצמי.

איפה הקשר? איפה הקרבה? אתה אח שלי!!! אנחנו מאותו אבא!

נכון. הדעות שונות ואפילו הפוכות ומנוגדות, השקפת העולם שלך, רצונך ודעותיך לא דומים לשלי, אפילו צורת הלבוש שונה צורת ההתנהגות, הכל שונה. אני מסכימה. הכל שונה. חוץ מיזה שאנחנו מאותו אבא. בסופו של דבר אנחנו אחים! בספו של דבר אני אחותך ואתה אחי!

אחי, הפכנו לסטיגמות אני חושבת עליך ככה אתה חושב עלי ככה ושנינו בטוחים שאנחנו צודקים ויודעים הכל אחד על השני. אבל אחי במבט שני אני לא מכירה אותך לא יודעת מה אתה מרגיש לא יודעת מה בוער לך לא יודעת. יודעת רק מימה שמראה לי התקשורת , חוץ מיזה אין לי מושג. וגם אתה אחי היקר לא מכיר אותי. אתה לא יודע כמה בוערים לי הערכים שלי לא יודע מה אני עושה למען מדינתנו. אתה גם ניזון מאותו הכלי. מהתקשורת. ולא! התקשורת לא מראה את כל התמונה לא מראה רגשות מחשבות וערכים של שנינו.

אז איך אדע? איך נסיים את הנתק הזה ופשוט ניתן חיבוק אמיץ אוהב ומעריך?

אחי היקר לא משנה מה הדעה שלך. לא משנה מה הערכים שלך לא משנה כלום.

למרות הכל אתה אחי ואני אחותך. בוא נתגבר על כל הפערים הגדולים שבדרך

ונחזור להיות משפחה גדולה מאוחדת ואוהבת

משפחת עם ישראל.

באהבה גדולה אחותך. לא משנה מאיזה מגזר.

אני מתגעגעת
הלב נקרע מגעגועים
הקבר פתוח
מחכה שאני יכנס לבפנים
הכל סגור ונעול
איבדתי את המסלול
הייאוש רק מתקרב
הלב מפחד להתאהב
שוב להיפגע
שוב להתאכזב
בשביל מה בכלל עבדתי על עצמי כל כך
אני פשוט לא מבינה את עצמי
בשביל מה
בשביל לקבל על זה עונש
החשק אבד
תקועה פה לעד
בלי תקנה
איבדתי כבר את האמונה
ואני באמת מנסה לשכוח
אבל פשוט לא מצליחה
איך אפשר להצליח
כשעדיין הכל מתגלגל בלי שליטה
כשאת שומעת שהמציאו עליך עוד משהו
איך אפשר להגיד דיי עבר נגמר
איך
כשהכל נפל עלי
וממשיך ליפול
שאני צריכה לעשות את כל המאמץ
והוא יושב בנחת ולא עושה כלום
למה אני צריכה להיענש על משהו שלא עשיתי
אפשר הסבר
למה
באיזה רשות הוא עשה אתזה
באיזה רשות
אני לא הסכמתי לו
נמאס לי לפחד מה כולם יגידו
הסיפור הזה איבד שליטה
זה כבר לא נורמלי
אני לא צריכה לשבת ולבכות בגללו
אני לא צריכה
להיקרע ולהיפגע
רק כדי לא לקרוע אותו ולפגוע בו
דיי זהו
זה נגמר
אני יגיד את כל מה שיש לי לומר
ושיעיפו אותי
למי אכפת
את הלב שלי הוא לפת
כלום לא נשאר לי חוץ ממנו
אפילו אני כבר לא קיימת
בקושי נושמת
הפעם זה על אמת
מה אני רק רוצה
מולו להתעמת
לראות אותו גיבור גדול
מולי
לראות שהוא גם ייפול
בגללי

מה אני יכולה לעשות?? חשבתי על עבודה אבל אני לא כלכך מוצאת.. 

מה אני יכולה לעשות שהוא לא בבית ואני ירגיש טוב עם עצמי ואשאני לא סתם שורפת את הזמן?

 

שמישהו יגיד לי את הרשימה של האימוגים בערוץ!!!!!!

 

לדוג' : בוחק = (בוחק ) =

טוב, אז אחרי סדרה של שלושים סיפורים, חשבתי שכדאי לשנות קצת את הקונספט, ולהתחיל לפרסם בעצם קיצור של תלודות חייו, השלובים יד ביד עם תולדות ישיבת מרכז הרב, הקמת הדור החדש של הציונות הדתית בארץ הקודש, מאבקי הציונות הדתית על ארץ ישראל, ועוד.

בכל פעם אעלה קטע קצר מתולדותיו, לפי סדר השנים, ואני מקווה שהפעם זה יהיה יותר קרוב להגדרה "יומית" מאשר בזמן האחרון... 

 

 

רבינו זצ"ל נולד בשנת תרע"ד, בעיר העתיקה של ירושלים, לאביו - ר' שלמה זלמן כהנא שפירא, שהיה בנו של ר' צבי אשר כהנא שפירא, מגדולי מקובלי ירושלים וחכמיה. ולאמו - הרבנית הענא רייזל לבית זאקס, מצאצאי תלמידי הגר"א הקרובים שעלו בהוראתו לא"י. דור שישי למשפחתו היה הוא בעיר הקודש, ועד סוף ימיו נותר בו חותמה המיוחד והאופייני של "ירושלים שבין החומות". 

מגיל צעיר מאוד החל לעמול ולשקוד בתורה בהתמדה רבה, וכשנכנס ללמוד ב"תלמוד תורה עץ חיים" ששכן בחצר בית הכנסת "החורבה", שם היה לילד השעשועים של רבותיו, שהתפעלו מיחודיותו המופלאה, עד כדי כך היה רבינו בולט בתלמוד תורה - שסיפרו שהמפקח הרוחני של הת"ת - הלא הוא הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין זצ"ל, נאלץ לפקח במיוחד על רבינו כדי לוודא שחבריו לא יחמדו לו לצון ויציקו לו מתוך קנאה בגדלותו..

כה רבה היתה התפעלותם של התלמידי חכמים שבעץ חיים מחכמתו ושקידתו של רבינו, עד כדי כך שכבר בהיותו בן 12 עודדו רבו - הגאון הצדיק רבי חיים הקלמן, ה"מלמד" המיתלוגי של עץ חיים, לחבר ספר מחידושי תורתו! ואכן - עד מהרה הדפיס רבינו את ספרו הראשון "דרכי הקניינים" - חיבור עמוק ויסודי בדיני ממונות שבש"ס. זאת עוד טרם נעשה בר מצוה!

 

 

תיוגים:

@ניק כמעט בלי ראש

@טאטע אוהב אותי!

@באולפנה...

@שירה😁

@יוני קדוש

@אודה ה' בכל לבב

@Love the world

@דסדוסה 

@לראות בטוב

@עצמי החביבה

@תורין

@אפרת גלבוע1 

@תגל הארץ 

@סטגדיש

@הולך בטל

@מתנחלת אמיתית

@-אני

@אליאור הדר

 

אם יש עוד מישהו שרוצה שאתייג אותו - מוזמן לומר.

כמו כן - מי שיש לו סיפורים - מוזמן לשלוח לי לפרטי.

 

לכל הסיפורים - מקבץ- כל הפינות היומיות של הסיפורים ממרן ר' אברום שפירא זצ"ל - נוער וגיל ההתבגרות

שם הניק?

ככה קוראים לזה?..

נכון עשה לכם כיף לקרוא את הכותרת?

יש לי עצה זהב משנה חיים בשבילכם. באהבה ממני:

אחרי שאתם כותבים תגובה לניק אחר, גם בפורום וגם בשיחות האישיות, תקראו שוב את ההודעה שלכם לפני שאתם שולחים.

בקריאה שניה אפשר להרגיש קצת את עמדת הקורא. לפעמים אתם עשויים לשים לב שניתן לקבל תוקפנות מההודעה שלכם. בין אם בכוונה ובין אם בטעות.
אין סיבה שאדם מהצד השני של המסך יפגע בגללך.
יש דרך למחות בנחת ובשלווה. מה גם שתוכחה מתקבלת טוב יותר אם היא נמסרת בעדינות.
זה השלב לערוך את ההודעה ולנסחה מחדש.
תאמצו את ההרגל הזה, רע לא יוצא ממנו.

והאמת והשלום אהבו.


לילה טוב צדיקים וצדיקות💜

מצפים ממני ליותר מידי! אני לא מסוגלת! יש עלי לחץ נפשי מטורף- אז ברחתי.

אומרים לי שזה לא חוכמה לברוח, אבל זה לא נכון- לפעמים לברוח מזירת קרב זו הבטחה שלא ירו בך…

כולם מצפים ממני, אין לי מה לתת בתמורה, הם חושבים שיש ליותר יכולות מאשר מה שבאמת קיים.

אני רוצה לזרוק ולברוח- מכריחים אותי לחזור.

אף אחד לא מבין שאני צריכה שקט! חוסר התחשבות מזעזע בקטין!

עכשיו מנסים להחזיר אותי למוטב- אבל לא מבינים שלא היה כזה מוטב שאפשר להחזיר אותי אליו…

 

 

(@קרובה, אני ׳ככה׳ מלנטוש- אל תשכנעי אותי!)

תהיו פדחניות!
מתכון מנוסה

*אם התבלבלתי, אנא הפנו אותי לפורום מתכונים(בישול).

יאללה ביי