לאחרונה עברתי הרבה שינויים אח שלי התאום נכנס לישיבה, שכנה שלי עברה דירה, הכתה שלי התפצלה ונכנסו הרבה בנות חדשות,והמורה התחלפה .
ולאחרונה אני מרגישה שבכיתה אני לא אני.
אני מישהי אחרת לגמרי.........אני כאילו מפחדת, חוששת שקטה, שוקעת בדברים הפרטיים שלי....
פעם הייתי ממש ממש פטפטנית והיום אני ממש מנסה לא לדבר ולא לספר כל דבר...
להזכירכם אח שלי נפטר לפני שנתיים....
ואני כל הזמן מפחדת שישאלו אותי עליו ....ואני כל הזמן אומרתמ לעצמי שאני לא רוצה שידעו..כאילו אתם לא מכירות אותי בכלל....ואתם חדשות...ואל תתערבו לי בחיים...
אני לא עצובה אבל אני גם לא מחייכת כל הזמן....אני רוצה להיות מה שהייתי...
אבל יש כאילו משהו שעוצר אותי בלהיות אם כולם להשתלב לזרום....
חשבתי אולי זה בגלל אח שלי..אבל אני לא יודעת....
כי אני עוברת יותר מדי שינויים אז זה יכול להיות מכל בר ואלי זה בכלל בא ממני ולא מהשינויים?
והמורה שלי ---אני לא מסתדרת כ"כ איתה.....אז לא נעים לי לדבר איתה.....יש רק מישהיח אחת בכל האולפנה שאני יודעת שנעים לי לדבר איתה...אבל לא נעים לי לבקש כי יש לה מספיק דברים על הראש והיא מחנכת של כיתה אחרת....
ואני מתוסכלת מהמצב כי אני רוצה להיות אני!
מה עושים?
ד"א תודה על האפשרות לפרוק!!