פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 6)

לולו_סרטים_קארטה_קיד_1984_DVDRip_תרגום_מובנה.avi

אתה תקבל כאן תשובות מאנשים ברמה שלך עם אותה שאלה כמו שלך.
יש לך ר"מ, תשאל אותו. אם זה לא מספק אותך אתה מוזמן לפנות לאנשים בישיבה הגבוהה, לרב דני אפילו לרב אליקים.

טיעון זה לכתוב מה הטענה, לא לכתוב שיש טענה.

(מפסיק לעשות את עצמי לא מבין)

אם אתה מתכווין לשאול איך הוא נתן לאויב לפגוע בנו ככה, זו שאלה אחרת. היו על זה כמה וכמה שרשורים בפורום (אולי יותר בצמ"ע)

עריכה: משום מה בזמן האחרון מתחת לרשימת הפורומים בטלפון, מופיעים שרשורים מכל מיני פורומים. לא שמתי לב שאני בנוג"ה, לא נוהג להידחף כאן. סליחה

לזמן ומקום מדויק, או לתשובה לשאלת הרע בעולם? כי על הנושא הזה נכתב המון לאורך הדורות.

ואם מעניין אותך באמת להתחיל להיכנס לנושא הזה, כדאי שתבוא בגישה קצת יותר פתוחה לשמוע, ולא כאילו עכשיו המצאת איזו קושייה מטורפת שאף אחד לפניך לא חשב עליה.

אולי אנחנו כלום בעיניו. סתם בני אדם.

ואולי פשוט לא אכפת לו.

קצת קשה לדעת, הוא לא ממש מסביר את עצמו

אם כי בהחלט לא מספיק.

אבל זו דעתי כרגע ושאלוהים יסלח לי

שוב, זה שהוא נותן לנו לבחור לא אומר שלא אכפת לו מאיתנו, אם הקב"ה היה עוצר דברים רעים הוא היה עוצר איתם גם את היכולת שלנו לבחור.

הקב"ה הסביר את עצמו, זה לא עבד. אתה יכול לראות את ההסברים בתנ"ך.

אבל כשאני מתלבט בין בחירה חופשית של חמאסניקים לבין רצח אונס והתעללות, אני אוותר על הבחירה החופשית, במטותא.

סיפורי ניסים וגבורה מטורפים אתה יודע באיזה מצב היינו היום אם אלוקים לא היה נמצא? אתה יודע מה היו התוכניות של הערבים? הם תכננו לכבוש חצי מדינה.. בשביל לשאול שאלה כזאת צריך לעצום עיניים ופשוט להיות מנותקים מהמציאות

מה שהיה בשמחת תורה הוא אסון. שום דבר שם לא היה נס. קרו מקרים יוצאי דפן, אבל המזל הפעם לא שיחק לטובתנו.

אם נשים במאזניים את הדברים יוצאי הדופן והמוזרים שפעלו לטובתנו, ומהצד השני את ה'ניסים' שהיו להם, המאזניים יפלו לצד שלהם.

אז אם כל הכבוד וכל הכבוד זה כמו לדחוף מישהו לאש, לתת להתגלגל כמה דקות ואז להציל לו את החיים כשבקושי נשאר ממנו משהו. תודה באמת.

אף־אחד לא רוצה ניסים. אם אני נוסע ברכב, מאבד שליטה, יורד מהשוליים, מתגלגל 10 פעמים, ואיכשהו יוצא מזה בלי שריטה, אמנם זה נס, אבל זה לא משהו שהייתי רוצה מלכתחילה...

המשמעות של נס היא מאורע בלתי־רגיל שבא ללמד אותנו משהו. הרב יוסף בן פורת מדבר על זה בכמה הזדמנויות, למשל בסרטון "מהו נס?" אבל יש גם שיעורים יותר רחבים

הרעיון שהבחירה החופשית להרע תהיה ביד האדם, הייתה גם היא בחירה (או בקשה) שלנו, בחטא אדם הראשון.

הנקודה שלי היתה. בשמחת תורה הכל הלך לרעתנו, העובדה שהיו שם גם מקרים יוצאי דופן לטובתנו לא מראה את טוב ליבו של אלוקים או מצליחה להסביר למה הוא לא עשה כלום. השאלה איפה הוא היה בשמחת תורה נשארת בעינה.

נ.ב. גם בהקשר של נסים כאלה ואחרים הנקודה נכונה, מקרים יוצאי דופן קורים, כדי שזה יחשב נס צריך שההתפלגות לא תהיה זהה אלא יהיו מספר מקרים גבוה לטובת צד מסוים.

היא היכן נמצאה מידת טובו של הקב"ה. אבל אנחנו יודעים שמידת הרחמים היא לא המידה היחידה בה הקב"ה מנהיג את העולם אלא יש גם דין ופורענות כו' (שאמנם עם הסתכלות של מספיק עומק אפשר למצוא בה גם ניצוצות של רחמים אבל זה לא הנושא כרגע). לא יודע מהיכן ההנחה שהקב"ה חייב להציל את כולם כל הזמן ואסור בשום אופן להעניש גם על החטאים החמורים ביותר.

איכה רבה

טוֹב ה' לְקֹוָו, יָכוֹל לַכֹּל, תַּלְמוּד לוֹמַר לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ. וְדִכְוָותֵיהּ: אַךְ טוֹב לְיִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים, יָכוֹל לַכֹּל, תַּלְמוּד לוֹמַר לְבָרֵי לֵבָב, אֵלּוּ שֶׁלִּבָּם בָּרוּר עֲלֵיהֶם שֶׁאֵין בְּיָדָם עָוֹן, וְדִכְוָותֵיהּ: אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ, יָכוֹל לַכֹּל, תַּלְמוּד לוֹמַר מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם, אֵלּוּ דִּשְׁבִילֵי אוֹרָיְתָא כְּבוּשִׁין בְּלִבְּהוֹן. וְדִכְוָותֵיהּ: הֵיטִיבָה ה' לַטּוֹבִים, יָכוֹל לַכֹּל, תַּלְמוּד לוֹמַר וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם. וְדִכְוָותֵיהּ: קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, יָכוֹל לַכֹּל, תַּלְמוּד לוֹמַר לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת. וְדִכְוָותֵיהּ: מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע, יָכוֹל לַכֹּל, תַּלְמוּד לוֹמַר לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ.

אנחנו לא הדור הראשון שמתמודד עם חורבן ופורענות, הגמרא דנה באריכות בסיבות רוחניות לפורעניות כאלו ואחרות, אבל לא צריך ללכת רחוק, גם הנביאים דנים בזה, והתורה עצמה, פשוט התרגלנו לשיח כזה שאסור לדבר על מידת הדין, שכר ועונש, זה לא מספיק אוהב ומכיל ומקבל. אבל הקב"ה מראה לנו "ניסים", לאו דווקא במובן החיובי, אלא במובן של התרחשויות בלתי־רגילות שאמורות להביא אותנו להתבוננות, להניע את אמות הסיפים, שנתחיל לחשוב מחדש על איך אנחנו תופשים את המציאות את העולם את ההשגחה כו'.

עריכה:

עכשיו שיש לי קצת יותר זמן להרחיב, אתייחס לכמה עניינים שלדעתי עומדים ממש במרכז הנושא.

א' אמרת שהקב"ה לא התנדב להסביר את המצב. העניין הוא כזה. אין לו שום צורך לעשות את זה כי הוא כבר הסביר הכל בתורה, ואם לא בתורה, אז בנביאים, ואם לא בנביאים, אז במדרש ובגמרא. אם ללמוד נביא בעיון, ולא רק ישעיהו, אלא הושע עמוס ירמיהו מיכה צפניה, אז מבינים מה הסיפור, מבינים מהן דרכי ההנהגה של העולם, זה יכול לא למצוא חן בעינינו, אבל ככה זה עובד ואין בזה שום דבר מפתיע.

עד שאתה שואל על שמחת תורה או על השואה תשאל על פרשת ניצבים, "פֶּן-יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ-שֵׁבֶט, אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם יי אֱ־לֹהֵינוּ, לָלֶכֶת לַעֲבֹד, אֶת-אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָהֵם:  פֶּן-יֵשׁ בָּכֶם, שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ--וְלַעֲנָה. וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת-דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת, וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר שָׁלוֹם יִהְיֶה-לִּי--כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי, אֵלֵךְ:  לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה, אֶת-הַצְּמֵאָה. לֹא-יֹאבֶה יי, סְלֹחַ לוֹ--כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף-יי וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא, וְרָבְצָה בּוֹ כָּל-הָאָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה; וּמָחָה יי אֶת-שְׁמוֹ, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם. וְהִבְדִּילוֹ יי לְרָעָה, מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל--כְּכֹל, אָלוֹת הַבְּרִית, הַכְּתוּבָה, בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה. וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן, בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר יָקוּמוּ מֵאַחֲרֵיכֶם, וְהַנָּכְרִי, אֲשֶׁר יָבֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה; וְרָאוּ אֶת-מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִוא, וְאֶת-תַּחֲלֻאֶיהָ, אֲשֶׁר-חִלָּה יי, בָּהּ. גָּפְרִית וָמֶלַח, שְׂרֵפָה כָל-אַרְצָהּ--לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ, וְלֹא-יַעֲלֶה בָהּ כָּל-עֵשֶׂב:  כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה, אַדְמָה וּצְבֹיִים, אֲשֶׁר הָפַךְ יי, בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ. וְאָמְרוּ, כָּל-הַגּוֹיִם, עַל-מֶה עָשָׂה יי כָּכָה, לָאָרֶץ הַזֹּאת; מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל, הַזֶּה. וְאָמְרוּ--עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ, אֶת-בְּרִית יי אֱ־לֹהֵי אֲבֹתָם:  אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּם, בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיֵּלְכוּ, וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַיִּשְׁתַּחֲווּ, לָהֶם:  אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא-יְדָעוּם, וְלֹא חָלַק לָהֶם. וַיִּחַר-אַף יי, בָּאָרֶץ הַהִוא, לְהָבִיא עָלֶיהָ אֶת-כָּל-הַקְּלָלָה, הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה.

מה? להיענש על חטאים? איך זה אפשרי? קושיה עצומה געוואלד.

ב' בעולם הערכים המודרני הדבר הכי מפחיד בעולם הוא סבל. כאילו, סבל זה אוטומטית רוע אולטימטיבי, וזהו, חוץ מזה אין כל־כך ערכים. אבל אם יוצאים מנקודת הנחה שיש הרבה ערכים אחרים, כמו ערך הדין / הרמוניה, שהעולם צריך להגיע לאיזשהו מצב של איזון, שחטאים מסוימים גוררים פורענויות מסוימות, כו', וממש מפנימים את זה ומאמינים בזה, אז זה נראה אחרת. למשל בפרשה הקודמת, רש"י "לֹא תָחוֹס עֵינְךָ – שֶׁלֹּא תֹּאמַר: הָרִאשׁוֹן כְּבָר נֶהֱרַג! לָמָּה אָנוּ הוֹרְגִים אֶת זֶה, וְנִמְצְאוּ שְׁנֵי יִשְׂרְאֵלִים הֲרוּגִים?" בקיצור השאלה היא האם אנחנו רוצים להסתכל על המציאות לפי קנה מידה של תנ"ך? כי אם המוסר שלנו מושתת פילוסופיה אפיקוריאנית בחיים לא נבין לא את הקב"ה גם לא את מה שמתרחש מסביבנו.

אמרי אמת שבת תשובה תרס"ו

ימים אלו נקראים ימי רצון וימי דין, ימים נוראים, איתא בקול שמחה על הפסוק ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה דמהיכן בא להעובר עבירה טמטום הלב אלא לפי שהקב"ה מעלים עין מסוררים ומסיר מהם ההגשחה וממילא אין להם הארה בלב, ולכך אמר ארדה נא ואראה וחזרה להם ההארה בלב ואעפ"כ לא עשו תשובה וזה נקרא יודעים רבונם ומתכווננים למרוד בו, ואם כצעקתה הבאה אלי עשו גם אחר הסרת הסתרת הפנים אזי כלה, וכמו כן הוא באלו הימים שנזכר לפני הקב"ה מעשי אנוש ותחבולותיו ויורדת הארה בלבו של אדם ולכך הם ימי רצון וימי דין, וישראל אין משגיחין על הדין רק על ההארה שנפתחת בלבם וזה דכתיב ה' משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דורש את אלקים, כל השקפה היא לרעה אולם מזה צריך לדרוש אלקים כענין שכתוב דרשו ה' בהמצאו, וזה שאיתא במדרש על הפסוק וגם הוא חכם ויבא רע שאפילו רעה שהקב"ה מביא לעולם בחכמה הוא מביאה, היינו כדאיתא בחכמה פותח שערים, וע"י ההשקפה לרעה נפתחים שערים והארות.

שפת אמת שלח תרנ"ג

בענין חטא המרגלים. [...] הנה א"י שבחר לנו הקב"ה בודאי היא הטובה לנו מכל הארצות כמ"ש עמד וימודד ארץ כו'. והמרגלים אמרו ארץ אוכלת יושבי' היא. והרמז כי א"י על דינא קיימא כדאיתא בזוה"ק. וכתיב ה' אלקיך אש אוכלה הוא. אף אעפ"כ אתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם כדאיתא בזוה"ק [...] ובאמת ארץ ישראל אין כל אומה יכולה לקבלה רק בנ"י ולהם מתהפך מדה"ד לרחמים. ולכן בא סמיכות פ' ציצית ותכלת אחר מעשה זו כי התכלת רומז למדה"ד אעפ"כ כתיב פתיל תכלת להיות מחובר מדה"ד בחסד שלא להפריד ביניהם. וכתיב והי' לכם לציצית כמ"ש במ"א לכם לציצית ולאחרים מסמא את עינם ע"ש. וע"ז כתיב מה יקר חסדך אלקים. כי מדת החסד הוא לכל. אבל לזכות לחסדך אלקים זה ניתן רק לבנ"י שנק' אדם כמ"ש ובני אדם בצל כנפיך יחסיון. [...] והמרגלים חטאו בזה שיראו מפני מדה"ד השולטת בארץ. [...] ואח"כ כששבו בתשובה ואמרו נעלה הי' כוונתם לקבל דין שמים אעפ"י שלא הי' טוב בעיניהם. אבל בזה לא בחר ה' רק שהי' להם להאמין כי הוא הוא הטוב להם מכל הטובות כמ"ש ואהבת הוי מודה לו מאוד מאוד כנ"ל:

שפת אמת שלח תרנ"א

ענין לבן ותכלת הוא בחי' אספקלריא המאירה ושאינה מאירה. דאיתא תכלת היא לסמא עיני הרשעים וסט"א. וע"ז נאמר מה רב טובך אשר צפנת ליריאך והוא בחי' אספקלריא שאינה מאירה שניתן לבנ"י כענין שאמרו בנ"י מונין ללבנה. והיא הארה הבאה מתוך החושך. וזהו פי' אספקלריא שאינה מאירה שבאופן זה הוא מאיר אור הגנוז לצדיקים בלבד וז"ש והיה לכם לציצית, לכם, ולאחרים מחשיך ועיני רשעים תכלינה. ולבנ"י מתהפך נהורא תכלא לחוורא. [...] וזה המצוה להיות נכרך לבן ותכלת ורמזו חז"ל מתחיל בלבן ומסיים בלבן [...] וז"ש בגמ' משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה. פי' שבנ"י זוכין להוציא אור הגנוז בתכלת. דכ' יומם יצוה ה' חסדו. [...] לשון יצוה. הוא דביקות וחיבור שע"י שבלילה שירה עמי שבנ"י מאמינים אפילו כשהחושך מסתיר וזוכין להיות חוט של חסד נמשך ומתחבר ומתהפך החושך לאור. וע"ז כתיב טובה תוכחת מגולה מאהבה מסותרת. וכ"כ אוהבו שחרו מוסר. פי' שע"י מוסר זוכין בנ"י לאור השחר כמ"ש ותוכחתי לבקרים פירשנו כדי למצוא הבוקר אור. והוא סוד התכלת כי באמת התכלת הוא מדה"ד כדאיתא דבי' דנין ד"נ. ורמז התכלת למיתה [לשון תכלית, דומה לים שכל הנחלים זורמים אליו]. אבל באמת מיתת הצדיקים כדי לחיות אח"כ חיים אמיתיים. [...] וכן הוא כל מדת הדין לבנ"י ולצדיקים מתהפך למדת הרחמים.

רש"ר הירש בראשית ג'

לשמר את דרך עץ החיים אפשר לפרשו בשני אופנים: א. לשמור על הדרך לעץ החיים שלא יוכל האדם למוצאה. ב. לשמור עליה שלא תּאבַד מהאדם כדי שישוב אליה ביום מן הימים. [...] נראה שהחרב מסמלת צרה החוזרת ונשנית פעם אחר פעם, דהיינו אותו סבל חברתי (״חרב״ מלשון חורבן) אשר המין האנושי, אם נלחם בו בכחות עצמו, לשווא הוא. [...] הכרובים והחרב מסמלים את שני היסודות השומרים לאדם את הדרך לעץ החיים: ״החרב המתהפכת״ מייצגת את הסבל הצער והאסון, המתרגשים ובאים כגלגל חוזר. מיד עם סיום תקופת גן עדן, התחילה ההיסטוריה האנושית הרצופה שפיכות דמים [...] הייסורים – בין של כל יחיד, בין של כלל בני האדם – סוללים את הדרך להכרה, שרק אם ישא האדם את עיניו לשמים, וישעבד את לבו לשוכן מרומים, ימצא חיים נצחיים על האדמה. תאוות החושים והתאוה להרבות בקנינים לא יביאו לאדם חיים ואושר נצחיים. תמצית כל מאורעות תולדות האנושות כלולה במילה אחת: הבל! זו משמעות החרב המתהפכת, השומרת לאדם את הדרך לעץ החיים. אכן, ״דֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר״: הדרך לחיים עוברת דרך הייסורים.

בקיצור העולה מן האמור, כל הרע / סבל / צרות בעולם אפשר שישמשו בתור להט חרב שמרחיק ומבלבל את מי שלא רוצה להסתכל לעומק

ואפשר שלמי שיש הסתכלות של עומק כמו ים הייסורים יעזרו לבנות חוסן, הבנה יותר טובה, קרבת ה', שיבינו את הרמזים שאמורים להזיז אותם מדרך בעייתית לדרך נכונה כו'

וגם ממש קשור לכל המלחמה עכשיו לא קשור לגמרי לדיון... ממש לא מסכימה איתך. ממש ממש לא. חיפוש פשוט באינטרנט של מה היו התוכניות של חמאס ב7 באוקטובר. אחת מהתוצאות שנמצאו: התוכנית של חמאס ל-7 באוקטובר: "הייתה שאפתנית הרבה יותר"

היו להם מפות של דימונה קרית גת, גם מהצפון היו צריכים להצטרף למלחמה. אתה יודע אין מזל לישראל ומה שקרה לנו בשמחת תורה לא נקרא מזל. זה נקרא השגחה פרטית. אם נשים על מאזניים את כמות הניסים שקרו לנו שאתה אפילו לא מודע אליהם ויכול להיות שאף אחד לא מודע אליהם עוד לפני שנשים איזשהו 'נס' שקרה לחמאס המאזניים ישברו מרוב כובד.

התכניות של היטלר היו להשתלט על העולם. בד בבד השואה כפי שהיא היא דבר נורא ואיום.

מה שקרה הוא נורא ואיום, ואלוהים לא מנע אותו.

את טועה. מה שקרה בשביעי לאוקטובר היה דבר לא סביר בשום אמת מידה, דבר שאף אדם לא חזה או חשב שיכול לקרות. ברמה שזה ממש ממש הזוי שדבר כזה קרה, אנשים חטפו שוק של החיים כשגילו שזה היה אפשרי בכלל. לזה קורים נס חזק מאוד בשביל הרעים. העובדה שהיו להם תוכניות גדולות יותר לא משנה, אלוקים עזר להם הפעם, בגדול.

טכנית הערבים הרבה יותר מאיתנו בכמות ואם ה' היה לוקח להם לגמרי את המורא מאיתנו הם יכולים פשוט לצאת מהבתים שלהם עם כל הנשק שאנחנו מאפשרים להם לקבל ובכללי עם סכיני מטבח ו... 

מה שקרה לפני ה7.10 הוא משהו שקורה גם עכשיו ברשות הפלסטינית- רואים אותם מתאמנים, מודעים לזה, ולא עוצרים אותם.

בתוך עזה הם התאמנו במשך שנים עם נשק חם... הם אומנו גם אדיאולוגית היטב...

אז מה אפשר לצפות כשאתה רואה את האויב שלך מתכונן להרגך ואתה לא משכים להרגו? כדי לחטוף שוק של החיים צריך להיות מטומטם (אטום, שטוף מוח, עיוור סלקטיבית).

ורק שתדע שחמאס תיאמו בעיקרון עם חיזבאללה והשאיפה שלהם היתה לכבוש את הארץ מכמה חזיתות במקביל, ותודה לה' שסיכל את תכניותיהם, למרות המחדלים שלנו.

אבל מההבנה הדלה שלי, זה לא היה צפוי בשום צורה. יש לנו צבא רציני, הגבול הוא אחד הגבולות הבטוחים בעולם והושקעו שם כמויות עצומות של כסף. אשכרה הגיעו עם טרקטור חבורת מטומטמים ועברו את הגדר. לא היה שום כח שיעצור אותם. שעות על גבי שעות הם בפנים עד שהצבא מתאפס. נחנק הגרון כששומעים את זה. מה נדפק איך דבר כזה קורה.

אולי את רואה בזה אירוע צפוי וסביר שיקרה. אני רואה בזה דבר מדהים ולא הגיוני. אם האירוע היה לכיוון השני כל אחד מאיתנו היה צועק "נס" ברחובות. (למרות שלא הצלחנו לכבוש לגמרי הכל, עדיין נס).

אני מודע לתכנון המקורי של חמאס ומלא תודה לחיזבאללה שעצרו את עצמם או מה שלא עבר להם בראש. מה שקרה עדיין בלתי נתפס.

זה היה צפוי למי שידע לפרש את המציאות נכון, הגבול בכלל לא היה כ"כ בטוח, הם היו מתגרים עוד לפני ה7.10. האומץ לא הגיע להם ביום אחד. הם התקרבו במשך הזמן עוד ועוד, ראו שאין תגובה רצינית, כי אנחנו כל עוד מישהו לא מת עדיין לא מאשרים פגיעה בהם. זה בהחלט שרשרת מחדלים הזויים. זה מה שקורה כשה' מסיר את השגחתו לשניה. זה רק מוכיח שכל הזמן ה' כן מרחם עלינו ומחפה עלינו ורק כשאין ברירה הוא מוריד קצת את ההגנה ואז אנחנו נזכרים לשים לב לקיומו. יש את המשל המפורסם על האדם שהיה נעול בגג וניסה לצעוק לאנשים מלמטה אבל הוא היה גבוה אז הם לא שמעו אותו. הוא זרק דולרים כדי שיסתכלו מאיפה זה נופל אבל האנשים רק אספו את הדולרים ולא הסתכלו למעלה מאיפה הם מגיעים מי זרק אותם ולמה. אז לא היתה לו ברירה אלא לזרוק אבן ואז ישר הסתכלו למעלה...

חחחח "עצרו את עצמם" לצחוק או לבכות...?!

נכון, קורים הרבה דברים בלתי נתפסים כדי שנצא מהשגרה המדומינת... מי רוצה שגרה בכלל, רוצים גאולה.

היו אינספור!!! מלא מלא מלא מלא... שמעת רק צד אחד ואז אתה שופט את הסיפור

אתה יודע כמה אנשים התחזקו בעקבות שמחת תורה האחרון? זה נראה לך סתם? חבל שאתה מסתכל על זה דווקא מהצד ההפוך...

האכזריות שאתה מייחס לאלוהים היא חוסר היכרות מי הוא וחוסר היכרות איתו. 

לפני שאתה בא בטענות יש לך גם טענות לצד השני? או שאלוקים רק חייב לנו מתי שצריך אותו ופתאום הוא לא עשה מה שציפו? שתדע שה' הוא המלך של העולם הזה, אנחנו אלה שאמורים לשרת אותו ולא הפוך. לא יזיק קצת פחד מאלוקים ולהבין כמה אנחנו צריכים אותו. אבל מעבר לזה, הוא מנהיג את העולם בדקדוק, והוא טוב גמור.

צריך קודם להכיר את ה' ואז לשאול שאלות. "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט, אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא" (דברים לב) 

מי שמכיר את ה' וסומך עליו, כשקורה משהו הוא לא מבין וכואב לו, אבל הוא לא בא בטענות, כי האמונה שלו לא בנויה על זה. סבלנות. אנחנו קטנים, לא מבינים את גודל ה', ולא רואים את כל התמונה, אבל סבלנות. ה' צדיק, וגדול ועצום מאיתנו, בוודאי שנדון אותו לכף זכות. לא הספיק כל מה שהוא מרחם עלינו? (תראה אפילו בתנ"ך כמה התנהג איתנו לפנים משורת הדין) אנחנו בסדר כלפיו או שרק אותנו צריך לדון לכף זכות? המקרה הזה עכשיו קצת ניער אותנו... מזל.

באמת צריך אומץ כדי לדבר במקרה כזה, כי אני לא יודעת אם זה היה קורה לי אם הייתי נשארת חזקה באמונה. אבל גם אם במבחן המציאות לא עמדתי לפחות ברור לי שזה מה שנכון, ואני משתדלת לחזק את האמונה ולברר אותה לפני שמגיע ניסיון. 

"וידעת היום והשבות אל לבבך..." ממליצה לך לברר את הדברים ולחתור לאמת ולא להסחף עם הרגשות והמבט השטחי. בשבילך. בשביל שתבין מה אנחנו עושים כאן, מה התפקיד שלך, ובשביל שתחיה חיים טובים יותר. זה לא קל אבל זה שווה.

סליחה אם אני מדברת כמו איזה מחזירה בתשובה אני מדברת גם לעצמי גם לי יש מלא מה להתחזק. 

אני חושבת שטוב שאתה שואל שאלות אבל צריך לשאול באמת ולרצות להבין ולא רק לקנטר.

כמובן שהיו אינספור נסים. גם לערבים היו אינספור ניסים. למעשה הייתי אומר שיש לפחות יחס של עשר לאחד בין רמת וגודל הנסים שלנו לשלהם. 

אממ אני מסכים. אני לא באמת מכיר את אלוהים. הוא לא התנדב מעולם להסביר את עצמו או לדבר עם מישהו פנים אל פנים. אני רואה מה שהוא משאיר לי.

למה את מתכוונת ב"טענות לצד השני"? טענות כלפי? אני מסכים שאני לא תמיד עובד את ה' בשלמות ובכללי אני לא אדם מושלם. אבל יאמר לזכותי שמעולם לא נתתי או גרמתי לאונס ורצח המוני להתרחש. לא קרוב לזה אפילו.

אני לא מבין או מאמין שמשהו מזה טוב. אם מישהו רואה בזה טוב בעיני הוא פגום.

אמ משתדל לברר, שוב, קצת קשה כשהוא לא פשוט בא ומסביר. מפנה אצבע ריבונו של עולם. מצטער.

התלבטתי קצת אם תשובה תועיל כאן, אבל נראה לי בגלל שזה לא נושא על רגל אחת עדיף שאשים כאן קישור לאתר הזה ותקח לאן שמתאים לך...

70 השאלות הקשות ביהדות - 70 השאלות הקשות ביהדות

מקווה שתמצא מענה וסדר בענייני ההשקפה

דרך אגב, סליחה על המענה המאוחר אני לגמרי אבין אם לא תגיב חל על הדיון פה חוק התיישנות חח

כתיבה וחתימה טובה!

לא יודעת, קשה להבין כי נרצחו מלא אנשים ככה

חילול ה' מטורף!

כשיש קרובים שנרצחו זה עוד יותר קשה לכן אני חושבת שכדאי להזהר בתגובות פה אחד לשני שלא לפגוע בנקודות כואבות...

לפעמים אני אומרת ברור שזה טוב שהם נרצחו אבל כועסת קצת על הקב"ה שככה השאיר יתומים ואלמנות 

אני רואה מקרוב קושי להמשיך את החיים אחרי האובדן 

וגם אני מבינה את זה שיש אנשים (וגם אני) שכועסים (מהזה כועסים, בהרגשה) קצת על הקב"ה ועל אלה שנרצחו כי בסוף הם עכשיו במקום גבוה וטוב להם ואנחנו נשארנו פה מתגעגעים...

חח וואו זה היה בלי הקשר..

אלוהים רוצה שהאדם יהיה שותף לבריאה ובשביל כך הוא יצר את הרשע שעל האדם מוטלת המשימה להכחידו.

מטרתנו בעולם היא להרות טוב ולהמעיט רע, ובכך להיות שותפים בבריאה ומכיוון שאנו מקרבים את העולם לשלמות, אנו כבני אדם מתקרבים לשלמות האדון על כל הארץ.

ואם הרוע בעולם מרים ראש בכל פינה בגלובוס, אין זו סיבה לבכות אלא לשמוח מכיוון שהרוע צומח כתגובת נגד לטוב, ואכן מעולם לא היינו כבני אדם כה קרובים להפיץ את דבר האל על כל פינה נידחת.

אלוהים הציב אל מול העולם את האיסלמיזם מכיוון שאלוהים מאמין באדם שהוא יכול לגבור על הנחש הזדוני הזה, ככתוב "על שחל ופתן תדרוך, תרמוס כפיר ותנין" 

טבח שמחת תורה קרה מכיוון שאלוהים מאמין שאנו מסוגלים לעשות טוב פי עשרות מונים מאשר המפלצות האלו.

ככתוב "נוצר חסד לאלפים נושא עוון ופשע וחטאה" 

אלוהים הציב בפנינו מבחן, בואו לא נאכזב את מי שאמר והיה העולם.

בטח השתנה כאן הרבה ממה שאתה מכיר אבל יהיה נחמד אם תצטרף.

איזה קטעים מוזרים יש לאינטרנט רימון לחסום את ערוץ 7

וואו ממש אהבתי את התיאור...

היו פה מלחמות עולם ממש

רק בעדכני אני יכולה להכנס, וגם לא לכרטיס האישי

קדימה למלחמות אופ די הלוואי, אבל לפני שתתחיל השנה כי אז לא יהיו פה הרבה אנשים

הייתי פעיל ממש לפני איזה 4 שנים בערך אז היה את הקורונה אז היו מלא אנישם 

אבל עכשיו שומם פה..

וגם לי הרימון חסם לאיזה תקופה וזה גרם לי לעזוב..

ממש אשרינו ואשריכם!!

נפגש!!

אני ספציפית מתחיל בחמישי...

מחר אני מלווה חבר בדרך לחתונה ואנחנו מתחילים בחמישי

מבשר דאום

עכשיו אני עוד פעיל כי אומנם התחילו הלימודים אבל הפנימיה עדין לא התחילה היא בעזרת ה' תתחיל בקרוב כשהיא תתחיל אני כנראה אהיה פחות פעיל קצת אבל אני אשתדל כמה שאפשר

אבל בקישור נמצאת רק ההקדמה, ולא הספר 'במלואו'

שום מילה לא הגיונית.

נאבד לך שיר? לא זוכרת איך קוראים לו? ומי שר אותו?

אז איך את יודעת שהיה שיר פעם?? 

הוא היה יפה וזהו נאבד

או לחפש בהיסטוריה - את מה שראית ביוטיוב

🙃

ואני לא זוכרת בכלל

אתה מזמזם את השיר שאתה רוצה והוא מוצא לך. לא זוכר איך קוראים לו.

את לא זוכרת אף פרט של השיר?

https://www.youtube.com/@user-gn4kr7js4f/videos מקדם אותך?

לא ממש כמו שזכרתי

כבר 126 דברים מתוך הרשימה המרשימה הזאת

בכל מקרה היתי בדרום הגולן ברוך ה' היה נחמד.

ושבוע הבא אני יוצא לעוד טיול!!! איי העורף האשכנזי שלי עוד לא חזר לצבעו הרגיל וכבר עוד טיול, זה הזמן להודות לחברה שמיצרת את הקרם הגנה בזכותה אני חי

לפחות לדעתי.

@תמיד בשמחההה  חחח

ובכל זאת הייתי שמחה לחברה אנושית ולא וירטואלית..

אם הייתי כותב את זה לפני 3-5 שנים אחרי 7 דק היה לי איזה 30 שמות בלי להגזים...

מתי יש עוד כניסה?

אפשר שתודיע לפני שיש?

אבל כשאני יחזור לישיבה אז כנאה לא יהיה לי לדרך להודיע פה... 

צריך לחשוב על רעיון.. 

היה ממש נחמד!!!

אח שלי היה ואחיין שלי הוא עושה מלאאא באלגן ה ישמור אותו

היו לי גם מחשבות מענינות אבל זה לא המקום

בקיצור אשרינו!!

סיקרנת אותי עם ה"מחשבות המענינות" רוצה לשתף באישי? אם לא מתאים אז הכל בסדר

רק תשלח לי הודעה אני אני לא יכול להיכנס לכ"א

(שלחתי במסרים ולא בשיחות אישיות כי משום מה אני לא יכול להיכס לשיחות אישיות)

מה ההבדל בין מסרים לשיחות אישיות?

בבית אבא שלי לא היה הוא במילואים

וואי שמעתי על מלא אנשים שהיה להם השבת שבת משפחתית.

איזה כיף איך היה?

משהו מרגיש לי קצת מוזר כי אני לא חווה כמעט את המלחמה וזה מרגיש לי לא תקין כלומר אני גר בירושלים אז לא שומע כל כך אזעקות אבא שלי לא במילואים  כבר וגם אין לי אחים שכרגע בצבא  וזה לפעמים מרגיש מוזר שפתאום שומעים על אנשים שחווים את המלחמה כל כך חזק ורק אני לא, אני מרגיש לא בסדר.

בכל מקרה מקווה שאתם מצליחים לשמור על אווירה שמחה גם בלעדיו מעריך מאוד את האנשים שמקריבים ככה בשביל עם ישראל.

אמ אני גרה בישוב בבנימין ליד ירושלים כזה וגם לא מרגישה את המלחמה בכלל אין לנו אזעקות והכל רגוע כן אבא שלי במילואים אבל עדין לא מרגישים בכלל.

ממש ממש מבינה את מה שאתה אומר גם אני מרגישה ניתוק וזה מבאס אותי שאני מרגישה לא מחוברת לכל הענין עם החטופים והמפונים והמלחמה כן עשינו פרויקטים אבל עדין..

אני השבת אהיה עם המשפחה המורחבת

עכשיו גם חזרתי מטיול יומיים קיצור שווה

משפחה או חברות כזה?

איך היהה? לאיודעת חח