פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 374)

מאוד מאוד חשוב גם להשקיע בדברים האלה... כי אי מה לעשות, נרצה או לא נרצה אנחנו חיים בעולם כזה.

בתור יהודים מאמינים אנחנו מחוייבים לעשות את ההשתדלות שלנו, כמה שאנחנו יכולים, ולבטוח בה'.

אבל השתדלות זה א'-ב'..

אלא להסתכל על התעודה הקודמת!!!!

אם היא טובה יותר זה סימן שיש לך כוח כדי להגיע למעלה מזה!!!!!!!למרות שזה קשההההההה טילים!!!!!

אם התעודה הקודמת פחות טובה אז את רואה שיפור!! וזה מה שצרייך לעניין אותך!!!!!

הציון לא שווה כלום, והתעודה בפסח כבר תלך לפח.
מה שחשוב זה שתהיה בנאדם!
יותר מכל ציון שקיים ..

תשקיע בבגרות, תצא עם לפחות תעודת בגרות טובה. כי התעודות הקטנות לא משנות.
השקעה באה מכוח רצון פנימי

כמובן שעם ציונים כאלה אי אפשר להיות מתכנת או מהנדס, אבל יש עוד הרבה עבודות בשוק, ורבות מהן לא דורשות ציונים גבוהים.

כמו כן, אפשר לשפר את הציונים.

אבל אם לא תלמדי ותגישי עבודות - אלו יישארו הציונים שלך...
יש דברים קשים - כמו מבחנים קשים, אבל יש דברים שרק צריכים התמדה - כמו תלקיט בעברית ונוכחות טובה בשיעור...

קודם כל בלי לחץ. זה לא אומר שאת אדם רע. בבית ספר יש הרבה דברים לא תקינים. את רוצה תעודה טובה יותר? תשקיעי הרבה. תעלי לאט לאט את המאמץ, תלמדי עם חברה שיהיה יותר קל או שתבקשי עזרה מהמורות.. אפשר גם וגם.. ואחרי שתדעי שהשקעת את כל כולך- מה שקיבלת זה בסדר ואין צורך להתבאס עלייך

ואני יודע עד כמה זה קשה לעשות את המעשה הזה!!!!!!!!!

את צריכה לעשות חשבון נפש כדי לדעת מה המעשה!!!!

 

בלי לשפוט את עצמך. כל רגש הוא הגיוני. תקופת מבחנים- ברור שזה דבר לחוץ. קודם כל תזכרי שהכול, גם משברים באמונה, מגיע משמיים. אני מציעה לך לחפש חברה לעבור איתה את התקופות שקשות יותר, כלומר, מישהי שממש תהיה מודעת... "טובים השניים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעמלם".. בהצלחה

וסליחה על החוסר קשר בין המשפטים הנ"ל שכתבתי. אבל בפריקה אין חשבונות כאלה

אם את רוצה אז בכיף באישי!

אין לי כל כך מה לומר, רק להשתתף ולכאוב איתך.

והנה קצת מילות נחמה של הרב קוק -

"היאוש שבא בתוך הלב הוא בעצמו מורה על מרדות פנימית עדינה, הנובעת מתוך הכרה עליונה של מוסר
ושל קדושה, ע"כ ראוי הוא שהיאוש בעצמו יחזק לבו של אדם, שלא יפחד וישוב מכל חטא בתשובה מלאה
שלוה ואומץ רוח".

תהיי חזקה.

@דעתן מתחיל - תודה גדולה גדולה.

תודי לו יתברך.

וגם, שמחי קצת, זה בטוח ישמח גם אותו.

במגמת עלייה לאט לאט.. קמעא קמעא 

בהצלחה

וואוו משתתף בצערך! רואה את זה גם על עצמי קצת
אסור להתייאש ורק להתפלל ולקוות לטוב
בהצלחה!!!

בהצלחה!

אני חושבת שהסיבה העיקרית אצלך זה החוסר וודאות, חוסר ידיעה והרבה מאד ציפייה(את יודעת מה אני מתכוונת)

בתוך כל העומס הרגשי והנפשי הזה, מתווסף גם העומס הלימודי שבעצמו דורש הרבה מאד כוחות.

ככה שהכל ביחד יוצר בלאגן גדול. מבינה אותך.. גם אני בבלאגן עוד יותר גדול אפילו..

בעז"ה ממש בקרוב תגמרי את המבחנים ויגיע הרגע שחיכית לו ממש עוד קצת לשרוד וזה מגיע.. תצליחי להיות חזקה עוד קצת?

@כבתחילה .. תודה כן כן אני יודעת טוב מאוד למה את מתכוונת.. ונראלי שאני אשתדל להחזיק עוד קצת 

את מאמינה שזה עוד מעט קורה? וזוכרת איך דיברתי בתחילת שנה?

זה מה שנאמר "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום"

ברוך ה!😘

מה איתך?😘

אבל נחנקתתתת מהלימודים!!! ביום שני יש לי בגרות בלשון😭

את פשוט שמנה שסיימת כבר את הלימודים!!!

אני חייבת להבין איך מישהו הצליח לעבור את כיתה יא! זה לא הגיוני...

בדיוק היום המורה שלי דיברה על זה

היא אמרה שעד שאתה לא מגיע לשם אתה בטוח שאין מצב שתעבוראת זה ואז כשאתה מגיע פתאום צצים כוחות שלא חדעת עלהם😦

ואל את כבר שם😏 אז זה לא כזה רלוונטי

תשקיעו בתלקיט שלכם! זה כל כך חשוב! בסופו של דבר המשקל שלו בתעודת בגרות ממש קרוב למשקל של הבגרות עצמה!!! באמת תשקיעו ותתקנו, ופשוט תשגעו את המורה עד שיהיה לכם ציון פצצה! זה באמת חשוב בשבילכם. מניסיון...

סתם כי לא היה לי כוח לכלום ובקושי ניכנסתי לשיעורים😏

בתלקיט
זה עבודות שאת עושה במהלך השנה ובסוף את מקבלת על זה ציון וזה 30% מהציון שלך בתעודת בגרות.
אחרי זה אי אפשר לשנות את זה

אבל המבחנים וכל ההשתתפות זה לא חלק מזה?

אבל רוב הציון זה העבודות

ותאמינו לי שאני מתהההה לחזור לאולפנה, ואפילו לבגרויות אני מתגעגעת.

סיימת תיכון! זה כבר משו!
חחח וזה רק ביגלל שאת אןהבת לילמוד

ולמה. תסבירי לי

באלי כבר שירותתת!

בלי שאת צריכה לדאוג לעצמך מבחינה כלכלית וכו'...

וגם את עם חברות ועושים מלא שטויות ביחד

נמאס מהלימודיםםם באלי כבר שירות!!

או בכל שלב אחר בחיים... תנצלו תנצלו כל רגעעעע.

 

כן נעבור את זה איכשהו😆

הבגרות הכי נוראית שיש!😮

מה הממוצע הסביר בערך לבגרות הזאת?

הממוצע הארצי שנה שעברה, גרוע!!!

ניראלי חצי מהאנשים לא עוברים בכלל תבגרות הזאת

דפוק שהמדינה לא מבינה שכנראה יש בעיה בבגרויות שלהם

בחול גם יש להם בגרויות כאלה?

כי אחרי זה עושים ממוצע של כל ארץ ובטח למה אנחנו כושלים!

בע"ה עוד יהיו הרבה שנים טובות ושמחות...

זה גם לדעתי כן המטרה, מה שעכשיו אז המטרה היא שאני אעשה את הכי טוב שאני יכולה.. זה לא רק אמצעי...

אבל לא כדאי להכנס לסרטים. 

אני חושבת שכל אחד צריך ומניחה גם שכל אחד חושב על זה.על המשמעות של החיים.זה די מפחיד.מי לא מפחד מהמוות? מי לא מפחד להספיק דברים בזמן מוקצב? זה פחד טבעי, שלא נובע ממקום שלילי, אלא ממקום חיובי של עשייה, ורצון לחיות ולרצות להתקדם(אוי טאטע תודה שאתה נותן לי כזאת נשמה לכתוב דברים כאלה-אנשים תעריכו את עצמכם).

אבל התפקיד שלנו הוא להתמקד במה שנמצא עכשיו ולהוסיף במציאות העכשווית טוב, בלי לחשוב על מה יהיה מחר..

צריך להאמין ולבטוח בה' שיזכה אותנו...

את צריכה לזכור שאין משהו אחר לעשות. לנצל את החיים בלי גבולות פירושו להפסיד אותם בחלק מהמקרים. אם יש לך ראש למתמטיקה, וכל החיים רק תתעסקי בטיולים וכל זה כי אולי נמות מחר חס ושלום- אז הפסדת את הכישרון שלך ואת החיים. תסמכי כל הקב"ה שהוא יודע הכול הכי טוב ובתכלס הרוב לא מתים צעירים...אין סיבה.

יש את הצד של לא לפחד כי הסיכוי ממש נמוך ואם מספיק נשמרים בדרכים אז כמעט כלום לא יכול לקרות.

 

אבל יש גם צד שני של "אל תאמין בעצמך עד יום מותך" אז צריך כל הזמן לכבד ולשמוח ולחשוב אם זה מה שאני רוצה לעשות עם החיים שלי.

שאולי עדיף לי למות בגיל צעיר, כי אז לא יהיה לי הרבה חטאים.
אבל בכל מקרה אני סומכת על ה' שיעשה את הדברים הכי טובים בשבילי. אם אני אחיה זה הדבר הכי טוב, ואם אני אמות זה גם הדבר הכי טוב.
וזה נכון שצריך לנצל כל שניה בחיים, כי החיים הם הדבר הכי יקר שיש! כל מצווה שעושים נותנת שכר לנצח נצחים! אבל צריך לזכור שגם לדברים הקטנים יש ערך עצום ולא רק לדברים הגדולים.

אבל מצד שני זה צער גדול לכל המשפחה והחברים להרבה/כמה שנים

על הגאולה כתוב :"וייבלע המוות לנצח"!!!!!

אך לצערנו היא קצת מתעכבת

והתפקיד שלנו זה לפתוח את העינים

עוד מהלכים בו

 

 

(ולצערנו עניין המוות עוד בתוקף)

הרבי האחרון בשושלת חסידות חב"ד

 

שלבים בגאולה (קיבוץ גלויות, ביאת משיח בן יוסף,משיח בן דוד, בית מקדש ותחית המתים)

ואנחנו עברנו את חלקם אבל לצערנו עוד לא את כולם.

התפקיד שלך בעולם זה כל רגע ורגע לעשות את מה שמוטל עלייך באותו הרגע (כמה פעמים כתבתי רגע) בצורה הטובה ביותר שיש, ולכן אם מה שאת צריכה לעשות עכשיו זה להיבחן לבגרויות ואת עושה את זה הכי טוב שאת יכולה את מממשת  את הייעוד שיש לך בעולם באותו הרגע ומימלא (ככה כותבים את זה?) המטרה מתממשת.

 

די, את לא מבינה, אני כל הזמן במחשבות האלה ופשוט פחדתי לכתוב על כזה דבר, לא נראה לי שעד עכשיו משהו ענה תגובה מאד ספציפית, עזרה לך איזו תגובה? אם כן תגידי לי איזו.. 

הי אור שמחה

ווי אני ממש מבינה אותך, וגם לי זה קרה הרבה שחשבתי על מוות, והכנסתי לעצמי פחדים כאלה...

אז דבר ראשון כל הכבוד לך שאת בנאדם חושב. שחושב על המשמעות של החיים... לא כולם זוכים לחשוב על דברים כאלה. וחבל כי אז החיים ממש מתבזבזים לאנשים כאלה... כי הם פשוט חיים בלי לחשוב..

אני חושבת שאת צריכה לחשוב הרבה על משמעות החיים ועל כמה שצריך לנצל את החיים כי הם זמניים וכו'.

אבל זה לא טוב להתעסק יותר מדי בקטע של המוות. כי אין מה לעשות אנחנו אנשים חיים ובתור אנשים כאלה העיסוק לא עושה לנו טוב. בסופו של דבר רוב האנשים לא מתים, במיוחד בגיל צעיר... ואם יש כאלה שכן נפטרו חס וחלילא, זה לא אומר שאנחנו גם נמות עוד מעט. ולפחות את לא צריכה לחיות בפחד שעוד מעט זה יקרה לך. העיסוק רק עושה לנו עצוב, מותר לחשוב על זה אבל לא להתחיל לשקוע בזה. מקווה שהייתי מובנת.. הכתיבה שלי די מבולגנת

חיזקתם אותי ממש בזה שאמרתם שבדב לא נפטרים בגיל צעיר,וגם בזה שלעשות כל דבר גם אם הוא דבר חול, בצורה הכי טובה שיש ובככה ולהתחבר לד'.מזכיר לי את דברי האב קוק זצוקל שאומר שצריך לעשות כל דבר בצורה טובה

זו מחשבה שעולה להמון המון אנשים. דבר ראשון, תדעי שזה טבעי, זה לגיטימי שעולה לך מחשבות כאלו. את נורמלית. אל תפחדי ואל תדאגי.
השאלה כעת היא איך מתמודדים עם זה. איך עובדים ומתקדמים עם המחשבות האלו.
פחד הוא טבעי אבל בכדי להתגבר עליו ניתנה לנו האמונה בה'.
את צודקת תכלס לאף אחד אין ערבון אם הוא יקום מחר בבוקר או שלא יפגע בפיגוע תאונה דרכים רח"ל ל"ע.
אז אפשר להשאר כל היום בבית ולחיות בפחד. אבל אנחנו יהודים והקב"ה אמר לנו בתורתו. תעבוד אותי ותזכה לשפע רוחני וגשמי. אנחנו ממשיכים את החיים בהתקדמות, בהתחזקות, בעוצמה גדולה!! בלי פחד, בלי חולשה, אלא מתוך אמונה גדולה בה' יתברך שברא אותנו שהוא אוהב אותנו ועושה רק טוב בשבילנו. ויאריך ימינו בטוב לעובדו בלבב שלם.
נכון בלי אמונה החיים מפחידים מאד. מדכאים. עם אמונה וביטחון החיים שמחים שלווים ומאושרים ומלאים בעשייה וכל טוב.

אבל אם המטרות של האדם זה לממש ענינים מסוימים שלא כחלק מרצון ה', אז יש לו מקום לפחד - כי כרגע הוא לא מממש את זה,

 

בקיצור - מי שהמטרה העיקרית שלו זה קרבת השם, וגם כשהוא עוסק בענינים שהם לא רוחניים, כמו להביא פרנסה או ללמוד בגרות וכדו', הוא מכוון שזה למטרת עשיית רצון ה', כגון שע"י הפרנסה יכול ללמד תורה ולקיים מצוות - אבל התורה והמצוות הם העיקר, וכן על זה הדרך.

 

אזיי האדם שמח וללא פחד,תודה לאל.

אם עדיין רלוונטי..

ואת צודקת.

אבל באמת זה לא ככה, אפשר להיות גם דוס וגם פתוח. זה לוקח זמן, לוקח קצת למידה, אבל זה בהחלט אפשרי.

אם החברות החדשות מקלקלות אותך, נשמע שאת יודעת מה לעשות בעצמך. לא בבאת אחת, אלא לאט לאט, אבל אין סיבה להתחבר לאלו שפוגעות בך. 

ואם הזמן, אני מאמין, תצליחי להיות גם פתוחה, גם דוסית, גם חברה טובה ועם אהובה.

 

בהצלחה

את יכולה להפתח לכל הסגנונות אבל עדיין לשמור על גבולות, דיסטנס, ועל מי שאת. זה קשה. נכון, אבל לא בלתי אפשרי.
אני לא חושבת שנכון להאשים את החברות החדשות במצב שנקלעת אליו. לא טוב לך? את מרגישה מדורדרת? מושפעת לרעה? תתרחקי. יכול להיות שהן ילמדו ממך ויתקרבו אלייך ויכול להיות שתתחברי עם בנות אחרות, אבל הבחירה עם מי להתחבר ואל מי להפתח היא שלך לגמרי
המטרה (להתחבר) לא תמיד מקדשת את האמצעים. תחשבי טוב איזה אדם את רוצה להיות, מה את רוצה שיחשבו עלייך, ותנסי לצמצם את הפער בין הרצוי למצוי.

המילה "מקלקלות" קצת צרם לי.

מה את גבינה שהם משאירות בחוץ?

לחשוב שהם לא אנשים רעים זה לא נקרא לקלקל?

לגרום לי לרצות להתאבד? 

בעיני את סתם מסירה מעצמך אחריות.

התכוונתי שהמושג בנות "מקולקלות" נורא מזעזע אותי. זה כאילו בנות שזהו, הלך עליהם, הם החמיצו "התקלקלו" השלב הבא זה לפח. הארתי את צומת ליבך כי אני מודעת לזה שהרבה אנשים משתמשים בביטוי הזה. ולדעתי זה מחריד.  

כשאת דוסית ושומרת הכל וחושבת הכל כמו שאת יודעת שנכון,

את יכולה להיות גם זורמת וכייפית.

 

דברי איתי.

ואל תתיאשי.

בנות דוסיות שאפשר להיות חברה שלהם?

ואני בן אדם שבחבר'ה, אוהב אקשן.

אז קודם כל- רציתי רק להתרשם.
שיש בנות, בערך בגיל שלי, שכ''כ אכפת להן מהרמה התורנית שלהן.
תדעי שזה ממש לא ככה אצל כולן, יש כאלה שההתלבטות שלהן היא "האם להתפלל בבוקר או לעשות בכאילו בשביל המורה"
(לא אני ב''ה)
אז קודם כל וואו.
דבר שני- אם זה מעודד אותך, גם לי יש התלבטויות על דברים שאני מרגישה שעושים לי לא טוב, ואני מבטיחה לך שאת לא היחידה...
אז רק שתדעי את זה.
וחשתי צורך לענות, למרות שהמילים "פתוחה/סגורה" די רחוקות מעולם התוכן שלי.
רציתי לומר שהכל בסדר, תתפללי לה' שיעזור לך להחליט מה הכי טוב בשבילך.
ובאמת- שה' מסדר דברים לגמרי אחרת ממה שאנחנו מתכננים. התפקיד שלנו זה לעשות מה שנראה לנו הכי טוב.
בתכל'ס- ה' הוא המלך (כמו השם שלך לשעבר, רק עם פחות ךךךךך) והוא מחליט מה יקרה בסופו של דבר.

וזהו.
האם זה עזר לך?
אולי.

זה בטוח

קל ביותר!

אם רואים שזה או זה או זה.

מה חשוב לנו באמת. שאלה פשוטה מאוד.

מה חשוב יותר- להיות "אין" או ה' יתברך?

 

נכון, אפשר לומר שתמיד יהיה מקום שבו גם כדוסה תרגישי בנוח. אבל זו בריחה.

כי בינתיים- את רואה את זה כקונפליקט. ואם זה כך- ברור שהתשובה היא דוס.

אנחנו לא מותרים על אידיאלים שלנו. למה? כי זה מה שנכון.

 

והאמת שזו שאלה בכלל- מה שצריך או מה שנח? מה שצריך! לפעמים צריך לנוח. אבל כמה איך ומתי- לפי איך שצריך. הצריך הוא המניע אותנו ולא הנח.

 

נכון. זה כואב מאוד להיות לא "אין", אבל כמעט תמיד זה בר חלוף. אם זה לא בר חלוף- כנראה שגם אם את לא תהיי דוסה זה לא יעזור.

 

                                                                               ....

 

שיקול- נגיד ולאביך בבנק יש 300,000 ש"ח כולל חסכונות וכו'. ובאים אנשים מהמאפיה ל"ע חו"ח ואומרים לו להביא להם 50,000 ש"ח או, לחלופין. כנף מהציצית שהולך שלובש כעת, ובתנאי- ששאר הבגד ישאר עליו. מה עושים?

מפסידים את 50,000 השקלים. ככה זה. על מצות עשה מפסידים עד חומש.

 

שיקול ב'-

עוד חמש עשרה שנה ואת עובדת במשרד היי טק גדול. יש עובדת חדר לידך שאת לא ממש אוהבת אותה. יום אחד את שומעת אותה מדברת על הרכב החדש של הבוסית של שתיכן. כמה שזה לא יפה שהיא קנתה את הרכב הזה, ודי כבר לנסות בכח להוציא לאנשים את העיניים וכו'. למחרת- באה הבוסית שלך אלייך ושואלת אותך אם את שומעת דברים מהחדר לידך- כיון שענית שכן- היא שואלת אותך מה נאמר עליה ועל רכבה אמש. את מסמיקה ומנסה להתחמק. אבל היא יודעת טוב מאוד שאת מסתירה. אז היא מפצירה ולבסוף- "יש לך שתי אפשרויות

או- שאת מספרת לי מה בדיוק אמרה אותה עובדת

או- שאת לא עובדת יותר כאן. וכשאני אומרת 'כאן' אני מתכוונת בהיי טק בכלל או בכל העיר הזו בשום עבודה שהיא, כמה טלפונים- ושמך- לא שלא יהיה מבוקש בשוק- הוא לא יהיה בו בכלל. (היא יכולה, את יודעת).

 

מה עושים?

מותרים על העבודה. ככה זה. "ובכל מאודך" על מצוות לא תעשה מחוייב אדם אפי' להפסיד כל ממונו.

 

שיקול ג'-

את הולכת ברחוב יפו בירושלים, יום חמישי שעת צהריים עמוסה למכביר. את מקבלת טלפון מחברה- "-שומעת? החצאית שקניתי לך לפני שבוע- היא מחו"ל ולא בדקתי ו..." מפה לשם- זה שעטנז.

מה עושים?

כן. נכון. "אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'" כך הגמ' אומרת. אפילו להתבייש ולא לעבור עבירות.

 

שיקול ד' ואחרון- 

רומאיו, הוא בכלל יהודי. כן כן. אולי לא ידעת. אבל רומיאו יהודי לחלוטין. והאמת- שבבית הם קוראים לו יוני. "יוליה" היא למעשה אמונה, והאמת- שהיא בכלל לא בקטע של שידוכין עכשיו בשירות. אבל לרומיאו נכנס ג'וק. כן. בהתחלה חשבו שזה משהו שעובר. התאהבות נעורים שוטה כשלא מבינים בכלל מהי אהבה ומהי סתם מחשבה עם משיכה. והג'וק הלך והחמיר. בהתחלה הוא הזכיר את זה כבדרך אגב. אחרי זה בכל הזדמנות. בסוף הוא הפסיק ללכת לישיבה, נשאר בבית. בשלב מסויים. כמובן שבשלב זה מספרי הטלפון שלו, של חבריו ושל משפחתו ושל בכלל כל מי שנמצא באיזור הרחוב של הבית שלו- סונן במכשיר הנייד של אמונה. אבל יוני- יוני נשאר חולה. חולה ממש. הגיע רב שהפנה לחבר שהפנה לפסיכולוג שהפנה לפסיכיאטר שהביא מרשם שדרש תרופות שלא עזרו ועשו רק כאב ראש. אולי שקט למשפחה.

ויוני- יוני עדיין חושב כל היום על אמונה. זה כבר ממש קליני והזוי. יוני, נמצא עכשיו לצערינו בבית חולים לחולי נפש. ה' ישלח לו רפואה שלימה. והאמת שהוא עוד הצליח לנתב את הרגש הזה הרופאים עוד מאמינים שיש לו תקוה. אבל מצבו הפיזי נחלש ונחלש. הוא אוכל ממש בכפיה. הכל דרך מכשירים. כל מערכות הגוף שלו נחלשות ובפיו רק מילה אחת "אמונה". מצב לא נעים. אבל אמונה אחרי כמה שיחות נפש עם חבירות ופגישה עם עובדת סוציאלית המשיכה הלאה בחיים. היא עוד רווקה, עדיין לא מחפשת מישהו. שנת מדרשה שאחרי שירות.

ביום שלישי שעבר הרופאים וכל המומחים הגיעו למסקנה- צריך לייצב את המערכות של יוני, במצבו- לא נשאר לו הרבה זמן ואפשר שחס ושלום....

מה עושים?

שיביאו את אמונה, לדייט אחד. אם אפשר לקרוא לזה דייט. שתבוא ותדבר איתו. לשעה! אפשר אפילו בטלפון. רק שישמע אותה. דיבור של שעה. 

אמונה אומרת- אני מוכנה, אבל קודם כל אני שואלת את הרב שלי. בלשכת ראש המדרשה נשאלה שאלה מוזרה ביותר שלשום, מה הרב ענה?

נכון. זו גדר שגדרו חכמים בעריות. ימות ואל תספר עמו מאחורי הגדר. זה נאמר באיסורי עריות.

                                                                                   ....

 

 

ואת- אוי לרשע ואוי לשכנו. בחברה רעה עלולים להכשל במצוות עשה וחו"ח גם במצוות לא תעשה ואפי' בעינייני צניעות. ככה שמעתי, עלולים להכשל בחברה רעה (אני לא יודע מה בדיוק המקרה שלך אבל אני מדבר בכללי). ומה את צריכה להפסיד? לא 50,000 שקל, ולא את כל ממונך ובטח שחס ושלום- לא את כל חייך. רק לא להיות "אין"- דבר שהיית מוכנה לותר עליו בתמורה לחיים, אפי'- בתמורה ל30,000 שקל...

 

ונקודה חשובה לא פחות:

ה' יתברך מצוה אותנו לקיים את התורה (שזה כולל הלכות שבת, לשון הרע צניעות וכו')  גם במחיר של חברתיות וכמו שאמרנו למעלה.

וה' יתברך- לא הגיוני שיעשה משהו שהוא באמת לרעתנו. השלך אל ה' יהבך. נותר לסמוך עליו שמה שהביא אותנו לצער בקיום המצוות הכל לטובה באמת.

וכיון שכך המצב. אפשר כעת, שברור מה נכון ואיפה אנחנו נמצאים (דוסים, בכל מחיר!) לחפש גם איך אנחנו מוצאים שלוה טוב ושמחה. חברים, נחת, בריאות וכו'

 המון בהצלחה!

השאלה היא באמת,
האם החברות האלה הן באמת משהו שעד כדי כך מפריע לרוחניות

אני מקווה (ולא כל כך בטוח) שאצליח לעמוד בכל הנסיונות הללו.

תשובה נהדרת וקולעת.

אני חברה שלך!!אני פה בישבילך...

זה ממש לא עובד בניגוד אחד לשני אפשר להיות דוס ולא להיות סגור עד הסוף. כל אחד קובע לעצמו מה הגבול שלו מתי זה ניהיה פתוח מידיי

מזתומרת "פתוח" "לא פתוח"?
פתוח שווה בהכרח=לא דוס?
או דוס דוס, אבל פתוח לרעיונות אחרים (הומואים, שמאלנים וכד')

(הייתכן שאני לא יודעת את זה רק כי בסביבה שלי "דוסית" זו מישהי עם חצאית שעוברת את הברך?)

הצגת הרבה מקרים קיצון אבל בכללי התורה לא נוגדת את החיים לפחות לא אמורה אם אדם מרגיש שלא טוב לו כנראה שצריך לשנות משהו יש מקרים קיצוניים אבל "תורת חיים היא" וצריכה לחיות את האדם לא לחנוק אותו כמובן שהתורה מציבה גבולות אך באופן כללי נותנת מקום גם להנאות בקיצור יש כלל ופרט אתה התייחסת לפרטים.. שהם כמובן נכונים  אך הם לא הכל.. דוסים פתוחים זה שאיפה

אחותי, קודם כל אל תיבהלי מעצמך, זה הכי חשוב! זה בסדר שאת תוהה ולא הכל ברור לך, צריך לבדוק ולברר באמת.. אנחנו לא רוצים להיות 'דתיים על אוטומט' אז קודם כל תירגעי! 

נשמה, בקשר לחברות ברור שזה לא נעים להיות בשולי החברה או בצד לא משנה ממה זה נובע, זה נשמע שהחברות האלה נותנות לך תחושת שייכות וחלק מה שהיה קיים פחות עם החברות הקודמות.. תדעי לך שיש כלל כזה בחיים: אם אתה רוצה להיות בברנז'ה אתה צריך לרכל. ובכמויות. אבל אם תהיה אתה עצמך אז האנשים טובים באמת יעריכו אותך.. ויהיו מעטים כאלה.. צריך לדעת, זו סוג של הקרבה להיות אתה עצמך.. תישבי עם עצמך, תחשבי איפה את רוצה להיות עוד כמה שנים, אם הבנות שאת מסתובבת איתם עכשיו הלב שלך באמת איתן? את מרגישה שייכת? או חיקוי עלוב של עצמך? בקשר לחברה טובה שלך, תחשבי טוב טוב, את היית מוכנה שהיא תעשה לך את זה? תדבר ככה מאחורי הגב שלך? אולי זה יעזור לך לשלוט בפה.. וזה קשה. מאוד. מאוד. לא סתם אלוקים ברא לנו שיניים ושפתיים שעוזרות לנו לשים מחסום ללשון. לדעתי, אלו נקודות שאת צריכה קודם כל לברר אותם עם עצמך.. אחרי שתחשבי, ותחלטי איפה את רוצה להיות, תחזרי לברר באמת מה את חושבת ומה היחס שלך למציאויות בעולם כמו להט''ב. וגם אז אל תתבישי לשאול ולהקשות. דברי עם ההורים, חברות 'דוסיות' מדריכה באולפנה וכו' תיצעקי, תנסי באמת להבין, להבין את דעת התורה.. תקשיבי ללב שלך ולאינטואציה הפנימית שבך- ניקח את הדוגמה של הלהט''ב- זה מרגיש לך מציאות הגיונית? טבעית? תרגישי מה הרגש הריאשון שעולה בך, זה שעוד לא התחספס מכל הזבל של העולם הזה.. וחוצמיזה, בתכל'ס לא צריך הכככל להבין, לפעמים מותר לנו למרות הכל לקבל מהבית קצת ובתמימות. לא כל אבן צריך להפוך. מותר. ברור. בחירה שלך. 

*ויש לי הרגשה כל שהיא שאנחנו באותה האולפנה וגם אני עברתי חוויות דומות, ותהיות עם מי אני רוצה להיות.. עם הדוסות המתנשאות ש גורמות לי להרגיש שאני לא מספיק דתיה משומה, או עם החברות שלי לאותו הזמן שלא הפסיקו לרדת על מורות ועל בנות, וכל הזמן צחוקים איתם.. הרגשתי לא שייכת, לא כאן ולא כאן.. ב''ה לאט לאט מצאתי את המקום שלי, חברה של כולם, אבל גם לא בשום 'חבורה'.. ליקטתי לעצמי את החברות כמה מפה, וכמה משם.. החברות שלי לא בהכרח מיסתדרות ביחד, ואז מה.. מתפללת שה' יעזור לך למצוא את המקום שלך, ושיהיה לך טוב עם עצמך ועם הסביבה בה את נמצאת.. בהצלחה

אם את רוצה להמשיך לדבר, אני פה

מך

האמת שאני מורעלת היסטוריה בקטע קשהההה אז אני פשוט מאוהבת בדבר הזה

 

אז הנה - 

 

נגיד ישלך תאריכים ושמות של זמן מסויים - תכתבי אותם ברצף מסודר, בציר זמן של אירועים ושנים ושמות, ואז תשנני קטעים קטעים עד שיתחבר לך הכל. ודרך עוד טובה ממש היא להלביש את הציר על מנגינה קלילה וקליטה זה מאוד מאוד עוזר!

 

דבר שני, תכתבי לך מה המאפיינים והעניינים המרכזיים של כל נושא תעשי לך סדר בחומר.

 

תנסי להכניס את עצמך לסיטואציות ההיסטוריות ולחזור אל העבר ולהרגיש אותו. כן, אני עכשיו במרד בר כוכבא! אני מתחבאת במצדה עם המפקד אלעזר בן יאיר! אני עכשיו חייל בצבא אלכסנדר מוקדון בקרבות מול הפרסים! אני נלחם עכשיו ביחד עם יהודא המקבי! וכו וכו

 

מקוה שעזרתי בהצלחה גדולה גדולה!!

 

"לרדת מעל במת ההיסטוריה אפשר רק לעם אשר גמר את אשר החל"

 

 

 

 

היא חשובה למי שתקוע בקיבעון המחשבתי שמחנכים היום

מחנכים שצריך בגרות ולדעת למלא פקודות כדי שיקבלו אותך לעבודה..  אם לא - אתה אבוד!

 

אבל מי הבוס שמקבל? 

זה אחד שבמקום לעשות בגרות פיתח את הכישרון שלו ועכשיו אנשים משלמים לו על זה. 

וזה שעשה בגרות רק עוזר לו לאסוף את הכסף

בקטע שאנחנו בתור עם שראל צריכים להכיר ולדעת מאיפה באנו ומי היו גדולי אומתנו ומה אירע לאבותינו בכל מהלך ההיסטוריה עד עצם היום הזה. כשלומדים היסטוריה ניתן לראו עין בעין ממש את יד ה' שמלווה את כל המהלכי, שום דבר לא קורה סתם, הכל מחושב, הכל מדוייק. היסטוריה בעיניי זה שיעור באמונה והנהגת ה' בעולמו. אם לא נדע מי אנחנו, איך נדע מהו תפקידנו? 

מקסימום משלימים אח"כ

מבינה מאוד מאוד את הלחץ כי גם אני הייתי שם....

 

אבל כל אחד צריך לעשות את ההשתדלות וללמוד כמה שהוא יכול במקסימום המסגרת של הכוחות שלו, וה' יעזור.. כדאי לכוון את זה לרצון ה'.

בעבודת ה' לא אמור להיות לחץ...  אין שום סיבה לכך וה' לא רוצה את זה

אם בנאדם לחוץ זה כבר לא במסגרת הכוחות.

נראה למישהו שתלמידי חכמים ידעו את כל ההיסטוריה בגיל 17-18?

 

בשביל זה הקב"ה נתן לנו 120 שנה לחיות ולא רק 20

 

אז לגבי הפחד והלחץ עניתי: שלא יקרה כלום אם היא לא תצליח בהיסטוריה העולם לא יחרב 

 

אתן מדהימווות יאוו כל כך משמח שבן אדם תומך .באמת שבאלי לבכות כל כך הייתי צריכה את זה עכשיו.

אם צריכה עוד משהו אז בכיף ממש...

 

הבגרות בנויה מכמה חלקים שבכל אחד מהם יש בחירה. ככה שבסופו של דבר אפשרי ללמוד חצי מהחומר ולהצליח.

אם מלחיץ אותך כמות החומר, אולי זה הפיתרון הכי טוב בשבילך

לפעמים בבגרות הם נתקעים על נושא מסויים (נגיד ציונות) ואז יש הרבה שאלות על הנושא הזה ולפעמים גם אחרי הבחירה תשארי עם הנושא, שאם לא למדת, נדפקת...

האם כבר כלתה הגלות? האם איננו רואים יותר צרות וייסורים בחיים?

קיימים בנו

במסר שלי הובן

אחי היקר!!!!!!!

מוזמנת בשמחה!

כבר דיברתי עם @מעדיפה לא לספר והיא עזרה לי.

תודה בכול אופן!!!

 

יש של שמחה, יש של רוחניות, יש כוח פיזי...

מה שאת יכולה לתת...

אני בן

למרות שאני די עייף...

נר לאחד - נר למאה

מעריך את זה...

סימן שהרבה אנשים צריכים שתעזור להם.

כשאתה אומר ב"מודה אני" את "רבה אמונתך", תחשוב על זה שה' מאמין בך שיש בך יותר ממה שאתה חושב, ושיש לך הזדמנות לתקן את הכל! ה' אוהב אותך

בשירים של ישי ריבו

זה ספר של הרבי הראשון של חב"ד שנאור זלמן!!!!

יש בו פתרונות להכל!!

והוא מדבר בעיקר על איך להתקרב לקב"ה!!!!!

2.כל בית חב"ד בעולם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

3.כל בית של חבדניק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

4.אצל הרבה ספרדים יש את התניא בבית!!!!!!

6.בכמה בתי כנסת ספרדיים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

7.בגוגל בויקיטקסט!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!






 

 

א. קיום המצוות וההלכה, כמו שצריך.

ב. דיבור קבוע עם הקב״ה,בנוסף לתפילות. דיבור פתוח, במילים שלך; שיוצא מהלב ומגיע ישר לאבא האוהב שם למעלה.

ג. ללמוד אמונה בצורה יסודית.

 

שנזכה בעז״ה!!

 

תורת הנפש. תלכי לשיעורים...

יש הרבה כאלו. תקשיבי, אין יותר מזה. אין. האמת שאת יכולה גם לפתוח ביוטיוב שיעורי תניא של הרב מיכאל טייב. כמובן שזה לא אותו הדבר כמו שיעור אמיתי שאת יכולה גם לשאול וזה.

אבל זה גם נותן הרבה. בהצלחה!

דיי לחשוב ככה.את מדהימה .הגיע הזמן שאנשים יכירו בערכם ויאמינו ביכולות שלהם!אנשים תתעוררט

לרצות להשתפר זה טוב, אבל רק כשזה בא ממקום בריא. מלדעת שיש לך יתרונות וחסרונות ואת בן אדם. ובכל אחד יש משהו מדהים אחרת למה הוא פה? תחשבי על אנשים איכותיים שמסתובבים איתך.. למה? סתם? לא. כי בשבילם את מדהימה. ובעצמך כתבת- את תמיד שם כדי לעזור לאחרים. את יודעת איזו תכונה מדהימה זו? כמה סבלנות צריך בשביל זה? כמה מתחשבת צריך להיות כדי שיהיה לך באמת אכפת? זה- מדהים

ומותר גם ליפעמים להיות עצובה ובדיכאון..
אנשים לא יסתכלו עלייך אחרת.. לכולם מותר לפעמים להיות עצובים..

גופנו הנחמד!!!

 

את יודעת כמה פעמים העיפו אותי על זה שלא עשיתי/עשיתי אבל לא ידעתי מהישיבה? בסדר, כולם עוברים את זה היום אני חי ממש טוב גם בלי המבחנים האלה... לא צריך להילחץ למרות שזה ממש מובן...

כן אבל אם אני לא מצליחה בו מורידים אותי ל3 יחידות ואני בלחץץץץץץץץץץץץ

תתרגלי, תתרגלי, תרגלי!!! ואם את צריכה עזרה מוזמנת לפנות אלי ואנסה לעזור לך

אגב מבחן מסכם מחצית

או שפשוט גם אין לך מקש רווח

אבל זה סתם באמת,,,

@Admin
נראלי

@Admin
נראלי

אם יהיה פורום ייעודי אז אולי רוב הפריקות יתרכזו אליו במקום להתפזר בכל הפורומים השונים

יש לי חברים לא טובים שמעשנים ויש להם חברות...וקשה לי להתנתק מהם צריך עזרה...

בהצלחה!

אבל באמת כדאי שיפתח שרשור אם הוא רוצה שיענו לו