מישהי בכיתה שלי, ילדה שקטה מאוד וממש חמודה ואני בין החברות היחידות הטובות שלה שבאמת מדברות איתה. לא שאין לה חברות פשוט היא לא עם כולם, ב"ה אוהבים אותה וזה..
בקיצור היא מאוד מפונקת וזה ואז חברה שלי אחרת סיפרה לי שיש סיבה לזה שממש מפנקים את אותה ילדה, ואז היא סיפרה לי והשביע אותי לא לגלות.
עוד ילדה מהכיתה אז אמא שלה והאמא של הילדה המפונקת חברות טובות קיצר האימהות דיברו ביניהן (לא משנה איך הילדה הגיעה לחזה זה לא העניין) ואז מסץבר שהאמא של הילדה המפונקת חולה בסרטן ולכן היא טסה כל הזמן ולכן מפנקים אותה והם לא מסםרים לילדה שלהם שהאמא חולה!
מה עושים? אני לא יכולה להסתכל לילדה בעיניים שאני יודעת משהו אישי עליה שהיא לא
פשוט לרחם .. ופשוט שתדעי להבא שאם את רואה משהו .. לא לשפוט לא לחקור יותר מדי. פשוט עם יש משהו אז יש כל אחד והחבילה שלו .. ולא צריכים סיבות כאלה !!! אמלההה תאמיני לי שהיא לא רוצה את הפינוקים האלה ....
הקטע שהיא לא יודעת למה מפנקים אותה. היא לא יודעת שאמא שלה חולה
גמני כמעט בכיתי שסיפרו ליא"י שלנו לעדפשוט את מה ששמעת עליה תדחיקי לפינה אחורית בראש שלך ותדברי איתה בתור בנאדם רגיל כי כל בנאדם רוצה ששהתייחסו אליו כרגיל ולא ירחמו עליו בין אם היא יודעת ובין אם לא.
נ.ב
אני לא אומרת שזה קל אבל פשוט תנסי
בדרך לכאן פגשתי איש מאוד מוזר
הלך כמו סהרורי, מלמל לעצמו בשקט וככה אמר:
על משכבי בלילות אני שומע קול פעמון גדול מצלצל
ארץ ישראל שייכת לעם ישראל.
ובקומי בבוקר אני חוזר ואומר כמו מתפלל
ארץ ישראל שייכת לעם ישראל.
והד עונה לי מן הגיאיות והזריחה בהרים יפה להלל
ארץ ישראל שייכת לעם ישראל.
וכך בקול ענות וכך בקול ילל וכך יומם וליל
ארץ ישראל שייכת לעם ישראל.
והיא שייכת לו –
לא כדי להחזיק בה חיל-כיבוש או חיל-מצב
היא שייכת כדי לבנות בה את בית חלומותיו.
וכך בהקיץ ובחלום וכך מדור דור וכך מתוך הרגל
ארץ ישראל שייכת לעם ישראל.
“איש מוזר,” אמרתי, “תתבייש. סיסמה כל כך ישנה!
הרי אתה מחוץ לתחום ומחוץ לקו, ובעיקר מחוץ לאופנה.
אבל האיש המוזר לא ענה לי – הוא לא ענה.
ואז ראיתי מסביב את המאות ואת האלפים
אנשים כל כך מוזרים, אנשים כל כך יפים
וקולם במקהלה גדולה כרעם הרחוק מתגלגל
ארץ ישראל שייכת לעם ישראל.
ואז, מיושנת ללא תקנה וסנטימנטלית ללא רחם
אמרתי – “אנשים מוזרים, לו יהי חלקי עמכם.”
(נעמי שמר)
סתם .. ממש מעצבן לי לראות איך כל התקשורת וכל האנששים מתעלליםםםם במשפחה של ביבי חלאססססססססססססס מסכן הבנאדם .. מסכנה המשפחה שלו ... מנסים בכל דרך להפיל אותו (אנחנו לא מצביעים ליכוד, לא , זה לא קשור) כאילו דיי כואב לי לראות איך מנסים לבלצף עליו דברים .. ועל המשפחה שלו .... וכל פעם בית משפט , שימוע ..............רדו מהאנשיםםםםם חלאססססססססססססס
תודה...
מה הם חושבים? שהם יצליחו לכבוש את הארץ שלנו?!!!
ממתי מלמדים ילד כזה קטן לרצות להרוג?!
כל פעם מחדש מזעזעת אותי הצביעות שבה אנשים חיים!!
שימותווו..על זה הם מתחנכים,על צביעות ושקר..
ועוד יותר הוא שיש אנשים מהעם שלנו שעוד טוענים שהם הצודקים פה ושאנחנו "כבשנו" את הכפרים שלהם!!!
פעם שלחו סרטון של ערביה שמלמדת את הבן שלה לירות טילים, ברובה.....
הייתי אומרת הם חרדים אבל עזבו קיטלוג.
הם יותר חזקים ממני. יותר מחמירים ממני. אני באמת מכבדת וזה ממש ממש ממש קשה בעיקר כי זה לא הלכה אלא אקסטרות...
ומצד אחד יש כיבוד הורים ולא לצער אותם... מצד שני יש את ההחלטות שלי לחיים שלי ואת הדרך שאני רוצה ללכת בה....
הורים לכולי עלמא(אם אני לא טועה)
איך לסלק מחשבות שלא נעים לי לחשוב עליהן?
שמפדחות אותי?
הן כל הזמן צצות וצצות ואני לא מצליחה לסלק אותן איך עושים את זה?
יש איזה משהו כזה שהוא נכון לכל דבר, לכל מלחמה פנימית ויכול להתאים אולי גם פה.
בעצם.. אתה מסתכל על עצמך מלמעלה ואומר - איזה פתתי זה.
הנה.. נו.. עכשיו זה.
ועכשיו זה..
למשל:
אתה לומד למבחן.. וחופרים בווצאפ בקבוצה שאתה הכי אוהב להיות..
אז פתאום מגרד לך.. פתח ת'טלפון.. רק לשאול משו על המבחן..
פה
מה אתה עושה?
אתה יכול לפתוח את הטלפון ואז בזבזת חצי שעה על הווצאפ
ואתה יכול להתסכל על עצמך מלמעלה ולהגיד:
אוי איזה פתתי זה.
הנה.. נו.. עכשיו מגיע שלב בתירוצים. אני מתרץ לעצמי.. זה בסדר. מותר. זה למבחן.
אני פתתי. לתירוץ כזה אפול?
אז..
נו באמת. שוב פעם אני נזכר בפדיחה הזאת? הרי מה זה יעשה? זה קרה. הכל יהיה בסדר.
זה עלוב ולא אכפת לי מזה. אני שם פס על כולם. אני לא חושב על זה או על ההשלכות של זה כי לא כיף לי לחשוב על זה!!
בהצלחה רבה!
אפילו לא לנסות להלחם. אני לא אומר להמשיך לחשוב על זה, אלא פשוט להתעלם עד שזה יעבור מעצמו
לתת לזה לעבור כמו שאמרה פה @כי בא אורך
אני ספציפית מנסיוני חושבת על המחשבות כאילו בזלזול, כלומר נגיד אני חושבת בתפילה במקום להתכוון במילים אז אני אומרת לעצמי כן.. נו.. עלה.. זה רק מה שיש לי לחשוב עליו בתפילה... זה הרמה... זה מה שמענין אותך...וכו.
וזה עוזר לי להעביר את המחשבה גם. עצם זה שאני חושבת עליהן בכוח עד לתמצית של: מה הנקודה שלי ולאן אני רוצה להגיע עם המחשבה זה עוזר כי ואחרי זה כביכול נגמר לי מה לחשוב עליו בנושא הנ"ל.
יצא מבולגן כי קשה לי להסביר מה אני עושה. מקווה שיצא מובן ויביא תועלת בעז"ה.
מכריחים את עצמך לחשוב על משהו בהתחלה קשה ואחרי רגע הראש עובר נושא ואתה כבר חושב על הנושא החדש...
שריינו תאריך!!!התועדות אנ"ש
נא לתייג עוד.
אשרינו!
ליל שישי (תמישי בערב למניינם)
כ"ג שבט
בשעות הערב
התחלה משוער- איזור 17:00-18:00
מיקום משוער- מישובי בנימין הסמוכים לירושלים.
זמן סיום משוער- תלוי בכם, איזור 21:30 כבר סיום סופי.
*תתבקשו להביא כסף, להיות חלק בקניית המשקה וכו'
*בע"ה יהיה חלק מן ההתועדות להתועדות, חלק לדברי הרב שליט"א ובסוף סיכום.
פלאי פלאות.
אם לכך נוצר הפורום- דיינו.
אווי זורם אשריכםאוהב אותך האני לא יודעת למה זה קורה דווקא לי..
אבל קרה לי פעם מקרה שבו אמרתי למדריכה שלי כל מיני דברים אישיים, שסמכתי עליה שלא תגלה לאף אחד- והיא סיפרה!! למרות שאמרתי לה שלא!!! היא אמרה את זה פעמיים: פעם אחת בפעולה שכל השבט היה וגם אני- אבל היא לא אמרה את השם שלי, ופעם אחרת היא דיברה עם בנות מסויימות (בשחנ"ש) ונתנה אותי בתור דוגמה- עם דברים אישיים מאוד- שבהם היא כן היא אמרה לי את השם שלי!!!!!!!!!!!!! וזה פגע בי, והיה לנו תקופה של אי נעימות בינינו- סיפור ארוך, וזה היה וזה נגמר- ברוך השם!!
ועכשיו קרה לי משהו עם חברה שסיכמה משהו, שלא רציתי עם מישהי וזה ממש פגע בי כי זה היה משהו שהיה חשוב גם לי ועיצבן אותי וכל היום למרות שניסיתי לא להראות שאני מתבאסת- התבאסתי!!
מה עושים כדי לדעת לעמוד על שלי??
אשמח לעזרה, תודה רבה!!!!
**אפשר בפרטי
ללכת אליה ולשאול למה היא אמרה את זה
אני בכל אופן לא הייתי מספר דברים אישיים אחרי זה. גם אם זה בא מאכפתיות
אבל אולי את יותר סלחנית
אני גם עייף.
יש כניסה לעוורתא!
לחיים.
גיט שאבעס.
אתה נכנס כל פעם?
אשרייך!
תהילים בנוג"ה!נצחלקחתי
2 אחרונים!!! רוצה מעבר
לא-מ
עא-פ
שבת שלום!
התועדות אנ"שאחרונהמה הלו"ז איתכם חברה...כמה מהמגיבים יודעים שיטה בעניין הגאולה? להסביר מה זה עולם הבא? ומתי זה? ומהו משיח ומתי הוא? מהי תחיית המתים ומתי? מהו במקדש ומתי? מה חלק כל אחד מהם בעבודת ה'? איך הם קשורים לבריאת האדם/עולם? מה חלקם בתיקון הבריאה שאתם מכריעים בכזאת קלות??
מכריזים משיח! או עולם הבא! אתה בכלל מבין מה הכרזת אחי?
יכול להיות שהוא טועה ומה שלמד או מה שהבין באמת לא נכון, אבל עצם זה שאומרים על זה משהו, זה אומר שהדעה לא נוצרה מעצמה אלא מלימוד קודם...
גם לא חייבים לדעת במדויק מה אומר כל אחד מהם, מספיק ידיעה בחלק מסויים בנושא כדי לדון באותו חלק בנושא...
כי משיח זה שלב בדרך לעולם הבא לכולי עלמא. ועולם הבא מעולה ממשיח המחלוקות הם רק מה זה משיח ומה זה עולם הבא. זה מקור מאוד ריאשוני! אלף שנה עולם חרב ואז עולם הבא(לא מתיימר לדעת את כל המקורות אך הרב אבינר ציטט 8+ שיטות למשיח וכולם משמע שהיו לפני עולם הבא)
יודעים להגדיר עולם הבא עפ"י אף דעה... ובטח לא את מיקומו עפ"י אף דעה....
אך אני יכולה להפוך את המצוות למשהו שכיף לעשות?
גם אם זה בהתחלה זה בכאילו...
איזה ערך עצום יש לכל מצווה- קיום רצון ה', מימוש מטרת הבריאה, עילוי וזיכוך כל העולמות, הורדת שפע לכל העולם, אפשרות 'להחזיר טובה' כביכול לקב"ה שגומל איתך חסד אינסופי, זיכוך הנשמה שלך, התקרבות שלך לקב"ה שזו מטרת חייך בעולם... ועוד..
אז אני רזה..
לא אנורקסית. לא עם בעיות אכילה. לא בתת תזונה. לא צריכה אישפוז. 'רק' רזה
וסליחה באמת שאני לא מאלו של "אני אוהבת את הגוף שלי בכל מצב"
אתם יודעים בכלל מה זה אומר אנורקסית או שאתם סתם זורקים מילים לאוויר כי ככה שמעתם וככה נראה לכם???
בואו נבהיר פה משו... אנורקסית זה לא מחמאה! זה שאני שוקלת פחות מהממוצע לא אומר שאני צריכה אישפוז! ואם אני לא אוכלת לידכם זה לא אומר שאני עם הפרעות אכילה!
רק בבקשה תבינו את ההבדל בין מחמאה ל... בולשיט? אפשר להגיד?
אני בן. אבל כן.. גם אני תת תזונה. ממש גבוה וממש רזה.
בתור אחד שיצא לו לדבר עםפ כמה בנות שרצו להיות אנורקסיות/ממש לא רוצות בגלל מקרה שקרוב אליהן..
פתאום אתהנחשף לעולם ענק של הבדל בין סתם אחת שרזה לבין אחת אנורקסית.
כן. מבין את זה.
(גם לי קוראים אנורקס 
אבל אנ'לא בת אז שונה לגמרי)
אבל.. העובדות מראות.. אין מה לעשות.. כשאני נמצא בסעודת שבת עם חברים או לא יודע מה.. ונניח מישהי הולכת לבחוץ. אחרי שעה שתיים אני אחליף איתה מילה למה או מה.
כן. זו דאגה אמיתית שבאה ממקום טוב וחשוב.
נניח.. תראי.. אני אומר שבגלל שאני בן זה שונה.
למה? כי ידוע שלבנות יש יותר אכפתיות על הגוף שלהן (וזה נורמלי ובסדר!)
לכן - בדכ בת שהיא ממש רזה.. ואומרת שהיא לא תמיד שמחה עם איך שהיא נראית..
זה.. מתכון לאסון.. אני הייתי דואג.
ו.. כן. יצא לי לדבר פעם עם ילדה שבזכות כמה חפירות שלי התחילה לאכול ב"ה.
מקווה שהיתי מובן
עכשיו - הערה צדדית.. את לא מאלה שאוהבות את הגוף שלהן כל הזמן. טוב.. זה בסדר ויש המון כאלה.. אבל.. זה מבאס.
ז"א הכל מגיע מנקודת מבט. וגם אם נניח אני אגיד לך שבעיניי את יפיהפיה (אנ'לא יוודע איך את נראית ) את לא תהיי מרוצה כי מהנקודת מבט שלך את לא.
עכשיו כאילו.. בשביך מה?
ברור לי שזה לא בכוונה.. ו.. למה שמישהי תרצה את זה בכלל??
אבל.. זאת עבודה.. מריך לעבוד על זה.
על נקודת מבט של 'אני בת של מלך יפיפיה' או 'יופי פנימי' (כמובן בלי להזניח את החיצוני)
כל המטרה כאילו של להודות על היופי. כי יש יופי. זה אני בטוח.
את בת. אני בן. את יותר יפה ממני לא משנה מה יהיה.. בנות יותר יפות.. מלעשות..
זה לא מובן מאליו. להגיד תורה זה חשוב.
ובע"ה, בזכות התודה הזאת.. וע"י תהליך ארוך.. אפשר לשנות את כוון המחשבה..
של.. אני באמת יפה כמו שאני צריכה להיות..
בסופו של דבר.. אנ'לא מבין וגם לא אבין בזה.. כי אני לא בת. מורה או חברה טובה יוכלו לעזור - אם זה חשוב לך כמובן.
בהצלחה בחיים
תקשיבי אני למשל אומרת שאני מלאה .. ותמיד אני אומרת לבנות הרזות שאני יכולה לתרום להם בשמחה שומנים .. נגיד אני .. רוצה להיות נורמלית לא רזה ולא שמנה מדי פשוט רגילה .. וחברות שלי אומרות שאני בסדר ....... אז נגיד בא נשאל אותך מה את מעדיפה להיות רזה מדי או שמנה .. |(כאילו את בוחרת) עדיף רזה ותאמיני לי שלפעמים אני מקנאה בחברות שלי שכמה שהם יטחנו את כל האוכל שבחיייםם הם לא ישמינו ...ולפעמים אני מקנאה בחברות שלי שהם רזותתת (לא מדי)
אבל להפוך ילדה בריאה לאנורקסית (שזה בכלל מחלה נפשית למי שממש מענין אותו) רק בגלל שהיא יותר רזה ממך זה דוחה ומשפיל
ומי שכן... תהיו עם טיפה טקט
זה אולי מתחיל במחלה רגילה אבל זה גם פגיעה נפשית...
ואני אומרת בתור אחת שכן יודעת מה זה אנורקסיה.
מי היה רוצה שיגידו עליו שהוא עם תסמונת דאון? אני ממש ממש ממש לא אומרת שזה אותו דבר אבל זה לא מחלה כמו צינון
ואם אומרים לו שהוא חולה וזה מסתיר עוד דברים מתחת (שרוב האנשים אפילו לא יודעים מה זה אומר) אז כן נשמה! זה משו רע להגיד!
וזה ממש לא כמו דלקת ראות או גרון ממש לא ! זה מחלה פיזית וגם נפשית ...
באמת כדאי שתבינו קודם מה זה אנורקסיה
אבל אם אני ישמין אז כן... אני לא יאוהב אותו
אבל כשקצת השמנתי (אבשלי אומר שסתם דמיינתי... וישמצב
) אז היה לי חשוב להתאמן ולהוריד אתזה
הרגע הקודם הוא חלק מעברך
הרגע הבא זה עתידך
והרגע הזה... סתם בזבוז. בחייך.
מישהו יכול להסביר לי איך יוצאים מזה שלא יהיה שמור על המשתמש שלי???
שלוםם!! יש לי שאלה קטנה..
מה אתם חושבים בגדול על ה4 שנים האלו ( ט-יב )...
איך הכי טוב לעבור את השנים האלו?
ותכלאס בישיבה\אולפנה לומדים, אוכלים וישנים ( בעיקר לומדים
)
אתם חושבים שזה טוב?
אולי חסר כאן משו?
תודה!
*לומדים,אוכלים,ישנים ומתבגרים!! (בעיקר מתבגרים!)
ודאי שזה גיל.
ודאי שזו התבגרות.
תמיד מתבגרים, גם בחור בן 20 מתבגר עד גיל 27 המון.
אבל משום מה- גיל זה מיוחד ע"י רוב העולם. לפחות החלק שאותו אני מכיר.
אם יש איזו שאלה מתוך איזה דבר אני רוצה להתבגר התשובה תהיה תורה.
אישיות של תורה.
הדבר הזה הוא עניינים באישיות כלומר- מידות.
לכן מה שצריך להבנות זו משמעת עצמית.
עבודת המידות.
כנות.
ודאי שכדאי לחיות מסביב לדברים האלו.
לימוד התורה הקדושה בגיל צעיר מקנה עמל תורה אהבת תורה וידיעת תורה. זה ודאי.
אבל גם לדעת לישון בזמן. לאכול בזמן. ולנהל חיים- זה דבר שיפה נכון וצריך לרכוש בגיל הזה.
ישרוט!!! יצא לי המון לקום ב5!! מה אתה ישן בשעה הזאת?!עברי אנכיהוי נחמיה
אני חולה לקרוא על דברים שאתה כותב - לא שוכח אפילו פרט שולי וזה נחמד ביותר יש לציין.
יש משפט בשם האדמור מאיפושו שאמנם אדם צריך להתגבר כארי בבוקר. אבל שלא יצפה לעשות את זה אם הוא הלך לשיון כמו כלב..
צריך לשים לב מתי ישנים..
אם זה קריטי אברר לך איזה אדמור זה.
בעצם זה קריטי.
דבר בשם אומרו.
גאולה.
אסתר.
פורים!!
אני אבדוק...
אהבת ישראל!!מעבר לפעולות הבסיסיות האלה יש עוד המון דברים קטנים וגדולים שנכנסים לדוגמא סניף, חברים, התנדבות, לימוד עצמי ועוד ועוד ועוד...
אני חושבת שהעיקר בשנים האלה הוא ללמוד להכיר את עצמך, להכיר את העולם, לבנות אישיות ותפיסת חיים, ובמילה אחת: להתבגר.
בתשובה לשאלה שלך -
אם באמת הדבר היחיד שעושים הוא ללמוד, לאכול ולישון - אז לדעתי זה לא טוב וחסר בזה משהו, אבל אפשר גם למלא את הרווחים ואת השגרה בתוכן ובפעילות (ללמוד תורה או ללמוד דברים אחרים, להתנדב, להדריך וכו)
בהצלחה לכולנו
ללמוד!! גמרא, משנה, תנ"ך, הלכה, אמונה, מוסר.
להתחיל לעבוד על עצמנו!! אם עכשיו פספסנו, ד' ירחם! אנחנו יכלים לצאת מכאן עובדי ד' אמיתיים!!
בהן בונים את האישיות שלנו לקראת היציאה לחיים... גיל מבלבל, אבל צריך לקחת אותו במתינות ולנצל אותו לדברים והרגלים טובים.
למשל להקשיב באמת בשיעורים כאלה שהם יותר לחיים כמו הלכה וכאלה... בכללי להקשיב לעצות של מורים... לייצב את עצמך ולגבש עמדת חיים.
זה שנים חשובות מאוד!
בנימה אישית אומר, שבעיניי יש כאלה ששמים דגש על לימודי קודש ובגרות יותר מדי.
צריך לזכור שזה שנים שלא יחזרו, לא רק בגלל שזה גיל שמכונה "גיל ההתבגרות", אלא כי זה גיל שבוא קל יותר לעשות שינויים ולעבוד על עצמנו (לא בקטע שלילי).
אני אסביר קצת: בעצם כל בנאדם מתבגר במהלך כל החיים שלו. וכל החיים שלו בנאדם יכול ואף עושה שינויים. אממה, ככל שאתה פחות מבוגר, ההסתגלות לשינוי ובכלל היכולת להשתנות- גדולה יותר וקלה יותר, אם כי חשוב לציין ששינויים מהותיים זה אף פעם לא דבר קל.
אז מה עושים בשנים האלו?
אם אתה צריך/רוצה/שואף ויכול לצאת עם בגרות, אז מומלץ ללמוד ובאמת לצאת עם בגרות.
רק שים לב שהמירוץ שיש לפעמים אחרי הלימודים לא יבוא על חשבון המידות והעולם הרוחני שלך.
הם הרבה יותר חשובים ומהותיים מהציון שיופיע לך בסוף בבגרות. הרבה יותר!
אז יש התמודדויות שהחיים מזמנים לנו,
יש התמודדויות שהלימודים מזמנים לנו
יש כאלה שהחברה שבה אני חי
ויש כאלה לפעמים גם אני יוצר לעצמי.
הכל יכול להימצא שם והכל דורש אותך.
עוד לא ראיתי את "המדריך הפרקטי לנער המתבגר", אבל גם אם מישהו הקדים אותי וחשב על הרעיון, אני לא חושבת שהוא חכם.
כי כל בנאדם הוא שונה
ולכל אחד יש התמודדויות שונות.
ואתה זה אני אומרת גם בלי קשר לגיל.
אלא מה, בגיל הזה יש לך גם לימודים על הראש, וגם את האידיאליזם בעוצמות מטורפות
יש גם את הרצון הזה של לעשות מה שאני רוצה ומחליט ולא מה שאחרים החליטו שנכון לי (שאת זה אגב, ברמה כזו או אחרת יש לעניות דעתי בעוד גילאים).
התמרון בין מגוון דברים הוא לא תמיד פשוט.
מה שאני כן יכולה לומר
זה שגם אם מורכב לפעמים, וגם אם קשה ולא פשוט-
אחד הדברים היותר חשובים זה סבלנות לעצמך!
כי בכל זאת יש לך מלא דברים שצורכים אותך במקביל
ושוב- חשוב לזכור שהמידות והעולם הרוחני הרבה יותר חשובים מהציון הסופי בבגרות.
אם אתה בפנימיה, זה אחלה זמן לפתח את היכולת שלך בלקבל אנשים שונים ממך, עם דיעות אחרות ורצונות ותחומי עניין אחרים. וגם כאלה ששונים ממך כמו כאלה מסודרים וכאלה שבדיוק הפוך
זמן מדהים להשקיע בעם ישראל, אם זה בהדרכה/התנדבות (נו, אז יש יתרונות לשעות התנדבות שמחייבים..) או כל דבר אחר.
לפתח קשר עם האחים שלך, שאתה לא רואה כל הזמן
לפתח את היכולת להתחכך עם אנשים גם שאין לי כוח ולהתמודד עם זה.
והכי חשוב- לפתח את עצמך בעצם. שזה מתבטא גם דרך כל הדברים שאמרתי עכשיו וגם דרך המון המון דברים אחרים.
אה, ועוד דבר חשוב, שעולה לי עכשיו. אולי הוא ייראה קצת שולי, אבל אם תרצה או לא, הוא חשוב- יכולת והרגלי למידה. לפתח אותם! שיהיה לך משהו כזה.
בנוסף- יכולות חברתיות, כשרונות, תחומי עניין- לך על זה. תשקיע, זה ימלא אותך.
ואל תשכח סבלנות לעצמך כי לא תמיד זה פשוט.
חלק מהדברים כאן בטוח נכונים גם לחבר'ה שלא בפנימיות. כתבתי בתור אחת שכן הייתה
יכול להיות שציירתי את התקופה הזאת כתקופה מורכבת וקשה וכזו שאתה רק רוצה שתעבור כבר.
אז זו לא המטרה פשוט כן צריך לדעת שגם אם יש קשיים, זה טבעי ובסדר לגמרי.
וגם אם אתה אומר "נו, בחייאת שיפסיקו לקרוא לי מתבגר, ושהעולם קצת יירד ממני עם כל הסטיגמות על הגיל שלי", אז תדע לך שכולנו עברנו/עוברים אותו.
לא סתם לא נהפכים בשניה מסטטוס של ילד לסטטוס של מבוגר.
זה שלב כל כך קריטי בחיים שגם אם הוא לא פשוט, הוא מדהים!
מה יש לי עוד להוסיף?
שנראלי שבכל זאת קצת שידרתי שזו תקופה לא פשוטה.
כנראה כי לא תמיד היא פשוטה.
וכנראה גם כי אין מה לעשות והיא באמת מבלבלת
בכל אופן מלא בהצלחה!
ונהנתי לכתוב כאן את הגיגיי אם רוצים הרחבה או פירוט- בכיף!
אה, ודבר חשוב שאני כבר לא סגורה אם אמרתי מספיק בבהירות-
כולנו מתבגרים כל החיים! עצם העובדה שמגדירים שלב מסויים כהתבגרות, היא דבר די מעצבן אבל יש לו גם הרבה יתרונות.
אז בקיצור,
תפתחו את עצמכם, תשקיעו בעצמם ובעם ישראל, תהיו עם סבלנות לעצמכם, לתהליכים ולעולם, ותשמרו על עצמכם. כי אנחנו רוצים את הדור הבא בריא וגדול.
גדול גם במידות ובערכים, לא רק פיזית
יצא לי נאום ארוך 
וכנראה שגם קצת חוזר על עצמו.. תתמודדות (אפרופו התמודדויות...)
ואני לא כותבת כאחת מבוגרת וכל כך גדולה, אם חששתם בטעות
לפי מה שהם כותבים
