פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 203)

תשמעי,

הדרך הכי יעילה ללמוד היא כזו:

תחלקי את החומר שיש לך ליעדים קטנים -( לא רלוונטי למבחן של מחר, אבל להבא - בשתי שלבים: א' לפי ימים, ב' בכל יום ויום)

ותקבעי לעצמך שכל פרק זמן מסויים את יושבת על אחד מהיעדים, עד שאת גומרת.

את תעשי אותם ענקיים, אלא קטנים - שקל לעמוד בהם.

תחליטי שאחרי כל יעד שסיימת - את מקבלת צ'ופר - ממתק או משהו אחר שאת אוהבת. וכדו'.

ואז הפסקה, מנוחה, מה שבאלך,

ושוב, עוד יעד - שלוש ארבע ו.. לכבוש!

ועוד פעם - צ'ופר, מנוחה, ושוב...

יש בזה כמה וכמה רווחים, גלויים ונסתרים, שעוזרים ללימוד.

תנסי, שווה לך!!

בהצלחה ענקית!!

עדיף לך לישון מוקדם לקום מוקדם רגועה ועם ראש נקי והמבחן אצלך

כן

כמוך- כמוני.

לכי לישון. מחר תקומי מוקדם רעננה. תלמדי למבחן כמה שאת יכולה. תנסי להפעיל לחצים על המורה שתדחה. אח"כ תעשי הפסקה. מטלה במתמטיקה. הפסקה. לשון- תחפשי חברה אחרת. וכו וכו בהצלחה

מצרכים:
250 גרם חמאת בוטנים
1 ביצה
3/4 כוס (150 גרם) סוכר
הוראות הכנה:
1. מחממים תנור ך180 מעלות.
2. בקערה גדולה שמים חמאת בוטנים, ביצה ובוכר. מערבלים עד לאיחוד מלא.
3. יוצרים כ16 כדורים קטנים ומסדרים אותם על גבי תבנית מרופדת בנייר אפייה. 4.
בעזרת מזלג לוחצים בעדינות על גבי הכדורים לאורך ואז ולרוחב ומשטחים אותם מעט. 5.
אופים את העוגיות במשך 8-10 דקות, עד שהעוגיות מתחילות להשחים.
מקררים כ5-10 דקות על גבי התבנית, מעבירים אל רשת צינון ונותנים להתקרר באופן מלא.

אפשר להוסיף שוקולד ציפס אבל להפחית סוכר

אפשר להעלות תמונה מהיום וגם תמונה מפעם?

עוגיות רעידת אדמה- דווקא כשהכל נסדק ונשבר -  היופי מתגלה..

המשפט שם למטה..

כל כך נכון.

לא נתקלת בנחלסונים/תפארתניקיות- פה בערוץ?

אתה החמשוש או בשיעור א'?

אישיות גדולה

ועשינו שיש ארבע עובדות שלא יודעים על כל אחד וצריך לנחש מי זה..

כל אחת בוחרת דמות(משמעותית, מצחיקה וכ') וצריך לנחש ב- כן ולא..

פנטומיה של דברים מהקורונה..

ממש מעליב!!!

אולי פשוט לעשות את המקסימום שאת יכולה (אבל להשקיע ממש) ואם עדיין זה לא מספיק ועדיין לא מרוצים אז פשוט תגידי לעצמך שזה היכולות שלך ובעייה שלהם שזה מה שהם ציפו ממך

תסבירי להם שזה מה שאת וזהו!!

אל תהיי מישהי אחרת! חבל

אל תרגישי חייבת גם להוציא את המקסימום

תלכי לדברים האלה בכיף

בלי רצון להצליח

תעשי "אני אנסה"

מקסימום לא תצליחי

מלחיץ אי יכולה פתאום להרגיש את הלב שלי דופק במהירות האור וכאילו יש לי קשיים בנשימה.... הציפיות ממני הן מאד גבוהות... וגם אף פעם לא קרה שנכשלתי במשו אז עוד יותר.....

אני סובל בצורה קשה מתגובות של אחרים - 

כל דבר שאני עושה- אני חושב - אולי מישהו ראה וחשב ככה וככה? ועל דברים ממש הזויים!

ואני יכול להיות בפאדיחה כל היום למרות שכלום לא קרה ואני סתם מדומין

בדרך כלל אני מנסה לחשוב שמה שה' רוצה ממני זה להתעלם ואני בכוח מנסה להתעלם ולעשות דברים בלי לחשוב חצי שעה

למרות שאני אומרת לעצמי שוב ושוב ' ימטומטמת מה לעזעזל איכפת לך מה אנשים חושבבבביייםםם, תעשי מה שבא לך ומה שאת חושבת שטוב!!' ולא, לפעמים זה פשוט לא עוזרר

ואני יוצאת מפגרתת

להבין שכל אחד עסוק בשיט שלו 

לאף אחד לא ממש איכפת ממה שאת\ה עושה, או מה שלא

וגם הייתי עובדת על הביטחון עצמי באופן כללי

התחושה הנוראית שאם לא הצלחנו אנחנו לא שווים ממש רווחת היום כמו שאת ואני ועוד הרבה מקרים מעידים... הלחץ ברחוב (איך אני נראה) ובעבודה ובכל דבר גובר וגובר וממש הורס הרבה נפשות בעם ישראל. תופעת הנשירה שמתגלה היום בציבור החרדי למשל היא תולדה של אותו לחץ איום שמפעילים עליהם מעבר ליכולת של הילד לסבול.. אז את לא לבד. 

אבל מה התרופה? 

ה' שידע מה הולך להיות ולאיזה נפילות אנחנו הולכים ליפול וכמה לחץ הולך להיות עלינו כבר הקדים רפואה למכה בשיחתו המופלאה של רבי נחמן- וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָרָצוֹן וְהַכִּסּוּפִין שֶׁיִּהְיֶה כּוֹסֵף תָּמִיד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּבְתוֹךְ כָּךְ מִתְפַּלְּלִין וְלוֹמְדִין וְעוֹשִׂין מִצְווֹת (שיחה נ"א)

 זה נראה טירוף בעולם- הרי אתה לא מצליח! מה זה חשוב הרצון? דמיני מישהו שברחה לו הרכבת האחרונה הבייתה והוא עומד שם על הרציף וכוסף ומתגעגע לרכבת שתבוא. משוגע לא?

רבי נחמן לא חושב ככה. רצית? זה העיקר. וזה חשוב בעיני ה' אפילו יכול להיות שאולי יותר מכמה מעשים... 

זה לגבי דברים שבקדושה. לגבי עולם החול באמת אין לי כל כך פיתרון כי הרי כל העולם הזה מושתת על תוצאות והישגים..

ואף על פי כן נראה לי שיש עצה לזה בדברי רבי נחמן בשתי שיחות שנראות כסותרות- מאמרים כ"ג וכ"ד בליקוטי מוהר"ן תניינא. שם מלמד רבי נחמן את הפרדוקס הפסיכולוגי הבלתי אפשרי- כיצד להישאר בשמחה ובכל זאת להשלים עם הכשלונות ועוד יותר- שהכשלונות יגבירו את השמחה. אם באמת מפריע לך תוכלי לעיין שם באופן רציני כדי למצא רפואה לנפשך.

(עיון הכוונה להקדיש ללימוד משהו כמו חצי שעה ביום למשך תקופה מסוימת כל אחד כפי היכולת...)

בהצלחה רבה.

היא לעשות את הדברים מפחד שאני יכשל.... לאו דווקא אם אנשים אחרים ידעו על כך.... (למרות שזה עיקר הבעיה)

והיא אפשר לא להתייחס לתגובות של אחרים עם האחרים הם המשפחה שלך.... הם מאמינים בי והכל וכשאני נכשלת כאילו אכזבתי אותם....

מה שיצא מהשיחה זה שנכון וצריך לקבל ביקורת בונה ולא רק שצריך אלא ממש כדאי כמו שכותב רבי נחמן "כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל דָּבָר יָקָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה, מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ" (מאמר ל"ד בליקוטי מוהר"ן) וכדאי מאוד לקבל אותה ממנו. אמנם רבנו ידע והבין כמה אנחנו נפגעים מביקורת (אפילו ביקורת כלפי עצמנו) ולכן הדריך אותנו בהדרכה מדויקת איך לחיות ולהתקדם בלי להיפגע ורק להיבנות. איך?

חיפוש. כלומר צריך הקשבה אמיתית לביקורת. לכבד אותה. שזה אגב מפחית מאוד את עצמת הפגיעה ברגע שמבררים יפה מה אני צריך להתקדם על פי הביקורת..

ועוד דבר. שורש הפגיעה (או החרפה בלשון רבינו) היא משבירת כלי החסד. מה הכוונה? הכוונה שאנחנו לא מספיק רוצים את החסד. לא מספיק מבקשים אותו, מחפשים אותו. ומה  "אור החסד" אותו צריך לבקש על פי רבינו?

אנחנו צריכים לבקש להרגיש אהובים אצל ה' יתברך. "אור" זה סוג נקי וטהור של רגש ו"חסד" זה במובן מסוים אהבה. שורש האור זה ה' יתברך ושורש החסד זה אהבת ה' כלפינו. אנחנו לא צריכים לבקש להרגיש נאהבים ע"י אדם או חיה או חברה. רק אצל ה'.

אבל כמו שכתבתי קודם- הרי " יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל דָּבָר יָקָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה, מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ"

איך מיישבים את הסתירה?

אין כמו תורתו של רבי נחמן כדי ליישב בין ההפכים. הנקודה היקרה של החבר (האיש/ה המבקר/ת שזה יכול אפילו להיות את בעצמך...) היא עוד דרך שבה ה' מנסה לקדם אותך, להעצים אותך. רבינו מלמד- מה בעצם מסתתר מאחורי הביקורת? אני אוהב אותך! אם נחפש את זה בודאי שנרגיש נאהבים מאוד מאוד..

ואסיים בכך שאני תמיד מתפלא איך חברים שלי כשקורים להם תקלות רציניות כמו שלילת רשיון או פנצ'ר ביום שישי כשצריך להגיע הבייתה ועוד כל מיני כשלונות... מחייכים ואומרים משהו בסגנון של "איזה תיקונים"...

ה' יזכה אותנו. מחילה על האורך אבל נראה לי זה באמת נצרך. לתוספת עיון אפשר ללמוד את תורה ל"ד ופירושה בליקוטי הלכות. בהצלחה רבה. 

(@תורין כדאי לך גם לקרא...)

או משו אפילו לא יעיר לי או יגיד לי יכולת להצליח..... זה יהיה תחושה שלי נטו....

למרות שגם מה שכתבתי נוגע לעניין מאחר שלפעמים את עצמך היא המבקרת..

מה שאת מדברת עליו אם הבנתי נכון זה שאת בעצם מאשימה את עצמך כשאת נכשלת וזה גורם את הפחד מלעשות דברים..

עצתי החד משמעית היא שתשתדלי להפסיק להאשים את עצמך. זה לא עוזר בכלל בכלל. אלא תעשי חשבון נפש פשוט- עשיתי מה שאני יכולה? אם כן מעולה. אם לא- אז בבקשה. תעשי. אבל הכל בשמחה וברוח טובה כי השמחה היא מצווה גדולה ממש ועוד כשאת עצובה- כל מי שמסביבך סובל ברמה כזאת או אחרת. 

מקווה ממש שתצליחי. בהצלחה.

אני ינסה..... בפעם הבאה.....

כי חברות שלי "חולות" בזה ברמות קשות וזה סיוטטטט

הם חושבים שבגלל שיש לי שכל זה אומר שאני ברמה של איינשטיין אם לא יותר (לא ההורים שלי... יותר בכיוון האחים) אז כל דבר אני מסוגלת גם דברים שהם בעצמם לא מסוגלים לעשות.....

עוד רעיונות? אפשר גם סתם שלא קשורים ללמידה מרחוק

חטיף שהיא אוהבת (או סתם הפתעות ) ולכתוב אל תסתכל בקנקן אלה במה שיש בו...

יענו באמצע שיעור אנגלית שלה את מבקשת מחברה שאיתה בכיתה לשלוח לה בדיחה שהבאת לה בצאט פרטי ואז מחברה אחרת בשיעור אחר..... או לשלוח לה בדואר מן צ'ופר כזה (בכוונה בדואר שתקבל הודעה ל חבילה ותלך לדואר....) קיצור אם זה מסובך מידי....(בכללי אצלנו עשו כשהיה לימודים אז היה יותר קל...

איזה מסך כמו טלוויזיה שהחולה יוכל לקרוא בו ספרים/ ללמוד מספרי קודש כשמשעמם..

 האמת לא הייתי בבית חולים מאחרי שנולדתי ב"ה אז אני לא יודעת מה חסר שם..

בהצלחה!

לתינוקות..... אולי מנורות צהבת בצורת מובייל (כדי שהתינוקות יהנו קצת) או הדבר הזה שמסתובב ועושה צורות על התקרה (אולי זה אותו דבר....)

העסקתן אותי לכמה זמן...
אז יש פה , צעיף של אחותי (היא תקבל תשוקו...)
מרשמלו קשה🙈 ורקע אבנים שרופות...

אני לא מיואש

אבל אני חושבת שאם זה בטבע שלך את צריכה קצת זמן אבל אז תחזרי לעצמך ותיהי המרכז והמעודדת גם במקום החדש

אני מזה מזדהה איתך, באמת.

ליהפרד מהחברות האהובות שלך שאת אוהבת ובאמת, זה קשה מאוד

את נשמעת  בחורה שמחה, אנרגטית, תומכת, עוזרת, כזו שכול אחת תרצה להיות חברה שלה

למה את עצובה במקום החדש? (עברת אליו בזמן האחרון ממש? כאילו בקורונה?)

למה את מרגישה לא פעילה חברתית מספיק? אולי החברות החדשות לא מכירות אותך?

תראי להם שאת רוצה להיות חלק מהם, בסביבה שלהם, לתת ולעזור להם 

תראי להם כמה את מוכשרת בעיניני החברה מפגשים, פעילויות, מסיבות ושאר הדברים שאת אוהבת 

אבל עכשיו זה גם לא אומר שאת צריכה לנתק את הקשר מהכיתה הקודמת 

תזכרי הם עדיין הכיתה שלך! הם אוהבות אותך ואת אותם לא משנה איפה את לומדת

תעשי איתם מפגשים, מסיבות, טיולים ומה שבא לך

תעשי חיים

ולגבי ההורים- תנסי לדבר ולהסביר להם פשוט לפתוח את הלב שלך להוציא, לספר, לשתף את ההורים בחוויות שלך

מהתחושות שלך, הם רוצים לדעת (באמת!) הם רוצים לראות שלבת שלהם טוב

נראה לך הם רוצים שיהיה לך רע? ממש לא! הם אוהבים אותך מאוד!

אולי אחר כך תגיעו להבנה אחרת אחד כלפי השני 

ההורים- את הקושי שלך והרצון לחזור למקום הקודם

את- את הסיבה של ההורים שרוצים רק בטובתך ולכן שהעבירו אותך לאיפה שאת עכשיו

נשמה שלי אני מעודדת אותך מרחוק ושולחת מלאא חיבקים ונשיקות כי את נשמה טובה

נשמה טובה שצריכה למצוא את המקום שלה עכשיו, אבל תמיד נשמה טובה

אני אישית הייתי עוזבת את בית הספר בלי לשים לב אל ההורים בכלל

כול הכבוד שאת מקשיבה להורים שלך, מכבדת אותם, עושה את רצונם, זה לא מובן מאיליו, את מדהימה!

המון המון בהצלחה

ואם באלך אפשר לדבר באישי

את המעמד החברתי הגבוהה שהיה לך, כדי להרים בנות אחרות.

עברת למקום שהכיתה כבר הייתה שנה ביחד? או שכולן חדשות לכולן?

בכולמקרה, זה ישתנה. בנות עוד לא הספיקו  להכיר אותך,

וגם אם לא תיהי במרכז העיניינים כמו שהיית רגילה, יהיה לך את הקבוצת בנות שגורמות לך להרגיש מיוחדת.

ביחד שנתיים

אני ישתדל לא להתייאש מהזומים...

תגידו שאני ילדותית אבל הינה שיר שאני אוהבת בנושא 

אני לא הולכת להתייאש מהציון של המבחן במ"מ

(כיאלו עוד לא עשיתי אותו, אבל הוא בשני, ובשלישי המורה כבר מביאה ציונים)

בעזרת השם הוא יהיה טוב, אבל גם אם לא, אני בסדר

אני יותר מבסדר כי אני נותנת את כל כולי

כי יש גבול ליכולת.

השבוע אני לא הולכת לשתות יותר מידי קפה,,

אולי רק בליל המבחן 2 כוסות אבל זהו

אה ולישון מוקדם זהו

אממ

נראה לי אני אנסה לא להתייאש מהמבחן שאמור להיות..

ולא להתייאש מעצמי שאקום בבוקר בזמן

בשורה לתלמידי הנהיגה: התיאוריה חוזרת היום, 18:08

ואני רוצה לשמור את זה בסוד כדי שיהיה יותר קשה?

את צריכה להראות לה שזה לא מקובל עלייך או פשוט לקחת את כל מה שהיא אומרת בעירבון מוגבל ולא להאמין לכל מה שהיא אומרת ולהעביר לה בשדר שאת לא סומכת עליה...

לאף אחד לא הולכים החיים חלק,

כל מטרת ביאתנו לעולם היא להאבק, שוב ושוב ושוב.

הרב הוטנר זצ"ל כתב באיגרת לתלמיד שלו (מומלץ מאוד מאוד מאוד לקרוא שוב ושוב!):

"רעה חולה היא אצלנו שכאשר מתעסקים אנו בצדדי השלמות של גדולינו, הננו מטפלים בסיכום האחרון של מעלתם. מספרים אנו על דרכי השלמות שלהם, בשעה שאנחנו מדלגים על המאבק הפנימי שהתחולל בנפשם.

הרושם שלך על גדולי ישראל מתקבל כאילו יצאו מתחת יד היוצר בקומתם ובצביונם. הכל משוחחים, מתפעלים ומרימים על נס את טהרת הלשון של בעל ה'חפץ חיים' זצ"ל, אבל מי יודע מן כל המלחמות, המאבקים, המכשולים, הנפילות והנסיגות לאחור שמצא החפץ חיים בדרך המלחמה שלו עם יצרו הרע - משל אחד מני אלף....

החכם מכל אדם אומר "שבע יפול צדיק וקם", והטיפשים חושבים כי כוונתו בדרך רבותא: אף על פי ששבע יפול צדיק, מכל מקום הוא קם. אבל החכמים יודעים היטיב שהכוונה היא שמהות הקימה של הצדיק היא ה"שבע הנפילות" שלו. 

אהובי, הנני לוחץ אותך אל לבבי, ולוחש באוזנך, כי אילו היה מכתבך מספר לי אודות המצוות והמעשים הטובים שלך, הייתי אומר שקיבלתי ממך מכתב טוב. עכשיו שמכתבך מספר על דבר ירידות ונפילות ומכשולים, הנני אומר שקיבלתי ממך מכתב טוב מאוד. רוחך סוערת לקראת השאיפה להיות גדול. בבקשה ממך, אל תצייר בנפשך גדלותם של גדולי עולם שהם ויצרם הטוב בבחינת חד הוא. לעומת זאת צייר גדלותם של גדולי עולם באותיות של מלחמה נוראה עם כל הנטיות השפלות והנמוכות. ובזמן שהנך מרגיש בקרבך סערת היצר, דע לך שבזה אתה מתדמה אל הגדולים הרבה יותר מאשר בשעה שאתה נמצא במנוחה השלמה שאתה רוצה בה. דווקא באותם המקומות שהנך מוצא בעצמך הירידות הכי מרובות, דווקא באותם המקומות עומד הנך להיות כלי להצטיינות של כבוד שמיים."

יצאתי להליכה ב2 בלילה אני בשקט שלי בלי שום רעש מסביב

אויר נקי

פשוט מושלם