פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 593)

חשוב להגיע. מקום מהמם

(בד"כ יותר משמעותי)

זה נורמלי לגמרי..בכל מקום יש לחץ מטורף בקטע הזה

אבל וואלה זה באמת לא שווה אתזה..

הדרכה ביישוב זה באמת אחלה וחשוב וכיף והכל

אבל תמיד יש מלא סניפי חוץ שיהיו שמחים למדריכים\ות ובד"כ ברוב המקרים תכלס זה גם יותר חשוב..

אבל לא צריך לקחת קשה מדי,
נכון זה תקופת מתח,וצפייה ..

כגודל הצפייה כך גודל האכזבה..

עדייף בראש לא לצפות,אבל
צריך לקחת הכל ברוח טובה,
ותחשבי אופטימי שתכנסי להדרכה ,אבל אם לא..

זה לא נורא,הכל בסדר,אבל אני מאוד מבינה אותך זה מאוד קשה,ובמיוחד שגדלת בסניף..

אני לא גדלתי בסניף אז ככה שאני לא יודעת במדויק, ראיתי מחברות שנכנסו להדרכה..

אבל זו תקופה בחיים,וגם היא עוברת,ואת יכולה תמיד להיות מדריכה או בסניפי חוץ או בשירות,והכי חשוב בכל החיים!!

תמיד תוכלי להדריך את הנוער.

וכל החיים יהיו תקופות,וזו תקופה עוברת,
אז מה שרציתי להגיד לך,שלא להתבאס!
באמונה שהקב"ה הוא זה שקובע מה טוב בשבילך!

נשמה, הייתי בדיוק כמוך! לא ישנתי לילות בגלל הפחד אם אני יכנס או לא יכנס?

זה מלחיץ. צודקת. מבינה אותך לגמריי.

אבל לדעתי את ממש לא צכה להילחץ .. הדרכה זה לא הכל בחיים.. וגם אם לא נכנסת לא קרה כלום.. תמיד אפשר לעשות הדרכת חוץ

אל תצפי ככ לזה שאת נכנסת.. כי אחר כך אם חלילה לא תכנסי תיהי מאוכזבת יותר אפילו ממה שציפית! אז חבלל..

 

גודל הציפייה כך גודל האכזבה

תחשבי עלזה

שיהיה בהצלוחח!

תחשבי טוב יהיה טוב! אבל אל תשקיעי בזה יותר מידי זמן מחשבה

וסתם.. מוזר שאומרים הלכות לשון הרע.. כי יותר מדוייק לומר שמירת הלשון...

כי זה גם רכילות.. והוצאת שם רק וה נקרא לשון הרע לתועלת, באיזה תנאים.. קיצר...

לא אישי נגד אף אחד כאן... פשוט תמיד זה כזה מוזר..

מישי עושה לי כזה "אני עושה פעולה שלשון הרע וזה זה ממש חשוב.." אני כולי כזה.. "כן, זה ממש חשוב רק ששמירת הלשון כי לשון הרע זה איסור.." קיצר..

אז שימו לב..

שלך עם מישהי שגדולה ממנה בשנה, ניראה לי ראוי שתדברי איתה קודם ותשאלי אותה איך היא עם זה (למרות שלא תמיד אפשר לדעת עד שממש עובדים ביחד) וממש ליהיות ביחד איתה ועם שאר החניכות במהלך כל החודשים הראשונים ובהמשך ההדרכה כי ממש צריך מישהו שייעץ לך, ותחושה שיש מישהו שרוצה לעזור לך, מאמין בך וכו...

בהצלחה!

לפני שלוש שנים כמדומני התחיל כל התהליך של הכניסה להדרכה.. זה לא היה סוד.. ה"תחרות" הייתה ביני לבין עוד בת. כולם ידעו שזה או היא או אני.

 

מוצ"ש בראשית, פגישה עם המדריכה על ספסל.

"טוב, אני אתחיל מהסוף. לצערי את לא תכנסי להדרכה"

פאףף.. היה בלון של תקווה ביד. והיא פוצצה אותו בשניה אחת.

אני הראשונה בתולדות הסניף שרצתה להיכנס להדרכה ולא נכנסה. והייתי היחידה מהשבט שלי.

 

ואת לבד. חברות שלך מתלהבות מההדרכה, ו"יאוו אתן לא מבינות, לא הספקתי להכין פעולה לפני שבת..מה אני עושה?!?!" מה את עושה?!

ואני עומדת ליד, שקופה, ואף אחת לא חושבת שקשה לי לשמוע את השיחה הזאת. אף אחת לא חושבת להתעניין.

אף אחת לא חושבת להיות טיפה רגישה.

טוב, כמעט אף אחת. בת אחת שהתקשרה ודיברה וניסתה לשכנע להמשיך לבוא לסניף, להמשיך לבוא לחבב.ורק בזכותה, חצי שנה אחרי, העזתי לבוא לחבב. אבל גם אז הקושי לא נגמר. כי כל השיחות של חברות שלי סובבות סביב המסע הקרוב, המחנה, ההכנה וכו'..

 

אז שם המשחק בעיני הוא רגישות. גם שלכם המדריכים, אבל גם תפקחו את עניהם של החניכים. זה מרגש להיכנס להדרכה, ולא שמים לב למי שנשאר בחוץ. אבל זה חשוב. חבל שהשבט יתפרק, חבל שחברים שלהם יעלבו.

אז נכון. לא כולם לוקחים את זה קשה כמוני. אבל עדיין צריך רגישות

 

ולהמשך הסיפור. תחילת כיתה יא.. מקבלת הצעה להדריך חוץ בסניף שעכשיו מקימים. מסכימה.

אני עומדת עכשיו בסוף שנתיים של הדרכת חוץ מ-ד-ה-י-מ-ה!!! (כן, הדרכתי גם בשמינית).

ב"ה מודה לקב"ה על כל רגע ששלח אותי למקום הזה. הודיתי גם למדריכה שלי שהייתה שליחה להביא אותי לשם.

אז כן לעודד חניכים להדרכת חוץ (כמובן, לא לכולם זה מתאים ונכון שזה גם כרוך בהמון דברים אבל לי זה היה פשוט דבר מדהים!) 

והכי חשוב. תפילות לקב"ה. תזכרו שאתם שליחים שלו. תבקשו ממנו שיעזור לכם. שיכוון אתכם למה שנכון.

המון המון בהצלחה!!

בד"כ לא ישקיע גם בהדרכה

אבל
אני חושבת שהצוות שלך ידעו להגיד וישל להם מה להגיד הרבה יותר
אן בכל זאת צריך טיפים בשמחה בשיחה אישית או מסר

משהו ממש חשוב- אני חושבת שממש לא טוב להכניס 2 בנות שהם חברות טובות ביחד.. גם אם הן מבקשות אחת את השניה, הן לא יודעות מה זה באמת.. ואני אומרת מנסיון.. אצל רוב הבני אדם זה או מדשית או חברה.. כי מהרגע שאת מדשית העניין של החברות ממש נפגם.. אז אני חושבת שכדאי להכניס 2 שהן לא בהכרח היו קשורות אחת לשניה עד עכשיו.. תאמיני לי תוך שניה מתרגלים אחת לשניה וזה נהיה יותר טוב..

ככה זה אצל רוב החברות שלי- מי שנכנסה עם מישי לא קשורה- יותר הולך לה טוב ומי שנכנסה עם חברה קצת פחות.. זהו.. בהצלחה ממש! משימה לא פשוטה

 

אני ממליצה לנסות "להתייעץ" איתן לפני ההכנסות, וככה הן ירגישו שהן היו שותפות קצת בהחלטה, פחות יופתעו ויהיה אפשר לגלות מוקדם דברים ממש לא מתאימים.
תעשו שלד של אופציה ראשונית ותתחילו לברר אם אפשרי. ואם לא אז תחליפו, תשנו. ואל תשכחי שבסופו של דבר ההחלטה היא לא של החניכות...
העיקר זה לדבר לפני... יכול להיות דבר מסויים שאם יגידו אותו בהכנסות סופי אז יכניס להלם ולעצבים, ואם היו מדברים על זה לפני יכול להיות שהבת תחשוב על זה רגועה יותר ובסוך אפילו ממש תרצה!
דיבור משנה פה הרבה מאוד...
ובהצלחה... זה לא קל לפי מה ששמעתי מסיפורים... אבל זה בסוף עובר

אבל זה תלוי עד כמה זה חסר לך בימים שאת לא נכנסת בכלל.

הרבה לפה ניראלי שזה נחשב התמכרות אבל קטנה....

לא נראה לי זה התמכרות פשוט את סתם משוטטת ונכנסת

לענ"ד אם את חדשה (5-6 חודשים )זה רגיל לא שזה טוב (כן..)  

גם אני בהתחלה הייתי נכנס לפה מלא (פעם פעמיים ביום כל יום) ואז אחרי זה זה ירד ..

 

ולא, זה לא מכור.....

אם את מרגישה שזה עושה לך טוב אז למה לא?

זה הדבר הכי שנוא עלי, כי אתה לא באמת תמצא משהו באנגלית קצר וגם מעניין....

אבל אמא שלי קנתה לי שנה שעברה ולפני שנתיים ספרים קצרים כאלה באנגלית, איזה 10, ואני כל פעם שגומרת לעשות בוקרפורט על כולם אני מתחילה שוב מהתחלה...

אבל הספר שם הכי מעניין זה "the abandoned house"... מההוצאה של eric cohen books.

יואווו ממש בהצלחה עם זה!!!!!!!!!!

אבל : נרניה
ממלכת טראבתיה
האשליה
ובערך כל סרטי דיסני ,שנם מושלמים , יש גם סרטים חדשים לא רק סינדרה וכו'..
אנסה לחשוב על עוד ואגיד לך ..

כוכבים על פני האדמה.

זה ממש יפה!

אבל זה כמעט 3 שעות.. 

גם בחזית הכיתה זה יפה.. אבל את שניהם ראיתי ממש מזמן אז אני לא ממש זוכרת.. אני רק זוכרת שלשניהם היה מסר ממש יפה ושהם ממש נקיים  יחסית

|אחת שלא אוהבת לראות סרטים| |בעצם חוץ מערוץ מאיר|

 

וההורים שלי ראו לפני כן ואז ראיונ ביחד הם ואחיםשלי ואני..

סרטים יפים..

 

ואם אתה רוצה יש גם את הנחשול....

 

 

|מתלבט, אם לנצלש לשרשור שמזמן רציתי לפתוח|

|ממשיך להתלבט|
מחליט לפותח שרשור חדש|

|מסתכל על השעון|

|מחליט שעכשיו לא כי אין זמן|

 

המקדבים האחרונים לא קשורים אליך....

עלילות ארץ גושן...

אהה... ורק שתדעו שאם מישהו ממכם רואה את הרפתקאות אסי וטוביה בעיר דוד, אז הוא צריך לומר לי... אפילו אבא שלי התלהב על צורת המשחק שלהם שמה... זה פשוט טווובבב

 

ואחשלי קורא לאחותי הקטנה חדגא....

והיא כזה "אבל לא קוראים לי חדגא! אני לא גדי, אני &&&&.." בובה הילדונת הזאתי.. יאוו

 

 

ועלילות ארץ גושן זה חמוד ממש..

בזכות אני יודעת לדבר מצלית...

חברות שלי שרות שם!!!

לפעמים זה גם קורה כשהדם יןרד לידיים,תריצי תידיים למעלה עד שתרגשי שנפסק ..

זה קרה לו(אחים ואחיות שלי)

שיש במשפחה שלך רגישות לאיזה חומר. 

אם זה יחזור על עצמו אולי כדאי לבדוק.

נסחפת עם השעה....7:30????

את לא יודעת אם זה נכון

כל תינוק נולד עם אגו (מילה קצת מטעה, אבל עוד מעט תבינו למה אני מתכוון) שגורם לו להרגיש את הרצונות והצרכים שלו. את ההבנה שגם לאחרים יש רצונות וצרכים מקבלים באזור גיל 6-7, ובשלבים. וגם אלה שיודעים, לא תמיד מפנימים.
ולענייננו - יכול להיות שחברותייך עוד לא הגיעו לשלבים שאת הגעת אליהם בהפנמת הצרכים של האחר. לא כתבת מה היה המקרה כך שאני לא יכול לדעת אם זה נורמלי לגיל הזה (כלומר, ההפנמה המלאה בשלבי התפתחות) או שלא (כלומר, אין התפתחות). והאמת שגם אם היית כותבת - אני לא מקצועי וגם לא מכיר את החברות שלך. בכל מקרה, הייתי מציע שלא לדון על בסיס מקרה חד פעמי. יש אנשים שיודעים לעזור נפלא במצבים מסויימים ובמצבים אחרים פשוט אין להם כוח / זמן / חשק וכדו'. לא שזה טוב, אבל זה יכול לעזור להבין אותם קצת.
אגב, עד כמה יש בך נכונות לעזור להן כשצריך? <b>ולא בציפייה לקבל עזרה בחזרה כשתצטרכי</b>, אלא לעזור כי הן חשובות לך ואת אוהבת אותן.

ואם חברות שלך נמצאות איתך רק מתי שכיף ונוח להן ולצורך ההנאות שלהן, הן לא חברות אמיתיות