פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 184)

(בעיקר..)

עוד מעט כבר זזה לישון..
לא בשבילי השעות האלה

שרק עכשיו מתחילל הלילהה
בשביל חלקינו😜

אני יכול להיות ער עד הבוקר ולהישאר צלול אבל לקום זה כבר יותר מסובך

אני חושב שמיצינו🙄

 

אך אתה צריך להסתכל מנקודת המבט שלו, הוא רוצה לעשות רק טוב פה.

 

הוא פתח את השרשור הזה כי הוא רצה שיעריכו את ההשקעה שלו בשדרוג הפורום. (לדעתי כמובן).

אני חושב שאפשר גם לתת את התחושה הטובה לאחר, אע"פ שזה לא נוגע/מעסיק אותך.

הכי של לילה! אבל מה לעשות יש אילוצים ואם אני רוצה לקום מחר מוקדם (טוב לא מוקדםם.. משהו כזה בשעה נורמלית) אז צריך לישוןן

פאות..

באישי....

באישי

 

אני הייתי במסלול 5 יחידות...
בגלל הקורונה הורידו לנו יחידה!!!

כאילו אתונה

 

אפשר להירגע, ולדבר יפה..

 

אתה יכול להסביר ת'כוונה גם בלי להוסיף מילים נחמדות..

היה לנו מבחנים ובחנים.

אני מדברת על בגרות פנימית (לא יודעת על מה דיברתם חיצונית או פנימית)

אבל למה שאשלח לך? תבקש הארכת זמן הגשה

משרד החינוך קובע זמן מוגדר

אין הארכות

אז זה לא ככ יעזור לך

כתבת ממש יפה באמת מאמר חכם כזה..

(גם כשאין מה לומר זה מחזק שמתייחסים..אז תודה!

ממש ממש אהבתי... את הכתיבה...
ב. 
אממ טוב אני מנסה גם להפנים את זה
לא פשוט
אבל אני חושב שהרבה פעמים אנחנו מחפשים דברים שנמצאים ממש לידינו
רודפים אחרי משהו ובעצם בורחים ממנו
והחיפוש האמיתי הוא להבין שה"פיצוצים" נמצאים בתוך השגרה המבורכת.
(זה חיפוש, ארוך מתיש ולוקח זמן...)
שמה שאנחנו מחפשים נמצא אצלנו - צריך לעבוד בשבילו, אבל "לא צריך פיצוצים בשביל להשיג פיצוצים"...
אם אתה רוצה, כתבתי על זה קטע לא מזמן  אשלח לך

לא הבנתי עד הסוף למה אתה מתכוון. אם אני נכנס לשגרה כדי שהיא תהיה מרגשת או מלהיבה אז בעצם טעיתי בכתובת. ועוד יותר- הפכתי אותה ללא שגרתית' לא? או שגם השגרה היא מלהיבה?? לאידע

החיפוש האמיתי הוא להבין שה"פיצוצים" נמצאים בתוך השגרה המבורכת.

הרבה פעמים אנחנו מחפשים התעלות, התקדמות, רגשות גבוהים וכו' במקום חיצוני, משהו שהוא נפרד אלינו, איזושהי תפנית בחיים שתביא לנו את זה
לא שתפנית זה רע
פשוט המון פעמים כל הדברים האלה מושגים דווקא ע"י זה שאנחנו חיים את החיים שלנו יום יום, אותה עבודה אותם מעשים
אבל, צריך להשתדל להתקדם
אנחנו רוצים שנות חיים.  "הצדיקים מחיים ימיהם, והרשעים ימיהם מחיים אותם"
אבל חלק מזה זה דווקא הקביעות, השגרה - היא שנותנת לנו להתקדם
כל יום שהמשכתי בטוב שאני עושה - התקדמתי, גם אם לאו דווקא הוספתי (לאט לאט מוסיפים כשאפשר)
וככה אנחנו מחיים ימינו.
כל יום מלא - לא חייב להיות מוסף, אבל מלא
(כמובן מאוד חשוב להתקדם, אבל כמו שאמרתי, לפעמים הקביעות וההתמדה - היא היא ההתקדמות. אנחנו קונים את  הדבר הזה שנקרא עמל...)
זה כמו צמח
משקים משקים משקים
שום דבר לא קורא
עד שלאט, פתאום, הכל גדל ומקבל חיות.
אבל בלי ההשקיה התמידית, יום יום (תורה נמשלה למים) לא נצליח לפרוח...

למרבה האבסורד האדם הפשוט מוצא את עצמו בורח ממקור מחצבת המנוחה אליה הוא משווע כל חייו....

כתוב שהחיים לפני המיתה הם ככלום לעומת הייסורים שאחרי...
אלא אם כן
בעולם הזה השקענו
פעלנו
עשינו

ואז אין ייסורים אחר המיתה
כי מלא רדפנו אחרי יום המיתה
ולא ברחנו ממנו
פעלנו במציאות שלנו, איפה שאנחנו
(ייסורין אחר המיתה ולמי אין ייסורים - כתבתי ע"פ חז"ל לא בדיתי מליבי)

מי שעובד כאן וממלא את תפקידו כיאות - יוכל לאחר מאה ועשרים לנוח.

כדברי הגמרא - שבתו של האמורא ר' חסדא ראתה אותו לומד ולומד ולומד, ושאלה אותו - "לא בעי מר מינם פורתא?" - כלומר - אתה לא רוצה לנוח קצת?

וענה לה - "אתו יומי דאריכי וקטיני ונינם טובא" - כלומר - עוד יבואו ימים ארוכים שנישן בהם הרבה - בקבר, עכשיו צריך לעבוד...

בדיוק חיפשתי את הגמרא לא הייתי בטוח שאני זוכר נכון...
תודה רבה

זה יכול לעודד אם מיישמים את זה לעולם הזה

קשה

מניסיון

אני גם אחת שאוהבת ריגושים, אבל אני משתדלת למצוא אותם בדברים יחסית פשוטים ורגילים. לפני מפגש הכי סתמי עם חברה אני יכולה לתכנן על מה אני ידבר איתה ואיך יהיה לנו נחמד ביחד, וככה לרגש את עצמי ולגרום לי לחכות לזה. לפני יום לימודים בבית ספר אני מתחילה לשמוח כשאני מתחילה לחשוב על איך יהיה מצחיק לדבר עם חברות על משהו מסוים.

אני מוצאת את הדברים הנחמדים בשגרה ומעצימה אותם. אני חושבת עליהם, מחכה להם, וזה מה שיוצר לי עניין גם ביומיום.

לכולנו יש דברים כיפיים בשגרה אבל לפעמים אנחנו לא שמים לב אליהם. אני ממליצה לנסות לגרום לעצמך להתרגש מדברים פשוטים שיש לכולנו ביומיום. זה יכול להיות מחבר, מספר חדש, משיחה עם אדם מוערך. לחשוב על ההנאות הקטנות, ולחכות להן. אני חושבת שכשמוצאים את הריגוש בדברים הקטנים והפשוטים יש הרבה יותר מנוחת הנפש כי הנאה זה לא משהו רחוק שצריך לרדוף אחריו אלא משהו שקרוב לכולנו. עניין של מיקוד.

הרב קוק כותב שהפעולות של ישראל, בניגוד למלאכים למשל, הן אמצעי. דרך להשיג את אש הקודש שתגיע
לעומת המלאכים שכל מה שהם עושים זה תכלית (לא בדרך למשהו)
בהמשך הרב קוק כותב שדווקא בגלל זה ישראל עדיפים ממלאכים כי אנחנו עושים מלא אמצעים ואז שאנחנו מגיעים לתכלית היא ממש ממש גבוהה
לעומת מי שכל הזמן עושה תכלית - נשארת המדרגה נמוכה
(מאוד בקצרה...)

דיברתי עם אמא שלי על זה פעם או עם אבא שלי לא זוכר.... והיא אמרה שאנחנו תמיד מחפשים ריגושים ושהגוף יתרגש אבל ההתרגשות מהר מאוד תכבה ונחפש משהו חדש... ושהתורה היא הדבר היחיד הקבוע שיש לנו... הריגוש הכי גדול.... ואני אומר את זה בתור אחד פשוט כע? אני גם מחפש ריגושים כמו כולם...

רק אמרתי מה שאמא שלי אמרה לי...

 

אה וגם
סתם שתדע
אין לי שום דבר נגדך 
אני אפילו לא שונא אותך... 

ריגושים, האדם מתרגל לריגוש ברמה כזו או אחרת, ואז כל פעם הוא יחפש משהו יותר מרגש, ויותר מרגש, עד שלאן נגיע..??
באיזשהו מצב כשכבר אין, אין יותר ריגושים, אז מה נעשה?!
הפיצוצים האלה הם טובים וכל אדם מחפש אותם ברמה כזו או אחרת, אבל צריך במידה. אם מתרגלים לדבר כזה, זה כבר לא נגמר..
חייב שיהיה בחיים דבר או כמה שיהיו יציבים, קבועים, שלפעמים משעממים, אבל הם מה ששומרים לנו על היציבות של החיים. התורה ב"ה נותנת לנו את האפשרות הזאת בכמות רבה מאוד אפשר לומר. אם זה בתפילות קבועות כל יום, פעם בשבוע שובתים, הקביעות הזאת, היא מתנה. מתנה שהקב"ה נתן לנו כדי להשאר אשכרה שפויים בעולם הזה, אתה מבין? אם כל פעם נרדוף אחרי הדבר המרגש והמהנה והכיף הבא, זה ייגרר בסוף למקומות לא טובים בכלל.. והקביעות שיש לנו, שאפילו כמו הלימודים, העבודה, הקבועים, הם אלו ששומרים עלינו. וכמו בכל דבר, גם זה במידה, כי גם השגרה שוחקת..
שורה תחתונה, השגרה והדברים הקבועים שיש לנו בחיים, הם ברכה בשבילנו, וחייבים לשמור עליהם, ובנוסף אליהם להוסיף גם ריגושים וכל מיני דברים "מפציצים", לאזן.

@סיכוי אחרון

ובאמת מה שאתה חווה זה דבר נפלא שנקרא חיפוש והלוואי שלא תאבד את הדבר הזה כל החיים רק שכדאי לדייק אותו יותר כדי שבאמת תוכל גם מצד אחד להרגיש מסופק וקצת מנוחה מדי פעם מצד אחד ומצד שני להמשיך את החיפוש באותו כוח לפחות ואפילו יותר. 

הרב שלי פעם המשיל את כל החסרונות של האדם בעולם הזה לבן- אדם שנכנס לחדר בלי חמצן וישר התחיל לחוש סחרחורת. אותו האיש התחיל לחשוב אולי הוא לא אכל מספיק אולי הוא לא ישן מספיק... כשלמעשה מה שהיה חסר לו זה.. חמצן!

ככה אנחנו. נדמה לנו שחסר X (כל אחד יכול למלא פה מה שהוא רוצה כמו כסף, כבוד, מנוחה, אהבה ועוד) אבל באמת מה שחסר לנו זה- קירבת ה'! כשאדם מרגיש קרוב לה' לא חסר לא כלום כלום מאחר וה' כולל כל הטובות שבעולם!

אמנם החיפוש (הנקרא ביהדות "תשובה") צריך להיות ברצוא ושוב. כלומר התקדמות, רצון גדול, אורות ושמחה עצומה שזה בחינת רצוא, ושוב שזה אומר נסיגה קלה, התחזקות, התעודדות, הסתפקות במועט, מנוחה ושמחה שקטה יותר.

במאמר ו' בליקוטי מוהר"ן מסביר רבי נחמן את כל העניין בהרבה גדולה אם תרצה עיין שם וינעם לך לנצח.

מוסיף שם רבי נחמן שאותו העניין של חיפוש או תשובה נמשך לכל החיים...

אם כן אתה במקום נפלא! אשריך!

מקווה בשבילך שתדע לדייק את החיפוש ככה שתוכל גם לנוח בתוכו ולמצא שלווה...

בהצלחה

ובאמת שאין עליכם לומדי התורה!!

כל פעם מחדש אני מתפעמת מהגדלות!

אשריך ויישר כח!

יותר מידי..כאילו תכניסי לך לראש שזה יקרה ויגמר 
 

כילו רק שאני יסיים תאולפנה 

ההרגשה הזאת תגמר זה מה שבטוח

תודה שקראת..

ובעיקרון אני מעבירה דברים אבל ההרגשה הזאת ממש חזקה וכבר קשה לי 

היא שולחת לי הודעות וקשה לי לענות לה 

זאת חברה טובה אז בכלל..

כי שלחתי לה הודעות ואז שתהיה בראיה היא נלחצה מההודעות היא כזאת תמימה.. העבירה אתזה למדריכה וזה עבר ...

קיצור אז כבר סלחתי לה ולא כעסתי לרגע 

אבלאבל עכשיו אני מרגישה מוזר כלפיה ולא יודעת להגדיר מה ההרגשה 

פשוט אינלי כח אליה 

לא שהיא חופרת או משו ..

טוב אני לא יודעת ממש איך לעודד במצב כזה
אממ אני פשוט מכירה את ההרגשה הזאת ושולחת לך הרבה הצלחה
שיעבור לך בקלות...

עודדת

תנסי להיות קרוב יותר לבנות אחרות ואליה פחות.. לפעמים זה שתופסים מרחק יכול לעזור..

ראיתי שהיא הרגישה לא בנוח מאז שהיא העבירה .. ישלה תחושה כזאת כל פעם שאנלא עונה לה בפון
 או מתרחקת שאני מסננת אותה או מתרחקת בכוונה 

אבל נראה לי שזה משאני יעשה כבר קשה מידי להיות לידה

תהני מחר ובהצלחה!

למעיין הגבורה נראה לי כזה רבע שעה

לעין עוז של נחל שילה, זה מעבר לכביש ואז יש שביל עפר, בערך חצי שעה

ילדה של אבא צודקת @תשעה ,יכול לקחת אפילו פחות לעין עוז אם זה מהשער של היישוב.. אם את מגיעה מתוך הישוב יש דרך יותר קצרה מאשר לרדת עד לשער..

ולאן זה פחות אם זה מהשער של היישוב?

כתבתי-ל"עין עוז".

להכניס לעצמך לראש וללב את האמונה!
ולהאמין שנכון שחברה שלך פגעה בך או משו
אבל זה לא באמת היא...
החברה שלך היא היתה בסך הכול השליחה של הקב"ה
והוא זה ששלח אותה וסובב שככה יקרה..
תזכרי משפט שעוזר:
זה לא הוא...זה הוא!

ולכן שטויות תעבירי מה אכפת לך תבקשי את סליחה

ככה זה גם יראה שיש לך מידות טובות

וגם שתכלס לא באמת כול כך ניפגעת ממנה כי את כביכול "לא שמה עליה"

מה אומרת חושבת שזה יעזור?

 

שאת לא אחראית פה על כלום.
ואם את רוצה לגמור מריבה, אז לדעתי כדאי מאוד לבוא ולדבר. ולפתוח שיחה ולדבר על מה שהיה ועל הדרך לבקש סליחה. רוב הפעמים שרבים זה בגלל שיש חוסר הבנה בין אחד לשני.

וקשה לך לסלוח, פשוט תפתחי את הנושא ותדברו על זה עד שתגיעו להסכמה.
תגידי לה מה קשה ולמה - אם את רוצה...
והיא גם תגיד לך למה היא עשתה את זה ....
ואז תגיעו להסכמה.

כדי שיהיה דיבור של שבת ששונה מדיבור של חול.

כמו שאמרו חז"ל: "שלא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול".

צריך לדבר כמו עילגים, כדי שהדיבור יהיה שונה מבשאר השבוע?

ו- מה עם 'הכנה מקודש לחול?' גם אם זה עם מילים אחרות, עדיין כולם מבינים מה הכוונה.. כולם מבינים שהכוונה היא ליסוע לדודים, אז איך מותר?

להגיד שמחר נלך לדודים, זה לא הכנה. זה ציון עובדה.
ובאמת אני חושבת שאסור לתכנן, ולא משנה מה הניסוח..

אפשר בעצם גם לציין עובדה, ולומר ניסע, ולא נלך?

או שכאן נכנס הקטע של לדבר שונה מבשאר השבוע..?

בעניין לשון הרע זה בטוח

אם דיברתי על מישהו ולא הזכרתי את השם אבל כולם יודעים למי אני מתכוון- עברתי איסור לשון הרע.

 

לגבי תפוחים אני די בטוח, אבל לא מאה אחוז..

בגדול אסור לתכנן על קניה או בכלל תשלום בשבת, או להגיד כמה עולה במקרה ואני רוצה לקנות.

נראה לי שזה לא משנה אם אמרתי תפוחים או כסף.

ושאסור גם 'תפוחים' זה חדש לי..

תודה!

בשמחה! 

 

לגבי השאלה עצמה, אני חושב שמן הראוי היה גם לא לחשוב...

(כמו שמסופר על חסיד אחד בגמרא שחשב לסגור את הגדר של החצר שלו בשבת, ואז קנס את עצמו שלא לסגור אותה בכלל 

מזה וכו')   רק שאולי זה קשה מידי לקיום אז לפחות נאמר שלא לתכנן בדיבור.

 

אז מה זה משנה? בהרגשה שלי, זה עדיין משנה..

כי ידוע שלדיבור יש כוח, לפעמים בחירת מילים לנושא מסויים יכולה להשפיע הרבה על ההרגשה והמחשבה 

(מי כמו אנשי התקשורת יודעים את זה)  

כך שהבחירה לומר "נלך" במקום "ניסע" עדיין משאיר אותנו בהרגשה של מנוחה של שבת לעומת אם נגיד "ניסע"

 

 

כמו שר' נחמן כתב שלא להוציא כיסופים לדברים רעים בפה.

אפילו שיש לאדם ח"ו מחשבה לעשות משהו אסור, עדיין שישתדל לא להגיד את זה בפה

 

אז משמע שיש הבדל בין רק מחשבה - לדיבור

 

דבר ראשון, הדוגמה עם תפוחים באמת אסורה, כי זה עדיין דיבור על משא ומתן. שאסור.

והיא שונה מהדוגמה הראשונה - כי בשניה, כאמור, האיסור הוא עצם הדיבור בענייני משא ומתן, ולא משנה באיזה כינוי נכנה את הכסף

אבל בדוגמה הראשונה - אין איסור לדבר על הטיול, באמת האיסור הוא רק להזכיר את המלאכה!!

(שימי לב: הרי "כסף" הוא לא "מלאכה" האיסור הוא בגלל הנושא - שהוא משא ומתן. ולכן - כל עוד זה הנושא, לא משנה המילים.

מה-שאין-כן, בנסיעה, שה"נסיעה" היא מלאכה, וזה האיסור! כאן כבר אין איסור של "נושא")

וגם הדוגמה השלישית היא אותו רעיון, אין בעיה במילה "יוסי", הבעיה היא בלדבר לשה"ר על יוסי. לא משנה אם תקראי לו יוסי או שימפנזה, כל עוד שברור שעליו נאמר הלשה"ר - זה אסור.

אז בעצם, הבעיה היא לא להזכיר את הכסף, הבעיה זה לומר את המלאכה עושים איתו?

 

לא מזכירים את המלאכה, אבל כולם יודעים שלזה הכוונה, רק להגיד את המילה לנסוע, אסור?

 

אז לפי זה, אסור גם לומר ש'נלך' כי כולם יודעים שהכוונה היא לנסוע ולא ללכת...

לא, יש הבדל יסודי בין הנקודה לגבי הכסף לבין הנקודה שלגבי הנסיעה.

אין, כאמור, שום איסור לומר "כסף" בשבת, את יכולה לומר "כסף" מהבוקר עד הלילה. האיסור הוא לדבר על עסקי ממון, בכל צורה ודרך שתדברי עליהם.

לעומת זאת, הנסיעה לדודים בצפון, היא לא עסקי ממון, ואין שום בעיה לדבר עליה. הבעיה היא רק להזכיר את המלאכה שנעשה, ולכן, אכן, מספיק שמשנים בדיבור ולא מזכירים את המלאכה הזו, ולא משנה שכולם יודעים שלזה הכוונה, כי אין בעיה לדבר על הנושא, בשונה מענייני ממון, אלא יש רק בעיה לומר ש"נעשה מלאכה". כל עוד לא אמרת "נעשה מלאכה" לא מעניין מה מובן מאליו.

האם מותר בשבת להתפלל על מוקצה, ועוד יותר על תכנון שהוא מוקצה.
תשובה, מישהו?

עד כמה שידוע לי.

אבל הבעיה היא שאף אחד פה לא יכול לענות עליהן 🤦


אוף. אני צריכה שמירת שבת כהילכתה בתוך הראש שלי.

יאללה מי מפתח את זה בתור סטארטאפ

של ללמוד את שמירת שבת
ועוד יותר
להתווכח

אבל לפחות לא מחללים שבת מחוסר ידיעה וחוסר חֵברה דתית איתה אפשר לנהל סיעור מוחות ולהכריע בשאלות...

ואז לא מחללים שבת וגם מרוויחים את כל הדברים שאמרתי...
וגם נראה לי הרבה מהרווח זה ללמוד...

 

אני בהחלט חייבת ללמוד.
אבל גם אז אני אחשוש להכריע לעצמי בין אסור לאסור, כי אני לא אהיה בטוחה לחלוטין מה כתוב.

אז תלמדי פניני הלכה יותר קל
או
שתשאלי רב
או
ש.... משהו אחר

שגם להגיד מחר נלך לדודים וגם להגיד "כמה תפוחים" זו בעיה...

על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב

כפי שאומרים בזמירות השבת "הרהורים מותרים ולשדך הבנות"…
שו"ע ומשנה ברורה בסי' ש"ז.

אם יודעים על מי את מדברת זה עדיין איסור מוחלט!
בקשר לשאר..אין לי מושג, וואללה שאלה טובה

בונה מזה שמחת עכשיו!
איזה אמונה מתוקה ונפלאה וטהורה יש לך!
ובאמת נכון הכול וכיף לראות כזה שרשור.
שלא רואים כול יום..

בואנה הגזמתם אני מוסמק כאן...

סתם סך הכל אמרתי מה שיש לי על הלב שמח ששימחתי אנשים!

 

וזה לא טוב כול כך. כאילו זה דברים רעים לפעמיים

שכוייח! חיזקת!
אשריך!!!

שאתה אוהב אותו!!

תודה לך כול הכבוד!!!!!!!!!

מגניב שככה אתה מרגיש.
זה ממש טוב.

גם אני לא מרגיש ככה כל הזמן לכולם יש עליות וירידות...

 

זה גם הכי הגיוני.

חוץ ממני....
תמיד אני עושה החייאות לכולם...

אבל שאני לא נוהגת...

אבל לא על תאונות שלי זה או מחלות...(לא שלי אלא של בני משפחה...) או הכשות של נחשים.... 

למרות שכבר מלאא זמן לא חלמתי חלומות רעים אני משתדל להקפיד ב"ה על ק"ש לפני השינה ויש לי שינה טובה....

אבל זה סוג של חווית אקשן בחלום... לא?

ותוך כדי הפחד אני משננת.
שושיאדית. הכל בסדר, זה רק חלום!!
את באמת לא נוהגת!
זה חלוםםםםםם!!!!
ואעעעעעעע

תרגום חופשי מארמית - היין הוא של בעל הבית, אבל אנו מחזיקים טובה גם למלצר שמשקה אותנו.

זה משל, והנמשל הוא הכרת הטוב לבני אדם, וכמובן על אותו עיקרון - גם שנאה לבנאדם רע.

וכי רק היטלר הוא שליח? וכי פרעה לא היה שליח? המן לא היה שליח? עמון ומואב לא שליחים היו?

היו, ודאי שהיו, ואף על פי כן ציוונו ה' לשנאתם.

ולמה?

כי יש בחירה!!

זה ממש ממש לא ש"ה' החדיר בו מחשבות כאלו"! לא ולא!

הוא החדיר בעצמו, יש לו בחירה!!

אז נכון, אם לא היה מגיע לכלל ישראל דבר כזה - ה' היה מונע ממנו להוציא את זממו לפועל.

וכיוון שכן הגיע לנו - ה' איפשר לזה להגיע. ובזה הוא בעצם "שליח"

אבל זה אל סותר כלל את בחירתו החופשית האיומה.

יגיד את זה...

 

מה הקטע באמת שמישהו יגיד את זה?

עכשיו שאמרתי את זה - זה יותר טוב מאשר לפני?

את המשפט מגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב שמעת?

 

ה' לא בוחר סתם אנשים טובים בשביל לעשות מעשים טובים- הוא בוחר אנשים רעים, כאלה שכבר בחרו ברע.

 

דבר שני, להיטלר היתה בחירה חופשית. נכון שהשואה היתה קורית בכל מקרה כי זה היה רצון ה', אבל הוא לא היה חייב לעשות את

 

זה.

 

אני לפחות לא שונאת אותו רק על המעשה, אלא גם על הבחירה- אתה בחרת להרוג עם שלם!! נכון, ה' רצה שזה יקרה, ונכון, הרגת

 

"רק" שישה שבעה מליון יהודים (בקטנה, מזה לעומת כל העם היהודי) אבל זאת היתה הבחירה שלך!

 

דרך אגב, אתה יכול לומר את זה על כל אדם רע שחי- לא דווקא על היטלר

למה לא לשנוא אותו???

רצח 6,00,00 יהודים!!!

עינה אותם..

 

הרי כתוב בחלק מהמקומות שה' הקשה את הלב שלו...אז לא היייתה לו זכות לבחור אם לשחרר..לא? אנחנו בחומש שמות..שאלנו אצ המורה ולא הייתה ממש תשובה מוצלחת..תודה רבה למי שיענה מראש

אז הוא רק הוסיף את הקשיה

בפעמים הראשונות ה' לא הקשה את לב פרעה, ולאחר שהוא סירב לשלח את בני ישראל 5 פעמים ה' הקשה את ליבו על מנת שיהיה אפשר להעניש אותו על כך.
ה' הקשה את לב פרעה רק ברמה שתנטרל את הפחד מהמוות וכך הבחירה שלו תהיה אמיתית

2 דברים. א. אולי אין באמת בחירה אבל אנחנו מרגישים שיש.
ב. יש פירושים שחטא הגויים של "כוחי ועוצם ידי" הוא שהקב"ה נתן להם רשות לקצת והם עשו הרבה...

פעם היה משפט ליהודי נגד גוי אצל שופט גוי, ולפני המשפט הגיע רבינו ר' יהונתן אייבשיץ זיע"א לתת שוחד לשופט.

שאל אותו השופט - וכי מותר בתורתכם לתת שוחד?

אמר לו הרב'ה ר' יהונתן - יש לי שאלה אליך: אתה הרי מאמין ב"בייבל", נכון? כתוב שם שאלוקים הקשה את לב פרעה - ולא מובן - אם ככה איך הוא נתן לו עונש על זה?

אמר לו השופט, אכן שאלה טובה, מה כבודו עונה עליה?

ענה לו ר' יהונתן, אגיד לך: למעשה פרעה היה מוטה מרוב מכות לצד של השחרור, וכבר לא היה לו בחירה אם לשחרר או לא, הוא נהיה אנוס לשחרר...

לכן הקב"ה הקשיח את ליבו - כדי לאזן את המצב, ואז הוא הגיע שוב למצב של חמישים חמישים והיתה לו בחירה חופשית ממש, והוא בחר שלא לשחרר..

כך גם כאן, אומר הר"י לשופט - אתה כבר מוטה מראש לצד של הגוי, אני נותן לך שוחד לא כדי להטות אותך לצד של היהודי, אלא כדי לאזן את המצב שיהיה תיקו....

ומה עם מעמד הר סיני? אתם חושבים שגם שמה היה לעמי בחירה? כי ה' אמר שאם הם לא יקבלו ההר יתהפך עליהם משהו כזה..נכון?

יש על זה מהר"ל מאוד מאוד ארוך שאני מאוד אוהב...
למרות שאי אפשר לקצר דברים כאלה, בקצרה הוא אומר שהנפש הייתה מוכנה לקבל אבל הגוף, והחומר, (הגשמיות) התנגדו - ולכן היה צריך כפיה. אעפ"כ הדור קיבלוה וכו'...
קשור לסוגיא של "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני"... בקצרה: מישהו שלא רוצה לתת גט לאשתו ויש הצדקה לגט - (גט חייב להיות מרצונו) כופין אותו (מרביצים לו) עד שהוא אומר שהוא רוצה. איך יכול להיות? מה הוא רוצה? הוא רוצה שיפסיקו להרביץ לו לא לתת גט! אז התשובה היא שבאמתץ הוא רוצה בפנימיות רק שהחיצוניות מתנגדת ולכן צריך לכפות עליה...

סליחה שאני חופרת..פשוט אני כבר מתלבטת בזה המון זמן ושאלתי רבנים ולא ממש עזר לי..נגיד ה' אמר מראש לאברהם שבני ישראל יהיו עבדים במצרים, אז אין פה בחירה לפרעה אם לשעבד אותם או לא, כי ה' קבע מראש שעמי ישראל יהיה משועבד אצלם..מבינים אותי? כאילו אני לא ממש מצליחה להסיבר..

 

והשאלה על פרעה זו בעצם השאלה שפתחה את השרשור - תקראי מה שעניתי עליה כאן: "חמרא למריה וטיבותא לשקייה" - נוער וגיל ההתבגרות

 

מוזמנת לשאול הכל, בע"ה תביני הכל בסוף, אל תדאגי...

זו באמת שאלה מאוד מאוד חשובה
אבל
לפני שנכנסים אליה צריך לשים לב - את מרגישה שיש לך בחירה? את יכולה לבחור מה לעשות עכשיו? אז יש לך בחירה! לפני שנכנס למה היה לפני ואחרי...
ושוב, יישר כוח וכל הכבוד על השאלות

 

אבל אני שואלת על פי מה שאני רואה לאוך ההסטוריה..נגיד ה' יודע אם מחר אני אעשה עבירה..נכון? אז זה שהוא יודע שמחר אני אעשה חס וחלילה אז זה קובע את זה שאני אעשה..לא?

את מוזמנת לקרוא את מה שכתבתי פה: אשתדל להסביר: - נוער וגיל ההתבגרות

אממ שה' בעצם יודע מה יהיה אבל כאילו הוא לא מוגבל בלדעת אבל מצד שני ז לא קובע שלאדם אין בחירה..זה כזה אם הבנתי נכון אנחנו לא ממש יכולים להגעד איך הדיוק ה' יודע ואם הוא יודע אז איך זה שיש בחירה..ואי זה נושא ממש מסובך, ורגע לגבי מה שכתבת בסוף על כפירה..זה שאני שואלת עכשיו את השאלות האלו לדעתך זה נקרא כפירה?

זאני ממש חושבת שצריך שנדע את זה ..לא?

הוא פשוט רואה עכשיו, את מה שאני אבחר אח"כ, וכמו שאין שום שאלה איך כשאני רואה את חבירי בוחר משהו אני יודע מה הוא בחר, כי הלא ראיתי את בחירתו, כך ה' -רואה את הבחירה העתידית.

הנה..מה עם מה שכתבת כאן? לא ממש הבנתי..אני יודעת שיש לה' יכולת לדעת, אבל האם היכולת לדעת זה לא נקרא לקבוע?

לדוגמא:

ה' יודע שפלוני יעשה עבירה ביום חמישי אז זה נקרא שהוא קבע את זה..לא? כי הפלוני הזה פתאום לא יכול לא לעשות את עברה הזאת כי ה' כבר יודע שהוא עושה..קיצר, אוף אני ממש חופרת.. סליחה..אתם לא חייבים לענות אם אני ממש משגעת

 

לא, זה לא נקרא לקבוע, כמו שאם את רואה חברה עושה משהו - את יודעת שהיא עשתה, אבל לא קבעת לה.

ה' פשוט רואה מראש, כי לפניו אין הבדל של זמן, אם אותו אחד יבחר אחרת - ה' היה רואה מראש שהוא בחר אחרת! לכן הוא לא קובע כלום, הוא פשוט רואה מה בחר האדם.

ואת לא משגעת בכלל, לשאול זה נהדר!! תמשיכי ותשאלי כל מה שמציק לך!

ותנוח דעתך, לשאול זו לא כפירה, מה שכתבתי שכפירה זה מי שקובע שהוא לא מאמין בזה, לשאול ולהבין זה מעולה ממש! זה אפילו מצווה!

ענקית!! אממ ממש הצלחתם להסביר ולעזור לי בדברים שלא הבנתי את ההסבר מהרבנים ששאלתי..כי פה יותר הרחיבו והסבירו, אז ממש ממש תודה גדולה, אולי השבת בשולחן שבת בדיון הקבוע של הבחירה חופשית (כל פרשה כמעט יש לי שאלה בנושא הזה) אולי יהיה לי תשובה שונה..תודה גדולה גדולה !! כיף לכם שאתם יודעים את זה ככה ובפשטות ובאמונה גדולה, תודה רבה! לילה טוב

אני כ"כ שמח!

 

(ואוו, דיון כל שבת? איזו משקיענית את..
מעריך! באמת!

וכמה כיף שעכשיו יהיו לך פתרונות! וואו...)

מסובב הסיבות - אבל אנחנו יכולים לבחור! איך יכול להיות - כי הקב"ה יודע מה נבחר אבל הוא נותן לנו את האופציה (היו אנשיםפ שהצליחו לשנות את זה. מסכת סוכה - מה עתר זה וכו' אף תפילתן של צדיקים מהפכת וכו'... הקב"ה יודע שזה יקרה אבל נותן לנו את "הבחירה" שזה יקרה... קצת מסובך להסביר... (בחירה זו שאלה מאוד מרכזית ביהדות שעדיין לא נמצאה תשובה שמקובלת על כולם אז אני רק אציין שאני אפילו לא מנסה לנסות להשתוות לכל מי שכתב בנושא...)

יש לי הרבה חומר למחשבה אממ ממש תודה רבה על העזרה, וכמו שכתבת זה באמת מסובך להסביר..נושא מסובך..נראה בע"ה

איזה כיף זה לשמוע שאלות כאלו
(נותן כאפה לעצמי)
(אומר לעצמי "מה אתה מתנשא"!?)
אבל זה עדיין כיף...

ותוספות מתרצים שבאמת הם בחרו, כמו שאנחנו שרים כבר מהגן על ה"נעשה ונשמע"

אלא שמחמת הפחד מהקולות וברקים הם נבהלו וכמעט חזרו בהם, ולכן הקב"ה כפה עליהם הר כגיגית.

 

מלבד תשובה זו ישנן המוני תשובות נהדרות, ביניהן התשובה היסודית שכתב @נבוכי הדור

נתתם הרבה חומר למחשבה, תודה גדולה גדולה, מקווה בע"ה שאני אביןושסופסוף יהיו לי תשובות...

האמת ציפית לעידוד כלשהו, אבל כזה חזק וטוב?
תקשיב אין עליך!! תותח!!




סליחה על הציניות, זה כי אני משועמם וכועס שאני מתבטל ככה.

ה"פעילים" שלחמו בזמנו נגד הנוצרים והמסיון, היו צריכים קצת תמיכה כספית..

הלכו כמה מראשיהם, בני ישיבת "חברון" לרב הרצוג זצ"ל, לבקש תמיכה

ויהי, אך נכנסו אליו, והוא, שאהב אהבת נפש "לדבר בלימוד", קם לקראתם "הו, חברונע' בוחרים, מה לומדים בסדר א'?" ענו לו - סוגיה פלונית, והחלו להפלפל בלימוד חצי שעה.....

סיימו על סוגיה זו, והרב הרצוג שואל "נו, ומה לומדים בסדר ב'?" ושוב מסע פלפולים...

ואז, איך לא "ומה יצא לכן לראות בסדר מוסר?" והחלו לעסוק ברעיון נשגב....

הזמן הולך ומתארך, והחבר'ה על קוצים, החלו בועטים מתחת לשולחן בראש המשלחת - הבחור אברהם רביץ, לימים הח"כ הראשון בכנסת ישראל מטעם מפלגת דגל התורה, ורומזים לו שייגש לעניין..

כחכח רביץ בגרונו והחל ממלמל במבוכה: "כבוד הרב, אנחנו עוסקים בפעילות נגד הנוצרים.. וצריך אה.. אה.. צריך עידוד..." כשהוא מקווה שהרב הרצוג מבין לאיזה סוג של עידוד הוא מתכוון..

אך הרב הרצוג, בתגובה, התרומם ממושבו, חבש הצילינדר על ראשו, והכריז: "אני מעוידד אתכם, אני מעוידד אתכם, אני מעוידד אתכם, הבה נלך למעייריב..."🤦‍♂️

הרי לך "עידוד"...

 

 

 

 

עריכה:

אגב, עכשיו אני חושב שאולי יש כאן חבר'ה שבשבילם צילנדר זה ההוא של המפתח, אז שלא יתהו למה הרב הראשי מניח דברים כאלו על הראש שלו - צריך להסביר שמדובר בכובע מפואר שהיה נהוג בזמנו

הנה תמונה שלו עם הצילנדר שלו:

חחח נו זה עידוד!

ב"ה זה מעולה וממש טוב (וקשה...)... כבה את האינטרנט, תכין לעצמך משהו לאכול לנשנש ולשתות ותתחיל ללמוד בקול ובניגון... בעז"ה... בהצלחה!

בכיף!

מליוןןןן מבחניםם

כמה ובמה?

אני טוב בתנ"ך 😅

מה זה בגרות?

תגגל - בגרות

השאלה היא האם זה בגרות או מבחן אחר

אני יודע מה זה בגרות...🙄

 

הציון ממילא אותו דבר... מביששש
זה מבאס שבתנך הממוצע הוא 80
אבל במדעים הממוצע שלי 98
ובעברית 100
וגם אנכלית וחשבון טובים מאד
אבל תנך הורס לי הכל!!!!!

אני נמצאת במקום בו עושים בגרויות

הפתרון הטוב ביותר למקצועות כאלו, כלומר שצריך לזכור הרבה, זה לחבר דברים למה שאתה יודע. או יודעת.
למשל בתנ"ך, אני מניח שכן יש לך רקע בתנ"ך, לפחות כלשהו. אז על הבסיס הזה, שכבר נמצא אצלך ושום דבר לא יכול להשכיח אותו, את מלבישה פרטים. מה אמר הפרשן הזה, ואיך הוא מסביר את המקרה ההוא, וגם אן יש לך 4 שיטות שונות, רמב"ן רשב"ם ספורנו ורש"י, אין לך בעיה לזכור אותם, כי הכל מולבש על הבסיס.
כאשר יש דבר שאותו בטוח לא שוכחים, זה תמך ויסוד לעוד הרבה הרבה פרטים שרוצים לזכור.

כמובן, אפשר גם פשוט לקרוא ולזכור, זה הכי טוב אבל לפעמים זה לא אפשרי, אז מה שכתבתי יכול להוות פתרון די טוב.
בהצלחה!🙂

עדיף לכתוב תוכנה...
הרבה יותר קל

יש את זה בסמינרים?

יש רק את זה נראה לי... חחח

גם בסמינר וגם במכללה

תוך כדי הסמינר?
מכללה חרדית?

עידוד- קשה לך? סימן שאתה בכיוון! היצר הרע לא היה משקיע כל כך הרבה כוחות על אחד שלא מנסה להתקדם... העיקר פשוט- אל תקשיב לו! אל תאמין לו! כל פעולה הכי קטנה שאתה עושה חשובה בעיני ה' יתברך מאוד מאוד! ולא רק זה- אצל ה' יתברך העיקר הוא הרצון! ועוד משהו שכתבתי היום-

דע לך שאפילו הרצון לצאת מזה פועל גדולות ונצורות בעולמות עליונים.. והיום יצא לי לחזק מישהו על פי מאמר הגמרא (יומא לט) הבא להיטהר אומרים לו המתן משל לאחד שבא לקנות בושם טוב, אומר לו המוכר המתן שאביא לך בעצמי ואתבשם גם אני מהריח הטוב... עד כאן. אם כן אם באמת הנך רוצה להיטהר אז בשמיים כבר מתעורר הכח של הטהרה שעוד יגיע אליך פשוט בנתיים מעבירים אותו בכל העולמות כדי שיתבשמו ממנו..

ואוסיף- רבי נתן אומר על פי הזוהר הקדוש שבכל יום יורד טוב לעולם- תורה שאפשר ללמוד, חסד שאפשר לעשות, מצוות וכו'.

אבל כדי שהטוב הזה לא יברח ויזכו בו גם אנשים לא זכאים בעליל שיכולים להשתמש בו לטובת האינטרס שלהם, ביחד עם הטוב יורד כל יום קשיים לעשות את אותו הטוב הגנוז באותו היום. יורד טוב- מוקף בגדר. אם כן מהי הדרך לזכות לאותו טוב?

מחדש רבי נתן- בתור חלק מהטוב שיורד באותו יום, יורד גם הרצון לעשות את אותו הטוב. כלומר ברגע שתעצור שניה, ותכסוף, תשתוקק ותתגעגע לטוב הנ"ל- כבר זכית!!

בהצלחה רבה. אני גם תקוע קצת בדבר הנ"ל אז זכיתי לחזק גם את עצמי... אז תודה רבה

דווקא עכשיו ממש קשה ללמוד.
תנסה לעשות לך את הלימוד חוויתי. שיהיה לך משהו שווה בשבילו ללמוד.
בהצלחה ממש!!