פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1817)

לסתום ת'פה כשצריך ולא לעשות יותר מידי רעש....

 

אבל שעדיין תיהיה עם שמחת חיים.....

בס"ד

 

שקטה..

אם מדובר באחד הצדדים-

אז דווקא לא שקטה.

שקט זה הגבלה כלשהיא לפי דעתי.

זה לא תמיד מאפשר לך להיות מה שאתה ולהגיד כל מה שאתה רוצה.

 

אבל זה רק לפי דעתי.

 

כל אחד ואיפה שהוא ומה שטוב לו..

שבוע טוב לכולם!!

הייתן פעם שקטות?

זה דבר גרוע.

באמת.

ואני אומרת את זה בתור מישהי שקטה במיוחד.

אדם שקט מטבעו, אמור להרגיש עם זה טוב.

אדם שמשקיט את עצמו, או שמשקיטים אותו - אמור להרגיש חנוק...

 

מה עדיף?

אדם שקט מדי לא אומר דברים שצריכים להאמר.

אדם רועש מדי, אומר יותר מדי דברים...

אז התשובה שלי ברורה.

אים את יודעת שאת יכולה להיגרר לכל מיני סיטואציות לא נעימות אז לא כדי לך לפתוח!!

לדעתי זה סבבה!!!!

אז.. למה לא?!

זה סתם בולשיט כל זה שזה ממכר..

טוב.. אולי יש בזה קצת אמת.. אבל את זו זאת שקובעת אם תיהי שם יותר או פחות..

 

אם את חושבת שיש לך שם מליאן חבר'ה.. אז תעשי..

בס"ד

 

"בעע" אחד גדול!!

בת דודה שלי פתחה לי פייסבוק כדי שאני אוכל לדבר איתם בחו"ל..

אז אחרי פוול זמן שלא נכנסתי.. לפני כמה שבועות החלטתי להכנס כדי לדבר עם חברות מפעם..

באמת שהייתי בשוק... כולן ללא יוצא מן הכלל(אפילו הדוסיות..) מדברות במילים מלוכלוכות התמונות שם של בנות נראות כמו אני לא רוצה לומר מה..

ממש זוועתי.. וכל מה שמחפשים שם זה להראות טוב וכמה שיותר תמונות..

יש את אלו שמנסים לקדש את זה.. אבל הזוועה גוברת פי מליון

איכססססססססססססססססססססססס

 

זה ב-א-מ-ת ממכר..

כל החברות שלי מכורות לזה..

(והן בעצמם אמרו שהם מכורות לזה! הם כל היום בזה..)

כי 90 אחוז ממי שיש לו ממוכר.. בקיצ אחותינו אל תפתחי...

ושמחה ואמונה אצלי לפחות הכיתה שלנו גם בפייס' מתנהגת נורמלי עם מילים רגילות ותמונות סבבה (רב התמונות זה מהפנימיה)

אם לתמונות ומילים מלוכלכות או לקדש שם שמיים. ו-כן. ממש אפשר לעשות את זה. מנסיון

בס"ד

 

אבל זה לפתוח ככה פתח ליצר.. בת מלך.. איך אפשר בכלל לשים תמונות של בנות כשכול העולם ואישתו רואים?.. אולי המילים סבבה... אבל תמונות.. אין מצב.. וחוץ מזה.. להיות בבקשר עם חברות אפשר גם בדרכים אחרות בואי נאמר שזו לא באמת הסיבה... כי אם באמת היינו רוצות היינו מוצאות סיבה מקודשת..

 

טל טול- את יכולה לנסות לנתב את זה לדרך טובה.. אבל הסיכוי הוא כל כך כל כך קלוש... שבדרך.. ההפסד יהיה גדול מהרווח 

ובקשר לתמונות והכל- זה כל העניין בפייסבוק! שאתה יכול לסנן אנשים! לא כולם יכולים לראות תתמונות שלך נניח או פרסומים ולצ'וטט איתך.. רק מי שברשימה שלך.. שאתה אישרת

ברגע שרוצים אפשר להוציא מישו מהרשימה או לדווח עליו אם הוא עשה משו שאסור וחוסמים אותו

אפשר ככה להיות בקשר עם חברות בקלות ולשתף בטילים בתמונות, סרטונים וכו'...

כל תמונה שאת מכניסה, את יכולה לסמן אם את רוצה שכולם יראו את זה, חברים של חברים או רק החברים שלך. אז אני בוחרת באפשרות האחרונה.

 

לענ"ד זה לא פתיחה של שום יצר. תלוי באיזה גישה את באה. אני, עצמי, אין אפילו בן אחד אצלי בחברים. וניסו דווקא "להציע לי חברות" |איך שתקראי לזה..|, ושלחתי לאותו יצור הודעה שהוא בן, אני בת ,כל החברות שלי בנות ככה שזה לא יהיה קשור. יש לי גם תמונות וסרטונים וזה לא יהיה ראוי. ו-כן. הם מכבדים את זה.

 

כל זה לענ"ד, סליחה אם חפרתי.

בעקרון , אם את לא מפרסמת תמונות שאת לא רוצה שאחרים יראו וכו'

ומאשרת רק חברות זה עו ניתן להבנה...

אבל אני לא כזה בעד פייסבוק מכל מיני סיבות.

                                   

.

מעניין אותי אני לא נגד ולא בעד אני רוצה לשמוע דעותת יש לי פייסבוק אבל זה לא כלכך מעניין אותי אז אני נכנסת לפעמים..

אבל מאוד מעניין אותי למה את בעד שמעתי המון בעד אבל נגד??

יומטוב!!

מי שרוצה אני אביא לו מאמר שחברה שלי כתבה-

דבר ראשון בזבוז זמן על שטויות,דבר שני לכו תדעו- יכולים להגרם נזקים שה' ישמור..... ואני לא אפרט....

קיצור- המלצה אישית- חבל על כל מי שמתלבט...

מצד אחד,זה שמירה על קשר עם חברות,משפחה רחוקה וכו'..

אבל מצד שני,זה ממכר..(וזה גם מצטרף לפורום..), יכול לגרור לכל מיני דברים..(שבעצם גם הפורום יכול..) ואולי תמונות לא צנועות..

אז אולי באמת זה תלוי אך ורק בבן אדם,אם הוא ישמור על עצמו- אז הוא לא ייסחף בשום דבר!!!

את זה מצויין:
הפייסבוק הוא עולם בודד עם קשר עם כל העולם. (אתה בודד כי אתה לא באמת רואה/שומע/חי עם מי שאתה מדבר איתו אבל מצד שני אתה יודע בדיוק מה איתו עכשיו)
לדעתי זה לא מומלץ בכלל.
זה פתח ענק ליצר הרע. (יש לו מספיק פתחים למה להקל עליו את העבודה?!)
ד.א. לענ"ד זה יותר ממכר מערוץ7 סתם כי זה יותר משוכלל ויש שם יותר אנשים.

פייסבוק כמו כל דבר אחר יש בו צדדים חיוביים ושליליים..

החיובי שאפשר בחופשים וזה להישאר בקשר עם חברותת שלא באמת היית מדבר איתם בטלפון.. (ואז היא אפשר לומר שזה גורם שלא יווצר קשר טלפוני ופגישות וכו'..)

וגם אפשר ביותר נוחות לקבוע פגישות כיתתיות.. ולפרסם הודעות.. בלי בזבוז כספי מיותר של פלאפון וכו'.. (סמסים..)

והשלילי שע\יש בנות שמכניסות בנים לפייסבוק שלהם..ואז הם מעלות תמונות של בנות.. שלא ראוי שבנים יראו אותם.. או שחברות שלהם מעלות והם מגיבות שגם אז הבניטם שיש להם יכןוים לראות תתמונות של החברות...

וגם הבעיה כמו באייסיקיו שאפשר שיכתבו לך בנים לדוג' שאתה לא מכיר ואז יש שלאט יודעות לשמור על עצמם.. ואז יכולים להיווצר בעיות..

וגם עוד בעיה שמתמכרים מהר מאטוד.. קיצר אני אפסיק לחפור..[[=

לילה טוב

ולמרות הכל...פתחתי פייסבוק.. עימכם הסליחה!! =)

פשוט,אני מרגישה שאני יכולה לשמור על עצמי וגם להנות עם זה..

אז שוב,תודה רבה לכולם,נהניתי לשמוע את דעתכם לכאן ולכאן,טני מודעת עכשיו יותר לסכנות ולכן אשמור על עצמי יותר.

 

שבת שלום!!!

בס"ד

 

אולי את יכולה להסתיר את התמונות...

אבל בואי אני אסביר לך איך אני רואה את התמונה.. אם את חושבת אחרת תגידי.=]

ככה..

פייסבוק.. אני מצלממת את חברות שלי..(שגם אם הן שיא הדוסות  אין מצב שהן יצאו  צנועות בכל התמונות..) ואז מעלה את זה לרשת האינטרנט..(שלהזכירך הכל אפשר באינטרנט..) חוסמת אנשים שאני לא מכירה.. ונותנת רק לחברות להכינס.. החברות הפחות דוסיות.. מצרפות גם בנים.. והבנים רואים שיש לה עוד חברות.. אז הם מבקשים רשות להיות חברים שלי.. ואני לצערי הרב מוצאת את עצמי מאשרת אותו.(כי ת'כלס אם נהיה אמיתייות מי אומרת לא לבן?) ואז הופס.. בן אחד ברשימה.. מכאן והלאה זה מתחיל.. הבנת?..

ונאמר ובאמת אין אני צדיקת יסוד עולם אין לי אפלו לא בן אחד..(אפילו לא משהו מהשפחה) עדין... זה פתח ליצר.. עכשיו לא צרפת.. יותר מאוחר היצר יצרף....

התמונות שלי עם חברות הם צנועות ! זה פשוט שיגועים של אמצע הלילה (את בטח מכירה את זה אם את בפנימיה..)

אני מאשרת לראות את התמונות רק לבנות שאני ממש סומכת עליהם ואין להם בנים ברשימה..

ונכון את צודקת קיבלתי מללא בקשות לאישור מבנים אבל סיננתי אני לא פתחתי פייס' בשביל בנים או כל דבר אחר רק קשר עם החברות כי כל אחת גרה רחוק מהשניה בערך חצי שעה לכל הפחות.. הפייס' יכול להיות לדעתי דבר טוב אם את יודעת לשמור על עצמך..   

בס"ד

 

הרוב המוחלטת נכשל בלי ספק.. תמיד יהיו את הבודדים.. כדי לא לגרום לכולם להיכשל אני חושבת לענ"ד שזה לא לעניין.. גם אם אני בטוחה שעצמי במאה אחוז שאני יכולה לא להכישל.. לכולנו יש יצר הרע אחותי..=]

שבת שלום

ניצחתני..

 

השתכנעתי..אני אמנם לא יסגור את הפייס' אבל אני גם לא ימליץ עליו..

 

שיהיה שבוע טוב ומבורך !!..

 

 

 

המון אושר ורק טוב..בעז"ה שתזכי לעלות,ולהתקרב...שבת מעולה

 

שהיה לך חיים ארוכים מלאים באושר אמיתי והמון בריאות!!!!

שתיזכי לראות את בית המקדש השלישי במהרה בימינו!

ושתמיד תהיה מאושרת ושמחה!!! ובאמת!!!!

אוהבתת תהלה! 3>

 

אם זה משנה תחזור אם גמרא תמשיך.

 

חזק וברוך!

כדאי שתחזור על סדר זרעים במהירות.

 

 

"כל הלומד ואינו חוזר , כזורע ואינו קוצר" -

זה אשכרה , ממש ככה.

 

שוב , אם אתה יכול.

 

אם לא - תמשיך הלאה.

 

 

 

אשרייך!
בשורות טובות.

בהצלחה בהמשך החיים!

בס"ד

 

איזה כייף לפתוח כז'ה שירשור..

לחזור על סדר זרעים תוך כדי לימוד סדר מועד.

תודה רבה.

מסכימה עם אח.. אם הוא לא היה אומר את זה יש מצב שאני הייתי..

[סתם עלה לי בראש]

 

אני לא אקדח לך עכשיו, את יודעת מתי הלכתי לישון ושהיה לי הרבה לחשוב...

אבל אחרי שתעזרי לי את, אני אשמח לעזור גם לך.

 

סיכמנו?

 

אל תתאבדי לי, כי אני באמת צריכה לשלוח לך מסר.

אין הרבה מילים פשוט נותר לי לרחם לכל מי שחי בעולם הזה

עם אותם רגשות שעולים שם..

החיים האלה ניתנים לשינוי מרגע לרגע והאדם היחיד שאחראי לשינויים האלה..

יאללה בא לך להנות-- תהני..

בא לך לשקוע בבוץ תובעני מגעיל- זכותך..

רק תדעי שאת היחידה שאחראית לבחירות שתעשי בחיים..

אין מישו אחר שיאמר לך.. "קחי את החיים בקלות" כי בואנה..

הוא יכול לומר המון דברים לא רלוונטים..

כל עוד זה לא בא ממך!!!

פשוט צריך לעוות לך את החשיבה מחדש.. ולישר את כיוון החשיבה!

מה נראלך החיים שלנו זה הופעת הבימה של ה'??

הוא לא הבמאי ואנחנו לא השחקנים..(אם זה מוראל.. זה עדיין לא מציאות!)

החיים שלנו זה לא משחק ריגעי..

"ביום שנולדת זה היום שה' החליט שהעולם לא יכול להתקיים בלעדיך!!"

זה לא רק צ'ופר ליומולדת..

זה הרבה מעבר לזה!

למה ה' בחר בך להיות דווקא במשפחה הזאת?

מה התפקיד שלי?

אני ממלאת אותו כצמו שצריך?

ה' מבסווט מתפקודי בעולם?

אני מבינה מה אני עושה פה בכלל?

כל אלא ועוד הרבה הם שאלות שהאדם צריך לשאול תעצמו..

כן כן.. אין קטע בכלל לחיות אם רגשות כאלה..

שה' משחק בנו.. ומניע אותנו על חוטים כרצונו!

עם מחשבה כזאת מה הפלא שרוצים להתאבד??

צריך להבין למה אני כאן!

ורק אח"כ לנסות לחיות תחיים כמו שצריך..

 

(הייתי ממשיכה לכתוב..

רק יש לי אוטובוס.. עוד שניה בגרות..

אם תרצי.. אולי אני ישעשע אותך בש"א)

 

וכן.. אין מה לעשות.. אין הרבה אנשים מיוחדים כמוך..
אז תוצאי את כל השטויות  מהראש כי במקרה שלך את פשוט מ-ת-נ-ה  ע-נ-ק-י-ת-!!!! לעולם..
אוהבתותך..

 

 

 

אני יודע שחפרתי ואין מצב שתקראי הכל.. אבל  פשוט הייתי חייב לכתוב את זה.. אז לפחות תקראי קטע או שניים.. 

בס"ד

 

אני באמת רוצה לקרוא אבל לא מסוגלת עם הבעיות בריכוז הדפוקות האלה

אני מקוה שאני לא מכביד עליך בתגובה , אני אשתדל שלא...

נמאס לך לחיות , נשבר לך.
תביני -
יש מי שאוהב אותך.
יש מטרה אליה את צריכה להגיע.
יש אנשים שמוכנים לעזור לך.
יש לך חיים נפלאים.
יש גם פרס למי שמקיים.
יש לך פוטנצאיל אדיר.
יש לך כוחות עצומים.
יש לך עתיד נפלא.
יש לך חיים נצחיים.
יש לך אבא שהוא מלך.
יש לך הכל - רק תבקשי.

ויש לך עוד מלא דברים ובעצם את כל העולם....

הכל תלוי -
בך!!
תלכי עם אבא שלך יד ביד , תבקשי ממנו , תחזרי אליו ,
תתמודדי בקשיים > יצאו לפועל כל הכוחות שכבר יש לך אלא שאת לא
רואה אותם כי את מסתירה אותם!

לא תעשי כך > תמשיכי להישבר וליפול....

"ובחרת בחיים" !!
נכון , יש גם קשיים בעולם הזה בשביל להכין אותך נקיה וזכה
לעולם שכולו טוב , לעולם האמיתי > תתמודדי , תצליחי!!

בשורות טובות.

בהצלחה!!

מה להוריד.. אמ..

תאכלס! פשוט דברי איתי באישי..

 

 

 

המושב שלי יותר חמוד(אני גם גרה באזור הקרוב)

. מכירה שם כמעט את כולם.

באינפוזיה לה'.

 

אולי נכבו לך ה"אורות".

ו...אני מדבר ברצינות.

רגש , נכבה.

 

תתחילי לבנות את הידיעת ה' שלך על השכל.

 

 

תשמחי שה' נתן לך להיות איתו עכשיו.

העבר?

היית מוכרחת לעבור את העבר בכדי להגיע למצב הנוכחי שלך.

אין מה להיות בעצב...

 

 

רק , ו...זה חשוב:

"אם תאמין , תהיה אדם שמח , האמונה פותחת את הלב" -

אמונה אחרי ידיעה.

"יסוד היסודות ועמוד החוכמות".

מה לעשות , אם השמחה שלנו על אמונה (שבנויה על רגש) -

הרי שהרגש נכבה , האמונה איתו - ו...השמחה כלא היית.

 

שבי , תעשי "חשבון נפש". [ו...לא התבודדות. לא רק רגש - כוונתי לומר.]

חשבון נפש מסוג אחר.

 

 

אחחח...

אחרי ידיעת ה' , ספק , אם מתישהו בזמן שלא נצרך את תהי בעצב.

זה...משו אחר.

שמחה אחרת. דרך חיים.

 

 

 

בשורות טובות.

המון בהצלחה!

יש אלף ואחת סיבות להכנס לעצבות

אבל יש גם אלף ואחת סיבות להיות בשמחה

רבי נחמן מברסל המון מדבר על זה

תנסי ללמוד קצת...

חוצמזה תנסי להתקרב להקב"ה

וכמובן אל תצפי לחזור למה שהיית

עם הפנים קדימה בטוח תשתני...

בהצלחה

"אין שום יאוש בעולם כלל"

בס"ד להשי"ת

העצבות היא השורש לכל הצרות שלנו. כן, לעמוק- זה כך.

העצבות היא אחת התכונות הנוראיות שיש. עצבות מביאה לדיכאון וכו'.

לעצבות אפשר לקרוא "בית כלא משתק", כאשר הבנאדם עצוב,

המח לא עובד נכון ביחד עם המחשבה.

ומה ההפך מן העצב? היא השמחה.

השמחה בעצם היא זאת שמוציאה את ה"בית כלא" מהשכל,

ונותנת לו לעבוד בצורה חופשית.

כאשר את שמחה יותר, את חושבת בצורה טובה יותר.

הזיכרון יותר טוב.

יכולת ההבנה יותר טובה.

יותר מתרכזים.

אופטימים יותר.

חושבים חיובי יותר.

חושבים יותר עם שכל, ולא עם רגש.

חושבים על פתרונות של דברים ולא על בעיות.

[הרי כשהמח צלול ויש הרגשה טובה, בנאדם מוציא את עצמו מכל בעיה,

תכל'ס, למה אנחנו לא מצליחים

לצאת מדיכאון או מבעיה? כי התגובה הראשונה שלנו היא "אוף"

ולמה רע ולמה מגעיל, צריך לצאת מזה!]

אדם שמח שולט על המחשבות שלו, הוא מחליט על מה להתמקד,

מה חשוב, מה הוא רוצה, ובאיך להתקדם.

שבנאדם שמח הוא מוציא את המחשבה שלו לחופשי,

הוא משחרר את המחשבה לחשוב על

דברים חיובים ושמחים.

אז בעצם המחשבה שלנו היא המפתח.

כשאדם כלוא במחשבה שלו בעצבות, הוא משתק את כולי, ומתכנס בתוך

ה"בית כלא" של עצמו. ולכן זה משפיע גם על המעשים וגם על ההחלטות שלו.

ואז, עצבות גוררת להיות עצלים, כבדים, פסימים יותר..

העצבות עושה את ההפך ממה שצריך, היא דוחקת מהבנאדם להגיע לאן שהוא רוצה.

למה?

כי אין לו כח. כי הוא עצוב, כי הוא כבד. וכו'.

 

 

את רוצה להיות שמחה. את רוצה את זה.

זה הדבר הראשון: הרצון. הרצון הוא הכלי. כמו שאומרים.

דבר שני: את צריכה להאמין שאת יכולה להיות שמחה.

אפילו להכריח את עצמך להיות שמחה! זה עוזר, בדוק.

וגם ע"י זה שתחליטי להאמין במי שאת וביכולות שלך את תהיי שמחה.

כן, זה מתחיל מפה.

למה? כי ממה בעצם עצבות נובעת?

מהתמקדות על צרות, על החסרונות אפילו, ועל הרע. זה באמת מביא לידי דיכאון.

או אפילו כי אולי אנחנו מסתכלים על ה"דשא" של השכן שהוא "כמובן" ירוק יותר.

אז יאללה די לבלבל במוח, את רוצה להיות שמחה.

את בעצם שולטת על המחשבות שלך, כן, את!

את יכולה לבחור על מה לחשוב, על משהו חיובי או משהו שלילי..

כמובן שקל יותר לחשוב שלילי..הכי קל לראות רע.

והניסיון שלנו הוא לראות שמח, לראות חיובי.

שני דברים הם בשליטתך המוחלטת:

1. הרצון.

2. המחשבה.

אף אחד לא יכריח אותך לחשוב על משהו שאתה לא רוצה,

כי תכלס אם את לא רוצה- את לא תחשבי עלזה.

כנ"ל לגבי המחשבה.

לכן את צריכה לעשות דברים שיסיחו את דעתך מהעצבות, להאמין בעצמך, להיזכר בדברים

חיובים שקרו לך, אפילו לחלום ולדעת שטוב. פשוט טוב.

להתרחק מכל מחשבה שלילית, מכל דבר שגרם לך עצבות, זה לא טוב לך.

הרי אמרנו שעצבות היא "בית כלא" [אפילו כתוב: "עצבות נועלת שערים"]

את נועלת את עצמך, את שמה "שער". חוסמת את הביטוי שלך.

אז למה שבנאדם יכניס בכח את עצמו לכלא? זה הרי טיפשי.

זה רק גורם נזק לך! באמת!

את יודעת מה? אני אלך יותר רחוק.

אנחנו פה בעולם בזמן מוקצב. הזמן עובר..וממשיך לעבור..

אז למה לבזבז את הזמן שיש לנו פה בעצבות? לא חבל?

לבזבז את הדבר הכי חשוב לנו שהוא הזמן בלהיות עצוב ומדוכא?

זה לא משנה מה גורם לך להיות עצובה, ולמה? כי זה מה שגורם לך!

אלא שצריך לסלקו מיד משם, ע"י שמחה, חיוביות, אהבה.

אז נשמה,

שיהיה לך ב"הצלחה!

 

 

 

 

 

 

מקווה שיהיה טוב...

כיפיים... (לא עובד תמיד, אבל הרבה פעמים. מנסיון...)
בהצלחה נשמה!

אלייך לבית תיכנסי לחדר תסגרי אותו קחי דיסק של חיליק פראנק או מישו ופשוט תרקדו עד שימאס...

פעם עשינו את זה בישיבה ב11 בלילה בערך שמנו במסדרון של הפנימייה טייפ עם דיסק של חיליק פראנק ופשוט רקדנו במסדרון. התחלנו אני וחבר שלי ואחר כך הצטרפו עוד כמה... זה היה מצחיק לראות את המבטים של האנשים שיצאו מהמקלחות וקלטו אותנו...

אם הייתי יכול הייתי משמיע לך צחוק של חבר שלי .. הוא צוחק שעות צחוק מתגלגל גם אנשים שחזרו מבית קברות עם פרצוף תשעה באב יתפקעו מצחוק... יכול להיות שאנחנו נצחק ביחד אני יפסיק לצחוק אשכח מכל העניין והוא ימשיך לצחוק...

או שהייתה תקופה בישיבה שכל לילה ב10 היינו נכנסים לחדר של חבר שלי ושומעים שירים ברדיו "קול חי" ופשוט רוקדים לצלילי המוזיקה...

זהו נראלי... בהצלחה בעז"ה!!

 

בס"ד להשי"ת

מדובר על אנשים שבאמת רודפים אחרי האושר,

וחושבים שאושר הוא מטרה. הם טועים.

אושר הוא אחד האמצעים כדי להשיג את המטרה האמיתית.

לכן צריך לחפש את ה"אושר שבדרך" ולא את ה"דרך לאושר" ;)

רק שמחה!

ה' עזר ויעזור...

בשעות  כאלה אני כבר בחלום ה-10 ...

אני כמעט לא יושן אני הולך לישון בין השעות 2-3 בבוקר וקם בשעות 6-7 בבוקר..

תדאגי-הגומות יחזרו!!! =)

הרופאה אמרה לי..

עשו לי מלפני רגע וממש לא נלעמו לי הגומותת

וישלי לב חלש!

אבל אני בחיפושים..

לפני כמה שנים, לא רחוק מפה. אני חושב שזה היה ב(תן שם של ישוב אמיתי) גרה לה ילדה קטנה עם ההורים שלה. היא הייתה הילדה היחידה ובגלל זה ההורים שלה קנו לה כלב. הכלב היה ממש חכם והיא ממש אהבה אותו. כל לילה הוא היה הולך לישון איתה, היא על המיטה והוא היה נכנס מתחתיה. הכלב הזה תמיד הצליח להבחין אם יש סכנה כלשהי ואז הוא היה נובח, למען האמת גם רק אם משהו זר התקרב. ובגלל זה כל לילה לפני שהיא הייתה הולכת לישון היא הייתה מורידה את היד ללמטה של המיטה ואז הכלב היה נותן לה לק ביד והיא הייתה מרגישה בטוחה והולכת לישון.

יום אחד ההורים שלה החליטו לטוס לחופשה ובגלל שהם סמכו עליה הם השאירו אותה בבית לבד. רק הבעיה היא שבאותם ימים אז היה כתוב בעיתונים על רוצח סדרתי שמסתובב באזור. אז בלי דאגה הם פשוט אמרו לה לנעול את כל הדלתות והחלונות שבבית.

כך עשתה הילדה. באחד הלילות היא נשכבה לישון ואז היא התחילה לשמוע טיפטוף (פה צריך לעשות "טיף טף" ארוך ומפחיד) היא ידעה שזה מהברז בשירותים שבסוף המסדרון. אבל היא כבר במיטה ולא היה לה כוח לקום אז היא ניסתה לישון עוד קצת, אבל זה כל הזמן הפריע לה "טיף טף טיף טף" (את הקטע הזה צריך למרוח עוד קצת עייפה לא רוצה לקום וכו’) בסופו של דבר נמאס לה מהרעש ולפני שהיא יצאה היא הרגישה שהיא צריכה חיזוק מהכלב שלה אז היא הורידה את היד לחלק החשוך והאפל של המיטה לאט לאט וכשהיד שלה נחה שם היא חיכתה כמה שניות ו-א-ז!!!(קטע מבהיל) הכלב נתן לה לק... עכשיו כשהיא מרוצה היא הולכת לה עד לסוף המסדרון נכנסת לשירותים ורואה: אתה הכלב שלה תלוי הפוף כשהדם שלו מטפטף ועל המראה כתוב "גם רוצחים יודעים ללקק".

שתמיד שאני שומעת משו כזה אני מדמינת לעצמי את התמונה איך זה היה נראה.. איכככככססססססס........

ילו..

בס"ד

 

עינייני העולם הזה מטרידים  מתמיד...

 

תודה

נסעתי על אופניים ואיכשהו מצאתי את עצמי שוכב על מכסה מנוע

רפוא''ש..או.. ברוך רופא חולים.. אנ'לוידעת מה בדיוק במצב שלך..

תפסיק להיות רועה שחורות.

והייתי ממשיך עם המשחק מילים, אולי באישי..

מקווה שאתה יותר טוב. בעזרתשם, רק בריאות וטוב.

 

בכללי יצאתי מהתאונה בשן ורגל, את השן היום השלימו הרגל עדיין כואבת.

 

 

 

אני הגעתי מיד אחרי הצוות מד"א ופינינו אותך!

יש מישו שלא לקחת?!

אז גם אני זוכר אותך.. ;)

 

אבל.. רק צריך להשתדל.. אין יותר מדי מה לעשות..

 

בהצלחה

הוא אוהב אותך אהבה ללא תנאי, כי את הבת שלו.

ההורים שלנו אוהבים אותנו גם כשאנחנו ח"ו מררים להם את החיים, כי אנחנו פשוט הילדים שלהם.

אז אפילו שנראה לך שהכל אבוד, תזכרי שה', כן, הוא, ממש יושב ומחכה לבנים האהובים שלו.

"... אני תמיד שוכחת מהתפילה בכלל או שאני אומרת "אני אתפלל עוד כמה דקות"...

תאמיני לי שאת לא היחידה.

זה כ"כ נפוץ, בעיקר בחופש, וזה קורה לכל אחד.

מה עושים?

פשוט,  קובעים לעצמינו כלל ברזל: תפילה אחת- ביום.

לא משנה איזו תפילה.

זה כ"כ עוזר לי.

אם אני קמה ב 11 למשל, אני עושה את כל מה שרציתי עד השעה 2, ואז אני 

מתפללת מנחה.

אם יש לי יום מאוד עמוס, אז אני מפנה לעצמי כמה דקות ומדברת עם ה'.

זה לא כזה קשה.

"...אני גם תמיד שוכחת לברך.."

תעשי לעצמך תזכורות, תבקשי מאחרים שיזכירו לך, אל תלכי לעשות משהו אחר לפני שאת מברכת.

מתרגלים לזה ממש מהר, ותוך כמה פעמים תתחילי לברך מיד אחרי שאת אוכלת, מתוך הרגל.

"אני שוכחת להגיד מודה אני.."

גם אני שוכחת, והרבה פעמים. זה לא דבר כ"כ חשוב להגיד ישר כשקמים. אפשר גם אח"כ, בתפילה עצמה.

"אני שוכחת ליטול ידיים..."

דבר ראשון כשאת קמה בבוקר-יש כזאת רוח טומאה שאת צריכה לגרש אותה.

זה גם אחד הדברים שנהפך לך לאינסטינט אחרי כמה פעמים.

* נוטלים 3 פעמים על כל יד, לסירוגין.

דבר אחרון-

זה שזה כואב לך, זה כבר מראה שאת ממש קרובה לה'!

ואני ממש מזדהה עם כמה דברים שהעלית פה.

בהצלחה!!!

עקרונית צריך להגיד מודה אני ברגע שמתעוררים. אין חובה להגיד את זה בכלל, ככה שאם שכחת את לא חייבת להגיד. לשון המשנה ברורה - 'טוב לומר תיכף בקומו מודה אני לפניך...'.

אם שכחת לברך לפני האוכל - את חייבת לברך כל עוד את ממשיכה לאכול. בזמן שיש לך אוכל בפה - אם זה לא מגעיל מדי, תוציאי אותו, תברכי, ותאכלי אותו שוב. אם זה כן מגעיל מדי, תברכי עם האוכל בפה.

ברכה אחרונה - הרבה אנשים לא יודעים את זה, אבל ברגע שהחלטת שאת מפסיקה לאכול - הארוחה נגמרה. את לא יכולה להחליט אחרי חצי שעה שבעצם לא סיימת ולא עברו שבעים ושתיים דקות או כל מיני חכמות כאלה. אם תרצי לאכול שוב - זה כבר יהיה נפרד, ותצטרכי לברך שוב. אז ברגע שגמרת לאכול - לברך. אין מה לדחות לאח"כ.

חיוב נשים להתפלל מאוד לא ברור. אם אני זוכר נכון, לחלק מהדעות מספיק שאמרת ברכות השחר. ברכות השחר - מיד אחרי נטילת ידיים. מנהג טוב (לפי חלק מהדעות אפי' חיוב) להניח לפני השינה כלי לנטילת ידיים ליד המיטה, שלא ללכת ארבע אמות עם רוח טומאה. זה מן הסתם גם יעזור לך לזכור.

אם חשבת שאת מתרחקת...

אז , יש מצב שטעית.

אדם שנלחם מלחמה תמדית - הוא הגיבור.

אם לא היו לך ניסיונות , כנראה שיצר הרע "שבה" אותך.

ו - אם יש לך ניסיונות , כנראה שאת החטפת לו בפנים , ו...הוא קם , ואת
שוב במלחמה נגדו...

אז...

מתחזקת , שלום לך!

 

שני בעיות יש כאן -

1) שוכחת...

2) גם כשזוכרת - לא תמיד רוצה...

 

 

אוקי. ננסה לעשות סדר קטן.

נתחיל מהענין של "שוכחת". אני זוכר שבערך לפני שלוש שנים , הייתי שוכח ממש כמוך - לברך "שהכל" , "על המחייה" - פשוט מכניס לפה ו...אוכל. כרגיל.

אז , בזמנו , שאלתי מאחד עיצה , ו - שימי לב מה הוא אמר לי:

"כל פעם שיש לך אוכל ביד , תחשוב כאילו יש לך מיליון דולר עכשיו לקבל ע"י הברכה" -

אמרתי - אולי בדיוק כמו מה שאת אומרת עכשיו - "רבינו , שכח מזה. אני אומר לך שאני לא זוכר בכלל ת'מליון דולר..." - "אז תדאג , ככה תכניס לך למחשבה גם שאתה לא אוכל. שאן יבוא לידך אוכל - אתה יכול להרויח מיליון דולר ע"י ברכה...".

נווו טוב , כמו כל מתבגר , אמרתי "וואלה" - העיקר שיהיה מרוצה שהוא עזר לי - ו...

המשכתי בדרכי. אך , ראי איזה פלא , היום - כשלוש שנים אחרי זה - אני כמעט ולא שוכח לברך. בעיצה עזרה?
במבט לאחור - כן. עובדה.

אז קיצור , באתי לומר לך עיצה קטנה - פשוט תחשבי יותר.

רק שמגיע לך אוכל ליד - תחשבי על מיליון $.

שאת קמה - תנשמי רגע עמוק - זה יזכיר לך ש...את נושמת. ואז - "מודה אני לפניך..." - אחח , כמה מודה. תודה ה'.

ו - אז ישר , הידיים טמאות - אני הולכת ליטול ידיים...

[אגב , נוטלים לסירוגין - ימין , שמאל , ימין , שמאל , ימין , שמאל - משו כמו בצבא! ]

 

קיצור , סימנים.

תעשי לך סימנים שיזכירו לך.

נוו - אז זה לא ייפתר תוך יומיים , אבל...תזכרי בסיפור שכתבתי בהתחלה - במבט לאחור - גם אם בהתחלה זה היה נראה כלא עוזר - זה עוזר...

 

ו - לענין השני.

תפילה. זה לפעמים כזה "מעיק". לכוון -

דווקא ב...בוקר - שה"כורי עכביש" עוד לא ירדו לי מהעיניים.
או בצהרים - שאני עסוקה.

או בערב - שאני "מחוקה".

 

אז...בואי כמה דקות נבין את ענין התפילה.

אני מאמין שבעז"ה אחרי זה יהיה לך יותר קל להתפלל.

ו...שוב , זה לא "הוקס פוקוס" - אלא , זו דרך שאת צריכה להתשדל בה.

ו - את תרצי - תשתדלי - גם תצליחי.

 

אז נתחיל -

"בוא להתפלל" -"לא רוצה".
"למה?"
"למה כן?! 
לא מרגיש כלום חוץ מזה שאני מדבר ל...כלום - מה אני משועמם?!"
כך הולכים הדברים היום.

ת'כלס - מבין אותו. כך הוא אומר לעצמו -
שאני אקרא , אדבר בקולו , כל יום , ועוד..מילא כל יום טקסט חדש , אבל תמיד אותם הדברים - מה אני משועמם?
אתה אומר לי שאני אתחבר אליו? אהנה ממנו? no way...

לשבת על ספר לקרוא אותו שאמור להיות "שיא היפה" אני משתעמם...
כל שכן שמזה , שאני לא מבין מה רוצים ממני אני משתעמם...

אוקי. עד כאן דבריו מובנים. אדם שיבוא מבחוץ , שלא מבין מה זה תפילה
 - יגיד לבחור הזה -"וואלה אחי , צודק. עזוב אותך להתפלל...בזבוז זמן..."

אז ככה - קודם כל בשבילנו - נבין מה זו "תפילה" -
למה היא חוברה? מה המטרה בה? מה רוצים ממנו? ו...אז , אחרי שנבין
מה זו התפילה נגש לענין של "איך מתחברים לתפילה" - כי לפני שרוצים
להתחתן - צריך להבין וללמוד מה זה אומר "להתחתן" ורק אז - אם האדם
מה זה "להתחתן" אפשר להמשיך לשלב הבא - להרגיש את החתונה , או במילים
פשוטות "להתחתן".

אז ככה - בואי נגיד כשמישו נותן לך מתנה , את תרגישי צורך להודות לו.
להודות לו על המתנה ש...הוא לא חייב לתת לך. כשזה היה כל יום - כל יום מישו
נותן לך מיליון דולר , אם לא חצי יום היית מודה לו - אז...רבע יום היית יושבת לו על
המוח ואומרת לו "תודה , אתה ממש עוזר לי" ומברכת אותו בכל הברכות שבעולם.
ה' כל יום נותן לנו מתנה. מתנה מאוד גדולה. התפילה היא ה"עבודה שבלב" שלנו
לפני ה' - התפילה היא ה...הודאה לנו לה' שנותן לנו ה-כ-ל.
התפילה מחולקת לשלוש קטגוריות - שבח , בקשה , הודאה.
הודאה מובן למה - הוא נותן לנו אנחנו מודים לו.
שבח - משבחים אותו על זה שהוא נותן לנו. בדיוק כמו שהיינו עושים לבשר ודם
שהיה נותן לנו - היינו משבחים אותו שהוא "רחמן , נדבן" וכו' , כך גם לה' אנחנו משבחים
על המתנה שאנו מקבלים ממנו.
בקשה - עני , שאין לו כלום מבעל הבית - מבקש מהאדון - "תן לי" - בן שאין לו כלום
חוץ ממה שאביו נותן לו , ואם לא יתן לו אביו - לא יהיה לבן - מבקש מהאב "תן לי".
כך אנחנו שבלעדי ה' אנחנו עפר - אפילו לא. אנחנו כלום...מבקשים מה' , תן לנו. אתה אבא שלנו. בלעדייך אנחנו כלום. אלו שלושת הדברים שיש בתפילה - ככה שעל פניו - זה נראה מאוד הגיוני להתפלל.

חוץ מדברים אלו יש עוד דבר חשוב ש....בלי התפילה אין לנו אותו.
והוא? ה"כיף" ה "הנאה" שלנו מהמתנה.
שאני מתפלל וזוכר ש - בלי הנתינה של ה' - אין לי כלום - ממילא אני יותר נהנה מהמתנה.
ככל שההכרה שלי במתנה שהיא נצרכת לי - ההנאה שלי ממנה יותר גדול.
כשאני מכיר , מתבונן במתנה שנתן לי ה' - אני מכיר בזה שמה היה קורה אם....
לא היה לי את המתנה... - ואיזה כיף שיש לי את המתנה. ההכרה הזו מביאה לי הנאה יותר גדולה מהמתנה. ממה ההיית יותר נהנת? מחולצה או ממשחק ילדים? ברור שמחולצה.
אבל...זה עלה אותו המחיר - אבל כאן את מבינה שזה נצרך לי - החולצה , אני צריכה אותה.
לעומת זאת - המשחק לא נחוץ לי. את מכירה בזה שהחולצה נצרכת לי וממילא , ההנאה
שלי ממנה יותר גדולה מאשר דבר שאני לא מכירה בו שהוא נצרך לי. העצירה הזו ,
ההתבוננות הזו - עשתה לי הרגשה טובה.
עד לכאן - מובן ביותר שהתפילה זה דבר הגיוני. דבר שכל אדם שהיה מבין אותו -
היה עושה אותו.

מכאן נובע בעצם - מטרת התפילה שהיא - התבטלות לפני ה'. להרגיש שבלעדיו אני כלום.
כי....באמת כך המצב. אם הוא לא היה נותן לי את המתנה. לא הייתי כאן.
לכן - הואיל ואני תלויה בו , אני מתבטלת לפניו - מודה לו , משבחת אותו , מכירה בטובות שהוא עושה כלפי , מבקשת ממנו - כי אני נהנת מנתינתו.
זו היא מטרת התפילה - להרגיש - הוא מעלי - האדון שלי - ובלעדיו באמת אני כלום.

אוקי. הבנו מה מטרת התפילה ולמה בעצם להתפלל...
אבל...ת'כלס - לא. זה לא עובד. אני מבינה את הקטע של מה זה "להתחתן"
הבנתי הכל. אבל...לא מצליחה להרגיש שאני....מתחתנת. לא. זה לא זז.
נכון. זו אחת הבעיות כיום ביהדות - עושים את דברי ה' , אבל לא מרגישים אותם.
במצות תפילה - יש שני מצוות - "חובת הגוף" ו - "חובת הלבבות".
את חובת הגוף - כל מי שיש לו שכל בריא בקודקודו מקיים אותו נפלא -
ממלמל בשפתיו , מוציא את המילים בפה , עומד בשמונה עשרה ו...מזיז את הגוף.
אבל כל זה נועד לנו בכדי לקיים , לעורר ולהרגיש את -
חובת הלבבות - שהתפילה תצא מהלב. נרגיש ממש את התפילה.
נתבטל לפניו ממש ברגש , בשכל ו....ב"אני" העצמי שלי.
אבל....זה קשה. קשה להפעיל את הלב. יש מליון דברים שמשחים את הלב ,
וגם סתם ככה...מאוד קשה לקיים את "חובת הלבבות"...

נעצור רגע. אנחנו הרי כן רוצים להתפלל מהלב. כי...הבנו מה משמעות ה"תפילה".
הבנו את התפילה בשכל , הבעיה זה הרגש -
ננסה לפתור את הבעיה -
כשאני "נכנס" לטקסט , מאוד קשה לי להמשיך כי....קראתי את זה אתמול.
ולכן , זה נהיה מאוד משעמם והלב....אי שם ב...מה קרה היום בביצפר...
יש תמיד את אותו הנוסח. למה? בכדי שנוכל לבקש על מכלול הדברים שאנחנו צריכים
ובכדי שנוכל לכוון יותר.
דבר זה לא מונע מאיתנו לקיים , כעת - בשעת תפילת שמונה עשרה "שיחת נפש" עם ה'.
כן...ככה כפשוטו לפתוח איתנו שיחה מענינת...כל יום שיחה חדשה , לברך אותו על הדברים
החדשים שקראו לנו היום...על הבעיות שלנו - לשפוך לפניו - קיצר - להרגיש אותו.
אנו , בתור בני אדם הרבה יותר מתחברים לשיחה פתוחה מאשר לטקסט סגור.
שאנחנו סתם כך ברחוב - חושבים על אבא ושואלים אותו - הא? למה ככה?
פתאום אנחנו מרגישים שזה כן יוצא לנו מהלב...אנל בתפילה , כלום. תקוע.
הפיתרון הוא לקחת את ה"תפילה" - את הטקסט ו....לפתח אותו לדיבור.
דיבור במחשבה , פתוח , שיחת נפש עם ה'.
כשאני אומר "ברוך אתה ה'" - אני לא אחשוב "כן , ה' אתה ברוך...יאלה...להמשיך"
אלא - ברוך אתה ה' - אתה ברוך - אתה נותן לי....כן , את ההצלחה בבחינה היום -
אתה ברוך על זה. זוכר שדודה שלי ניצלה מהניתוח - בעזרתך - עזרת לה. תודה ה' אתה 
רחמן...תודה לך.
ה' , תוכל בבקשה לחזק אותי. "השיבנו" - תראה , תראה איזה כאב יש לי על האלה שהתרחקו ממך - ה'...תשיב אותם. זוכר את ההיא שדיברתי איתה על התשובה - היא מחכה לך.
"ראה נא..." - תראה ה' , רק היום נהרגו חיילים - למה? בבקשה , תשמור עליהם ,
תראה כמה הם שומרים על הארץ הקדושה שלך.
חברה שלי. ה' - מה איתה , תרפא אותה. תראה כמה היא סובלת....
"ניסך ונפלאותיך שבכל עת ועת" - אני נושמת עכשיו. תודה ה'...אני מודה לך.
כך התפילה נהיית ממש כמו שיחה ולא כמו "טקטס" סגור ומשעמם.
כך התפילה נהיית מענינת ולא משעממת. מהלב ולא רק מהגוף. כך מרגישים את ה'.

יש עוד דבר חשוב - כל שניה , להגיד אני אמשיך להסתכל בסידור עוד שניה...
עוד שניה....עוד שניה...ועוד אחת בלבד....זה נותן כח להמשיך. כח לדבר.

 

תראי , בהתחלה , זה ממש יהיה קשה. ממש. כי...
הורגלנו כבר להתפלל רגיל , בלי הרבה כוונה.
לכן - קחי עלייך בנתיים ברכה אחת. רק אחת , שבה את אומרת לעצמך -
על הברכה הזו אני לא מוותרת. בה אני חייבת לשחנ"ש עם ה'.
שאר התפילה? אם תוכלי - תוכלי...
אבל בברכה הזו - אני ח-י-י-ב-ת להתכוון. רק בה , רק באחת - היא שלי.
תבחרי אחת , מה שבא לך - ותתחילי להתקדם.
לא מחר , לא מחרותיים - היום!! כבר מהתפילה הבאה שלך.
אם לא הצלחת - לא נורא. אל תשברי. תנסי שוב , שוב ושוב.
ככה - לאט לאט , תשתדלי , תתקדמי - ה' יעזור לך ו....
את ממש תהני מהתפילה , הנשמה שלך תקבל את ה"אוכל" המגיע לה.
את ממש תרגישי את ה'...כיף. באמת.

 

"הבא ליטהר - מסיעין בידו"
המון המון בהצלחה!!

שבוע מבורך ומרומם שיהיה לך...

 

 

אני עדיין עם פה פעור..
תודה רבה לך!

שימי בלילה ליד המיטה קערה ונטלה, כך שתקומי תראי את זה ולא תשכחי....

שמעתי שהרבי מלובאוויטש אומר- איך יודעים כשילד ישן שהוא יהודי- לפי הכיפה. ואיך יודעים שילדה ישנה שהיא יהודיה - לפי הנטלה שליד המיטה.

*אומרים שמי שמכין נטילת ידיים ליד המיטה - זה סגולה ליראת שמיים.

אבל זה לא כ"כ עוזר. מאז לא התפללתי אפילו יום אחד!!אני תמיד שוכחת. אני מבינה למה צריך להתפלל ושזה חשוב אבל אני שוכחת.לפעמים אני זוכרת בשניה הראשונה שאני קמה ואחרי דקה כבר שוכחת.

נטילת ידיים בבוקר אני בד''כ זוכרת. כשאני אוכלת ושותה אני כמעט לא זוכרת לברך חוץ מפעמיים ביום בערך..ואני עדיין שוכחת להגיד מודה אני בבוקר..

 

ותעבירי את זה ל'נודניק' כל פעם שאת אומרת 'עוד חמש דקות'..

ולא להתרחק ממנו (יש כאלה שעושים את זה...).

ב) בת חייבת להתפלל רק תפילה אחת ביום אז בבוקר את יכולה לומר רק את ביכות השחר ובצהריים להתפלל מנחה(זה מה שאמא שלי עושה) .

אם את רוצה להזכיר לעצמך להתפלל: א) שימי פתק על הבגדים שיזכיר לך את זה.

ב)תקבעי לעצמך שעה שבה את מתפללת, כל תפילה בזמנה.

ברכות: גם לי הייתה את הבעייה הזו הדרכים הן: א) להזכיר לעצמך כל הזמן שצריך לברך (שימי ברכון על השולחן במקום בולט- זה ממש יכול לעזור).

ב) ללמוד את הלכות הברכות- זה מאוד מעורר. כי אם עוסקים בזה הרבה- זה פשוט "נתקע" לך בראש ואת/ה כל הזמן זוכר את זה. (וד"א- זה טוב לכל דבר שחלשים בו- בדוק!).

וכדאי לקבוע מסגרת- זה עוזר לזכור דברים. 

  אני מקווה שהצלחתי לעזור לך ולא סתם "לחפור", יום טוב ובהצלחה.

ומצויין שזה מטריד אותך! בקרוב אצלי !

בס"ד

 

אני מתה שמוסיפים חומרות לא קיימת.........

לרוב הסרטים לא מתאים ללכת גם שלא בימי בין המצרים..

גם אם מותר לך...

העניין הוא שצריך להיות בעצב על החורבן.

לדעתי בגלל שבימינו כ''כ קשה להתחבר לרצון הזה שיהיה בית מקדש, לפחות בימים האלו שנביא על עצמנו קצת קושי גשמי כדי שאולי העצב על אותם דברים גשמיים, טיפה יטפטף פנימה, ויהפך לעצב על המקדש.

או לפחות שאנחנו ניזכר בזמן שאנחנו לא יכולים לשמוע מוזיקה/בריכה/סרט/ים אנחנו עושים את זה כדי לזכור את המקדש.

ללכת לסרט זאת חוויה כיפית ומרגשת שלא כ''כ תואמת את הימים האלו.

אבא שלי עשה שלת רב ואמרו לא שמותר......לוידעת מה אצלכם אבל הרב שלנו מתיר....

סרט שמותר ללכת אליו כל השנה מותר גם בבין המצרים....

יש לו על מי לסמוך שזה קיבל היתר כלשהו.

אבל אני לא חושבת שהעדיפות הראשונה היא ללכת לסרט.

בס"ד

 

כשאפשר להוריד מהאינטרנט בחינם (כופרת שכמותי.....)

סוף סוף..איזה צחוקים..

לא כזה מסובך להבין....

כמה זמן הוא הולך להיות בקולנוע????

אבל אני יסביר..

 

אני צריך גלופה לחולצה (תחשוב על זה ככה...), בנושא גבורה...

עכשיו, אתה מכיר חולצות, זה צריך להיות שנון כזה, או אפילו משהו נחמד...

 

אבל לא "בני עקיבא כבוד", כי זה רדוד...

 

מובן?

אנחנו עושים ממש לא משו שנון..

את יכולה לשים לה מלכודת כך שאם היא תתקרב לחדרך היא תיפול ולא תראה אותך

את יכולה פשוט לא להשמיע רעשים ואז היא לא תתעורר ותראה אותך, זה הכי פשוט 

או פשוט לא להיות ערה בשעות כאלו ואז היא תאהב אותך כי את לא ערה בשעות כאלו, ובכך אני מסתמכת על כך שכתבת שהיא לא תאהב את זה שאת ערה עכשיו, ובקיצור-  ז.ש.ה.ב.מ.ע.ו.ה.מ.ש. 

לגרון לאמא ליפול כהכ וכו'..