פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 704)

"אל תאמר "מחר", כי המחר לא-לוקים הוא, והיום ניתן לך לחיות וליצור!" (הרב נריה)

הכל תלוי בשאלה מה המצב של שניהם מבחינת מוכנות לחתונה.

כולם מסכימים שנישואים זה דבר מבורך וכולם מסכימים שחברויות ארוכות שלא מיועדות להוביל לחתונה הם שליליות מסיבות רבות שלא כאן המקום לפרט (יש על זה המון שירשורים בפורום).

עכשיו השאלה היא האם בגיל הזה יש סיכוי להתחיל קשר עם כיוון לחתונה או לא וזו שאלה מאוד אישית. הבחורה צריכה לברר את הנושאא הזה עם עצמה טוב טוב. רוב הרבנים ואנשי המקצוע בתחומים האלה יגידו שבאופן כללי זה גיל מוקדם מדי וצריך לחכות עוד כמה שנים. וכמובן אם הם מגיעים למסקנה שהם מוכנים מכל הבחינות אז במזל טוב והם יכולים להתחיל להיפגש וכו'

ואם (כמו שנראה מהשאלה) אין לה שום כוונה ללכת לקראת נישואים וקשר רציני אז מה שהיא צריכה לעשות זה להחליט להתנתק ממנו להפנות את האנרגיה שלה לכיוונים אחרים ושונים להשקיע בתחומים אחרים ולהשתדל לשכוח ממנו, ולהאמין שבבוא היום היא תמצא את בחיר ליבה ואם זה יהיה הוא מה טוב, ולא להמשיך לפנטז עליו או להתחיל קשר לא רציני ולא למטרות חתונה שלא יוביל למקומות חיובים.

אז תכלס זה בירור אישי שהיא צריכה לעשות והיא יכולה להיעזר בחברות מדריכות הורים וכו' הכל לפי העניין.

מקווה שעזרתי.

תראי, אני לא מבינה בתחום הזה כ"כ. אני אפילו לא בגיל הזה!! אבל בכל זאת...

דבר ראשון, אני חושבת שהבחורה החמודה (המדוברת) יכולה להתחיל לצאת כי 17.5 זה לא מוקדם מידי. יש אנשים שמתחתנים בגיל הזה וזה נורמאלי לגמרי. חוץ מזה, שאם היא תתחיל לצאת איתו עכשיו הם לא יתחתנו מחר, נכון!? הם יתחתנו לפחות עוד שנה- וזה עוד יותר נורמלי.

אצלנו באולפנה, יש שמיניסטית שהתארסה. וזה לא סוף העולם.

בנוסף, אם היא באמת חושבת על כיוון של לצאת איתו וזה- שתשים לב לפני זה אם היא באמת מעוניינת בגלל הפנימיות שלו או בגלל החיצוניות שלו! זה מאוד חשוב! אחרת זה יכול להיגרר לעניין של 'חברות' שזה לא מתאים.

אז בהצלחה לחברתך! אבל אני ממליצה לה לא יותר מידי לפתח ציפיות, כי יכול להיות שהבחור לא מעוניין בה. אז בא נגיד את זה ככה- שזה לא 'ישבור לה את הלב'.

בהצלוחה!

20150613221710.docx

20150613222439.doc

רק תשני את הכתב כי אצל זה כתב אחר והוא משתנה אצלך

בעיקרון לא מפריעה לי אבל קצת יהיה לי מוזר לראות מישהי עם גלח כמו של בן..

יש עניין שאסור לאישה להיראות כמו גבר, אבל נדמה לי שהמקרה הנ"ל לא נכלל בהגדרה.

כדאי לוודא לפני שעושים.

חוץ מזה - שיהיה לה בכיף

לא מוריד מערכה (בעיני) אם זו השאלה.

אני קיצצתי את השיער [לא קיצרתי, קיצצתי. עם מכונת תספורת..] אבל זה משהו שאני רואה כנורמאלי. אני לא הראשונה ולא האחרונה בסביבתי שעשתה את זה.

תכלס, זה היה תופעה של "תיכוניזם".. זה מגניב ומעניין ורציתי לנסות.

אבל זה יצא יפה. עשיתי את זה שוב גם אחרי התיכון

נ.ב.

מוזר לי להגיב בנוג"ה.

זה גרם לה להראות מוזר,

כאילו כזה כמו בן...

נראלי ממש לא מתאים לבנות.

שישיסטית ושמיניסטית עם שיער קצוץ (כמעט) ועם פוני ארוך.

תדברי איתם על החשיבות של ההגעה לגיל-מצוות. ומה זה בכלל גיל- מצוות: שזה הגיל שבו מקבלים על עצמך את כל המצוות (תרי"ג) ועכשיו יש לך אחריות על עצמך, אם את/ה עובר/ת על עבירה חו"ח העונש עליך ולא על ההורים שלך. ואז את יכולה לעשות איזה משחק שמלמד על אחריות, יש כל מיני משחקים (אני סתם מסבירה לך למה אני מתכוונת: נגיד מסירות-בכדור ושלכל אחד יהיה אחריות שהכדור לא ייפול. את לא חייבת לעשות את זה אבל אמרתי את זה כדי שתביני למה אני מכוונת).

בהצלוחה!!

אחד המשחקים המגנבים!! 

בס"ד

שבת שלום ויישר כוח!

גם אני מחפשת התנדבות.. אבל אני בנאדם לא נחמד כאילו, אני לא בקטע של חולים וילדים להצחיק וכאלה.. אבל אני כן רוצה להתנדב..

יש לכם רעיונות?

או דברים על התכונות שלהן...

במקביל לקושי שכולכם מתארים רק תזכרו בבקשה כמה הם נותנים לכם!! ואיך היו נראים החיים שלכם בלעדיהם...

לא הגיוני שהורים זה רק 'בעיה'. 

אנחנו צריכים להודות על הזכות הזאת. לא כל אחד זוכה לשני הורים שיכולים לדבר ולהגיד מה לעשות ולחנך, ולהקשות..

רק אם תוכלו לחשוב על זה...

לא יכול להיות שנכבד הורים רק כי אין לנו ברירה... כן, זה זכות לדבר על היחס שלנו עם ההורים, זה לא הגיוני שהם נראים לנו נטל מיותר,
כי אם ככה מה אנחנו להם!?!. 
ולפני שאתם כותבים דבר כזה תחשבו על 5 דברים שההורים נותנים לכם כל הזמן ומה אנחנו גורמים להם...

מקווה שהובנתי, רק להבהיר- זה הערה כללית!! אני אומרת את זה גם לעצמי! 

בעיקרון, את לא יכולה להחליט בחמישית שהם כבר לא מחליטים עלייך, הם רגילים.

צריך לחנך אותם לזה מגיל צעיר..

(בצחוק נשמה)

מה שכן חשוב הוא לזכור לכבד, אפילו רק על ההחלפות טיטולים כשהיינו תינוקות, ושהם קמו אלינו בלילה,  ובטוח שיש עוד מליון דברים.

לגבי מרחב החלטה הכי טוב לשבת איתם ברוגע ואם זה דבר מאוד חשוב להסביר למה הוא כ"כ חשוב לך, והעיקר מתוך כבוד- זה אחד מ10 הדיברות! באמת אני גם צריכה להשתפר בזה.. תודה על ההזכרה!

1:בת כמה את?

2:את חיה בבית? (אולפנה וכו..)

3:איך היחסים שלכם?

4:איך היו היחסים שלכם בעבר?

ועוד הרבה שאלות... 

אם תפרטי קצת יותר, אולי אוכל לענות...

לכל דבר יש צד נחמד יותר ונחמד פחות אז תסתכלי על החלק הנחמד

ואין לך מה להתלונן, תחשבי מה היה קורה אם לא היו לך ח'ו הורים , האם באמת היית שמחה שאף אחד לא אומר לך מה לעשות או שהיית מרגישה בודדה ואבודה בעולם הגדול הזה?

תחשבי על זה!

כיבוד הורים זה לכבד את ההורים אבל הם לא יכולים להחליט לך מה לעשות בסופו של דבר.

את חייבת להקשיב לדעתם לא לסתור את דבריהם ולכבד. אבל במצוות כיבוד הורים לא מחייבים אותך לעשות כל מה שהם אומרים בחיים הפרטים שלך, בדברים שלא קשורים אליהם.

יכולים? כן. נכון או לא נכון? לדעתי לא נכון.. אבל זכותם!

את לא יכולה לשים להם גבול, איך אומרים" למה מי את?? אמא שלהם???"..
להורים יש סמכות, את יכולה לא להסכים אבל את לא יכולה לשים להם גבול

את יכולה לנסות לחפש פתרון, לדבר איתם, שהם יבינו ואיכשהו שזה יגיע מהם...

אם את אומרת שלילד מותר לשים גבול להורה, את לא יכולה להגיד מה הגבול, זה אומר שכל ילד יחליט לעצמו, לפי דעתו! לא לפי דעתך! ורק תסתכלי על עצמך, אמא, בעוד 20 שנה, וככה הבת שלך רואה את זה. אז את מחליטה שהם לא יחליטו עם מי אצת מתכתבת, והיא תחליט בגיל 10 שאת לא מחליטה מה היא תאכל, לאן היא תלך, מתי היא תחזור, מתי מותר להרים יד וכו'.

אז את יכולה להגיד שבגיל 10 היא לא תבין מה שאת מבינה בגיל 14.

אז זה לא נמר פה. מה שאת תחשבי בגיל 20 לא דומה לדעות שלך עכשיו. חבל לקחת סיכון של התרחקות מההורים היקרים וכו'.

אשמח מאוד לתגובות..... 
תליחה אם התקפתי חזק מידי  

יש גדר למה זה "כבודם".

יש את העניין שהם יודעים מה טוב לבנות שלהם

וכו' וכו'

וזה די גיל מסויים וכו' וכו'

יש את הדברים הנוספים שעושים כי ההורים רוצים בטובתנו וכאלה

אני חושב שההגזמה הזאת לא טובה.

לא רק כי זה לא "חובה".

אני רבתי עם ההורים שלי מלא.

אני ממש לא מתחרט על זה (אולי על דברים ספציפים כן) בסופו של דבר זה הועיל לי ולהורים שלי ולקשר ביננו.

אם הייתי כל הזמן "מכבד" אותם ומקשיב להם היה נשאר לי מלא מרמור בלה עליהם.

היום אנחנו מסתדרים אחלה.

הבנתי שהם רוצים בטובתי.

שים לב על מה בדיוק היא שאלה..

ועל זה הגבתי

ראיתי את רק התגובה הפותחת ושלך..

שהגדר ההלכתי הוא שצריך לשמוע להם בכל דבר שנוגע אליהם, למשל בחינוך (שניראה לי שעם מי להתכתב גם בפנים, לפחות כאן) ובאיזה צד צריך לשים את הבקבוק בתיק בדר"כ לא צריך להקשיב.

בכללי צריך בשביל להחליט הרבה הרבה הרבה בגרות נפשית.

בהצלחה.

זה ממש חשוב...

עוד פרטים ממה שכתבתי למעלה את יכולה לבוא לאישי...

בכיייף וממש תודה

תסתכל בכל כפר ערבי שאתה עובר בו. תגיד לי אם אתה רואה קידומת כזו אצל יהודים, כי אני מעולם לא ראיתי.

עד כמה שידוע לי זה של הרשת הסלולרית הערבית.

לא יודע מה היום אבל כשהייתי בחומש היה לנו מכשיר כזה כי יש להם קליטה יותר טובה שם.

מלא אנשים אמרו לי שהם מכירים את זה מהצבא..