ששורר במדינה שלנו כרגע
זה גם להתרכז בעתיד.
אם באמת בוער בך הרצון לעשייה בשביל שלא יקרו עוד דברים כאלו
אז הפיתרון שאני רואה אותו כפיתרון המשפיע ביותר
זה לתפוס עמדות מפתח בדרג הפוליטי, המשפטי, המשטרתי. הבעיה בציבור הדתי היא שאין כמעט אנשים "משלנו" בדרגים גבוהים למשל במשטרה, שיכולים להשפיע, או במערכת המשפט. ולכן חשוב ממש שייכנסו לשם יותר אנשים כאלו, שיוכלו להשפיע ולשנות את המצב.
אולי נשמע קלישאתי, אבל זאת האמת!
כמובן שצריך גם לפעול עכשיו, להשפיע איפה שאפשר להשפיע
אבל חלק חשוב בנו, הנוער, זו החשיבה קדימה, זה הרצון להשתלב בחברה הישראלית ולהשפיע בעתיד, על מנת שלא יקרו עוד מקרים כאלו, על מנת לשנות.
אז זה הזמן להתחיל לחמם מנועים, לפתח שאיפות לחיים, זה חלק לא קטן מתהליך ההתבגרות של כולנו, של הנוער, לשאוף לשנות. לשאוף לעשות היסטוריה.
כל מה שאמרתי לא סותר בכלל את העובדה שצריך ללכת למחות ולהפגין, לפעןל בדרך שלנו עכשיו, אבל צריך גם להפנות מבט קדימה אל העתיד. לדעת מה אנחנו רוצים. להזרים כוח בלבבות, ולהבעיר את האידאולוגיות שלנו, כדי שיניעו אותנו לפעול ולהשתלב.
כל מה שאמרתי זה רק כי חושבים שצריך לפעול כאן ועכשיו. ומה שבעתיד- יהיה בבחינת "כשנגיע לגשר נחצה אותו". אז אם רוצים להשפיע לטווח ארוך- צריך לדעת גם לחשוב קדימה.