פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 702)

בס"ד

אחפש כשאגיע הביתה בע"ה

בס"ד

מישהו חכם אמר לי פעם: - נוער וגיל ההתבגרות

התרשמתי ממנה אז ואני מוסיף להתרשם ממנה גם היום

מדבר יותר מידי וכו

אדם שלא מדבר סתם אבל כשאני מסבירה דברים אני מסתבכת עם המילים ואומרת מלא פעמים אותו הדבר בצורה שונה...קיצר  זה תלוי בסוג החפרנות)

חח..סתם אדם שמדבר הרבה, בלי פואנטה

כלום.

 

כלומר חופר וחופר ורק מעלה אבק

 

(כמו שנאמר: "נחפור נחפור נחפור במרץ, עד שנגיע לכיס אוויר! )

דיבורים על שום דבר בקטע הנחמד והמעביר תזמן, לדיבורים בלי הפסקה גם כשיש דברים יותר מועילים לעשות בזמן הזה..

ולא מבין שהוא צריך לסתום כבר

חפרן הוא דווקא בן אדם נורא מיוחד נורא קשה להגיע למעלה זו ולכן איני מסכימה אם האמירות המזלזלות על האדם החפרן אנא שימרו על פיותכם תודה ויום נפלא

תסבירי

בלי להתחשב במה שקורה מסביב... 

איזה עוד סגנון בדיחות צריך?

יפגע הם עושים את זה הרבה....

עובד ברמי לוי, הוא לא איזה פועל בבית שלידך שבדיוק משפצים... הגיוני שלא ממש תפגשי אותו יותר...
אין פה ממה להתעלם ואין פה מה לעשות... פשוט פעם הבאה להיזר ולשיים לב יותר...
עוד משהו, לצערנו, הם מנסים להתחיל שם עם כל מיני בנות יהודיות (וזה נורא!! וצריך לעשות עם זה משהו! !) אבל הוא לא נראלי. זוכר אותך ות פרצוף שלך אלה אם כן ממש זרמת איתו...
בכל מקרה, פעם הבאה להיזהר יותר...
בהצלחה!!

הכי אדיר זה כל האחים הגדולים ללכת לטיול מעיינות כזה לזרום! !
חח זה נשמע אדיר!! נחכה ונראה

ללמד פעם או פעמיים בשיעור הלכה ואחרי זה לתת לבנות לבנות את עצמן, שהן יבררו וישאלו את השאלות.

הגישה של אנשי החינוך לא צריכה לבוא מתוך כפייה אלא באמת מתוך אהבה כשמכיתה א' מכריחים בנות ללכת עם חולצה שעוברת את המפרק זה ישר מוציא את החשק, צריך להסביר להם באמת מה נותנת לנו הצניעות ולא למה יש את האיסור.

...צריך להיות לך את הכבוד המינימלי להלכה.

כמו שאת שומעת לחוקי- התורה- את חייבת לשמוע להלכה!!!

זה לא משנה מצוות דרבנן (חז"ל) או דאורייתא (מתורה) את כולן את שומרת ובלי להבדיל!! את לא באמת שמה לב מה מצווה דרבנן ומה מצווה מדאורייתא. את מקיימת מצוות!! (אם את דתייה כמובן). ובדיוק ככה צריך להיות לך ברור שאת שומרת על ההלכה! ואם ההלכה אומרת שצריך ללבוש חולצה אחרי המרפק, וחצאית שתכסה את הברך- את עושה את זה!! גם אם זה לא נוח לך!

ואחרי שהבנת את הבסיס- את יכולה להתעלות- לעלות רמה וללמוד את הטעמים של הצניעות!

 

בהצלחה לך!! אני מאמינה בך! ואני פה אם את צריכה עזרה!

אבל ילדה בכיתה א' לא צריכה על פי ההלכה ללכת עם שרול שעובר את המרפק, ילדה בת 12 כן.
מאוד נחמד שהחלטת שאני לא שומרת על צניעות ושאני לא שומרת את ההלכה כמו שצריך אבל אני כן, חצאיות שעוברות את הברך וחולצות מעבר למרפק, אל תסיקי דברים על דעת עצמך במיוחד שאת ככה מטיפה לבן אדם

קראתי את זה פעמיים ולא הבנתי איך הבנת את זה.

 

היא רק כתבה שזה אמור להיות ברור לבנות. שאת פשוט הולכת בצניעות, כמו שאת מקיימת מצוות אחרות.

 

 

אגב. ילדה מגיל חינוך כה ללכת צנוע. ולפי רוב הדעות כיתה א זה בהחלט גיל חינוך.

זה גיל שכביכל לא חייבים לנהוג על פי ההלכה אבל כן מחייבים בשביל החינוך. כדי שתתרגל.
אותי אמא שלי הלבישה כבר מגיל 3! בחולצות שלושת רבעי ובחצאיות, ואפעם לא הרגשתי חסך ילדות בגלל זה..

וגם לפי הדעות שלא, אז ודאי שמגיל חינוך(5-6) אז היא חייבת בזה.

החובה היא על ההורים לדאוג לכך.

אבל זאת גישה שמתאימה בעיקר למי שעובד מיראה

(מגיב מהעדכני אבל אני די בטוח שזה קשור)

ומחנך צריך להתאים את הדרך שהוא מלמד בה לנפש שהוא רוצה שתלמד

צריך קודם להתחיל מהבסיס.
אהבה בלי יראה זה לא משהו שיחזיק מעמד.

אבל מה תעשה עם חבר'ה שהקב"ה לא כזה מעניין אותם?
שעונש לא מפחיד אף אחד מהם?

אם תנסה לחנך אנשים כאלה בדרך הזאת הם יבהו בך כמה דקות ואז ימשיכו הלאה.

אני מסכימה איתך שבסופו של דבר יהודי צריך שתהיה בו גם יראה וגם אהבה, אבל להתעקש ללמד ילד בדרך שלא מתאימה לו זה כמו להאכיל אריה בחסה ולהתפלא שהוא לא רץ מספיק מהר...



[ושוב לא הצלחתי להעביר את הנקודה שרציתי כמו שצריך
כשאגיע הביתה אחפש בעז"ה קטע שמסביר קצת יותר טוב]

אני חושב שצריך מלא מלא רהבה.
אבל חייבים גם להדגיש את עניין היראה

יראה היא מרכיב מאד חשוב.

 

אבל כשבאים לחנך אדם לצניעות או בכלל לתורה, במיוחד נערים או נערות ובמיוחד כשהם לא קשובים מרוב הטפות מוסר ופורמליות מוגזמת, נכון להתחיל דווקא מחלקים שנוגעים לכבוד הדת, כדי להביא לחיבת הדת, לימוד הדת ולבסוף קיומה.

 

מפורט על כך בסוף ספר אורות התשובה בפרק שמפרט על ארבעת השלבים.

כבוד הדת

חיבת הדת

לימוד הדת

קיום הדת

 

חינוך הוא לא (או לא דווקא) ליראה או לאהבה אלא בעיקר לשלבים האלו.

 

וזה היה בעקבות דיונים קודמים בעניין

יראה זה הבסיס - נוער וגיל ההתבגרות

אבל להתעקש על חינוך לקיום מצוות מתוך יראה- כשהילד פשוט לא מסוגל לפחד- זה חסר טעם ומזיק.

"ברובי תקופות ההיסטוריה אנחנו מוצאים חכמים נעלים גדולי רוח בדורות הראשונים, שאנו משתאים על גדלם ועז רוחם, אבל הכלל הוא היה נתון בשפל המצב, בין בדעת בין במוסר, אמת כי נעלה מכל ההמון היה המון עמנו מצד הקדושה האלהית החופפת עליו, ויהי לנס.
בדורות האחרונים התחילו הענקים להתמעט והכלל הולך ומתעלה...

וזאת העליה של הכלל ההמוני הסבה ג"כ ירידה, שהדור שהוא מוצא את כל מה שהוא שומע ורואה מהורים ומורים קטן מערכו, אז מוסרם אינו לוקח את לבבו ואינו משביר את צמאונו.
*גם אינו מטיל עליו שום אימה ופחד,
שכבר התעלה בתכונתו מלהיות מעמיד אופי לחייו מפני בריחה מפחד איזה שהיה,* בין מוחשי בין ציורי, בין חומרי בין רוחני...

הוא מוכשר רק להתרומם, ללכת באורח חיים ההולכת למעלה למשכיל אבל לא יוכל *גם אם ירצה* להיות כפוף ושחוח, נושא עול ונטל, אשר לא יוכל למצא בתוכו רושם של אור חיים, לדעה ולרגש;
*הוא לא יוכל לשוב מיראה, אבל מאד מכשר הוא לשוב מאהבה שיראת הרוממות תתחבר עמה.*



ודור בעל רוח גדול חפץ ומוכרח לחפוץ, בכל מקום שהוא פונה, לשמוע דברים גדולים.
ועקר הגדולה של הדברים, הוא שיהיו מסוימים ומבוררים, עם גדלם רחבם והקפם."

(מאמר הדור, ק"י-קי"א)



[ואם זה ארוך מידי, המשפט המודגש האחרון די ממצה את הכל ]

הוא אומר לך שחלק היראה חשוב וצריך אותו. הוא לא אומר שלא צריך אהבה. לעניין חינוך - באמת יראה לא תעבוד אבל זה חלק חשוב מהמציאות של אדם מאמין. חשוב =/= הכי גדול ולא הכי חשוב ולא היחיד, אלא חשוב

תסתכל על ההודעה הראשונה שלי בדיון הזה, כשהגבתי ל'סבבה אגוזים!'.
אני מסכימה עם זה, אבל חשוב לי להדגיש שבדרך הזאת אי אפשר לחנך.

מה שבאתי להגיד שיראה (וגם בזה כידוע יש רמות) זה דבר שחייבים.

כי יראה זה להבין שקודם כל אני מחויב לעשות את זה ולכן אני יעשה לחא משנה.

אהבה זה קומה מעל.אבל חייבים את הבסיס.

המשל של המפתחות זה לא אני המצאתי זה חז"ל מביאים את זה.

וזה נראה לי ברור,וגם ראיתי בעיניים מה קורה לאנשים שנסמכו רק על אהבה בלי יראה.

היה לנו עכשיו חודש צניעות בשכבה.

אז כמה מסקנות שהיו לי משם:

-אחת השיחות הייתה מאחד הרבנים באולפנא. הרבה בנות היו ממש באנטי על זה כי הוא בן ומה נראה לו, הוא בכלל לא מבין מה זה וכו'. למרות שהוא דיבר מאוד בצניעות ובצורה ראויה, אני לא חושבת ששייך להביא בן להסביר על צניעות.

-לא להביא רק שיחות! כדאי גם פעילות, הצגה (עדיף שלא תהיה ילדותית וכדאי שתהיה מצחיקה )

-כדאי לגוון בסגנון, גם אם קו האולפנא הוא אחיד, תמיד (וטוב שכך) יש סוגים שונים של בנות. אז כדאי להביא גם שיחה מחוזרת בתשובה שמוכנה לבוא ולספר על ההתמודדות שלה, גם של רבנית נחמדה (שכמובן לא רק מטיפה מוסר), וגם של אמא של אחת הבנות נגיד או משו כזה.

-ברור שחשוב וצריך לגרום לבנות להתחבר למצווה, למה כדאי לי לקיים אותה ולמה היא לטובתי, אבל גם מאוד מאוד חשוב להדגיש שההתחברות היא לא תנאי לקיום המצווה. את ההלכה צריך לקיים בכל מקרה ובכל מצב. החיבור מרומם ומהדר, אבל הוא ממש לא תנאי.

-כדאי לעודד אותם לפתוח בעצמם ספר (או גוגל), להתעניין, ללמוד, ולא שיאכילו אותם הכל בכפית, לגרום לזה שיש מצב שהם יתדיינו בנושא מרצונם החופשי.

וואי יצא לי קצת ארוך.. בהצלחה בעבודת הקודש!

נ.ב אני בכיתה ט' אם זה משנה.

מתחילה משם. בשום פנים ואופן. 

אם בחורה שומרת על מצוות הצניעות כי כך כתוב בהלכה בלבד- זה מצב מסוכן שנתון לשינויים קיצוניים. כי ברגע שיהיה לה קשה להיות מחויבת למסגרת ההלכתית (ימי אהבה וימי שנאה) אז היא תשיל את כל הצניעות אליו התרגלה ותצא מהבית איך שבא לה. ואז יהיה לה פי אלף קשה לנטוש את הבגדים החדשים ולחזור לישנים.

כי קשה להיות מחויבים למסגרת מחייבת מבלי להבין את הסיבה ל'איסורים'. (למה במרכאות? כי הלכות צניעות לא איסורים, או הגבלות. זה משהו הרבה יותר מיוחד מסתם "איסורים" בעלמא...).

צניעות-

אלף כל- חייבת להיות בפנימיות. 

מה זה צניעות?- בת מלך.

ראית פעם את המלכה ויקטוריה מסתובבת עם חצאית צמודה וקצרה? חולצת טריקו צמודה וחשופה? לא. וזה לא רק קלישאה שכולם מוכרים לבנות.. זה אמיתי. יש בזה משהו ואם ניתן להעביר לבנות את המושג הזה של "בת מלך"- זה נכס לחיים.

 

חוויה אישית-

ראיתי לפני כמה חודשים חבורה של נשים מגיעות לרחבת הכותל באיזה יום קיצי במיוחד. השנה. הן נראו כמו מאיזה כת לא ברורה. לבושות מכף רגל ועד ראש, מכוסות לחלוטין. ובמילים אחרות, כיביכול "צנועות". 

אבל רק כיביכול.

ולמה?- כי אחרי שהן מלמלו כמה דברים ליד הכותל, הן נגשו אל הכיסאות שהיו צמודות למחיצה, עלו עליהן, בלי בושה, והסתכלו אל עבר העזרת גברים! לא פחות ולא יותר... . פשוט הזוי. עמדו שם והסתכלו. כמובן צחקקו בינן לבין עצמן וגרמו לרעש שהשב את תשומת ליבם של הגברים וכו'...

בשניה הראשונה אמרתי לעצמי- הן הרי מתנהגות כיביכול כ'צנועות וחסודות'. כל הלבוש שלהן משדר 'צנוע', אבל הן בהתנהגות שלהן רחוקות מהמושג "צניעות" כרחוק מזרח ממערב ואפילו יותר מכך... .

מה קורה פה? הן מכוסות, אבל לא 'צנועות'. הן מודעות ללבוש שלהן, אבל זה ממש לא נוגע להתנהגות שלהן. משום מה. וזה הזכיר לי את אריסטו... (פילוסוף יווני שהעריצו אותו בזמנו אבל אכל שפנים וארנבות בצורה בלתי מתורבתת בתירוץ שכל החכמה שיש לו לא מחייבת את ההתנהגות שלו למרות שאנחנו יודעים שאצל ת"ח- חוכמתו מחייבת אותו להתנהג אחרת ).

הן בכלל לא מודעות למושג צניעות, הן לא יודעות מה הוא. כן- הן יודעות טוב מאוד מה זה "מכוסה". אבל לא "צנוע". יש הבדל.

 

ואם רק ניתן ללמד את הבנות (באולפנות וכו') מה זה באמת צניעות ולא רק כמה כיסויים צריך, איך מתי ולמה... 

זה נכס לחיים.

 

כי צניעות זה הרבה מעבר לסתם החצאית שאת שמה בבוקר. או החולצה שאת קונה בחנות או העליונית הצמודה או לא...

צניעות זה בפנימיות. זו הרגשה שאת בת שלך מלך מלכי המלכים. ז"א- את נסיכה. במלוא מובן המשמעות.

יש דברים שאת לא תעשי כי זה לא מתאים לבת שלך מלך (מלכי המלכים). וחבל על דוגמאות כי זה מאוד אינדוודואלי.

אבל כל אחת יכולה לשבת עם עצמה כמה דקות ולחשוב בינה לבין עצמה מה ב-א-מ-ת מתאים לנסיכה/מלכה לעשות ומה לא. והיא מהר מאוד תגיע לסקלה רחבה הרבה יותר ממה שכתוב בהלכה. (אם זה צורת ההתנהגות ברחוב, סגנון דיבור וכו')

וזה לא בגלל שהכרחת אותה ללבוש בגד מסוים.

זה לא בגלל שהרצת לה שעות ע"ג שעות מה זה צניעות ומה ההלכה דורשת.

זה בגלל שיש לה (ולכל הבנות) שכל אנוש. ובשכל יש הגדרות די ברורות למושג הבסיסי של "בת מלך".

רק צריך לעורר אותו, לדעתי.

 

בנוסף יצא לי לראות סרטון שמסביר את הנושא בצורה טובה ונעימה. מוזמנת לקבל אותו באישי.

בהצלחה!

שירוש 16, כתבת משהו שהוא מאוד נכון, ואני גם מאוד מאמינה בו, מצד אחד זה ההלכה וככה צריך לעשות זהו.
מצד שני בת מלך- זה הפנימיות והמטרה של האיסורים- אבל איך לגרום לבנות להרגיש ככה? איך בונים את זה אצל בנות אולפנה למשל? איך גורמים להן להרגיש ולרצות בזה?

מי שמקיים הלכה רק כשהוא מבין אותה אז הוא במצב נוראי. הלכה צריך לקיים כי פשוט צריך לקיים אותה ללא. חובה להבין למה אם את/ה מבינ/ה אז אחלה, אבל הנחת היסוד צריכה להיות.שמקיימים את ההלכה מתוך צורך לקיימה. ומה שכתבת לגבי יום אהבה/יום שנאה כשמקיימים הלכה רק מתוך הבנה זה הרבה יותר גרוע. אם אני מבין מה לא לאכול חזיר- מה טוב ואם לא אז אני יאכל?!
קיום הלכה נובע מתוך ההבנה שצריך לקיים את ההלכה גם כשלא מבינים.

כנראה שלא הבנת מספיק טוב. ממליצה לך לקרוא שוב.

אני כתבתי שאם בת מתלבשת בצניעות מתוך המחויבות ההלכתית בלבד! ז"א- בלי סיבה אחרת. זו הסיבה העיקרית שלה.

ואז זה משגה שיכול להוביל לתהום. ל"ע.

הנחת היסוד ברורה כמובן: נעשה ונשמע. קודם נעשה כי כך כתוב בהלכה. ואח"כ נשמע את הפירוט והסיבות וכו'.\

ואסור לשכוח שבנשימה אחת גם הבטחנו "נשמע"- לשמוע מהי הסיבה. כי בלי טעמים אין לאוכל טעם ולעיתים- זה עד כדי כך שא"א לאכול את מה שבישלנו...

 

ימי אהבה וימי שנאה- זה מושג רוחני שמביא אותו הרב וולבה בעלי שור. כדאי מאוד לקרוא את המאמר שלו בנושא.

אין כאן המקום לפרט על הנושא. אבל בכלליות- ימי אהבה מדבר על אותם ימים שכיף, נחמד וזורם ואז יותר קל לעשות מצוות. זה בא בקלות. וימי שנאה- שבהם נראה שהכל דפוק ולא זורם ועושים פשלות אחד אחרי השני. באותם ימים באמת יותר קשה לקיים תורה ומצוות. הרב וולבה מנחה כיצד יש לנהוג בימים הללו. ומי שקרא את המאמר שלו- זה נכס לחיים.

 

קיום הלכה באמת מגיע מתוך ידיעה שיכלית. אבל אבוי לבחורה שצנועה רק בתוך גדרי ההלכה. כי כך ציווה אותנו ה' בהר סיני.

וכן אמרתי- צניעות זה לא רק חיצוניות. זה ביטוי של הפנימיות.

 

וכאן אני חוזרת לתחילת ההודעה: אתה בן. ועם כל הכבוד- בנים לא יכולים להבין עד הסוף את המושג של צניעות אצל בנות. ולכן אין טעם לעסוק בזה יותר.

 

1. אני זוכרת שהביאו לנו הצגה על בת מלך שמחליפה בגדים עם בחורה עניה ואז מתייחסים אליה בזלזול, ואח"כ היה דיון על זה שהלבוש שלך משפיע על איך יתייחסו עלייך, וזה היה ממש מעולה והעביר את המסר.

2. לא להרגיש כאילו את "טורח" על הבנות כשמדברים על זה. ממש חשוב לא לבוא בגישה של "הן עוד שניה יצעקו עלי" או "הן בטח ממש משועממות והנושא הזה יוצא להן מכל החורים" אלא לבוא עם מלא שמחה, מוטיבציה ונכונות להקשיב.

3. זה טוב לעשות דיונים! שיגיעו הן למסקנות שהצניעות חשובה. להעלות את השאלות של למה בנות הולכות עם בגדים קצרים גם כשזה לא נוח וכו'. כשהמסקנות באות מהבנות עצמן זה הרבה יותר עוצמתי.

4. יש מאמרים יפיפיים בנושא בחוברת של בשביל הנשמה בנושא והצנע לכת, אפשר להביא..

בהצלחה 

זה באמת ממש חופר... מהיסודי רק מדברים כל הזמן על צניעות כאילו אין מצוות אחרות. וכאילו זה ממש קל ורק זה שידברו איתנו על זה יעזור..

 

אז מה כן?

 

אני חושבת שדבר ראשון לא להתמקד על צניעות כל הזמן. כאילו בנות= צניעות. צריך לגוון מידי פעם- תפילה, לשון הרע, אמונה....

 

דבר שני שיבואו להסביר מתוך גישה של הבנה. שלא יחשבו שזה כל כך קל שאחרי השיחה כולם פשוט :"וואלה, לא ידענו שיש כזה דבר.. טוב שאמרו מהיום כולם מקסי וחולצות כשרות"  זה קשה. תודו. תעזרו להתמודד.

 

דבר שלישי- צניעות זה חשוב. הבנו. עכשיו יש בעיה שרוב הבנות באמת לא יודעות את ההלכה. שבו תפתחו ספרים ותבהירו ביחד את העניין.

האמת שממש לא היה בא לי לענות על זה, רק המילה הזאת עושה לי כבר פיכסה בפנים. אבל אולי זה יועיל..

האדם הראשון שעזר לי להבין מה זה באמת צניעות היה דווקא גבר. הוא הדריך אותנו באיזה סמינריון לפני כמה שנים..
ביחידה הראשונה שלו הוא הקדיש 25 שניות בדיוק כדי לומר במהירות מה ההלכה הטכנית המינימלית בקשר לצניעות בלבוש ואח"כ נשבע לא להזכיר את הנושא הזה יותר עד שהוא הולך

הוא דיבר איתנו על המון נושאים שם, אם חשוב לך אני יכולה לנסות למצוא את היחידות היום בערב.
הדגש היה על קשר יהודי וקשר בכלל ומה המהות שלו. ובנות כבר הסיקו את המסקנות שלהן לבד..

למרות הנטייה הישירה של אנשים כאן לעסוק בנושא ההלכתי, אני רוצה דווקא לעסוק בסוגיה החינוכית של העברת ערכים תורניים לאנשים אחרים.

קודם נאמר מה לא:

לא ללחוץ על האנשים לעבוד את ה' בשום צורה.

לא לנסות להפחיד אנשים לגבי העתיד בעולם הבא.

לא לשגע בצורה מוגזמת (כמובן שגבולות בסיסיים נצרכים).

 

אם משניאים את התורה על אדם אין סכוי לחנך אותו להיות תורני כי הוא בא מעמדה נפשית של "התורה רק אוסרת ואוסרת" וואללה הוא נער והוא בכלל בא למרוד.

 

התהליכים שקורים לאנשים כשהם נערים הם כלי מצוין כדי ללמד את העומק של הדברים.

קודם לדעתי יש להתחיל מכך שהצניעות החיצונית היא חלק קטן ממה שיש ליישם וחבל שבימים אלה אנשים בטוחים שחלקה היחיד של הצניעות נמצא באורכי החצאיות ובשרוולים. כמובן שהוא נמצא שם! אבל ממש לא רק שם! ואת זה אסור לשכוח בבואכם לחנך.

 

אם רוצים לחנך לצניעות, קודם צריך להיות צנועים. איך אפשר להיות צנועים באמת? אנו בעצמנו צריכים להכיר את המידה ולהחליט ליישם אותה על עצמנו. 

עלינו להפנים וממילא מתוך כך (ורק מתוך כך) לשדר הלאה את ערכה הגדול של צניעות.

 

 

לסיכום:

נקודת המוצא של הלומד צריכה להיות להתקדם ולא סתם לטחון שטויות. אדם שלא רוצה לעזור לעצמו - קודם צריך לגרום לו לרצות לעזור לעצמו, לבחור בזה באמת. וזה הרבה לפני חינוך לתורניות וצניעות.

נקודת המוצא של המחנך היא לא התוצר הסופי אלא התהליך שהנער/ה עוברים דרך הלימוד והעיסוק בנושא - כמה עומק הנער סופג? כמה הרצון שלו גדול? והכי חשוב - כמו שהזכרתי - לא לנסות לכפות או לשגע יתר על המידה. 

כשבאים לחנך לצניעות יש לעסוק בתחילה במידה עצמה.

אחרי שמובנת המידה על הסדר, יש להסביר מדוע היא כל כך חשובה בעבודת ה' ובהתנהלות כחברה וביחסים בין איש ואישה וכו'.

לאחר מכן יש להסביר מדוע הלבוש קשור למידה הפנימית, ולמה דווקא התוואי ההלכתי שחכמים התוו לנו דרך התלמוד, הפסקים והשו"תים הוא זה שמקיים את מידת הצניעות בלבוש בצורה הטובה ביותר.

 

כמובן יש להתפלל על עצמנו שבע"ה נקיים בהצלחה את רצון ה' בצורה הכי טובה.

בהצלחה

 

 

 

שידעו שהדבר שבאמת אכפת לכם ממנו זה המוסר והאמת, ולא "צניעות". (אה, וכדאי שזה גם באמת יהיה ככה...)

 

ולהבהיר שגם אם מישהי הולכת לא בצניעות זה לא אומר שהיא לא מוסרית, אלא שאם היא רוצה להיות מוסרית אחת הדרישות זה ללכת בצניעות. (גם ילדים טובים יכולים להיות מופרעים לפעמים, ואעפ"כ זה לא סותר את זה שאנחנו מצפים מילדים להיות ילדים טובים ולא להתפרע.)

ז"א-להתייחס ברצינות לכל אחת, ולא לראות בצניעות נושא כזה שמי שחורג מהמקובל בזה, לא מתייחסים אליו ברצינות בנושאים אחרים.

(יש תופעה שאני חש בה שיש בהרבה מסגרות דתיות מעין נואשות לשמור על תבניות מחשבה מוסריות מסוימות, ועקשנות לראות בזה את חזות הכל, ולא להתייחס לדברים אחרים ברצינות הראויה אלא רק לפי ההכרח, וכשרואים שמישהו לא מקבל עליו את אותן תבניות, להסתכל עליו כאילו הוא מקרה אבוד, והרבה פעמים זה מביא למאבקים מלאים מרירות, שלא מועילים הרבה...

דוג' לנושאים הנ"ל-ת"ת אצל חרדים בעיקר, צניעות לבנות, כבוד למדינה בציבורים מסוימים, ועוד..

על דרך כלל, אפשר לומר שזה מעין יצירת סטיגמה פנימית למי ש'אינו הולך בתלם'.) 

לא מדברת על זה דיבורים גבוהים.

 

בעיני, אישה שמוכרת את הגוף שלה

היא חושבת ומשדרת שהיא חפץ

וכל המעוניין יכול להתבונן כרצונו או לקחת כרצונו.

 

הצניעות זה הכבוד שלי. 

זה אומר שיש בי משהו מעבר לחיצוניות.

זה אומר שאני לא זולה.

 

ההרגשה שלי כשאני רואה אישה לא צנועה

זו הרגשת בושה.

אני מתביישת מעצם היותי אישה שאישה אחרת הולכת לא בצניעות.

בדוך דיין האמת ..
ה' יקום דמו!

שנשמע רק בשורות טובות... אמן!!!

בזמנים 'שרופים', לא. בזמנים פנויים, כן.

 

להירדם באוטובוס והמוזיקה עוזרת לי, זה בזבוז זמן?

נניח שמסתכלים על זה רק כעל תחביב ולא כעל משהו יותר עמוק, אז זה אחלה תחביב! יש אחד שאוהב לרכב על סוסים, ואחת שאוהבת לסרוג, ואחד שאוהב לנגן, ואחד שאוהב לשמוע מוזיקה! מה הבעיה בזה? חוץ מזה שאותי זה ממש מרגיע.. אז זה עוד צד חיובי.

לענות במקום ולהגיד שזה אשליות וכו
ובעייני מוזיקה זה מקום לשקט נפשי.. זה כלי שמסייע לי הרבה בחיים, כמו ללמוד למבחן/ללנקות את הבית עם מוזיקה טובה..
לי זה נותן מוטיבציה וזה נותן לי כוח, זה משהו שכייף לי איתו, נעים לי להאזין למוזיקה.
זה חלק מחיי..ולכן זה לא מרגיש לי בזבוז זמן!

מבחינתי כן!
זה סיבה מספיק טובה בשבילי בשביל לשבת ולהאזין למוזיקה סתם ככה.. או לשמוע מוזיקה כשאני במצב רוח פחות טוב.. או ף כמו שאמרתי זה עוזר לי ללמוד למבחן / לנקות את הבית. .

אדם ששם שירים בmp במקום שיעורים זה ביזבוז זמן.. כי שיר זה תחושה ריגעית של רוגע אבל זה משלה אותך..  לא יוצאים מזה עם כלום ביד .. איפה מצינו יהדות ששומעים שירים.. הולכים להופעה כולם יושבים ושומעים מישהו שר.. שירי חול.. זה לא דבר נכון!

בעייני את השירים לכלום!
אני מסכימה שללכת סתם ככה להופעות זה באמת בזבוז זמן ואני גם לא עושה את זה כי אין לי צורך בזה..
אבל לגבי שמיעת שירים עצמם אני לא חושבת שאתה יוצא עם כלום ביד, יש משהו בשיר שנכנס ללב ולנשמה ולכן זה חלק מהפסיקה של חלק מהרבנים לגבי שמיעת שירים בלועזית שהשירים פוגעים בנפש..
דבר נוסף לתורה 70 פנים ובתוך התורה יש מלא דרכים לחיבור לה' ולהתקרבות אליו, ואולי לך טוב יותר להקשיב לשיעורי תורה וללמוד תורה ולהתחבר לה' ולי טוב לשמוע שירי נשמה ולפעמים גם לא שירי קודש שמחברים אותי לעצמי ולה'..
לי יותר נחמד ומעניין להקשיב למוזיקה מאשר לשיעורי תורה, אבל זה לא מונע ממני ללכת לשיעורי תורה, ולפעמים גם לשמוע דרך הפלאפון.. אבל יש לי יותר חיבר למוזיקה. .
כל אחד עפי דרכו שלו..

אם תשאל אותי מה עדיף, לשמוע שירים או לשמוע שיעור תורה.. כנראה שאענה לך באותו רגע שיעור תורה. אבל.. זה לא אומר שאין מקום לשירים, ומי פה יכול להעיד על עצמו שתורתו אומנותו?!
לכוזרי יש כמדומני איזה פיסקה או 2 על חשיבות המוזיקה.. גם ר' נחמן מדבר הרבה על הניגון.
יש עניין גדול בשירים !!
כמובן, צריך לשים לב על איזה שירים מדובר..
אנחנו מדברים פה על השירים הטובים.





ולא רק זה, יש אפילו שירים [ניגונים] שר' נחמן כותב עליהם דברים גדולים.. סוג של 'מוצר צריכה בסיסי'


על ידי נגינה דקדושה יכולין לזכות לבחינת נבואה, כי עיקר הדבקות להשם יתברך הוא על-ידי נגינה.

על ידי נגינה אדם ניכר, אם קיבל עליו עול תורה

על ידי זמר תבוא לידי שמחה והתלהבות

טוב להאדם להרגיל את עצמו שיוכל להחיות את עצמו עם איזה נגון, כי נגון הוא דבר גדול וגבוה מאד מאד ויש לו כוח גדול לעורר ולהמשיך את לב האדם להשם יתברך. ואפילו מי שאינו יכול לנגן, אף על פי כן בביתו ובינו לבין עצמו יוכל להחיות את עצמו באיזה נגון כפי שיוכל לזמר אותו, כי מעלת הניגון אין לשער וכבר מבואר בדברי רבנו זכרונו לברכה כמה תורות גבוהות מעניין ניגון.

זה הדרך שלי לעבוד את ה לפעמים.. לי ממש ממש קשה לשבת ולשמוע שיעור תורה-לא משנה כמה מעניין הוא, והרבה פעמים אני מקשיבה לשירים, שהמיליים שלהם זה פשוט בול מה שיש לי להגיד או בול מה שהייתי צריכה עכשיו בעבודת ה שלי... נכון שהרבה זמן שאני מקדישה למוסיקה היא סתם לכיף, אבל הרבה פעמים זה דוקא מה שמקרב... גם עוזר לי מאוד לכתוב..לוידעת אני מרגישה שבלי מוסיקה לא הייתי מצליחה לפתור הרבה הרבה דברים בחיים שלי, בלי הגזמה!

וזה לא שאמרתי שהייתי הולך לשיעור תורה, כאילו.. אולי, רק אמרתי מה אני חושב שעדיף ..

כאילו ברור שזה יותר חשוב פשוט, כמו שכבר אמרתי- לי קשה לשבת בשיעור מעניין ככל שיהיה, אז לפעמים מוזיקה עוזרת לי יותר משיעור, אני מגיעה לבד להבנות, מסקנות..

אם זה מתאים לך, אז יפה .. אפשר לעלות הרבה בצורה הזאת! מצד שני, צריך להתעסק גם בדברים אחרים שבקדושה ..

בדיוק השבת ראיתי איזה קטע של הרב קוק שנדבר על העניין שזה גם חשוב ללמוד מהתרבות (הוא דיבר על תרבות שהיא לא מתורת ישראל.. ק"ו על תורת ישראל) כדי להסיק מסקנות משמה וכו' ..

בדיוק מה שאני חושבת!

מוזיקה מפתחת מאוד את השכל וטובה לנפש.
מי ששומע מוזיקה של אני אוהב/אוהבת אותך, ברור שזה סתם.
אבל מי ששומע מוזיקה נכונה,(שהיא לאו דווקא קשורה ליהדות או תורה או יהודים) כמובן שיוכל לקחת ממנה מסרים ..
יש משפט שאיזה חסיד אמר פעם, שהוא למד מאיפה שהוא היה שלושה דברים: מהו הקב'ה,מהם יהודים ומהו ניגון.
לא סתם שומעים שירים כשעצובים.. זה הרבה מעבר!)

חילוניים אבל אסור לשמוע שירי עגבים

מוזיקה זה דבר מאד עמוק.

לא כולם מתחברים לזה, אבל מי שכן זה יכול להשפיע עליו ממש.

מתוך תפילת מוסף ראש חודש-

רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמְּךָ נָתָתָּ. זְמַן כַּפָּרָה לְכָל תּולְדותָם. בִּהְיותָם מַקְרִיבִים לְפָנֶיךָ זִבְחֵי רָצון. וּשעִירֵי חַטָּאת לְכַפֵּר בַּעֲדָם. זִכָּרון לְכֻלָּם יִהְיוּ. וּתְשׁוּעַת נַפְשָׁם מִיַּד שונֵא. מִזְבֵּחַ חָדָשׁ בְּצִיּון תָּכִין וְעולַת ראשׁ חודֶשׁ נַעֲלֶה עָלָיו וּשעִירֵי עִזִּים נַעֲשה בְרָצון. וּבַעֲבודַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִשמַח כֻּלָּנוּ. וּבְשִׁירֵי דָּוִד עַבְדֶּךָ הַנִּשְׁמָעִים בְּעִירֶךָ. הָאֲמוּרִים לִפְנֵי מִזְבְּחֶךָ. אַהֲבַת עולָם תָּבִיא לָהֶם וּבְרִית אָבות לַבָּנִים תִּזְכּור

 

מזבח,

עבודת המקדש,

ואז השיא-"שירי דוד עבדך הנשמעים בעירך האמורים לפני מזבחך" ורק אז "אהבת עולם תביא להם וברית אבות לבנים תזכור".

 

השירה היא היא אחד הדברים הגבוהים ביותר.

אמנם סתם מוזיקה אולי את צודקת,אבל מוזיקה שהיא בעצם תפילה כמו של ר' שלמה וממשיכיו שזב בגדול לדעתי הז'אנר הזה זה הדבר הכי גדול ונשגב שיש.

 

כדי שיוכלו להנות מיופי רוחני.

 

אתה יכול לטעון שהנאה היא דבר מיותר, אבל מי שברא את העולם לא חשב ככה.

 

מה שאתה כן יכול לטעון זה שצריך להשתמש בכלים האלה בחכמה ולא סתם להתפרק, ויש בזה מן האמת.

יש משפט כזה "הניגון הוא קולמוס הנפש" זה משפט חזק ונכון מאוד.

הניגון חודר לנשמה ויכול מאוד להשפיע. לא צריך לזלזל במוזיקה.

(ובגלל שהניגון הוא דבר כ"כ חזק צריך מאוד להזהר משירים לא ראויים.

אבל שכל אחד ישמור על עצמו לא באתי פה להטיף מוסר..)

אבל אי אפשר לומר שלא צריך שירים. כי זה פשוט לא נכון.

באמת שירים עוזרים ומרגיעים נותנים מוטיבציה וכו'...

וניגונים חסידיים בכלל...זה הדבר הכי עמוק והכי מרגיע וטוב שקיים..

 

זה נחמד. לא יותר מזה

זה דרך להבעה, להגיע להבנות ומסקנות, להרגע, לעבוד את ה, לקרב וכו

לטוב ולרע

ממליץ לקרוא את אמנות ואסתטיקה במשנת הרב קוק

ספר שמצטט ומסביר ארבה ממה שכתב הרב קוק על יצירה.

אבל גם לשלילה..
גם בבית המקדש הייתה מוזיקה, זה אומר משו

קוראים לו מבחן "טיל" ולפי התוצאות את יודעת מה הכי מתאים לך ולאיזה מקצוע כדאי לך ללכת ללמוד...
בהצלחה!!!

א-י
כא-ל
לא-מ
מא-נ
נא-ס
עא-פ
פא-צ
קא-קיב
קיט-קכא
קכב-קל
קלא-קמ
קמא-קנ + יהי רצון

כא-ל
מא-נ
נא-ס
עא-פ
פא-צ
קא-קיב

מא-נ

נא-ס

עא-פ

קא-קיב 

אולי כדאי שתכתבו גם מי המנהלים שידעו למי לפנות

שכוייח

תמקד קצת, אולי אוכל לעזור

 

עלון לשבת ישיבה

אבל זה דברים רגילים

זה תלוי באיזה איזור ובעוד כל מיני אבל בכללי...
אפשר עם ילדים בצרכים מיוחדים,
ילדים חולי סרטן,
זקנים (עם פשוט חמוד!! )
לשמח אנשים בביה"ח
חונכות
יש כל כך הרבה דברים!! וכל כך הרבה אנשים שצריכים עזרה!! אם אנחנו יכולים אז יאללה!! נעשה את זה... בהצלחה


*אני עוד לא יודעת מה כולל המחויבות עצמית הזאת, אז מקווה שזה יעזור במשהו...
בהצלחה

אני בטוחה שלא לכולן בשכבה שלך יהיה מקום התנדבות שנה הבאה, לכן את יכולה לעשות תורנות עם כל הבנות שרוצות/זקוקות.

לדוגמה לנו בישוב של האולפנה יש משפחה עם 2 זוגות תאומים- וכל האולפנה פשוט מאוהבת בהם

זה ממש כיף לעשות כזה הפסקה באמצע היום וללכת לעזור ולשחק על הילדים (ולעשות אתם שטויות), וגם את מכירה את המשפחה וככה תמיד אם יש לך בעיה את תוכלי לפנות אליהם... בפנימייה בית נורמלי שאת יכולה לפנות אליו זה דבר נצרך

התנדבויות, עבודות, ספרים מעניינים, וכו... (זה מה שעלה לי בשלוף, אולי אח"כ אני אכתוב עוד...)

 

 

*לפתח משהו שאת אוהבת, למשל:לצייר/לאפות/לבשל/לפסל/לרקוד/ללסרוג/לרקום.
*לסדר את החדר שלך ולשפר אותו נגיד לשנות את הסדר של הדברים/ לצבוע את הקירות אפילו עם שבלונות ודברים נחמדים/ להכין בית מנורה( אם אין)
*לבחור נושא שמעניין אתוך וללמוד עליו לעומק, זה יכול להיות תכונה/מידות באדם, תחום בחיים מחשבים/צמחים/חיות וכדומה.
*לקרוא ספרים
*לטייל בארץ
*לעשות ערבי כייף עם חברות- לצאת לאנשהו ביחד/אארוחת ערב/בוקר אצל את מהבנות.

בהצלחה מתוקה. תנסי לא לחשוב יותר מדי. פשוט לעבור את זה.
לילה טוב.

של חברה . מקום בכלל לא מתאים .. והלכתי ופשוט ישבתי שם כמו איזה בול עץ.

והדרך חזרה שלי הייתה בשעה מאוחרת בלי ברירה ..

בס"ד

 

כי באמת מדובר בעינייך בדבר פסול, ותוסיפי שטעית ולא היית צריכה להגיב ככה.

 

ומבחינת היחס שלך אליה, נראה לי שברור שלא היית נגעלת ממנה ככה אם היא היתה אומרת לך "אני מחללת שבת", ולכן גם כאן- לא שייך יחס כזה.

 

בהצלחה!

אני לא יכולה לפרט יותר מידי(אנשים מכירים אותתי) אבל גם נתקלתי בסיטואציה שגיליתי על מישהי שהיא כזאת..

ובהתחלה לקחתי את זה ממש קשה.. אבל אז ניסינו לעזור לה..
(בעצם זה שונה.. כי היא דודה שלך והיא יותר גדולה ממך..)
והזאתי ממש צדיקה כזאת והייתה מתפללת כמו באמת.. היא מיוחדת.. והיא טיפלה בזה וזה עבר לה..

השאלה אם דודה שלך מתכוונת לטפל בזה.. אם לא כדאי לך להמליץ לה

בס"ד

 

אם היא לא רואה בזה דבר רע, להציע לה לטפל בזה רק יעליב אותה יותר ולא יוביל לשום מקום.

חדרים משו כזה...נשמע לי הזוי

בס"ד

 

אל תתעסקי בזה יותר משאת מתעסקת בשמירת המצוות שלה ביחס לכל מצווה (או עברה) אחרת, מה ההבדל?

ומבחינת החומרה אנו לא יכולים להשוות בין מצוות/עבירות כי זה שכר ועונש זה דבר שאנו לא יודעים את תמורתו.

 

אבל יש פה אמירה מעבר לזה. 

אדם שמשועבד ליצר שלו, הוא אדם שעלול להתרחק מתו"מ בסופו של דבר כי זה דבר שמרחיק, ובזה החומרה שלו ולאו דווקא בשכר ועונש שרירותיים. זו הסיבה שהעיסוק בה הוא יותר חשוב. המשיכה לעולם המיני הרבה יותר חזקה מכל מצווה ועבירה אחרות והרבה פעמים מרוממת או שוברת את האדם - תלוי בצורה שבה היא מנוהלת. 

 

 

לכן, אתה צודק באופן נקודתי אבל בראיה מערכתית ולמעשה - יש טעם להתעסק בזה יותר מבעבירות/נושאים אחרים.

תגובה שלי  

בע"זה לא יקרה..

בכלופן נרלי צריך לקרב גם אנשים כאלה" ..

ברור שזה פסול אבל היא ככה..

מקווה שתדעי מה לעשות

את צריכה להתפייס איתה ולכבד את דעותי ה ומחשבותיה אנחנו לא צריכים לחנך את הקהילה הגאה או לחנך כל אדם אחר

נראה לי שכל אחד שקיימות בו נטיות כאלה חשב על טיפולים כאלה וכנראה לא מעוניין אם הוא לא מנסה. 

כנראה שהיא פשוט ממש תפגע ואולי הקשרים שלכם יפגעו אם תמליצי לה. חוץ מזה שיש גם היום הרבה (מדענים ורבנים) שסבורים שבמקרים מסויימים (או רוב המקרים) אין שום אפשרות לטפל בנטייה וצריך פשוט להתמודד איתה.

את צריכה פשוט לשנות פאזה בראש ולהבין שאין הבדל בין חטא כזה לבין חטאים אחרים. אם היא הייתה מודיע לך שהיא מחללת שבת אז התגובה הייתה שונה? פשוט כיום נוצרה תופעה גדולה של ליגיטימציה לחטא הזה שפעם היה נחשב לא נורמטיבי והיום עובר תהליך של שינוי ונחשב די נורמטיבי בחברה החילונית. אצלנו הדבר תמיד היה אסור ותועבה וכך הוא נשאר. והשאלה איך להתייחס לחוטאים לכאורה לא אמורה להיות שונה מאיך להתייחס לחוטאים בנושאים אחרים. קיצור זה לא סיבה לנתק קשרים.

יש פסיכולוגים מיוחדים לזה...ויש גם איזה אררגון שעוזר להוציא אותם מזה ולחתן הומואים לשעבר עם לסביות לשעבר.....שכחתי איך קוראים לארגון הזה...

יש בעיה אם היא ממשת אותן.
הגיוני שיש בן אדם אם נטייה לאלימות אבל זה לא מתיר לו לרצוח.

אנ לא רוצה לפרט בפורום הזה..

כל אלו שאומרים שהנטיות זה דבר פסול ואסור-אתם טועים טעות גדולה והורגים אנשים!
התורה מעולם לא אסרה על הנטייה התורה אסרה על גברים את המעשים ועל הנשים היא אסרה משהו ספציפי שהיום בכלל אי אפשר לעשות.
אין שום איסור על נטייה בתורה! אין שום איסור כזה! מותר לאנשים להיות בעלי "נטיות הפוכות" אבל אסור לגברים לבצע שום מעשה, אז צאו מהסרט כבר!!!!!!

וכל אלו שממליצים על טיפולי המרה- זה הורס את הבנאדם באמת, אני מכירה אנשים שעברו את זה וזה הרס אותם לגמרי.

 

מי שיש לו נטיות הפוכות זה לא אסור.

לעשות עם זה דברים זה אסור.

 

אנשים מדברים על זה כאילו מעצם היות אדם עם נטיות הפוכות זה אסור,

והוא עושה עברה כשהוא חי בכלל....

ועוד יותר אסור שהם גאים בזה..

והופכים אתזה למשהו טוב.

וזה לא נכון זה אפילו איסור מהתורה נראלי.

את הסוגיה 
ולא לכתוב בלי ביסוס [או עם ביסוס- אבל לא חזק מספיק]

דיי להיות יפיי נפש!! ולהגיד שזה בסדר לחיות חיים נורמטיבים עם נטיות הפוכות...דיי עם זה...לא זה לא!! נטיות זה דבר פסול ואסור וכולם יודעים את זה בפנים!!!

 למי שיש נטיות הפוכות סלחו לי-זה בעייה! כן זה בעיייה! חייבים לטפל בזה!!!ותעשו לי טובה...מי שחי ככה עם נטיות בלי לטפל בזה, הוא יגיע גם למעשים...חוץ מזה שלחיות עם נטיות הפוכות-מתי שהוא לא יכול לעשות מעשים -זה קורע את הבנאדם לא פחות מאשר לטפל בזה (דיברתי עם כמה הומואים דתיים), אז במקום לחיות ככה עם נטיות ולקרוע את עצמם כל יום מחדש...שילכו לטיפולים ויתחתנו עם אישה כמנהג העולם!

נוו באמת אתם חושבים שאם מישהוא שיש לו נטיות לא יירצה לעשות טיפולים - הוא יהיה גאה בזה ויגיד שזה בסדר גמור להיות עם נטיות הפוכות-רק שאסור לעשות את זה , אתם חושבים שאפשר לחיות ככה? אתם יודעים טוב שמתישהוא הוא כן יעשה את המעשה הנגעל הזה...

כמובן שלא אמרתי שמי שהומו אז הוא פסול וצריך להרוג אותו ולהתפלל שהוא ימות ולהתחרט על זה שהוא נולד ככה...הוא נולד עם בעיה,אז הוא צריך לעשות טיפולים ולחזור למצב רגיל ולטפל בזה.ומי שרוצה לחיות ככה,וחושב שהוא יכול לחיות כגאה אבל הוא יימנע מלעשות מעשים - הוא חיי בסרט!!

לגבי נשים אני לא יודע עם זה אסור מהתורה אבל נוו חאלס זה לא ראוי ולא מתאים...ומה שבטוח זה שזה לא לרוח התורה -נוו באמת איזה הבדל גדול זה בין 2 גברים שחיים בייחד ו....לבין שני נשים שחיים בייחד ו....כן-אולי זה לא כתוב בתורה במפורש אבל בטוח שזה לא לרוח ההלכה,וזה חלק מהתרבות הרעה הזאת...

ואם יש פה איזה אחד שקורא את זה ונפגע אנא ערף -אז אני מצטער..

בס"ד

 

אבל לא יותר מלחלל שבת, או לא לברך ברכת המזון.

ולכן אני לא מבין למה אנשים מזדעזעים מזה יותר.

בס"ד

 

הדין של "משומד לדבר אחד" הוא במצוות עשה בדיוק כמו במצוות לא תעשה שיש בהן מיתת בית דין.

 

ואני מצטער, אבל ר' נחמן לא מחייב אותי בכלום.

אבל מעידה על אפס הכרות עם המצב. 

 

זה לא כזה פשוט לעשות המרת נטיות כמו שאתה חושב, ולא תמיד זה הולך נכון, ולפעמים זו משימת חיים. 

 

אז נכון, זה לא נורמטיבי, ולא שלם, אבל שום דבר לא שלם, והכל מורכב ויש פה עיסוק עם בנ"א שיש להם חיים קשים מאד ולא תמיד ה"אסור מותר" הוא המערכת שאיתה אנו מחנכים. 

 

 

אני עדיין בשוק מזה שאני אשכרה אהיה שמיניסטית.. זה כזה גדול, מריחים את השירות. מפחיד

זה עם קצת חיב"ס, נכון, אבל נהנים תחיים בשישית
נצלו אותה בטירוף!!!! שביעית זה מחפיד

אני נהנתי בשישית בשביעית וגם בשמינית

בחמישית רק התחלתי להנות...

הכי כיף לעוף על הפוני;)

ומי נהר.. יכול ליהיות שזה מבאס... צריך להתחיל ללמוד באמת ול הגיע בזמן וזה
אבל יאללה!! יהיה כיףף!! אנחנו נעשה את זה כיף

סתם זה מפחיד להיות גדול פתאום;)

תשברי את הסטיגמה, זה בידיים שלך!
‏‎‎

חב"ד אגב זה ר"ת (ראשי תבות..):

ח-חכמה

ב-בינה

ד-דעת