פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1787)

זה יקח פחות זמן.

 

אבל בכול מקרה..

 

ברוך הבא!

ואני אשאיר לרציני הפורום להסביר את הרבדים העמוקים יותר..

בגיל 16 אהבה היא לא אהבה אמיתית מציעה לך לא לחיות באשליות קסומות כבר מהגיל הזה...

[לא כולם יסכימו אבל בכל זאת...]

 

אנחנו ב"ה דתיים וב"ה שומרים נגיעה....

אז מה זה אומר שאנחנו לא אוהבים?

 

אז אני יגיד לך....

לפי דעתי...אהבה של גיל שש עשרה [אצל דתיים] זה מישו לדבר איתו...שעצוב לך הוא יהיה אוזן קשבת...מישו שאתה נהנה בחברתו...שאתה איתו אתה לא מישו אחר אלא אתה עצמך...ושהוא מגן עלייך שצריך...

 

יש כאלה שיגידו שבנים..[לא מכלילה...]בגיל שש עשרה שחושבים על אהבה חושבים על אהבה במובן הפיזי..

אבל רגע...שכחתם את הדתיים את אלה ששומרים נגיעה...

לא יודעת מה עובר להם בראש אבל בכל זאת הם לא מראים את זה...

ומה אתם חושבים שהם לא אוהבים?!

אז תתפלאו...

 

וכן אני מסימה עם כל מי שאומר שאהבה בגיל הזה חסרת משמעות...

אבל בכל זאת כל אחד רוצה בה....[לא במובן הפיזי..אלא במה שרשמתי למעלה...!]

 

אני יודעת שיצעקו עלי...אבל זה מה שאני חושבת....

מי שרוצה יכול לנסות לשנות את דעתי...

מקווה שהובנתי...

אני...=]

אהבה

האם אהבה זה למצוא אחד שיקשיב לי ויעשה לי הרגשה טובה?

או שזה למצוא אחד שיחיה את חייו בשבילי, גם אם זה בא על חשבונו, וגם אם זה כבר לא ירגש אותו...

במילים אחרות -

אהבה שלא למטרת נישואין, אלו הרגשות שנובעות מעצם הקרבה, אבל לא באות מבפנים, מהנשמה.

זאת "אהבה התלויה בדבר" - ברגע שנפסיק להרגיש קרובים ומרוגשים, "בטל דבר בטלה אהבה". נתכסח קצת, וכל אחד ילך לדרכו (ולחבר החדש שלו, שאולי ירגש אותו יותר)...

אהבה של נישואין, זאת אהבה לנצח. התקשרות בין שתי נשמות גם אם הגוף לא משהו, או הרגשות לא כמו בפגישה הראשונה עם השקיעה המהממת... זה לרצות את הטוב של השני לפני הטוב שלך, ולעשות הכל למענו באופן טבעי - בלי לזכות בתמורה.

 

http://roshy.org/articles/show.asp?id=231 

גדולי הפילוסופים והפסיכולוגים חקרו וניסו להבין מה זה,

אפ'חד לא הצליח!!

אתה מרגיש שזה זה? אתה בגיל המתאים? לך על זה..

טוב...מתוקה שכזאת-אם אנחנו בפורום של נוער מתבגר....לדעתי את יכולה לחשוב למי הוא התכוון שהוא שאל על אהבה....

 

והמלכה של העולם-לא ניראלי שהוא בגיל המתאים..מסכימה איתי?

ואת צודקת אפחד לא הצליח להגדיר את המילה אהבה...

והוא ניראלי שאל מזה אהבה כדי להיות בטוח אם מה שהוא מרגיש זה אהבה...

 

ואוסנת-לא ממש הבנתי...[הבנתי...אבל אני רוצה להיות בטוחה שהבנתי נכון...לפני שאני יגיד את דעתי..]

אשמח להסבר...

 

ליל"ט

גיל ממש. זה גם בשלות מסוימת.. יכול להיות מישו בן 30 שלא מספיק בשל בשביל זה ונער בן 15 שכן בשל. לכן אני לא חושבת שזה ממש קשור לגיל ברור שאני לא חושבת שצריך להתחתן בני 12 אבל אם הוא מרגיש שהוא מוכן לזה-למה לא?!?!

לא אמרתי שהוא בגיל המתאים!!

ממש ממש ממש ממש לא!!

אמרתי שזה ה-''פירוש'' שלדעתי הוא של אהבה..

הוא שאל מה זה, עניתי לו..

לא אמרתי שהוא בגיל המתאים ביכלל!!

גיל מתאים זה לאו דווקא גיל מסוים שכולם באותו גיל!

כל אחד מתי שהוא מרגיש שזה הגיל המתאים..

|עובר עלי משהו, אני לא יודעת מה - אז התגובות קצת מוזרות, והזכרון קצת תקוע...|

 

אהבה תלויה בדבר - אהבה שאין בה מחויבות (נישואין), ותקפה כל עוד "כיף" לי לאהוב. כל עוד זה עושה לי הרגשה טובה (מעצם הקרבה, או מכך שיש לי חבר ואני אהובה...). בטל דבר, בטלה אהבה.

אהבה שאינה תלויה בדבר - אהבת האישיות, אהבת הפנימיות. גם אם הרומנטיקה נגמרה, ואתם מטופלים בחמש ילדים צרחנים...

 

כמו שאמא אוהבת את הבן שלה גם אם הוא נכה, מכוער, עושה בלאגן, ומעשן סמים...

אבל בצורה קצת שונה - יותר מושכלת ויותר גדולה (נו, אם זה שכל - זה מוכרח להיות יותר גדול ;)).

 

בגיל צעיר, בגיל נעורים... לרוב האהבה באה לתת הרגשה טובה למתאהב, או לתת לו לברוח קצת מהחיפוש העצמי שלו... במקום לברר מי הוא, הוא נדבק לילדה אחרת ו'שוכח' מעצמו קצת.

+ ההרגשה הנעימה והתדמית הקולית

= אהבה תלויה בדבר.

ישלי שאלה....אדם נכנס עמוק לקטע ש-"אהבה תלויה בדבר"...איך הוא יוצא ממנה...?

 

עוד שאלה.....איך "אהבה שאינה תלויה בדבר" נעשת?...סתם פיתאום?

 

אופ רציתי להגיד משו חשוב ושכחתי....

 

ליל"ט...

לא הבנתי. מה זאת אומרת "נכנס עמוק לקטע של אהבה התלויה בדבר"?

הוא אוהב רק בגלל שזה טוב לו? או שאוהבים אותו לא באמת?

 

איך היא נעשית?

בשלב מסוים אדם מבין ומרגיש בשל לאהוב  ב א מ ת. הוא מבין מה זה דורש ממנו, ומוכן להשקיע בזה.

ואז הוא נפגש למטרת נישואין, ועובד קשה כל חייו כדי להכיל את השונה ולתת מקום לכל אישיותו.

וכמובן, יש בזה הרבה בונוסים... הרי השני גם אוהב אותך, והבית מאושר ושמח .

התכוונתי שאמרתי "נכנס עמוק לקטע  של אהבה התליוה בדבר"...

הכוונה-נגיד בן מדבר אם בת ומדברים הרבה...את קראת לזה אהבה התלויה בדבר....נכון?

 

אז אם הבן התאהב בה...[נגיד ש..]...והוא רוצה להפסיק את הקשר כי זה אהבה סתמית...אוקיי מובן עד עכשיו?

 

אז איך הוא עושה את זה...?

ולהפסיק לדבר אם הבת...בנינו..זה ממש דפוק לעשות את זה...כי בכל זאת הוא נהנה מזה....

אז למה להפסיק לעשות דבר שנהנים ממנו?

נקודה למחשבה-הרבה דברים שעושים בחיים הם סתמיים...

 

אופפפ...מקווה שהבנת...

ליל"ט

א. יש מציאות כזאת של אהבה אמיתית, אבל מכיון שהיא לא יכולה להמשך הרבה זמן בלי חיים ביחד (או שמתדרדרים, המתח הורס, או שהאהבה לא באה למימוש כי היא נשארת 'רומנטית' גרידא) - היא מתפרקת.

אם בגלל שמבינים שזה לא בריא, אם בגלל שנופלים, אם בגלל שהרגש מתעמעם.

ב. למה להפסיק דבר שנהנים ממנו?

למה להפסיק לאכול שוקולד? כי צומחים חצ'קונים... (מוקדש למי שבמקרה העלתה לי את הרעיון).

לכל דבר טוב, יש גבול. עובדה.

אם לא שמים את הגבול, מגיעים למקומות שהורסים. אז אולי נהננו והיתה לנו הרגשה נעימה, אבל אח"כ נפרדנו ונכנסנו לדכאון, איבדנו מהרגש שלנו, עברנו על ההלכה, הגענו למקומות שאנחנו לא רוצים להגיע, הגענו לחיי הנישואין שחוקים וגמורים, בלי כח להשקיע בהם...

 

האהבה הזאת היא סתמית, אז חבל. בואו נשמור את הרגש ה"מתאהב" למי שמגיע לה אותו.

לרגש הזה יש חשיבות - הוא "דבק", ומתוכו אפשר לפתח רגשות עמוקים יותר ואמיתיים יותר. למי שמגיע לה. ורק לה, לא לאלף שהיו לפניה (ובלי לדבר על ההשוואות בין האישה שלך לאקסיות...).

 

אם צריך יותר הרחבה, בכיף...

 

לגבי "הרבה דברים שעושים בחיים הם סתמיים":

יש עניין "להתענג על ה'" - פשוט להנות מהעולם הזה. אבל זה מותר רק בגבולות ההלכה, ובגבולות שלא מזיקות לאדם.

אם יוצא שאנחנו עושים דברים "סתם", בלי לחשוב... זה באמת עצוב.

 

לילה טוב!

אופ....יודעת מה....עוד שאלה...

לפי דעתך.....מתי זה נקרא "אהבה" בין עם סתמית ובין אם לא סתמית...

כאילו....לא יודעת אם מדויק להגיד "שלב"..אבל...כשיש לך חברה...שהיא מדברת עם בנים....

ולא לא עוברת על ההלכה..סתם מדברת אם בנים בטל'....[יש כאלה שבטוח יתנגדו..]

אבל בנינו לא כל אחד שהיא מדברת איתו זה אהבה...

אבל עם בן אחד היא מדברת יותר....סתם כי יש להם יותר נושאים משותפיים..

אוקיי?

יש כאלה שיגידו וואי זוג משמים ויש כאלה שיבנו ויגידו זה סתם אחד לדיבור.....אופפ מצב מתוסבך...

בקיצור...השאלה....אם תצליחי לענות...למרות שלא הסברתי את המצב...

מתי היא צריכה להגיד סטופ לקשר...?

 

אופ מקווה שהובנתי...

ליל"ט...

הבנתי אותך.

ואת מציבה בפני אתגר... תודה!

 

לכל קשר, לכל אהבה - צריך שכל ורגש.

התאמה שכלית, אבל גם רגש חיבה...

יש קשרים שמתאימים מבחינה שכלית - מדברים הרבה, מתווכחים, מבררים, ויודעים ש"אנחנו באותה רמה ואותם תחומי עניין". אבל לא מתפתח רגש...

ויש קשרים, שהאנשים שונים לחלוטין - כל אחד מעניין אותו דברים אחרים, צורת החשיבה לא קרובה אפילו, והם לא באותה רמה שכלית... אבל יש רגש בעוצמות.

 

שתי הדרכים לא טובות.

השכלית - כי צריך רגש בחיים.

הרגשית - כי הרגש כלה... צריך שיהיה בסיס שכלי שממנו אפשר לאהוב בעוצמות רגשיות גבוהות יותר (מתוך השכל, מגיע רגש).

 

אני חושבת שגם מתוך קשר אינטלקטואלי (דיבורים) יכול להווצר עם הזמן רגש. אז תמיד טוב לעצור כשהשיחות מתמשכות ורואים שיש כיוון כללי משותף... לעצור ולחכות לזמן המתאים.

ביחוד וביחוד - אם מעירים לה שיש התאמה... גם אם קודם היא לא התיחסה לזה, עכשיו היא יכולה להתחיל לפתח רגש. את ההתאמה צריך לשמור לזמן הנכון, חבל להמרח עם קשר כמה שנים.

[ובכלל - אני לא מאמינה ב"את מתאימה לו" של חברות... זה לא מגיע מתוך הבנה עמוקה יותר מדי]

 

* שיחה (טלפונית, וירטואלית) ללא תועלת... זאת בעיה. אני ממליצה להמנע.

 

לילה טוב!

שה' יזכה את כולנו להגיע ליום המאושר מתוך טהרה וקדושה...

 

אינלי...אבל בכל מצב זה מעניין..=]

 

תזכרי.. 2 ב.

מזה היה המילים המסובכות שהיית צריכה לזכור? :S

ב"הצלחה אחות.

אז כשאת ממציאה תשובות אז אל תמציאי כל פעם אות אחרת, אלא תעשי כל הדמן את אותה אות.

כי ככה ההסתברות יותר גבוהה שתצדקי...

סתאאאם! חס וחלילה...

את תדעי הכל מעולה בעז"ה...

שמכוני הפסיכומטרי מכניסים אנשים לבחינות, כדי שינסו לסמן מספר אחד לאורך כל הבחינה...

ואז הם רואים איזה מספר עדיף.

 

טיפשי, אבל הבנתי שזה יוצא 3.

ושמתי לב, שאף אחד לא יעשה את 1/4. תמיד 2/3...

מתאים להם.

בס"ד

 

ספרי חוויות..

שלי . יש לי קשר איתה)

אני מכירה גם.
אמן והם יצליחו.

כל אחד שמצליח מוריד את השאר.

באסה לכם היה פווול בנות כחמות שעשו היום..;)

ב-ה-צ-ל-ח-ה.....לכולם לאו דווקא פסיכומטרי....גם בגריות מבכנים ועבודות..

 אנשים יקרים!!

 

אפשר לחזור לנשום מוריה סיימה!!

 

בס"ד

 

ממש..

 

אתם לא מבינים מה קרה לה היום מרוב התרגשות....

 

IסודI

 

אבל זה היה מצחיק..

אותנו לקחו בלילה עד הבוקר ככה והיה שיא הכיף!לפחות אני נהניתי...=]]

מה הם עשו לכם בהשבעה עצמה [יעני איך לחתום ומה הם קראו לכם-נוסח.]

יומקסים! 

אממ.. נראלי שהיה פסדר...

אני לא כ"כ השתתפתי- כי בהתחלה מישי שנבהלה משמיניסטית שירתה עליה ברובה מים, קפצה לי על הכתף ורצחה לי אותה...(לאמשנה שהכתפיים שלי הרוסות בלי קשר..) ואז הייתי כל הזמן מאחורה עם המורות ושמעתי כל הזמן את השמיניסטיות שאומרות מה התחנה הבאה...;)

שצריך ליתרום להם..

נגד כל הקטע של לנסוע לערים מעורבות וכאלה כשהמקום שהכי תתרום בו הוא בעיר שלך אבל מאחר שגם אני השנה כנראה לא אשאר בבית זה היה קצת צבוע מצידי..

 

אז תשתדלו גם בלי הטפות מוסר ממני לחשוב איפה יותר תתרמו ולא רק מה יותר כיף.

נכון שיש בתי כנסת קצת "מזדקנים", ונכון שחשוב שישארו בהם אנשים שילהיבו את האווירה - לא רוצה לומר שערים מעורבות זה יותר חשוב, אבל כן. זה קצת יותר נצרך.

 

אבל אני גם לא אוהבת שהולכים בשביל הקוליות למקומות טחונים שלא ממש מועילים בהם.

 

אומנם אני בת, ובנות לא תורמות בקטעים האלה... אבל אני איפה שצריך אותי .

יעשה את זה, בערים של חלק משוכני הפרום אם הם לא יהיו שם אף אחד אחר לא יטרח, ככה שעיר מעורבת זה באמת יותר נצרך אבל יותר אנשי מודעים לזה ותורמים שם.

אולי כדאי באמת חלק פעמים לפתוח עיניים ולבדוק אם בבית לא צריכים אותך.. חלק פעמים זה ממש הכרחי..

אהלן..

אנחנו (סניף בנ''ע בעיר אריאל) מחפשים חבר'ה תותחים שיעזרו לנו להרים כאן את שמחת תורה בעיר!

בשנים קודמות היו כאן סניפים בשמחת תורה אבל לצערנו השנה לא הצלחנו להשיג...

אז- אם אתם או הסניף שלכם מחפש מקום לתרום בו  ב א מ ת  בשמחת תורה... נשמח אם תבואו!

 

כל מי שמעוניין יכול לפנות אלי במסר אישי.. תודה!

 

 

 

אגב, שכחתי... מקום לישון ולאכול עלינו!

יאללה בואו בהמוניכם!

אנשים זקוקים לכם כאן באמת!!

עלי לא באים אליכם?

 

בהצלחה

והקפות שניות בע"ה בבית הרב................!!!!!!!!!!!!!

בס"ד

בס"ד

וגבעת צור-י'ה זה ליד אבני חפץ..

לא ברור לי על מה את מדברת.

טוב נו אני אנסה

 

"חברות שלי כל הזמן אומרות לי שיש לי ערך עצמי נמוך..."

 

לזה התכוונת?

ואז זה הערכה עצמית או שזה ערך שיש לי מול אחרים ואז זה כמה אני שווה.

להיות מי שאתה, בלי להיות שפוטים של החברה.

להכיר בערך עצמך, לדעת את כוחותך ויכולתך, ומתוך כך לגבש אישיות חזקה ועצמאית.

 

מילים קצת גבוהות?

מוזמנת לקפה ועוגה בש"א שלי...

לא הבנתי רק מה גבוהה בזה?

בס"ד להש"ית

ערך עצמי זה להיות משהו.

זאת אומרת-

להיות משהו= להיות משהו שבאמת קיים.

לחיות את המציאות שלך.

להיות מודע לעצמך.

 

 

אבל אני רציתי לדעת מזה ערך עצמי

באמת להיות מודע למה שאתה מסוגל,

פשוט-

לדעת להעריך את עצמך.

ערך עצמי- להיות משהו. להיות שווה משהו.

או במילים אחרות, להיות מישהו שבאמת קיים.

הערך שאת שווה.

לדוג' בכסף. שואלים לרב, "מה הערך של מה שאני קונה?" 

במילים אחרות רוצים לשאול: "כמה זה שווה"

יש כאלה שיסתכלו על "ערך עצמי" בתור התאחדות של מהות המציאות.

[אך כאן מדברים על רובד עמוק יותר שלא אכניס אותך אליו]

וסתם לידע כללי, עפ"י המילון:

ערך- שווי של דבר מה מוחשי.

עין שלישית...מצטרפת אלייך....נכון זה מעצבן שאומרים את זה..כאילו..אנשים תסבירו את עצמכם...למה אמרתם את זה?!?!

 

אוהבת את אבא-טוב הסברת מזה ערך עצמי...אבל מזה ערך עצמי נמוך....

 

כאילו...ערך עצמי זה כמה אני שווה...?!

אז כשאנשים אומרים לי שיש לי הערכה עצמית נמוכה...אז זה אומר שאני לא יודעת כמה אני שווה....?!

 

אני אישית לא כ"כ הבנתי...אשמח להסבר...

אני...=]

כשבנאדם לא מעריך את עצמו נכון זה ערך עצמי נמוך.

וכאשר בנאדם אומר לך "ישלך הערכה עצמית נמוכה", כן! את לא יודעת כמה את שווה.

-----------

לרב, אנשים נוטים לרצות מה אחרים חושבים עליהם.

וכך האדם מעריך את עצמו, עפ"י האחרים.

ולפעמים גם אדם "מחניף" את עצמו לסביבה כדי שיעריכו אותו איך שהוא רוצה.

וכאן יש בעיה רצינית.

כי אדם לא יכול להעריך את עצמו נכון. כי הוא כל הזמן עסוק ב"איך" הסביבה תעריך אותי.

ולמה לאנשים באמת אכפת לדעת מה אחרים חושבים? שאלת את עצמך את זה?

שאלה: למה באמת אכפת לך מה אנשים חושבים עליך?

תשובה: כאשר אדם לא יודע את הערך האמיתי שלו, הוא מנסה להגדיר את עצמו ע"י מה אחרים חושבים עליו.

וכך אדם חושב מה הוא שווה. עפ"י מה שמראים לו. אומרים לו.

זה רצון טוב. לרצות להיות טוב לסביבה. ו"לרצות" אותה על פיה. זה נותן הרגשה טובה.

ש"מעריכים" אותך.

אבל לפעמים זה גורם גם די הרבה "לא כיף".

כי את מוטרדת מה חושבים עליך.

אלטרנטיבה, יודעת מזה?

זה לדעת מה האמת חושבת עליך.

ז"א- לדעת מה הערך האמיתי שלך ע"י עצמך.

בלי סביבה. [!!!]

מה הערך שלך. זה לבדוק מה את באמת "שווה" מבחינתך.

שערך עצמי זה כמה אני  מעריכה את עצמי

 

וערך עצמי נמוך זה שאני 'כיביכל' לא מעריכה את עצמי מספיק..

 

זה כיוון החשיבה שלי.

בס"ד

הערכה עצמית

אבל אני לא מסכימה איתם!....

 

 

קשה מאוד להפרד ממשהו. יש כ"כ הרבה דרכים לשמור על קשר, עד שכשרוצים לנתק אותו - זה מאוד קשה.

אז קודם כל, זה לא סוף הקשר, וזאת לא פרידה לנצח.

אבל כן, גם לא תחיי איתה - אז הקשר מתפספס קצת...

אני לא בטוחה בכלל שבגלל זה כדאי לשכנע אותה להשאר באולפנא. אולי לא טוב לה?

אם את חושבת שהסיבות שלה לעזוב הן לא מספיק משכנעות כדי להחליף מקום (וגם אותו לעזוב, כי אין מקום מושלם) - תדברי איתה על זה, ותגידי לה כמה היא חשובה לך.

בעצם, בכל מקרה תגידי לה שהיא חשובה לך...

 

יהיו עוד חברות, ועוד קשרים טובים. בעז"ה!

 

 

אם זה טוב בשבילה לעזוב - אז , לא לשכנע.

לאחל - "בהצחלה אחותי. יהיה לי(/נו) קשה שאת עוזבת , אבל...

אהבה אמיתית כוללת גם פרידה. ו - אל תשכחי לשמור על קשר. באמת".

 

ו - אם זה לא טוב בשבילה שהיא עוזבת - לנסות להסביר לה , שמאוד כדאי לה
להשאר במקום שהיא עכשיו וכו'. (ואם יש קשיים - שהיא יכולה לדבר עם היועצת לפתוח "דף חדש" וכו')

 

 

קיצור , הכל לטובה - כי יש לנו אבאל'ה שם למעלה! ;)

ב"ה , טוב לראות שיש כזו אהבת בין חברים/ות.

 

 

 

שנה טובה ומתוקה לכל עם ישראל!
המון בהצלחה!

 

 

 

אם היא רוצה לעזוב תני לה ואל תנסי לשכנע אותה!!

 

בעעע.מנסיון זה מעצבןןן!!

היא רוצה לעזוב כי היא עוד לא מצאה את החברה הטובה שלה !!

וזה שיא הלא חכם לעזוב ת'אולפנא ולעבור לאולפנא חדשה שגם שם היא לא מכירה אפאחת ואז גם שם יהיה לה קשה ברור שיותר כדאי לה להישאר באולפנא כי היא כבר מכירה את כולם כמעט !

י מה להגיד..

ו , שוב , זה מאוד תלוי באותה בת.

אולי לעבור זה טוב לה , אולי זה לא טוב לה.

 

 

הרבה בהצלחה.

בשורות טובות לכל עם ישראל!

לעבור אולפנא כי עוד לא מצאתי חברה טובה...

 

חברות זה לא דבר של מה בכך. נדירים האנשים שמוצאים בקליק מישהי כמוהם...

אותו דבר גם בחברות קצת שונה, בעיתו ובזמנו .

בכל קשר אמיתי צריך להשקיע לאורך זמן. רק כשעוברים דברים ביחד, כשמבררים נקודות ביחד, כשבונים את הקשר - אז אפשר להעיד - "הבחורה הזאת, כלבבי". חברה טובה שלי...

 

זה יכול לקחת כמה שנים של בניה ופיתוח קשר.

לרוב זה לוקח פחות...

השאר ממש חמודים!!

תודה הרועה!!

וקראתי גם סיפור על גיטרה משו כזה..זה דיי נכון..וגם חמוד..

מממ.. טוב

www.ringme.co.il
יש שם המון צלצולים, חפש שם, תוריד למחשב ומשם לפלא'.
בהצלחה!

בכלל לא.

בס"ד

 

 

כל הזמן שולחים לי הודעות להשתיק אותי

 

חחחחח אנשים!! אני מתה עליככםםם!!!!!!!!!!!!!!!

בלי רחלי לא היה פורום!

בס"ד

 

היה להם את מי לעודד

חברה טובה שלי באה לבקר אותי... בלילה כשהודיעו לי שסבתא שלי נפטרה.... כשההורים שלי היו בבית חולים ואני הייתי לבד בבית..(חוץ מאחים שלי שישנו...)... היא הייתה איתי בערך שעה...ודיברנו... ולי, אישית, זה ממש עזר... אני עד היום אומרת לה תודה על זה!!!!  ממש הייתי חייבת באותם רגעים מישי לדבר איתה!!!!

 

אני לא יודעת מה מתאים לאותה חברה שלך... אבל בכל זאת... נראלי שזה יכול רק לעזור!!!

 

 

ב"הצלחה!!!!

לדבר במצבים כאלה זה ממש לא התחום שלי.

 

עדיף לענ"ד לחכות  קצת.

אמא של אשה אחת מהקהילה נפטרה בערב יום כיפור והלוויה היתה היום בתשע בבוקר.

והקטע הוא שהאשה הזאת היתה בהריון והתאריך שלה היה ביום כיפור והיא ילדה בערך שעה לפני הלוויה.

הביאו אותה ללויה עם כיסא גלגלים...

 

העצה שלי שאם את חברה טובה שלה-תנחמי ואם לא חכי יום יומיים ואז תנחמי.אבל לא בצורה רגילה אלא כאילו את שואלת על הסבתא.איך היא היתה? מה היה לה בחיים? וכו'.

תאמיני לי,זה עוזר לפרוק.ולי לפחות היה טוב לספר על סבתא שלי.זו היתה דרך להתנחם.

ובכולופן תזכרי-זאת סבתא שלה ולא אמא ב"ה,וזאת לא אותה גודל של טרגדיה. 

ממש תודה לכם!

 חברה שלי איתה מממש קשורה לסבתא שלהה ואם ידעו שאהיא הולכת למות הסבתא היתה חולה בסרטן        [אני גם מכירה את הסבתא]

אבל נגיד אני מתקשרת אלה מה אני יכולה להגיד? דברתי איתה בבוקר ואמרתי לה מה קורה איך את מרגישה? אז היא אמרת לי מצוין [בצניות] אולי תבינו עם האדוגמא

ומה אתם אומרים לללכת מחר לבקר אותה ?

  אוףף קשה לי איך  מתמודדים זה גם מזכיר לי את סבתא שלי וקשה לי!!

 

יש הלכה שאומרת, שלא מדברים בבית האבל עד שהוא מתחיל לדבר.

אז אומנם היא לא אבלה, אבל הכלל ההלכתי הזה הוא מאוד הגיוני.

לפעמים בן אדם רוצה להתכנס עם עצמו, לעכל בעצמו...

אז אם מתקשרים, ובמקרה אין לו כח להתחיל לפרוק - השיחה נגמרת לא נעים.

אבל ללכת לבקר אותה, סתם לשבת ולא להעיק (אבל לא להעיק!) - נראה לי רעיון נחמד.

אם היא תרצה, היא תדבר. אם לא, היא תשתוק. העיקר שתרגיש בנוח (ואם לא נוח לה שאת יושבת אצלה סתם, תשקלי שוב...).

 

ומחה ה' דמעה.

אוי מממש תודה לכולם!

בקשר לבקר אותו היא כן תרצה אני כמעט בטוחה!

אבל אני מממש רוצה לדבר איתה אבל אני לא יודעת מה להגיד להה [אני חיבת לדבר איתה היום!!]  

אמרתי לך מה היא אמרה שדברתי איתה......

 

כשסבתא שלי(שהייתה גרה אצלנו) נפטרה מסרטן חברה שלי לא יכלה לבוא ורק דיברנו בטלפון וזה היה מאוד חסר לי כי בטלפון זה ממש לא אותו דבר!!!!!

בס"ד

 

אבל אלוהים! אני חיבת...זה רק סבתא!!!!!!!!!1 טוב..עכשיו תכניסו לי בראש כמה אני אגואיסטית...ילדים גדולים...

אבל סבתא זה הרבה מאוד!!!

ודבר יקר אם אנשים בוכים שסבתא מת סימן שזה לא "רק סבתא" 

אני לא כועסת עליך אולי את פשות לא עברת את זה!!

 

טוב דברתי עם חברה שלי זה היה בסדר קצת קשה אבל....

יש מצב אני הלכת אלה מחר אולי כי אחותי בחדר לדה אז תלו !!

תודה רבה לכולם ממממש עזרתם לי [פעם ראשונה שלי פה ואני מממש מרוצה]

רחלי, אוהבים אותך.

קוקי, גם אותך. סתם נפלת לאי הבנה...

למה אוסנת מאמי?

דברי איתי בבקשה

 

בס"ד

 

למה את עצבנית?!

--

פעם חשבתם בכלל מה זה עצבים....

 

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%9D

 

ו..

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A6%D7%91

 

תודו מגניב..

;)

 

 

 

על העקרון, אל תדברי איתי היום. טוב?

היום דווקא לא אכפת לי.

למה?

כי היה יום מעצבןן!!!

ונמאס לי מהמצב המייאש הזה שנמשך כבר איזה שנתייםםםםם

עכשיו זה רק גיחות באמצע עיסוקים אחרים.

 

ותשכחי מזה, אם את באה בגישה של 'אני מטופלת שלך' - אני חוסמת...!

רק ניסיתי לשטוף כלים...

אבל מרב עצבים זה נשבר!!!

רק מוכשרת שכמותי,

במקום לישבור צלחות, כוסות וכולמיני,

רבה עם אנשים..

ראאבבקק..

אני מעדיפה שאמא שלי תיצעק ותיכעס עליי (למרות שהיא לא תעשה את זה אם נישבר לי בטעות..)

מאשר לריב!

ארררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר..

אררררררררררררררררררררררררר..

טמבלים..

מכות בנוג"ה=לא

;)

 

זה דווקא נורא נחמד....

אי אפשר שכל אחד יתחיל מכות מתי שהוא רוצה,

 

מכות מאורגנות=אקשן=קהל=כסף

מכות לא מוארגנות=בלאגן

 

אנחנו נגד בלאגן..

לקום כשהיום מתחיל לתת את אותותיו, ללכת לישון אחרי ערבית.

לא אשמתי שהילדים החילונים קמים כל בוקר בשמונה, אם עדיין היה שעון קיץ הייתי קם כל בוקר לפני הזריחה..

אני דווקא בעד שעון חורף תמיד, אבל קצת מוזר לי שזאת הסיבה היחידה - יו"כ...

[יש עוד, אבל אני רוצה להבין מה הדיעה החרדית בעניין. למה הם מתעקשים]

למה לא?! אם יש עוד שעה לישון נחמד ביותר ביותר..

 

כשעוברים לשעון קיץ.

זה לא תירוץ...

 

שעון החורף יימשך עד 26 במרס 2010, בהתאם להחלטת הממשלה משנת 2005. למרות היתרונות שבמעבר לשעון החורף, רבים טוענים נגד קיצור הקיץ מוקדם כל כך ביחס לעולם. כך למשל קבוצה שהוקמה בפייסבוק, הקוראת להאריך את תקופת שעון הקיץ עד לאוקטובר.

 

קשה לי להאמין שהחרדים הם צד בזה, זה נשמע לי כמו קישקוש.

למעשה, בד"כ מתפללים לפני סוף זמן ק"ש למג"א גם אם הם אשכנזים, ככה שזה יותר הציבור הדת"ל. הרעיון הוא שיהיה יותר זמן שינה בלילה ביום כיפור והצום יהיה קל יותר עקב ההרגשה שהוא יוצא שעה קודם..

עושים בשביל צום אחד, שיכול לארוך כביכול שעה אחת יותר...

אז למה לא משנים את זה לפני תשעה באב?

באמת למה לא? שיהיו פחות שעות שמש קופחת...

 

מן הסתם יש סיבה אמיתית יותר למה החרדים מתעקשים.

כשהם יכולים פשוט לקום שעה קודם ולא לשים על השעון הדבילי.. הממשלה (עדיין) לא מחליטה על זמני שקיעה וזריחה יחסיים.

חלקם, מי שיכול - חי לפי שעון חורף כל החיים.

כמובן, נטורי קרטא (השעון של הארץ זה שעון חורף, אז לא הולכים לפי שעון הקיץ הציוני - מה שנשאל, מדעית, מה זה נקרא "שעון של הארץ". הרי הכל שרירותי), אבל עוד כמה.

לוח הזמנים היהודי הוא לפי שקיעה זריחה.

אני אשאל מחר בעז"ה.

נשמע כאילו זה סתם, והם לא באמת מתנגדים.

והתשובה הכי מורכבת שמצאתי, היתה שזה כדי שלילות שבת לא יצאו כ"כ מאוחר...

לפי זה, באמת אין טעם ומצחיק לחלוטין שיש עדיין שעון חורף.

  בטח סתם כי פעם החליטו וקשה לשנות.

פעם אכלנו אצל משפחה חרדית במאה שערים, והאישה אמרה שהיא עושה הכל מטעמי מסורת.

כן, אם סבתא שלה הלכה עם גרביים בעובי מסוים, אז גם היא.

אם אמא שלה היתה אוכלת גפילטעפיש ביום ראשון בצהריים, אז גם היא.

 

אם אבות אבותינו לא ידעו על קיומו של פטנט שעון קיץ, אז אולי גם אנחנו.

 

זה מאוד הגיוני.

יש אנשים כאלה אבל אותם אנשים ב"ה גם לא שמעו על הכנסת וכל הקשר שלהם לדברים כאלה הם בשריפת פחים ויש לי תחושה שהם לא יבעירו את ירושלים בשביל שעון חורף. (או שכן? )

אני גם לא מבינה כ"כ מה הקטע.. אני משערת שרב האנשים הם אנשי לילה לא?!

אם הייתי מבינה בכלל מה קורה פה...

מישו מוכן להסיבר לי?? אני לא מבינה? השמש תשקע לפי השעון שלנו? אם אני אחליט שעכשיו יהיה שבע בערב אז השמש תשקע?

לא הבנתי מה הבעיה פה, אם הזזנו שעה אחורה את השעון, השמש תשקע יותר מוקדם? ואם לא, אז מה הבעיה להמשיך להשתמש ולנצל אותה?

 

אני באמת לא מבינה את כל הקטע הזה שמזיזים את השעון... תסבירו לי!!

זה שמפריעים מבחינתי..

נראה לי הוא מתנגד להעברה לשעון חורף דווקא בגלל שלדעתו זה כפייה דתית ועוד של החרדים...(להזכירכם הוא ממר"צ...) והוא מתרץ את זה בכך שחבל לקצר סתם ת'יום...

מה אכפת לו בכלל? הוא גם קם שעה יותר מוקדם וגם מסיים ת'יום שעה יותר מוקדם.אז מה זה משנה?

ומה אכפת לכם שלאנשים תהיה את ההרגשה שהצום נגמר שעה יותר מוקדם וזה מקל?

 

וערים כשצרך להדליק אור זה ביזבוז עצום.

על עוד שעה?

ביג דיל...וזה גם מכניס למדינה...

 

אתה מנצל את כל אור היום...

יודעת שזאת עוד שעה בכל הבתים וכמה חודשים)...ובכל זאת.

אבל לפחות לבטל את המעבר לשעון חורף.

עכשיו אנחנו הולכים לישון באמצע הלילה, זה בסה"כ יאזן.

בס"ד

 

ולא תמיד הם יודעים מה נכון וראוי לעשות באותו רגע. לפעמים הם טועים.
[וגם אנחנו לפעמים טועים אליהם..]

 

מה שבטוח- זה סתם חבל להכנס לדכאון בגלל אחרים..

 

שיהיה ב"הצלחה!

וכן יש גם חברים כאלה.

בדיוק ברגע שאתה צריך מישו מסויים, הוא יפנה את ראשו לאחור.

 

מצטרפת לעצב. לילה.

מצטרפת להרגשה....

בס"ד

 

אמממ..פשוט צריך לעצום עיניים ולתת לעצמך חיבוק חזק חזק!!!

אם כי אני מוכנה גם ליתרום אחד;) אבל אסור לסמוך על אפחד!! בודדים הם אלה שבאמת ראויים שיסמכו עליהם............

או שלא..

איך למצוא אהבה?

אפשר הרצאה מאלפת ומצחיקה בנושא אחר?!!

 

אלא אם הוא רוצה לשכנע אותנו לחכות שנתיים שלוש.

בס"ד

 

"איך למצוא אהבה" כמדומני זה איך למצוא בן זוג

כי סתם חבל שאמא שלך שילמה עליו?

בכל מקרה לא תהיי באולפנא, בכל מקרה אמא תשלם, אז למה לסבול?

בס"ד

 

אם אני יהיה שם אז הרווחה תשלם, אבל אם אני יעזוב עכשיו אז אמא תשלם את החודש הזה...

יהיה שם הכוונה שאני יהיה בשטח האולפנה....

וואו........
אנחנו צכות לדבר...

אוהבת אותך!!

תיונים בטוש ולרסס על הקירות גרפיטיים!!

 

או שאת יכולה לנצל את הרגעים האחרונים שלך שם בריכוז מאמץ להיות נחמדה לכולם..

זה בהחלט מה שהייתי עושה בימי האחרונים בבי"ס!

מגניב..

אבל כזה רע מצדי

קישקשנו עם ארטליינים על קיר בטון ואז צרחו עלינו והיינו צריכות לבוא יום אח"כ עם שפכטל ולהוריד את הכל..;(

אם הצלחת להחזיק עד הימים האחשרונים חבל להרוס, בניגוד לכיתה שלי..

לפני שבוע וחצי הכיתה שלי שברה שיא חדש, שני ילדים הלכו מכות ולרב שניסה להפריד התלכלכה כל החולצה מטיפות דם.

 

זה נשמע נוראי, אבל בד"כ אנחנו לא כאלה..

וואווו..

אנ'לא מאמינהה!!

מזעזע ונוראי..

חשבתי שכשהכתה שלי משתוללת,

וקושרים לי ת'פרצוף וכמעט עוצרים לי ת'נשימה עם אל-בד,

ואח''כ אני לוקחת אותו ושרה כמו שיכורה במסדרון ובכתה את ''הרוח נושבת קרירה..''..()

זה ניקרא לעשות שטויות..

לא'משנה שזה ניגמר בבכי..

חחח..

כי הפריעו לי לדבר בטלפון..

ופרקתי מתח של הזמן האחרון..

אז פשוט בכיתי וצרחתי גם יחד!

חחחחח..

אם לא הייתי עצובה הייתי צוחקת על זה..

אנחנו לא רוצים לתת לרחלי רעיונות..

אצלנו אנחנו יכולות לחלום לעשות שטויות כאלה..

אם אני יעשה דברים כאלה יעיפו אותי!

שנה שעברה היו כמה בנות שעשו 'יצירת אומנות' בשירותים וכמעט העיפו אותם.. בסוף השעו אותם לאיזה שבוע וחצי...

 

אבל אצלנו זה נחשב מגניב.. רצו להשעות אצלנו את כל מי שלא בא לערב סליחות או הבריז באמצע, בגלל שחצי הכיתה שלי (החצי שהגיע כמובן..) הברזו לפתוח נרגילה אז היינ אמורים כל הכיתה וכולם כבר התחילו לתכנן טיול בצפון, לצערנו הישיבה לא השעתה אותנו וכול הכיתה שלי ממש כעסה על זה.

 

(נשמע מוזר? תשאלו את אלישע..)

בסופו של דבר הם נחמדים..

ואתם באמת כיתה מ-ו-פ-ר-ע-ת-!

מה זה?

מילא כל השאר (ערב סליחות,נרגילה,גרפיטי,תיונים,נעליים),גם מהסיפורים הכיתתיים הקודמים שלך...

אבל להוריד לרב שלך דם???

הזדעזתי.

 

(גם אתה השתתפת במריבה {גם אם לא בצורה פעילה...}? אם כן...)

לא הורידו לרב דם, הוא כן קיבל מכה כי הוא הפריד בכוח אבל לא ירד לו דם לאחד הילדים ירד המון דם מהאף ומהפה אז זה השפריץ עליו, אני בארותו זמן הייתי עסוק בלנסות ללמד שני ילדים למבחן בגמרא..

אתה יכול להודות שאתה היית מאלה שעמדו מסביב ועודדו אותם

אני עמדתי רעול פנים וזרקתי אבנים.

זה נשמע מוזר,

אפילו אצלי שמעיפים ממש מהר, זה לא קרה...

פשוט יוצאים מהשער,

ואפחד מהמורים לא יודע שהלכת.

 

ובקשר להשעיות:

מגניב זה לא,

אבל משתלם.

כי אתה מרוויח כמה ימים בבית, וכל זה בלי להיות חולה - ובמאמץ קטן

(חשוב לציין שאני לא מדברת מנסיון ב''ה , עדיין לא בכל אופן )

 

אמא שלי מההורים האלה שכששומעים שהילדים שלהם מרביצים הם דווקא די שמחים שהילדים שלהם לא ממש חננים... סתם היא לא ממש כל היום מטפטפת לנו להרביץ..(במיוחד בגלל שאבא שלי מנהל אז הוא בדיוק הפוך ממנה...) אבל היא תמיד אומרת להחזיר אם מרביצים לנו.. בקיצור שנה אחת הודיעו לנו בבי"ס שמי שירביץ גם אם הוא רק החזיר שמעשעים אותו.. וכשאמרתי לאמא שלי את זה היא שמחה ואמרה שכשישעו אותי אני יעשה לה פנלים... אבל בסוף לא השעו אותי... 

אמא שלי הייתה די כועסת אם היו משעים אותי בבית

בס"ד

 

טיפת רחמים!!!!!!!!!!!!!!11 פיכסה!!!!!! תבקשו סליחה-יום כיפור עוד שנה...