פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 697)

עדיף עכשיו מאשר אחר כך

הרבה מאוד.

 

(אחרי החשבון של מעורב וכו')

אז כנראה זה לא ישתנה וכדאי לסיים את הסיפור עכשיו לפני שתכנסי לסיבוכים אחרים.

 

אז זה אומר שהיא לא באמת סגורה על זה שהיא רוצה.

תבקשי ממנה לדבר ברצינות תשאלי אותה עד כמה היא באמת רוצה את ההדרכה , אם יש לה כח לזה, מה היא מצפה מההדרכה, ואם תראו ביחד שהיא לא כל כך רוצה אז תגידי לה שאת חושבת שחבל להימרח עם זה וכדאי לסיים את לפני שזה מתחיל.

אני לא מבין למה היא אמורה להיפגע הרי זו היא שמצהירה שהיא לא כל כך רוצה את ההדרכה ואולי תבטל?

לא רק לך אלא גם המדריכה יודעת, עלייך לדבר עם המדריכה על זה. באמת כדאי להימנע מבעיות בעתיד.

היא תברר עם החברה שלך, והן יגיעו למסקנה ביחד

רק טוב!

כתבה יפה אפשר לפרסם את זה בווצאפ?

להאמין שזה סרט רע ושזה יעבור זה אחלה התמודדות
תדברי על זה עם ההורים שלך...

איזה רב שאני מכיר הואשם על ידי פורום תקנה שעשה מעשים וכו' ואמרו לו שהוא צריך לעזוב את התפקיד שלו מהר ולהתנתק מהקהילה שלו. הוא הכחיש והאמנתי לו.
אז לא נחמד לשמוע לחישות, או יותר מזה דיבורים בקול וידיעות בתקשורת, אבל לא צריך לקחת ללב וכמובן שלא להיכנס לוויכוחים עם חברות או סתם אנשים שמעדיפים את הלכלוך הזול..

בפועל אותו רב שאני מכיר והואשם על ידי פורום תקנה, יצא נקי מכל אשמה בבית משפט ובמשפט התברר ש'רב' אחר חשק בתפקיד שלו והעליל עליו.. בנדוד של אותו רב מפורום תקנה.

אם את מאמינה לו, תמשיכי בזה! אבל אל תנסי לשכנע אחרים זה סתם יכאב..

איך שהכל פתאום התהפך..מכבוד והערכה אנשים ככ משמיצים אותו..לפחות שיכבדו 

את המשפחה שלו אם לא אותו..וגם סתם מלחיץ שבחדשות וכאלה אנשים מדברים

על זה בהחלטיות שזה בטוח נכון.

אני מאמינה שאין אפוטרופוס לעריות ואני לא בן ובחיים אני לא יוכל להבין את זה..

אבל אל תדון את האדם עד שתגיע למקומו ונניח שקרה איזה משו..אולי הוא שב בתשובה??

יש בו ככ הרבה טוב וטוהר..כואב לי שאומרים שהוא בכלל לא צדיק וההפך מכך..

אנשים נותנים כבוד רק לעצמם וכבוד מדומה לסביבה.
ב. ישנם אנשים שמפחדים וישר מתרחקים ברגע שרב אחד אומר משהו, סומכים על הרב השני בעיניים עצומות..
זה קצת היסחפות לדעתי, למה המילה שלו יותר חזקה מהמילה שלו?!

כתוב שאם ראית תלמיד חכם עובר עבירה בלילה אל תזכור לו את זה ביום כי אולי הספיק כבר לעשות תשובה ואומרים שם שאולי זה די בטוח.. (לא זכור איך זה בדיוק נאמר) ככה שאם תלמיד חכם עבר עבירה ועושים מזה פסטיבל, אני ישר חושד שמעורבת בזה פוליטיקה פנימית, רוב הסיכויים שמישהו חושק בכיסא שלו...

אני לא איש הלכה ואני לא יודע על מה מסתמכים אותם רבנים ש'מרחיקים' רב אחר מתפקידו אבל זה לא נשמע לי חד וחלק (אם הימצאות שלו בתפקיד תגרום להמשך פגיעה- אז כן, אבל בתור עונש?!)

אם מדובר במורה כיתה א' שמואשם בפדופיליה אז כן

(אני לא מדבר פה על מקרה ספציפי ואני לא יודע על איזה מקרה פותחת השרשור מדברת) אבל נגיד שמדובר ברב שמואשם בזה שהוא היה ביחסים אסורים עם נשים שראו בו דמות רוחנית. זהו? ההלכה אומרת שאסור לו ללמד תורה יותר?

באמת שזה עוזר..

ויוני כן.
אם יש רב שעושה דברים אסורים
ועובר באיסורי כריתות
ומנהיג בצורה לא נאותה ורב הנסתר
על הגלוי שגם ככה נראה לא משהו....
זה בעיה חמורה מאד מאד.

ויש מצווה שהיא לבער הרע. ולא תגורו.
עובדה היא שהוא הורחק.
וה' יאירנו במאור תורתו.

רב הנסתר על הגלוי זאת דמגוגיה וכו'
אף אחד לא נשפט על מעשים שלא ידוע שהוא עשה! אף בית דין לא גוזר על בנאדם על סמך 'רב הנסתר'..

כל אחד יכול לחטוא, כמובן שלא ראוי שרב שמנהיג קהילה יחטא וימשיך לחטוא, אבל אם חזר בתשובה וכנראה שחזר בתשובה, מה אז?


זה שהוא הורחק לא אומר לי כלום חוץ מזה שהרב שהרחיק אותו רצה שהוא יורחק!
עכשיו נשאר לי להבין למה הרב רצה להרחיק אותו, האם המעשה הזה נובע ממקום טוב או מפוליטיקה/ חמדנות או דבר רע אחר.
אם הרב המרחיק מגבה את ההרחקה בפסק הלכתי מפורט אז אני מבין שזה נובע ממקום נכון, אבל אם הרב לא מפרסם את הפסק המפורט אז מותר לי לחשוש שכוונותיו שלו(!) לא טובות ושהרב המואשם הוא קורבן.
במיוחד כשמדובר ברב שכבר האשים וניסה להרחיק רב מסויים שאני מכיר (כמו שכתבתי פה למעלה) והתברר שזאת עלילה..

הורו חז"ל
להרחיק מן הכיעור
ומן הדומה לו
ומן הדומה לדומה לו.
וזה חז"ל אמרו.

והרב שמואל שקל בעצמו לפני שעשה את מעשהו.

וביערת הרע. למען יראו וייראו .
זה לענד לימוד גדול כרגע.
ייתמו חטאים ולא חוטאים זה סוגיה אחרת .

לא רואה טעם לעסוק כרגע בזה.
רק ללמוד מזה הלאה.
לדעת שיש השם ואליו לפנות.
לא להשליך יהבנו על אף אדם
גם אם הוא רב. ואפילו גדול.

מותר לשאול בעצתו.
מכאן ועד לנהות אחריו ----
מרחק גדול.
וזו תורה שללמוד ממנה אנו צריכים.

אז תעני לי קודם על השאלה הזאת- איך את מקשיבה לו בעיניים עצומות אחרי שהיו כבר מקרים בהם הוא טעה?!
הוא דיבר חריף ובנחרצות ובסוף התברר שבנדודו חשק בתפקיד של הרב המושמץ...

אז למה את מאמינה לו?!

זה כל מה שאני אומר.

כל מה שאני מבקש זה פסק הלכה ברור בנושא!
כל עוד לא הוציא פסק הלכתי ברור אז הרב שמואל חשוד בעיני כמשמיץ את הרב ההוא ולא ההיפך שהרב ההוא יהיה חוטא בעיני..

ואני חושבת שהרב שמואל לא טיפש.
במחילה.
הוא ישב על זה וחשב טוב טוב
לפני שזה יצא החוצה.
וזה עדיין לא מאה אחוז
אבל די במה שנראה ונשמע
להבין שמשהו פה מריח לא טוב.
ויש שרשור למטה ....
וה' יאירנו במאור תורתו.

הרב שמואל אליהו כבר ישב וחשב ופסק שרב מסויים אנס נשים ונערות והוא צריך לעזוב את תפקידו
ואחרי שנתיים של גהינום בית משפט קבע שזאת עלילה ומסתבר שמי שעמד מאחורי הדברים זה קרוב משפחתו של הרב אליהו.

עכשיו נראה אותך עונה על זה...

לא כי אני חושבת שאתה צודק
אלא
כי העמדת מה שנראה כרגע כאמת מול ההיתממות
מסבכת את העניינים יותר.
אם אדם נהג לא כשורה
הוא אמור לתת את הדין.
נקודה.

בזה נסגר הדיון.


מכאן ולהבא-תורה היא וללמוד אנו צריכים.

אני לא אומר שאדם שעבר עבירה לא יקבל עליה את הדין!

אני אומר שרב לא יכול להנפיץ דינים בלי שום בסיס הלכתי ובלי הליך פסיקתי

אדרבה, אם יש פסק הלכתי ברור בנושא שיחשוף אותו לציבור..

לבחורים בני 17?!

לבתי המשפט הרקובים של מדינת ישראל?

 

הוא לא חייב דין לאף אחד מלבד לאבינו שבשמיים. (אא"כ זה היה בעדים והתראה ויש סנהדרין.)

כמובן שכדאי לפעול בחכמה כדי למנוע מקרים כאלו, אבל הוא לא חייב שום דבר לאף אחד.

 

הרבנים הבאים: הרב שמואל אליהו, הרב בזק, הרב אנגל, והרב גד..
עכשיו הוא מכחיש..
זה לא הגיוני שהוא סתם יבוא ויאשים, ויוציא שם רע סתם..
יש סיבות..

תנו לו להסתדר לבד.

 

אם מישהו מכם היה חוטא, הייתם רוצים שכל המדינה תעסוק בזה?

מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.

ובשביל זה צריך שידעו שזה קורה.

כמו שאמרתי-זה צריך להיות ממוקד במניעת מקרים לעתיד, ולא בעיסוק בחטא של האדם הפרטי.

ודיון אישי באדם העושה ולא במעשה, מסיט למקום לא נכון. לפחות לפי ענ"ד.

 

(וכל עוד זה אכן ממוקד רק במניעת מקרים כאלה, אין שום בעיה. אז רק תזהרו מלהסחף.)

במקרה כמו במה שקרה בצפת מדובר ברב שאנשים היו ממש מבוטלים אליו הוא היה סוג של אדמו"ר בשבילם.
ולדעתי הרב אליהו פעל בתבונה רבה כדי שלא יקרה צה שקרה במקרה של הרב שנמצא במגדל.
כשאנשים מתייחסים לרב ככה (ולדעתימזה טעות גדולה היחס הזה אבל זאת המציאות) צריך להבהיר באופן ברור שהבן אדם חטא.
ותשובה, לפחות בנתיים בודאי לא היתה (בהנחה שהיה חטא) כימנוא מכחיש והכחשה סותרת את תהליכי התשובה כמבואר בהלכות תשובה.

יש הרבה סיבות לספר לשון הרע בעולם. לשון הרע זה בסך הכל העברת מידע, דבר שבימינו במיוחד נחשב כמצרך חיוני, אבל זה מידע שכנראה התורה לא כ"כ רצתה בהעברתו בעולם. (כמו שבשר סוס וחזיר או נבילה וטריפה או בשר וחלב, הם סה"כ עוד סוג של אוכל... וכמו שהתורה יכולה לאסור עלינו אוכל, היא יכולה לאסור מידע.)

 

נכון שיש מקרים שמותר. אבל גם אחרי כל ההיתרים, אם הנורה האדומה לא מהבהבת זה מסוכן. אין לך יצר חזק כמו היצר להשגת ידע. "שלח לך מרגלים". יכול להיות שאני מגזים קצת, אבל אני חושב שעכ"פ עדיף ככה מאשר הפרזה לצד השני.

אני יותר מפחד מפגיעה וניצול מיני

ולא רק יתנו ראיונות לרדיו כאילו הם שופטי ריאליטי...

וזאת בחירה שלך לומר שלא הגיוני שהוא (המאשים) סתם יבוא ויאשים ולא לומר שלא הגיוני שהוא יעשה כאלו מעשים (המואשם)

ואני אומר לך שכבר קרה מקרה שהרב המאשים ופורום תקנה באו והשמיצו והוציאו שם רע סתם! (עוד פרטים באישי)

ובטח לא מתירים לי לחרוץ דין או לדבר לשון הרע וכו'
זה מתאים יותר לצהובונים (עיתוני רכילות) מאשר לאדם שחי בסביבה תורנית.

קיצר, זה נושא של הלכה
זה כל מה שאני מנסה לומר
אין לך את הזכות לשפוט אותו אם לא חקרת כמו שביד אמור לחקור

וגם אם יש לך סיכון שהוא יעשה מעשים, הסיכון של שפיכת דמו לחינם גדול יותר
בגלל זה יש אנשים שמוסמכים להיות דינים ואתה לא

הרב שמואל שפך את דמו של רב אחד שאני מכיר והזכרתי את זה כמה פעמים בתגובות פה, למה אפחד לא מתייחס לזה?!

אני מצרף כאן סיכום דברים של הרב סבתו ממצפה יריחו היום. (יום ששי טז תמוז)
****שיחת ראש הישיבה על הפרשייה הכאובה של הרב המקובל מהצפון:***
לפני שנתחיל את השיעור אני רוצה לגעת בפרשייה האחרונה שמסעירה את כולנו. אני כל פעם צריך לענות תשובות על מקרים כאלו ואחרים. למה אני צריך לקבל עונשים על דברים שאחרים עושים.
קודם כל אני לא רוצה להתייחס לאדם עצמו, כי לבנתיים הכל שמועות, אי אפשר לדון אנשים ככה. אני גם לא אדבר על השאלות האמוניות שמתעוררות אצל הציבור, שאלות כמו מדוע ה' מביא עלינו מהלכים כאלו? איך התורה מתגלית באדם כזה? וכו'.
אני אגע בעתיד, לא בעבר.
אז מה כן ראוי לעשות?
אני אציין ארבעה דברים שאם נקפיד עליהם לא נגיע לדברים כאלה:
1. דבר ראשון זה תופעת האדמורות:
התופעה הזו עושה המון נזקים. זו הסיבה שאני לא פועל כך. אני לא אדמו"ר ואתם לא חסידים. רב צריך לדבר רק על מה שהוא יודע ועל מה שהוא מבין בו. לכל אדם יש דעת, תבונה ושכל טוב. התפקיד שלנו זה לתת כלים שתהיו עצמאיים ותחליטו בעצמכם. אדם נמדד בבחירה החופשית שלו, בלקיחת גורלו ביד עצמו.
2. דבר שני זה תופעת רוח הקודש.
אין היום רוח הקודש. אין אחד בארץ עם רוח הקודש. אם תאמר שכן- אז איך בזמן החטופים אף אחד לא ידע שהם מתים, להפך- כל מי שמתהדר שיש לו רוח הקודש, אמר שהם חיים ונמצאים במקום כזה או אחר.
היום הקבלה פורחת כל אחד שיודע דבר או שניים, נחשב מקובל. מה זה מקובל בימינו? אדם שיכול לומר לך כמה ילדים יש לך ומהם השמות וכו'.. זה מקובל? יש לך גם גויים שעושים דברים כאלו. הוא אדם מוכשר, אינו מקובל. זה שהוא יודע לומר לך כמה דברים נסתרים שאנשים רגילים לא יודעים לומר, הופך אותו למקושר עם הקב"ה?
אנשים במצוקה, וכשהם במצוקה הם נתלים בדברים כאלו. כשאדם במצוקה הוא עושה טעויות, והטעות הכי גדולה זה לתלות את החלטותיך ביד אחרים.
אני אף פעם לא מורה לאדם מה לעשות, אני מציג לו את שני הצדדים-יתרונות וחסרונות, ונותן לשואל לבחור את החלטתו. אני לא רוצה לקחת את חוש הבחירה שלכם.
וזה ממשיך בסגולות המטופשות שמציפות כל חלקה, כל העין הרע וכו'. כל ההבל וריק שממלאים את העיתונות ואת הדפים של יום שישי. זה אחד הגורמים המכשילים.
גם אצל הרבי מילובביץ', כל הסיפור של משיח, זה לא הסיפור שלו, זה הסיפור של החסידים שלו. הוא עמד מולם ואמר להם שיפסיקו עם כל הדבר הזה. ומזה התלמידים שלו הבינו שהעבודה עוברת אליהם ועליהם להביא את המשיח- שזה בעצם הרבי.
קבלה היא לא משחק, אל תמהרו ללמוד קבלה, יש בזה הרבה סכנות. וצריך לומר את זה שוב ושוב, אנשים לא מכניסים את זה ללב. זה כמו בבני ברק שאנשים משקיעים את הכסף שלהם אצל מישהו ואחר כך הוא בורח עם כל הכסף. זה קורה כל כמה חודשים, והם לא לומדים לקח.
רב קיים בשביל ללמד תורה בדרך ה'. הוא לא בשביל לומר לך עם מי תתחתן וכו'. אתה רוצה להתייעץ איתו- שזה יהיה אך ורק בגדר ייעוץ, את ההחלטות תעשה אתה על פי שיקוליך.
אני יודע שתקשו קושיות, אבל התשובות זה מה שקורה עכשיו, מה שיקרה בעוד כמה זמן. סיפורים כאלו לא ייכלו.
שמתייעצים איתי איזה שם לקרוא לילד, דבר ראשון אני שואל איזה שם אתה רוצה. אם יגיד נמרוד- אני אומר לו שנמרוד לא יהיה כל כך מוצלח. אבל להתחיל לעשות חשבונות, שמות וכו'. אני לא מתיימר לדעת ואף אחד שלא ייתיימר לדעת. תתפכחו.
3. הדור הזה נכנס לכיוון של אהבת ה', וזה טוב. אבל שכחו שיש גם יראת ה'. וזו בעיה. אני מדבר על זה קרוב ל30 שנה. יראת ה', שזה מתבטא בהרבה דברים, גם בין היתר בלבוש של אדם, בעמידה מול ה'. ואם רואים שהרב עושה משהו שלא נראה, צריך לשאול אותו למה. יש פה יראת ה', צריך לשאול. תורה היא, וללמוד אנו צריכים.
אף אחד אין לו רשות לעבור על מצוות ה'. גם לא מקובלים!!.
ברגע שאדם רואה שיש משהו לא בסדר הוא צריך לשאול, חייב לשאול. לא להתחיל לעשות חשבון. לעשות את זה מתוך כבוד והערכה. לא מתוך טיפשות. אני אומר את זה כבר שנים.
אם יש זמן תפילה, אי אפשר לקום ב10 ולהגיד ה' אוהב אותי. זו אהבה בלי יראה. כך אמרו נדב ואביהוא ונשרפו באש. יראה ואהבה ביחד ימנעו הרבה נפילות, לא רק של תלמידים, אלא גם של רבנים.
4. יש אמירה שהיא לא נכונה במציאות של ימינו, והיא הייתה נכונה במציאות של פעם "ושמרת לעשות ככל אשר יורוך: על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל". זה נאמר על הסנהדרין. גם הם יכולים לחטוא, פר העלם דבר של שגגת עיני העדה. היום בוודאי שאין סנהדרין אין דבר כזה 'על שמאל שהוא ימין'. ואם מישהו יגיד לכם- תאמרו לו שיסביר לכם ואם זה נכון, אז בסדר.
אני פעם שמעתי את אחד הרבנים מירושלים שביקר בישיבה תיכונית ונתן להם שיחת מוסר- חשוב שתהיו כל היום עסוקים בתורה ותאמרו סברות. לא משנה איזה סברות, לא משנה אם הם שקריות או אמיתיות. אני כמעט התעלפתי ששמעתי את זה.
שימו לב שכמעט 90 אחוז ממה שאני אומר זה מופנה כלפי הציבור. כי זה מתחיל מהאנשים. אם אנשים ישמעו לדברים האלו אז רבנים לא יפלו.
מה שאמר משה רבנו "הצור תמים פועלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא". אנו לא יודעים את כל התמונה. כמו שאני תמיד אומר לכם על ספר קהלת.
כל דבר כזה שמתגלה הוא מרפא את האדמה כדי שלא יהיה שפך דם של נקיים. דברים כאלו שמתרחשים בסתר זה חילול ה' לכן יש הרוגים ופצועים. כשזה מתגלה, זה נפסק. חילול ה' יותר גדול כשזה נעשה בסתר. כשזה בסתר יש כעס על הארץ, ואנו לא יודעים למה יש פצועים והרוגים ואז יש כעס על הקב"ה. כשזה נפסק יורד הדין מעל עמ"י.
אני מקווה שאנחנו, תלמידים חברים, ציבור, נשמע את הדברים הללו ונמנע נפילות.
עד כאן לנושא הזה.

לא פייר שאת מביאה משהו ואני לא יקרא אותו..
ואז הגעתי לבלבול שכל שלו על חבד והחלטתי לעצור שם. א, איך זה קשור לנושא המדובר?! הוא מדבר על זה שתופעת האדמורות זה לא תקין ואז הוא אומר שגם אצל הרבי העניין היה החסידים שלו. תסגר על עצמך, הבעיה היא אלו שלוקחים אדמורות או החסידים?! ב, הוא לא יכול לקחת רב צדיק ולהיכנס בו אז הוא אומר שכל התלמידים שלו מטומטמים.. כן? חוצפן! אם הסידים משוגעים אז גם הרבי משוגע! אין לך זכות להפריד ביניהם.. חוץ מזה שהוא מגלה בורות מבישה בתורתו של הרבי..

כאמור, עצרתי שם..

הרבי הוא אחד האדמורים שהחסידים הכי קשורים אליו ומעריצים אותו ולכן הם לא הסכימו להודות שהוא נפטר.

והרבי עצמו ממש לא אהב את כל העניין מסביבו (קראתי פעם כמה ציטוטים שלו בעניין)

וזה לא רק אצל החסידים- כשהסטייפלר  נפטר הרב חיים קנייבסקי (אני חושבת שהוא) אמר שה' לקח את הסטייפלר כדי שנזכר שיש מישהו מעליו- כי מישהו חולה- הולכים לסטייפלר, צריך פרנסה- הולכים אליו ושכחו שצריך להתפלל לה'..

בעזהי"ת
 

בכל מקרה, גם אם זה נכון וגם אם לא, המעגל הקרוב(משפחה, חברים וכו') צריך להיות בצד שלו ולתמוך בו.
קורה שאנשים נופלים,  נכון זה לא נכון לא מוסרי וכו', אבל את הנו נו נו הוא יקבל מהאנשים שצריכים לתת לו אותו, וזה לא קל...
הוא עובר עכשיו תהליך פנימי קשה מאוד של תיקון, והיחס מהחברה לא ממש עוזר לו.
המעגל הקרוב לו חייב להשאר איתו, לתמוך בו, לשמח אותו ולשמוח איתו, לדאוג שלא יכנס לעצבות ודכאון, כי העצבות שאחרי החטא היא חלק מעצת היצר, כי אי אפשר לעלות בעבודת ה' ית' בלי שמחה!
ב"הצלחה ענקית!!!

שאכן המשפחה צריכה להיות איתו ולעזור לו.

אבל לא להצדיק את הצד שלו מול הצד השני ולהעניק גיבוי תקשורתי וכדו', אא"כ הם יודעים שהוא באמת צודק. 

כדי שלא יהיה משעמם והתבטלות, ושהחופש שלי לא ייראה כמו סרט-שינה-סרט-שינה ושוב.. 

כדי לנצל את החופש באמת

"תמיד יש לאן לשאוף, לאן לגדול, איפה להשתפר. תמיד יש מה לתקן. זוהי עבודה עצמית יומיומית, הדרך היא להתמיד בכך ללא ייאוש ופחד.."

 

אכן, תמיד יש.

הנפש שלך רוצה כנראה דברים גדולים יותר מהתנדבות חד"פ או משהו.

תנסי לחשוב מה חסר לך? איזה יום כן הרגשת טוב עם עצמך כשהלכת לישון? מה היה בו? (בכלל בחיים..)

האם זאת המסגרת הפורמאלית? לימוד תורה? פרוייקט שהקמת בעצמך? משהו עם המשכיות ביום לאחריו? עבודה פיזית?

ומצד שני- תלמדי להסתכל על מה שעשית ולומר תודה. להעריך את עבודתך!! לשמוח במעשייך!! את עושה המון טוב!

יכול להיות שמה שחסר זו המשמעות בזמן שאת עושה משהו. תנסי לחשוב כשאת בדרך לכל דבר, למה את הולכת לשם? מה המטרה שלך? אם זו התנדבות אז כדאי ללמוד ולהעמיק על חסד ונתינה, ואם זה מפגש עם חברות אז לחשוב למה ועם מי ולשם מה..

עוד נק' למחשבה- בכל סיטואציה אנחנו יכולים להיות בסיטואציה בצורה טכנית בלבד. (DOING) לבצע אותה על הצד הטוב ביותר, שהכל יהיה מקסים.. אבל בפנים זה לא מאה אחוז. ואנחנו יכולים ממש לנכוח בסיטואציה. לחוות אותה, להיות שם עם הלב והנשמה לגמרי.. (BEING). שימי לב שאת נוכחת במקומות שאת בהם..

וטיפ לסיום: לכתוב כל ערב 5 דברים שהיו היום ושאת מודה עליהם לד' יתברך.. תמיד מומלץ.

ויש אחלה אתרם באינטרנט שיעזרו לך.. מרכז ההדרכה המקוון של בנ"ע/ האתר של תנועת אריאל ועוד..

באתרים האלו בדר"כ יש חלקים של פעולות, אני שואלת אם יש למישהו פעולה מוכנה לגמרי.

אם את מוצאת משהו שהוא לא זה ולא זה- אשמח שתביאי קישור

אין אפשרות שאת מחליפה מד"שית? או לכל הפחות מעבירה את הבעיה הזאת הלאה?
אני חושבת שאם זה היה קורה אצלי אז הייתי מבהירה להטוב ממאוד שהמצב הזה נוראי, שזה לא יכול להמשיך ככה..ואם עוד פעם אחת שזה קורה שאני זאת שמעירה וכו' -את תהיי אחראית להכין את הפעולות, הורים שיתקשרו אלי אעביר אליך ואומר להם שאת היית אחראית עלזה וכו'. ז"א לא הייתי מוותרתת, נלחמת עלזה שמשו ישתנה. ואני חושבת שכשצריך להעיר-מעירים!! אחרת לילדים אין גבולות..הפעולה כבר פחות מהנה שיש רעש או כל הפרעה אחרת..וק"ו להעיר שמדובר בסכנה לילדות.
מקווה שכתבתי אתזה ברור..

מה עם לדבר איתה ולהסביר לה באופן חד משעמי?

הקומנרית צריכה לתפוס אותה ולהעמיד אותה במקום.
להסביר לה קצת מה התפקיד של מדריכה.

היה לי מקרה דומה.. אני לא אפרט אבל- נעזרתי במדריכים האחרים, כי לי לא היה נעים. ובאמת שזה ממש עזר לי! תנסי לבקש ממדריכות אחרות לדבר איתה, ונקווה שזה יעזור.. ודבר שני- ברור שזה עצוב שהבנות אומרות לך שהם לא אוהבות אותך אלא את המדשי"ת, אבל החניכים קולטים טוב מאוד איזה מדריך משקיע ואיזה לא, ובסופו של דבר הם מעריכים את מי שבאמת השקיע.. גם אם לא בתוצאה הקרובה, בהמשך הם בטוח יעריכו אותך!
בהצלחה!!

אז באמת לשבת איתה ולהסביר, אפילו ממש בעצבים,תפרטי לה הכל. כי היא יכולה להגיד שלא שמה לה וכ'ו. ואפילו לעשות מצפון שאם זה ימשך את תעזבי והיא תישאר לבד!!! גם אם זה לא אמיתי, רק לפחות שמשהו יעיק עליה. הילדה סה''כ מסכנה- לא יודעת מה לעשות עם עצמה! סומכת עלייך שיהיה טוב. בהצלחה נשמה

ושנח לה שאחרים עושים במקומה את העבודה (היא לא אמרה את זה לי אלא לחברה משותפת) אופ.זה פשוט מתסכל!! אני חברה ממש טובה שלה, אבל קטעים כאלה מחרפנים אותי!.. בטח שנח לה שאחרים עושים במקומה את העבודה. החניכות כועסות עלי ולא עליה וכשאני לא מרשה משו כי הוא מסוכן/ מפריע לקבוצות אחרות/ פוגע בבנות הן פשוט הולכות אליה והיא מסכימה להן.. ואז אני סתם יוצאת רעה.. והיא יוצאת המדריכה החמודה הזאת שכיף ללכת אליה.

(לא משנה אם באמת או לא) ואז את תשאירי אותה עם חור...

אם היא לא פועלת את צריכה לגרום לה לפעול...

היא גם ככה עודקה עוזבת והיא לא באמת עושה משהו בסניף.

את פשוט מתפקדת בצורה הטובה ביותר במצב שאת נתונה בו- מד"שית שלא מתפקדת כפי שהיא אמורה.

וזה לא משנה מה התפקיד שלה. זה לא קשור ישירות להערות שלך או שלה. זה נושא שלם שנקרא: לקיחת אחריות. ומצטערת להודיע לך אבל זה נשמע מדבריך שיש פה בעיה רציתי כזו. ולא מהכיוון שלך. את דווקא נשמעת אחראית ובוגרת. אבל חברה שלך (איך נאמר את זה יפה??) לא... . 

צורת ההתנהגות שלה ממש חסרת אחריות. 

ואני לא מדברת ספיציפית על כל מקרה בנפרד. (לתת לילדות בכיתה ה' לשחק עם אש? ואח"כ להכריח אותך לקחת על זה אחריות ולהתנצל לפני ההורים?).

אני מדברת בכלליות- מדובר פה בבעיה כללית.

אני אישית הייתי מבררת האם החוסר אחריות שלה מתבטא בשאר התחומים בחיים שלה (מבחנים/לימודים/משפחה/חברות וכו') ואם כן אז הפתרון הוא די פשוט- היא לא מתאימה לתפקיד. זהו.

לגבי 2-

נסי לקחת את הערות של החניכה שלך במבט קצת שונה- הרי את זו שמשקיעה את כולך בבנות, והן מרגישות את זה. כן תרצי לא תרצי- הן יודעות שאת משקיעה בהן. לא משנה כמה הן ינסו להתכחש לכך. נשמע כאילו החניכה שלך אוהבת אותך ומכירה טובה- היא פשוט בועטת במי שהכי קרובה אליה. את משקיעה, לך אכפת מהבנות, את מעירה להן כדי לעזור להן... וכן. היא גם תבעט במי שהכי קרובה אליה. (עובדה- היא הסכימה להתפייס. ז"א- היא לא רצתה לפגוע בך. היא רצתה את הערכה שלך, את התשומת לב שלך).

לגבי 3-

גם אני טיפוס ביקורתי. מזדהה איתך.

אני חושבת שכל עוד הבנות לא מפריעות לאחרות להנות- זו לא בעיה. שם כבר החלטה שלך איפה להעיר ומתי.

אבל ברגע שבנות מפריעות לאחרות, את לא מעירה להן כי את "ביקורתית". את מעירה להן כדי לעזור לחניכות שלך. את עושה את זה לטובתן.

וכמובן שכל שמירה על כללי הבטיחות היא לטובתן ואין בכך ספק שצריך להעיר.

אולי יעזור לך כשאת מעירה לספר לבנות שזה לטובתן ולהסביר להן במה זה לטובתן. (זוכרות שאמרתי שמסוכן לשחק באש? ראיתן מה קרה לזו וזו כשהיא לא הקשיבה לכללים? חבל. אתן היחידות שמפסידות. משהו בסגנון...).

ובכך את פשוט נוטלת את האחריות מעליך ושמה אותו על הכתפיים של החניכות שלך. שהן תתמודדנה עם התוצאות.

 

בהצלחה!

לי זה דווקא נשמע כמו עניין של תחרותיות. שזה מה שגורם לה להתנהג ככה.

הדרך הזאת של לא להעיר, ולתת לך להיות "הרעה"- מראה שהיא פשוט מפתחת תחרות ביניכן,

היא רוצה להיות המדריכה היותר נערצת ואנערף, ולכן היא מתנהגת ככה,

ולא אכפת לה שהיא דופקת אותך, להיפך, זה דפקא עוזר לה להשיג יותר בקלות את התדמית של המדריכה החמודה שכולם אוהבים.

וזה חבל.

מישו צריך להסביר לה(לא את.) שאין עניין לתחרות בין מדשיות. המדשיות פועלות ביחד לטובת השבט.

ובכללי- שהמטרה בהדרכה היא לא שלי יהיה טוב ואני אהיה המדריכה הכי מאמי בתולדות הסניף,

אלא שהשבט יפרח, יתקדם למקום טוב. ושלשבט יהיה טוב.

ולשבט הכי טוב כשהמדשיות שלו פועלות ביחד למטרה הזאת,

ואין ביניהן תחרות שטותית.

צריך להסביר לה שכשתיהיו ביחד, למטרה הזאת, ותקדמו את השבט, ותאהבו אותו ותעשו לו טוב(שאת זה משיגים גם מתוך כללים וגם מתוך זרימה)- אז הן יאהבו אתכן באאמת. את שתיכן. כל אחת בנפרד. הכל!

 

לדעתי- 

כדאי שתדברי עם מישהו שיסביר לה אתזה. (אם ישמצב מורה משותפת או מדריכה באולפנה. או המדריכה שהכניסה אתכם להדרכה. כל מי שקשור לשתיכן ויכול לגשר בצורה טובה. אני מבינה שהקומונרית פה לא אופציה.)

ובנוסף- תשבו ביחד, תגיעו לכללים משותפים שמתאימים לשתיכן, שעל פיהם הולכים ומתקדמים בשבט. (זה אחרי שיסבירו לה שצריך כללים, ושמדריכה שמציבה גבולות היא לא מדריכה רעה ומעצבנת. וככה גם החניכות יבינו את זה)

ועל הכללים שתחליטו- יוחלט ששתיכן מיישמות באותה מידה. אסור להוסיף ואסור להפחית, אלא אם כן יש מקרה ממש חריג, שבו מתייעצים אחת עם השניה.

ככה היא גם לא תרגיש תתחרות- היא תקבל את המקום שלה כמציבת כללים(לא מעצבנת ורעה) ולא את המקום שאת דורשת ממנה להציב את הכללים שלך. (לא בקטע רע, אלא כי היא לא מתפקדת.)

 

מתוך זה- נראלי יהיה לה ברור שאין שום צורך להאשים אותך מול החניכות בפעולה שלא יצאה טובה, או בכל דבר אחר.

מקווה שזה יעזור. אפילו קצתת.

 

בהצלחה נסיכהה.!

את מדריכה מדהימה, אשרי החניכות שלך שזכו בך(=

שיהיה בהצלחה בהכל. ומקווה ששנהבאה תגיע אליכן קומונרית טובה יותר, שתוכלי להתייעץ איתה על דברים כאלה ולפתור בעזרתה את הבעיות. כי זה באמת הכי טוב. וזה התפקיד שלה.

המון הצלחות, וחיבוקיייםם

1. לדעתי אולי כדאי לך לנסות לדבר איתה.. תשאלי אותה מה היא חשבה כשהחניכה הזאת צרחה עלייך? למה זה קרה? אם גם החניכות רואות אתזה, אז מה זה אומר על הקשר בינכן כמדשיות? איך אפשר למנוע מקרה כזה בהמשך?.
ואחכ כמובן תספרי לה שדברת איתה והכל בסדר וכו'

2. את הגבת מעולה! יכול להיות שדווקא בגלל שזה היה בנחרצות זה לא יקרה שוב ואפילו יעשה רושם על שאר החניכות..
אבללל- יש 4 סוגים של יחס לגבולות וצריך להתאים אותן לכל חניכה בנפרד:
*שיטת ה"ינשוף"- להסביר על הגבול עצמן, לתת את הידע, הסיבה, הדרך לביצוע, מתוך ציפיה והכלה..
*שיטת ה"לב"- להסביר בקשר אישי, מתוך אהבה
* שיטת ה"פיל" - דברי איתה דוגרי, תהיי עיקבית, מתוך נוקשות
*שיטת ה"שור"- פשוט לאיים... אני יודעת שזה נשמע נורא, אבת יש חניכות שזה מה שהן צריכות...

3. הרב שלנן לימד אותנו 10 דרכים להעיר הערות בצורה נכונה- מוזמנת שאפרט בפרטי...
ובכללי- כל פעם תשאלי את עצמך האם ההערה שלי באמת תעזור? איך זה לא ישמע ממש רע?..

בהצלחה!

אשמח שתשלחי לי גם או שתגיבי כאן ככה שכולם יוכלו לראות, אשמח מאוד

1.לא מתוך כעס!
אדם לא שולט בכעסו ומשדר את הכעס לשני, זה מונע מהם להקשיב אחד לשני והם לא באמת מתכוונים למה שהם אומרים

2. לרצות לתקן!
אם לא באמת רוצים תיקון- הוא לא יהיה. כאשר מנסים להעביר דברים שהצד השני לא מסוגל להגשים אותם זה רק יוצר מריבה

3. הבנה
לשים את עצמך בצד השני ובכך כאשר נעיר את ההערה היא תהיה שונה ועדינה יותר

4. לבחור את הזמן הנכון והמקום הנכון
לא תמיד מתאים להעיר הערה, צריך להסתכל מה הבנאדם עבר באותי יום, איפה הוא נמצא כרגע וכו

5. מתוך רוגע

6. להתחיל בשבח

7. לעורר אצל השני רצון לקבל ביקורת

8. לצמצם כמה שיותר את ההערה, כיוון שאם נעצים אותה הצד השני לא יקבל אותה

9. להכניס את עצמך כחלק מהבעיה
אתה נותן הרגשה שזוהי נקודה רגישה ובעייתית גם לך

(10. להפוך את הבעיה לספציפית ונקודתית)

11. לסיים בטוב- ציפיה ואמון לתיקון

מתוך שיעור של הרב הלל מרצבך

נראה לי אם הייתי יודעת שזה מהרב מרצבך הייתי יכולה ללכת אליו רבע ישוב ישר הביתה ולשאול אותו היה לוקח יותר מהר. תודה בכל מקרה!

אולי תסבירי לה את החשיבות של להעיר? ושגם אם עכשיו בכמה דקות הקרובות החניכות יתעצבנו לתווך הרחוק זה שווה להן? וגם תסבירי לה את איך שאת יוצאת כלפי החניכות במצב הנוכחי שלכן, אולי היא תבין

יש כמה דברים שדרושים תיקון..
ולתשובות-
1. לוקחת אותה לשיחה צפופה ואומרת לה שלא מעניין אותך שהיא רוצה להיות מדריכה שלא מעירה וכו' כי מה שחשוב פה זה טובת החניכות והתנהגןת כזאת היא ממש לא טובת החניכות. תהי החלטית ואם היא אומרת לך שהיא לא רוצה לעשות את זה תגידי לה שאת לא יכולה להמשיך ככה וצריך למצוא פיתרון רציני יןתר(לפנות לגורם גבוה יןתר מהקומונרית למשל). בלי קשר עדיף גם לפנות לגורם גהוה יותר מהקומונרית. בד"כ מי שמטפל בבעיות כאלה זה רכז הדרכה..
2. את יכולה לעשות לחניכות שלך פעולה על הערות. להסבחר להן מה נכון, לעשות איזו מתודה.. ככה הן ילמדו פעם הבאה ובחיים עצמם שזה טוב להעיר(ברור שיש דרך) ומותר. יש מצב שאחרי פעולה כזאת זה לא יחזור על עצמו..
3. תסתכלי על הדברים החשובים שאת יודעת שאם לא תעירי עליהם עכשיו הם יחזרו שוב. בנוסף על דברים שיכולים לפגוע באחרים- ההערה נצרכת. תעשי חושבים עם עצמך איזה דברים עדיף לך להתמקד בהם ושהחניכות יהיו יותר טובות בהם. ברור שעדיף שהן יהיו טובות וישפרו את ההתנהגות שלהן בהכל אבל אם כרגע המצב שאת היחידה שמעירה אז אין ככ ברירה וצריך לוותר קצת על הערות..
אגב, זו השנה הראשונה של ההדרכה שלך?

מאיך שזה נראה ממה שכתבת המד"שית שלך היא טיפוס תינוקי ולא אחראי.. כשאת בעצם ההפך מזה, אז היא מנצלת את זה בלהפוך אותך למדריכה ה"רעה".

לדעתי, בעיקר בגלל שהיא חברה טובה שלך את צריכה לדבר איתה ולסגור ביניכם את הענין הזה תגידי לה את מה שאת חושבת על ההתנהגות שלה ועל איך שזה פוגע בך ולא בוגר בלי להתבייש או לחסוך ממנה פרטים... אם את חושבת שזה יגרום למריבה ביניכם אז כדאי שתבקשי מחברה של שתיכן להגיד לה איך זה נראה מהצד, מנקודת המבט שלה כדי שהמד"שית שלך תבין שהיא לא יוצאת טוב.. רק אחרי שהיא תתחיל להתנהג בצורה יותר בוגרת (גם אם את תצטרכי להעיר יותר שהיא לפחות תקח אחריות מסוימת, מה שאמרת על הפעולה הלא מושקעת שהיא דאגה להוציא אותך מושפלת ולהגיד שאת זאת שהכנת את הפעולה זה מראה על התנהגות תינוקית) אז זה יהיה הרבה יותר קל כי גם אם תעירי לבנות הם יבינו שיש סיבה כי גם המד"שית שלך מעירה. והן גם יכבדו אותך יותר כי הם יראו שגם המד"שית שלך לא משפילה אותך וגם מסכימה עם מה שאת אומרת... ואם היא בכל זאת תתעקש להמשיך את ה"תחרות" שלה אל תתני לה לצאת טוב, כשאת מכינה פעולה מושקעת שהחניכות נהנות ממנה תדאגי שהם לא ישכחו שאת הכנת את הפעולה... בכל מקרה גמני טיפוס ביקורתי אבל במקרים כאלה אני חושבת שהרבה יותר טוב להעביר את האחריות עלהין (להסביר להן שאת הכנת פעולה מושקעת ורצית שגם הן יהנו ממנה אבל זה בחירה שלהן אם לשתף פעולה ואם לא רוצות אז לא חיבים  לעשות את הפעולה הזאת וכו') החניכות שלך בסה"כ  בכיתה ה'ההן לא תמיד מבינות את מה שהו עושותואת איך שהן פוגעות בך אבל הכי חשוב זה לא ליצור תחרותיות איתן (לא להעלב מהן יותר מדי אך מצד שני לקחת את מה שהן אומרות כביקורת בונה.. וגם להסביר להן שכל הערות האלה הם מדאגה אליהן...) וגם תדעי לשחרר קצת לא יותר מדי להעיר על מה שלא צריך אם את רואה שהן עושות משו שלא מקובל עלייך אבל לא מזיק לאף אחד תדעי להעלים עין וגם כשאת כן מעירה אל תעשי את זה בכעס תעירי להן כמו לחברות תגידי שזה לא כלכך נעים שהן עושות את זה כי זה מפריע לאחרים ושאם היו עושים להן את זה זה לא היה נעים להן וכו'... הן אולי בכיתה ה' והן לא כלכלך מבינות כל מה שהן עושות אבל אני בטוחה שאם תסבירי להן יפה ולא בכעס הן גם ירצו יותר להקשיב לך וגם יבינו מקווה שעזרתי... 

היינו מדריכים של שבט נבטים ניצנים שנתיים והיינו שלושה מדריכים -שהיינו החברים הכי טובים שיש
אבל מה??לפעולות לא היה לכולם כוח להכין\לעשות\לבצע
היינו ממש אובדי עצות והבנו שהמצב אינו יכול להמשך וצריך שינוי
הקומונרית דיברה איתנו וכו וכו ובסוף הגענו למסקנה שמישו יצטרך לעזוב תסניף וללכת(פה קפצתי משמחה וניסיתי לצאת...אבל הוויכוח היה בין המדשים)
בקיצור החלטנו לתת לעצמנו עוד חודש לנסות
והבעיה נפטרה..פלאים
פשוט סתמנו תפה...אף אחד לא העיר מילה אבל מילה לא העיר לשני..
טמנו תראש בחול ועבדנו קצת יותר קשה...כלומר עשינו פעולות אבל דרך הטלפון קיצור יותר בסבבה

ואחרי שנתיים יצאנו עם וואו!!עשינו את זה
קיצור באמת חשוב שאם את כבר מדריכה אז תסימי תתקופה שלך יפה
פשוט תפסיקי להעיר...תשאלי בעדינות-אפשרי -תות
לא אפשרי-וואלה בעסה אבל תסתדרי לבד..
בסופו של דבר חניכים יודעים מי המשקיע וגם ההורים
לזרוק אחריות זה באמת לא יפה אבל לומדים לחיות עם זה
כעסים בין המד"שים זה הדבר הכי גרוע שיש
בהצלחה

"אמר אביי: האי צורבא מרבנן דמרחמין ליה בני מתא, לאו משום דמעלי טפי אלא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא. אמר רבא: מריש הוה אמינא הני בני מחוזא - כולהו רחמו לי. כיון דהואי דיינא, אמינא: מינייהו סנו לי ומינייהו רחמו לי"

 

תרגום: אמר אביי- ת"ח שאוהבים אותו בני העיר, לא משום שהוא טוב יותר, אלא משום שלא מוכיח אותם במילי דשמיא. אמר רבא-בהתחלה חשבתי שבני מחוזא כולם אוהבים אותי. כשנעשיתי דיין אמרתי-מהם אוהבים אותי ומהם שונאים אותי...

 

באמת כל הכבוד לך!

שהוקם כה 7 שנים הוקם על ידי תנועת נחלה להתיישבות בא"י 

 

יש להביא ליום זה 

מים 

שק"ש \ מי שרוצה לישון בחוץ אז יכולה להביא אוהל 

נעלים סגורות 

חטיפים או משהו שווה אחר.. 

מי שרוצה נשמח שתביא כלי נגינה 

והכי חשוב מלא מצב רוח

נשמח שכולם יבאו  

לפרטים והרשמה 0527203709 מרים 

אני עוד לא בתקופה של בגרויות אבל נראלי שסתם חבל לתקוע בנות לא?

יא-כ
כא-ל
סא-ע
עא-פ
פא-צ
צא-ק
קא-קיב
קכב-קל

8 אחרונים

חוה, למה מחקת מהחתימה את הקישור לחדר? אנלא ידעת איך להכנס...

תחפשי

אם את מכירה משהו אחר אשמח לשמוע

לתת כמו הפרחים.. וכו'..

כשאתה נותן ומתרוקן זו הקרבה כשאתה נותן ומתמלא זו אהבה לא אני כתבתי!

2. יש הרבה מה לעשות. באיזה איזור את נמצאת?
3.כדאי שתהיה קביעות מסויימת אם בקימה או למידה של משהו רציני למשך החופש. ממש כמו בשגרה היומיומית שהייתה בתיכון. המסגרת חשובנ. מכירה את מר שמוץ?אז הוא...
כך החופש המאוורר מהשגרה שעלולה לשחוק ינוצל כראוי להמשך מבורך שיהיה לטובה בע"ה .
בהצלחה רבה רבה!!
תהני
חופש טוב!!
מוזמנת לפרטי אם את צריכה.

באזור השומרון..

מה עושים שם..?

אולי שם.
יש גמחים בשומרון בטוח שצריכים ידיים...
בהצלחה

בס"ד

גם יכול להפוך למשמעותי..

קחי איזה ספר שמעניין אותך, ועופי על זה.

בהצלחה!

וארוחות בוקר מפנקות!!! אפילו לצאת לנק' יפה ביישוב לבד/עם חברה/עם אמא (הזדמנות מציינת לחיזוק קשרים..) ולעשות שם פיקניק.

ממש לחשוב בלילה מה את מכינה מחר.. וגם לחשוב בלילה לפני על 3 דברים שאת עושה מחר עד 14:00!

עושים שיקול "רווח מול הפסד"- 
עם מה באמת אני אצא מרוצה יותר? מי יועיל לי יותר?
העיניים הן כלי חשוב מאד.
חבל ללכלך אותו...
עוד הרבה בהמשך בע"ה.
בהצלחה בינתיים!
אה, ותמצאי לך מה לעשות חוץ מסרטים. יש כל מיני דברים- להתנדב, לפתח תחביבים,
לצאת עם חברות, ללמוד משהו, לסדר דברים שתמיד רצית ולא היה זמן,  [אגב - כשהראש לא לומד משהו "טוב,- אז יש מקום ל "רע" להיכנס....]
הרצאות יפות שאפשר לשמוע במחשב.
מכון מאיר זה דוגמא אחת...
בהצלחה בינתיים!

בס"ד

 

איך זה יכול להיות שאת רואה הרבה סרטים לצערך? זה תלוי בך? אז למה את עושה משהו שמצער אותך?

הסיבה שאני נתפס לזה היא שכידוע האדם הוא יצור רציונלי. ולכן אם את עושה משהו, כנראה שיש לך סיבה כלשהי, מודעת או לא, וכנראה שיש לך רווח כלשהו או הנאה כלשהי מהעניין.

לכן, מה שעלייך לעשות הוא להעמיד בגלוי מול עצמך את כל הצדדים והשיקולים שיש לך לשני הצדדים ולהחליט האם הדבר שווה לך. קודם כל לגבי השאלה הכללים של "האם לראות סרטים?", ואם כן- לגבי השאלה כמה. ולבסוף, לפני כל סרט שאת רואה, לדון בסרט עצמו האם כדאי לך לראות אותו.

מתברר שהרבה יותר קל לאדם להחליט החלטה שקולה ונכונה, ואני לא דן פה בשאלה מה היא ההחלטה הנכונה, אחרי שהוא מעמיד בגלוי את כל הטיעונים לכל צד אלו מול אלו ושוקל מה עדיף לו.

תסתכלי בתקציר הזה ולפי זה תחליטי אם לראות את הסרט או לא. כמובן שלפני כל סרט שאת רואה את תקבלי על עצמך לכבות את הסרט אם יהיו בו דברים לא מתאימים.

תחליטי שמהיום - זה יהיה אחרת. לא עוד בזבוז זמן מתמשך.

מצרף קישור לתגובה שכתבתי, מקווה שרלוונטי גם פה.

מקבץ חופש - נוער וגיל ההתבגרות

תשאלי בנות שאולי ראו את זה ואם אין מי שראתה תחכי קצת ותבררי

בס"ד

אני חושבת שאת מציגה פה שתי התמודדויות שונות. 

האחת היא הצפייה המוגזמת בסרטים, והשניה זה הסרטים הלא נקיים.

קודם כל חשוב להבין שבאמת אלו שני כוחות אדירים. גם המסך, שיש בו דברים שגורמים לנו להתמכר אליו ממש, וגם היצר שתופס אותנו ברשתו ולא משחרר אותנו בכ"כ קלות..

 

אני אתחיל מההתמודדות השניה- המאבק מול היצר הוא לא פשוט. וצריך הרבה הרבה הוספה של טוב בתוכנו, וגבורה עצומה. ממליצה ללמוד הרבה על נושא הגבורה, ספרים כמו מסילת ישרים וכדו'. ובכלל ללמוד ולהוסיף קדושה. להתפלל על זה ממש. לא לתת למצב הזה להרגיש לך "טוב נו, בסדר.. בסה"כ סרט.. לא הצלחתי.." אלא באמת להתחרט (אבל בזהירות. לא לייאש ולשנוא את עצמך ח"ו!). ממליצה מ א ו ד לקרוא את הספר לבנות- "כי בא אורך" שעוסק בדיוק בזה.

לפעמים ש לנו רגעי התעוררות כאלה ופתאום אנחנו רוצים לעצור את הסרט, אבל הרגע הזה עובר מהר מאוד ואנחנו נסחפים הלאה. כדאי אולי לחשוב על אלטרנטיבה מסויימת לעשות ברגע של גבורה כזאת. מיד להתקשר לחברה טובה, להכין לעצמי אוכל, לנתק את האינטרנט בבת אחת, לקום ולהתפלל.. גם לשים ספר תהילים ליד המחשב זה מזכיר לנו לפעמים מי אנו ומה באמת אנחנו רוצים בחיים.. 

ההתמודדות מול המסך ופיתוייו דורשת מאיתנו ממש שינוי באורחות חיים. וזה מאתגר פי כמה כשהחברה סביבנו חיה אחרת.. והכל כ"כ זמין ונגיש.. אז כמו שכבר אמרו- כדאי למלא את החיים בעיסוקים חיוביים. ללמוד לנגן על איזה כלי, לאמץ איזה שכנה קשישה/מישהו שזקוק לעזרה כלשהי.. התנדבויות, חברות, טיולים..

אפשר להציב לעצמי מטרות וגבולות, ולצ'פר את עצמי בהתאם. לדוגמא: להחליט שמותר לי 2 סרטים בשבוע. אם ראיתי שניים ביום אז אני לא יכולה לראות עוד.. (זה שיטה מעולה להרבה דברים דומים. כי אז אני חושב פעמיים לפני שאני רואה סרט, ומחליט לדחות אותו למחר..וככה אני מתרגל להתגבר על הדחף הרגעי..). אם גלשתי מהמכסה וראיתי יותר סרטים השבוע אז ירדו לי בשבוע הבא.. אפשר להחליט על משהו שאת מפנקת את עצמך בכל פעם שאת מתגברת/כשאת מצליחה שבוע בלי סרטים בכלל! כדאי לנהל מעקב אישי אחרי הצריכת אינטרנט בכלל/סרטים בפרט. לכתוב כל יום כמה שעות גלשתי, ולהציב לזה גבולות.. להחליט על שעות מסויימות שבהם אני לא נוגעת במחשב.

בדברים כאלה לפעמים קל יותר לשתף מישהו ולהתחרות איתו/לספר לו על ההישגים וכו'.. זה נותן פידבק ומעודד..

וחשוב מאוד מאוד להתאים את הגבולות למציאות. אם את ביום רואה 4 סרטים אז לרדת לשניים בשבוע נראלי קצת "תפסת מרובה לא תפסת", לכן אולי לרדת ל3 סרטים ביומיים ואז כשמצליחים להוריד לאט לאט..

 

ועוד שני משהויים- 1. אינטרנט רימון. בשביל כל המשפחה.

2. הציעו פה למצוא אתרים נהדרים אחרים ברשת, אז אני מצרפת קישור לאתר מעולה.

 http://milatova.org.il/show.asp?mador=4855&id=59277#.VZWIkflViko

 

בהצלחה יקרה!! תזכרי שד' יתברך רואה את הרצון הגדול שלך ושמח מאוד!

"בדרך שאדם רוצה לילך- מוליכין אותו"