פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 352)

העיסוק בכל העניין של: "אין לך בן חורין, אלא מי שעוסק בתורה"

ישוב הסתירה בין ה'שעבוד למצוות' לבין החירות.

כביכול נראה שבן החורין הוא האדם החופשי ממצוות וחוקים- 'עושה מה שבא לו'

אבל במבט פנימי ומעמיק יותר נראה שאדם כזה לא באמת חופשי, כיון שהמניע לבחירות שלו

מגיע משעבוד ליצרים ותאוות, חסרות ביסוס של טוב אמיתי.

ואילו קיום התורה והמצוות היא החירות האמיתית. כיון שאדם מקיים את דבר אלוקים-

ה' שברא את העולם ומכיר אותו הכי טוב- רק הוא יכול להדריך מה טוב באמת לאדם.

על כן האדם צריך משהו חיצוני שמכיר אותו הכי טוב,

ולא לקבוע לעצמו חוקים ע"פ המוסר שלו- כיון שיש סיכוי שהמוסר שלו מעוות ושגוי.

לכן-

"עבד ה' לבד הוא חופשי"

 

חושבת שזה לימוד כ"כ בסיסי וחשוב, אם תרצי אוכל לעזור להרחיב את זה.

נשמע ממש מעניין. יש לך אולי מקור?

לרוב התוכן אין מקור, אני כתבתי...

רוצה בכללי מקורות לכל הציטוטים שהובאו?

-אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה (אבות פרק ו, משנה ב')

"עבדי הזמן עבדים עבדים הם, עבד ה' הוא לבד חופשי" (שיר של ריה"ל- ר' יהודה הלוי)

 

בכלליות ממליצה לעיין באבות פרק ו', תוכלי למצוא הרבה חומרים מעניינים וחשובים שמתקשרים

לתורה.

 

עזרת לי מאוד מאוד

הייתי רוצה שזה היה באמת יותר ממני ופחות מההורים שלי, עוד עובדת על זה.

לא

אני הולכת עם חצאיות עד הקרסול וחולצות שלושת רבעי

אני מקווה שמה שיש לי הוא לא בעייתי

שווה לנסות קנסות (כך ממליץ הפלא יועץ, ערך גדר). לפי הכסף והיכולת שיש לך, אבל כזה שייגרום לך לחשוב לפחות פעמיים לפני שתעשי משהו. זה גם לא חייב להיות כסף, יכול להיות עזרה בבית שאת לא אוהבת לעשות בדרך כלל.

תחליטי מראש שאם תעשי משהו שאת לא מעוניינת בו - תשלמי על כך את הקנס המסויים. ותבדקי כל ערב אם עמדת בזה ביממה האחרונה או שיש לך מה לשלם.

אם יש חברה טובה שיודעת על זה, כדאי לעשות איתה, שהיא תשאל כל יום, אחרת היצר-הרע יודע להשכיח את זה מהראש.

בהצלחה !

וגם שאף אחד חוץ ממני לא יודע שאני גולשת, חושבים שזה רק מיילים...

זה לא מחשב שלי, זה מחשב של הבית...

באמת קשה. תנסי לדבר עם ההורים שלך...

אפשר לומר להורים שלפעמים קופצות פרסומות לא צנועות, או שהרבה רבנים אומרים לשים סינון.

אני פוחדת שהם ידעו בכלל שאני מתעסקת עם זה, הם לא מרשים!

אני לא יודעת למה אבל אבא שלי צריך את זה...

אבא שלי אפילו  לא מסכים לחפש תמונות

ואני גם לא רוצה את זה

עמוק בלב אני מרגישה שזה מקלקל אותי

אבא שלי מרשה רק מייל

שמפריעה לדברים מסיומים, ולאחרים לא.

מי שרוצה לעבוד בתור נהג, מרוויח מהפרעת קשב בכך שתמיד ישים לב מה קורה בכביש סביבו.

מי שרוצה לשבת ולחפש הוכחות מתמטיות, הפרעת הקשב תפריע לו, כי יתקשה להתרכז במשפט.

 

מי שרוצה לעשות דבר שקשה לעשות עם הפרעת קשב (כמו ללמוד בבית הספר או לתכנת), כדאי שייקח כדורים. אם הוא רוצה לעשות דברים שהפרעת קשב לא מפריעה להם, הוא לא צריך לקחת כדורים.

גיסתי לומדת את כל העניין הזה... והיא הסבירה לי שיש המון תופעות שנחשבות כסוג של מחלה

אבל כשהן נפוצות, הן הופכות לנורמה חברתית ואז מוגדרות רק כבעיה/תופעה.

ז"א פעם הפרעות קשב וריכוז היו פחות נפוצות וכן ההכרה בבעיה- למי שהיה זה היה נחשב כחריג מאוד, 'חולה'

או שפשוט לא זיהו שזו הפרעה וחשבו שזה סתם ילד לוקה וזה חולף.

היום שהתופעה הזו שכיחה יחסית, היא נכנסה כבר לנורמה החברתית

ו'נשמעת' פחות חריפה.

וכן יש הרבה יותר הכרה בבעיה הזו, דרכי התמודדות וכולי

כך שזה נחשב להפרעה.

 

סתם ככה לידע כללי, אולי אכשיהו יתרום לדיון...

לגבי שאר השאלות, בכנות שאין לי דעה עליהם.

זה מפריע לתפקוד יומיומי.

מה שמעניין מעניין... כמו המשחק אתמול בלילה

יצא לי ללמוד על זה פעם. זה קיים במשפחה שלי והדעות על זה חלוקות בין הכחשה גורפת לניסיון להבין.

בגדול, הפרעת קשב וריכוז נחשבת להפרעה ביחס לסטנדרטים של הקהילה עם הערכים והנורמות שיש לה. היא גורמת לפערים בין הרצוי למצוי בלימודים ובהתנהגות החברתית.

ההפרעה פוגעת במשמעת העצמית וביכולות של סדר וארגון עצמאי. ככה שהפער נמדד לפי החשיבות שהקהילה נותנת לדברים האלה. 

 

בדורות הקודמים חשבו שזו בעיית אופי או תכונה חלשה, אבל רוב המקצועות של פעם התאימו גם לאנשים כאלה.

אצל היהודים זה מנע אפשרות של ללמוד בתלמוד תורה ולהתקבל לישיבה, אבל זה לא היה סוף העולם כי רק האידית שבאידית התקבלו לישיבות והפכו לת"ח.

כל התרבות של "פעם" כולל בעם ישראל, הייתה כזו שיכלה להתמודד עם הפרעות קשב של אנשים.

בדורות האחרונים ושלנו בפרט, זה יותר מסובך. כי הסטנדרטים המודרניים הם יותר גבוהים בלימודים ובעבודה וגם בנורמות של ההתנהגות בתוך החברה.

היום כולם צריכים להתאים את עצמם למסגרת של "מצוינות" שבה צריך יכולת למידה עיונית בשביל לסיים את הלימודים ואוריינות טובה כדי למצוא עבודה שאפשר להתפרנס מימנה בכבוד.

בקהילה דתית או חרדית, זה כבר יותר מסובך, כי מצופה מאנשים להתאים את עצמם לנורמות כדי לשמור על הרמה הכללית. אורח חיים תורני דורש המון ידע עיוני בסיסי והקפדה על משמעת עצמית כל יום מחדש. גם בקיום המצוות וגם בשמירה על המסורת והמנהגים שמקובלים. 

 

אני חושב שתרופות כמו ריטלין הן דבר טוב שעוזר, אבל לבדן הן לא מספיקות.

החלק השני של הטיפול צריך להיות היכרות עם הקהילה שחיים בה, כמו מה הערכים והנורמות שלה, איפה הפערים בין הרצוי למצוי ואיך להתגבר עליהם.

יש קהילות שבהן קשה יותר לצמצם פערים וגם הן צריכות להתאים את עצמן לאנשים עם הפרעות קשב. הבעייה שהיא שמרוב שהן עפות על עצמן הן מעדיפות לדחוף אנשים כאלה לשוליים מאשר להכיל אותם. 

 

 

בתור מישהי שמתמודדת עם בעיית קשב וריכוז אני יכולה להגיד שנכון זה הורס תתפקוד היומיומי קשה ללמוד, לשבת בשיעור, להקשיב, לפעמים אני יכולה לקבל ציון מאוד נמוך במבחן רק כי לא הספקתי לכתוב בגלל שחשבתי על כמה אחיינית שלי חמודה, אני כל הזמן שוכחת מה אני רוצה להגיד(כמו עכשיו למשל... אז שנייה)

אבל ויש אבל קורים לי דברים מדהימים בגלל זה-
אני אסוציאטיבית בטירוף,אז יש לי הרבה נושאי שיחה,
אני מתעכבת על כל פרט, אני יכולה לשים לב שחברות שלי שינו משהו במראה, ולהגיד להם על זה כי קשה לי לא להגיד והן שמחות מזה
יש עוד מלאא דוגמאות, לכל דבר ולעוד המון דברים

ומתחשבים! אנשים מתחשבים! וזה מדהים כי פעם זה פשוט לא היה ככה, ואם אני יבקש עזרה אנשים יעזרו, לא אני לא מתביישת לבקש עזרה אם אני לא יחשוב שזה מביך, זה לא יהיה מביך.

אני מורה, ואני ממשיכולה לראות למי יש הפרעת קשב, ואצל מי זה רק תכונת אופי. ההבדל זה ביכולת לשלוט בזה, לשים גבולות, המודעות לזה. ילדים עם הפרעת קשב פשוט לא שמים לב, זה קורה להם. פתאום הם התנתקו, קמו, נגעו, בדקו.... הם לא שמו לב שאני באמצע משפט או במהלך של שיעור. הם באמת לא אשמים. אבל הם סובלים מזה מאוד. ההשגים שלהם פחות מהפוטנציאל שלהם, וזה מתסכל. מורים כועסים עליהם, וגם חברים. וגם הם לא מבינים מה קורה להם עם עצמם, הרי הם ילדים טובים....
מנסיון, ריטלין מתאים עוזרמאוד לילדים האלה להירגע, ללמוד כמו שצריך, להתחבר ולתקשר, ולקבל את המשוב החיובי המגיע להם מהסביבה. גםריטלין הוא לא הוקוס פוקוס, עדין הם יצטרכו ללמוד הרבה מיומנויות ואסטרטגיות כדי להסתדר עם ההפרעת קשב בחיים, בלימודים, בחברה. אבל זה מקל מאוד ולוקח נתח נכבד מהקושי. אז למה לא?

זה ניטשה במקור (תחילת הספר "שקיעת האלילים) ולא פרנקל.

למה נראה לך? כי אני ממש מכירה את זה בשמו. זה בא עם תאוריה שלמה שלו על חייו בשואה.

אשמח לראות. אני אצלם לך את המקור אצל ניטשה כשאחזור לספריה, כנראה מחרתיים אולי מחר.

בלימוד- כן. באסה. זה בעיה. קשה ללמוד בלי ריטלין..

 

אבל שאר התחומים.. ממש לא רואה בעיה.

להפך. דווקא הבנות האיפר יותר שמחות, משמחות, חברותיות, רגישות, והרבה יותר תקשורתיות..

סליחה אם זה מידי ארוך ואם בסופו של דבר לא יהיה קשר בין משפט למשפט!

בעיית קשב לא חייבת לבא עם איפראקטיביות!

יכול להיות גם שבאמצע שיחה את מתנתקת ואז את לא בעיניינים ורגע אחרי כשאת שואלת שאלה צוחקים עליך שזה מה שאמרו הרגע...

יכול להיות גם שתהיה בעיה של קושי בתפיסת פריטים בלחץ של זמן... את יכולה גם לשכוח באמצע הדרך ואפילו רק מהמטבח לסלון את מספיקה לשכוח לא יודעת כמה פעמים מה רצית... לא חייב להיות שתמיד ישימו לב לכל הפרטים הקטנים לדוגמא מי שרוצה לנהוג בכביש... אם הוא פתאום יתנתק? זה יכול להיות אשם ישמור... אז ככה כשאני לפעמים מוצאת את עצמי שהגרע הייתי בעולם אחר, במקסימום אני נתקעת במישהו, או לדוגמא פעם נתקעתי באיש שהיה באמצע לנסוע באופניים חשמליות זה היה פדיחות פתאום שמעתי תזהרי כאילו מתוך הבועה שלי התנערתי והוא כבר היה על הרצפה... לא נעים... מידי פעם כשאני רואה אופניים חשמליות אני נזכרת בו ומעניין אותי אם קרה לו משהוא היה נראה שלא אבל היה נראה שכואבת לו הרגל...

חוץ מזה, זה לא רק לימודים! בכלל לא! כי כמה שאני ינסה לשמור על הסדר, לא לחלום, לזכור דברים וכו' אין מה לעשות! בסוף הכל נאבד... ובסוף אני לא מספיקה לסיים לעבור על החומר לפני המבחן... וצועקים עלי שאני מבלגנת ושוכחת ולא מקשיבה...

אל תיקחו אותי קשה! אני לא יודעת אם יש לי באמת בעיית קשב! אולי זה פשוט בעיות ריגשיות... בנתיים אני בטיפול רגשי ואני מתלבטת אם לעוף משם... גם שם עשיתי פדיחות וניסיתי ניסויים וכבר לא היה ברור אם אני ימשיך או לא, והמטפלת שלי אומרת "מעבר לטיפול יש פה גם מסגרת" ואני לא סובלת מסגרת!!!

והיא עוד רוצה שנדבר על הפדיחות שעשיתי... לא נעים לי!

מעניין לדעת בגלל תלמידה שיש לי שסובלת מאותם העניינים שכתבת

אמא שלי לא מרשה לי לעשות בדיקת קשב, היא פוחדת משידוכים...

גם לטיפול ריגשי היא בהתחלה לא רצתה לשלוח אותי אבל המורה שלי שכנעה אותה ואצלה מה שמורות אומרות זה קודש קודשים...

סתם ככה התלמידה שלך ההיא כן מטופלת תרופתית?

יש 2 סוגים.

ADD  HDAD

 

האי די די זה רק הפרעת קשב טהורה והשני זה עם איפריות ואימפולסיביות.

 

ואי בבעית אירגון אני ממש מסכימה איתך, לומדת הכל ועושה הכל ברגע האחרון,

אבל בקשר של זיכרון זה פשוט לריכוז לדעתי.

ריטלין לא עוזר לזכור! אבל עוזר להתרכז!! וע''י הריכוז קל לזכור..

ותאמת שניראה שזה כן הפרעת קשב..

תבדקי..

כמו שהגבתי ללימורשרה, אמא שלי לא מרשה לבדוק את זה היא מפחדת משידוכים...

אז עדיף להשאר עם הפרעה לא מאובחנת ולא מטופלת??

 

בשידוכים לא בודקים את זה מבטיחה..

 

אבל גם אם כן.

 

זה תלוי בך אם את רוצה שידעו מיזה או לא.

 

ריטלין וזה את יכולה לקחת גם בלי שידעו..

 

 

והעליצות, מסתתרת רגישות (כמו שכתבת) נפיצה והסתרת חולשות שמוסתרת ע״י כל השמחה החיצונית.

לא רק אצל ADHD.

 

אותם אנשים  עצובים, חלושים, דיכאונים,

 

דווקא אותם הופכים לשמחים..

 

ודווקא אלו.. עם היכולת לשמח.. שהרבה מהם adhd

אז יש לי הפרעה, אבל זה לא חייב להיות הפרעת קשב, זה יכול להיות גם משהו רגשי או במיקרים אחרים אולי תחושתי או אני לא יודעת מה, יכול להיות הרבה דברים...

ולכן כדאי לטפל בזה

כי זה מפריע לך

 

 לי יש הפרעת קשב על רקע רגשי..

עד לפני שנתיים לא היה כמעט כלום. ועכשיו נורא קשה לי לשבת, אני משנה תנוחות..

מלא פעמים לא מצליחה ללמוד..

וזה תלוי במצבי רוח.

אצלי זה יותר ADHD, כלומר הפרעת קשב עם היפראקטיביות,

אבל בטח שיכול להיות גם בלי היפראקטיביות.

שווה לטפל..

ניסית לטפל בזה?

אני בטיפול ריגשי, בא לי לעוף משם, המטפלת הרגשית שלי מתייחסת אלי כמו אל איזה אחת מפגרת. סוג היא הציבה לי פעם כללים בטיפול כמו לא לגעת בחפצים לא שלי, לא להתקשר אליה ועוד... אחרי זה שלא תדעי מצרות מה היא עשתה לי, פעם אחת היא הכניסה עוד משהיא שהייתה קשורה שם לתוך החדר כדי שהיא תזכיר לי את הכללים כי הייתה אליה שיחה נכנסת מהמספר שלי... בקיצור דברים מפגרים. תכלס באמת עשיתי אצלה שתויות אבל...

יאלה נמאס לי ממנה!!!

וואי.. לא טוב לך איתה בכלל.. לדעתי כדאי להחליף מישהי..

זה ממש חיים בהפרעה,

קשה לדימוי העצמי - בגלל כל כך הרבה בעיות וחוסר בהצלחה,

זה פעמים רבות בעיות חברתיות - בגלל צורת ההתבטאות של ההפרעה.

זה הרבה פעמים מועבר לדור הבא.

זה קשה בזוגיות - בתקשורת, בחיים יחד, באחזקת הבית, בפרנסה.

כל הקשיים הרגילים של זוג צעיר - להכפיל בכמה וכמה...

בגידול הילדים? באחריות?

 

ובלי הזוגיות - 

לימודים, לימודים גבוהים, מציאת פרנסה שאפשר להחזיק בה יותר מחודש, 

תשלום חשבונות, מס הכנסה, דירות, מילוי מסמכים, סדר ונקיון, תקשורת מול בני אדם...

 

מי שבוחר לא לקחת תרופות (כמו בעלי), הרווח של לא להרעיל את הגוף שלך לטווח ארוך

הוא ענק, אבל רק אם אתה מסגל לעצמך אורח חיים שתומך בזה,

כמו ספורט קבוע (ריצה, שחייה), 

אכילה נכונה (כל אחד ומה שהוא - אבל הבסיס לכולם זה בלי קמחים ובלי מוצרי חלב)

וסיגול הרגלי חיים תומכים.

מומלץ להתייעץ עם מומחים לנושא.

 

לדעתי זו בעיה שנובעת ומתרחבת משלושת הדברים שכתבתי בסוף.

עם הרבה הרבה פן נפשי ומשפחתי.

בגדול

זה דבר שמביא איתו הרבה ברכה
אם הוא מטופל נכון .

אני ברוך השם בדברים שמעניינים אותי... מוכשרת, מוצלחת,ואני באמת מאד מנצלת את הכוחות שלי, אני מאד אוהבת לעשות תוכניות קיטנות ו... ועוד כל מיני דברים... רק לפעמים כשזה לא מעניין באמת לא ברור לאן כל המרץ נעלם...

זה כמו שנגיד שמי שצריך משקפיים יש לו "הפרעת ראייה". 

אז איך את רוצה לקרוא לזה?

כמו שזה צורם לי לדוגמא כשהמטפלת הרגשית שלי אומרת לי קשר טיפולי, מצב נפשי וכו' הרבה פעמים זה פשוט נשמע רע!

תאמיני לי, פעם רציתי להיות מטפלת רגשית היום אני חושבת שאני בחיים לא יהיה, זה מקצוע דוחה!!!

יש הרבה שעובדות/עובדים בסגנונות שונים מאוד ממה שתיארת

הם לא יודעים מלא דברים, אבל את הדברים המעניינים הם יודעים הכי טוב

ADD ו- ADHD
הן הפרעות נוירולוגיות. חוסר בדופמין במוח.
הפרעה מולדת.
פשוט ככה.
הן מושפעות מדברים חיצוניים, מתגברות כשיש קשיים רגשיים ללא ספק (ולפעמים רבות גם אוטומטית מתלווה אליהן קושי רגשי בגלל קשיים מרמת הילדות המוקדמת והלאה, אני זוכרת רגעים כבר במעון ובגן 3 שהענישו אותי. ממש זוכרת).
הרבה פעמים יש אנשים שבילדות יש להם ADHD ובבגרות הם מצליחים להתגבר על ההיפראקטיביות אבל עדיין החוסר בדופמין (או בחומרים דומים אחרים) במוח גורם לבעיות.
כמו קושי בסדר וארגון.
קושי בניהול זמן.
קושי בריכוז לטווח ארוך.
באמת אנשים עם קשב כמו שכתבו מעלי יכול מאוד לעזור להם סדר יום קבוע ומאורגן שלא יוכלו לסטות ממנו שיכלול אכילה נכונה, ספורט וכו'.
אבל מראש קשה להם הרבה יותר להיכנס בכלל לאורח חיים כזה.
וברור שאי אפשר להסיק מזה שלא הייתה מתפתחת אצלם הפרעת קשב אם היו אוכלים נכון או עושים ספורט מאז שהיו נולדים.
אגב בגלל שזה נוירולוגי זה גם הרבה פעמים עובר בגנים.

ויש לזה גם יתרונות-
כמו חשיבה מחוץ לקופסה.
סקרנות רבה.
חלוקת קשב (לא תמיד).
יצירתיות.
ולרוב אייקיו גבוה ויכולות לימודיות גבוהות (שגורמות לכך שחושבים שילדי קשב הם עצלנים).

לא להאמין!!!

ריבונו של עולם גם אם חלילה זה נכון, אולי תעשה שלא יפרסמו אתזה?? למען שמך! זה חילול ה' נוראי אם יפיצו שדבר כזה נכון וגם לאנשים כבר לא יהיה אמון ברבנים.. למענך אלוקינו!!

תוציא לאור צדקת וגדולת הצדיק,

 

דוד המלך בתהילים.. כי קמו בי עדי שקר..

אבל אכן. יצא צדקתו.

 

אנא. אנא.

אבל לבינתיים זו שפיכות דמים נוראית

אשמח שתעזור- @נער מתבגרר (אם זה אתה)

צריכה את עונה 2 פרקים 6, 7

מישהו מוכן לעזור?

שבו יש קישורים לעונה 2 של פוראבר בדרייב.

אני צריכה את הקישורים, תודה!

כי יש לי חסימה במחשב.

סרטים וסדרות בדרייב . פוראבר - forever. עונה 2 פרק 6 קישור 1 פוראבר ע2 פ6 סרטים וסדרות בדריב.mp4 קישור 2 פוראבר ע2 פ6 סרטים וסדרות בדריב.mp4 פרק 7 קישור 1 פוראבר ע2 פ7 סרטים וסדרות בדריב.mp4 קישור 2 פוראבר ע2 פ7 סרטים וסדרות בדריב.mp4 פרק 8 קישור 1 פוראבר ע2 פ8 סרטים וסדרות בדריב.mp4 קישור 2 פוראבר ע2 פ8 סרטים וסדרות בדריב.mp4 פרק 9 קישור 1 פוראבר ע2 פ9 סרטים וסדרות בדריב.mp4 קישור 2 פוראבר ע2 פ9 סרטים וסדרות בדריב.mp4 פרק 10 קישור 1 פוראבר ע2 פ10 סרטים וסדרות בדריב.mp4 קישור 2 פוראבר ע2 פ10 סרטים וסדרות בדריב.mp4 להצטרפות למאגר הסרטים הגדול של סרטים וסדרות בדרייב סרטים וסדרות בדרייב - הערוץ הרשמי הועלה ע"י שמעון התותח צפייה מהנה

סרטים וסדרות בדרייב . פוראבר - forever. עונה 2 פרק 6 קישור 1 פוראבר ע2 פ6 סרטים וסדרות בדריב.mp4 קישור 2 פוראבר ע2 פ6 סרטים וסדרות בדריב.mp4 פרק 7 קישור 1 פוראבר ע2 פ7 סרטים וסדרות בדריב.mp4 קישור 2 פוראבר ע2 פ7 סרטים וסדרות בדריב.mp4 פרק 8 קישור 1 פוראבר ע2 פ8 סרטים וסדרות בדריב.mp4 קישור 2 פוראבר ע2 פ8 סרטים וסדרות בדריב.mp4 פרק 9 קישור 1 פוראבר ע2 פ9 סרטים וסדרות בדריב.mp4 קישור 2 פוראבר ע2 פ9 סרטים וסדרות בדריב.mp4 פרק 10 קישור 1 פוראבר ע2 פ10 סרטים וסדרות בדריב.mp4 קישור 2 פוראבר ע2 פ10 סרטים וסדרות בדריב.mp4 להצטרפות למאגר הסרטים הגדול של סרטים וסדרות בדרייב סרטים וסדרות בדרייב - הערוץ הרשמי הועלה ע"י שמעון התותח צפייה מהנה

צריך להיות נורמאלים? ממש בכלל לא.

 

נורמאלי= עושה מה שכולם עושים. לא חורג מהנורמות החברתיות.

לדעתי בנאדם לא צריך לחשוב על מה כולם עושים כשיקול למה לעשות בעצמו.

לא כל מה שמתאים לכולם מתאים גם לך.

כל אחד הוא דמות בפני עצמו וכדי שהוא יבצע בעולם הכי טוב את השליחות שלו הוא לא צריך לחקות את כולם.

 

מה שכן זה שצריך לשים לב שכשעושים דברים שנוגדים את הנורמות החברתיות אז שזה לא יעשה חילול ה'.. 

 

אגב, רוב העם נורמאלי וזה רע לדעתי.

(*חוצמיזה, באופן כללי- בד"כ בכל איש נורמאלי יש גם לפחות משו אחד שהוא לא נורמאלי בו. קוראים לזה שריטות) 

 

@שרה את חייה

 

זה מקסים. אני חושבת שזה מורכב ברור שלא צריך ללכת אחרי העדר מצד אחד. מצד שני יש קוד חברתי בסיסי שכולם שומרים עליו וחשוב להכיר אותו וכמובן לקיים

@חוני המעגל פינות בקללל

אבל תכל'ס שכל אחד יחיה את עצמו! בלי לפחד מהחברה! שיגידו כולם מה שבא להם! אנחנו נהיה אנחנו בלי בושה! בעז"ה

ומי בכלל יכול להגדיר מה זה להיות נורמאליים?? 

לא מסכימה עם זה..

אני נורמאלית בדרך שלי, באופי שלי, במה שאני מאמינה ורוצה לחיות כמוהו!

ולכן הכי נורמאלי זה לחיות את הנורמאליות שבעיניך היא הנורמאלית..

והאמת היא גדולה ומתגלה בהרבה צורות.

התורה היא אמת ודרכה אפשר ללכת בדרך האמת בעולם.

אני שמחה שהרבה אנשים הגיבו (יותר ממה שציפיתי)
האמת שמאז שכתבתי את זה עד שהעלתי עבר שבוע, ומאז שהעלתי עברו יומים ובזמן הזה יצא לי לחשוב על זה ועל מה שהגבתם, ויש דברים שכתבתי שאני לא מסכימה איתם, אני יגיד לכם למה זה מעסיק אותי
יש הרבה אנשים שיגידו שאני לא נורמאלית.

זה לא בדיוק נורמאלי שבתחילת שנה לא הגעתי חודש וחצי לבצפר כי הייתי במצב... פסיכופתי, שאני לוקחת תרופות שגורמות לי להיות כל הזמן עייפה, ובגללן קשה לי לקום בבוקר ואני מאחרת כל יום בטירוף, שהפסקתי לכתוב לכמה זמן כי ניסיתי להדחיק את הכול וזה אחד הדברים שאני הכי אוהבת לעשות.
שהיה לי פער ענקי בלימודים והשלמתי אבל עדיין הרבה דברים שאני יודעת שאם זה לא היה קורה הייתי יותר טובה בהם.
שראש השנה, סוכות ושמחת תורה היו בשבילי סיוט אחד ענק. כשכל כך חיכיתי להם והם פשוט נהרסו.
שבגלל שאז הרגשתי מכוערת, שיניתי את המראה שלי אחר כך. בקושי יש אנשים שיודעים את זה עליי כי אני מפחדת מסטיגמות, אני יודעת שיש אנשים שישנו את הדעה שלהם עליי.מתוך החברות שלי, רק אחת יודעת. כשמדברים איתי/לידי על חולי נפש זה עושה לי רע.

אבל הייתי מוותרת על כל זה?! בכלל לא, כי גם קרו לי בגלל זה דברים מדהימים.
אם פעם הייתי שקטה כזאת וביישנית, שאין לה כל כך מה להגיד לאנשים, שלא מחייכת יותר מדי, הפכתי לאופטימית,שמחה, אני כל הזמן צוחקת, מדברת ואנשים אומרים לי את זה, שהשתנתי, שאני יותר נחמדה ממה שהם חשבו.
ואני יודעת להגיד שהשינוי לא בי כי זה היה בתוכי כל הזמן, השינוי הוא בגישה שלי בדרך הסתכלות על החיים.
וואוו יצא ארוך בטירוף😅 מקווה שקראתם.

אין לי הסתייגות מזה, אני מכירה אחד כזה ממש מקרוב (אח שלי) וכל המשפחה מתמודדת עם זה ביחד. מפריע לי שאנשים אומרים "משוגע/ת" "חולה/ת נפש" "צריך/ה אישפוז" משום מה לאנשים יותר קל להגיד את זה מאשר "חרש/ת"
מפריע לי שאנשים מדברים על זה כאילו הם ממש מבינים בזה כשהם לא יודעים כלום
היה לחברה הכי טובה שלי קטע שהיא "חקרה" על זה היא דיברה על זה כל יום כל היום וגילתה תובנות חדשות ומה שהיה לי בראש כל השיחות זה: את יודעת שחברה שלך היא סוג של אחת כזאת?!

רציני...

כאילו על דברים חיצוניים, אבל "חולי נפש" זה סבבה להגיד "כי אנחנו לא מכירים אנשים כאלה" שאגב זה בכלל לא נכון יש המון אנשים כאלה מסביבכם רובם לא יגידו לכם כי זה ממש לא מקובל בחברה. אם אני מכירה מישהו פנים אל פנים אני יגיד לו על זה רק אחרי שאני ממש סומכת עליו וגם אז בכלל לא בטוח. כמו שאמרתי רק אחת מהחברות שלי יודעות...

ואני בסדר גמור זה פשוט שיש מעשים שבעינך הם נורמלים. ובעייני חלק מהאנשים הם לא נורמלים. כל אחד צריך לעשות מה שהוא חושב ולא מה יחשבו...
חוצמזה חשבתם פעם מה בכלל הפירוש של המילה נורמלי - תחשבו עלזה

אבל כשחושבים על המשמעות...

ואז אין מקום לעוד מחשבות להיכנס .

העיקרון הוא - אין יאוש!!

מה ש@נפש חיה. אמרה.
הקוצק'ער אמר "רצוני שלא תחטאו, לא מפני שאסור לחטוא, אלא מחמת חוסר פנאי לחטוא".

וכמובן לזכור שהמטרה בסופו של דבר זה להתקרב לה' יתברך כמה שיותר. הנפילות הם הקפצה להתקרבות אבל כמובן שעדיף שלא ניפול.
לזכור שאין יאוש ותמיד אנחנו אהובים על אבר, לא משנה מה עשינו, ודווקא בגלל זה אנחנו צריכים לשמח את אבא כמה שיותר, לאבא כזה שאוהב אותנו בכל מצב לא מגיע שנעשה את רצונו באהבה, בשמחה ובלי להתייאש?

לא חוטאת.
בהצלחה רבה. כח רב בך. יש לך כנפי רוח!

לקוטי מוהר"ן רפב – ויקיטקסט

 

במנגינה של עוברים באדם רצונות ..... אין אדם שלא יכול... א.

עוברים בי ה' רגשות ותחושות

רוצה להתקדם שואפת לנסות

רוצה להורים להשיב ולכבד

רוצה בכל הלב אך כבד

היצר מנסה

את הגבולות חוצה

מוחץ הוא ומפיל

רומס אותי כמו פיל

מרימה את הידיים שהיצר יגמר

נו שזה יקרה לפני שאשבר

 

 

פזמון:

ויש קול אחד שקורה אלי לעלות

אפשר ליפול להתייאש

אך גם אפשר לצעוק פה יש

כי אם ה' סובב שכך יהיה הכל

סימן שזו הדרך בשבילי לגדול

ויש קול אחד שקורה אלי לעלות

אפשר ליפול להתייאש

אך גם אפשר לצעוק פה יש

כי אם ה' סובב שכך יהיה הכל

סימן שזו הדרך בשבילי לגדול

 

ב.

 עוברים בי ה' רגשות ותחושות

רוצה להתקדם שואפת לנסות

רוצה להיכנע להסכים להתכופף

לשמוע בקולם, לשטף

אולי רק ננקה

אך בי הוא שוב מכה

החדר נסדר

אלי הוא שוב חודר

מרימה את הידיים שהיצר יגמר

נו שזה יקרה לפני שאשבר

 

פזמון...

 

ג.

 עוברים בי ה' רגשות ותחושות

רוצה להקדם שואפת לנסות

רוצה לממש להגשים יכולות

להתעלות ורק לעלות

אך יש פה נפילה

הדרך לא סלולה

ואיפה היא עכשיו הדרך העולה

אם אני חייבת ודאי גם יכולה

בעצתך תנחיני, עיני בך תולה

 

כן יש קול אחד שקורה אלי לעלות

אפשר ליפול להתייאש

אך גם אפשר לצעוק פה יש

כי אם ה' סובב שכך יהיה הכל

סימן שזו הדרך בשבילי לגדול

כן יש קול אחד שקורה אלי לעלות

אפשר ליפול להתייאש

אך גם אפשר לצעוק פה יש

כי אם ה' סובב שכך יהיה הכל

סימן שזו הדרך בשבילי לגדול

וגם לא עם חצאית מעל הברך!!!!

השאלה היא אם את שומרת על הלכות צניעות מינימליות גם כשאף אחד לא מכריח אותך במילים אחרות (למרות שיש את ההורים, אל בציבור שלנו ב"ה מקבלים גם את מי שמחליט/ה לחיות בדרך אחרת)

השאלה לא הייתה נשאלת

שקל להם לעשות משו שהם יודעים שהוא לא האמת. אין שמחה וסיפוק יותר גדולים מלפעול עם האמת ועם רצון ה' יתברך!!

 

יכול להיות שבהתחלה יהיה קושי חברתי מבחינת איך החברה תקבל את זה (ואם לא מתקבל בצורה יפה אולי זה לא חברות מספיק טובות? או שאולי החברות האלה מונעות ממך להתקרב לה' יתברך שזה מהות החיים ואז כדאי למצוא חוץ מהם עוד חבורה של בנות עם שיח של עבודת ה' ולהתחבר אליהם בנוסף) או אולי עלול להיות קושי מבחינת נוחות, אבל מתרגלים (בדיוק כמו שחילונית תשאל איך נח לנו עם שרוול בקיץ? מתרגלים ולא שמים לב)

שאלה קשה

אני אישית שרופה על טוסט עם חמאה - פשוט וטעים!!

וואי תכל'ס מבינה אותך..

שימי סטופר של חצי שעה ואז הפסקות קצרות/ תלמדי עם מוזיקה.. וקודם החומר שאת יותר אוהבת

לפרנס משפחה

מרוצה

 באופן כללי יותר כיף מלהיות לבד.

אני חולקת אותו עם אחותי שהיא שנה מתחתי אז מלא פעמים מדברים עד שעות לא  שעות על כל מיני נושאים וזה ממש כיף.

בתור בן זקונים כולם הלכו

מרוצה. ישתבח שמו!

לא מפריע לי כרגע,שנה הבאה עוזבת את הבית

בבית- לבד

אני אדם של אנשים כך שהייתי שמחה להיות עם עוד מישהו..

אבל בכללי מרוצה מהבחינה שיש לי מרחב ליצור.

ממש כיף דווקא

בטח יש בזה יתרונות

מרוצה

בבית לא בישיבה כן

ברור שמרוצה

מרוצה, אבל זה כי אני אוהבת להתבודד כזה לפני שאני ישנה.. מי שלא עושה אתזה (אז שיעשה ואם לא..) אז מה העניין לא להיות עם עוד אחים בחדר? כל עוד הם לא מעצבנים מידי

בודקת ואעדכן בפרטי