פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 702)

שתזכי להמוןן שניםם טוובוותת ומאושרוותתת

בס"ד

תזכי לעוד הרבה שנים מאושרות ושמחות
וכמו שאישה חכמה אמרה לי, שהדמעות הם חלק מהמסלול להתבגר, אז תני לדמעות לרדת ותני לעצמך לכאוב, זה חלק מהכאבי גדילה, כמו בקיעת שיניים!
מזל טוב!

שתזכי בעז"ה כד 120 בבריאות איתנה!! בשמחה והצלחה,
ששתזכי למצוא בעל צדיק בעז"ה בעיתון ובזמנו (18 לחופה )
מזל טוב!!

שתחיי עד 120 שנה שתגדיל לחופה לתורה ולמעשים טובים..
ש.. תהני מהחיים!!
קיצר מזל טוב

דוד המלך כתב "ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה , ורהבם עמל ואוון"
שתזכי לנצל ת'זמן הזה לדברים הטובים ביותר !
או שזה קורה כבר עכשיו ואז .. שתמשיכי ככה ..

לא צריך ללכת רחוק כדי להתנדב...בהצלחה!

אבל דרום זה הגדרה נרחבת למדי.. אילת? רחובות? רחוקים כ350 קמ ועדיין מוגדרים דרום

בשבועיים האחרונים של החופש קייטנה לילדים עם אוטיזם,

שיא הכיף! ממש כדאי לבוא והם גם חייבים מתנדבים

זו הודעה מהפייסבוק של זאב בן יוסף:
-----------------------------------------------------------------

בוגרים יקרים שלום.
שמי רוויה בלום אני ממחזור ו', ואני זקוקה לעזרתכם.
יש לי חברה טובה שגרה בחווה בדרום הר חברון, ליד בית יתיר. אבא שלה הקים את החווה הזו במו ידיו והיא הייתה כל חייו. ביום שלישי האחרון אבא שלה נהרג בתאונת עבודה קשה מאוד.
הוא השאיר אחריו אישה ארבע ילדים, ויותר מ300 כבשים, סוסים, תרנגולים, פרות וכלבים...
הטיפול בחווה דורש עבודה כל בוקר צהריים וערב..
המשפחה רוצה להתאבל על האב ויחד עם הכאב על אובדנו הם זקוקים לעזרה מיידית בסיוע בטיפול ותחזוק החווה.

אבא שלה אהב את ארץ ישראל אהבת אמת. נתן את כל כולו למען הארץ.
וחשוב לי לעזור כמה שיותר לחברתי ולמשפחתה.

אשמח אם תוכלו לעזור לי לתת יד בחווה כדי שהמשפחה תוכל להתאבל על האב בלי להיות טרודים בעבודה.

העבודה היא עם חיות, רפת, אכילה טיפול ותחזוק.
אשמח אם תוכלו ליצור איתי קשר בהקדם כדי להתחיל כבר בימים אלה:
מדובר בחוות טליה
רוויה בלום
054-7848179
מי שיכול...  ומי שלא, שיעביר...
--------------------------------------------

אני לא מכירה את המשפחה וגם לא את רוויה. ואני אוסיף כאן משהו: גבעות זה חשוב. זה מאוד מאוד חשוב. אבל לפני שרצים להקים עוד גבעה, בואו נשמור על הקיים. אם החווה לא תטופל, היא לא תחזיק מעמד. ואז יכולים לקרות כמה דברים: חס וחלילה החווה תוזנח, יהיו גנבות בע"ח, חומרי גלם וציוד חקלאי, תימכר, תינטש, ערבים ישתלטו עליה, וכו'. אז למי ששקל להתנדב בחקלאות ועם בע"ח בחופש - זה המקום וזה הזמן. תודה.

 

אני אכתוב את מה שאני עושה בינתיים: קבעתי שיעור עם חברות כל ערב והגבלתי לעצמי את השעות שאני בפלאפון כי זה יצא משליטה אז עכשיו גם אני מחפשת דברים לעשות. זרקו רעיונות!!

אני נוסעת למשפחה שלא ראיתי מלא זמן , עושה קייטנה לילדים בגן , נוסעת עם המשפחה להתנדב בחווה בשומרון , עושה טיול בשטח עם אבא שלי .

כרגע מה שעולה לי זה בית המדרש לנוער בכפ"ס (בסניף בנ"ע הישן).
יש שיעורים לנוער כל רביעי בערב, שיעור לזכר הדר גולדין כל ר"ח ושיעורים לנשים בשני בבוקר/לגברים ברביעי בבוקר

אם מישהו רוצה עוד פרטים או מס' טלפון לבירור הוא מוזמן לפנות במסר

ספרים, אבל לא סתם ספרים, ספרים ערכים שפשר ללמוד מהם. אניספציפית לקחתי ספר של הרב קרליבך ושל הרב מרדכי אליהו וגם את הספר 'אורות התשובה' של הרב קוק.

מאוד ממליצה!!

פעם בשבוע/בחודש/בכמה ימים.

אבל משהו שיהיה קבוע.

 

וכן כל קבלה - לקבל אותו על בסיס קבוע ולא משתנה.

ללמוד כל יום. לא צריך משהו גדול, להקדיש שעות.

ממש לא. מספיק 5 דקות כל יום במשהו שמעניין אותך- מסילת ישרים, הכוזרי, בגן האמונה, ללמוד תורה ונ"ך, גמרא...

אבל הכי חשובה הקביעות. כל יום כל יום.

תתחיל במשהו קטן, וה' כבר יעזור לך להמשיך ולהתקרב משם.

"פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם".

אפילו בבית זה נקרא..

סתם, יש את זה: תהנו מהחיים ותעשו חיים בחיים כי פעם בחיים חיים ובחיים לא תצאו מהחיים בחיים

מהצלחה אלא חלק ממנה...

את הלב
כל עוד לא תלמד להשתמש במשוטים אין טעם להחליף את הספינה.
יום אחד ישנתי יומיים
never say never
נחשוב על עוד משהו....

אבל .. המשפט נחמד

יענוו .. הוא סתם כתב פה סטטוס, אני לא בא להתווכח פה על משמעות החיים .. לכן כתבתי שזה נחמד!

אבל .. כן, זה מדכא. וגם לענ"ד לא נכון אם מסתכלים על זה בצורה כללית

זה רק סטטוס! אני לא חושב שככה צריך להסתכל על החיים, אלא סתם הבאתי סטטוס שהיה לי..

היי שם אני משתמש בווצאפ. ( תרגום של הסטטוס ברירת מחדל בווצאפ)

החיים קשים רק ב120 שנה הראשונות
אין דבר קל מארנק. כבד
אין דבר כזו עצלנות, זה מוטיבציה אדירה לא לעשות כלום
חח יש לי מחברת עם פולל כאלה שאני וחברות עשינו... אז בהזדמנות אקח משם כמה ;

אז כתבתי כמה
יצא ארוך.. מי שקרא עד הסוף-הרוויח
סתם.. לקח לי זמן להקליד הכל


-גם בשעה הכי קשה יש 60 דקות
-טאקט זה כמו דאורדורנט-מי שהכי צריך אותו לא משתמש בו..
-ילדים זה שמחה עד 7 בערב
-אם אני יסכים איתך שנינו נטעה
-כמה אירוני שלבנאדם ששוכח ימי הולדת,ימי נישואים וכביסה קוראים-זכר.
-מי שאמר אין ייאוש בעולם כלל לא למד מתמטיקה..
-בוקר טוב זה לא איחול זו החלטה!
-אל תתעסק בלחשוב מה אחרים חושבים עלייך, הם עסוקים בלחשוב מה אתה חושב עליהם...
-אל תאהב את מה שאתה משיג, תשיג את מה שאתה אוהב..
-ביש מזל זה גם סוג של מזל..
-אם תשאל-תהיה טיפש לרגע, אם לא תשאל- תהיה טיפש לנצח
-הצלחה היא כמו סולם, אי אפשר לטפס עליה עם ידיים בכיסים.
-לפעמים עדיף לשתוק ולהראות טיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח את זה
-זמן השינה הנחוץ לאדם רגיל הוא 10 דקות יותר..
-זוג מתאים אפשר למצוא רק בחנות נעליים.
-לחיות זה אחד הדברים הנדירים-רוב האנשים פשוט קיימים..
-אנשים טובים יש בכל פינה רק חבל שהעולם עגול..
-הפרה על השוקולד זה כמו האזהרה על הסיגריות..
-אל תתכחש לשגעונות שלך, הם מה שעושים אותך מיוחד..
-אל תשנא את עצמך- יש מספיק אנשים שעושים את זה גם בלעדייך..
-קשה יש רק בלחם וגם אותו אוכלים
(הגרסה הדוסית: קשה יש רק בלחם וגם עליו מברכים)
-אם אתה אוהב מים, אתה אוהב 70% ממני..
-החיים הם כמו בת שירות- תנצלו אותם עד הסוף..
-לא איבדתי את השפיות שלי..היא מגובה על דיסק..
-החיים הם כמו בננה- גם כשהם רקובים אמא אומרת שזה דבש..
-אם תחנוק דרדס, לאיזה צבע הוא יהפוך?
-אנשים הם כמו דיסקים- כל הטובים שרוטים
-המורים קוראים לזה העתקה, אנחנו קוראים לזה עבודת צוות..
-יש שמטביעים את צרותיהם ויש שמלמדים אותם לשחות..
-ההבדל בין גאונות לטיפשות זה- שלגאונות יש גבולות.
-לא בריא לחיות- מתים מזה..
-לא צריך להיות מיליונר בשביל לחייך חיוך של מיליון דולר.
-עד שנבין את החיים הם בטח יגמרו..
-צירוף מקרים זאת הדרך של אלוקים להישאר אנונימי..
-תמיד רציתי להיות מישהו, כנראה הייתי צריך להיות קצת יותר ספציפי...
-השיעורים הכי טובים בחיים נלמדים בשעות הכי קשות..
-לפעמים מי שצוחק אחרון פשוט מבין יותר לאט..
-לפעמים צדק הוא רק כוכב..
-ניסיון זה השם שכל אחד נותן לשגיאות שלו..
-דממה זה לא חוסר במילים אלא עודף במחשבות..
-פסימי זה אופטימי עם ניסיון..
-לראות עכביש זה שטויות..הבעיה מתחילה זה כשהוא נעלם..
-כל הבשמים בעולם יורדים אחרי כמה שעות..אבל קלמטינה..
-פסימי רואה קושי בכל הזדמנות, אופטימי רואה הזדמנות בכל קושי..
-אם אנשים היו מדברים רק על מה שהם מבינים, הייתה דממה ביקום..
-אל תלך בדרך הרעה- צפוף שם..
-אני לא צריך לדאוג למינוס שלי בבנק, הוא מספיק גדול לדאוג לעצמו..
-אם אתה חי בסרט, לפחות תהיה תפקיד ראשי..
-הפלאפון שלי נפל מקומה 3 ונשבר, כנראה מצב טיסה זה לא מה שחשבתי
-החיים קשים רק ב120 שנה הראשונות..
-אם מישהו הולך עם ראש מורם- כנראה אין לו אייפון..
-מים בטעמים זה פשוט בקבוק מיץ שלא שטפו טוב.
-רק ישראלי יתקשר לחבר שלו הביתה וישאל אותו איפהה הוא..
-הלוואי שאני אגיע הביתה ואגלה שהכביסה פיתחה נטיות אובדניות ותלתה את עצמה..
-כשבנאדם מנסה לעשות רושם- זה הרושם שהוא עושה
-אל תתנו לי עצות- אני יכולה לטעות לבד..
-לשקר אין רגליים, אבל גם עם פרוטזה אפשר להסתדר..
-אל תפתח פה לשטן, הוא לא רופא שיניים..
-תמיד כשתזדקק לחוק מרפי הוא לא יקרה..
-כשהולכים לבד מגיעים מהר, כשהולכים ביחד מגיעים רחוק

זהו..

אהבתי הכללל!!

אם ראית מכשול כנראה הורדת עיניים מהמטרה

אם הבעיה שלך היא כסף ואין לך כסף אז אין לך בעיה...

כסף לא יכול לקנות אושר אבל הוא יכול לקנות פינגווין, ובחיים לא ראיתי מישהו שיש לו פינגווין והוא לא מאושר..

אל תלך לפני כי אולי לא אלך אחריך, אל תלך אחרי כי אולי לא אדע להוביל, תלך לצידי ותיהיה ידידי...

שירים ישראלים כאלא, חסידיים, רגועים...

 

תורידי את השירים שלו מיוטיוב או מאיפשהו. הוא ממש טוב ומרגש

אוקיי.

טבלט, סמארטפון חדש,
מערכת קריוקי, מחשב נייד,
אייפד, משהו בסגנון.

זה מה שאני הייתי רוצה לקבל, תעשו מה באלכם.

השאלה היא אם זה פרס שנועד לאדם יחיד או לקבוצה...
אם ליחיד:
פלאפון
תו שי לחנויות שוות
אופניים
טאבלט
חבילת טיולים (פק"ל, אמגזית, זיכוי בחנות טיולים לנעליים וכו')
ריהוט קומפלט לחדר (מיטה,ארון,שולחן כתיבה וזה)
לקבוצה:
כרטיסים להופעה (לא זוגי, 5+ כרטיסים)
אוטובוס/מיניבוס חינם ליום-יומיים בחופש (שווה בטירוף לקבוצות!!)

אם יהיו לי עוד רעיונות ארשום.

אוזניות שוות

שובר לחנות ספרים (סטימצקי וכו'...)

שובר ל'ריקושט'

קיצר דברים בסגנון. אם יהיה לי עוד- אכתוב (בעזר ה'!)

כסף מזומן!

קופון לטבע נאות,ף!!
כרטיסים להופעה - ישי ריבו, סטנדאפים למיניהם

שק"ש-ציוד לטיולים. גיפט קארד-תלושים. ארוחה משפחתית/עם חברים למסעדה שווה. חיית מחמד(כלב, דג) מיני מקרר. סט ספרי קודש, בישול, עוד כל מיני סוגי ספרים. מזוודה.

מתפרעים אז עד הסוף
חלק במימון הרשיון,
שוברים לחנויות עם דברים שימושים (ריקושט וכדו)
כל הסמרטפונים למינהם...
חלק במימון טיסה לפולין
טיסה לאומןן ולכל מקום אחר בעולם,

יומיים חופשה בצפוןןןן!! !
מערכת קריוקי יכול ליהיות שווה!!
אממ... חלק לא הגיונים אבל לא משנה

טיסה לאומן זה רעיון מטורףףף!!!!!!

אהמ..

מה שאמרו פה די מסכם..

אבל כן- ציוד לטיולים

טיול טרקטורונים. בריכה לבית. ספסל-נדנדה לחצר הבית. ציוד לבית הספר לשנה הבאה-הכל כלול. מתנה לאחד ההורים או האחים לכבוד יום הנישואים. אם זה אדם שעומד להציע נישואים/להתחתן-טבעת. קנייה במגנוליה. שיעורים פרטיים אם זה גיל שעדיין צריכים. מימון לאבחון(הארכת זמן וכו). כניסה למוזיאונים שווים למשפחות וחברים. גן החיות. מנוי לבריכה. גיטרה. מערכת תופים. דרבוקה ועוד כלי נגינה... ערכת טיפוח. קולנוע ביתי. מיקודיות-לגיל המתאים. שיר דואט עם אחד הזמרים האהובים או סתם פגישה ב מאחורי הקלעים. שולחן פינג פונג. טניס. כדורגל...ערכת בישול.

באמת יהיה פרס..)

שוברים ליום כיף בלונה פארק לזוכה וכמה מחבריו\חברותיה או משהו דומה. ככה יהיה אפשר לחלוק את הזכיה וזה יהיה יותר כיף!

אני לא מכירה אותך אז אל תעלבי , אבל לפי דעתי את צריכה לחזק את האמונה בה' לדוגמא שללכת ליום עיון לנערות בקיץ ויש עוד דברים . ואולי להיפגש עם אחת האימהות של הנערים ולקחת ממנה כוח 

אני אגיד לך את האמת.
קראתי את זה ואמרתי לעצמי - וואו, למה שאני אדע מה עושים?!
קטונתי. אני בעצמי מתמודדת עם דברים. אולי יש פה אחרים עם עצות וכו, אבל שאני קראתי הרגשתי שאת צריכה לפנות למישהו. משהו רציני יותר.. דעתי בלבד.

כל מה שנכתוב לא יגיע לרמה של מפגש עם אדם שיעזור לך לקום מהקרשים. 

 

 

דיברתי עם מלא חברות, מלא שיחות עם המדריכה באולפנה אבל זה לא עוזר

ההרגשות והשאלות שלך ממש מוכרות ואני אישית גם חוויתי אותם והתשובות אליהם אין סופיות!! באמת!!
מדריכה שלי אמרה לי בזמן החטיפה שתכלס, כשהתפללו. ועצרת ושרים לשובו והכל זה כבר היה אחרי שהם נרצחו אז מה?! מעבר לניסים האדירים וה עצומים של ה' שיכול הכל יש גם איזה קטע כזה של חוקי טבע, שאדם נרצח, הוא לא יכול לשוב (עד בעז"ה תחיית המתים שנזכה לראותם עם עוד יקירים! !) אז כל התפילות הלכו אולי לזה שמצאנו אותם אחרי 18 ימים.. ומעלה יודע אחרי כמה זמן היינו אמורים למצוא אותם?! אם בכלל
ולכל הניסים האדירים שראינו בצוק איתן ועוד ..
לגבי מה עושים, --- להמשיך בדרכם--- להמשיך את העוצמות האלה שהנערים הגדולים האלה עשו בעם, אולי כבר תקראו לזה לחדש את האחדות שהייתה אז, זה גדול ולגרום לזה צריכים ליהיות גדולים וחזקים אבל נתחיל מקטנה, נתחיל בללמוד מה מידות שלהם וכו...


מוזמנת לאישי אני יוכל יותר להרחיב
בהצלחה!!

ואולי זה יעזור במשהו.

 

חשבת פעם על אפשרות שתשלחי את הרצונות שלך כולם באופן חופשי בלי שום דבר, אבל שום דבר, קטן או גדול רוחני או גשמי שיעצור אותם?

בין אם חשבת ובין אם לא, איפושהו בתוכך, הנשמה שלך רוצה את זה. כח החיים הפנימי שבאדם רוצה לחיות בכל הכח שיש לו, בלי שיצטרך לצמצם את עצמו לטובת כל מיני דברים שאינו מבין. אבל, אם כחות החיים יתפרצו באופן כזה, העולם יהפוך לתוהו ובוהו, כי בני האדם, שעוד לא יודעים ומבינים בכחות עצמם כל מה שצריך לדעת כדי להנהיג את העולם בצורה מתוקנת ישלחו את רצונותיהם לחופשי ויהרסו אותו.

ולפעמים, מישהו מגיע למקום כזה שמתחזקת בו מאוד התשוקה לאותו החופש, ואין לו הכלים להנהיג את עצמו בעולם הזה בצורה שפויה וגם לעלות מעלה בלי מעצור. אז הוא עוזב את העולם. ברגע שאין לאדם גוף שהוא צריך להנהיג הוא יכול להיות חופשי בלי שהוא צריך לדאוג לשום דבר.

אז נכון, שאנחנו חפצים בחיים, כי המטרה שלנו היא לא לברוח מאחריות, אלא להיפך-ללמוד שלב אחר שלב איך להנהיג את הגוף, איך להנהיג את העולם, ע"פ חוקים ברורים ומסודרים, ובראשם החוקים שניתנו לנו מאת הבורא, שהם החוקים הראויים לנו באמת, ושההגבלה בהם היא לא אמיתית אלא רק נדמית ככזו.

וככל שנצליח לחנך את עצמנו יותר ולתקן יותר, ככה נוכל להביא יותר חיים לעולם, חיים מאושרים שמחים וחופשיים שהולכים בבטחון בדרך ישרה שמתקנת את העולם, ובזה אנו דואגים לנו עצמנו ולדורות הבאים כולם, ועוד יתר על כן, סוף דבר שדוקא בגלל זה הקדוש ברוך יחזק את כח החיים שלנו, ויתן לנו יותר חופש מתוך זה שהוא בוטח בנו ובדרכנו, וגם יוכל להעניק לנו חיים מלאים כל טוב בעולם הזה ובעולם הבא ובחיים שאחרי המוות, שיגיעו כשהעולם כבר ילמד להכיל את העוצמות של אותם אנשים שהשיגו את החופש.

לכן, אנחנו מצידנו צריכים לנסות להביא לעולם יותר חיים כמה שנוכל, כי באמת  דוקא הצמצומים הללו, כחות החיים שמצליחים להכנס בתוך העולם הזה, הם הם אלו שסוללים את הדרך לתיקון המוחלט, לשילוב בריא בין חופש לתיקון, והעול הזה שאנחנו סובלים הוא זה שמכשיר את העולם להיות טוב יותר עבורנו ועבור כולם. אבל סוכ"ס, אם ראינו שמישהו מת, אע"פ שאנו מצטערים על חסרון החיים, אנחנו צריכים להכיר שכשכח אחד נלקח, כח אחר מגיע, ואותה הנשמה שקודם ישבה בגוף אחד ופעלה דרכו, היום יש לה דרכים אחרות לפעול בעולם, והיא לא הלכה לאיבוד.

 

זה ממש על רגל אחת, ואם יש לך שאלות על זה, את יכולה לשאול...

ובאופן כללי, למרות שאלה דברים שיכולים להועיל, אני לא חושב שצריך לעסוק בהם יותר מדי.

הבנתי עד כמה אני קטנה.

ועד כמה אלוהים לא חייב לי כלום.

 

 

בכלל, התפילות התחילו רק אחרי שרצחו אותם.

אז..

האם עמ"י היה מתאחד בצורה כ"כ משמעותית ללא החטיפה של 3 הנערים????

ת'אמת- ממש לא! ותראי מה קרה אחרי כל תקופת הבחירות המלוכלכת הזאת!

עכשיו אפשר לשאול אז למה הקב"ה גרם לעמ"י להתאחד בגלל דבר נורא כזה. לשאלה הזאת אין כ"כ תשובה אבל ניראלי שפשוט אין דרך אחרת... הדרך הזאת הייתה לנו ממש קשה, אבל תראי מה זה גורם לאנשים. כל פעם שנזכרים ב3 הנערים שוב מתאחדים! זאת חומת עצומה ומיוחדת שהם השאירו בנו...

 

ולגבי השאלה של למה הקב"ה עשה את זה (?) אני אענה לך תשובה שתישמע לך כאילו אני כועסת עלייך אבל אל תחשבי שאני כועסת עלייך.

תגיד לי? את פעם בחיים שלך ניסית לברוא עולם?

ניסית פעם להנהיג את העולם?

להזיז הכל?

איך בדיוק אפשר לחלוק על הדברים שהקב"ה עושה? למרות שאנחנו לא מבינים! את יודעת כמה דברים אנחנו לא מבינים? וזה בגלל שהמוח שלנו לא מסוגל לעכל את זה!

איך ה' נברא? השאלה הזאת היא שאלה של בן-אדם! כי המוח שלנו רגיל ויודע שלכל דבר יש התחלה וסוף. יש כסא, אז ברור לנו שהכיסא נעשה מעץ והוא ייגמר אם נשרוף אותו בל"ג בעומר. אבל לקב"ה אין התחלה ואין סוף! הוא היה פה והוא תמיד יהיה פה מאז ומעולם!

ואחרי שאני מבינה את גדלותו של הקב"ה אני גם מאמינה בלב שלם שכל מה שהקב"ה עושה- הכל טוב והכל לטובה! אפילו אם אנחנו לא שמים לב- הכל בשבילנו. יהי רצון שנזכה לראות בכל דבר את הקב"ה!!

חיזקי ואימצי!

תלמדי מסילת ישרים זה יעזור..

היה יכול להגמר יותר גרוע מכפי שנגמר

ואולי התפילות פעלו שהפורענות נעצרה היכן שנעצרה

ואולי התפילות פעלו שעם ישראל יתעורר מזה
שזה דבר גדול מאוד

ואולי התפילות פעלו לעתיד


אמונה לא מחייבת שאם נתפלל הכול יסתדר כפי
שאנחנו רוצים. אבל אין לדעת מה תפילה פועלת

זה שמצאו אותם יחזית מהר וזה לא נמרח חודשי או אפילו שנים זה בהחלט דבר טוב.
כששמעתי שמצאו את הגופות ברכתי הטוב והמטיב.

אני אשמח!!

תודה!

ת

אם תתעמקי בו- תביני, שבאמת כל דבר טוב בחיינו- בא להיטיב לנו...

הוא שולח שליחים שהם עושים טוב ומייטיבים לנו.

בס"ד


אפשר להתייחס לזה שם תואר ושם פועל
טוב
מיטיב

הטוב- שם תואר למשהו שמיטיב עם סביבתו
מיטיב- הפעולה שמישהו שמוגדר כ'טוב' עושה ומשפיע על סביבתו


אבל אז למה אומרים הטוב והמיטיב?
הלא ' טוב ה' לכל יראיו' זה סוג של 'פועל'?

אלא שה' 'מראה' את 'הצד' הטוב, ליראיו, החיבור שלהםאל ה' זה אל "הפנים" של ה' "טוב", כעובדה, כשם תואר, כעצם, ומתוך זה שהקשר של יראי ה' אליו זה כטוב, אז מתוך תפיסתם כ'טוב' אז במילא מה שטוב- גם מיטיב,
אז מתוך כך ש'טוב ה' לכל יראיו' אז הוא גם מיטיב.

למרות שאומרים, ברוך 'הטוב ומיטיב' אז למה צריך להגיד 'הטוב והמיטיב?'
אם הוא טוב, אז הוא חייב להיטיב
ואם הוא מיטיב אז הוא נהפך לטוב

אלא שנראה לי, שה' 'טוב' בלי קשר למעשיו, או להשפעתו, אלא מעצם היותו, טוב.

כמו 'ברוך אתה ה' '
ה' לא מבורך, ה' הוא עצם 'הברוך', ברוך- כברוך, מעצם היותו, הוא הברכה, הוא הברוך עצמו.

ברוך אתה ה', ציון עובדה.

טוב ה', טוב זה ה', ובמילא כל טוב שיש בעולם זה התבטאות של ה' בעולם.
ומיטיב זה הפעולה שיש בעולם, אבל כהוא עצמו טוב זה ה' בלי קשר ל'הטבה' שקוראת בפועל.


וחוצמיזה, שאין רע או טוב, יש טוב, אבל בטוב הזה יש מתוק ויש מר, יש נעים ויש כואב.

אבל לנולאית לא נראה לי שהבנתי את הקישור שלך למשפט הראשון

בס"ד

לא אמרתי שאני מבינה למה המשפט הזה הוא כל כך עמוק,
רק ניסיתי לראות את הקשר של זה טוב ומיטיב מבחינה לשונית וקצת נסחפתי, נראה לי.

דבר שני, משפט הוא עמוק לפי כמה שאפשר ללמוד ממנו.

ומהמשפט הזה אפשר להבין למה הקב"ה ברא את העולם, ומה הוא מצפה מהעולם. שאלה דברים מאוד חשובים, וכשמעמיקים בהם הם יכולים לחנך את האדם.

זו אחת התשובות ביהדות לסיבת בריאת העולם. יש בזה הסברים ותהיות ותשובות נוספות ואיזון בין התשובות וכו'

לא יודעת אם זה נכון אבל אני הבנתי שתכלית דבר שהוא טוב זה להיטיב לאחרים, ובזה "נמדד" הטוב שלו. ומכיוון שהקב"ה הוא הטוב המוחלט, אז גם כל מה שהוא עושה זה על מנת להיטיב לנו הנבראים.

אם הפרוסה תמיד נופלת על הצד של השמנת, והחתולה תמיד נופלת על הרגליים, אז מה קורה כשמורחים שמנת על הגב של החתולה?

אם תפול לך הפרוסה היא תמיד תיפול על הצד המרוח...

עד שתגיע לטרמפיאדה יעברו כל בטרמפים לישוב שלך ופיתוח.. רק עד שתגיע! !
חח זה ניסוחים מוזרים עזבי.. חפשי באינטרנט

• אם משהו יכול להתקלקל, הוא יתקלקל.
• אם משהו לא יכול להתקלקל, הוא יתקלקל.
• אם סדרה של דברים יכולה להתקלקל, היא תעשה זאת בסדר הכי גרוע האפשרי.
• לא משנה מה התקלקל, תמיד יהיה מישהו שיגיד שהוא ידע שזה יקרה.
• תמיד כשתהייה לבד בבית ותתקלח, הטלפון יצלצל. ברגע שתצא מחדר המקלחת, ינתקו את השיחה.
• מכל הדברים שיכולים להתקלקל, זה שיעשה הכי הרבה נזק יקרה.
• הדברים ייעשו יותר גרועים בו זמנית.
• הטלפון יצלצל כשתעמוד בצד השני של הדלת ותחפש את המפתח.
• הדבר ששכחת לקנות, הוא הדבר שגרם לך ללכת לקניות.
• כל מה שיכול להתקלקל מתקלקל, וברגע הכי לא מתאים.
• אם תרצה להראות משהו לחבר שלך ברגע שתראה לו זה אף פעם לא יצא טוב
• אם יש בעיה כלשהיא בניסוי הטכנאי הראשי תמיד ימצא אותה.
• אם תרצה להוכיח למישהו את חוק מרפי, הוא לא יתרחש.
• תמיד תמצא את מה שאתה מחפש במקום האחרון בו תחשוב לחפש.
• תמיד תוכל למצוא את מה שאתה לא מחפש.
• תמיד תמצא את מה שחיפשת, אחרי שאתה כבר לא צריך אותו.
• אם חיפשת חנייה במשך זמן רב קרוב לביתך, וויתרת, ומצאת במקום מרוחק יותר, כאשר תתקרב לביתך ברגל- בדיוק אז תמצא חנייה ממש מתחת לביתך.
• אם נאבד לך משהו אתה תקנה אותו ואז תמצא אותו במקום הכי פשוט.
• תמיד המפתח שאתה צריך יהיה זה שפספסת בחיפוש הראשון ומצאת רק בסיבוב השני
• התור האחר תמיד יתקדם מהר יותר.
• אם תעבור אליו, התור שבדיוק עזבת יתחיל להתקדם מהר יותר.
• אם תעבור חזרה, דפקת את שני התורים ועצבנת את כולם.
• ככל שאתה מחכה יותר זמן בתור, כך רב הסיכוי שאתה בתור הלא נכון.
• אם רצית משהו ספציפי, האחרון ייקנה על ידי האדם שלפניך.
• לחם תמיד ייפול עם הצד של החמאה כלפי מטה.
• מספר הפעמים שלחם ייפול עם הצד של החמאה כלפי מטה, עולה ביחס ישר למחיר של השטיח.
• אם הלחם נפל עם הצד של החמאה כלפי מעלה, סימן שהחמאה מרוחה בצד הלא נכון.
• פרדוקס: (בהסתמכות על כך שחתול תמיד נופל על הרגלים) מה יקרה כשמורחים חמאה על גב של חתול ומפילים אותו ממקום גבוה?
• בננות כמו אבוקדו, אם נקנו כשהם קשים אז הם לא יאכלו בשלב של בשלות, ואם נקנו בשלים אז הם יגיעו לריקבון לפני שיאכלו.
• דווקא ביום שלא הכנת שיעורי בית המורה תבדוק מי לא עשה את שיעורי הבית.
• תמיד החופש יצא על יום שבת.
• תמיד תיזכר שיש עבודה ביום האחרון להכין אותה.
• במבחן תמיד תהיה טעות קטנה שממש תוריד לך את הציון.
• תמיד מכל המפריעים בכיתה, ירשמו רק אותך.
• תמיד כשתרצה לקום מוקדם אתה תקום מאוחר.
• תמיד כשתהיה בטוח בתשובה שלך באמצע שיעור כאשר תענה תגיד שם של מורה אחרת ולא של המורה שמלמדת באותו שיעור.
• תלמד קשה למבחן ובסוף הוא יתבטל.
• תמיד אתה חושב שאתה עושה עבודה בדרך הכי טובה, לכולם תהיה עבודה טובה משלך.
• תמיד הטיולים הכי מעניינים נדחים ליום של גשם.
• דווקא כשתסדר את התיק הכי טוב, תהיה מחברת שתשכח.   

בס"ד

אחפש כשאגיע הביתה בע"ה

בס"ד

מישהו חכם אמר לי פעם: - נוער וגיל ההתבגרות

התרשמתי ממנה אז ואני מוסיף להתרשם ממנה גם היום

מדבר יותר מידי וכו

אדם שלא מדבר סתם אבל כשאני מסבירה דברים אני מסתבכת עם המילים ואומרת מלא פעמים אותו הדבר בצורה שונה...קיצר  זה תלוי בסוג החפרנות)

חח..סתם אדם שמדבר הרבה, בלי פואנטה

כלום.

 

כלומר חופר וחופר ורק מעלה אבק

 

(כמו שנאמר: "נחפור נחפור נחפור במרץ, עד שנגיע לכיס אוויר! )

דיבורים על שום דבר בקטע הנחמד והמעביר תזמן, לדיבורים בלי הפסקה גם כשיש דברים יותר מועילים לעשות בזמן הזה..

ולא מבין שהוא צריך לסתום כבר

חפרן הוא דווקא בן אדם נורא מיוחד נורא קשה להגיע למעלה זו ולכן איני מסכימה אם האמירות המזלזלות על האדם החפרן אנא שימרו על פיותכם תודה ויום נפלא

תסבירי

בלי להתחשב במה שקורה מסביב... 

איזה עוד סגנון בדיחות צריך?

יפגע הם עושים את זה הרבה....

עובד ברמי לוי, הוא לא איזה פועל בבית שלידך שבדיוק משפצים... הגיוני שלא ממש תפגשי אותו יותר...
אין פה ממה להתעלם ואין פה מה לעשות... פשוט פעם הבאה להיזר ולשיים לב יותר...
עוד משהו, לצערנו, הם מנסים להתחיל שם עם כל מיני בנות יהודיות (וזה נורא!! וצריך לעשות עם זה משהו! !) אבל הוא לא נראלי. זוכר אותך ות פרצוף שלך אלה אם כן ממש זרמת איתו...
בכל מקרה, פעם הבאה להיזהר יותר...
בהצלחה!!

הכי אדיר זה כל האחים הגדולים ללכת לטיול מעיינות כזה לזרום! !
חח זה נשמע אדיר!! נחכה ונראה

ללמד פעם או פעמיים בשיעור הלכה ואחרי זה לתת לבנות לבנות את עצמן, שהן יבררו וישאלו את השאלות.

הגישה של אנשי החינוך לא צריכה לבוא מתוך כפייה אלא באמת מתוך אהבה כשמכיתה א' מכריחים בנות ללכת עם חולצה שעוברת את המפרק זה ישר מוציא את החשק, צריך להסביר להם באמת מה נותנת לנו הצניעות ולא למה יש את האיסור.

...צריך להיות לך את הכבוד המינימלי להלכה.

כמו שאת שומעת לחוקי- התורה- את חייבת לשמוע להלכה!!!

זה לא משנה מצוות דרבנן (חז"ל) או דאורייתא (מתורה) את כולן את שומרת ובלי להבדיל!! את לא באמת שמה לב מה מצווה דרבנן ומה מצווה מדאורייתא. את מקיימת מצוות!! (אם את דתייה כמובן). ובדיוק ככה צריך להיות לך ברור שאת שומרת על ההלכה! ואם ההלכה אומרת שצריך ללבוש חולצה אחרי המרפק, וחצאית שתכסה את הברך- את עושה את זה!! גם אם זה לא נוח לך!

ואחרי שהבנת את הבסיס- את יכולה להתעלות- לעלות רמה וללמוד את הטעמים של הצניעות!

 

בהצלחה לך!! אני מאמינה בך! ואני פה אם את צריכה עזרה!

אבל ילדה בכיתה א' לא צריכה על פי ההלכה ללכת עם שרול שעובר את המרפק, ילדה בת 12 כן.
מאוד נחמד שהחלטת שאני לא שומרת על צניעות ושאני לא שומרת את ההלכה כמו שצריך אבל אני כן, חצאיות שעוברות את הברך וחולצות מעבר למרפק, אל תסיקי דברים על דעת עצמך במיוחד שאת ככה מטיפה לבן אדם

קראתי את זה פעמיים ולא הבנתי איך הבנת את זה.

 

היא רק כתבה שזה אמור להיות ברור לבנות. שאת פשוט הולכת בצניעות, כמו שאת מקיימת מצוות אחרות.

 

 

אגב. ילדה מגיל חינוך כה ללכת צנוע. ולפי רוב הדעות כיתה א זה בהחלט גיל חינוך.

זה גיל שכביכל לא חייבים לנהוג על פי ההלכה אבל כן מחייבים בשביל החינוך. כדי שתתרגל.
אותי אמא שלי הלבישה כבר מגיל 3! בחולצות שלושת רבעי ובחצאיות, ואפעם לא הרגשתי חסך ילדות בגלל זה..

וגם לפי הדעות שלא, אז ודאי שמגיל חינוך(5-6) אז היא חייבת בזה.

החובה היא על ההורים לדאוג לכך.

אבל זאת גישה שמתאימה בעיקר למי שעובד מיראה

(מגיב מהעדכני אבל אני די בטוח שזה קשור)

ומחנך צריך להתאים את הדרך שהוא מלמד בה לנפש שהוא רוצה שתלמד

צריך קודם להתחיל מהבסיס.
אהבה בלי יראה זה לא משהו שיחזיק מעמד.

אבל מה תעשה עם חבר'ה שהקב"ה לא כזה מעניין אותם?
שעונש לא מפחיד אף אחד מהם?

אם תנסה לחנך אנשים כאלה בדרך הזאת הם יבהו בך כמה דקות ואז ימשיכו הלאה.

אני מסכימה איתך שבסופו של דבר יהודי צריך שתהיה בו גם יראה וגם אהבה, אבל להתעקש ללמד ילד בדרך שלא מתאימה לו זה כמו להאכיל אריה בחסה ולהתפלא שהוא לא רץ מספיק מהר...



[ושוב לא הצלחתי להעביר את הנקודה שרציתי כמו שצריך
כשאגיע הביתה אחפש בעז"ה קטע שמסביר קצת יותר טוב]

אני חושב שצריך מלא מלא רהבה.
אבל חייבים גם להדגיש את עניין היראה

יראה היא מרכיב מאד חשוב.

 

אבל כשבאים לחנך אדם לצניעות או בכלל לתורה, במיוחד נערים או נערות ובמיוחד כשהם לא קשובים מרוב הטפות מוסר ופורמליות מוגזמת, נכון להתחיל דווקא מחלקים שנוגעים לכבוד הדת, כדי להביא לחיבת הדת, לימוד הדת ולבסוף קיומה.

 

מפורט על כך בסוף ספר אורות התשובה בפרק שמפרט על ארבעת השלבים.

כבוד הדת

חיבת הדת

לימוד הדת

קיום הדת

 

חינוך הוא לא (או לא דווקא) ליראה או לאהבה אלא בעיקר לשלבים האלו.

 

וזה היה בעקבות דיונים קודמים בעניין

יראה זה הבסיס - נוער וגיל ההתבגרות

אבל להתעקש על חינוך לקיום מצוות מתוך יראה- כשהילד פשוט לא מסוגל לפחד- זה חסר טעם ומזיק.

"ברובי תקופות ההיסטוריה אנחנו מוצאים חכמים נעלים גדולי רוח בדורות הראשונים, שאנו משתאים על גדלם ועז רוחם, אבל הכלל הוא היה נתון בשפל המצב, בין בדעת בין במוסר, אמת כי נעלה מכל ההמון היה המון עמנו מצד הקדושה האלהית החופפת עליו, ויהי לנס.
בדורות האחרונים התחילו הענקים להתמעט והכלל הולך ומתעלה...

וזאת העליה של הכלל ההמוני הסבה ג"כ ירידה, שהדור שהוא מוצא את כל מה שהוא שומע ורואה מהורים ומורים קטן מערכו, אז מוסרם אינו לוקח את לבבו ואינו משביר את צמאונו.
*גם אינו מטיל עליו שום אימה ופחד,
שכבר התעלה בתכונתו מלהיות מעמיד אופי לחייו מפני בריחה מפחד איזה שהיה,* בין מוחשי בין ציורי, בין חומרי בין רוחני...

הוא מוכשר רק להתרומם, ללכת באורח חיים ההולכת למעלה למשכיל אבל לא יוכל *גם אם ירצה* להיות כפוף ושחוח, נושא עול ונטל, אשר לא יוכל למצא בתוכו רושם של אור חיים, לדעה ולרגש;
*הוא לא יוכל לשוב מיראה, אבל מאד מכשר הוא לשוב מאהבה שיראת הרוממות תתחבר עמה.*



ודור בעל רוח גדול חפץ ומוכרח לחפוץ, בכל מקום שהוא פונה, לשמוע דברים גדולים.
ועקר הגדולה של הדברים, הוא שיהיו מסוימים ומבוררים, עם גדלם רחבם והקפם."

(מאמר הדור, ק"י-קי"א)



[ואם זה ארוך מידי, המשפט המודגש האחרון די ממצה את הכל ]

הוא אומר לך שחלק היראה חשוב וצריך אותו. הוא לא אומר שלא צריך אהבה. לעניין חינוך - באמת יראה לא תעבוד אבל זה חלק חשוב מהמציאות של אדם מאמין. חשוב =/= הכי גדול ולא הכי חשוב ולא היחיד, אלא חשוב

תסתכל על ההודעה הראשונה שלי בדיון הזה, כשהגבתי ל'סבבה אגוזים!'.
אני מסכימה עם זה, אבל חשוב לי להדגיש שבדרך הזאת אי אפשר לחנך.

מה שבאתי להגיד שיראה (וגם בזה כידוע יש רמות) זה דבר שחייבים.

כי יראה זה להבין שקודם כל אני מחויב לעשות את זה ולכן אני יעשה לחא משנה.

אהבה זה קומה מעל.אבל חייבים את הבסיס.

המשל של המפתחות זה לא אני המצאתי זה חז"ל מביאים את זה.

וזה נראה לי ברור,וגם ראיתי בעיניים מה קורה לאנשים שנסמכו רק על אהבה בלי יראה.

היה לנו עכשיו חודש צניעות בשכבה.

אז כמה מסקנות שהיו לי משם:

-אחת השיחות הייתה מאחד הרבנים באולפנא. הרבה בנות היו ממש באנטי על זה כי הוא בן ומה נראה לו, הוא בכלל לא מבין מה זה וכו'. למרות שהוא דיבר מאוד בצניעות ובצורה ראויה, אני לא חושבת ששייך להביא בן להסביר על צניעות.

-לא להביא רק שיחות! כדאי גם פעילות, הצגה (עדיף שלא תהיה ילדותית וכדאי שתהיה מצחיקה )

-כדאי לגוון בסגנון, גם אם קו האולפנא הוא אחיד, תמיד (וטוב שכך) יש סוגים שונים של בנות. אז כדאי להביא גם שיחה מחוזרת בתשובה שמוכנה לבוא ולספר על ההתמודדות שלה, גם של רבנית נחמדה (שכמובן לא רק מטיפה מוסר), וגם של אמא של אחת הבנות נגיד או משו כזה.

-ברור שחשוב וצריך לגרום לבנות להתחבר למצווה, למה כדאי לי לקיים אותה ולמה היא לטובתי, אבל גם מאוד מאוד חשוב להדגיש שההתחברות היא לא תנאי לקיום המצווה. את ההלכה צריך לקיים בכל מקרה ובכל מצב. החיבור מרומם ומהדר, אבל הוא ממש לא תנאי.

-כדאי לעודד אותם לפתוח בעצמם ספר (או גוגל), להתעניין, ללמוד, ולא שיאכילו אותם הכל בכפית, לגרום לזה שיש מצב שהם יתדיינו בנושא מרצונם החופשי.

וואי יצא לי קצת ארוך.. בהצלחה בעבודת הקודש!

נ.ב אני בכיתה ט' אם זה משנה.

מתחילה משם. בשום פנים ואופן. 

אם בחורה שומרת על מצוות הצניעות כי כך כתוב בהלכה בלבד- זה מצב מסוכן שנתון לשינויים קיצוניים. כי ברגע שיהיה לה קשה להיות מחויבת למסגרת ההלכתית (ימי אהבה וימי שנאה) אז היא תשיל את כל הצניעות אליו התרגלה ותצא מהבית איך שבא לה. ואז יהיה לה פי אלף קשה לנטוש את הבגדים החדשים ולחזור לישנים.

כי קשה להיות מחויבים למסגרת מחייבת מבלי להבין את הסיבה ל'איסורים'. (למה במרכאות? כי הלכות צניעות לא איסורים, או הגבלות. זה משהו הרבה יותר מיוחד מסתם "איסורים" בעלמא...).

צניעות-

אלף כל- חייבת להיות בפנימיות. 

מה זה צניעות?- בת מלך.

ראית פעם את המלכה ויקטוריה מסתובבת עם חצאית צמודה וקצרה? חולצת טריקו צמודה וחשופה? לא. וזה לא רק קלישאה שכולם מוכרים לבנות.. זה אמיתי. יש בזה משהו ואם ניתן להעביר לבנות את המושג הזה של "בת מלך"- זה נכס לחיים.

 

חוויה אישית-

ראיתי לפני כמה חודשים חבורה של נשים מגיעות לרחבת הכותל באיזה יום קיצי במיוחד. השנה. הן נראו כמו מאיזה כת לא ברורה. לבושות מכף רגל ועד ראש, מכוסות לחלוטין. ובמילים אחרות, כיביכול "צנועות". 

אבל רק כיביכול.

ולמה?- כי אחרי שהן מלמלו כמה דברים ליד הכותל, הן נגשו אל הכיסאות שהיו צמודות למחיצה, עלו עליהן, בלי בושה, והסתכלו אל עבר העזרת גברים! לא פחות ולא יותר... . פשוט הזוי. עמדו שם והסתכלו. כמובן צחקקו בינן לבין עצמן וגרמו לרעש שהשב את תשומת ליבם של הגברים וכו'...

בשניה הראשונה אמרתי לעצמי- הן הרי מתנהגות כיביכול כ'צנועות וחסודות'. כל הלבוש שלהן משדר 'צנוע', אבל הן בהתנהגות שלהן רחוקות מהמושג "צניעות" כרחוק מזרח ממערב ואפילו יותר מכך... .

מה קורה פה? הן מכוסות, אבל לא 'צנועות'. הן מודעות ללבוש שלהן, אבל זה ממש לא נוגע להתנהגות שלהן. משום מה. וזה הזכיר לי את אריסטו... (פילוסוף יווני שהעריצו אותו בזמנו אבל אכל שפנים וארנבות בצורה בלתי מתורבתת בתירוץ שכל החכמה שיש לו לא מחייבת את ההתנהגות שלו למרות שאנחנו יודעים שאצל ת"ח- חוכמתו מחייבת אותו להתנהג אחרת ).

הן בכלל לא מודעות למושג צניעות, הן לא יודעות מה הוא. כן- הן יודעות טוב מאוד מה זה "מכוסה". אבל לא "צנוע". יש הבדל.

 

ואם רק ניתן ללמד את הבנות (באולפנות וכו') מה זה באמת צניעות ולא רק כמה כיסויים צריך, איך מתי ולמה... 

זה נכס לחיים.

 

כי צניעות זה הרבה מעבר לסתם החצאית שאת שמה בבוקר. או החולצה שאת קונה בחנות או העליונית הצמודה או לא...

צניעות זה בפנימיות. זו הרגשה שאת בת שלך מלך מלכי המלכים. ז"א- את נסיכה. במלוא מובן המשמעות.

יש דברים שאת לא תעשי כי זה לא מתאים לבת שלך מלך (מלכי המלכים). וחבל על דוגמאות כי זה מאוד אינדוודואלי.

אבל כל אחת יכולה לשבת עם עצמה כמה דקות ולחשוב בינה לבין עצמה מה ב-א-מ-ת מתאים לנסיכה/מלכה לעשות ומה לא. והיא מהר מאוד תגיע לסקלה רחבה הרבה יותר ממה שכתוב בהלכה. (אם זה צורת ההתנהגות ברחוב, סגנון דיבור וכו')

וזה לא בגלל שהכרחת אותה ללבוש בגד מסוים.

זה לא בגלל שהרצת לה שעות ע"ג שעות מה זה צניעות ומה ההלכה דורשת.

זה בגלל שיש לה (ולכל הבנות) שכל אנוש. ובשכל יש הגדרות די ברורות למושג הבסיסי של "בת מלך".

רק צריך לעורר אותו, לדעתי.

 

בנוסף יצא לי לראות סרטון שמסביר את הנושא בצורה טובה ונעימה. מוזמנת לקבל אותו באישי.

בהצלחה!

שירוש 16, כתבת משהו שהוא מאוד נכון, ואני גם מאוד מאמינה בו, מצד אחד זה ההלכה וככה צריך לעשות זהו.
מצד שני בת מלך- זה הפנימיות והמטרה של האיסורים- אבל איך לגרום לבנות להרגיש ככה? איך בונים את זה אצל בנות אולפנה למשל? איך גורמים להן להרגיש ולרצות בזה?

מי שמקיים הלכה רק כשהוא מבין אותה אז הוא במצב נוראי. הלכה צריך לקיים כי פשוט צריך לקיים אותה ללא. חובה להבין למה אם את/ה מבינ/ה אז אחלה, אבל הנחת היסוד צריכה להיות.שמקיימים את ההלכה מתוך צורך לקיימה. ומה שכתבת לגבי יום אהבה/יום שנאה כשמקיימים הלכה רק מתוך הבנה זה הרבה יותר גרוע. אם אני מבין מה לא לאכול חזיר- מה טוב ואם לא אז אני יאכל?!
קיום הלכה נובע מתוך ההבנה שצריך לקיים את ההלכה גם כשלא מבינים.

כנראה שלא הבנת מספיק טוב. ממליצה לך לקרוא שוב.

אני כתבתי שאם בת מתלבשת בצניעות מתוך המחויבות ההלכתית בלבד! ז"א- בלי סיבה אחרת. זו הסיבה העיקרית שלה.

ואז זה משגה שיכול להוביל לתהום. ל"ע.

הנחת היסוד ברורה כמובן: נעשה ונשמע. קודם נעשה כי כך כתוב בהלכה. ואח"כ נשמע את הפירוט והסיבות וכו'.\

ואסור לשכוח שבנשימה אחת גם הבטחנו "נשמע"- לשמוע מהי הסיבה. כי בלי טעמים אין לאוכל טעם ולעיתים- זה עד כדי כך שא"א לאכול את מה שבישלנו...

 

ימי אהבה וימי שנאה- זה מושג רוחני שמביא אותו הרב וולבה בעלי שור. כדאי מאוד לקרוא את המאמר שלו בנושא.

אין כאן המקום לפרט על הנושא. אבל בכלליות- ימי אהבה מדבר על אותם ימים שכיף, נחמד וזורם ואז יותר קל לעשות מצוות. זה בא בקלות. וימי שנאה- שבהם נראה שהכל דפוק ולא זורם ועושים פשלות אחד אחרי השני. באותם ימים באמת יותר קשה לקיים תורה ומצוות. הרב וולבה מנחה כיצד יש לנהוג בימים הללו. ומי שקרא את המאמר שלו- זה נכס לחיים.

 

קיום הלכה באמת מגיע מתוך ידיעה שיכלית. אבל אבוי לבחורה שצנועה רק בתוך גדרי ההלכה. כי כך ציווה אותנו ה' בהר סיני.

וכן אמרתי- צניעות זה לא רק חיצוניות. זה ביטוי של הפנימיות.

 

וכאן אני חוזרת לתחילת ההודעה: אתה בן. ועם כל הכבוד- בנים לא יכולים להבין עד הסוף את המושג של צניעות אצל בנות. ולכן אין טעם לעסוק בזה יותר.

 

1. אני זוכרת שהביאו לנו הצגה על בת מלך שמחליפה בגדים עם בחורה עניה ואז מתייחסים אליה בזלזול, ואח"כ היה דיון על זה שהלבוש שלך משפיע על איך יתייחסו עלייך, וזה היה ממש מעולה והעביר את המסר.

2. לא להרגיש כאילו את "טורח" על הבנות כשמדברים על זה. ממש חשוב לא לבוא בגישה של "הן עוד שניה יצעקו עלי" או "הן בטח ממש משועממות והנושא הזה יוצא להן מכל החורים" אלא לבוא עם מלא שמחה, מוטיבציה ונכונות להקשיב.

3. זה טוב לעשות דיונים! שיגיעו הן למסקנות שהצניעות חשובה. להעלות את השאלות של למה בנות הולכות עם בגדים קצרים גם כשזה לא נוח וכו'. כשהמסקנות באות מהבנות עצמן זה הרבה יותר עוצמתי.

4. יש מאמרים יפיפיים בנושא בחוברת של בשביל הנשמה בנושא והצנע לכת, אפשר להביא..

בהצלחה 

זה באמת ממש חופר... מהיסודי רק מדברים כל הזמן על צניעות כאילו אין מצוות אחרות. וכאילו זה ממש קל ורק זה שידברו איתנו על זה יעזור..

 

אז מה כן?

 

אני חושבת שדבר ראשון לא להתמקד על צניעות כל הזמן. כאילו בנות= צניעות. צריך לגוון מידי פעם- תפילה, לשון הרע, אמונה....

 

דבר שני שיבואו להסביר מתוך גישה של הבנה. שלא יחשבו שזה כל כך קל שאחרי השיחה כולם פשוט :"וואלה, לא ידענו שיש כזה דבר.. טוב שאמרו מהיום כולם מקסי וחולצות כשרות"  זה קשה. תודו. תעזרו להתמודד.

 

דבר שלישי- צניעות זה חשוב. הבנו. עכשיו יש בעיה שרוב הבנות באמת לא יודעות את ההלכה. שבו תפתחו ספרים ותבהירו ביחד את העניין.

האמת שממש לא היה בא לי לענות על זה, רק המילה הזאת עושה לי כבר פיכסה בפנים. אבל אולי זה יועיל..

האדם הראשון שעזר לי להבין מה זה באמת צניעות היה דווקא גבר. הוא הדריך אותנו באיזה סמינריון לפני כמה שנים..
ביחידה הראשונה שלו הוא הקדיש 25 שניות בדיוק כדי לומר במהירות מה ההלכה הטכנית המינימלית בקשר לצניעות בלבוש ואח"כ נשבע לא להזכיר את הנושא הזה יותר עד שהוא הולך

הוא דיבר איתנו על המון נושאים שם, אם חשוב לך אני יכולה לנסות למצוא את היחידות היום בערב.
הדגש היה על קשר יהודי וקשר בכלל ומה המהות שלו. ובנות כבר הסיקו את המסקנות שלהן לבד..

למרות הנטייה הישירה של אנשים כאן לעסוק בנושא ההלכתי, אני רוצה דווקא לעסוק בסוגיה החינוכית של העברת ערכים תורניים לאנשים אחרים.

קודם נאמר מה לא:

לא ללחוץ על האנשים לעבוד את ה' בשום צורה.

לא לנסות להפחיד אנשים לגבי העתיד בעולם הבא.

לא לשגע בצורה מוגזמת (כמובן שגבולות בסיסיים נצרכים).

 

אם משניאים את התורה על אדם אין סכוי לחנך אותו להיות תורני כי הוא בא מעמדה נפשית של "התורה רק אוסרת ואוסרת" וואללה הוא נער והוא בכלל בא למרוד.

 

התהליכים שקורים לאנשים כשהם נערים הם כלי מצוין כדי ללמד את העומק של הדברים.

קודם לדעתי יש להתחיל מכך שהצניעות החיצונית היא חלק קטן ממה שיש ליישם וחבל שבימים אלה אנשים בטוחים שחלקה היחיד של הצניעות נמצא באורכי החצאיות ובשרוולים. כמובן שהוא נמצא שם! אבל ממש לא רק שם! ואת זה אסור לשכוח בבואכם לחנך.

 

אם רוצים לחנך לצניעות, קודם צריך להיות צנועים. איך אפשר להיות צנועים באמת? אנו בעצמנו צריכים להכיר את המידה ולהחליט ליישם אותה על עצמנו. 

עלינו להפנים וממילא מתוך כך (ורק מתוך כך) לשדר הלאה את ערכה הגדול של צניעות.

 

 

לסיכום:

נקודת המוצא של הלומד צריכה להיות להתקדם ולא סתם לטחון שטויות. אדם שלא רוצה לעזור לעצמו - קודם צריך לגרום לו לרצות לעזור לעצמו, לבחור בזה באמת. וזה הרבה לפני חינוך לתורניות וצניעות.

נקודת המוצא של המחנך היא לא התוצר הסופי אלא התהליך שהנער/ה עוברים דרך הלימוד והעיסוק בנושא - כמה עומק הנער סופג? כמה הרצון שלו גדול? והכי חשוב - כמו שהזכרתי - לא לנסות לכפות או לשגע יתר על המידה. 

כשבאים לחנך לצניעות יש לעסוק בתחילה במידה עצמה.

אחרי שמובנת המידה על הסדר, יש להסביר מדוע היא כל כך חשובה בעבודת ה' ובהתנהלות כחברה וביחסים בין איש ואישה וכו'.

לאחר מכן יש להסביר מדוע הלבוש קשור למידה הפנימית, ולמה דווקא התוואי ההלכתי שחכמים התוו לנו דרך התלמוד, הפסקים והשו"תים הוא זה שמקיים את מידת הצניעות בלבוש בצורה הטובה ביותר.

 

כמובן יש להתפלל על עצמנו שבע"ה נקיים בהצלחה את רצון ה' בצורה הכי טובה.

בהצלחה

 

 

 

שידעו שהדבר שבאמת אכפת לכם ממנו זה המוסר והאמת, ולא "צניעות". (אה, וכדאי שזה גם באמת יהיה ככה...)

 

ולהבהיר שגם אם מישהי הולכת לא בצניעות זה לא אומר שהיא לא מוסרית, אלא שאם היא רוצה להיות מוסרית אחת הדרישות זה ללכת בצניעות. (גם ילדים טובים יכולים להיות מופרעים לפעמים, ואעפ"כ זה לא סותר את זה שאנחנו מצפים מילדים להיות ילדים טובים ולא להתפרע.)

ז"א-להתייחס ברצינות לכל אחת, ולא לראות בצניעות נושא כזה שמי שחורג מהמקובל בזה, לא מתייחסים אליו ברצינות בנושאים אחרים.

(יש תופעה שאני חש בה שיש בהרבה מסגרות דתיות מעין נואשות לשמור על תבניות מחשבה מוסריות מסוימות, ועקשנות לראות בזה את חזות הכל, ולא להתייחס לדברים אחרים ברצינות הראויה אלא רק לפי ההכרח, וכשרואים שמישהו לא מקבל עליו את אותן תבניות, להסתכל עליו כאילו הוא מקרה אבוד, והרבה פעמים זה מביא למאבקים מלאים מרירות, שלא מועילים הרבה...

דוג' לנושאים הנ"ל-ת"ת אצל חרדים בעיקר, צניעות לבנות, כבוד למדינה בציבורים מסוימים, ועוד..

על דרך כלל, אפשר לומר שזה מעין יצירת סטיגמה פנימית למי ש'אינו הולך בתלם'.) 

לא מדברת על זה דיבורים גבוהים.

 

בעיני, אישה שמוכרת את הגוף שלה

היא חושבת ומשדרת שהיא חפץ

וכל המעוניין יכול להתבונן כרצונו או לקחת כרצונו.

 

הצניעות זה הכבוד שלי. 

זה אומר שיש בי משהו מעבר לחיצוניות.

זה אומר שאני לא זולה.

 

ההרגשה שלי כשאני רואה אישה לא צנועה

זו הרגשת בושה.

אני מתביישת מעצם היותי אישה שאישה אחרת הולכת לא בצניעות.