פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1818)

 

 

המושב שלי יותר חמוד(אני גם גרה באזור הקרוב)

. מכירה שם כמעט את כולם.

באינפוזיה לה'.

 

אולי נכבו לך ה"אורות".

ו...אני מדבר ברצינות.

רגש , נכבה.

 

תתחילי לבנות את הידיעת ה' שלך על השכל.

 

 

תשמחי שה' נתן לך להיות איתו עכשיו.

העבר?

היית מוכרחת לעבור את העבר בכדי להגיע למצב הנוכחי שלך.

אין מה להיות בעצב...

 

 

רק , ו...זה חשוב:

"אם תאמין , תהיה אדם שמח , האמונה פותחת את הלב" -

אמונה אחרי ידיעה.

"יסוד היסודות ועמוד החוכמות".

מה לעשות , אם השמחה שלנו על אמונה (שבנויה על רגש) -

הרי שהרגש נכבה , האמונה איתו - ו...השמחה כלא היית.

 

שבי , תעשי "חשבון נפש". [ו...לא התבודדות. לא רק רגש - כוונתי לומר.]

חשבון נפש מסוג אחר.

 

 

אחחח...

אחרי ידיעת ה' , ספק , אם מתישהו בזמן שלא נצרך את תהי בעצב.

זה...משו אחר.

שמחה אחרת. דרך חיים.

 

 

 

בשורות טובות.

המון בהצלחה!

יש אלף ואחת סיבות להכנס לעצבות

אבל יש גם אלף ואחת סיבות להיות בשמחה

רבי נחמן מברסל המון מדבר על זה

תנסי ללמוד קצת...

חוצמזה תנסי להתקרב להקב"ה

וכמובן אל תצפי לחזור למה שהיית

עם הפנים קדימה בטוח תשתני...

בהצלחה

"אין שום יאוש בעולם כלל"

בס"ד להשי"ת

העצבות היא השורש לכל הצרות שלנו. כן, לעמוק- זה כך.

העצבות היא אחת התכונות הנוראיות שיש. עצבות מביאה לדיכאון וכו'.

לעצבות אפשר לקרוא "בית כלא משתק", כאשר הבנאדם עצוב,

המח לא עובד נכון ביחד עם המחשבה.

ומה ההפך מן העצב? היא השמחה.

השמחה בעצם היא זאת שמוציאה את ה"בית כלא" מהשכל,

ונותנת לו לעבוד בצורה חופשית.

כאשר את שמחה יותר, את חושבת בצורה טובה יותר.

הזיכרון יותר טוב.

יכולת ההבנה יותר טובה.

יותר מתרכזים.

אופטימים יותר.

חושבים חיובי יותר.

חושבים יותר עם שכל, ולא עם רגש.

חושבים על פתרונות של דברים ולא על בעיות.

[הרי כשהמח צלול ויש הרגשה טובה, בנאדם מוציא את עצמו מכל בעיה,

תכל'ס, למה אנחנו לא מצליחים

לצאת מדיכאון או מבעיה? כי התגובה הראשונה שלנו היא "אוף"

ולמה רע ולמה מגעיל, צריך לצאת מזה!]

אדם שמח שולט על המחשבות שלו, הוא מחליט על מה להתמקד,

מה חשוב, מה הוא רוצה, ובאיך להתקדם.

שבנאדם שמח הוא מוציא את המחשבה שלו לחופשי,

הוא משחרר את המחשבה לחשוב על

דברים חיובים ושמחים.

אז בעצם המחשבה שלנו היא המפתח.

כשאדם כלוא במחשבה שלו בעצבות, הוא משתק את כולי, ומתכנס בתוך

ה"בית כלא" של עצמו. ולכן זה משפיע גם על המעשים וגם על ההחלטות שלו.

ואז, עצבות גוררת להיות עצלים, כבדים, פסימים יותר..

העצבות עושה את ההפך ממה שצריך, היא דוחקת מהבנאדם להגיע לאן שהוא רוצה.

למה?

כי אין לו כח. כי הוא עצוב, כי הוא כבד. וכו'.

 

 

את רוצה להיות שמחה. את רוצה את זה.

זה הדבר הראשון: הרצון. הרצון הוא הכלי. כמו שאומרים.

דבר שני: את צריכה להאמין שאת יכולה להיות שמחה.

אפילו להכריח את עצמך להיות שמחה! זה עוזר, בדוק.

וגם ע"י זה שתחליטי להאמין במי שאת וביכולות שלך את תהיי שמחה.

כן, זה מתחיל מפה.

למה? כי ממה בעצם עצבות נובעת?

מהתמקדות על צרות, על החסרונות אפילו, ועל הרע. זה באמת מביא לידי דיכאון.

או אפילו כי אולי אנחנו מסתכלים על ה"דשא" של השכן שהוא "כמובן" ירוק יותר.

אז יאללה די לבלבל במוח, את רוצה להיות שמחה.

את בעצם שולטת על המחשבות שלך, כן, את!

את יכולה לבחור על מה לחשוב, על משהו חיובי או משהו שלילי..

כמובן שקל יותר לחשוב שלילי..הכי קל לראות רע.

והניסיון שלנו הוא לראות שמח, לראות חיובי.

שני דברים הם בשליטתך המוחלטת:

1. הרצון.

2. המחשבה.

אף אחד לא יכריח אותך לחשוב על משהו שאתה לא רוצה,

כי תכלס אם את לא רוצה- את לא תחשבי עלזה.

כנ"ל לגבי המחשבה.

לכן את צריכה לעשות דברים שיסיחו את דעתך מהעצבות, להאמין בעצמך, להיזכר בדברים

חיובים שקרו לך, אפילו לחלום ולדעת שטוב. פשוט טוב.

להתרחק מכל מחשבה שלילית, מכל דבר שגרם לך עצבות, זה לא טוב לך.

הרי אמרנו שעצבות היא "בית כלא" [אפילו כתוב: "עצבות נועלת שערים"]

את נועלת את עצמך, את שמה "שער". חוסמת את הביטוי שלך.

אז למה שבנאדם יכניס בכח את עצמו לכלא? זה הרי טיפשי.

זה רק גורם נזק לך! באמת!

את יודעת מה? אני אלך יותר רחוק.

אנחנו פה בעולם בזמן מוקצב. הזמן עובר..וממשיך לעבור..

אז למה לבזבז את הזמן שיש לנו פה בעצבות? לא חבל?

לבזבז את הדבר הכי חשוב לנו שהוא הזמן בלהיות עצוב ומדוכא?

זה לא משנה מה גורם לך להיות עצובה, ולמה? כי זה מה שגורם לך!

אלא שצריך לסלקו מיד משם, ע"י שמחה, חיוביות, אהבה.

אז נשמה,

שיהיה לך ב"הצלחה!

 

 

 

 

 

 

מקווה שיהיה טוב...

כיפיים... (לא עובד תמיד, אבל הרבה פעמים. מנסיון...)
בהצלחה נשמה!

אלייך לבית תיכנסי לחדר תסגרי אותו קחי דיסק של חיליק פראנק או מישו ופשוט תרקדו עד שימאס...

פעם עשינו את זה בישיבה ב11 בלילה בערך שמנו במסדרון של הפנימייה טייפ עם דיסק של חיליק פראנק ופשוט רקדנו במסדרון. התחלנו אני וחבר שלי ואחר כך הצטרפו עוד כמה... זה היה מצחיק לראות את המבטים של האנשים שיצאו מהמקלחות וקלטו אותנו...

אם הייתי יכול הייתי משמיע לך צחוק של חבר שלי .. הוא צוחק שעות צחוק מתגלגל גם אנשים שחזרו מבית קברות עם פרצוף תשעה באב יתפקעו מצחוק... יכול להיות שאנחנו נצחק ביחד אני יפסיק לצחוק אשכח מכל העניין והוא ימשיך לצחוק...

או שהייתה תקופה בישיבה שכל לילה ב10 היינו נכנסים לחדר של חבר שלי ושומעים שירים ברדיו "קול חי" ופשוט רוקדים לצלילי המוזיקה...

זהו נראלי... בהצלחה בעז"ה!!

 

בס"ד להשי"ת

מדובר על אנשים שבאמת רודפים אחרי האושר,

וחושבים שאושר הוא מטרה. הם טועים.

אושר הוא אחד האמצעים כדי להשיג את המטרה האמיתית.

לכן צריך לחפש את ה"אושר שבדרך" ולא את ה"דרך לאושר" ;)

רק שמחה!

ה' עזר ויעזור...

בשעות  כאלה אני כבר בחלום ה-10 ...

אני כמעט לא יושן אני הולך לישון בין השעות 2-3 בבוקר וקם בשעות 6-7 בבוקר..

תדאגי-הגומות יחזרו!!! =)

הרופאה אמרה לי..

עשו לי מלפני רגע וממש לא נלעמו לי הגומותת

וישלי לב חלש!

אבל אני בחיפושים..

לפני כמה שנים, לא רחוק מפה. אני חושב שזה היה ב(תן שם של ישוב אמיתי) גרה לה ילדה קטנה עם ההורים שלה. היא הייתה הילדה היחידה ובגלל זה ההורים שלה קנו לה כלב. הכלב היה ממש חכם והיא ממש אהבה אותו. כל לילה הוא היה הולך לישון איתה, היא על המיטה והוא היה נכנס מתחתיה. הכלב הזה תמיד הצליח להבחין אם יש סכנה כלשהי ואז הוא היה נובח, למען האמת גם רק אם משהו זר התקרב. ובגלל זה כל לילה לפני שהיא הייתה הולכת לישון היא הייתה מורידה את היד ללמטה של המיטה ואז הכלב היה נותן לה לק ביד והיא הייתה מרגישה בטוחה והולכת לישון.

יום אחד ההורים שלה החליטו לטוס לחופשה ובגלל שהם סמכו עליה הם השאירו אותה בבית לבד. רק הבעיה היא שבאותם ימים אז היה כתוב בעיתונים על רוצח סדרתי שמסתובב באזור. אז בלי דאגה הם פשוט אמרו לה לנעול את כל הדלתות והחלונות שבבית.

כך עשתה הילדה. באחד הלילות היא נשכבה לישון ואז היא התחילה לשמוע טיפטוף (פה צריך לעשות "טיף טף" ארוך ומפחיד) היא ידעה שזה מהברז בשירותים שבסוף המסדרון. אבל היא כבר במיטה ולא היה לה כוח לקום אז היא ניסתה לישון עוד קצת, אבל זה כל הזמן הפריע לה "טיף טף טיף טף" (את הקטע הזה צריך למרוח עוד קצת עייפה לא רוצה לקום וכו’) בסופו של דבר נמאס לה מהרעש ולפני שהיא יצאה היא הרגישה שהיא צריכה חיזוק מהכלב שלה אז היא הורידה את היד לחלק החשוך והאפל של המיטה לאט לאט וכשהיד שלה נחה שם היא חיכתה כמה שניות ו-א-ז!!!(קטע מבהיל) הכלב נתן לה לק... עכשיו כשהיא מרוצה היא הולכת לה עד לסוף המסדרון נכנסת לשירותים ורואה: אתה הכלב שלה תלוי הפוף כשהדם שלו מטפטף ועל המראה כתוב "גם רוצחים יודעים ללקק".

שתמיד שאני שומעת משו כזה אני מדמינת לעצמי את התמונה איך זה היה נראה.. איכככככססססססס........

ילו..

בס"ד

 

עינייני העולם הזה מטרידים  מתמיד...

 

תודה

נסעתי על אופניים ואיכשהו מצאתי את עצמי שוכב על מכסה מנוע

רפוא''ש..או.. ברוך רופא חולים.. אנ'לוידעת מה בדיוק במצב שלך..

תפסיק להיות רועה שחורות.

והייתי ממשיך עם המשחק מילים, אולי באישי..

מקווה שאתה יותר טוב. בעזרתשם, רק בריאות וטוב.

 

בכללי יצאתי מהתאונה בשן ורגל, את השן היום השלימו הרגל עדיין כואבת.

 

 

 

אני הגעתי מיד אחרי הצוות מד"א ופינינו אותך!

יש מישו שלא לקחת?!

אז גם אני זוכר אותך.. ;)

 

אבל.. רק צריך להשתדל.. אין יותר מדי מה לעשות..

 

בהצלחה

הוא אוהב אותך אהבה ללא תנאי, כי את הבת שלו.

ההורים שלנו אוהבים אותנו גם כשאנחנו ח"ו מררים להם את החיים, כי אנחנו פשוט הילדים שלהם.

אז אפילו שנראה לך שהכל אבוד, תזכרי שה', כן, הוא, ממש יושב ומחכה לבנים האהובים שלו.

"... אני תמיד שוכחת מהתפילה בכלל או שאני אומרת "אני אתפלל עוד כמה דקות"...

תאמיני לי שאת לא היחידה.

זה כ"כ נפוץ, בעיקר בחופש, וזה קורה לכל אחד.

מה עושים?

פשוט,  קובעים לעצמינו כלל ברזל: תפילה אחת- ביום.

לא משנה איזו תפילה.

זה כ"כ עוזר לי.

אם אני קמה ב 11 למשל, אני עושה את כל מה שרציתי עד השעה 2, ואז אני 

מתפללת מנחה.

אם יש לי יום מאוד עמוס, אז אני מפנה לעצמי כמה דקות ומדברת עם ה'.

זה לא כזה קשה.

"...אני גם תמיד שוכחת לברך.."

תעשי לעצמך תזכורות, תבקשי מאחרים שיזכירו לך, אל תלכי לעשות משהו אחר לפני שאת מברכת.

מתרגלים לזה ממש מהר, ותוך כמה פעמים תתחילי לברך מיד אחרי שאת אוכלת, מתוך הרגל.

"אני שוכחת להגיד מודה אני.."

גם אני שוכחת, והרבה פעמים. זה לא דבר כ"כ חשוב להגיד ישר כשקמים. אפשר גם אח"כ, בתפילה עצמה.

"אני שוכחת ליטול ידיים..."

דבר ראשון כשאת קמה בבוקר-יש כזאת רוח טומאה שאת צריכה לגרש אותה.

זה גם אחד הדברים שנהפך לך לאינסטינט אחרי כמה פעמים.

* נוטלים 3 פעמים על כל יד, לסירוגין.

דבר אחרון-

זה שזה כואב לך, זה כבר מראה שאת ממש קרובה לה'!

ואני ממש מזדהה עם כמה דברים שהעלית פה.

בהצלחה!!!

עקרונית צריך להגיד מודה אני ברגע שמתעוררים. אין חובה להגיד את זה בכלל, ככה שאם שכחת את לא חייבת להגיד. לשון המשנה ברורה - 'טוב לומר תיכף בקומו מודה אני לפניך...'.

אם שכחת לברך לפני האוכל - את חייבת לברך כל עוד את ממשיכה לאכול. בזמן שיש לך אוכל בפה - אם זה לא מגעיל מדי, תוציאי אותו, תברכי, ותאכלי אותו שוב. אם זה כן מגעיל מדי, תברכי עם האוכל בפה.

ברכה אחרונה - הרבה אנשים לא יודעים את זה, אבל ברגע שהחלטת שאת מפסיקה לאכול - הארוחה נגמרה. את לא יכולה להחליט אחרי חצי שעה שבעצם לא סיימת ולא עברו שבעים ושתיים דקות או כל מיני חכמות כאלה. אם תרצי לאכול שוב - זה כבר יהיה נפרד, ותצטרכי לברך שוב. אז ברגע שגמרת לאכול - לברך. אין מה לדחות לאח"כ.

חיוב נשים להתפלל מאוד לא ברור. אם אני זוכר נכון, לחלק מהדעות מספיק שאמרת ברכות השחר. ברכות השחר - מיד אחרי נטילת ידיים. מנהג טוב (לפי חלק מהדעות אפי' חיוב) להניח לפני השינה כלי לנטילת ידיים ליד המיטה, שלא ללכת ארבע אמות עם רוח טומאה. זה מן הסתם גם יעזור לך לזכור.

אם חשבת שאת מתרחקת...

אז , יש מצב שטעית.

אדם שנלחם מלחמה תמדית - הוא הגיבור.

אם לא היו לך ניסיונות , כנראה שיצר הרע "שבה" אותך.

ו - אם יש לך ניסיונות , כנראה שאת החטפת לו בפנים , ו...הוא קם , ואת
שוב במלחמה נגדו...

אז...

מתחזקת , שלום לך!

 

שני בעיות יש כאן -

1) שוכחת...

2) גם כשזוכרת - לא תמיד רוצה...

 

 

אוקי. ננסה לעשות סדר קטן.

נתחיל מהענין של "שוכחת". אני זוכר שבערך לפני שלוש שנים , הייתי שוכח ממש כמוך - לברך "שהכל" , "על המחייה" - פשוט מכניס לפה ו...אוכל. כרגיל.

אז , בזמנו , שאלתי מאחד עיצה , ו - שימי לב מה הוא אמר לי:

"כל פעם שיש לך אוכל ביד , תחשוב כאילו יש לך מיליון דולר עכשיו לקבל ע"י הברכה" -

אמרתי - אולי בדיוק כמו מה שאת אומרת עכשיו - "רבינו , שכח מזה. אני אומר לך שאני לא זוכר בכלל ת'מליון דולר..." - "אז תדאג , ככה תכניס לך למחשבה גם שאתה לא אוכל. שאן יבוא לידך אוכל - אתה יכול להרויח מיליון דולר ע"י ברכה...".

נווו טוב , כמו כל מתבגר , אמרתי "וואלה" - העיקר שיהיה מרוצה שהוא עזר לי - ו...

המשכתי בדרכי. אך , ראי איזה פלא , היום - כשלוש שנים אחרי זה - אני כמעט ולא שוכח לברך. בעיצה עזרה?
במבט לאחור - כן. עובדה.

אז קיצור , באתי לומר לך עיצה קטנה - פשוט תחשבי יותר.

רק שמגיע לך אוכל ליד - תחשבי על מיליון $.

שאת קמה - תנשמי רגע עמוק - זה יזכיר לך ש...את נושמת. ואז - "מודה אני לפניך..." - אחח , כמה מודה. תודה ה'.

ו - אז ישר , הידיים טמאות - אני הולכת ליטול ידיים...

[אגב , נוטלים לסירוגין - ימין , שמאל , ימין , שמאל , ימין , שמאל - משו כמו בצבא! ]

 

קיצור , סימנים.

תעשי לך סימנים שיזכירו לך.

נוו - אז זה לא ייפתר תוך יומיים , אבל...תזכרי בסיפור שכתבתי בהתחלה - במבט לאחור - גם אם בהתחלה זה היה נראה כלא עוזר - זה עוזר...

 

ו - לענין השני.

תפילה. זה לפעמים כזה "מעיק". לכוון -

דווקא ב...בוקר - שה"כורי עכביש" עוד לא ירדו לי מהעיניים.
או בצהרים - שאני עסוקה.

או בערב - שאני "מחוקה".

 

אז...בואי כמה דקות נבין את ענין התפילה.

אני מאמין שבעז"ה אחרי זה יהיה לך יותר קל להתפלל.

ו...שוב , זה לא "הוקס פוקוס" - אלא , זו דרך שאת צריכה להתשדל בה.

ו - את תרצי - תשתדלי - גם תצליחי.

 

אז נתחיל -

"בוא להתפלל" -"לא רוצה".
"למה?"
"למה כן?! 
לא מרגיש כלום חוץ מזה שאני מדבר ל...כלום - מה אני משועמם?!"
כך הולכים הדברים היום.

ת'כלס - מבין אותו. כך הוא אומר לעצמו -
שאני אקרא , אדבר בקולו , כל יום , ועוד..מילא כל יום טקסט חדש , אבל תמיד אותם הדברים - מה אני משועמם?
אתה אומר לי שאני אתחבר אליו? אהנה ממנו? no way...

לשבת על ספר לקרוא אותו שאמור להיות "שיא היפה" אני משתעמם...
כל שכן שמזה , שאני לא מבין מה רוצים ממני אני משתעמם...

אוקי. עד כאן דבריו מובנים. אדם שיבוא מבחוץ , שלא מבין מה זה תפילה
 - יגיד לבחור הזה -"וואלה אחי , צודק. עזוב אותך להתפלל...בזבוז זמן..."

אז ככה - קודם כל בשבילנו - נבין מה זו "תפילה" -
למה היא חוברה? מה המטרה בה? מה רוצים ממנו? ו...אז , אחרי שנבין
מה זו התפילה נגש לענין של "איך מתחברים לתפילה" - כי לפני שרוצים
להתחתן - צריך להבין וללמוד מה זה אומר "להתחתן" ורק אז - אם האדם
מה זה "להתחתן" אפשר להמשיך לשלב הבא - להרגיש את החתונה , או במילים
פשוטות "להתחתן".

אז ככה - בואי נגיד כשמישו נותן לך מתנה , את תרגישי צורך להודות לו.
להודות לו על המתנה ש...הוא לא חייב לתת לך. כשזה היה כל יום - כל יום מישו
נותן לך מיליון דולר , אם לא חצי יום היית מודה לו - אז...רבע יום היית יושבת לו על
המוח ואומרת לו "תודה , אתה ממש עוזר לי" ומברכת אותו בכל הברכות שבעולם.
ה' כל יום נותן לנו מתנה. מתנה מאוד גדולה. התפילה היא ה"עבודה שבלב" שלנו
לפני ה' - התפילה היא ה...הודאה לנו לה' שנותן לנו ה-כ-ל.
התפילה מחולקת לשלוש קטגוריות - שבח , בקשה , הודאה.
הודאה מובן למה - הוא נותן לנו אנחנו מודים לו.
שבח - משבחים אותו על זה שהוא נותן לנו. בדיוק כמו שהיינו עושים לבשר ודם
שהיה נותן לנו - היינו משבחים אותו שהוא "רחמן , נדבן" וכו' , כך גם לה' אנחנו משבחים
על המתנה שאנו מקבלים ממנו.
בקשה - עני , שאין לו כלום מבעל הבית - מבקש מהאדון - "תן לי" - בן שאין לו כלום
חוץ ממה שאביו נותן לו , ואם לא יתן לו אביו - לא יהיה לבן - מבקש מהאב "תן לי".
כך אנחנו שבלעדי ה' אנחנו עפר - אפילו לא. אנחנו כלום...מבקשים מה' , תן לנו. אתה אבא שלנו. בלעדייך אנחנו כלום. אלו שלושת הדברים שיש בתפילה - ככה שעל פניו - זה נראה מאוד הגיוני להתפלל.

חוץ מדברים אלו יש עוד דבר חשוב ש....בלי התפילה אין לנו אותו.
והוא? ה"כיף" ה "הנאה" שלנו מהמתנה.
שאני מתפלל וזוכר ש - בלי הנתינה של ה' - אין לי כלום - ממילא אני יותר נהנה מהמתנה.
ככל שההכרה שלי במתנה שהיא נצרכת לי - ההנאה שלי ממנה יותר גדול.
כשאני מכיר , מתבונן במתנה שנתן לי ה' - אני מכיר בזה שמה היה קורה אם....
לא היה לי את המתנה... - ואיזה כיף שיש לי את המתנה. ההכרה הזו מביאה לי הנאה יותר גדולה מהמתנה. ממה ההיית יותר נהנת? מחולצה או ממשחק ילדים? ברור שמחולצה.
אבל...זה עלה אותו המחיר - אבל כאן את מבינה שזה נצרך לי - החולצה , אני צריכה אותה.
לעומת זאת - המשחק לא נחוץ לי. את מכירה בזה שהחולצה נצרכת לי וממילא , ההנאה
שלי ממנה יותר גדולה מאשר דבר שאני לא מכירה בו שהוא נצרך לי. העצירה הזו ,
ההתבוננות הזו - עשתה לי הרגשה טובה.
עד לכאן - מובן ביותר שהתפילה זה דבר הגיוני. דבר שכל אדם שהיה מבין אותו -
היה עושה אותו.

מכאן נובע בעצם - מטרת התפילה שהיא - התבטלות לפני ה'. להרגיש שבלעדיו אני כלום.
כי....באמת כך המצב. אם הוא לא היה נותן לי את המתנה. לא הייתי כאן.
לכן - הואיל ואני תלויה בו , אני מתבטלת לפניו - מודה לו , משבחת אותו , מכירה בטובות שהוא עושה כלפי , מבקשת ממנו - כי אני נהנת מנתינתו.
זו היא מטרת התפילה - להרגיש - הוא מעלי - האדון שלי - ובלעדיו באמת אני כלום.

אוקי. הבנו מה מטרת התפילה ולמה בעצם להתפלל...
אבל...ת'כלס - לא. זה לא עובד. אני מבינה את הקטע של מה זה "להתחתן"
הבנתי הכל. אבל...לא מצליחה להרגיש שאני....מתחתנת. לא. זה לא זז.
נכון. זו אחת הבעיות כיום ביהדות - עושים את דברי ה' , אבל לא מרגישים אותם.
במצות תפילה - יש שני מצוות - "חובת הגוף" ו - "חובת הלבבות".
את חובת הגוף - כל מי שיש לו שכל בריא בקודקודו מקיים אותו נפלא -
ממלמל בשפתיו , מוציא את המילים בפה , עומד בשמונה עשרה ו...מזיז את הגוף.
אבל כל זה נועד לנו בכדי לקיים , לעורר ולהרגיש את -
חובת הלבבות - שהתפילה תצא מהלב. נרגיש ממש את התפילה.
נתבטל לפניו ממש ברגש , בשכל ו....ב"אני" העצמי שלי.
אבל....זה קשה. קשה להפעיל את הלב. יש מליון דברים שמשחים את הלב ,
וגם סתם ככה...מאוד קשה לקיים את "חובת הלבבות"...

נעצור רגע. אנחנו הרי כן רוצים להתפלל מהלב. כי...הבנו מה משמעות ה"תפילה".
הבנו את התפילה בשכל , הבעיה זה הרגש -
ננסה לפתור את הבעיה -
כשאני "נכנס" לטקסט , מאוד קשה לי להמשיך כי....קראתי את זה אתמול.
ולכן , זה נהיה מאוד משעמם והלב....אי שם ב...מה קרה היום בביצפר...
יש תמיד את אותו הנוסח. למה? בכדי שנוכל לבקש על מכלול הדברים שאנחנו צריכים
ובכדי שנוכל לכוון יותר.
דבר זה לא מונע מאיתנו לקיים , כעת - בשעת תפילת שמונה עשרה "שיחת נפש" עם ה'.
כן...ככה כפשוטו לפתוח איתנו שיחה מענינת...כל יום שיחה חדשה , לברך אותו על הדברים
החדשים שקראו לנו היום...על הבעיות שלנו - לשפוך לפניו - קיצר - להרגיש אותו.
אנו , בתור בני אדם הרבה יותר מתחברים לשיחה פתוחה מאשר לטקסט סגור.
שאנחנו סתם כך ברחוב - חושבים על אבא ושואלים אותו - הא? למה ככה?
פתאום אנחנו מרגישים שזה כן יוצא לנו מהלב...אנל בתפילה , כלום. תקוע.
הפיתרון הוא לקחת את ה"תפילה" - את הטקסט ו....לפתח אותו לדיבור.
דיבור במחשבה , פתוח , שיחת נפש עם ה'.
כשאני אומר "ברוך אתה ה'" - אני לא אחשוב "כן , ה' אתה ברוך...יאלה...להמשיך"
אלא - ברוך אתה ה' - אתה ברוך - אתה נותן לי....כן , את ההצלחה בבחינה היום -
אתה ברוך על זה. זוכר שדודה שלי ניצלה מהניתוח - בעזרתך - עזרת לה. תודה ה' אתה 
רחמן...תודה לך.
ה' , תוכל בבקשה לחזק אותי. "השיבנו" - תראה , תראה איזה כאב יש לי על האלה שהתרחקו ממך - ה'...תשיב אותם. זוכר את ההיא שדיברתי איתה על התשובה - היא מחכה לך.
"ראה נא..." - תראה ה' , רק היום נהרגו חיילים - למה? בבקשה , תשמור עליהם ,
תראה כמה הם שומרים על הארץ הקדושה שלך.
חברה שלי. ה' - מה איתה , תרפא אותה. תראה כמה היא סובלת....
"ניסך ונפלאותיך שבכל עת ועת" - אני נושמת עכשיו. תודה ה'...אני מודה לך.
כך התפילה נהיית ממש כמו שיחה ולא כמו "טקטס" סגור ומשעמם.
כך התפילה נהיית מענינת ולא משעממת. מהלב ולא רק מהגוף. כך מרגישים את ה'.

יש עוד דבר חשוב - כל שניה , להגיד אני אמשיך להסתכל בסידור עוד שניה...
עוד שניה....עוד שניה...ועוד אחת בלבד....זה נותן כח להמשיך. כח לדבר.

 

תראי , בהתחלה , זה ממש יהיה קשה. ממש. כי...
הורגלנו כבר להתפלל רגיל , בלי הרבה כוונה.
לכן - קחי עלייך בנתיים ברכה אחת. רק אחת , שבה את אומרת לעצמך -
על הברכה הזו אני לא מוותרת. בה אני חייבת לשחנ"ש עם ה'.
שאר התפילה? אם תוכלי - תוכלי...
אבל בברכה הזו - אני ח-י-י-ב-ת להתכוון. רק בה , רק באחת - היא שלי.
תבחרי אחת , מה שבא לך - ותתחילי להתקדם.
לא מחר , לא מחרותיים - היום!! כבר מהתפילה הבאה שלך.
אם לא הצלחת - לא נורא. אל תשברי. תנסי שוב , שוב ושוב.
ככה - לאט לאט , תשתדלי , תתקדמי - ה' יעזור לך ו....
את ממש תהני מהתפילה , הנשמה שלך תקבל את ה"אוכל" המגיע לה.
את ממש תרגישי את ה'...כיף. באמת.

 

"הבא ליטהר - מסיעין בידו"
המון המון בהצלחה!!

שבוע מבורך ומרומם שיהיה לך...

 

 

אני עדיין עם פה פעור..
תודה רבה לך!

שימי בלילה ליד המיטה קערה ונטלה, כך שתקומי תראי את זה ולא תשכחי....

שמעתי שהרבי מלובאוויטש אומר- איך יודעים כשילד ישן שהוא יהודי- לפי הכיפה. ואיך יודעים שילדה ישנה שהיא יהודיה - לפי הנטלה שליד המיטה.

*אומרים שמי שמכין נטילת ידיים ליד המיטה - זה סגולה ליראת שמיים.

אבל זה לא כ"כ עוזר. מאז לא התפללתי אפילו יום אחד!!אני תמיד שוכחת. אני מבינה למה צריך להתפלל ושזה חשוב אבל אני שוכחת.לפעמים אני זוכרת בשניה הראשונה שאני קמה ואחרי דקה כבר שוכחת.

נטילת ידיים בבוקר אני בד''כ זוכרת. כשאני אוכלת ושותה אני כמעט לא זוכרת לברך חוץ מפעמיים ביום בערך..ואני עדיין שוכחת להגיד מודה אני בבוקר..

 

ותעבירי את זה ל'נודניק' כל פעם שאת אומרת 'עוד חמש דקות'..

ולא להתרחק ממנו (יש כאלה שעושים את זה...).

ב) בת חייבת להתפלל רק תפילה אחת ביום אז בבוקר את יכולה לומר רק את ביכות השחר ובצהריים להתפלל מנחה(זה מה שאמא שלי עושה) .

אם את רוצה להזכיר לעצמך להתפלל: א) שימי פתק על הבגדים שיזכיר לך את זה.

ב)תקבעי לעצמך שעה שבה את מתפללת, כל תפילה בזמנה.

ברכות: גם לי הייתה את הבעייה הזו הדרכים הן: א) להזכיר לעצמך כל הזמן שצריך לברך (שימי ברכון על השולחן במקום בולט- זה ממש יכול לעזור).

ב) ללמוד את הלכות הברכות- זה מאוד מעורר. כי אם עוסקים בזה הרבה- זה פשוט "נתקע" לך בראש ואת/ה כל הזמן זוכר את זה. (וד"א- זה טוב לכל דבר שחלשים בו- בדוק!).

וכדאי לקבוע מסגרת- זה עוזר לזכור דברים. 

  אני מקווה שהצלחתי לעזור לך ולא סתם "לחפור", יום טוב ובהצלחה.

ומצויין שזה מטריד אותך! בקרוב אצלי !

בס"ד

 

אני מתה שמוסיפים חומרות לא קיימת.........

לרוב הסרטים לא מתאים ללכת גם שלא בימי בין המצרים..

גם אם מותר לך...

העניין הוא שצריך להיות בעצב על החורבן.

לדעתי בגלל שבימינו כ''כ קשה להתחבר לרצון הזה שיהיה בית מקדש, לפחות בימים האלו שנביא על עצמנו קצת קושי גשמי כדי שאולי העצב על אותם דברים גשמיים, טיפה יטפטף פנימה, ויהפך לעצב על המקדש.

או לפחות שאנחנו ניזכר בזמן שאנחנו לא יכולים לשמוע מוזיקה/בריכה/סרט/ים אנחנו עושים את זה כדי לזכור את המקדש.

ללכת לסרט זאת חוויה כיפית ומרגשת שלא כ''כ תואמת את הימים האלו.

אבא שלי עשה שלת רב ואמרו לא שמותר......לוידעת מה אצלכם אבל הרב שלנו מתיר....

סרט שמותר ללכת אליו כל השנה מותר גם בבין המצרים....

יש לו על מי לסמוך שזה קיבל היתר כלשהו.

אבל אני לא חושבת שהעדיפות הראשונה היא ללכת לסרט.

בס"ד

 

כשאפשר להוריד מהאינטרנט בחינם (כופרת שכמותי.....)

סוף סוף..איזה צחוקים..

לא כזה מסובך להבין....

כמה זמן הוא הולך להיות בקולנוע????

אבל אני יסביר..

 

אני צריך גלופה לחולצה (תחשוב על זה ככה...), בנושא גבורה...

עכשיו, אתה מכיר חולצות, זה צריך להיות שנון כזה, או אפילו משהו נחמד...

 

אבל לא "בני עקיבא כבוד", כי זה רדוד...

 

מובן?

אנחנו עושים ממש לא משו שנון..

את יכולה לשים לה מלכודת כך שאם היא תתקרב לחדרך היא תיפול ולא תראה אותך

את יכולה פשוט לא להשמיע רעשים ואז היא לא תתעורר ותראה אותך, זה הכי פשוט 

או פשוט לא להיות ערה בשעות כאלו ואז היא תאהב אותך כי את לא ערה בשעות כאלו, ובכך אני מסתמכת על כך שכתבת שהיא לא תאהב את זה שאת ערה עכשיו, ובקיצור-  ז.ש.ה.ב.מ.ע.ו.ה.מ.ש. 

לגרון לאמא ליפול כהכ וכו'..

סתם שיר:

מוקדש למפוחדת,באהבה

רבות הדרכים ביצוע: דניאל סלומון ודנה עדיני מילים ולחן: דניאל סלומון

שוב מזוודות קטנות פתוחות על המיטה שלי אורזת את כל השקרים שכבר סיפרת לי והסיפור אותו סיפור של מוות ופרידה שלום געגועים להתראות לאהבה הזכרונות מאחורי ישארו קפואים חנות של מזכרות אקנה לי כמה חדשים... ובטיסה אל תוך שמיים שצבועים שחור אני נשבעת אף פעם לא להביט אחור אתה וודאי ישן אז בטח לא תשמע אותי אנ'לא בוכה צועקת ולא נשברת, לא חוזרת בי החברים מאחורי ישארו שלך במילא הם היו תמיד שם ורק בשבילך... רבות הדרכים לאהוב אותך ארוכה ביותר הדרך לשכוח אהבנו עמוק אהבנו פתוח אבל הכי בטוח זה מרחוק... בכל סיום יש התחלה של משהו חדש ומרחוק אפשר לראות את זה לא מטושטש האהבה שלך אלי היתה לאזיקים סגורה בתוך קופסא נשארת תלויה כמו בובת חוטים הכאבים מאחורי ישאירו בי סימן רבות הן הדרכים וארוכות...אבל לאן? רבות הדרכים לאהוב אותך... שוב מזוודות קטנות פתוחות על המיטה שלי אורזת את כל השקרים שכבר סיפרת לי אתה וודאי ישן אז בטח לא תשמע אותי אנ'לא בוכה צועקת ולא נשברת, לא חוזרת בי הכאבים מאחורי ישאירו בי סימן רבות הן הדרכים וארוכות...אבל לאן? רבות הדרכים לאהוב אותך...

השיר שיש לי בכרטיס...

 

גַּאֲוָה   /   דליה רביקוביץ'

 

אֲפִילּוּ סְלָעִים נִשְׁבָּרִים, אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ,

וְלא מֵחֲמַת זִקְנָה.

שָׁנִים רַבּוֹת הֵם שׁוֹכְבִים עַל גַּבָּם בַּחֹם וּבַקּוֹר,

שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת,

כִּמְעַט נוֹצַר רֹשֶׁם שֶׁל שַׁלְוָה.

אֵין הֵם זָזִים מִמְּקוֹמָם וְכָךְ נִסְתָּרִים הַבְּקִיעִים.

מֵעֵין גַּאֲוָה.

שָׁנִים רַבּוֹת עוֹבְרוֹת עֲלֵיהֶם בְּצִפִּיָּה.

מִי שֶׁעָתִיד לְשַׁבֵּר אוֹתָם

עֲדַיִן לֹא בָּא.

וְאָז הָאֵזוֹב מְשַׂגְשֵׂג, הָאָצוֹת נִרְגָשׁוֹת, וְהַיָּם מֵגִיחַ וְחוֹזֵר,

וְדוֹמֶה, הֵם לְלֹא תְנוּעָה.

עַד שֶׁיָּבוֹא כֶּלֶב יָם קָטָן לְהִתְחַכֵּךְ עַל הַסְּלָעִים

יָבוֹא וְיֵלֶךְ.

וּפִתְאֹם הָאֶבֶן פְּצוּעָה.

אָמַרְתִּי לְךָ, כְּשֶׁסְּלָעִים נִשְׁבָּרִים זֶה קוֹרֶה בְּהַפְתָּעָה.

וּמַה גַּם אֲנָשִׁים.

 

הכל זה מלמעלה
דודו אהרון
מילים: לא ידוע
לחן: דודו אהרון
הכל זה מלמעלה אז אל תבכי הלילה
הכל זה לטובה אז אל תבכי ילדה

לפעמים אני נזכר איך היינו יחד שנינו איך היינו זוג מושלם הגורל חיבר בינינו.
עכשיו כל כך עצוב שאת לא לצידי אני מבטיח עוד אחזור אהובתי

הכל זה מלמעלה אז אל תבכי הלילה
הכל זה לטובה אז אל תבכי ילדה
הכל זה מלמעלה אז אל תבכי הלילה
הכל זה לטובה אז אל תבכי ילדה

בלילות יושב חושב מסתכל אל השמיים מדבר לאלוהים שיחזיר אותי אלייך הכל כתוב אם את תהיי תמיד שלי מאמין שאלוהים יישמע לתפילתי

הכל זה מלמעלה אז אל תבכי הלילה
הכל זה לטובה אז אל תבכי ילדה
הכל זה מלמעלה אז אל תבכי הלילה
הכל זה לטובה אז אל תבכי ילדה

אל תתייאש
יאיר זיו
מילים ולחן: יאיר זיו

חיכית שיבוא
כמשהו גדול
חיכית לסימן
כמשהו קטן
כמה זמן עוד תחכה
הלב שלך צמא למחסה

אל תתיאש אל תפחד
בסוף תראה אתה תצא מזה
אל תיכנע אל תיפגע
גם אם בפנים יש מלחמה
ואם אתה פתאום מרגיש לבד
אני תמיד אהיה איתך
אז אל תתיאש

לפעמים אתה לבד
מפחד להיות לבד כמו כל אחד
והקור חוטף ת'אוויר
עוד מעט הבוקר יאיר
כמה זמן עוד תחכה
הלב שלך צמא למחסה

אל תתיאש אל תפחד...

כמה זמן עוד תחכה
הלב שלך צמא למחסה

אל תתיאש אל תפחד...

בס"ד

 

ערפל
שולי רנד
מילים: שולי רנד
לחן: שולי רנד

הסתכלתי לאחור עיי חורבות
משמאלי ומימיני הכול עולה בלהבות
לעיניי נגלה שביל מתפתל
בליבו עשן מכוסה בערפל

כל העם אשר איתי
נעמדו מרחוק
ועיניהם לצנינים
הייתי ולשחוק
יהיה אשר יהיה לעצמי ממלמל
זה הזמן לפסוע
לתוך הערפל

כי שמה כי שמה כי שמה האלוקים
כי שמה כי שמה האלוקים
כי שמה האלוקים

לא לקחתי איתי
רק צידה ליום אחד
לנגדי שיוותי את ה' המיוחד
בליבי קוצים אך בפי הלל
כמו גיבור עתיק פסעתי
אל תוך הערפל

קידמוני חצופים
בפחים ובמקלות
ואני לעומתם שר בשבעים קולות
אהיה אשר אהיה הייתי מתפלל
לכבודך נכנסתי
אל תוך הערפל

כי שמה כי שמה כי שמה האלוקים
כי שמה כי שמה האלוקים
כי שמה האלוקים

פצעוני השומרים מנעו אותי מלעלות
בימים שורפת אש והקרח בלילות
כמו שיכור הייתי קם ונופל
את קולך שמעתי
מתוך הערפל

כי שמה כי שמה כי שמה האלוקים
כי שמה כי שמה האלוקים
כי שמה האלוקים

בס"ד

 

אייכה
שולי רנד
מילים: שולי רנד
לחן: שולי רנד

ריבונו של עולם אם נדבר גלויות
לפעמים אין לי כח בעולמך להיות
אנא מפנך אסתתר?
מה אטען מה אצטדק מה אדבר?

חנון ורחום הן לפניך גלוי
כאן יהודי שעל חוט השערה הוא תלוי
נלחם בעצבות בייאוש המכרסם כתולעת
השמחה נסתלקה ממני וגם הדעת

קולות מהעבר לוחשים לי לעצור
אבל אני מוסיף בחושך לחתור
ושואל ומבקש, אייכה?!

אותו זקו וכסיל שולח בי חיצים
אני הולך וכושל הוא הולך ומעצים
נשמה קדושה אל נא תבכי שבורת כנף
הן תעידי עלי כמה הייתי נכסף

כשסודות מהעבר פקדו עלי לעצור
אבל אני מוסיף בחושך לחתור
ושואל ומבקש, אייכה?!

בסופו של יום הן אפלט אל החוף
האדמה הרחומה אותי אליה תאסוף
ואז אצעק ואצטדק ואספר
איך בחושך הזה הייתי חותר
ושואל ומבקש וכוסף! אייכה?!

בס"ד

 

 

It's My Life
Bon Jovi

This ain't a song for the broken-hearted
No silent prayer for the faith-departed
I ain't gonna be just a face in the crowd
You're gonna hear my voice
When I shout it out loud

It's my life
It's now or never
I ain't gonna live forever
I just want to live while I'm alive
(It's my life)
My heart is like an open highway
Like Frankie said
I did it my way
I just wanna live while I'm alive
It's my life

This is for theones who stood their ground
For Tommy and Gina who never backed down
Tomorrow's getting harder make no mistake
Luck ain't even lucky
Got to make your own breaks

It's my life
And it's now or never
I ain't gonna live forever
I just want to live while I'm alive
(It's my life)
My heart is like an open highway
Like Frankie said
I did it my way
I just want to live while I'm alive
'Cause it's my life

Better stand tall when they're calling you out
Don't bend, don't break, baby, don't back down

It's my life
And it's now or never
'Cause I ain't gonna live forever
I just want to live while I'm alive
(It's my life)
My heart is like an open highway
Like Frankie said
I did it my way
I just want to live while I'm alive

It's my life
And it's now or never
'Cause I ain't gonna live forever
I just want to live while I'm alive
(It's my life)
My heart is like an open highway
Like Frankie said
I did it my way
I just want to live while I'm alive
'Cause it's my life!

 

 

שיר בעיפרון

"כי בחיים הכל עובר 

מטעויות למד והשתפר 

מה שקולך הפנימי אומר 

זו האמת שלך..

לא ! לסלוח זו לא חולשה

נצור אהבה בדרכך 

ודע את כל הסובב אותך"

 

וחוצמיזה, נועם פרדמן היקר, אם לא באלך, אל תגיב!!!לא חייבים להשאיר הודעות נחמדות כאלה בכל שירשור שלא לטעמך!!! 

יעידו כל המעידים!;)

טוב,תראי יש לי משו להקדיש לך(אני שונאת ת'מילה הזאת),

ואינלי כח לרשום אותו א'קיצור השיר זה החתימה שלי..

אחלה שיר...ותהני..

 

בע"ה

 

בע"ה

 

הולך אני כעת במשעול ההווה
כילד ההולך לו לאיבוד
כפות ידי הן מושטות
מבקשות את העזרה להמשיך איתך את המסע
ובצדדים הפרחים כאילו איבדו את זהותם
מחפשים עוד קרן אור שתעזור
עוד לגימה קטנה של מים ממעייני החוכמה
תביא להם את התקווה

ארים ראשי, אשא עיני אל ההרים במרחקים
וקולי ישמע כזעקה, כתפילת האדם
וליבי יקרא מאין יבוא עזרי

עובר אני כעת בין נופים חדשים
הצעדים הם נעשים כה איטיים
מה יש שם שאין פה שאל אותי עובר
מה בלב אתה שומר
קשיש העיר כשעל גבו מונח כל עברו
מביט סביב ומחפש את עולמו
כשהווה כל כך קשה
לא אומר דבר, ארים ראשי אל המחר

ארים ראשי, אשא עיני אל ההרים במרחקים
וקולי ישמע כזעקה, כתפילת האדם
וליבי יקרא מאין יבוא עזרי

רבי נחמן נחמן מאומן

נחמן מאומן

 רבי נחמן מאומן

 רבי נחמן נחמן מאומן

נחמן מאומן

רבי נחמן מאומן

נח...נח..נח..נח... רבי נחמן מאומן....

 נה נה נה נה נה נה נה ....

מחכה               ביצוע: ריטה               מילים ולחן: עידן רייכל

יום אחד זה יקרה בלי שנרגיש, משהו ישתנה משהו ירגע בנו, משהו יגע בנו ולא יהיה ממה לחשוש. וזה יבוא כמו קו חרוט על כף יד זה יבוא בטוח בעצמו כאילו היה שם תמיד וחיכה שנבחין בו וזה יבוא, אתה תראה הידיים הקפוצות יתארכו והלב השומר לא להיפגע יפעם בקצב רגיל זה יבוא, כמו שהטבע רגיל להיות שלם עם עצמו. יום אחד זה יקרה בלי שנרגיש, משהו ישתנה משהו יגע בנו, משהו ירגע בנו ולא יהיה ממה לחשוש וזה יבוא כמו קו חרוט על כף יד זה יבוא בטוח בעצמו כאילו היה שם תמיד וחיכה שנבחין בו וזה יבוא, אתה תראה הידיים הקפוצות יתארכו והלב השומר לא להיפגע יפעם בקצב רגיל זה יבוא כמו שהטבע רגיל, אתה תראה... הידיים הקפוצות יתארכו... וזה יבוא, אתה הרי יודע לא הכל יטלטל אותנו לא הכל יכה ומה שייפתח לנו מחכה

 

תודו מחזק!!!! רק חבל שאנחנו כל הזמן רק שרים על זה בלי באמת לחשובבב

אז, יאלה... להתעורר.... המשיח עוד מעט מגיע!!!!!

וזה תלוי רק בנו.....

שולי רנד (לא יודעת אם לקרוא לו זמר אבל נגיד ש..)
אברהם פריד
יעקב שוואקי
יונתן רזאל..
ישלי פולים!!
גם את השיר- ארים ראשי..
וכו וכו'..

 

ותגידי שאת מתכוונת למחאה ולא למחיאה. למרות שאני יכול להסתדר גם עם המחאה.

אני בעד למחוק גם את זה של הבנים , וגם את זה של הבנות...

למה !?

ככה...

רחלוש מאמי שלי!!

 

מצטרפת אלייך!!!

זה חיקוי עצוב של העבודת כפיים המפרכת שלנו!!!

לא יקום ולא יהיה!!

 

אני איתך..!!

הדפים לעצומות כבר מוכנים!!

 

יומטוב יפתי!!!!!!!!!!!!!!!

 

בס"ד

 

אז זהו שלא!!!!!!!!11

פשוט ה"גבר מגן עדן" רשם "היא סבבה והכול אבל דומה למתוקה שכזאת"!!!!!

וסתם לידיעתיך רשמתי את זה כי את הרסת את השירשור.......

בס"ד

 

אני מרגישה ככה טיפשה, אז פשוט נעצור את זה כאן ושתדע שלהתחתן עם אחת כמוני זו זכות גדולה

בס"ד

 

שונאת תזה שאנשים פותחים כינוי שוויצרי כזה "כמו גבר מגן עדן" או "אחת חמודה" כאילו באמת!!! מה ניראה לכם???

תחשבי על המילים שאת אומרת ותעשי חשבון נפש ותראי כמה עבירות יש במילים שאת כותבת!!!

"מתוקה שכזאת".. אהמ אהמ..

הרעה וננסי תמחקו דחוף את השירשור הזה

הוא זוועתי!!!