שרשור חדש
(")הפרעת("?) קשב וריכוז והטיפול בה.נגרינסקי
הי שלום!
שבוע טוב ויום ירושלם מבורך לכולם...

השבת התדייננו כמה חברים על הפרעת קשב וריכוז והטיפול בה.

לדעתם, האמנם הפרעת קשב וריכוז היא באמת הפרעה? בעיה שיש לטפל בה? או שתכתיבי החברה יצרו את הדימוי שזו הפרעה וחייבת בטיפול.
מה בדבר כדורים שונים כמו ריטלין ודומיו? האם יש להכווין/לכפות/וואט אבר שימוש בהם?
מדובר בתכונת אופימיכאלצ

שמפריעה לדברים מסיומים, ולאחרים לא.

מי שרוצה לעבוד בתור נהג, מרוויח מהפרעת קשב בכך שתמיד ישים לב מה קורה בכביש סביבו.

מי שרוצה לשבת ולחפש הוכחות מתמטיות, הפרעת הקשב תפריע לו, כי יתקשה להתרכז במשפט.

 

מי שרוצה לעשות דבר שקשה לעשות עם הפרעת קשב (כמו ללמוד בבית הספר או לתכנת), כדאי שייקח כדורים. אם הוא רוצה לעשות דברים שהפרעת קשב לא מפריעה להם, הוא לא צריך לקחת כדורים.

תשובה מעניינת וענייניתכל זמן


מוסיפה משהו קטן...רגע שלם

גיסתי לומדת את כל העניין הזה... והיא הסבירה לי שיש המון תופעות שנחשבות כסוג של מחלה

אבל כשהן נפוצות, הן הופכות לנורמה חברתית ואז מוגדרות רק כבעיה/תופעה.

ז"א פעם הפרעות קשב וריכוז היו פחות נפוצות וכן ההכרה בבעיה- למי שהיה זה היה נחשב כחריג מאוד, 'חולה'

או שפשוט לא זיהו שזו הפרעה וחשבו שזה סתם ילד לוקה וזה חולף.

היום שהתופעה הזו שכיחה יחסית, היא נכנסה כבר לנורמה החברתית

ו'נשמעת' פחות חריפה.

וכן יש הרבה יותר הכרה בבעיה הזו, דרכי התמודדות וכולי

כך שזה נחשב להפרעה.

 

סתם ככה לידע כללי, אולי אכשיהו יתרום לדיון...

לגבי שאר השאלות, בכנות שאין לי דעה עליהם.

בטח שזו בעיהבוז
זה מפריע לתפקוד יומיומי.
בעיה ברצוןקצוי ארץ

מה שמעניין מעניין... כמו המשחק אתמול בלילה

היא תמיד הייתה שם אבל בדורות האחרונים היא יותר בולטתאלגריטי

יצא לי ללמוד על זה פעם. זה קיים במשפחה שלי והדעות על זה חלוקות בין הכחשה גורפת לניסיון להבין.

בגדול, הפרעת קשב וריכוז נחשבת להפרעה ביחס לסטנדרטים של הקהילה עם הערכים והנורמות שיש לה. היא גורמת לפערים בין הרצוי למצוי בלימודים ובהתנהגות החברתית.

ההפרעה פוגעת במשמעת העצמית וביכולות של סדר וארגון עצמאי. ככה שהפער נמדד לפי החשיבות שהקהילה נותנת לדברים האלה. 

 

בדורות הקודמים חשבו שזו בעיית אופי או תכונה חלשה, אבל רוב המקצועות של פעם התאימו גם לאנשים כאלה.

אצל היהודים זה מנע אפשרות של ללמוד בתלמוד תורה ולהתקבל לישיבה, אבל זה לא היה סוף העולם כי רק האידית שבאידית התקבלו לישיבות והפכו לת"ח.

כל התרבות של "פעם" כולל בעם ישראל, הייתה כזו שיכלה להתמודד עם הפרעות קשב של אנשים.

בדורות האחרונים ושלנו בפרט, זה יותר מסובך. כי הסטנדרטים המודרניים הם יותר גבוהים בלימודים ובעבודה וגם בנורמות של ההתנהגות בתוך החברה.

היום כולם צריכים להתאים את עצמם למסגרת של "מצוינות" שבה צריך יכולת למידה עיונית בשביל לסיים את הלימודים ואוריינות טובה כדי למצוא עבודה שאפשר להתפרנס מימנה בכבוד.

בקהילה דתית או חרדית, זה כבר יותר מסובך, כי מצופה מאנשים להתאים את עצמם לנורמות כדי לשמור על הרמה הכללית. אורח חיים תורני דורש המון ידע עיוני בסיסי והקפדה על משמעת עצמית כל יום מחדש. גם בקיום המצוות וגם בשמירה על המסורת והמנהגים שמקובלים. 

 

אני חושב שתרופות כמו ריטלין הן דבר טוב שעוזר, אבל לבדן הן לא מספיקות.

החלק השני של הטיפול צריך להיות היכרות עם הקהילה שחיים בה, כמו מה הערכים והנורמות שלה, איפה הפערים בין הרצוי למצוי ואיך להתגבר עליהם.

יש קהילות שבהן קשה יותר לצמצם פערים וגם הן צריכות להתאים את עצמן לאנשים עם הפרעות קשב. הבעייה שהיא שמרוב שהן עפות על עצמן הן מעדיפות לדחוף אנשים כאלה לשוליים מאשר להכיל אותם. 

 

 

מסכימה עם כל מילה של אלגריטיש.י.ש


בתור מישהי שמתמודדתשרה את חייה
בתור מישהי שמתמודדת עם בעיית קשב וריכוז אני יכולה להגיד שנכון זה הורס תתפקוד היומיומי קשה ללמוד, לשבת בשיעור, להקשיב, לפעמים אני יכולה לקבל ציון מאוד נמוך במבחן רק כי לא הספקתי לכתוב בגלל שחשבתי על כמה אחיינית שלי חמודה, אני כל הזמן שוכחת מה אני רוצה להגיד(כמו עכשיו למשל... אז שנייה)

אבל ויש אבל קורים לי דברים מדהימים בגלל זה-
אני אסוציאטיבית בטירוף,אז יש לי הרבה נושאי שיחה,
אני מתעכבת על כל פרט, אני יכולה לשים לב שחברות שלי שינו משהו במראה, ולהגיד להם על זה כי קשה לי לא להגיד והן שמחות מזה
יש עוד מלאא דוגמאות, לכל דבר ולעוד המון דברים

ומתחשבים! אנשים מתחשבים! וזה מדהים כי פעם זה פשוט לא היה ככה, ואם אני יבקש עזרה אנשים יעזרו, לא אני לא מתביישת לבקש עזרה אם אני לא יחשוב שזה מביך, זה לא יהיה מביך.

מנסיון עם ילדיםאם לשניים
אני מורה, ואני ממשיכולה לראות למי יש הפרעת קשב, ואצל מי זה רק תכונת אופי. ההבדל זה ביכולת לשלוט בזה, לשים גבולות, המודעות לזה. ילדים עם הפרעת קשב פשוט לא שמים לב, זה קורה להם. פתאום הם התנתקו, קמו, נגעו, בדקו.... הם לא שמו לב שאני באמצע משפט או במהלך של שיעור. הם באמת לא אשמים. אבל הם סובלים מזה מאוד. ההשגים שלהם פחות מהפוטנציאל שלהם, וזה מתסכל. מורים כועסים עליהם, וגם חברים. וגם הם לא מבינים מה קורה להם עם עצמם, הרי הם ילדים טובים....
מנסיון, ריטלין מתאים עוזרמאוד לילדים האלה להירגע, ללמוד כמו שצריך, להתחבר ולתקשר, ולקבל את המשוב החיובי המגיע להם מהסביבה. גםריטלין הוא לא הוקוס פוקוס, עדין הם יצטרכו ללמוד הרבה מיומנויות ואסטרטגיות כדי להסתדר עם ההפרעת קשב בחיים, בלימודים, בחברה. אבל זה מקל מאוד ולוקח נתח נכבד מהקושי. אז למה לא?
לא רוצה לנצלש אבל החתימה שלךסתם 1...
זה ניטשה במקור (תחילת הספר "שקיעת האלילים) ולא פרנקל.
באמת?אם לשניים
למה נראה לך? כי אני ממש מכירה את זה בשמו. זה בא עם תאוריה שלמה שלו על חייו בשואה.
כנראה הוא עצמו לקח משם, אם יש לך צילוםסתם 1...
אשמח לראות. אני אצלם לך את המקור אצל ניטשה כשאחזור לספריה, כנראה מחרתיים אולי מחר.
בעיה?! תלוי למה את קוראת בעיה..רוצה רק לשיר

בלימוד- כן. באסה. זה בעיה. קשה ללמוד בלי ריטלין..

 

אבל שאר התחומים.. ממש לא רואה בעיה.

להפך. דווקא הבנות האיפר יותר שמחות, משמחות, חברותיות, רגישות, והרבה יותר תקשורתיות..

דעה שלי...אחת בלתי מזדהה

סליחה אם זה מידי ארוך ואם בסופו של דבר לא יהיה קשר בין משפט למשפט!

בעיית קשב לא חייבת לבא עם איפראקטיביות!

יכול להיות גם שבאמצע שיחה את מתנתקת ואז את לא בעיניינים ורגע אחרי כשאת שואלת שאלה צוחקים עליך שזה מה שאמרו הרגע...

יכול להיות גם שתהיה בעיה של קושי בתפיסת פריטים בלחץ של זמן... את יכולה גם לשכוח באמצע הדרך ואפילו רק מהמטבח לסלון את מספיקה לשכוח לא יודעת כמה פעמים מה רצית... לא חייב להיות שתמיד ישימו לב לכל הפרטים הקטנים לדוגמא מי שרוצה לנהוג בכביש... אם הוא פתאום יתנתק? זה יכול להיות אשם ישמור... אז ככה כשאני לפעמים מוצאת את עצמי שהגרע הייתי בעולם אחר, במקסימום אני נתקעת במישהו, או לדוגמא פעם נתקעתי באיש שהיה באמצע לנסוע באופניים חשמליות זה היה פדיחות פתאום שמעתי תזהרי כאילו מתוך הבועה שלי התנערתי והוא כבר היה על הרצפה... לא נעים... מידי פעם כשאני רואה אופניים חשמליות אני נזכרת בו ומעניין אותי אם קרה לו משהוא היה נראה שלא אבל היה נראה שכואבת לו הרגל...

חוץ מזה, זה לא רק לימודים! בכלל לא! כי כמה שאני ינסה לשמור על הסדר, לא לחלום, לזכור דברים וכו' אין מה לעשות! בסוף הכל נאבד... ובסוף אני לא מספיקה לסיים לעבור על החומר לפני המבחן... וצועקים עלי שאני מבלגנת ושוכחת ולא מקשיבה...

אל תיקחו אותי קשה! אני לא יודעת אם יש לי באמת בעיית קשב! אולי זה פשוט בעיות ריגשיות... בנתיים אני בטיפול רגשי ואני מתלבטת אם לעוף משם... גם שם עשיתי פדיחות וניסיתי ניסויים וכבר לא היה ברור אם אני ימשיך או לא, והמטפלת שלי אומרת "מעבר לטיפול יש פה גם מסגרת" ואני לא סובלת מסגרת!!!

והיא עוד רוצה שנדבר על הפדיחות שעשיתי... לא נעים לי!

את נשמעת סובלת מהעניין. האם ניסית טיפול תרופתי?לימורשרה

מעניין לדעת בגלל תלמידה שיש לי שסובלת מאותם העניינים שכתבת

ככזה זה החיים לא קלים...אחת בלתי מזדהה

אמא שלי לא מרשה לי לעשות בדיקת קשב, היא פוחדת משידוכים...

גם לטיפול ריגשי היא בהתחלה לא רצתה לשלוח אותי אבל המורה שלי שכנעה אותה ואצלה מה שמורות אומרות זה קודש קודשים...

סתם ככה התלמידה שלך ההיא כן מטופלת תרופתית?

תאמתרוצה רק לשיר

יש 2 סוגים.

ADD  HDAD

 

האי די די זה רק הפרעת קשב טהורה והשני זה עם איפריות ואימפולסיביות.

 

ואי בבעית אירגון אני ממש מסכימה איתך, לומדת הכל ועושה הכל ברגע האחרון,

אבל בקשר של זיכרון זה פשוט לריכוז לדעתי.

ריטלין לא עוזר לזכור! אבל עוזר להתרכז!! וע''י הריכוז קל לזכור..

ותאמת שניראה שזה כן הפרעת קשב..

תבדקי..

מעניין לבדוק אבל...אחת בלתי מזדהה

כמו שהגבתי ללימורשרה, אמא שלי לא מרשה לבדוק את זה היא מפחדת משידוכים...

מפחדת על שידוכים??רצה לאש

אז עדיף להשאר עם הפרעה לא מאובחנת ולא מטופלת??

 

מה? ? ?רוצה רק לשיר

בשידוכים לא בודקים את זה מבטיחה..

 

אבל גם אם כן.

 

זה תלוי בך אם את רוצה שידעו מיזה או לא.

 

ריטלין וזה את יכולה לקחת גם בלי שידעו..

 

 

לא נעים לי להגיד, אבל הרבה פעמים, מתחת לכל השמחה והשירה והעלsista

והעליצות, מסתתרת רגישות (כמו שכתבת) נפיצה והסתרת חולשות שמוסתרת ע״י כל השמחה החיצונית.

לא רק אצל ADHD.

 

הרבה פעמיםרוצה רק לשיראחרונה

אותם אנשים  עצובים, חלושים, דיכאונים,

 

דווקא אותם הופכים לשמחים..

 

ודווקא אלו.. עם היכולת לשמח.. שהרבה מהם adhd

זה נראה לי פשוט. מי שזה מפריע לו, זו הפרעה. מי שלא, לא.רצה לאש


אם ככה...אחת בלתי מזדהה

אז יש לי הפרעה, אבל זה לא חייב להיות הפרעת קשב, זה יכול להיות גם משהו רגשי או במיקרים אחרים אולי תחושתי או אני לא יודעת מה, יכול להיות הרבה דברים...

נכוןרצה לאש

ולכן כדאי לטפל בזה

כי זה מפריע לך

 

 לי יש הפרעת קשב על רקע רגשי..

עד לפני שנתיים לא היה כמעט כלום. ועכשיו נורא קשה לי לשבת, אני משנה תנוחות..

מלא פעמים לא מצליחה ללמוד..

וזה תלוי במצבי רוח.

אצלי זה יותר ADHD, כלומר הפרעת קשב עם היפראקטיביות,

אבל בטח שיכול להיות גם בלי היפראקטיביות.

שווה לטפל..

מי אמראחת בלתי מזדהה

ניסית לטפל בזה?

אני בטיפול ריגשי, בא לי לעוף משם, המטפלת הרגשית שלי מתייחסת אלי כמו אל איזה אחת מפגרת. סוג היא הציבה לי פעם כללים בטיפול כמו לא לגעת בחפצים לא שלי, לא להתקשר אליה ועוד... אחרי זה שלא תדעי מצרות מה היא עשתה לי, פעם אחת היא הכניסה עוד משהיא שהייתה קשורה שם לתוך החדר כדי שהיא תזכיר לי את הכללים כי הייתה אליה שיחה נכנסת מהמספר שלי... בקיצור דברים מפגרים. תכלס באמת עשיתי אצלה שתויות אבל...

יאלה נמאס לי ממנה!!!

מטפלת עכשיו.רצה לאש

וואי.. לא טוב לך איתה בכלל.. לדעתי כדאי להחליף מישהי..

זו באמת הפרעה. כמי שנשואה לאחד עם זה.sista

זה ממש חיים בהפרעה,

קשה לדימוי העצמי - בגלל כל כך הרבה בעיות וחוסר בהצלחה,

זה פעמים רבות בעיות חברתיות - בגלל צורת ההתבטאות של ההפרעה.

זה הרבה פעמים מועבר לדור הבא.

זה קשה בזוגיות - בתקשורת, בחיים יחד, באחזקת הבית, בפרנסה.

כל הקשיים הרגילים של זוג צעיר - להכפיל בכמה וכמה...

בגידול הילדים? באחריות?

 

ובלי הזוגיות - 

לימודים, לימודים גבוהים, מציאת פרנסה שאפשר להחזיק בה יותר מחודש, 

תשלום חשבונות, מס הכנסה, דירות, מילוי מסמכים, סדר ונקיון, תקשורת מול בני אדם...

 

מי שבוחר לא לקחת תרופות (כמו בעלי), הרווח של לא להרעיל את הגוף שלך לטווח ארוך

הוא ענק, אבל רק אם אתה מסגל לעצמך אורח חיים שתומך בזה,

כמו ספורט קבוע (ריצה, שחייה), 

אכילה נכונה (כל אחד ומה שהוא - אבל הבסיס לכולם זה בלי קמחים ובלי מוצרי חלב)

וסיגול הרגלי חיים תומכים.

מומלץ להתייעץ עם מומחים לנושא.

 

לדעתי זו בעיה שנובעת ומתרחבת משלושת הדברים שכתבתי בסוף.

עם הרבה הרבה פן נפשי ומשפחתי.

צדדים לכאן ולכאןנפש חיה.
בגדול

זה דבר שמביא איתו הרבה ברכה
אם הוא מטופל נכון .
המצב הוא נתון איך להתייחס זו בחירהאחת בלתי מזדהה

אני ברוך השם בדברים שמעניינים אותי... מוכשרת, מוצלחת,ואני באמת מאד מנצלת את הכוחות שלי, אני מאד אוהבת לעשות תוכניות קיטנות ו... ועוד כל מיני דברים... רק לפעמים כשזה לא מעניין באמת לא ברור לאן כל המרץ נעלם...

המילה הפרעה היא צורמת*שיר*

זה כמו שנגיד שמי שצריך משקפיים יש לו "הפרעת ראייה". 

מה שנכון נכוןאחת בלתי מזדהה

אז איך את רוצה לקרוא לזה?

כמו שזה צורם לי לדוגמא כשהמטפלת הרגשית שלי אומרת לי קשר טיפולי, מצב נפשי וכו' הרבה פעמים זה פשוט נשמע רע!

תאמיני לי, פעם רציתי להיות מטפלת רגשית היום אני חושבת שאני בחיים לא יהיה, זה מקצוע דוחה!!!

או שתהיי מטפלת רגשית בסגנון שנראה לך נכון יותרyr

יש הרבה שעובדות/עובדים בסגנונות שונים מאוד ממה שתיארת

שווה להתחבר לבעלי קשבאחת בלתי מזדהה

הם לא יודעים מלא דברים, אבל את הדברים המעניינים הם יודעים הכי טוב

חייבת להגיב..שינוי
ADD ו- ADHD
הן הפרעות נוירולוגיות. חוסר בדופמין במוח.
הפרעה מולדת.
פשוט ככה.
הן מושפעות מדברים חיצוניים, מתגברות כשיש קשיים רגשיים ללא ספק (ולפעמים רבות גם אוטומטית מתלווה אליהן קושי רגשי בגלל קשיים מרמת הילדות המוקדמת והלאה, אני זוכרת רגעים כבר במעון ובגן 3 שהענישו אותי. ממש זוכרת).
הרבה פעמים יש אנשים שבילדות יש להם ADHD ובבגרות הם מצליחים להתגבר על ההיפראקטיביות אבל עדיין החוסר בדופמין (או בחומרים דומים אחרים) במוח גורם לבעיות.
כמו קושי בסדר וארגון.
קושי בניהול זמן.
קושי בריכוז לטווח ארוך.
באמת אנשים עם קשב כמו שכתבו מעלי יכול מאוד לעזור להם סדר יום קבוע ומאורגן שלא יוכלו לסטות ממנו שיכלול אכילה נכונה, ספורט וכו'.
אבל מראש קשה להם הרבה יותר להיכנס בכלל לאורח חיים כזה.
וברור שאי אפשר להסיק מזה שלא הייתה מתפתחת אצלם הפרעת קשב אם היו אוכלים נכון או עושים ספורט מאז שהיו נולדים.
אגב בגלל שזה נוירולוגי זה גם הרבה פעמים עובר בגנים.

ויש לזה גם יתרונות-
כמו חשיבה מחוץ לקופסה.
סקרנות רבה.
חלוקת קשב (לא תמיד).
יצירתיות.
ולרוב אייקיו גבוה ויכולות לימודיות גבוהות (שגורמות לכך שחושבים שילדי קשב הם עצלנים).
יואווו אני בשווקקק!!! זה לא אמיתי אני יודעת!!!!נקומה נא

תגידו לי שהכל חירטוטים! ושטויות! וסתם הפצות מיותרות

מה קרה?קרן-הפוך
נכון! זה שמועות לא נכונות ושקריות!!רוצה רק לשיר

לא להאמין!!!

הלוואי!!! אעאעא. שיואו!מבוע

ריבונו של עולם גם אם חלילה זה נכון, אולי תעשה שלא יפרסמו אתזה?? למען שמך! זה חילול ה' נוראי אם יפיצו שדבר כזה נכון וגם לאנשים כבר לא יהיה אמון ברבנים.. למענך אלוקינו!!

בהנחה שהבנתי על מה מדברים פהמבוע


למענך אלוקים..רוצה רק לשיראחרונה

תוציא לאור צדקת וגדולת הצדיק,

 

דוד המלך בתהילים.. כי קמו בי עדי שקר..

אבל אכן. יצא צדקתו.

 

אנא. אנא.

אי אפשר לדעתבאהבה ואמונה!!

אבל לבינתיים זו שפיכות דמים נוראית

זה רצח. פשוטו כמשמעורוצה רק לשיר


מישהו כאן רואה "פוראבר"?היוצרת

עזרה דחופה!

הבנתי שאתה מעודכן בשלל הקישורים מהדרייבהיוצרת

אשמח שתעזור- @נער מתבגרר (אם זה אתה)

צריכה את עונה 2 פרקים 6, 7

יש ביוטיוב ראיתיאור שמחה
אני חסומה...היוצרת


מישהו?היוצרת

מישהו מוכן לעזור?

לא הבנתי מה את צריכהאור שמחה
יש בוואטסאפ ובפייסבוק ערוץ "סרטים וסדרות בדרייב",היוצרת

שבו יש קישורים לעונה 2 של פוראבר בדרייב.

אני צריכה את הקישורים, תודה!

כי יש לי חסימה במחשב.

אין את הקישורים מההתחלה.קרן-הפוך

תודה רבה רבה לכם!!!!היוצרת


ואם מישהו מוכן להעלות את הפרקים שמתחדשים, תודה!היוצרת


העלו פרקים 11 12. מישהו מוכן לצרף קישור?היוצרת


מישהו?היוצרת


יש לכם קישןרים של התחנה?אור שמחה
יש לי חלק. אשמח גם לפוראברהיוצרת


אני יודעת שיש בטרפתטוש
ראיתי חלק מהפרקים בטרפת .יש שם את כל הפרקים???.אור שמחה
חסומה........היוצרתאחרונה


נורמאליים או לא? מה אתם חושבים? וצריך בכלל להיות מושג כזה?שרה את חייה
אף אחד לא נורמאלי
להיות נורמאלי זה לא נורמאלי
ואם כולם היו נורמאליים העולם היה משעמם
אז למה אנחנו פוחדים כל כך
ממי שלא רגיל, ממי שלא נורמאלי,
ממי שהולך בדרך שלו
בדרך שהחיים נתנו לו
בדרך שה' נתן לו
בעצם כולם כן נורמאליים
כולנו מנסים להיות
כולנו הולכים לפי הנורמות החברתיות
כולנו מפחדים לא להיות נורמאליים
ומצד שני אנחנו מנסים לא להיות
לא ללכת בדרך שבה צריך ללכת
אנחנו שוברים ת'גבולות, שורפים ת'חוקים
אבל כולנו עושים את זה
אז אנחנו נורמאליים או לא?
בואו לא נחשוב עלזה פשוטסיבכתנימבוע


חחחחחחס וחלילה! הרי בשביל זה אנחנו פה... באמת צ"ע. שאפו!מתנחל בדם
אחלה אז זאת דעתי:מבוע

צריך להיות נורמאלים? ממש בכלל לא.

 

נורמאלי= עושה מה שכולם עושים. לא חורג מהנורמות החברתיות.

לדעתי בנאדם לא צריך לחשוב על מה כולם עושים כשיקול למה לעשות בעצמו.

לא כל מה שמתאים לכולם מתאים גם לך.

כל אחד הוא דמות בפני עצמו וכדי שהוא יבצע בעולם הכי טוב את השליחות שלו הוא לא צריך לחקות את כולם.

 

מה שכן זה שצריך לשים לב שכשעושים דברים שנוגדים את הנורמות החברתיות אז שזה לא יעשה חילול ה'.. 

 

אגב, רוב העם נורמאלי וזה רע לדעתי.

(*חוצמיזה, באופן כללי- בד"כ בכל איש נורמאלי יש גם לפחות משו אחד שהוא לא נורמאלי בו. קוראים לזה שריטות) 

 

@שרה את חייה

 

ממש התחברתי למה שכתבת*שיר*

זה מקסים. אני חושבת שזה מורכב ברור שלא צריך ללכת אחרי העדר מצד אחד. מצד שני יש קוד חברתי בסיסי שכולם שומרים עליו וחשוב להכיר אותו וכמובן לקיים

למה חייב לקיים קודים חברתיים בסיסיים?מבוע


..הר ומדבר

@חוני המעגל פינות בקללל

מה זה משנה? אנחנו פשוט צריכים להיות אנחנונעה ונדה


וואלה צודקת..רק מעט פשטות

אבל תכל'ס שכל אחד יחיה את עצמו! בלי לפחד מהחברה! שיגידו כולם מה שבא להם! אנחנו נהיה אנחנו בלי בושה! בעז"החיוך

ומי בכלל יכול להגדיר מה זה להיות נורמאליים?? 

לא מסכימה עם זה..

אני נורמאלית בדרך שלי, באופי שלי, במה שאני מאמינה ורוצה לחיות כמוהו!

ולכן הכי נורמאלי זה לחיות את הנורמאליות שבעיניך היא הנורמאלית..

נורמאלי=אמתnk

והאמת היא גדולה ומתגלה בהרבה צורות.

התורה היא אמת ודרכה אפשר ללכת בדרך האמת בעולם.

היי כולםשרה את חייה
אני שמחה שהרבה אנשים הגיבו (יותר ממה שציפיתי)
האמת שמאז שכתבתי את זה עד שהעלתי עבר שבוע, ומאז שהעלתי עברו יומים ובזמן הזה יצא לי לחשוב על זה ועל מה שהגבתם, ויש דברים שכתבתי שאני לא מסכימה איתם, אני יגיד לכם למה זה מעסיק אותי
יש הרבה אנשים שיגידו שאני לא נורמאלית.

זה לא בדיוק נורמאלי שבתחילת שנה לא הגעתי חודש וחצי לבצפר כי הייתי במצב... פסיכופתי, שאני לוקחת תרופות שגורמות לי להיות כל הזמן עייפה, ובגללן קשה לי לקום בבוקר ואני מאחרת כל יום בטירוף, שהפסקתי לכתוב לכמה זמן כי ניסיתי להדחיק את הכול וזה אחד הדברים שאני הכי אוהבת לעשות.
שהיה לי פער ענקי בלימודים והשלמתי אבל עדיין הרבה דברים שאני יודעת שאם זה לא היה קורה הייתי יותר טובה בהם.
שראש השנה, סוכות ושמחת תורה היו בשבילי סיוט אחד ענק. כשכל כך חיכיתי להם והם פשוט נהרסו.
שבגלל שאז הרגשתי מכוערת, שיניתי את המראה שלי אחר כך. בקושי יש אנשים שיודעים את זה עליי כי אני מפחדת מסטיגמות, אני יודעת שיש אנשים שישנו את הדעה שלהם עליי.מתוך החברות שלי, רק אחת יודעת. כשמדברים איתי/לידי על חולי נפש זה עושה לי רע.

אבל הייתי מוותרת על כל זה?! בכלל לא, כי גם קרו לי בגלל זה דברים מדהימים.
אם פעם הייתי שקטה כזאת וביישנית, שאין לה כל כך מה להגיד לאנשים, שלא מחייכת יותר מדי, הפכתי לאופטימית,שמחה, אני כל הזמן צוחקת, מדברת ואנשים אומרים לי את זה, שהשתנתי, שאני יותר נחמדה ממה שהם חשבו.
ואני יודעת להגיד שהשינוי לא בי כי זה היה בתוכי כל הזמן, השינוי הוא בגישה שלי בדרך הסתכלות על החיים.
וואוו יצא ארוך בטירוף😅 מקווה שקראתם.
אתה צודק לא אמרתי את זה נכוןשרה את חייה
אין לי הסתייגות מזה, אני מכירה אחד כזה ממש מקרוב (אח שלי) וכל המשפחה מתמודדת עם זה ביחד. מפריע לי שאנשים אומרים "משוגע/ת" "חולה/ת נפש" "צריך/ה אישפוז" משום מה לאנשים יותר קל להגיד את זה מאשר "חרש/ת"
מפריע לי שאנשים מדברים על זה כאילו הם ממש מבינים בזה כשהם לא יודעים כלום
היה לחברה הכי טובה שלי קטע שהיא "חקרה" על זה היא דיברה על זה כל יום כל היום וגילתה תובנות חדשות ומה שהיה לי בראש כל השיחות זה: את יודעת שחברה שלך היא סוג של אחת כזאת?!
כאילו אני מתמודדת, אבל זה לא מחלת נפש... מה שיש לאח שלי זהשרה את חייה
רציני...
לאנשים יותר אפשר להגיד צורם באוזן כשאומרים חירש, מפגר עיוור,שרה את חייהאחרונה
כאילו על דברים חיצוניים, אבל "חולי נפש" זה סבבה להגיד "כי אנחנו לא מכירים אנשים כאלה" שאגב זה בכלל לא נכון יש המון אנשים כאלה מסביבכם רובם לא יגידו לכם כי זה ממש לא מקובל בחברה. אם אני מכירה מישהו פנים אל פנים אני יגיד לו על זה רק אחרי שאני ממש סומכת עליו וגם אז בכלל לא בטוח. כמו שאמרתי רק אחת מהחברות שלי יודעות...
נרומה לי - אני לעצמיאחת בלתי מזדהה


הרבה פעמים אמרו לי שאני לא נורמלית 🙊טוש
ואני בסדר גמור זה פשוט שיש מעשים שבעינך הם נורמלים. ובעייני חלק מהאנשים הם לא נורמלים. כל אחד צריך לעשות מה שהוא חושב ולא מה יחשבו...
חוצמזה חשבתם פעם מה בכלל הפירוש של המילה נורמלי - תחשבו עלזה
מתבסס על נורמה חברתית...שרה את חייה
גם לי אומרים ברור ואני לא לוקחת קשה גם אני משתמשת בזה,שרה את חייה
אבל כשחושבים על המשמעות...
שוב נפלתי .חטאתיאור שמחה
נמאס לי פשוט נמאס .אני מרגישה הרגשה מגעילה אפילו מבחינה פיזית זה משפיע עליי.מה עושים? קראתי המון קטעים של רבנים שאומרים שד' תמיד מקבל אותנו תמיד בזרועות פתוחות.אבל הבעיה היא שבגלל זה אני 'מרשה' לעצמי לחטוא.ואז שוב מרגישה הרגשת מרירות. מה עושים איך משתלטים ומתגברים?
מעסיקים את הראש בדברים אחריםנפש חיה.
ואז אין מקום לעוד מחשבות להיכנס .
גם מי שחטא במזיד עשרות פעמים יכול לחזור בתשובהתן חיוך!!!!

העיקרון הוא - אין יאוש!!

..להיות בשמחה!!!
מה ש@נפש חיה. אמרה.
הקוצק'ער אמר "רצוני שלא תחטאו, לא מפני שאסור לחטוא, אלא מחמת חוסר פנאי לחטוא".

וכמובן לזכור שהמטרה בסופו של דבר זה להתקרב לה' יתברך כמה שיותר. הנפילות הם הקפצה להתקרבות אבל כמובן שעדיף שלא ניפול.
לזכור שאין יאוש ותמיד אנחנו אהובים על אבר, לא משנה מה עשינו, ודווקא בגלל זה אנחנו צריכים לשמח את אבא כמה שיותר, לאבא כזה שאוהב אותנו בכל מצב לא מגיע שנעשה את רצונו באהבה, בשמחה ובלי להתייאש?
תתחברי חזק למקום בנפש שכיף לך ואת מרגישה קדושה וטהרה כשאתחסדי הים
לא חוטאת.
בהצלחה רבה. כח רב בך. יש לך כנפי רוח!
כשקשה לך סימן שאת בעליהבאהבה ואמונה!!


יש סרטון קצר ופשוט של הרב יהושוע.. מוזמן לצפותאניייי
קראת אזמרה של רבינו?מבוע


קישור לויקיטקסט, זה אולי נראה קצת ארוך אם קוראים בלי חשקמבוע
אכתוב לך שיר יפהאחת בלתי מזדההאחרונה

 

במנגינה של עוברים באדם רצונות ..... אין אדם שלא יכול...

א.

עוברים בי ה' רגשות ותחושות

רוצה להתקדם שואפת לנסות

רוצה להורים להשיב ולכבד

רוצה בכל הלב אך כבד

היצר מנסה

את הגבולות חוצה

מוחץ הוא ומפיל

רומס אותי כמו פיל

מרימה את הידיים שהיצר יגמר

נו שזה יקרה לפני שאשבר

 

 

פזמון:

ויש קול אחד שקורה אלי לעלות

אפשר ליפול להתייאש

אך גם אפשר לצעוק פה יש

כי אם ה' סובב שכך יהיה הכל

סימן שזו הדרך בשבילי לגדול

ויש קול אחד שקורה אלי לעלות

אפשר ליפול להתייאש

אך גם אפשר לצעוק פה יש

כי אם ה' סובב שכך יהיה הכל

סימן שזו הדרך בשבילי לגדול

 

ב.

 עוברים בי ה' רגשות ותחושות

רוצה להתקדם שואפת לנסות

רוצה להיכנע להסכים להתכופף

לשמוע בקולם, לשטף

אולי רק ננקה

אך בי הוא שוב מכה

החדר נסדר

אלי הוא שוב חודר

מרימה את הידיים שהיצר יגמר

נו שזה יקרה לפני שאשבר

 

פזמון...

 

ג.

 עוברים בי ה' רגשות ותחושות

רוצה להקדם שואפת לנסות

רוצה לממש להגשים יכולות

להתעלות ורק לעלות

אך יש פה נפילה

הדרך לא סלולה

ואיפה היא עכשיו הדרך העולה

אם אני חייבת ודאי גם יכולה

בעצתך תנחיני, עיני בך תולה

 

כן יש קול אחד שקורה אלי לעלות

אפשר ליפול להתייאש

אך גם אפשר לצעוק פה יש

כי אם ה' סובב שכך יהיה הכל

סימן שזו הדרך בשבילי לגדול

כן יש קול אחד שקורה אלי לעלות

אפשר ליפול להתייאש

אך גם אפשר לצעוק פה יש

כי אם ה' סובב שכך יהיה הכל

סימן שזו הדרך בשבילי לגדול

היום שבעה וארבעים יום שהם שישה שבועות וחמישה ימים בעומרספירתהעומר

"47.jpg"


הרחמן הוא יחזיר עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אמן!

תיוגים


🔺🚧 קפיץ 🔺🚧ספירתהעומראחרונה
רוצה לכתוב להם.אור שמחה
יש איזשהו מקום שאפשר לכתוב לחברי כנסת ויש סיכוי שאולי הם יראו את זה?
הכוונה למי?אור שמחה
לכמה מהם.איך משיגים?אור שמחה
תודה ענקיתאור שמחהאחרונה
סקר לבנות : אתן הולכות עם מכנסיים מחוץ לבית ספר?נעמה ברקוביץ
ברור שלא!!!! שה' ישמור מה זה השאלה הזאת??תן חיוך!!!!


ממש לאnrho100


ממש לאnrho100

וגם לא עם חצאית מעל הברך!!!!

לא. השאלה היא בכללי, לא קשור למחוץ לבצפר או בפנוכו לדעתימבוע

השאלה היא אם את שומרת על הלכות צניעות מינימליות גם כשאף אחד לא מכריח אותך במילים אחרות (למרות שיש את ההורים, אל בציבור שלנו ב"ה מקבלים גם את מי שמחליט/ה לחיות בדרך אחרת)

זה לא הנושא שלי אבל עדיף מכנסיים על פני חצאית קצרה בוודאותצעיר מתנשא


נכון, אבל לא עדיף פשוט ארוכה?..תן חיוך!!!!


פשןט ארןכה? זה ממש לא פשןט.אם זה היה פשוטאור שמחה
השאלה לא הייתה נשאלת
אוקי אולי את צודקת..תן חיוך!!!!


לעשות את האמת זה הכי פשוט בעולם לדעתי. קשה לי להבין אנשיםמבוע

שקל להם לעשות משו שהם יודעים שהוא לא האמת. אין שמחה וסיפוק יותר גדולים מלפעול עם האמת ועם רצון ה' יתברך!!

 

יכול להיות שבהתחלה יהיה קושי חברתי מבחינת איך החברה תקבל את זה (ואם לא מתקבל בצורה יפה אולי זה לא חברות מספיק טובות? או שאולי החברות האלה מונעות ממך להתקרב לה' יתברך שזה מהות החיים ואז כדאי למצוא חוץ מהם עוד חבורה של בנות עם שיח של עבודת ה' ולהתחבר אליהם בנוסף) או אולי עלול להיות קושי מבחינת נוחות, אבל מתרגלים (בדיוק כמו שחילונית תשאל איך נח לנו עם שרוול בקיץ? מתרגלים ולא שמים לב)

לאטוש
לא הולכת אבל די רוצהאור שמחהאחרונה
ארוחת ערבאור שמחה
חחחח זה מצחיק, אבל אני שואלת כי תמיד אני נתקעת בזה, או שאני בשרית, אן שאני לא יודעת מה לאכול גם אם אני לא בשרית כי אני רןצה משהו קל בערב(מומלץ) ואני פשוט לא יודעת מה ובמיוחד כשאנחנו טיינייג'ר רעבים.מה אוכלים??
וואי אחותתתרק מעט פשטותאחרונה

שאלה קשהאפאטי

אני אישית שרופה על טוסט עם חמאה - פשוט וטעים!!

וואי תכל'ס מבינה אותך..

טוב תקשיבו לי.אור שמחה
יש לי בגרות ביום חמישי בתנך.מאמינה שיש כאן עוד הרבה כמוני.מתחננת, תנו לי טיפים כדי לשבת מהכסא וללמןד נורמאלי בלי להשתעמם, ובלי כל 5 דקות הפסקה כי אני מתה מזה ויוצאת מדעתי.החומר משעמם.מה עושים כדי לרצות ללמוד??!!
לומדים עם סטופרלחייך
שימי סטופר של חצי שעה ואז הפסקות קצרות/ תלמדי עם מוזיקה.. וקודם החומר שאת יותר אוהבת
לקחת ריטלין*שיר*


נהיים בלחים וחושבים שבלי ציונים טובים וכו' לא יהיה לך איךמבועאחרונה

לפרנס משפחה

בתור נוער מתגבראור שמחה
אתם חולקים חדר בבית או שאתם לבד? (בהכי כייף של החיים)
והאם אתם מרוצים מיזה?אור שמחה
לבדברוך השם
מרוצה
כןnrho100

 באופן כללי יותר כיף מלהיות לבד.

התכוונתי שאני חולקת חדר ומרוצה.nrho100

אני חולקת אותו עם אחותי שהיא שנה מתחתי אז מלא פעמים מדברים עד שעות לא  שעות על כל מיני נושאים וזה ממש כיף.

לבדכיפת ברזל-סרוגה
בתור בן זקונים כולם הלכו
לבדלהיות בשמחה!!!

מרוצה. ישתבח שמו!

לא לבדביחד ננצח
לא מפריע לי כרגע,שנה הבאה עוזבת את הבית
בקיצור אחלה חיים יש לכם אם אתם מרוציםאור שמחה
באולפנה חולקת חדר כמובן- מרוצה מזה, חיים מלאים וכורגע שלם

בבית- לבד

אני אדם של אנשים כך שהייתי שמחה להיות עם עוד מישהו..

אבל בכללי מרוצה מהבחינה שיש לי מרחב ליצור.

חולקים. רוב הזמן לבד..תן חיוך!!!!

ממש כיף דווקא

איזה כייף לכם.זרקו מילת עידוד-אני לא לבד בחדראור שמחה
הכל לטובהברוך השם
בטח יש בזה יתרונות
לבדהייתי חוזרת

מרוצה

תלוירגביסט
בבית לא בישיבה כן
מה? זה אמור להיות הפוךצעיר מתנשא


למה בית לבד ישיבה עם חברהרגביסט
לבדטוש
ברור שמרוצה
חולקים ומרוציםבאהבה ואמונה!!

 

לבד..מבועאחרונה
עבר עריכה על ידי מבוע בתאריך כ"ו באב תשע"ט 00:50

מרוצה, אבל זה כי אני אוהבת להתבודד כזה לפני שאני ישנה.. מי שלא עושה אתזה (אז שיעשה ואם לא..) אז מה העניין לא להיות עם עוד אחים בחדר? כל עוד הם לא מעצבנים מידי

תחרות פסיפס פסיפס

כן כן!
אנחנו מכריזים בזאת על תחרות פסיפס.
תייגו, שתפו, שלחו בדואר - שיגיע לכמה שיותר מוכשרים 
התחרות פתוחה לכולם, גם למי שעוד אין לו משתמש בפסיפס, אז גם חברים שלכם בפנים.
אה, ושמעו משהו, אנחנו רוצים שהתחרות תגיע גם ללוחות מודעות בישיבות ובאולפנות. מי שידפיס, יתלה, יצלם וישלח לנו יזכה בשיר מחורז לגמרי לכבודו שיתפרסם בעמוד הפייסבוק הלהיט שלנו. אנחנו יודעים שזה החלום של כולכם. (דברו איתנו לפני, נשלח לכם את הקובץ המקורי להדפסה)

אוהבים פרח

לפרטים, נחסוך לכם את סריקת הברקוד: https://www.inn.co.il/Mosaic/Article/19

 

יש למישהו את הסרט פלונטר(רפונזל)והוא יכול לשלוח לי אותו למייאחת מהגלובוס

ל?

יכול להיות שלי*שיר*אחרונה

בודקת ואעדכן בפרטי

היום שישה וארבעים יום שהם שישה שבועות וארבעה ימים בעומרספירתהעומר

"46.jpg"


הרחמן הוא יחזיר עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אמן!

תיוגים


היום חמישה וארבעים יום שהם שישה שבועות ושלושה ימים בעומרספירתהעומר

"45.jpg"


הרחמן הוא יחזיר עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אמן!

תיוגים


🔺🚧 קפיץ 🔺🚧ספירתהעומראחרונה
שבעיסטים תתעוררו על החיים שלכםאור שמחה
לא נמאס לכם להיות כל היום בין 4 קירות והמוח עובד בלי הפסקה? לי נמאס , זה הגיע למצב של בכי וסטרס מטורף,חוסר שעות שינה, כאב ראש ונמאס לי !מה עושים?
וואיוואי.להיות בשמחה!!!
בהצלחה עצומה!!

נחת נחת. רוגע(:
איך מגיעים לנחת ורוגע? @להיות בשמחה!!!!אור שמחה
ממ.. פשוט נחתלהיות בשמחה!!!
מחילה, אני לא יודעת להגיד איך לעשות את זה, פשוט עושים את זה.
זה איזה שינוי בראש של פשוט לעשות.
אני רוצה לשמוח? אז פשוט לשמוח(:
להפנים שאנחנו עבדים של ה' ולא של הישיבה/אולפנאמבוע

שאנחנו סתם זורמים עם הזרם וזה ממש לא המצב האידיאלי להיות 12 שנה באטרף ולהקדיש את חיינו למען הציונים

מותר להיות משוחררים (לדאוג להרגיש ככה גם), להשתדל לא לוותר על דברים שרוצים לעשות כי יש בגרות, אלא מקסימום להבריז משיעור פחות קריטי וללמוד בו..

שכשנגיע לשמיים לא ישאלו אותנו כמה למדנו (מקצועות חול לפחות)

 

*אולי תדבר עם הישיבה או משו שיתנו לך יותר אוויר.

נגיד פתור משיעור מסוים או לאדעת מה

אם לא נותנים אז נגיד תחליט שכל יום אתה מבריז משיעור אחד לפחות או משו למען בריאות הנפש

 

בהצלחה(: מקווה שעזרתי

אופאור שמחה
אני לא קולטת את זה , זה פשוט מטומטם ללמוד 12 שנה בשביל ציון.משרד חינוך מפגר לא סובלל אותו
את צודקת מאה אחוז נשמה!מבועאחרונה

תורידי לחץ מהלימודים.

תפנימי שזה לא המהות של החיים (לפחות לא השיטה של משרד החינוך ולא המקצועות חול).

חוץ מלהוריד לחץ תדאגי גם לעשות הרבה דברים משחררים (נגיד ללכת למעין עם חברות, להבריז, להתבודד, לשכב סתם על המיטה, ללכת לסניף, לצחוק עם חברות)

אל תוותרי על דברים שאת אוהבת בשביל הלימודים. נגיד יש אירוע משפחתי אז ברור שהולכים, נגיד סתם חברות קבעו בגנ"ש או משו אז ברור שהולכים (אלא אם כן נגיד יש דברים מסוימים שחבל להידפק איתם לכל החיים, אם נגיד את יום לפני מתכונת ולא למדת ואת לא מוכנה אז להפעיל שיקול דעת)

 

מערך פעולות בנושא המדיהאביעד בן עוליאל

שלום לכולם!

מצורף פה חוברת למערך פעולות בנושא המדיה, הכוללת הקדמות למדריכים. 

מוזמנים להפיץ אותה בכל דרך. 

זו מהדורה ראשונית של החוברת, והיא תשתכלל ככל שנקבל פידבקים מכם. 

להערות, הארות, יצירת קשר ותרומות מוזמנים לפנות למייל aviadbenuliel@gmail.com 

20190529001012.pdf

מתוך ההקדמה לחוברתאביעד בן עוליאל

מרן הרב קוק זצ"ל נקרא בפי רבים הראי"ה. אחד מהדברים שאפיינו יותר מכל את הרב קוק היא היכולת שלו לראות - לראות את המציאות בהווה. רבים מצליחים להיות חכמים אחרי מעשה - להגיד במה ההוא טעה, ומה זה היה צריך לעשות כדי להצליח. אחרים מתאפיינים ביכולת לנבא ולחזות - הם יודעים להגיד לכל אחד מה המעשה המדויק שהוא צריך לעשות, ואם הוא נכשל - הלא זה רק מפני שאינו הקשיב להם. מעטים הם האנשים שמיישרים מבט אל ההווה, הם מבינים כי מרחב הפעולה האמתי שלנו נמצא כאן ועכשיו, במציאות שנמצאת מולנו. הם מבינים כי העבר והעתיד הם חשובים ביותר לצורך העבודה בהווה, אך ההפלגה היתרה במחוזותיהם היא מסוכנת לאין ערוך. "היום לעשותם - ולא מחר לעשותם".

בזמנו הצליח הרב קוק להסתכל על המציאות, ולאבחן אותה בצורה המדויקת ביותר. הוא ראה דור מורכב - מחד היה זה דור שכפר בכל מסורת בית אבא, הוא עזב את דלתות בית המדרש בטריקה ובז לכל מה שהתורה מייצג. מאידך, היה זה דור של אידיאלים, של מסירות נפש ושל תביעות מוסריות עילאיות. הרב קוק הצליח בעינו החודרת והעמוקה לזהות את חולשתו וגדולתו של הדור כאחד - כל זה נבע מהיכולת לראות את המציאות כפי שהיא עכשיו. לו היה מסתכל על הדור דרך המשקפיים של האתמול - היה זה דור איום ונורא, היכולת שלו לראות אותו דרך המשקפיים של ההווה - הייתה נקודת החידוש שלו, והיא זאת שהצליחה לזהות כי המקור לכל הכפירה שאפיינה את דורו היא הדרישה והתביעה לאמונה שלמה יותר.

הציבור שלנו, שהולך בדרכו של הרב קוק, במידה רבה נופל בנקודה הזאת בדיוק – בחוסר היכולת לראות את ההווה. אנחנו אמנם יודעים טוב מאוד לצטט את הרב קוק, לדבר על דור החלוצים שבנה את המדינה, לספר בערגה על הבעיות שעמדו מולם המתיישבים החדשים. אנחנו יכולים לדבר בפעולות עם חניכים שלנו על אידיאלים גדולים ונישאים, על תיקון עולם במלכות שדי. אין ספק - אנחנו טובים בלדבר על העבר והעתיד. אבל האם אנחנו מצליחים גם לראות את ההווה? לראות מה הפגמים של דורנו שלנו? מה המשימה שלנו היום? מה "ה' אלהיך שואל מעמך" במקום בו הוא שם אותנו?

כמובן שזאת שאלה גדולה ורצינית מאוד, אנחנו בחוברת זו עסוקים בזווית אחת שלה. אמנם זווית זאת היא גדולה ומשמעותית בדורנו - המדיה והשלכותיה. היו מספר מהפכות לאורך השנים ששינו את פני ההיסטוריה - המצאת הדפוס, המהפכה התעשייתית, המצאת החשמל, המהפכה הצרפתית ועוד. לא יהיה זה מוגזם לומר כי אנו נמצאים בעיצומה של מהפכה כזאת, איננו יודעים עוד לאן היא תוביל, אך יש כאן שינוי של העולם בקנה מידה היסטורי.

כמו כל דבר, המהפכה הזאת אמורה להוביל את העולם להתפתח ולהתקדם. ואמנם בינתיים היא גובה ממנו מחירים עצומים. הנזק שהיא גורמת לנו פוגע בכל מרחבי החיים שלנו. ועלינו מוטלת החובה לעסוק בהם.

סוגית המדיה מזמנת לפתחנו אינספור דיונים ותתי דיונים שעלינו לעסוק בהם. פסיכולוגים רבים אומרים כי שני התחומים הכי ממכרים כיום הם פורנוגרפיה ומשחקי מחשב. ביחס לתחום הראשון המצב כיום הוא ממש שעת חירום - הנגע שפשה בעולם חדר אל המגזר שלנו והוא מכה ומפיל חללים רבים. עפ"י סקר שערך ד"ר יניב אפרתי עולה כי 96.8 אחוז מהבנים הדתיים נחשפו לתכנים בעיתיים באופן לא מכוון, 'רק' 80.6% נחשפים באופן מכוון לאותם תכנים. המצב אצל הבנות אגב לא מזהיר בהרבה - 91.5% מהבנות נחשפות לתכנים האלה בטעות, 33.9% בכוונה. כשאנחנו אומרים תכנים בעיתיים אין הכוונה למי שאינו עומד בכללי הצניעות שמציב השו"ע, הכוונה היא לזבל שבזבל שנמצא במעמקי האינטרנט. הנתונים האלה צריכים לזעזע ולטלטל כל אחד מאתנו עד עמקי נשמתו. ההשלכות שתופעות אלה טומנות בחובם הם הרס וחורבן - הרס מוסרי, הרס תרבותי, הרס חברתי ואנושי.

העיסוק בסיכונים והאתגרים של המדיה לא נגמרים כאן - סדרות טלוויזיה וסרטים הפכו לחלק מעולמנו. הם מעצבים אותנו, את אישיותנו ואת עולם הערכים שלנו. משחקי מחשב מנוונים את המוח שלנו. אנחנו מתמכרים לאשליה שמוכרים לנו - וחיים שלמים נעלמים להם.

הדברים כאן הם רק פתיח ועל כן אנחנו לא מתחילים באמת לגעת בסוגיות האלה, אך יש פה קריאה - קריאה לעיסוק בנושאים האלה. קריאה למצוא את השביל והדרך - לנסות להבין מה ה' דורש מאתנו היום הזה.

יש שני משמעויות למילה לנסות - האחד מגיע מהמילה ניסיון, והשני מגיע מהמילה להתנוסס. אין ספק כי הנושא בו אנו עסוקים הוא אחד הניסיונות המשמעותיים של דורנו. אמנם חשוב לזכור כי אם נצליח לעמוד בניסיון זה - הניסיון ינשא אותנו. ובדבר בו אנו נופלים כיום - נתנוסס לנס לכל העמים.

עיקר העיסוק בחוברת זו אמנם יהיה ב'סור מרע', אך חשוב לזכור כי בסופו של דבר עלינו גם להגיע ל'עשה טוב'. אין ספק כי כגדול הסכנות שיש במדיה - כך גם גודל הפוטנציאל.

-----

מדריכים ומדריכות יקרים! מיוחד הוא הנושא בו אנו עסוקים בחוברת זו שכן ההתמודדויות איתם הוא מתעמת אינם שייכות רק לחניכים אלא גם לנו. הנפילות באינטרנט אינו רק מנת גורלם, העולם התרבותי שהם ניזונים ממנו ומקבלים את ערכיהם ממנו הוא במידה רבה גם עולמנו, והקשיים לבצע את השינויים הנדרשים כדי להגיע לעולם יפה יותר שייכים בנו ובהם כאחד.

עובדה זאת מחד יכולה להקשות עלינו להעביר פעולות בנושאים האלה, אך מאידך היא יכולה להוביל אותנו למקומות חדשים ביחסים שלנו עם החניכים ובהשפעה שלנו עליהם. במקום לראות את הפעולות בנושא זה כמסר ברור שבהיר אצלנו ויש להעבירו כמות שהוא, יש לראות את זה כמסע שאנו עוברים יחד עם החניכים.

כיום, העיסוק בנושאים אלו מגיע בעיקר דרך הנתיב של החינוך הפורמאלי - בבית הספר, ובתנועות הנוער נושאים אלו כמעט ואינם נידונים. ולמרות היתרונות הברורים של מורים ואנשי מקצוע, יש משהו למדריך שלעולם לא יהיה להם. המקום שלנו כמדריכים ומדריכות בשביל החניכים הוא מצד אחד של דמות בוגרת ומחנכת, ומצד שני של מישהו שהוא גם חבר ויכול להיות אוזן קשבת. פעמים רבות חניך ירגיש בנוח לדבר על הנפילות שלו דווקא עם מדריך. ולפעמים חניכה תרגיש יותר חופשיה לדבר עם ההתמכרות שלה לסדרות דווקא עם המדריכה שלה.

החוברת שלפניכם מציעה מספר מערכים קצרים של פעולות. אנחנו ממליצים להשתמש בהם משום שהם מהווים בסיס טוב לפעולות, ואולם חשוב לזכור שכמו כל דבר בהדרכה - ובייחוד בנושא בו אנו עסוקים - האותנטיות שלכם היא קריטית. דברו על הנושאים מהזווית שלכם, מהדרך בה אתם תופסים ומבינים אותם - בסופו של דבר שם אתם נוגעים בחניכים שלכם באמת.

ההמלצה שלנו היא שלפני כל מערך תקראו את ההקדמה ואת הפעולות המוצעות, ואז תחליטו כיצד אתם רוצים לבנות את הפעולה שלכם - אילו משחקים תחליטו להוסיף ואלו להוריד, מה הקטע שלדעתכם יכול להתאים לחניכים שלכם ומה אולי לא.

לכל מערך מצורפת הקדמה, היא נועדה בראש ובראשונה בשבילכם המדריכים והמדריכות, שתוכלו להבין יותר את הנושא בו תעסקו בכל פעם. אולם כמובן שאנחנו מציגים כל פעם זווית אחת של הנושא, ואתם מוזמנים להעמיק בנושא לקרוא אליו עוד, ולדון בו ביניכם.

בנוסף, בסיומו של כל מערך יש הצעה מעשית. יש חשיבות שהדברים יקבלו משמעות מעשית, ואף שלפעמים מדובר במשהו סמלי, יש פה ביטוי של הרצון להביא את הדברים למעשה במסגרת הקבוצתית. גם פה מוזמנים לחשוב על הצעות מעשיות אחרות, כפי שמתאים לקבוצתכם ונראה לכם.

מכאן, הכל בידיים שלכם - בהצלחה...

נא לא להסיראביעד בן עוליאלאחרונה

הסיבה שאני מעלה את זה גם כאן ולא רק בפורומים של תנועות הנוער, כי התוכן יכול להועיל גם לא רק למדריכים.

היום אחד וארבעים יום שהם חמישה שבועות ושישה ימים בעומרספירתהעומר

"41.jpg"


הרחמן הוא יחזיר עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אמן!

תיוגים


🔺🚧 קפיץ 🔺🚧ספירתהעומר
🔺🚧 קפיץ 🔺🚧ספירתהעומראחרונה
אתם לוקחים טרמפים?נקומה נא

נסעתי בטרמפים מירושלים לאריאל וחזרה,

וההורים שלי מזה התעצבנו עלי ואמרו שאני הורסת לעצמי תחיים,

וזה הכי לא "ונשמרתם"

 

תענו בבקשהה

תודהה

מסכימה איתם...להיות בשמחה!!!

גם ההורים שלי לא מסכימים אבל אני בכל זאת נוסעת

אבל כאילו אתלוקחת מבתוך היישוב? או כביש ראשי?נקומה נא


כביש ראשילהיות בשמחה!!!


לא רוצה לחלוק על אף אחד אבל אני חושב שאין שום בעיה לקחת טרמפחסיד חסיד

אבל צריכים להיות מחושבים לפני שלרכב עולים!חושף שיניים

ממ.. בעיקרון אין בעיה אבללהיות בשמחה!!!

אני מבינה את מי שאומר שיש

טרמפים מאורגניםכיפת ברזל-סרוגה
מקבוצות טרמפים או אנשים שמכירים
חיה על טרמפים;)יהודיה שמחה!

מבינה את הדאגה של ההורים.

אבל אם אני נוסעת למקומות שיש בהם אוטובוס פעם ב.. אין. זה פשוט לא אפשרי להיות תלויים באוטובוס.

 

לכן אני משתדלת לעלות רק על בנות. (בטרמפים יש בעיות של איחוד.. צריך ללמוד את זה)

אבל חשוב להקשיב להורים. ממש.יהודיה שמחה!


לא רק ייחוד (מלשון - יחד, לא איחוד= אחדות)נפש חיה.
גם ביטחונית
מתוך דאגה לשלומך.



כאשר הם יודעים שאת נוסעת עם אנשים מוכרים
סביר שיסכימו
אבל זה כשתיחשבי מי שיכולה ואחראית וכו' ...



מבינה את ההורים.
את הקטע הביטחוני כבר הזכירויהודיה שמחה!

אז לא כתבתי.

 

בהחלט.

 

מבינה.

 

אגב, הורי יודעים שאני על טרמפים. אחרי הכל גם הם נסעו עם טרמפים בצעירותםצוחק

 

בשומרון זה קשה לחיות על אוטובוסים. ממש.

נכון. ייחוד בנסיעות הוא לא וודאי אם יש תנועת רכבים בכבישנפש חיה.
מומלץ לברר הלכתית עם רב.
אם יש חלונות שאפשר לראות דרכםהגיגים בע"מ

לא אמורה להיות בעיה של יחוד.

גם ההורים שלי לוקחים טמרפיםביחד ננצח
אין מה לעשות.אין אוטובוסים,וכשיש הם מאחרים,מבריזים ויקרים..זה המציאות.
כמובן שיש קווים אדומים-לדוגמא לא לעלות על אנשים מסוימים ולא לעמוד במקומות מסויימים וכו..
צודקים.תן חיוך!!!!


רק רוצה לציין שהסבירות שיקרה לך משו מתפיסת טרמפיםמבוע

קטנה פי מספר משמועתי מהסבירות שיקרה לך משו כשתלכי לים/ תסעי סתם באוטו עם המשפחה/תחצי כביש או הרבה דברים יומיומיים אחרים שעושים והם מסוכנים בלי לחשוב יותר מידי..

 

ברור שנגיד לא לעלות על ערבים ולהציב עוד כמה כללים וזה

לא בחיים לא עליתי על טרמפטושאחרונה
🌟🌟🌟 שבוע טוב 🌟🌟🌟ספירתהעומר

"43.jpg"


הרחמן הוא יחזיר עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אמן!

תיוגים


שאלה לאיפראקטיבים..רוצה רק לשיר

האם מתי שאתם יושבים על כיסא נוח ומרופד, הרבה יותר קל לכם לשבת עליו מאשר כיסא עץ/ כתר?

וואלה אף פעם לא חשבתי על זה, אבלמתנחל בדם
לפחות בכיסא מרופד התיפופים פחות מרעישים...

וגם בדרך כלל כשאני על כסא כתר, יותר קל לי להתנדנד.

בכיסא כתר התנוחות שלי הרבה יותר מוזרות. (;
תלויאור שמחה
אני לפעמים יושבת על הכסא מסתובב ,האלו של המחשב בחדר..קיצר אז יש לי המון קטעעים שאני פשוט לא יכולה לשבת עליו כדי ללמוד למבחן. אני מסתובבת וזה מוציא אותי מריכוז לגמריייייי אז אני לוקחת כסא של המטבח והוא פחות מרופד מכסא מסתובב מן הסתם ויותר קל לי לשבת ולהתרכז
מסכימה לגמרי..רוצה רק לשיר


חחח כיסא מרופדדיאללה מסיבה

על כיסא מרופד אני יכולה לשבת לך הרבה יותר זמן מכתר..

לפחות נוח לי עליו..

האמת שהפוךשואל תעולם
לא. כיסא נוח ומרובד מעייף.חסדי הים
הבעיה בקשיחיאללה מסיבה

שלא נוח לי עליו בעליל.

ואנלא יכולה לשבת עליו

גם אם מעייףיאללה מסיבה

אני יושבת עליו יותר זמן

יותר קל כתר או פלסטיקמי אתה?
ברור שכתרצעיר מתנשאאחרונה