פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 594)

וסתם.. מוזר שאומרים הלכות לשון הרע.. כי יותר מדוייק לומר שמירת הלשון...

כי זה גם רכילות.. והוצאת שם רק וה נקרא לשון הרע לתועלת, באיזה תנאים.. קיצר...

לא אישי נגד אף אחד כאן... פשוט תמיד זה כזה מוזר..

מישי עושה לי כזה "אני עושה פעולה שלשון הרע וזה זה ממש חשוב.." אני כולי כזה.. "כן, זה ממש חשוב רק ששמירת הלשון כי לשון הרע זה איסור.." קיצר..

אז שימו לב..

שלך עם מישהי שגדולה ממנה בשנה, ניראה לי ראוי שתדברי איתה קודם ותשאלי אותה איך היא עם זה (למרות שלא תמיד אפשר לדעת עד שממש עובדים ביחד) וממש ליהיות ביחד איתה ועם שאר החניכות במהלך כל החודשים הראשונים ובהמשך ההדרכה כי ממש צריך מישהו שייעץ לך, ותחושה שיש מישהו שרוצה לעזור לך, מאמין בך וכו...

בהצלחה!

לפני שלוש שנים כמדומני התחיל כל התהליך של הכניסה להדרכה.. זה לא היה סוד.. ה"תחרות" הייתה ביני לבין עוד בת. כולם ידעו שזה או היא או אני.

 

מוצ"ש בראשית, פגישה עם המדריכה על ספסל.

"טוב, אני אתחיל מהסוף. לצערי את לא תכנסי להדרכה"

פאףף.. היה בלון של תקווה ביד. והיא פוצצה אותו בשניה אחת.

אני הראשונה בתולדות הסניף שרצתה להיכנס להדרכה ולא נכנסה. והייתי היחידה מהשבט שלי.

 

ואת לבד. חברות שלך מתלהבות מההדרכה, ו"יאוו אתן לא מבינות, לא הספקתי להכין פעולה לפני שבת..מה אני עושה?!?!" מה את עושה?!

ואני עומדת ליד, שקופה, ואף אחת לא חושבת שקשה לי לשמוע את השיחה הזאת. אף אחת לא חושבת להתעניין.

אף אחת לא חושבת להיות טיפה רגישה.

טוב, כמעט אף אחת. בת אחת שהתקשרה ודיברה וניסתה לשכנע להמשיך לבוא לסניף, להמשיך לבוא לחבב.ורק בזכותה, חצי שנה אחרי, העזתי לבוא לחבב. אבל גם אז הקושי לא נגמר. כי כל השיחות של חברות שלי סובבות סביב המסע הקרוב, המחנה, ההכנה וכו'..

 

אז שם המשחק בעיני הוא רגישות. גם שלכם המדריכים, אבל גם תפקחו את עניהם של החניכים. זה מרגש להיכנס להדרכה, ולא שמים לב למי שנשאר בחוץ. אבל זה חשוב. חבל שהשבט יתפרק, חבל שחברים שלהם יעלבו.

אז נכון. לא כולם לוקחים את זה קשה כמוני. אבל עדיין צריך רגישות

 

ולהמשך הסיפור. תחילת כיתה יא.. מקבלת הצעה להדריך חוץ בסניף שעכשיו מקימים. מסכימה.

אני עומדת עכשיו בסוף שנתיים של הדרכת חוץ מ-ד-ה-י-מ-ה!!! (כן, הדרכתי גם בשמינית).

ב"ה מודה לקב"ה על כל רגע ששלח אותי למקום הזה. הודיתי גם למדריכה שלי שהייתה שליחה להביא אותי לשם.

אז כן לעודד חניכים להדרכת חוץ (כמובן, לא לכולם זה מתאים ונכון שזה גם כרוך בהמון דברים אבל לי זה היה פשוט דבר מדהים!) 

והכי חשוב. תפילות לקב"ה. תזכרו שאתם שליחים שלו. תבקשו ממנו שיעזור לכם. שיכוון אתכם למה שנכון.

המון המון בהצלחה!!

בד"כ לא ישקיע גם בהדרכה

אבל
אני חושבת שהצוות שלך ידעו להגיד וישל להם מה להגיד הרבה יותר
אן בכל זאת צריך טיפים בשמחה בשיחה אישית או מסר

משהו ממש חשוב- אני חושבת שממש לא טוב להכניס 2 בנות שהם חברות טובות ביחד.. גם אם הן מבקשות אחת את השניה, הן לא יודעות מה זה באמת.. ואני אומרת מנסיון.. אצל רוב הבני אדם זה או מדשית או חברה.. כי מהרגע שאת מדשית העניין של החברות ממש נפגם.. אז אני חושבת שכדאי להכניס 2 שהן לא בהכרח היו קשורות אחת לשניה עד עכשיו.. תאמיני לי תוך שניה מתרגלים אחת לשניה וזה נהיה יותר טוב..

ככה זה אצל רוב החברות שלי- מי שנכנסה עם מישי לא קשורה- יותר הולך לה טוב ומי שנכנסה עם חברה קצת פחות.. זהו.. בהצלחה ממש! משימה לא פשוטה

 

אני ממליצה לנסות "להתייעץ" איתן לפני ההכנסות, וככה הן ירגישו שהן היו שותפות קצת בהחלטה, פחות יופתעו ויהיה אפשר לגלות מוקדם דברים ממש לא מתאימים.
תעשו שלד של אופציה ראשונית ותתחילו לברר אם אפשרי. ואם לא אז תחליפו, תשנו. ואל תשכחי שבסופו של דבר ההחלטה היא לא של החניכות...
העיקר זה לדבר לפני... יכול להיות דבר מסויים שאם יגידו אותו בהכנסות סופי אז יכניס להלם ולעצבים, ואם היו מדברים על זה לפני יכול להיות שהבת תחשוב על זה רגועה יותר ובסוך אפילו ממש תרצה!
דיבור משנה פה הרבה מאוד...
ובהצלחה... זה לא קל לפי מה ששמעתי מסיפורים... אבל זה בסוף עובר

אבל זה תלוי עד כמה זה חסר לך בימים שאת לא נכנסת בכלל.

הרבה לפה ניראלי שזה נחשב התמכרות אבל קטנה....

לא נראה לי זה התמכרות פשוט את סתם משוטטת ונכנסת

לענ"ד אם את חדשה (5-6 חודשים )זה רגיל לא שזה טוב (כן..)  

גם אני בהתחלה הייתי נכנס לפה מלא (פעם פעמיים ביום כל יום) ואז אחרי זה זה ירד ..

 

ולא, זה לא מכור.....

אם את מרגישה שזה עושה לך טוב אז למה לא?

זה הדבר הכי שנוא עלי, כי אתה לא באמת תמצא משהו באנגלית קצר וגם מעניין....

אבל אמא שלי קנתה לי שנה שעברה ולפני שנתיים ספרים קצרים כאלה באנגלית, איזה 10, ואני כל פעם שגומרת לעשות בוקרפורט על כולם אני מתחילה שוב מהתחלה...

אבל הספר שם הכי מעניין זה "the abandoned house"... מההוצאה של eric cohen books.

יואווו ממש בהצלחה עם זה!!!!!!!!!!

אבל : נרניה
ממלכת טראבתיה
האשליה
ובערך כל סרטי דיסני ,שנם מושלמים , יש גם סרטים חדשים לא רק סינדרה וכו'..
אנסה לחשוב על עוד ואגיד לך ..

כוכבים על פני האדמה.

זה ממש יפה!

אבל זה כמעט 3 שעות.. 

גם בחזית הכיתה זה יפה.. אבל את שניהם ראיתי ממש מזמן אז אני לא ממש זוכרת.. אני רק זוכרת שלשניהם היה מסר ממש יפה ושהם ממש נקיים  יחסית

|אחת שלא אוהבת לראות סרטים| |בעצם חוץ מערוץ מאיר|

 

וההורים שלי ראו לפני כן ואז ראיונ ביחד הם ואחיםשלי ואני..

סרטים יפים..

 

ואם אתה רוצה יש גם את הנחשול....

 

 

|מתלבט, אם לנצלש לשרשור שמזמן רציתי לפתוח|

|ממשיך להתלבט|
מחליט לפותח שרשור חדש|

|מסתכל על השעון|

|מחליט שעכשיו לא כי אין זמן|

 

המקדבים האחרונים לא קשורים אליך....

עלילות ארץ גושן...

אהה... ורק שתדעו שאם מישהו ממכם רואה את הרפתקאות אסי וטוביה בעיר דוד, אז הוא צריך לומר לי... אפילו אבא שלי התלהב על צורת המשחק שלהם שמה... זה פשוט טווובבב

 

ואחשלי קורא לאחותי הקטנה חדגא....

והיא כזה "אבל לא קוראים לי חדגא! אני לא גדי, אני &&&&.." בובה הילדונת הזאתי.. יאוו

 

 

ועלילות ארץ גושן זה חמוד ממש..

בזכות אני יודעת לדבר מצלית...

חברות שלי שרות שם!!!

לפעמים זה גם קורה כשהדם יןרד לידיים,תריצי תידיים למעלה עד שתרגשי שנפסק ..

זה קרה לו(אחים ואחיות שלי)

שיש במשפחה שלך רגישות לאיזה חומר. 

אם זה יחזור על עצמו אולי כדאי לבדוק.

נסחפת עם השעה....7:30????

את לא יודעת אם זה נכון

כל תינוק נולד עם אגו (מילה קצת מטעה, אבל עוד מעט תבינו למה אני מתכוון) שגורם לו להרגיש את הרצונות והצרכים שלו. את ההבנה שגם לאחרים יש רצונות וצרכים מקבלים באזור גיל 6-7, ובשלבים. וגם אלה שיודעים, לא תמיד מפנימים.
ולענייננו - יכול להיות שחברותייך עוד לא הגיעו לשלבים שאת הגעת אליהם בהפנמת הצרכים של האחר. לא כתבת מה היה המקרה כך שאני לא יכול לדעת אם זה נורמלי לגיל הזה (כלומר, ההפנמה המלאה בשלבי התפתחות) או שלא (כלומר, אין התפתחות). והאמת שגם אם היית כותבת - אני לא מקצועי וגם לא מכיר את החברות שלך. בכל מקרה, הייתי מציע שלא לדון על בסיס מקרה חד פעמי. יש אנשים שיודעים לעזור נפלא במצבים מסויימים ובמצבים אחרים פשוט אין להם כוח / זמן / חשק וכדו'. לא שזה טוב, אבל זה יכול לעזור להבין אותם קצת.
אגב, עד כמה יש בך נכונות לעזור להן כשצריך? <b>ולא בציפייה לקבל עזרה בחזרה כשתצטרכי</b>, אלא לעזור כי הן חשובות לך ואת אוהבת אותן.

ואם חברות שלך נמצאות איתך רק מתי שכיף ונוח להן ולצורך ההנאות שלהן, הן לא חברות אמיתיות

בבקשה שלא ישברו את הרצף

לא-מ
מא-נ
סא-ע
עא-פ
פא-צ
צא-ק
קא-קיב
קיג-קיח
קכב-קל
קלא-קמ
קמא-קנ + יהי רצון

מא-נ
פא-צ
צא-ק
קא-קיב
קיג-קיח
קלא-קמ
קמא-קנ + יהי רצון

קצת לא מאופסת בימים אלו, מצטערת...

חווה!!!
איך אני?

נראה מי יעלה על זה

אין את זה

קא-קיב
קלא-קמ
קמא-קנ ויהי רצון

אני חושבת שתחכי עם זה, הגיוני שזה יעבור לה..

חכי שהחוט ימשך עוד קצת..

בהצלחה ;)

אם תספרי, המורה תדבר איתה והיא תבין שאת הלשנת עליה, תעלב, ותספיק לדבר איתך.

 

אם לא תספרי, תמשיכו להיות חברות ורק ככה תוכלי להשפיע עליה באמת.

 

כי עם כל הכבוד, שיחה עם המורה זה לא מה שיקבע עם היא תשמור שבת או לא...

 

לפעמים, הכי נכון לעשות את מה שנראה בכלל לא נכון.

את לא יכולה לספר בעצמך כי זה יעשה הרבה יותר נזק מתועלת. אם באמת חשוב לך מאוד שתדבר על זה עם המורה אז תשכנעי אותה למה זה טוב וחשוב שתספר בעצמה...

אבל מה שכן תעשי זה תנסי לחזק אותה ,להראות לה באמת את ההבדל של לשמור שבת ושלא, אני יכולה לעזור לך בזה , תראי לה בדרך עקיפין ששמירת שבת זה משהו שאי אפשר לוותר עליו וכו'...

אבל ברור לי לגמרי מה לא יעזור
תחשבי על זה יש סיבה שהיא הפסיקה לשמור שבת
וסביר מאוד שהיא די בלחץ שמשהו יגלה את זה
למה סתם להוסיף לה לחץ?! זה רק ירחיק אותה יותר
כרגע היא זקוקה לך אל תגרמי לה לאבד אמון בעולם

ואם את רוצה שיטות איך לשכנע אותה אפשר במסר

אני לא יודעת מי כן עוזר אבל מה שבטוח שלא המורות

מה שמאוד מתאים לפורום הזה, אבל אני מניח שלרוב האנשים פה אין ניסיון עשיר בתחום ובכל מקרה התשובות כאן קצרות מדי. התשובה (תרתי משמע) האמיתית היא תהליך ארוך, שאני מניח שרב שיודע הרבה אמונה יוכל להכווין אותך אליו. כנראה שתצטרכי לשבת איתה הרבה זמן ולהסביר לה, ובשביל זה תצטרכי לקבל תשובות בעצמך. אני מניח שהיא פשוט רוצה להבין למה היא צריכה לקיים מצוות ולא רק כמצות אנשים מלומדה, שזה רצון נפלא ובריא שמתעורר אצל כולם (כמעט) ברמה כזו או אחרת בגיל ההתבגרות. כשמפסיקים לשמור שבת עד שמקבלים תשובות זה כבר פחות נפלא, אבל עדיין נורמלי ויש הרבה מה לעשות עם זה.
בכל מקרה, כמו שאמרו כאן כולם ללא יוצא מן הכלל - אל תחשפי את זהותה לאף אחד! ולא רק בגלל שזה יגרום לה לאבד אמון וככה יהרוס את התהליך, אלא בעיקר בגלל שזו הבקשה הכי לגיטימית בעולם מצד חברה טובה ואין לך שום זכות להפר את האמון הזה. מצטער אם הייתי חריף מדי, לא התכוונתי להאשים אותך בשום דבר.
בהצלחה רבה!

המורה היא לא הכתובת לספר על תהליך נפשי שעובר על חברה טובה שלך.. (אלא אם כן יש לך ולחברה שלך קרבה מאוד גדולה בינכן למורה... מה שפחות נראה לי)

מה שכן - הילדה הזו חייבת עזרה!!

 

דבר כזה קיצוני בדר"כ (למיטב ידיעתי) לא קורה סתם, אז או שחברה שלך עוברת משבר רציני כבר הרבה זמן, או שפשוט היא לקחה את הקטע של גיל ההתפגרות צעד אחד קדימה.. חח סתםסתם 

 

היא פשוט צריכה הכוונה. 

כנראה היא לא מבינה מה החשיבות של שבת, ובכללי - של שמירת מצוות.

אני מתארת לעצמי שאם היא הלכה צעד רחוק כ"כ, (למרות שהיא לא רוצה שיידעו מזה..)

היא כנראה עושה גם דברים אחרים. ולאו דווקא טובים יותר....

לאנשים ומתבגרים מסוג אלה פשוט צריך להעלות את המודעות. ברור, זה לא כזה פשוט.

זה תהליך, וזה ארוך וזה קשה.

 

אני בתורך הייתי לומדת לעומק את עניין השבת, שמירת המצוות וגם על גיל ההתבגרות. כי זה בעצם אחד הגורמים שבגללם היא עשתה את הצעד הזה....

 

הייתי לומדת מספרים, מרבנים, מאבא סבא, רב, אמא, סבתא, דוד דודה, שו"תים, מאמרים  וכו'..

כמה שיותר מקורות מידע, לבוא אליה מלאה בידע וכוונות טובות שבאות מהמקום הכי נחמד וחברי שיש. תדברי איתה בגובה העיניים (כי ברגע שהיא תראה שאת יודעת כ"כ הרבה ואת מתנהגת כביכול כמו מורה שמלמדת אותה היא תרגיש שאת מתנשאת מעליה ואולי לא תרצה לשתף אותך יותר והיא עלולה להמשיך לעשות דברים לא טובים..)

 

אולי זה נשמע כמו עול כבד שהולך לרבוץ לך על הכתפיים, (אם בכלל תרצי לקחת את זה על עצמך..) אבל אני בתורך הייתי רואה את זה כשליחות עצומה!!

ה' לא סתם כיוון שהיא תיהיה החברה שלך, ושהיא תחליט לספר דווקא לך. חוץ מזה, גם אם חס וחלילה החברה שלך לא תקבל את מה שתאמרי לה מסיבות מסויימות, עם כל הניסיונות שתנסי להחזיר אותה לדרך הישר, לפחות תדעי שזכית במצווה עצומה של ניסיון להחזיר יהודיה לדרך ה', שזה גם מעלה גדולה מאוד.

גם תצאי מלאה בידע על שמירת המצוות ושבת וכל גיל הנעורים וכו', אז גם אם תתקלי בחייך בתהיות כלשהן על המצוות וכו', או שאלות של אנשים אחרים תוכלי לענות לעצמך ולהם ולקדש את שם ה'.

 

אז ייצאת מורווחת מכל הכיוונים

 

בהצלחה רבה!! ואני אתפלל עליה

 

 

 

 

 

את מבינה אך לא מסכימה.

 

שסודה יהיה שמור אצלך והיא יכולה לפרוק כל דבר אצלך ללא חשש.

 

וללכת לאיש מקצוע ולשאול אותו בלי שמות מה עושים ואיך מתמודדים עם כזה מצב כדי להשפיע עליה לטובה

|מתלבט..| אממ.. בכל אופן מקפיצה לך...

את יכולנ אולי לעשות הצגה בין שתי בנות ולהראות את החופש שלהן , שאחת לא עושה כלום רק בטלויזינ ובמחשב או בטלפון, והשניה מתנדבת ועוד ועוד ..כאילו הצגה קטנה במשך כמה דק ועל זה לבסס פעולה ..