מישהי פה תרמה פעם שיער???**לילי**
אאל"ט *חזרזיר* תרמהמישי' מאפושו'
למה ספרית??מישי' מאפושו'
יש למישהי מוסג איך עושים את זה???**לילי**
תתקשרי לזכרון מנחם, תחפשי ת'מספר בנט.פגזניקית גאה!
חברה שלי תרמהשירס
אחותי שמעתי...שאולי את רוצה לתרווום שיער מאחותך...חוצניקית!!אחרונה
סחטייייייין!!!!!!!!!!1111 מצוווה ענקית.............חחחח בהתלחה!!!!!!!!!!!!
דדדדדדדדדייייייייי!!!!די די די!!!!!!!!!!!!שואף להתנחל
דדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אתה בסדר..?!בת מלך =)
היי חבר,הסתדר??ואחת עם חצאיתאחרונה
מה קרה?פגזניקית גאה!
מסכימה עם כל מילה! (או ליתר דיוק:עם-המילה)מתו"ש
אנשים.. .אנונימי (פותח)
בס"ד
לבנאדם אחד יש בעיה, ואתם צריכים לעזור לו!! אז ככה:
הוא כבר 22 שנה גוסס בכלא, מיום ליום מצבו הבריאותי הולך ומחמיר, המדינה, שבשבילה הוא הקריב את חופשיותו, בוגדת בו...
הוא צריך שתעזרו לו לצאת משם!!!
את הבנאדם כולנו מכירים.. וכולנו יכולים לעזור לו, במחיר של חמש דקות, מקסימום רבע שעה בכל יום!!!
א. תתקשרו כל יום לבית הלבן למען יהונתן פולארד, ותדחפו את כל מי שאתם מכירים לעשות כך!
בין השעות 17:00 ל 23:00 בימים שני עד שישי..
כל הודעה בנוגע לשחרור יהונתן נספרת בבית הלבן והמספרים נשלחים לנשיא. כל הודעה נספרת בשמים לזכות יהונתן ועם ישראל בכלל.להתקשר עכשיו!
התקשרו עכשיו! 00-1-202-456-1414 או 00-1-202-456-1111
ב. כולנו קוראים תהילים לרפואתו ולשחרורו של יהונתן בן מלכה!!!! כל אחד שיכתוב איזה פרקים הוא קורא ונתחלק..
תודה רבה ותזכו למצוות!!!
אוקייneriag
פרק א.
התחלה.
התחלה.
אולי שאני לא יהיה היחיד?neriag
אני מעלה את זה לפרק א+ב.
לאט לאט.
לאט לאט.
לא הבנתי מה אתה רוצה.ישי ויזנר
ב. כולנו קוראים תהילים לרפואתו ולשחרורו של יהונתןneriag
כל אחד שיכתוב איזה פרקים הוא קורא ונתחלק.. (מתוך ההודעה הראשית).
אני פותח שירשור בפורום "בראש צעיר".ישי ויזנר
למה אתה מקפיץ הודעות מלפני שנים???שואף להתנחל
אכן, יצר הרע...מישי' מאפושו'
מה זה קשור פתאום?????רוצה להבין
רוצה להבין-מישי' מאפושו'
שים לב לתאריך...
נראלי..נצח לנצח!!!אחרונה
הוא התכוון למה שיצר הרע כתב..
אויייש זה נשמע נורא..
יצר הרע--- תגיד מה זה השם הזה????חחחח
חסר שמות???
אני חייב לספר!!!! פצעי בגרות !אנונימי (פותח)
שלום!
רק רציתי להעלות נקודה קטנה לכאן לא הרבהזמן
אנשים אנימכיר את הדבר הזה הייתי נראה בצורה שעדיף שלא תדעו לא חושב שראיתם אי פעם כזה דבר פצעי בגרות שכבר היו ממש קטסטרופה אבל לקחתי תרופה (את מי שזה מעניין זה רקואטן. נכון שזהלא כ"כ בריא אבל לפעמים חייב לקחת את זה)
לא האמנתי ב-ח-י-י-ם שבדרך הטבע אצא כמו שאני עכשיו
זה לא הגיוני
ומבטיח לכם התפילות שלי ב"ה הגיעו למעלה שברו את השמייםלא התרופות עזרו לי להגיע למצב העכשוי (הם רק השליח)אין מצב נראה לי עם תרופות להגיע למצב שלי עכשיו ממה שהייתי אזאבל באמת זה רק מה' רק התפילותעזרו והגיעו למעלה
לכן רציתי לומר לכם אנשים יקריםפצעי בגרות זה כואב ולא נעים בכלל אבל תדעו שהכל מאת ה'תבקשו ממנו תתחננו אל תרפו גם אם זה נראה כאילו הוא לא שומע הוא שומע היטב
תמשיכואתם יכולים לצאת מהכל בעזרתו
בלעדיו אין כלום עכשיו ב"ה הפנים שלי חלקות בזכות ה' יתברךממצב של....לפנים חלקות הייתי אצל הרופא שאמר "לא יאומן"
אז תבינו מזה (המצב שהייתי בו לא נראה לי שראיתם כזה אף פעם) וב"ה יצאתי מזה לגמרי
בזכות ה' תמיד כדי ללכת עם ה' לפעמים הוא שומע ורוצה שנצער אליו עוד
לא נתיאש
הוא שומע
והוא רוצה רק לטובתינו
לכן על פצעי בגרות כמובן שצריך לעשות את ההשתדלות אבל לסמוך על ה' לבכות לפניו הכל
כיף לספר את זה בלשון עבר אני רק בבמה הזו חייב להודות לה' יתברך
הנה מול כולם ה' בלעדיך לא הייתי זז היום כלום תודה רבה על הכל
ה-כ-לאני אוהב אותך באמת גם בזמנים הקשים
בהצלחה לכל המתמודדים!
תתפללו הרבה ובעז"ה יהיה טוב
תודה ששיתפת אותנו(:1hadar1
ממש תודה!! מה היינו עושים בלעדיך!? חחח שירס
הכל בצחוק!!
גמאני משתמשת בריקאוטן..בתכלס אני כבר בסוףתימניה בנשמה!
של הטיפול והפנים שלי חלקות ממש ברוך ה'!!!!!!!!!!!
כל הכבוד לך!!!רוצה להבין
על השיתוף שלנו ועל האמונה החזקה...
שמחים לשמוע שיצאת מזה...
ההיתם מתים לפצעי בגרות כמו שלי....פיסטוק
חח... מה אתם בלחץ... פצעי בגרות נעלמים לבד... אחרי שמתבגרים... פשוט עזבו אותם בשקטטטטטטט!אזמה... קצת להיות מכוערים....
יש כאלו שאצלם זה עבר מהשלב של להיות מכועריםרוצה להבין
לשלב של פצעים מזוהמים שמסוכנים ולא בריאים בכלל וחוץ מזה זה ממש ברור שעדיף להיות חתיכים מאשר מחוצ'קנים לא?
יש כאלה שאצלםפ זה לא פצעי בגרות בדיוק...לולה=]
וזה לא פצעון אחד פה או שם... זה כל הפנים אדומות מפצעים!!(לפי מה שאני הכרתי...)אני מכירה אחד שזה התחיל אצלו בתור פצעי בגרות, ונגמר בדלקת....
ב"ה אפעם לא היו לי חצ'קונים...ואני ככ מפחדת שיבואוסמיילי!
ככה פתאום...
תמיד אמרו לי שאם אין לי עכשיו יהיה לי בגיל 20, ואז זה באמת יהיה לא טוב....
אבל מה? עדיף לסבול עכשיו?....
איזה שטויות.אוסנת
יש אנשים בלי פצעי בגרות.
וזה סתם קשקוש שאם אין עכשיו, זה יגיע בגיל 20.
[אולי יש מצב כזה, אבל זאת בעיה הורמונלית - לא משהו שאפשר להגדיר כ"כלל"]
נשמי לרווחה...
ותסתכלי מסביב, לרוב האנשים דווקא אין.
עידוד.....**לילי**
לאלה עם החצ'קונים יש עור שומני....
ואלה שבלי חצ'קונים- יש להם אור יבש.
אלה עם האור השומני(- עם החצ'קונים) יהיו להם קמטים הרבה פחות מאלה עם האור היבש.
אלה עם האור היבש (- בלי חצ'קונים) יהיו להם הרבה יותר קמטים מאלה עם האור היבש.
.
קמטים זה עד סוף החיים.
חצ'קונים עוברים אחרי תקופה קצרה.
אז תפסיקו כבר להתלונן ותהנו מהחיים...
זה באמת נכון? אל תפחידי...כפ"ד בנשמה
יש בזה משהו...אוסנת
אבל לא לגמרי.
חצ'קונים זה הרבה בגלל הורמונים.
וגם בגלל סוג עור...
לאנשים שאין להם בכלל, זה לא קשור לסוג עור, אלא להורמונים.
יש הורמונים שגורמים ל'פריחות'...
התרופות בעצם הן הורמון נוגד אאל"ט, ולכן יש להן תופעות לוואי חריפות.
אוסנת-סמיילי!אחרונה
אני תמיד מתפלאה מאיפה כל הידע שלך בכל התחומים נובע...
ישר כח...
איזה כייייופים!!!!!!!!!!*חזרזיר*
משנים לי את החדר כי פעם היינו 3 ועכשיו אני לבד (אחת התחתנה ואחת בשירות לאומי...) אז יש לנו מיטת קומתיים ואנחנו עוד מעט קונים חדשה...!!!!!!!!
אז היום מי שקנה אותה בא לקחת אותה.......
וזה פשוט כייייייייייייייייייף!!!
ואני גם צובעת ואני ממש מתלבטת איזה צבע לעשות..........
ואני גם צובעת ואני ממש מתלבטת איזה צבע לעשות..........
אם יש לכם המלצות אני ממש אשמח!!!!!!!!
יומעולה........
איזה כיף לך....הלוואי עלי...כפ"ד בנשמה
תעשי צבע אדום בהיר או סגול בהיר...קוקי...!
תעשי צהווווב! זה הכי יפה בעולם!!שלבוקית
כתום!!!! אש!!!!! חחח...מישי אחת...
גווני סגול וכחול בהירקוגל ירושלמי
אבל זה ממש ממש ממש ממש עניין של טעם..
החדר שלי הוא סגול חציל -בורדו וזה מהמםחילא דמשכנא
אבל צבעים כהים מקטינים את החדר.
או בג' או ירוק תפוח(:הודי'ה
בהיר!! לא משנה מה אבל בהיר....חיוכים
אני הייתי אומרת סגול או תכלת, ואפילו אולי כתום אפרסק, משמש כזה... אבל זה נראה לי עניין של טעם...
ירוק כזה בהיר...מההםםם....סמיילי!
ירוק!שואף להתנחל
שלי כתום אפרסק.. עליז ונחמד =) אני אהבתי.. מומלץ!מיטל
לפני זה היה לי תכלת.. וזה סבבה.. אבל קצת כזה אדיש.. אם את מבינה למה אני מתכוונת..
ירוק בהיר זה יפה.. צהוב בהיר ממש גם יכול להיות יפה..
כל הצבעי פסטל נראלי יפים..
כדאי לך להשיג מחברת צבעים מן קטלוג כזה של כל הצבעים והגוונים.. זה ממש עוזר!
חח תמונה של צבעי פסטל:
מה זה הצבעים האלה???????**לילי**
תיבחרי איזה צבע בהיר כמו....
קרם ירוק בהיר בהיר בהיר
וכו....
רעיון אחר...אוסנת
שלישי בצבע אחד (משמש, אפרסק, צהבהב), ושני שלישי עליונים עם פרחים גדולים בכל מיני צבעים (תכלת, ורוד, ירוק, משמש כמו בשליש הראשון).
אפשר גם לקנות שבלונות של פרפרים...
תהני לך! איזה כיף!
יש לי רעיון....מישי' מאפושו'
וורוד!
(זכר לחורבן האהבה..)
כתום אפרסק עדין כזה!!או סגול בהיר!זה ההעדפות שלי..רוצה להבין
ירוק , וכחול.זכוכית מגדלתאחרונה
יש לי בעייה חדשה!מיסטר דום
תקשיבו אני עושה דיאטה...ובגלל שאני לא גובה בטבעיות אני לוקח הורמוני גדילה...
והדיאטה פוגעת בגדילה מה לעשות???
אני הייתי עוזבת את הדיאטההודיה מהדרום
או מתייעצת עם מישהו שמבין בזה.
כן, זה הזמן לבקר את הרופא!מלמלה
ב"ה ישנם רופאים טובים, תתיעץ איתם.- דעתי.
לדעתי עזוב את הדיאטה עכשיו...פילוני
להרזות אפשר תמיד. לגבוה לא...
סבבה צודקים!מיסטר דום
והלכתי לדיאטנית...
איך את מרגיש עכשיו אחי תספר לנו איך אתה נראה היוםגבר מגן עדן
עזוב אותך שטויות...הדבר היחיד שמרזהדבורל'האחרונה
זה ריצות.
לך לרוץ ותישתה הרבה מים במשך היום.
לך לרוץ ותישתה הרבה מים במשך היום.
לא ברור?!מלמלה
תפרט, מה הכוונה, טיפול נשירה, מאיזה מוסד בדיוק?(תיכון/ ישיבה/...)
כוונתך תהליכים שעוברים החברה כשנושרים, מי אחראי, למי סמכות???????????? מה עושים אחרי?????
יש לי תשובות רק תמקד את שאלתך!
כוונתך תהליכים שעוברים החברה כשנושרים, מי אחראי, למי סמכות???????????? מה עושים אחרי?????
יש לי תשובות רק תמקד את שאלתך!
היום כבר יש סבונים גבר מגן עדןאחרונה
מתוך הספר שלם יותר מלב שבור:לולה=]
זה קצת ארוך אבל ממש קטע יפה!!!מומלץ לקרוא! מי שלא אוהב חסידות-כלומר, ממש מתנגד לה, שלא יקרא. וזה מדבר על היצר,ועל ההתמודדות איתו..
מתוך הספר "שלם יותר מלב שבור" של אבי רט והודיה בונן
"הבחור הלבוש בפונצ'ו הירוק, שחבריו קראו לו רבי צבי, קימט את מצחו והתעמק בספר אחר משלו.
"הקשיבו לזה", אמר, "תשוקות גשמיות הן כקרני שמש בחדר חשוך. נדמה לך שיש בהן ממש, עד שאתה מנסה לתפוס אחת מהן."
נריה גירד את עורפו. "אבל זה לא נכון," מלמל.
שלושתם תלו בו מבט.
הוא ניסה לארגן את מחשבותיו. "זאת אומרת," אמר, "אני לא יודע - אה – זה נשמע כאילו אנחנו אמורים להיות מלאכים או משהו כזה."
"הרי באדם יש גם מן הבהמה, וגם מן המלאך," אמר שלמה-נתן, "אנחנו מנסים לעדן את היסוד הבהמי בנפש האדם ולקרב אותו את המלאכיות שבו"
נריה משך בכתפו. "זה נכון," אמר, "אבל אני מרגיש שהדת מצפה ממנו רק להתפלל, ללמוד תורה ולקיים מצוות, ומתעלמת מזה שיש לבני אדם גוף, ותשוקות ורצונות אחרים... אני מרגיש שמתייחסים לכל שאר המחשבות והמעשים בביטול, כאילו הם בכלל לא קיימים."
יהודה שקע בהרהורים. "כלומר, נראה לך שהיהדות עוסקת רק בתחומים מצומצמים? רק במה שקשור לסידור ולבית כנסת?"
"פחות או יותר" הודה נריה.
המכונית ביצעה סיבוב חד, וערימת חוברות "תיקון הכללי" איימו ליפול על ראשם. הפונפון של שלמה-נתן נע מצד לצד. נריה הביט סביבו וניסה לכבוש את חיוכו.
"למדנו בכיתה ספר מוסר לא מזמן," הוא המשיך לספר, "ולמרות שזה היה מאוד מעניין, לא הייתה שום מילה על אהבה, על שנאה, על פרנסה, על בעיות שאנשים רגילים נתקלים בהם בחיים היומיומיים שלהם."
רבי צבי האזין לו בריכוז.
"הרי אין לי רק נשמה, יש לי גם גוף. אנחנו נמצאים בעולם גשמי וחומרי, אני לא חושב שאפשר להתעלם מזה."
גם יהודיה הקשיב לו בתשומת לב, תוך שהוא מזמם ניגון שקט.
"אצלנו בבית ספר כמעט ולא דנים בזה," הוא אמר, "כאילו יש נושאים שאנשים דתיים לא ידברו עליהם בקול, לפחות לא בגלוי."
רבי צבי תחב את ידיו לכיס הפונצ'ו שלו. "מה שתיארת היא העמדת פנים," הוא אמר, "יהודי לא יכול להיות דתי בכל ליבו רק באותו החלק המכוון ללימוד ולתפילה. אדם כזה הוא לא שלם."
נריה התעקש. "לפעמים יש הרגשה שהנאה גופנית היא חטא," הוא אמר.
שלמה-נתן הניד בראשו. אבל זאת לא הגישה של היהדות," אמר בפשטות, "זאת התפיסה הנוצרית. לכן כמרים קתולים אינם מתחתנים, זוגיות נחשבת לכניעה לצורכי הגוף הבהמיים."
היודה התעטף בשכמייה גדלוה בצבע בז' בהיר ושפשף את כפות ידיו זו בזו. "גם אני חושב שזאת לא הגישה" אמר, "חשבו רגע על התנ"ך, הוא הרי מלא באנשים חיים, בדמויות שרחוקות מלהיות מושלמות. אנחנו קוראים על החטאים שלהם, על השאלות שלהם, על המריבות, הספיקות, התמיהות והפקפוקים..."
"נכון" הסכים צבי, "מה עם ספר קהלת? וספר איוב? היהדות מתמודדת עם הכל. הדמויות התנ"כיות הן שלמות, אנושיות, ולכן אנחנו מעריכים אותן כל כך."
"אולי אתם צודקים," אמר נריה בכנות, " אבל אני מרגיש שהדת קצת מצמצמת אותי, מונעת ממני את הנאות החיים, מכבידה עלי... אני לא יודע, היא אפילו קצת מדכאת."
"בדיוק בגלל זה הצטרפתי לחסידות. חיפשתי שמחה,חיפשתי אופטימיות, התרגשות, אמונה," אמר שלמה-נתן והניע את ידיו באוויר, "הרי את הרוחניות לא משיגים בצומות ותעניות במנזרים מבודדים בקצה העולם. הרוחניות שלנו מגיעה כתוצאה מהתמודדות עם חיי השגרה."
רבי צבי הניע את רגליו. נריה תהה אם קשה לו לשבת במקום אחד לאורך זמן. " העם היהודי ארינו מצווה להתנזר או להתנתק מהחיים," אמר, "להיפך, אנחנו אומרים לרומם אותם לדרגה גבוהה יותר".
המכונית נעצרה לפתע בחריקה. הנהג, גבר צעיר בעל שיער ג'ינג'י פרוע ועניים גדולות, סובב את ראשו לאחור.
"באו החוצה, יש פקק!" קרא בקול עליז, "נצא נשמח את עם ישראל."
...
"יהודה," אמר נריה לאחר כמה רגעים, "תודה על הסיבוב, זה באמת שיפר את מצב הרוח שלי. החברים שלך – מה המילה המדויקת? – מאוד משעשעים."
יהודה סלסל את פאותיו בידו. " אני שמח לשמוע," אמר בכובד ראש, "תשמע, יש לי כמה דברים חשובים להגיד לך."
"אני מקשיב."
יהודה התבונן בו. "הקדוש-ברוך-הוא מבקש ממך להיות מי שאתה. הוא לא כועס עליך ולא מצפה ממך להיות מלאך. הוא אוהב אותך ותמיד נמצא איתך."
נריה הסתכל על האנשים המקיפים אותם.
הולכת רגל אחת הצביעה עליהם בחיוך ולחשה משהו על אוזנה של חברתה. היו כאלה שצפו בהם בתימהון, היו שצחקו בינם לבין עצמם והיו שיצאו ממכוניותיהם והצטרפו למעגל. אדם מבוגר במכונית כסופה הניע את ראשו מצד לצד, על פי הקצב.
"נריה, לא משנה מה קרה," הוסיף יהודה, "לא חשוב כמה הרחקת, תמיד אפשר לחזור. אין ייאוש בעולם כלל, תחשוב על זה."
השעה הייתה שעת בין ערביים, וקרני שמש אחרונות האירו את הרחוב. נריה המשיך להביט המחזה המוזר, המהפנט, והניד בראשו.
"אוקי," הבטיח ליהודה בקול שקט, " אני אחשוב על זה."
יש לי עוד קטע מהספר הרבה יותר יפה מזה, אם תרצו אני אשים בעז"ה... ותעריכו, לקח לי מלא זמן להעתיק את זה!!! יומטוב!!
יומטוב!!וואוווו ישבת לכתוב את זה?!?!?!?!אפרת...!
קראתי ת'ספר הזה מלא פעמים ספר ממש יפה...אבל לא התעמקתי בקטע הזה...
כל הכבוד לך=]]]
כן, מ הלא עושים בשביל הפורוםלולה=]
רוצים עוד קטע ממש יפה??אפילו יותר יפה!
וואו. ממש יפה!אח..
"אין יאוש בעולם כלל"
ו...ממש תודה רבה שכתבת את זה.
אשרייך. תבורכי מפי עליון.
זה מאמץ , אבל שווה את זה.
יישר כח!
בשורות טובות!
חחחח... "תבורכי מפי עליון"?!?!???...לולה=]
אמן אמן.
תודה!!-Rעות-
בס"ד
ואו,איזה יפה זה..
לולה=] תודה תודה..חיזקת!
אני אשמח לעוד קטע..
מעריכה מאוד שהעתקת..ה' ישלם לך את השכר..
ת ו ד ה ! !
הוא עוד יבוא, אני בהקלדה שלו... בוורד... לולה=]
הנה הוא:לולה=]
עוד קטע ממש יפה מתוך הספר:
זה קטע מתוך סוג של יומן, שכתב בחור שנהרג בצבא...
"... קראתי משהו יפה: התלמוד אומר, שאם יש לאדם הזדמנות לטעום פרי חדש והוא מסרב לעשות זאת, הוא יצטרך לתת על כך את הדין בעולם הבא.
אני חושב שהבנתי משהו: אלוקים לא ברא את הגוף כדי לגרום לנו תסכול, אלא כדי לגרום לנו הנאה.
היום לקחתי את האוטו של אבא, אספתי את מעיין ונסענו ביחד לטייל. היה מעולה. אין לי מילים לתאר עד כמה. במקרה היה מזג אוויר מצוין, (בעצם, לא במקרה. הרי שום דבר לא קורה סתם...) ובזמן שאכלנו ארוחת בוקר מתחת לאיזה עץ אמרתי לה שאני בטוח שאלוקים התכוון שזה מה שנעשה. היא שאלה על מה אני מדבר, והסברתי לה שנראה לי שהוא רצה שנהנה מזריחות, משקיעות, מאוכל טוב, ממוזיקה, מאמנות, משינה עמוקה... אחרת הוא לא היה בורא את כל זה.
מעיין אמרה שזה נכון, אבל שצריך ללמוד איך לשלוט בזה, לדעת איך לשמור על פרספקטיבה נכונה,ולהיזהר לא לחצות את הגבול בין הנאה נעימה לגוף לבין טביעה בתענוג.
היא הוציאה חבילת שוקולד מהתיק, צחקה ואמרה: "זה כמו ממתקים. אי אפשר לאכול שוקולד כל היום, נכון? בהתחלה זה טעים, אבל אחר כך חוטפים מזה בחילה."
אמרתי לה שלי באופן אישי אף פעם לא נמאס משוקולד עם אגוזים, אבל שאני מבין את הפואנטה שלה.
נאי באמת חושב שהיא צודקת – כל החוכמה היא לדעת להבחין בין ההנאה הראויה מגשמיות לבין רדיפה מופרזת אחר החומרנות.
האמת? ברור שאפשר לחיות רק על פי היצר. אפשר ללכת עם מה שבא לי באותו הרגע. להתפתות לאשליות, לבזבז את כל החיים בחיפוש אחר בית גדול יותר, מכונית שווה יותר, אישה יפה יותר...
בקלות ניתן להפוך את החיים למרדף נהנתני אחר סיפוקים גשמיים ללא גבולות.
רוב האנשים קוראים לזה "לחיות טוב".
אבל אני לא רוצה לחיות ככה.
אני בטוח שבסופו של דבר תחושת הריקנות תשיג אותי.
מתישהו הנשמה שלי תדרוש את שלה. הרי הנאות גשמיות הן זמניות, הן חולפות, ההשפעה שלהן מתפוגגת במהירות, ולפעמים הן גם משאירות אותך מדוכדך. הגשמיות הזאת לא יכולה לעמוד כמטרה בפני עצמה. זה לא מספק, זה לא מספיק.
אני לא רוצה שההורמונים, בלוטות הטעם או שאר היצרים שלי ינהלו לי את החיים.
אני מחפש משמעות. אני רוצה לחיות חיים של תוכן.
בערב, כשהגענו לבית של מעיין, (באיחור של שעה וחצי... מזל שההורים שלה לא עשו מזה סיפור) היא אמרה שהיא הגיעה למסקנה שזה בדיוק כמו המכונית: הגוף הוא כלי רכב לשימושה של הנשמה. אנחנו צריכים לדאוג לו, אך בו בזמן לשמור על שליטה.
אתה מבין? שליטה עצמית, לא דיכוי, היא הסבירה, הרעיון הוא המינון, השימוש הנכון בזמן הנכון.
אני צחקתי ואמרתי לה שהיא ממש חזקה בדימויים.
אבל למרבה הפלא, גם בזה אני מסכים איתה. הנה, אחרי הטיול הזה, אני מרגיש רגוע, משוחרר ומכון להתמודד עם עניינים עקרוניים יותר. היום הזה היה תמריץ נהדר, הוא נתן לי כוח לעשות את הדברים החשובים באמת.
"וזהו", מעיין סיכמה בפרצוף חמוד לפני שיצאה מהרכב, "שורה תחתונה, אסף, חברה שלך חושבת שצריך לתרגם כל הנאה לאנרגיה. לאנרגית חיים."
וואי ממש יפה!כפ"ד בנשמה
זה מגניב שבכלל שמת לב לזה. אני כשאני קוראת אני פשוט מדלגת ומתברר שאני מפסידה...
את באמת מפסידה...לולה=]
בשביל מה קוראים אם לא בשביל לזכור את זה אח"כ??
והכי כיף-זה לשתף אנשים בקטע ממש יפה שקראת, וכשהם מסכימים איתך שזה קטע יפה
אחד הספריםם באמת!! עשינו עליו תהצגת סופשנה..סתם אחת!אחרונה
" להתאחד עם האחד בשעה אחת..!"בת מלך =)
טוב אז למי שלא יודע יצא "מבצע" כזה בארץ (וזה כבר הגיע למלא ארצות בעולם) בשעה אחת בדיוק כל יום אומרים את "שיר למעלות אשא עייני.." - עוזבים את כל העיסוקים ואומרים את זה..
אז תצטרפו למלא אנשים שעושים את זה..תעשו תזכורת בפאלפון או לא יודעת איפה..
מי שרוצה לקרוא סיפור על זה מוזמן :
יום אחד בזמן שהמוכר שקל עגבניות לר' היה לו ציפצוף בפלא' ר' לקח את הטלפון וראה שכתוב "תהילים השעה אחת" ר' באמצע השוק התחיל לומר שיר למעלות המוכר שראה אותו היה בטוח שקרה לו משהו נורא גם הוא הצטרף ואמר שיר למעלות שאר הקונים ראו את זה וגם הצטרפו לשיר המעלות..;)
אח"כ המוכר שאל מה קרה ?..ור' ענה השעה אחת..(נראה לי אח"כ הוא הסביר לו והמוכר הצטרף גם ל"מבצע")
כן, אדיר לגמרי!!חיוכים
נשתדל מעכשיו.... אם נזכור....=)
בעז"ה!יישר כח!!שואף להתנחלאחרונה
משעמם לי..........מישו נמצא הלו??????יש פה מישו???ריני=]
נכון לעכשיו אנישלומי20104
ואני מניחה שעוד כמה1hadar1
חוץ ממך...(:
גם אני פהשירס
כנ"להיסטוריונית
היי..גמאני...סמיילי!
יופי איזה כיף יש פה מישו\מישי מהשומרון?ריני=]
כן..רננוש!
בס"ד
רינת ג'רמון??
גמאני!!!|כפיים|שואף להתנחל
לשם שינוי-גם אני..(=טליה=)
איזה??טליה-את כל היום מחוברת!!שואף להתנחל
בשעה כזאת-אני בד"כ לא.. סתכלו על השעה--->> ;(=טליה=)
כן אני פה!!!!!קוגל ירושלמי
ואללה עכשיו אני גם פה...שלבוקית
אני פה!!!ומשעמם לי!!!!!!!!!!רוצה להבין
לרננוש! כן זאת רינת ג'רמון יש פה מישהו מאבני חפץ?ריני=]
יש פה המון מאבנ"ץ...חיוכיםאחרונה
אני מתגעגעת!!!!!מישי' מאפושו'
אבל למישי' שנימצאת 5 דקות מהבית שלי. אוף!!
שנהבאה אני עוברת אולפנה, ואני עוזבת חברה שהיתי חברה שלה 12 שנה!! (חוץ מהספקה של כמעט שנה באמצע..)
אני כבר מתגעגעת, וזה שיאאא הקשה! איך עוברים על זה??
ואת- אם את רואה את זה, מבחינתי את יכולה להגיב.. זה לא סוד מי את...
טוב, אני יגיב............מתו"ש
בס"ד
סתם, סתם צוחקת מאמי..
גם לי זה קרה השנה.........מתרגלים....ונפגשים בחופשות.......והחברה שלי היינו חברות מאז שנולדנו (או מאז שנולדתי היא היתה בת 10 ימים) והיינו החברות הכי טובות עד סוף כיתה ט'......................זה נשמע בולשיט כזה, אבל היינו אשכרה בעל ואישה....(אהמ אהמ, נא לא לקחת את זה לגוון הכחלחל)
ואו!!!רוצה להבין
זה ממש אבל ממש קשה!!! אני שקלתי לעבור רק בשביל מישי שהיכרתי שנה אז 12?!?!? אין ברירה.. נפגשים, שומרים על קשר בכל הכוח, ואת תראי שם זה קשר אמיתי הוא לא יתפרק בקלות..
ש"ש!!!נדנדה כתומה.
אני מתגעגעת אליך בטירוףף!!!!!!!!(ולא, אנלא מי שהיא דיברה עליה...)
אופפ.. את אפעם לאמחוברת כשאני מחוברת!!!!!!!!
דבריאיתי...
אני...
כן...חיוכים
מדברים בטלפון, והרבה... נפגשים, הולכים יחד לקניות... מבלים יחד... תאמיני לי, שאצלינו זה להיפרד מכל השכבה שזה 90 בנות... שלמדת איתם [כמעט עם כולם...] 8 שנים... וזה קשה ממש [בעצם -20 כי 20 ממשיכות איתי.... כמה שזה יישמע הזוי...=)] אבל ממש ממש! אבל נתגבר... נכיר בנות אחרות, וברור שנישמור על קשר, ונארגן מלא מפגשים וכל זה...
זה ממש ממש קשה!!-מנסיון...אפרת...!
ישלי חברה ממש ממש טובה שעברה לי-ם וזה שיייייא הקשה!!!!!!!!!!!!! הרבה יותר מזה שהיא תגור מטר ממני!!!!!!!!
אני ממש מבינה אותך!!! תתקשרי אליה..תפגשי איתה..שאצלך זה הרבה יותר קל להפגש...
אוקי הבנתי.......מתעליךךךך...זה היה רמז?*חזרזיר*
וד"א!!!!! גם לי זה קשה!!!!!!!
את צריכה להודות לי על זה שאני לא עושה לך עכשיו מה שאני עושה לנויה!!!!!!!
אני מודה.מישי' מאפושו'
עוד משו'??
זה לא היה שום רמז.
נ.ב.
*חזרזיר*- יש לי עוד מה לכתוב. התגובה ריקה מסיבה אחרת.
יאלה, שרשור געגועים? (:קלמנטינה
אני מתגעגעגת 'ל'ה יתברך!יקירה
מתגעגעת למעמד הר סיני!פעימה
בס"ד
אח! איזו קדושה!!
=]]].מתגעגעת..אני מתגעגעת..למה?לא בדיוק יודעת..רחליOס
אני מתגעגעת להכל. כולל הכל.פגזניקית גאה!
ואני-רננוש!
בס"ד
מתגעגעת למעמד הקהל בבית המקדש!!!.
לונורא.. בקרוב!! רק עוד 50 שנה!!.
רק עוד 50 שנה!!.זה פשוט את...אוסנת
ואני לא מתגעגעת.
התחזירו לי את כוחות החיים האלה, שמעולם לא היו לי?
וברצינות אמיתית -
איתך באבלך.
וכמובן - החיים ממשיכים, ויש עוד אנשים להכיר.
הקשר עובר למקום אחר, וזה באמת קצת קשה בהתחלה...
אבל מכל קושי - יש צמיחה.
איך מכירים את עצמך מחדש?פגזניקית גאה!
כל התמודדות מלמדת אותנו על עצמנו עוד.אוסנת
אנחנו לומדים מה הכוחות והיכולות שלנו, כמה אנחנו מסוגלים, איזה צרכים יש לנו...
התמודדות מביאה אותנו למחשבות מעמיקות על עצמנו - וככה אנחנו מגלים עוד ועוד נטיות בנפשנו.
יש התמודדויות שמכריחות אותנו ללמוד דברים חדשים (מספרים, מורים, חברים) - ואז האישיות מתפתחת.
די.
אני מתחילה לאהוב את ההתמודדות.
כל התמודדות שהיא...
זה מצב מוזרמישי' מאפושו'
בשנים האחרונות הקשר שלנו הישתנה, במיוחד בשנה האחרונה. לכאורה- נראה שהוא היתרופף מעט (איזה מילים..) אבל עכשיו, אני הכי מתגעגעת אליה! בכיתה ז' (אנחנו עכשיו עולות ל-ט') הינו מדברות פווול! משחנשו"ת בלי הפסקה. אבל איפושו' באמצע ח' זה די הפסיק (ואני אשמה בזה..), קצת טוב לי שזה הפסיק, אבל עכשיו אני לא יודעת איך אני אסתדר שנהבאה בלי לדבר איתה על זה! זה נושא שקשור אליה, אבל אני מרגישה חלק ממנו, אני לא יכולה לדבר עליו עם אחרות.
נראלי שאין כל-כך מה להגיב על זה.. אבל אני צריכה לכתוב את זה, ושמישו' יקרא..
אוסנת- מה אני יכולה ללמוד מזה???
קראתי!אוסנת
ז"א - השתדלתי לקרוא ולהבין...
אני באמת לא הבן אדם לשאול אותו שאלות כאלה.
אותי אי אפשר לשאול יותר מדי על קשרים וחברות, על רגשות וגעגועים...
אז מה את יכולה ללמוד מזה?
אני לא יכולה לומר לך. אף אחד בעולם לא יכול לומר לך - מלבד את עצמך.
את מכירה את עצמך, את הכוחות שלך והיכולות שלך. את זאת שמתמודדת עכשיו עם 'משבר' - ואת תרגישי את הצמיחה.
אולי גם בעוד כמה שנים תרגישי שהכל היה תועלתי.
כ-ל התמודדות בונה.
ובאמת, כמה שאני מרגישה קצת מוזר לומר את זה - בעניין של נסיונות והתמודדויות - צריך להאמין בה'. אולי זה קשה קצת, באמצע הקושי... אבל אם מסתכלים במבט לאחור, כל התמודדות בחיים שלנו הביאה אותנו למקומות חדשים. ה' סידר הכל הכל כדי שנתקדם בחיים, נבין יותר, נדע על עצמנו יותר...
זה קשה, אבל אני סומכת על ה' שהוא רוצה ממני משהו, וזאת הדרך האידיאלית לממש את ה'משהו' הזה.
אני, באופן אישי - רואה ממש איך כל קושי שה' נתן לי, כמה שהצטערתי עליו... איך אני שמחה שעברתי אותו.
ותזכרי שיש טלפון ואוטובוסים בעולם... זה לא להתנתק סופית.
פעם התגעגעתי...חילא דמשכנאאחרונה
אנשיםם...שבות קליין
בס"ד
אתם מכירים את זה שההורים נכנסים לכם מידי לחיים לא נותנים לנשום!
איך זה בא לידי בטוי,
=לא מסכימים לי לנעול את החדר,סליחה!-יש לי מקום פרטי שלי הממלכה שלי;) מגיע לי מינמום פרטיות מה אני יכולה לעשות בחדר...להתאבד?! נו..זה כ"כ מציק
=כל דבר שאני רוצה ללכת אפילו מטעם ביצפ'ר מוצאים לי את הנשמה עד שמסכימים
=אני בת 17+ואין לי פלאפון...
=לא מרשים לי לצאת עם חברות
=אני נמצאת במחשב רק שאם לא בבית,למה אמא שלי לא יכולה לראות אותי על המחשב ישר שבות,קומי לסדר...
=היא חוזרת מעבודה היא מתעצבנת שלא סידרתי את הבית מה אני משרתת שלה?!
כל היום היא רוצה שאני אסדר ואסדר ואסדר
=רציתי ללכת להתנדב במשהו בחופש..היא לא מרשה לי היא אומרת לי במקום זה שבי ללמוד!
בחיית אני ב ח ו פ ש!
נמאס לי,אבל אני אוהבת אותם מאוד..כי הם בגדול הורים נפלאים אבל זה לא מסגיר את זה שקשה לי!
ב.איך זה יכול להיות שאבא שבא מבית חזק חרדי ואמא מבית בקושי דתי..אבא שלי מרשה הרבה יותר דברים מאמא שלי...
זה לא מוזר?
בקשר ל-ב.נאווש!
זה יכול להיות בגלל שאבא שלך כנראה היה חסר לו הפתיחות בגלל שאצלו היו יותר סגורים ואמא שלך בגלל שהיא באה מסביבה יותר פתוחה אז לה היה חסר יותר שישימו לב לכל דבר שהיא עושה וכך הם מעבירים את זה לילדים שלהם...
את רוצה עזרה או להגיד לך שאנחנו מכירים יספיק?לולה=]
כאילו, את בפורום נוער וגיל ההתבגרות! כולנו, בעצם, רובנו הכמעט מוחלט מכירים את זה שההורים נכנסים לחיים ולא נותנים לנשום!!
אני חושבת שאת פשוט צריכה למצוא דרך לתקשר איתם, ובצורה שהם יבנו מה את רוצה ולמה(ועדיך שיהיו לך סיבות טובות.)אם אין תקשורת בין ההורים לילדים, כלום לא יסתדר. אולי אם תשבי ותסבירי להם בצורה יפה הם יבינו? אולי עם מכתב? אולי במעשים, שיראו עד כמה את לא מרוצה ממה שהם קבעו, ואז הם יבינו שצריך למצוא פיתרון אחר... תמצאי את הדרך שבה ההורים שלך מבינים אותך, ותסבירי להם למה את צריכה קצת פרטיות ורוצה מידי פעם לנעול את החדר, למה חשוב לך ללכת להתנדב(ותרגיעי אותם שלא תשכחי את הלימודים גם שתלכי להתנדב)תסבירי להם שהחברות תורמות לך או משהו שהורים אוהבים לשמוע שעוזר לילדה שלהם להתפתח ולגדול בצורה בריאה... ;)
ובקשר לשאלה השניה שלך, זה יכול להיות מאוד...וזה לא מוזר... יכולהיות שאמא שלך עכשיו התחזקה, כי היא התחתנה עם אבא שלך ועכשיו היא לא רוצה שזה יהרס לה, ודורשת את זה גם ממך, ולכן היא מקפידה איתך כ"כ, ואבא שלך הוא אבא נחמד ונורמלי שפשוט שמאפשר לך דברים נורמלים, לא קשור לזה שהוא בא מבית חרדי...
ככה לפחות לי זה נראה...
ב"הצלחה!
רוצה לחיות..שבות קליין
בס"ד
הגעתי למסקנה-אחרי חשיבה..
שבאלי דווקא לעשות איזה משהו' אמיתי שאם כבר כל החיים חושדים בי וסוגרים עלי מכול הכיוונים למה שזה לא היה ' באמת?!!
נ מ א ס לי!!
שחכתי לציין שיש לי 2 אחיות חופרות לא פחות מההורים שלי-קרי-הם חושבות שהם ילדו אותי..
לולה=]..בת מלך =)
את לא יכולה להכליל.ההורים שלי הם פשוט מדהימים!!!
אם יש משהו שהם לא מסכימים אז אני מבינה למה..
אם יש משהו שהם לא מסכימים אז אני מבינה למה..
ואם לא אז שואלים..(בדרך כלל יש תשובות הגיוניות..)
שבות קליין..נראה לך שאם תעשי משהו באמת אז זה יעזור לך ?!..תחשבי בהגיון..
אמממ..וחוץ מזה תעשי מה שלולה אמרה נראה לי שזה יעזור..
אני כ"כ כ"כ כ"כ מכירה את זה!!!!!!!רוצה להבין
בעיקר בגלל שעכשיו ההורים שלי לקחו אותי ליחה והודיעו לי ש"נגמרו החגיגות" ומהיום אני מפסיקה לעשות מה שאני רוצה...
אם את מוצאת איזו נוסחת פלא או משו בסגנון של איך שומרים אותם מחוץ לחיים שלך- תודעי לי בהקדם האפשרי!!!!!
אוסנת
כמה דברים:
א. זה טוב שההורים לא נותנים באופן מיידי עצמאות.
ב. אם זאת חניקה - צריך לדבר איתם.
רותי המתוקה נולדה לה אי שם לפני 13 שנים.
כל עוד רותי היתה תינוקת וילדה, היא לא יכלה לשלוט בחיים שלה. לכן ה' זיכה אותה בהורים נפלאים שכיוונו צעדיה בחיים.
אך הנה, בשלב מסוים - רותי התחילה להרגיש מספיק גדולה כדי להתמודד בעצמה ולשלוט על חייה.
אבל היא לא יכולה באופן מיידי להתנתק מההורים שלה ולעשות כרצונה - כי לא קופצים מגיל 13 לגיל 18 בבת אחת... זה תהליך.
בהתחלה, רותי יכולה להחליט לאיזה שיעורים בבית ספר להכנס.
שנה אחרי, ההורים שלה יתנו לה להחליט באיזה שעה לישון בחופש (אבל לא יותר מדי מאוחר..).
חודשיים אחרי, היא כבר תרגיש מסוגלת ללכת להתנדבות עם ילדים חולים - למרות שזה עומס נפשי קשה.
לאט לאט רותי מקבלת עצמאות.
אבל ההורים שלה - להם קשה לתת עצמאות לילדה שלהם. הם דואגים לה, ורוצים שיהיה לה הכי טוב בעולם!
אז למשל - הם חושבים שזה לא טוב לרותי לדבר בטלפון כ"כ הרבה...
וזה מאוד מאוד קשה להתגבר על עצמך, ולא למנוע מהילדה שלך נזק.
להורים יש כאן לימוד עצום, שאנחנו לא ידועים להעריך - לתת לילדה שלהם להכשל ולהתנסות בקשיים ואפילו להשבר, ולעמוד בצד ולא לומר כלום - כדי לתת עצמאות.
יש הורים שכ"כ קשה להם... שהם לא נותנים מספיק עצמאות.
א. צריך להבין אותם.
ב. צריך לבוא ממקום של הבנה וקבלה, ולדבר איתם על זה. להסביר שלא לנצח נוכל לחיות תחת ההורים, והגיע הזמן לשחרר טיפה את המושכות - ולסמוך על רותי. גם אם לרותי יהיה קצת קשה בהתמודדויות שלה...
שלא תחשבו שזאת בעיה רק בגיל שלנו - עד 120 יהיו לכם הורים שיתערבו מדי פעם.
פשוט צריך להבין אותם. גם אתם תהיו כאלה...
בהצלחה!
אהבתי....^^^^בת מלך =)
ללולה,זה ממש לא נכון,ההורים שלי נותנים לי לעשות מהשואף להתנחל
שבא לי!הם ממש נותנים לי עצמאות מוחלטת!
יופי!!!תספר לנו את זה כדי שנקנא...סתאאם
רוצה להבין
בסדר, אמרתי רובנו הכמעט מוחלט...לולה=]
לא אמרתי כולנו, אמרתי רובנו...
וזה אחד מהמאפינים של נוער בגיל ההתבגרות לפי כל ספרי הפסיכולוגיה...
זה אוליאוסנתאחרונה
אחד מהמאפיינים של הורים.
רק שנתקלים בזה פעם ראשונה, כשילד מתחיל להיות א ד ם בפני עצמו.
ואז להורים מאוד קשה להתרגל לסטטוס החדש...
והילדים דורשים את עצמאותם המלאה, שזה דבר לא אפשרי.
בקיצור, עד מאה ועשרים.
[אם אתם יודעים מה זה 'אמא פולניה' - זה בדיוק זה]
מישו' יכול להסביר לי מה היציאה עםמישי' מאפושו'
נוג"ה ????
אתם לא חושבים שזה נשמע מצחיק? במיוחד כשמדובר בפורום...
????רוצה להבין
קיצור, מה הבעיה?פגזניקית גאה!אחרונה
משעמם וחם.extinct
ספרו משהו מעניין D=
אני עייף!מעניין?שואף להתנחל
אה,כן עוד משהו!שואף להתנחל
יהונתן פולארד נמצא..אמממ...(שכחתי..)שואף להתנחל
אה!!24 או 23 שנים בכלא!אנשים!!עזרו לו!!שואף להתנחל
ועוד משהו!שואף להתנחל
לילה טוב........!!!שואף להתנחל
אוף...אין לי כח ללכת לישון..!!שואף להתנחל
חשבתי על זה ונראה לי שאנשים שאומרים את זה מתכווניםשואף להתנחל
שאין להם כח להתארגן לשינה!!כלומר להתקלח וכו'...
אני צודק?D=
(ואוו סמיילי יפה...D=)
קיצקק,לילה טוב!!שואף להתנחל
ת'אמת נראלי שהמשפט של החתימה של מתוקה שכזאתשואף להתנחל
נכון גם לגבי...אתם יכולים להתחיל לחפש
רגע?אני לא רוצה ללכת לישון?אני מזה עייף....שואף להתנחל
(אוף...אני מטורלל הלילה....
חחרררר...פפשש...לליללה טובבב אחייייים שללללייי!!!
יש לך בעיה נפשית?extinct
שואף להתנחל: ??????? מה עובר עליך???לא נורא..חופשרוצה להבין
קצת יותר ממטורלל..חחחח....עדן!!!
מצב שרית?!
ברוך הבא למועדון..חחחחח....
כעע....רק אני לא כל כך מטומטמת שתישאר במחשב ותחפורש7*ת!ש
למישו בשכל...
כי ההורים שלי כבר ידאגו להעיף אותי.. חח... כפרעלייהם!!!
אוקעע!!! בסדר! בסדר!!ש7*ת!ש
עדן הכריחה אותי לרשום משו מצחיק... אז אל תצחקו..~~
הודעה בסגנון עדן:
עדןן!! אני אמלוק את ראשך!!! אבשל אותו עם מלח בתוספת ספגטי מטוולטל מראשך ...!!
ראי הוזהרת..
אוך לא הולך לי... פפח
עאלק..שקרנית...עדן!!!
שרית אני צריכה להזמין שוב ניידת מבית משוגעים??
שואף להנתחל:לולה=]אחרונה
לא יכולת לרשום את כל השטויות האלה בהודעה אחת????
דרך אגב, יש לך אחלה שאיפות, בוא לאבני חפץ, בונים שם גבעה-אם ממש בא לך להתנחל....
אני הולכת לקרוא משו.ל"טXDהודי'ה
דחוף- מה אפשר לקנות או לעשות לאח שמתגייס?רחלו'ש
לשבור לו רגל?אלישע בן אבויה
בס"ד
זה יחסוך ממנו הרבה..
חחחחחחחחחחחחחחחחחחח=]שואף להתנחל
אולי תפסיק כבר עם התגובות האלה?!ii
מצטרפת לשאלה(:הודי'ה
דווקא אותי זה בידר. פגזניקית גאה!
מה שאפשר לעשות זה לשכנע אותו לא ליתגייס וללכת-עין שלישית
לישיבה קדושה....
אמממ יש לישמחה ואמונה
בס"ד
את יודעת לסרוג?..
את יכולה להכין לו כיפה מזה מגניבה חברה שלי עשתה כזהה
בישיבות קדושותהרועה
להבדיל מישיבות שהרבה נרשמים אליהם בעיקר כדי לא להתגייס, מתגייסים.
ומי ישמור עלייך????אודי'ה
לא חסר..איציק הג'ינג'י
כמו שאמרו פה, את יכולה לסרוג לו כיפה עם סמל היחידה אליה הוא התגייס/ בצבע הכומתה שיהיה לו..
קני לו אולר שיעזור לו..
ותפסיקו עם התגובות המטומטמות האלה..
קני לו אולר שיעזור לו..
ותפסיקו עם התגובות המטומטמות האלה..
מה אכפת לך שיש תגובת מטומטמות?! מה אתה לוקח קשה?שירס
לדעתירוצה להבין
התגובות האלו באמת לא לעניין, היא לא רצתה לשאול אם להרשות לאח שלה להתגייס!! היא רצתה לדעת מה לקנות לו...אז תשימו לב על מה אתם עונים...
ומה אפשר לתת לשכן שמתגייס?! (לא כיפה..)המלכה של העולם
אולי תיק או משו כזה.........כיפה אדומה!!!
תיק, שק"ש איכותי, ספר הלכות מעניין כלשהו...שרון.
אפשר ללכת לריקושט, בטוח תמצאו שם משהו.
גרבייםMikos.XD
אולי תהילים יפה?כפ"ד בנשמה
....נשיקה?!רוצה להבין
לאאא... זה יקר מידילולה=]
חח..כל מי ששאלתי בערך אמר כיפה ואין לי שמץ איך סוררחלו'ש
גים בכלל..
אוף, ואולר וכאלה זה דברים שכבר יש לו.. זה די הדברים הרגילים דקונים..
בא לי על משו כזה מקורי.
אפילו לא מתנה, איזו ברכה חמודה או משו כזה.
יש למישו רעיון כזה אולי?
אה, חח.. קרעתם אותי עם התגובות לגיוס, אני שמחה שהוא מתגייס וסתם נק' לאלה שנ-ג-ד הצבא: תחשבו אם הייתים יכולים לחיות פה אפילו שעה אחת בלי צבא...
לאיפה הוא מתגייס?שלומי20104
הוא הסדרניק?
אני גם מתגייס עוד שבועיים.
אם את רוצה משהו נחמד לדעתי ספר קשור(לא קודש) יש הרבה בזמן האחרון, עם הקדשה אישית.
אממיהיה טוב!
מגבת
שעון
תיק
משו עם הקדשה
כרטיס ברכה יפה כזה..
אחשלי מתגייס לכפיר...הודי'ה
אחשלי התגייס לכפיר...אפרת...!
עכשיו הוא סיים טירונות...
אחשלי גם התגייס היום לכפיר!!!תימניה בנשמה!
גם אחשלי היום..מישי' מאפושו'
לא יודעת לאן... יענו, הוא רוצה למשו'- ולא רוצה לתת לו...
אח שלי מתגייס לצנחנים. חח.. מזה כפיר?רחלו'ש
נשמע שכולם מתגייסים לזה...
אה, וכן,הוא הסדרניק. לאן אתה מתגייס?
יש לך רעיון לאיזה ספר יפה? מה בנים אוהבים?
מותר לקנות ספר בתשעת הימים?
לצערי אני עוד לא סימתי את כל המבחנים של הרבנותשלומי20104
ככה שאני לא ממש יודע אבל נ"ל שאסור.
ואני מניח שאת מכירה אותו יותר טוב ממני אבל אם זה הסיגנון שלו יש את "מים שאין להם סוף".
ספר על בינישים בצבא "בא מלבנון"(שידרוג של "בכל מקום שהם")
ד.א כפיר זה החטיבה הכי חדשה אוסף של כמה גדודים (נחל חרדי, לביא, שמשון ועוד) שמשרתים באזור יו"ש.
ואני פשוט שיריונר לא פחות ולא יותר
קצת נחמד קצת ניבזי..
אחשלי אמר שקצינת הגיוס אמרה לו ששם מתקדמים מהרתימניה בנשמה!
יותר להיות קצינים מיחידות אחרות..משהו כזה..
כל התמנים מתגייסים לכפיר??חנהלה 2010
אני אשכנזיה ואחשלי מתגייס לכפיר אז כנראה..שלאהודי'ה
בנדוד שלי היה בכפיר והוא אשכנזישירסאחרונה
לאחזי .ש.
גמאני חושב שלאשואף להתנחל
את צריכה ללמוד למתמטיקה ואת גולשת בפורום??נו נו נולולה=]
בפיגוע?chai
אני מעדיף להדרס..אבל איך שבא לך.
בכל אופן, אני ממליץ לך לקרוא את הספר 'אבא עשיר אבא עני', ספר טוב שיראה לך מה הטעות של כל כך הרבה אנשים.
לדעתי צריך להשקיע עכשיו עוד שנתיים ואז יהיו לךזאת רק אני!
חיים נורמלים! כמו של בנאדם!
תקשיבי ותקשיבי טובchai
בלי לתקוף, אבל הדבר הזה של 'לך תלמד טוב, תקבל ציונים טובים, תלך למכללה ומשם לעבודה שמכניסה הרבה' כבר לא תקף, מזמן לא.
תמיד שואלים, למה לעזאזל אני צריך לדעת מה השטח של מקבילית?!
האמת, אתם לא צריכים את זה, זה משהו שהרוב פה לא יסכימו איתו, אבל זו דעתי.
זה עובדה!שרוב מקומות העבודה היום כבר לאואחת עם חצאית
מבקשים תעודת בגרות.מה שטוב בללמוד זה שיהיה לך מסגרת,ושזה נותן הרבה לחיים.לדעת להתנהג בכבוד,ליישם מטלות שונות ודוגרי-זה עוזר להיות בנאדם.
אבל לא מה שיקדם אותך כמו שכולם חושביםנדב =)
לימודים זה טוב, אבל לא חובה.
ספר טוב מאוד אגב....תקרא אותו עוד 10 שנים, עכשיו זה לא כל כך יעזור כמדומני..
לא הבנתי:ii
את רוצה שנגיד אם אנחנו מסכימים עם המסקנה?
חחח תראי אחתי, אני עושה בשבוע את מה שלא עשיתיבקטנה
שנתיים-לומדת מ"מ..חומר של שנתיים..זה לא כ"כ גרוע..חח
תראי את החיובי כאן..עד כמה שאפשר=)
תראי אותי- לי באמת יש מה ללמוד, הייתי ב-5 יח"ל עפתי משם ועכשי רוצים להוציא אותי מ-4 כי לא למדתי כל השנה..ואני חייבת להוכיח ת'צמי אם אני רוצה לגשת לבגרות שנהבאה,והנה-זה דיי זורם לומדים קצת קצת והכל נראה יותר נחמד=]]
תחייכי, החיים זה לא רק מ"מ!
חוצמז ציונים זה לא הכל (זה הרוב,אבל לא חשוב=])
יאללה מתוקה, שיהיה בהצלחה, אל תדאגי בטוח יהיה בסדר, ובקשר לפיגוע..חחח
עזבי אותך שטויות אחותי, חסר דרכים יצירתיות למות?!
יאללה יומוצלחחח=]]]
טוב ושמחה 
"בגרות אפשר להשלים, ילדות לא"שלומי20104
הכל שטויות, כדאי ללמוד.
אבל אם לא לומדים אפשר לעשות הרבה דברים חוץ מלמות (זה לא שאני שולל את הרעיון)
המשפט הזה כל כך לא נכון...ii
זה נכון אם אתה מתייחס לבגרות כאל משהו לא קשור - ואז - או שתעשה בגרות או שתהיה לך ילדות.
אבל צריך להסתכל על זה ככה:
הבגרות היא חלק מהילדות. היא חלק ממה שמכין אותך לחיים. היא נותנת דברים חשובים להמשך החיים: לדעת ללמוד, לדעת לקחת אחריות על המעשים שלך (אם אתה לא לומד - תכשל),לדעת ללמוד גם כשקשה כי אין זמן אחר לבחינה, לדעת שמה שאתה לא תעשה אף אחד לא יעשה בשבילך ועוד הרבה דברים אחרים.
במבחנים רגילים אין את כל הדברים האלה - תמיד יש תירוצים, העלאת ציונים, מבחן חוזר וכו'...
לשלומי 20104...ii
הבהרהשלומי20104
זה נכתב בצחוק לגמרי..
אתה צודק 100% במיוחד בקטע של לקחת אחריות.
אלה שצריך גם פורפורציות בחיים.
נ.ב אם המשפט בכותרת אני לא מסכים בכלל חבר שלי חפר אותו כל ה1/7 1/8 הוא ניכתב כדמגוגיה זולה.
מה נידפק אצלך מאמי???למות בגלל לימודים???מתו"ש
בס"ד
סורי על החריפות, אבל מה הבעיה בלא ללמוד לעזאזל?? בדיוק היום אמא שלי אמרה לי שלא אכפת לה אם אני לומדת או לא העיקר שאני שמחה......
אין לך עוד דברים יותר חשובים מלימודים שבשבילהם ישרעותיי
לך סיבה לחיות?????
מנת יתר של רטלין... גמרת סיפור!פיסטוק
ניפגש בגנעדן... או בגיהנום...
איפה שיותר נוח לך....
טרזן, אני עכשיו סיימתי כיתה י' ובקושי למדתי..יעל =)
בע"ה
ושתדעי שבאמת שזה לא כזה נורא..
סתם אומרים לך שזאת שנה שיא הקשה, אבל היא סבבה!
את יכולה להצליח גם אם תלמדי יום-יומיים לפני המבחנים הרגילים ושבוע לפני המתכונות, ולקבל בסביבות ה80-90..
אז באמת שאינלך מה להילחץ..
ומקסימום, תשקיעי רק במקצועות של הבגרות, התעודה של כיתה י' לא באמת חשובה..
והכי חשוב: תהניי!!!!
סתם אומרים לך שזאת שנה שיא הקשה, אבל היא סבבה!
את יכולה להצליח גם אם תלמדי יום-יומיים לפני המבחנים הרגילים ושבוע לפני המתכונות, ולקבל בסביבות ה80-90..
אז באמת שאינלך מה להילחץ..
ומקסימום, תשקיעי רק במקצועות של הבגרות, התעודה של כיתה י' לא באמת חשובה..
והכי חשוב: תהניי!!!!
תקשיבי,גם אני הייתי ככה ולמדתי תמיד יום או יומייםואחת עם חצאית
לפני המבחנים והייתי מקבלת ציונים טובים אבל מה?!ה"מגנים" שלי דפקוו אותי בטירוף!!אני ממש לא מציעה לך ללכת בדרך הזאת,מניסיון.
אני לא אומרת שתתחילי לחרוש כן?!אבל אל תזלזלזלי.תלמדי כמה שצריך בלי יותר מדי להיסחף..בהצלחה חמודה!
הי זה נשמע כמו בדיחה ההיא...כפ"ד בנשמה
אישה אחת מתלבטת אם לנסוע במונית או באוטובוס. המחשבות שלה: "אם אני אסע במונית הכל יהיה בסדר ואם אני אסע באוטובוס, יש שתי אפשרויות: או שאני אשב ליד בן או שאני אשב ליד בת, אם אני אשב ליד בת הכול יהיה בסדר, ואם אני ישב ליד בן יש שתי אפשרויות: או שאני אדבר איתו או שלא. אם אני לא ידבר איתו הכול יהיה בסדר, ואם אני ידבר איתו יש שתי אפשרויות: או שאני אתחתן איתו או שלא. אם אני לא אתחתן איתו הכול יהיה בסדר, ואם אני יתחתן איתו יש שתי אפשרויות: או שיוולד לנו בן או שתוולד לנו בת. אם תוולד לנו בת הכול יהיה בסדר, אם יוולד לנו בן יש שתי אפרויות: או שהוא ילך לצבא או שלא. אם הוא לא ילך לצבא הכל יהיה בסדר, ואם הוא ילך יש שתי אפשרויות: או שהוא ימות או שלא: אם הוא לא ימות הכל יהיה בסדר, אם הוא ימות....מה הבן שלי ימות??? אני נוסעת במונית!"
אני יודעת שזה חופר... קריאה מהנה... חחח
את חיה בסרט הלמודים זה לא הכל!יקירהאחרונה
אני גם לא כזה לומדת ושתבח שמו !!יש לי חיייםםםם הכי טובים!!
יש לי שאלהטליה 123
וואו מלא זמן לא הייתי פה,טוב אני צריכה את עזרתכם,מה אתם חושבים על זה:
יש לי אחות שקטנה ממני בשנה ,היא מאוד שונה ממני ואני אף פעם לא הצלחתי להיסתדר איתה,תמיד ניסיתי לשנות אותה שתהיה מה שאני רוצה שתהיה אבל הבנתי שזה לא הדבר הנכון וזה גם לא הצליח לי,כי היא לא הישתנתה.
אז עם הזמן למדתי לחיות איתה פחות או יותר בשלום.
אבל בתקופה האחרונה אני כבר ממש לא יכולה יותר, היא פשוט מתעלמת ממה שקורה בבית בסביבה שלה,אכפת לה רק מעצמה ומהחברות שלה,היא פשוט מתעלמת ממני ומהמשפחה. היא מבלגנת,הורסת חפצים שלי וזה לא כל כך מזיז לה,היא עושה מה שבא לה ולא מתחשבת בכל שאר המשפחה אבל כשהיא צריכה משו כולם צריכים להקשיב ולהביא לה.
ניסיתי להסביר לה לדבר איתה ,היא פשוט לא הקשיבה.
אז הלכתי להורים שלי וסיפרתי להם שאני לא יכולה יותר,היא פשוט מזלזלת בי!
אבא שלי היתעצבן עליי ואמר שזה לא יעזור לי כל הזמן להיתלונן,תיסתדרי איתה לבד,ככה הוא אמר לי.ואבא שלי ממש לא כזה ,לא הבנתי למה הוא הגיב ככה. ואמא שלי פשוט שתקה לא הגיבה על מה שאמרתי. ואז אחרי זה אמא שלי באה אליי ואמרה שהיא מצטערת על מה שקרה אבל הם פשוט לא יודעים מה לעשות איתה,הם התייאשו ממנה ונותנים לה לעשות מה שבא לה.היא לא מקשיבה להם,ואחותי באמת שמקיימת מצוות ויודעת את החשיבות של כיבוד אב ואם,אבל בכל זאת לא משנה מה נגיד לה היא תמשיך להיתעלם ולא להקשיב ובעיקר לזלזל בנו,כי מי אנחנו בכלל??! אולי המשפחה שלה???!!,זה הרגשה מאוד מבאסת ומעצבנת. מה עושים??????? אם יש לכם רעיון כלשהו תכתבו זה יעזור מאוד.
יומטוב!
תגובה---מתנחלת לעד
זה טבעי בגיל הזה להתמקד על חברות הרבה יותר ממשפחה!!
אם היא הורסת דברים תסבירי לה שזה שלך ושאין לה שום זכות לגעת בדברים ולהרוס אותם!!
אל תסי להפוך אותה להעתק הדבק שלך!! מניסיון -זה מעצבן להיות דומה לאחותך וכולם מתייחסים לאחותך ומתייחסים אליך כאל-"אחות של.." ולא מתייחסים אליך ספציפית!!! תני לה לחיות בדרך שלה היא תסתדר טבעי להיות נגד כולם!! גיל ההתבגרות זה השלב!! בכל מקרה אני חושבת שההורים שלך צריכים להציב גבולות מאוד עבים כי אפילו שחושבים שמסגרת זה מעיק- כשאין לך את זה אתה מתחננן לגבולות!! ומראה את זה בפריצת גבולות אחרים!1 כי מי יבקש שיעשו לו גבולות?!?!?! מנסיון- כשאין גבול אפילו הנוער מבין שצריך אותו!!!
אוסנת אני חושבת שצריך את התגובה שלך פה...רוצה להבין
את טובה בזה יותר ממני...
אני אנסה להראות את זה מהצד השני... האמת אני לא מוצאת הצדקה לזה לפי איך שתיארת את זה, אבל כמו שכולם אמרו- זה הגיל, חשוב לך מאוד החברות, הבית תופס מקום שני ובכלל זה נראה כאילו ההורים וכולם בעצם רוצים רק לרעתך, בטח שזה נראה ככה אפילו יותר אם מדובר באחות שמאז ומעולם לא חייתם בשלום יותר מידי...
דברי איתה כמה שיותר על דברים שלא קשורים למריבות בניכים, עדיף בלילה, תשתפי אותה בדברים מעניינים,תשאי מה היא עשתה היום, תשתדלי להיות חברה שלה וכמה שפחות לתקוף אותה ויותר לנסות להבין. תקשיבי לה, והכי הכי חשוב אף פעם אל תתני לה הרגשה שאת מזלזלת בה...
בהצלחה!!!
תתעלמי ממנה. זה יעבור לה מתישהוא.לולה=]
תסבירי לה בצורה מאוד מאוד מאוד ברורה, ולא רק במילים אם צריך, שלא תגיע לך בדברים, ושאת לא תתערבי לה בחיים ושתעשה מה שהיא רוצה, כל עוד זה לא פוגע בך ובמשפחה שלך או בדברים שלך. דוגרי, מותר לה להיות עם החברות, למרות שזה מעצבן.
אל תתיחסלי לזילזול שלה. תתעלמי ממנה ומהזלזול שלה, היא תקלוט מתישהו שאחותה כבר לא בקשר כמו פעם, והיא תחזור אלייך מעצמה, ואז תיפתחי אליה...
לצערי זה גם ככה עם אחשלי הקטן...שואף להתנחל
בדרך כלל - המקרים האלו קורים -אח..
בין אח ואחות.
כמובן (בד"כ) שהאחות רוצה לתקן את האח.
אבל , בואנה , גם לו יש חיים משלו...
ואז - "כאסח" - בלעז.
קיצור , שלום.
קודם כל , כדאי שתדעי ש...זה לא חריג. [לצערינו...]
לשכוח את המשפחה ולהתרכז בחברים זה ה"אופנה" היום.
אבל עם כל הכבוד לאופנה , אנחנו לא "מודרניים" ולא רוצים אופנה כזו.
הדבר הכי חשוב כאן הוא - יחס מתמשך. לא מפסיק. אהבה חיצונית נגלת.
בואי קודם כל נבין ש -
זה ניסיון מה'. בלי קשר לשיטה ה"דוסית" , אבל...
ככה זה. אם תבחיני כל פעם שהיא באה לעצבן , להפריע , להרגיז אותך שזה
מה' , וואלה , פתרת כמעט את כל הבעיה.
מה' , וואלה , פתרת כמעט את כל הבעיה.
[ כאן ההסבר על ה"שריטה" הנחמדה -
עכשיו נגש בקצרה לאופן הפרקטי - המעשי.
תשתדלי לבקש ממנה דברים ב...עקיפין. לא ישירות.
נכון , את "אחותה הגדולה" - אבל , תחשבי מה עובר עליה...
אל "תכנסי" לה בחיים [ולא חלילה שאני מאשים אותך] בנתיים בכלום -
כלומר , לדוגמא , היום היא הולכת לקניון עם חברות אבל הבית עוד לא שטוף...
תשאלי אותה - " **** , בא לך לעזור לי לשטוף את הבית היום?" -
לא - לא. כן - אחלה.
תגידי - "מה זה לא?! זו החובה שלה?!"
נכון , אבל...נווו אם נלך איתה "ראש בראש" - לא נרויח משו.
ככה זה עובד. שאת באה לבן אדם בצורה "סמכותית" או "מחייבת" וכדו' -
הוא לא יעשה את זה. יודעת מה? גם אם אין לו מה לעשות באותו זמן - הוא -
לא יתן לך "להשתלט" עליו. כי , הוא רוצה לעשות דברים מבחירתו החופשית.
ו...אני יודע שאת ממש לא מסתכלת על זה כ"השתלטות" , אבל - על זה נאמר -
"דברים שרואים מכאן לא רואים משם".
קיצור - המפתח לדבר לעניות דעתי הוא:
להכניס אותה לענין מרצונה החופשי [!]. אם היא לא רוצה - אז לא.
תוך כמה זמן היא תבין את זה לבד. טובה תוכחה אחת של האדם את עצמו מאלף של חבירו. תבואי בגישה מחייבת תמיד - בלי שום קשר לחברות , אל תזכירי אותם בגרוש -
ותבקשי ממנה שתעזור לך לעשות משו.
אותו העקרון גם על שאר הדברים בבית - משפחה - חברות - אחיות.
ו...תזכרי - תשרטי -
"הכל זה מלמעלה". שהחיוך תמיד יהיה על שפתייך.
מקוה שקצת עזרתי.
בשורות טובות.
המון בהצלחה!
קצת עזרת? אני בטוחה שעזרת מאוד...שרון.
אין, אני מתה על התשובות שלך
תודה!!בכלליות, לא על משהו ספציפי... המשך כך!!!
וואו!תודה רבה רבה אח..טליה 123אחרונה
כמו ששרון אמרה עזרת מאוד,אני ינסה את השריטה!
זה אחלה של דבר ה"שריטה".
הממ...זכוכית מגדלת
זה קורה לי הרבה פעמים עם אחי , ואני גם ממש ממש מתעצבנת ...
ותנסי את השריטה^^ של 'אח' , ניסיתי פעם ונרגעתי די מהר...
אני לא אוהבת את הדת...אנונימי (פותח)
היי אני לא אוהבת כול כך את הדת יותר נכון לא מתחברת אלה חשבתי על זה הרבה אבל עדין אני חושבת להיות חילונית אבל הבעיה שאמא שלי לא תאוהב את זה בכלל אני לא יודעת מה לעשות אני יודעת שגם עכשוי מפריע לאמא שלי שאני הולכת עם קצר ולא מתפללת!קיצר אם יש למישהו עצה שיתן זה יעזור לי מאוד!!!
גם אני לא אוהבת את הדת...שמחה ואמונה
בס"ד
ז"א לא אהבתי את הדת..
אדם אוהב מה שמשרת את האינטרסים שלו..
הדת סוגרת אותך ומעיקה עליך לא נותנת לך לעשות מה שאת רוצה באמת(?!) נכון?
אחלה... אין לי בעיה שתהיה חילוניה..
רק דבר אחד תעשי לפני שאת מקבלת את ההחלטה הגורלית הזאת שתשפיע עליך גם בעולם הזה וגם בעולם הבא..
לא יודעת בת כמה את.. אבל אם התעוררת עכשיו אז הגיע הזמן לעושת חושבים עם עצמינו..
מה אני רוצה לעשות בחיים שלי..?
תבדקי איזה אופציות יש לך.. ותראי למה את הכי מתחברת..אבל תשקיעי בזה...
אם תשתפי עוד נוכל לנסות לעזור עוד..
זה היה בכללי!!
בהצלוחה
אה, בסדר. את לא מתחברת.אלישע בן אבויה
בס"ד
זה התירוץ הכי עלוב שמישהו יכול להמציא. אני לא מתחבר לחוק שאסור לבגוד במדינה. אז אני אבגוד במדינה. אתעלם לרגע מזה שיש עונש מוות. השאלה היא לא האם את 'מתחברת', השאלה היא האם את מאמינה. ואם את לא מאמינה - האם את לא מאמינה כי ההנאות מסמאות את עינייך, או שאת לא רואה כי באמת אין מה לראות "כִּי יֹאמַר מַעֲשֶׂה לְעֹשֵׂהוּ לֹא עָשָׂנִי וְיֵצֶר אָמַר לְיוֹצְרוֹ לֹא הֵבִין".
אם את מאמינה - אז זה שאת לא מתחברת זו אכן בעיה, אבל זו ודאי לא סיבה להתחלן. זה פשוט טיפשי, גם מבחינת שכר ועונש, וגם סתם מבחינה הגיונית. תארי לעצמך שאחד הברגים במכונה יחליט שהוא לא רוצה להחזיק. אפילו אם זה לא הורס את המכונה, זה לא דבילי לחלוטין? וזה לא משנה אם מדובר על בורג ברזל חלוד או על בורג של זהב שיש לו יהלום בראשו.
מה שלא יהיה בת-אל..בקטנה
אל תעשי צעד פזיז ומהיר, זה דת,זה קשה..אבל יש כאלה שיכולים להנות מזה..(לא יודעת,אני לא הצלחתי,אבל שיהיה..)
תבדקי קודם איך נראה לך כל הקטע של לחזור בשאלה,ורק אז תמשיכי הלאה..אל תהיי כמו אלה שחוזרים בשאלה ומתים להיות דתיים ולא חוזרים שוב בתש' כי הם מתפדחים..זה סתם בזבוז ל שנים מהחיים שלך..
יאללה בהצלחה.
טוב ושמחה.
חוצמזה בת אל..(ואלישע)בקטנה
נראה לי שאת לא מדברת על "להתחבר", זה יותר-"נמאס לי!"
אני צודקת?
טוב ושמחה.
עצות מה להגיד לאמא שלך או איך לאהוב את הדת?שרון.
אמממ, שמעי, אני לא ידעת עד כמה אני יעזור...שרון.
אבל אני מנסה, אולי זה בכל זאת יעזור...
תראי, דוגרי, אין למה "להתחבר" בדת. זה משהו יותר מלהתחבר.
מה, את לא אוהבת שיש מישהו שתמיד תמיד מקשיב לך?גם כשאת לא רואה אותו, וגם אם הוא לא עונה באופן מיידי וברור, הוא מקשיב. זה לא כיף? היום ממש חסרה ההקשבה בין בני אדם, ואני, כשאני מרגישה שאפחד לא באמת מקשיב לי, אני מדברת סתם ככה, אליו. ונאי יודעת שהוא מקשיב ומבין, ויעשה הכל בשבילי.( אני לא מדברת על החבר שאין לי, מדברת על ה'!)
כמו שאלישע אמר, לא צריך להתחבר לזה, צריך להאמין לזה. את לא מאמינה בה'?בתורה?אז נכון שממש קשה לקיים את כל המצוות שהוא דורש ממנו, אבל ברגע שקולטים את הרעיון הכללי, זה כבר נהיה יותר קל.
מה יש לך להאמין (או להתחבר) בחילוניות? אם זה מה שחסר לך בדת, לחזור בשאלה זו לא התשובה, כי בתור חילוניה, אין בכלל למה להתחבר...
תמצאי לך משהו אחד, אחד קטנטן, שאת ממש אוהבת בדת, שאת מרגישה שזו הוראה ומצווה ממש יפה ונכונה. למשל, אם יפה בענייך שלפי התורה, צריך לדון כל בנאדם לכף זכות, ואת מבינה למה התורה אמרה את זה, ואת רואה את היופי שיש במצווה הזאת, אז תחליטי שאותה את משתדלת לקיים,ולהשתפר בה...
תנסי למצוא את היופי במצוות, את ההיגיון, ותאמיני לי, יש להם כ"כ הרבה יופי והיגיון.ממש מלא!
ובקשר לאימא שלך, תנסי להסיבר לה מה באמת כ"כ מפריע לך, לא בצעקות ובכעס, אלא תסבירי לה כשאת רגועה למה את מתנהגת ככה, מה קשה לך בכל זה. אולי היא תבין ותנסה לעזור לך לחזור אל הדת...
אם את צריכה עזרה, אני פה!!
אין כמו להיות!קרובה ל'ה יתברך!בעולם לא באת סתם לפהיקירה
אם נעבוד כדי לאהוב אז זה יבוא לנו...אנונימי (פותח)
נכון שהדת זה הרבה פעמים עול
וזה קשה
אבל לפני שאת מחליטה לחזור בשאלה
תחשבי טוב
בשביל מה את פה בעולם הזה?
הרי ברור שיש לך תפקיד...
החיים זה עבודה
ואני בטוחה שכמה שעובדים יותר על עבודת ה
ככה מבינים כמה זה טוב בשבילנו..
העולם כל הזמן מסנוור אותנו מכל התענוגות של העולם הזה
והתפקיד שלנו זה להגבר ולעבוד על היצר
תחשבי על זה
תעשי חשבון נפש ואם את בטוחה
שזה הדבר הכי נכון וטוב בשבילך, לחזור בשאלה זה בידיים שלך
והעיקר תזכרי שאנחנו פה תמיד...
אין לי זמן להאריך... אבל שיהיה.אוסנת
כדי לאהוב את הדבר, אנחנו צריכים להאמין בו בכל ליבנו. להבין שהוא נכון.
ואז יהיה לנו רצון וחשק לעשותו. נאהב לעשותו.
איך עושים את זה?
במבט רחב - על הדת - אמונה. ללמוד מה זאת אמונה. למה אני מאמינה, איך, במה... האם זה אמת? ואיך קל לי לעבוד את ה'?
ברגע שעונים על השאלה המרכזית: "יהדות זה אמיתי?", כבר מרגישים רצון לעבוד את ה'...
לא בגלל ש"זאת האמת וצריך לעשות מה שאמיתי לי", אלא באמת מבינים שזה מה שטוב לנו.
השלב הבא, הוא בירור של פרטים ומצוות.
למה אני צריכה צניעות?
למה בכלל להתפלל?
מה תורמת לי מצוות צדקה? סתם בזבוז כסף...
הכלל הוא -
כשמבינים את ההגיון, אוהבים לעשות.
[מצטערת על המהירות וחוסר הסדר, אם משהו לא ברור - שאלי ביתי ונען]
כנסי-->>סתם אחת!
ברור שכתבו פה את כל הקטע של תחשבי על האמת ומה התפקיד שלך!!וזה נכון ואין לי מה להוסיףף!!!
וגם ברור שקשה לך עכשיו והדשה של האחר נראה לך ירוק יותר!!אבל תחשבי טוב מה זה לא מתחברת לדת?!..הדת לא צריכה להתאים את עצמה אליך אלא את צריכה להתאים את הצמך להכניס אותה לדרך חיים שלך!!!
ושאמא שלך לא תיהיה הבעיה..בסופו של דבר את בוחרת את הדרך יש בחירה חופשית וההורים שלך יצתרחו להבין!!
לפי דעתי את עושה טעות ותזערי בצעדים שלך שלא תתחרתי עלהם!!
בהצלחה!!חיים מאושרים!
בת אל..שאלה לי אליך..דבורל'ה
את יודעת מהזה בכלל להיות חילוני שאת רוצה להיות חילוניה?!
הם בחיים ב - "סרט".אח..
רוצה לחיות בסרט?!
ב...סרט רע , רוצה?
יודעת מה , מצידי - תקראי לעצמך "חילונייה".
העיקר , תלכי אחרי האמת.
מה האמת?
יש אחת.
או שם , או פה.
אישית , מצאתי אותה פה.
תחפשי.
אם תמצאי אותה שם , בבקשה - תקראי לי.
אני רוצה גם להיות שם. ככה עם כל ה...."חופש"...
אמת תחפשי.
שקר , תזרקי.
ו - את עצמך תכירי.
מקוה שהובנתי.
שבוע מבורך!
אח>נראלי הבנתי את מה שאתה רוצה להגיד..לולה=]
אבל לקח לי כמה דקות חשיבה
מה עם רפי השכל שרוצים להחכים מתגובותיך היפות???להם לא מגיע?
קצת התחשבות, באמת...
כדי לאהוב צריך לעמולעמית-טליה
אדם אוהב משהו שהוא מצליח בו!
תשאלי בכיתה שלך בנות איזה מקצועות הן אוהבות אחרי שכל אחת תגיד לך מקצועות שונים תסתכלי על הציונים שלהן באותן מקצועות ותופתעי לגלות שכולם בחרו מקצועות שהם מצליחים בהם והציונים בהם טובים!
כשאתה עומל על משהו ומקבל תגמול אתה אוהב אותו!
את לא תתאהבי בדת כי סתם קמת בבוקר
אם את רוצה לבחור לך דרך חיים ולא משנה איזה,עשי זאת מתוך אמת!
יש לך שאלות על הדת?שאלי,תבררי,תחקרי
יכול להיות שעדיין תשארי חסרת תשובות ואז כן תאמיני בחילוניות!
אבל כל דבר שתעשי,תאמיני בו!
ועם האמונה הזאת גם תלכי לאמא שלך
כשהיא תראה שאת חילונית מתוך מחשבה,מתוך אמונה
לא תישאר לה ברירה אלא לקבל ולהכיל אותך כמו שאת.
אבל השלב הראשוני לפני שאת מכריזה משהו בצורה גלויה
האמיני בו!
סיפור אישי משלי-כל דבר שלקחתי על עצמי בדת לקח לפחות חצי שנה אם לא שנים להכריז עליו,החל משמירת נגיעה שהיתה נורא תמוהה בשבט שלי עד לשלוש רבעי ואחרי שנה עם גרביים רק השבת אמרתי לחברה שלי שאני מקפידה על זה.
אמונה זה עבודה,חיבור זה עבודה,וכל דבר שעושים בחיים צריך לבוא מתוך זה.
בהצלחות ילדה!
תשאלי בכיתה שלך בנות איזה מקצועות הן אוהבות אחרי שכל אחת תגיד לך מקצועות שונים תסתכלי על הציונים שלהן באותן מקצועות ותופתעי לגלות שכולם בחרו מקצועות שהם מצליחים בהם והציונים בהם טובים!
כשאתה עומל על משהו ומקבל תגמול אתה אוהב אותו!
את לא תתאהבי בדת כי סתם קמת בבוקר
אם את רוצה לבחור לך דרך חיים ולא משנה איזה,עשי זאת מתוך אמת!
יש לך שאלות על הדת?שאלי,תבררי,תחקרי
יכול להיות שעדיין תשארי חסרת תשובות ואז כן תאמיני בחילוניות!
אבל כל דבר שתעשי,תאמיני בו!
ועם האמונה הזאת גם תלכי לאמא שלך
כשהיא תראה שאת חילונית מתוך מחשבה,מתוך אמונה
לא תישאר לה ברירה אלא לקבל ולהכיל אותך כמו שאת.
אבל השלב הראשוני לפני שאת מכריזה משהו בצורה גלויה
האמיני בו!
סיפור אישי משלי-כל דבר שלקחתי על עצמי בדת לקח לפחות חצי שנה אם לא שנים להכריז עליו,החל משמירת נגיעה שהיתה נורא תמוהה בשבט שלי עד לשלוש רבעי ואחרי שנה עם גרביים רק השבת אמרתי לחברה שלי שאני מקפידה על זה.
אמונה זה עבודה,חיבור זה עבודה,וכל דבר שעושים בחיים צריך לבוא מתוך זה.
בהצלחות ילדה!
בתלוש...ד"ר אריק
בס"ד
א'-אני חייבת לציין שאני חווווווווווווווווווווווווווווולה עליך, אין כמוך....
דבר שני...
ראית מה כתבה פה אגם?
שהיא מרגישה שהעולם שלה ריק, אין בו תוכן...
חבל ללכת לחפש את עצמך בהודו או בכל מקום אחר בעולם, כדי לדעת מה שאת כבר ידעת.
בעולם של בחירה אפשר לעשות הכל...
בתאל....אנונימי (פותח)
גם לי היה את השיגעון הזה....את יודעת לעזוב את הדת והכל אבל כשמתבגרים יותר מבינים את הדרך האמיתית
אין...את לא יודעת כמה אני מבינה אותך אבל תנסי לחשוב על העתיד.
את יודעת כמה זה נפלא שכשכואב לך יש אל מי לפנות, והוא עוזר. אלוקים.
אני גם הייתי בדרך הזו...אני אומרת לך..מניסיון. לא כדאי לך.
הדרך הכי טובה זו דרך אלוקים תאמיני לי.
תתפללי ותרגישי את האושר בזה שאין באף מקום אחר!
ואם תרצי לשאול עוד משהו את יכולה לפנות באישי.
יאלה בייוווש
בהצלחה.
לי אין את הקטע הזה אבל....אביה...
רוב הפעמים לא מרגישה את ה....איך לומר,
איך שכולם מכנים את זה, אושר שאין בשום מקום אחר...
אני לא מרגישה איזה משהו רוחני מיוחד שמושך אותי לדת....אני עושה את זה כי אני באמת חושבת שזו הדרך הכי נכונה והכל...אבל עדיין....אני רוצה באמת באמת להרגיש את זה..
שוב, אני לא בדיוק יודעת להסבירמה זה "זה"....
"להתחבר" להתפילה.אח..אחרונה
(תקראי את זה רגע. תגובה למישי כאן בפורום. בפנים , יש תשובה למה שכתבת.
שירשור מקור- Forum/Forum.aspx/t108949#1033624 - תוכלי לראות כאן את השאלה שלה...)
אם חשבת שאת מתרחקת...
אז , יש מצב שטעית.
אדם שנלחם מלחמה תמדית - הוא הגיבור.
אם לא היו לך ניסיונות , כנראה שיצר הרע "שבה" אותך.
ו - אם יש לך ניסיונות , כנראה שאת החטפת לו בפנים , ו...הוא קם , ואת
שוב במלחמה נגדו...
שוב במלחמה נגדו...
אז...
מתחזקת , שלום לך!
שני בעיות יש כאן -
1) שוכחת...
2) גם כשזוכרת - לא תמיד רוצה...
אוקי. ננסה לעשות סדר קטן.
נתחיל מהענין של "שוכחת". אני זוכר שבערך לפני שלוש שנים , הייתי שוכח ממש כמוך - לברך "שהכל" , "על המחייה" - פשוט מכניס לפה ו...אוכל. כרגיל.
אז , בזמנו , שאלתי מאחד עיצה , ו - שימי לב מה הוא אמר לי:
"כל פעם שיש לך אוכל ביד , תחשוב כאילו יש לך מיליון דולר עכשיו לקבל ע"י הברכה" -
אמרתי - אולי בדיוק כמו מה שאת אומרת עכשיו - "רבינו , שכח מזה. אני אומר לך שאני לא זוכר בכלל ת'מליון דולר..." - "אז תדאג , ככה תכניס לך למחשבה גם שאתה לא אוכל. שאן יבוא לידך אוכל - אתה יכול להרויח מיליון דולר ע"י ברכה...".
נווו טוב , כמו כל מתבגר , אמרתי "וואלה" - העיקר שיהיה מרוצה שהוא עזר לי - ו...
המשכתי בדרכי. אך , ראי איזה פלא , היום - כשלוש שנים אחרי זה - אני כמעט ולא שוכח לברך. בעיצה עזרה?
במבט לאחור - כן. עובדה.
במבט לאחור - כן. עובדה.
אז קיצור , באתי לומר לך עיצה קטנה - פשוט תחשבי יותר.
רק שמגיע לך אוכל ליד - תחשבי על מיליון $.
שאת קמה - תנשמי רגע עמוק - זה יזכיר לך ש...את נושמת. ואז - "מודה אני לפניך..." - אחח , כמה מודה. תודה ה'.
ו - אז ישר , הידיים טמאות - אני הולכת ליטול ידיים...
[אגב , נוטלים לסירוגין - ימין , שמאל , ימין , שמאל , ימין , שמאל - משו כמו בצבא! ]
]קיצור , סימנים.
תעשי לך סימנים שיזכירו לך.
נוו - אז זה לא ייפתר תוך יומיים , אבל...תזכרי בסיפור שכתבתי בהתחלה - במבט לאחור - גם אם בהתחלה זה היה נראה כלא עוזר - זה עוזר...
ו - לענין השני.
תפילה. זה לפעמים כזה "מעיק". לכוון -
דווקא ב...בוקר - שה"כורי עכביש" עוד לא ירדו לי מהעיניים.
או בצהרים - שאני עסוקה.
או בצהרים - שאני עסוקה.
או בערב - שאני "מחוקה".
אז...בואי כמה דקות נבין את ענין התפילה.
אני מאמין שבעז"ה אחרי זה יהיה לך יותר קל להתפלל.
ו...שוב , זה לא "הוקס פוקוס" - אלא , זו דרך שאת צריכה להתשדל בה.
ו - את תרצי - תשתדלי - גם תצליחי.
אז נתחיל -
"בוא להתפלל" -"לא רוצה".
"למה?"
"למה כן?!
לא מרגיש כלום חוץ מזה שאני מדבר ל...כלום - מה אני משועמם?!"
כך הולכים הדברים היום.
ת'כלס - מבין אותו. כך הוא אומר לעצמו -
שאני אקרא , אדבר בקולו , כל יום , ועוד..מילא כל יום טקסט חדש , אבל תמיד אותם הדברים - מה אני משועמם?
אתה אומר לי שאני אתחבר אליו? אהנה ממנו? no way...
לשבת על ספר לקרוא אותו שאמור להיות "שיא היפה" אני משתעמם...
כל שכן שמזה , שאני לא מבין מה רוצים ממני אני משתעמם...
אוקי. עד כאן דבריו מובנים. אדם שיבוא מבחוץ , שלא מבין מה זה תפילה
- יגיד לבחור הזה -"וואלה אחי , צודק. עזוב אותך להתפלל...בזבוז זמן..."
אז ככה - קודם כל בשבילנו - נבין מה זו "תפילה" -
למה היא חוברה? מה המטרה בה? מה רוצים ממנו? ו...אז , אחרי שנבין
מה זו התפילה נגש לענין של "איך מתחברים לתפילה" - כי לפני שרוצים
להתחתן - צריך להבין וללמוד מה זה אומר "להתחתן" ורק אז - אם האדם
מה זה "להתחתן" אפשר להמשיך לשלב הבא - להרגיש את החתונה , או במילים
פשוטות "להתחתן".
אז ככה - בואי נגיד כשמישו נותן לך מתנה , את תרגישי צורך להודות לו.
להודות לו על המתנה ש...הוא לא חייב לתת לך. כשזה היה כל יום - כל יום מישו
נותן לך מיליון דולר , אם לא חצי יום היית מודה לו - אז...רבע יום היית יושבת לו על
המוח ואומרת לו "תודה , אתה ממש עוזר לי" ומברכת אותו בכל הברכות שבעולם.
ה' כל יום נותן לנו מתנה. מתנה מאוד גדולה. התפילה היא ה"עבודה שבלב" שלנו
לפני ה' - התפילה היא ה...הודאה לנו לה' שנותן לנו ה-כ-ל.
התפילה מחולקת לשלוש קטגוריות - שבח , בקשה , הודאה.
הודאה מובן למה - הוא נותן לנו אנחנו מודים לו.
שבח - משבחים אותו על זה שהוא נותן לנו. בדיוק כמו שהיינו עושים לבשר ודם
שהיה נותן לנו - היינו משבחים אותו שהוא "רחמן , נדבן" וכו' , כך גם לה' אנחנו משבחים
על המתנה שאנו מקבלים ממנו.
בקשה - עני , שאין לו כלום מבעל הבית - מבקש מהאדון - "תן לי" - בן שאין לו כלום
חוץ ממה שאביו נותן לו , ואם לא יתן לו אביו - לא יהיה לבן - מבקש מהאב "תן לי".
כך אנחנו שבלעדי ה' אנחנו עפר - אפילו לא. אנחנו כלום...מבקשים מה' , תן לנו. אתה אבא שלנו. בלעדייך אנחנו כלום. אלו שלושת הדברים שיש בתפילה - ככה שעל פניו - זה נראה מאוד הגיוני להתפלל.
חוץ מדברים אלו יש עוד דבר חשוב ש....בלי התפילה אין לנו אותו.
והוא? ה"כיף" ה "הנאה" שלנו מהמתנה.
שאני מתפלל וזוכר ש - בלי הנתינה של ה' - אין לי כלום - ממילא אני יותר נהנה מהמתנה.
ככל שההכרה שלי במתנה שהיא נצרכת לי - ההנאה שלי ממנה יותר גדול.
כשאני מכיר , מתבונן במתנה שנתן לי ה' - אני מכיר בזה שמה היה קורה אם....
לא היה לי את המתנה... - ואיזה כיף שיש לי את המתנה. ההכרה הזו מביאה לי הנאה יותר גדולה מהמתנה. ממה ההיית יותר נהנת? מחולצה או ממשחק ילדים? ברור שמחולצה.
אבל...זה עלה אותו המחיר - אבל כאן את מבינה שזה נצרך לי - החולצה , אני צריכה אותה.
לעומת זאת - המשחק לא נחוץ לי. את מכירה בזה שהחולצה נצרכת לי וממילא , ההנאה
שלי ממנה יותר גדולה מאשר דבר שאני לא מכירה בו שהוא נצרך לי. העצירה הזו ,
ההתבוננות הזו - עשתה לי הרגשה טובה.
עד לכאן - מובן ביותר שהתפילה זה דבר הגיוני. דבר שכל אדם שהיה מבין אותו -
היה עושה אותו.
מכאן נובע בעצם - מטרת התפילה שהיא - התבטלות לפני ה'. להרגיש שבלעדיו אני כלום.
כי....באמת כך המצב. אם הוא לא היה נותן לי את המתנה. לא הייתי כאן.
לכן - הואיל ואני תלויה בו , אני מתבטלת לפניו - מודה לו , משבחת אותו , מכירה בטובות שהוא עושה כלפי , מבקשת ממנו - כי אני נהנת מנתינתו.
זו היא מטרת התפילה - להרגיש - הוא מעלי - האדון שלי - ובלעדיו באמת אני כלום.
אוקי. הבנו מה מטרת התפילה ולמה בעצם להתפלל...
אבל...ת'כלס - לא. זה לא עובד. אני מבינה את הקטע של מה זה "להתחתן"
הבנתי הכל. אבל...לא מצליחה להרגיש שאני....מתחתנת. לא. זה לא זז.
נכון. זו אחת הבעיות כיום ביהדות - עושים את דברי ה' , אבל לא מרגישים אותם.
במצות תפילה - יש שני מצוות - "חובת הגוף" ו - "חובת הלבבות".
את חובת הגוף - כל מי שיש לו שכל בריא בקודקודו מקיים אותו נפלא -
ממלמל בשפתיו , מוציא את המילים בפה , עומד בשמונה עשרה ו...מזיז את הגוף.
אבל כל זה נועד לנו בכדי לקיים , לעורר ולהרגיש את -
חובת הלבבות - שהתפילה תצא מהלב. נרגיש ממש את התפילה.
נתבטל לפניו ממש ברגש , בשכל ו....ב"אני" העצמי שלי.
אבל....זה קשה. קשה להפעיל את הלב. יש מליון דברים שמשחים את הלב ,
וגם סתם ככה...מאוד קשה לקיים את "חובת הלבבות"...
נעצור רגע. אנחנו הרי כן רוצים להתפלל מהלב. כי...הבנו מה משמעות ה"תפילה".
הבנו את התפילה בשכל , הבעיה זה הרגש -
ננסה לפתור את הבעיה -
כשאני "נכנס" לטקסט , מאוד קשה לי להמשיך כי....קראתי את זה אתמול.
ולכן , זה נהיה מאוד משעמם והלב....אי שם ב...מה קרה היום בביצפר...
יש תמיד את אותו הנוסח. למה? בכדי שנוכל לבקש על מכלול הדברים שאנחנו צריכים
ובכדי שנוכל לכוון יותר.
דבר זה לא מונע מאיתנו לקיים , כעת - בשעת תפילת שמונה עשרה "שיחת נפש" עם ה'.
כן...ככה כפשוטו לפתוח איתנו שיחה מענינת...כל יום שיחה חדשה , לברך אותו על הדברים
החדשים שקראו לנו היום...על הבעיות שלנו - לשפוך לפניו - קיצר - להרגיש אותו.
אנו , בתור בני אדם הרבה יותר מתחברים לשיחה פתוחה מאשר לטקסט סגור.
שאנחנו סתם כך ברחוב - חושבים על אבא ושואלים אותו - הא? למה ככה?
פתאום אנחנו מרגישים שזה כן יוצא לנו מהלב...אנל בתפילה , כלום. תקוע.
הפיתרון הוא לקחת את ה"תפילה" - את הטקסט ו....לפתח אותו לדיבור.
דיבור במחשבה , פתוח , שיחת נפש עם ה'.
כשאני אומר "ברוך אתה ה'" - אני לא אחשוב "כן , ה' אתה ברוך...יאלה...להמשיך"
אלא - ברוך אתה ה' - אתה ברוך - אתה נותן לי....כן , את ההצלחה בבחינה היום -
אתה ברוך על זה. זוכר שדודה שלי ניצלה מהניתוח - בעזרתך - עזרת לה. תודה ה' אתה
רחמן...תודה לך.
ה' , תוכל בבקשה לחזק אותי. "השיבנו" - תראה , תראה איזה כאב יש לי על האלה שהתרחקו ממך - ה'...תשיב אותם. זוכר את ההיא שדיברתי איתה על התשובה - היא מחכה לך.
"ראה נא..." - תראה ה' , רק היום נהרגו חיילים - למה? בבקשה , תשמור עליהם ,
תראה כמה הם שומרים על הארץ הקדושה שלך.
חברה שלי. ה' - מה איתה , תרפא אותה. תראה כמה היא סובלת....
"ניסך ונפלאותיך שבכל עת ועת" - אני נושמת עכשיו. תודה ה'...אני מודה לך.
כך התפילה נהיית ממש כמו שיחה ולא כמו "טקטס" סגור ומשעמם.
כך התפילה נהיית מענינת ולא משעממת. מהלב ולא רק מהגוף. כך מרגישים את ה'.
יש עוד דבר חשוב - כל שניה , להגיד אני אמשיך להסתכל בסידור עוד שניה...
עוד שניה....עוד שניה...ועוד אחת בלבד....זה נותן כח להמשיך. כח לדבר.
תראי , בהתחלה , זה ממש יהיה קשה. ממש. כי...
הורגלנו כבר להתפלל רגיל , בלי הרבה כוונה.
לכן - קחי עלייך בנתיים ברכה אחת. רק אחת , שבה את אומרת לעצמך -
על הברכה הזו אני לא מוותרת. בה אני חייבת לשחנ"ש עם ה'.
שאר התפילה? אם תוכלי - תוכלי...
אבל בברכה הזו - אני ח-י-י-ב-ת להתכוון. רק בה , רק באחת - היא שלי.
תבחרי אחת , מה שבא לך - ותתחילי להתקדם.
לא מחר , לא מחרותיים - היום!! כבר מהתפילה הבאה שלך.
אם לא הצלחת - לא נורא. אל תשברי. תנסי שוב , שוב ושוב.
ככה - לאט לאט , תשתדלי , תתקדמי - ה' יעזור לך ו....
את ממש תהני מהתפילה , הנשמה שלך תקבל את ה"אוכל" המגיע לה.
את ממש תרגישי את ה'...כיף. באמת.
"הבא ליטהר - מסיעין בידו"
המון המון בהצלחה!!
שבוע מבורך ומרומם שיהיה לך...
את אוהבת לאכול?צחקן
בעז"ה
את רוצה לאכול? [לא עכשיו ספציפית. אלא 2-3 פעמים ביום לפחות.]
כן. למה?
ככה גם הנשמה.
כמו שגוף יש 'טבע' שהוא רוצה לאכול, להתקלח (יש שיגדיו שזה רק מוסכמה חברתית..), לישון וכו' - ככה גם הנפש צריכה להתפלל, להשפיע, לתקן, ללמוד וכו'.
האבות, היה להם מוסר כליות גבוה. כוחות להקשיב לנפש ולשמוע מה שהיא אומרת.
לנו -אין כ"כ את הכוח הזה להקשיב לנפש, ולדעת ממנה מה הקב''ה רוצה מאיתנו.
איך מקשיבים לנפש? לומדים. כמו שענו פה לפני - בהתחלה להאמין בשכל.
"על לבבך" - מתישהו הלב יפתח וזה יכנס אם זה מעליו. כמו בקבוק במפל - אם תפתח את הפקק המים יכנסו. כיוון שהרבה פעמים יושבים לנו דברים אחרים על הלב וסותמים - אז צריכים תמיד להניח 'על לבבך'. מתישהו זה יכנס.
יותר מזה-
לדעת שיש גדולים ממך שבדקו ויודעים שזה טוב. לעומת רוב האפיקרוסים, המנהלים במסתרים או בגלוי חיים לא מוסריים מי יודע מה.
ואם תגידי- איך זה שיש מחלוקת בין רבנים הגדולים שאתה ממליץ לי ללכת אחריהם? פשוט מאוד - דווקא המחלוקות היא מה שמעיד על הרבנים ואנשי האמונה הגדולים שהם הולכים אחר האמת, ולא אחרי דברים אחרים. מבחינה תדמיתית, היה עדיף לרבנים לקבע את ההלכה, אולם לא כן הדבר.
ונחזור לטבע הנפש.
אנחנו, עקב ירידת הדורות לא כ"כ מקשיבים לנפש שלנו, וגם לא יכולים. יש לנו כל-כך הרבה דברים על הראש, וצורת החיים העירונית (גם מי שגר ביישוב -גר בעיר מבחינת זה) לא מאפשרת לנו לשבת (אולי למעט בשירותים...) ולחשוב ב-א-מ-ת על מהות החיים שלנו; מה באמת צריך לעשות; האם כל מה שאנחנו עושים הוא בסדר?; וכו'.
ולכן - קשה לנו, או ליתר דיוק בלתי אפשרי כמעט לשבת עם הנפש שלנו ולחשוב שניה באמת מה אנחנו רוצים בלי פניות של רצון הגוף.
בקצרה, הנפש לא באמת שואלת אם היא מתחברת או לא לדת. - כלומר, כמו שאין לך בחירה לאכול או לא - אם את לא אוכלת את מתה, ככה אם לא תבררי את הנושאים שלמעלה, הנפש שלך תמשיך לזעוק. בעצם, אני בא לומר שברגע שאת מכריזה 'אני חילונייה', את אומרת לנפש שלך 'שלום ולא להתראות!', או 'לא מאכילה אותך!'
זה בעצם כמו להגיד לגוף - 'אני לא אוכלת', או יותר מדויק - 'אני אוכלת מסמרים'.
אם תחשבי על זה- ובאמת באמת תנסי להקשיב לנפש שלך, לחפש את האמת (מי ששואל הוא לא כופר. רק מי שאין לו מה לענות מפחד משאלות. אם מישהו רוצה הוכחה למה אפשר להסביר אמונה בשכל -אני אכתוב), אז תגיעי למסקנה הפוכה.
ועשי טובה, תבדקי את הדברים. אל תהיי חילוניה רק כי את לא מתחברת. זה פחות או יותר כמו שבחורה יום אחד תגיד לי שהיא עוד לא יצאה איתו לדייט סתם בלי לברר 'אני לא מתחברת אליך'...
לפני שאת מנתקת - תבדקי מה יש לנפש שלך להגיד. מה יש לכל צד באמת להציע. איך כל צד (החילוני והדתי) מנסה לתקן את העולם.
אחרי בירור כזה- תאמיני.
את רוצה לאכול? [לא עכשיו ספציפית. אלא 2-3 פעמים ביום לפחות.]
כן. למה?
ככה גם הנשמה.
כמו שגוף יש 'טבע' שהוא רוצה לאכול, להתקלח (יש שיגדיו שזה רק מוסכמה חברתית..), לישון וכו' - ככה גם הנפש צריכה להתפלל, להשפיע, לתקן, ללמוד וכו'.
האבות, היה להם מוסר כליות גבוה. כוחות להקשיב לנפש ולשמוע מה שהיא אומרת.
לנו -אין כ"כ את הכוח הזה להקשיב לנפש, ולדעת ממנה מה הקב''ה רוצה מאיתנו.
איך מקשיבים לנפש? לומדים. כמו שענו פה לפני - בהתחלה להאמין בשכל.
"על לבבך" - מתישהו הלב יפתח וזה יכנס אם זה מעליו. כמו בקבוק במפל - אם תפתח את הפקק המים יכנסו. כיוון שהרבה פעמים יושבים לנו דברים אחרים על הלב וסותמים - אז צריכים תמיד להניח 'על לבבך'. מתישהו זה יכנס.
יותר מזה-
לדעת שיש גדולים ממך שבדקו ויודעים שזה טוב. לעומת רוב האפיקרוסים, המנהלים במסתרים או בגלוי חיים לא מוסריים מי יודע מה.
ואם תגידי- איך זה שיש מחלוקת בין רבנים הגדולים שאתה ממליץ לי ללכת אחריהם? פשוט מאוד - דווקא המחלוקות היא מה שמעיד על הרבנים ואנשי האמונה הגדולים שהם הולכים אחר האמת, ולא אחרי דברים אחרים. מבחינה תדמיתית, היה עדיף לרבנים לקבע את ההלכה, אולם לא כן הדבר.
ונחזור לטבע הנפש.
אנחנו, עקב ירידת הדורות לא כ"כ מקשיבים לנפש שלנו, וגם לא יכולים. יש לנו כל-כך הרבה דברים על הראש, וצורת החיים העירונית (גם מי שגר ביישוב -גר בעיר מבחינת זה) לא מאפשרת לנו לשבת (אולי למעט בשירותים...) ולחשוב ב-א-מ-ת על מהות החיים שלנו; מה באמת צריך לעשות; האם כל מה שאנחנו עושים הוא בסדר?; וכו'.
ולכן - קשה לנו, או ליתר דיוק בלתי אפשרי כמעט לשבת עם הנפש שלנו ולחשוב שניה באמת מה אנחנו רוצים בלי פניות של רצון הגוף.
בקצרה, הנפש לא באמת שואלת אם היא מתחברת או לא לדת. - כלומר, כמו שאין לך בחירה לאכול או לא - אם את לא אוכלת את מתה, ככה אם לא תבררי את הנושאים שלמעלה, הנפש שלך תמשיך לזעוק. בעצם, אני בא לומר שברגע שאת מכריזה 'אני חילונייה', את אומרת לנפש שלך 'שלום ולא להתראות!', או 'לא מאכילה אותך!'
זה בעצם כמו להגיד לגוף - 'אני לא אוכלת', או יותר מדויק - 'אני אוכלת מסמרים'.
אם תחשבי על זה- ובאמת באמת תנסי להקשיב לנפש שלך, לחפש את האמת (מי ששואל הוא לא כופר. רק מי שאין לו מה לענות מפחד משאלות. אם מישהו רוצה הוכחה למה אפשר להסביר אמונה בשכל -אני אכתוב), אז תגיעי למסקנה הפוכה.
ועשי טובה, תבדקי את הדברים. אל תהיי חילוניה רק כי את לא מתחברת. זה פחות או יותר כמו שבחורה יום אחד תגיד לי שהיא עוד לא יצאה איתו לדייט סתם בלי לברר 'אני לא מתחברת אליך'...
לפני שאת מנתקת - תבדקי מה יש לנפש שלך להגיד. מה יש לכל צד באמת להציע. איך כל צד (החילוני והדתי) מנסה לתקן את העולם.
אחרי בירור כזה- תאמיני.