פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 829)

תשקיעי הלימודים

זה צורך. ממש כך

ברגע שהיא תבין שזה חשוב לך כמו אכל, אני לגמרי בטוחה שהיא תסכים

ד"א, על איזה סמינריון מדובר? אשמח לשמוע פרטים (אפשר באישי...)

עולם רוחני לא זז לבד (לא בטוחה שזה הניסוח המדויק אבל בסגנון...)

בדיוק כמו שכדי להצליח במתמטיקה את צריכה ללמוד, גם בשביל העולם הרוחני שלך את צריכה ללמוד תורה.

א- תודה! אתם ממש מתוקים

ב- קשה לי עם הלימודים
אני לא חושבת שהיא ממש מבינה.. מבחינתה 'אם חשוב לך אז תראי שאת ממשמשת את זה ב...' (ולא אפרט בפניכם כי המעידות הרוחניות שלי ביומיום הן רבות) וכאילו, אם לא רואים ממש איך זה גורם לי להשתפר ב.. אז זה לא ממש עובד.

לטענתה אם אשתדל נגיד לעבוד על דברים אצלי ביומיום זה ייתן לי סיפוק רוחני לא פחות. ואני מסכימה! אבל בשביל זה אני צריכה חיזוק בלימוד תורה ...

הייתי אתמול בכותל...בשעה קצת מאוחרת..(עשר+)

רב זה אחד שעבר הסמכה או שלימד אותך רוב תורה 

יש הטוענים ששתי הלכות גם נחשב רב

 

אבל את צודקת במדינה בה הרבה רבנים יוצאים נגד אחרים רק בשביל לגדל את עצמם יותר-זה בעייתי

במדינה בה יש רב אנס רב ראשי שנחקר על גזל ועוד רב שברח שלא יתפסו אותו על אונס

ועוד הרבה מושחתים יש בעיה לקרוא לכל אחד שעבר בחינות רב

מה גם שבוחנים ידע ולא יראת שמיים

והמקום מלא בהעתקות

כמעט כל מחזור מחביאים גמרות וכאלה(בשינוי)בשירותים

אז.....תמצאי רב מובהק ותשאלי אותו מי הרבנים

אך מנהלת ארץ מולדת לשעבר אמרה שמי שיש לו 100 אנשים שהולכים אחריו (בסוף היא שינתה את זה ל50) או שיש לו הסמכה הוא רב.

הנה עצומה בעניין http://www.atzuma.co.il/dovi2#tabs-2

בס"ד

ובכל אופן אני משתדלת לקרוא לכולם "הרב" כי זה לא עולה לי כסף ואני מעדיפה להתרחק מהספק... אם יש מישהו שאני ממש לא מבינה למה הוא רב אז אמצא משהו אחר לקרוא לו...
שר, דוקטור וכדומה...

אבל בכללי אקרא לכל מי שיש קהילות שקוראות לו רב, "הרב".

מה גם שכמדומני כל מי שמלמד תורה צריך להיקרא הרב אז...

!

באזניים בסוף וזה לא נראה לי יהיה ממש כיף.

 

סתם סתם

 

אבל קצת מאמץ ותבואו. גם ביום ירושלים, גם ביום שני וגם במוצש"ק.

 

אשרייכם ישראל צדיקים!!

 

 

שבת שלום!

 

הקב"ה כל כך אוהב אותך ולכן הוא שולח לך ניסיונות כדי שתלמדי את הכוחות שטמונים בך ותפעלי איתם, וחוץ מזה אל תדאגי, הקב"ה שולח ניסיונות רק למי שיכול לעמוד בהם- הוא באמת לא סתם נתן לך את הניסיונות, יש לך את הכוחות לעמוד בהם ואת אפילו לא יודעת כמה את חזקה... שולחת לך חיבוק מרחוק ואם את צריכה עוד משהו את מוזמנת באישי

ברור שאת משתפרת ומקבלת משהו מכל הצלחה בהתמודדות וגם מכל נפילה.

לא כל כך ברור לי מהן הנפילות. אבל כל אחד עובר הרבה.

את מוזמת לפרטי משעמם לי .

סורגים רגיל עד הגודל שרוצים ואז מפסיקים לעשות עיינים.

אבל יש בזה קצת בעייה לענ"ד כי אז ה"של יד" מעל ה"של ראש" ושל ראש יותר קדוש.

לא יודע אם יש בזה ממש איסור.אבל זה לא נראה לי ראוי.

בזמנו זה אחת הסיבות שלא השתמשתי בתפידנית.היום זה כבר מסיבות אחרות.

שמעתי על זה שיעור פעם והנושא הזה הוא מחלוקת-

גם למי שאומר שיש בעיה מזה זה לא נושא חמור במיוחד

ראיתי גם מקור שאומר שיש עניין ששל יד יהיו מעל של ראש

(זה היה לפני המון זמן אז אני לא זוכר איפה, לצערי)

בכל מקרה, מי שחושש לדעה הזו כדאי שישתדל להשכיב את את התפידנית כשהוא מניח אותה וכך לצאת מהבעיה.

התפילין של יד צריכים להיות למעלה כי צריך שקודם תפגע בהם,כי מניחים אותם קודם ואם תפגע בשל יד תצטרך "להעביר על המצוות".

 

התפילין של ראש קודשות יותר ולכן אסור להפוך של ראש לשל יד אבל להפך מותר.

כתבתי שאני לא יודע אם זה ממש איסור,אבל זה נראה לי לא ראוי.

ואכך כדאי בגלל זה להשכיב את התפידנית.

ואסור לגעת קודם ביד כנ"ל. אבל העניין של הנגיעה פחות חשוב ומכ"מ יש לשים בשכיבה

 

אני זוכר בבירור שראיתי מקור שאומר שיש עניין לההפך (אני זוכר בעיקר שהייתי מופתע )

אבל כנראה זו דעת יחיד, עד כמה שיש פסיקה רווחת בנושאים כאלה..

 

(בכל מקרה בבית התפידנית שוכבת.. אבל יותר כי פשוט ככה נח לשים אותה.. זכיתי)

רמב"ם משנה תורה ספר אהבה הלכות תפילין מזוזה וספר תורה פרק ד' הלכה ח':
‏"כשחולץ אדם תפיליו להצניען בכלי-לא יניח של יד מלמטה ושל ראש מלמעלה,מפני שבשעה שהוא רוצה ללבשן יפגע בשלראש תחילה, ונמצא שמניחה ומציא שליד, לפי שאין לובשין שלראש קדם שליד, ואסור לו לאדם להניח מצוה ולעבר ממנה למצוה אחרת,אלא מצוה שתבוא לידו שלאדם בתחילה-בה הוא מתעסק.לפיכך צריך להניח שליד למעלה, כדי שיפגע בה תחילה וילבש כסדר."


זה ידוע.ולכן ברור שאם יש לי תפדנית אני ישים את של יד למעלה.אבל זה עניין אחר.

למה???איזה שאלה 

כי אני מאושר ממה שקורה לי 

אין כישלונות ואם יש הם מועטים לעומת כל מה שיש לי

יש לי אוכל מקום לישון

משפחה אוהבת הרבה חניכים

הצלחה בלימודים

חניכים נחמדים

איך אפשר לא להיות שמח

מה זה כבר כמה טיפות עצבות בים השמחה הזאת

 

בגלל שרוב הזמן אני לא צוחקת\מחייכת 

רוב הדברים לא מצליחים לי 

אני בוכה המון 

רוב הזמן לבד יושבת וחושבת עד כמה רע לי פה

ויש עוד המון סיבות בקיצור לא אני לא בנאדם שמח

אני משתדל לשמוח מכל

דבר ולא לחפש את

הדברים הרעים.

 

 

הכי שמח זה להיות קוטר...

לא יודעת, אני מרגישה שמחה אבל לא הייתי מגדירה את עצמי כאדם שמח, אחרים מגדירים אותי ככה..

משתדלת שהשמחה תהיה גם בפנים וגם בחוץ.
לא רק בחוץ או רק בפנים.


מצלחה? בערך. תלוי. ב"ה

כי אני  נהנית מיכל דבר שאני עושה

וטוב לי עם עצמי ועם הסביביה

ואני מרוצה מהחיים שלי

ב"ה!!

כי אני פשוט תמיד ככה!

בדרכ כלל כן וגם אם לא אני די לא מראה....

יותר בכיתה.....

אני הבחור הכי שמח בישיבה

זה שמצליח להוציא מכולם חיוכים מכאן(יד בנימין) ועד מטולה

אבל לפעמים אני פשוט יושב עם עצמי ומרגיש שבור מבפנים בצורה לא נורמלית

אז לא יודע איפה אני...

אני משטדל לפתח ראייה חיובית על המציאות ובגלל זה אני תמיד שמח

בכל מה שקורה כמעט...

בס"ד

עד לא מזמן הייתי עונה כן..
אבל עכשיו טוענים שאני הרבה בדאונים רציניים אז כנראה שאני לא אדם שמח..

למה?
כי יש לי הרבה פריקות.

בדרך כלל אין לי סיבות לשמוח וגם כשיש אז אני שמחה קצת וחוזרת לדאון, כנראה בגלל שיש לי לחצים.
נ.ב. גם כשאני רגועה אני לא חושבת שאני שמחה, אני פשוט במצב של אדישות בדרך כלל.

לאחרונה אני קצת חסרת אנרגיות, וזה מצער.

אמן שאני כבר אחזור לעצמי.

כל האלה שאמרו לא. ורובם אמרו כי הם הרבה בדאון וכו'.. אני באמת רוצה להבין משו!! רוב הילדים פה הם בגילאי 13-20. עכשיו אין לי שום זלזול בגיל הזה. גם אני נמצא בו ואפילו בשיאו.. אבל איך זה יכול להיות שאתם  כ"כ עצובים? מה עובר עליכם כ"כ קשה? נכשלתם במבחן? בטסט? נפרדתם מחבר/ה שלכם? החניכים שלכם בסניף לא מתקדמים? ויש עוד מיליון סיבות. ואני באמת לא מזלזל באף אחת מהם. אבל חבר'ה פרופורציות!! זה דברים באמת קטנים. מבחנים?!? מעניין ת'סבתא!! (אפילו אותה כבר לא..) וכן כל השאר!! זה באמת מתגמד מול השאר.. קמתם בבוקר בריאים ושלמים? כל השאר זה בונס! אתם זוכים לבונס וגם מתבכינים! פעם חשבתם מה מרגיש ילד בגילכם שחולה.. ולא שכואב לו הראש,(שזה ממש מעצבן!!!) אלא באמת חולה!! שנלחם על חייו. שמתפלל להרגיש דיכאון כי הוא נכשל במבחן! הוא בכלל חולם על לעשות מבחן, על ללכת לבית ספר כמו כולנו.. אז אני לא אומר. ברור שכל אחד במקמו יש לו רגעים כייפים. ורגעים שקצת פחות.. אבל לקחת את זה למקום של שמחת החיים שלכם.. הגזמתם!! תסתכלו סביב. תראו מה הקב"ה העניק לנו.. מתנה אדירה!!

 

שבעז"ה כולם יקחו פררופורציות! ויחזרו לשמחת החיים הישנה והטובה!

ולאף אחד אין זכות לזלזל בכאב של השני, וזה לא משנה ממה זה נובע.

למה?! כי אני אוהבת לצחוק ולזרום.

ואני שונאת לראות אנשים מדוכאים או עצובים-סתאם כי זה עושה לי רע....

מלהיכשל במבחן, או לא לעבור טסט למשל. אז אל תשפטתו אחרים עד שאתם לא במקומם.

זה שאתה לא עצוב לא הופך אותך אוטומטית לשמח. יש המון מצבי ביניים, ולפעמים אנחנו סתם זורמים עם החיים איכשהו.
אני לא אומרת שלא צריך לעשות את המאמץ ו"להשמח" ולהתמלא בחיוכים ואנרגיות, רק שזה לא שאם אין לנו דברים קשים בחיים אז אנחנו שמחים.

במשך הרבה מאוד זמן היה לי כל יום מצברוח ז-ב-ל. למה? לא יודעת. וזה מה ששאלתי את עצמי. ולא הגעתי לתשובה. ועכשיו, פתאום! חזרתי לעצמי לגמרי.. ולא קרה שום דבר. 

מסקנה: אין לי מושג. כנראה שאני בנאדם מוזר.

האם מה שגרם לכם להגדיר את עצמכם כלא שמחים הוא גורם מרכזי משפיע? מכלול של דברים?

והאם הוא באמת משמעותי ביחס לשאר הטובות שיש לנו וקיבלנו??

חלק א'- ב"ה אני מרגישה שהשתפרתי מאוד מאוד בזה!! מי שמכיר אותי בחוץ לא יאמין לי שמאחורי החיוך מסתתרים חיים רצופים בעצבות... אבל כבר שנתיים מאז שהחלטתי לתפוס את עצמי בידיים ב"ה עבודה קשה ומשתלמת!!

ולasaf300- יודע, הלוואי ואלו היו הסיבות הנורמטיביות!! נכון, צריך פרופורציות... אבל שמחה זו לא מידה קלה כ"כ להשגה. זה ה-גיל הכי קשה! של בנייה עצמית, של בירורים מעמיקים. של המון אכזבות ואי-ביטחון. זה תהליך רצוף כאבים, נסיונות ואמונה. הדברים החיצוניים שתיארת הם לא הגורמים לעצבות, אלא עשויים להוסיף שמן למדורה שמתרחשת בפנים. זו אכן התמודדות על החיים!!! חיים אישיותיים שאם לא ייבנו כעת בצורה נכונה יהיה לכך השלכות על כל המשך החיים. ואחריהם.

ולכל השאר שמשתייכים לחלק ב של השרשור- קל מאוד להיכנס לעצבות. מכירה את זה.. אבל לא סתם נאמר שזו מידה ללא שורש אלוקי. קשה מאוד להאמין כשעצובים! זה מוחק את כל הסיבתיות לחיים ואת כל מה שמחזיק אותנו, גם את הקב"ה! (שוב, עצבות ולא שברון לב) לכן אסור לשכוח שאנחנו בוטחים בו בכל מצב! השמחה מבטאת את הענווה, את העניין שמקבלים ממנו גם את החיצים הנשלחים באהבה ושמחים בו בכל מצב. " ישמח לב מבקשי ה' "

ברור שלפעמים אני עצבנית, עצובה, בוכה.

אבל בדרך כלל אני משתדלת להיות אופטימית, לראות חיובי וזה... 

ב"ה!!

שונאת להיות בדיכי...

הלוואי שאני אהיה שמחה כל הזמן ובאמת רואה את הכל לטובה ושהכל טוב !!אבל לפעמים זה קשה לראות את זה שהכל טוב..

וואלה אני בן 16 ולומד בישיבה בדרום -ומרגיש סבבה עם עצמי...לאחרונה עליתי על מה זה אומר שאני יהודי וש"ה הוא האלוקים".ואחרי שאתה חושב על זה אתה מבין כמה העולם הזה טוב ושיש שליחות לכל אחד וזה כולל כל אחד!!! וגם שזה קשה זה נותן משמעות לחיים שלנו. ומי שיש לו משמעות לחיים הוא בן אדם ששמח באמת!.

לא כל אדם מושלם- לא כל אדם תמיד שמח

יש רגעים ויש רגעים.

יש רגעים שאתה בהיי ויש רגעים שאתה בדאון

בדרך כלל זה היי 

וברור שגם בדאון מנסים לחפש את הדבר השמח, וברור שזה גם קשה.

אבל כן, אני חושבת שלרוב אני די שמחה

היה נפלא

פירגנו השנה בשאלונים..

מקווה שיפרגנו גם במועד ב' כי לא ניגשתי גם ל806 (היה נראה לי יותר מדי) ובא לי לשפר אחד מהם במועד ב'.

 

גמרתי אחרי חצי שעה!!!!!

בגרות בקטנה...

חוצמיזה שהיום יותר חשוב לכתוב שלא נהנים מכספי נוצרים כי זה הרבה יותר על סדר היום של ראש הממשלה

[והדעה הכתובה- עיתונות]

אני מעדיפה לעמוד על העקרונות שלי מאשר לקבל מאה בבגרות, והכי הרבה אני יעשה מועד ב'.

על כזה דבר לא מתפשרים!!

ב"ה כתבתי

אם כתבת טיוטה לא נראה לי שיש להם עילה כלשהי

יבוס=ציור של אבוס ולמעלה תכתבי א=י [תלוי בגיל של מי שאת מעבירה לו את הפעילות]

ועוד שמות של ירושלים(יש 70והיום אומרים גם יותר .. באיזשהו מקום ראיתי +100 לא יודעת אם יש לזה בסיס ...)

אם זו קבוצה שמכירים בהנ אחד את השני ויש בדיחות פנימות אז אפשר גם להשתמש בהן..

למשל אריאל=את הסמל של תנועת הנוער[כמובן רק אם אקטואלי]

 

שמות ירושלים

אבן מעמסה,

 אפרתה, 

אריאל, 

ארמון, 

אשת נעורים,

 בית תפלה,

 במות,

בעולה,

 בשן, 

בתולה, 

גבעת הלבונה,

 גולה,

 גיא חזון

, גילה,

 גלעד,

 גןאלהים,

 דלתות העמים,

 דרום,

 דרושה,

 הר גבוה

, הר המור,

 הר מועד,

הר הקודש, 

הר מרום ישראל,

 חדרך,

 חפצי בה,

 טבור הארץ

, יבוס,

ידידות, 

ה' יראה,

 ה' שמה, 

ים,

יער הנגב,

 יפה נוף,

 ירושלם,

 ירכתי צפון,

 כלה, 

כלילת יופי,

 כסא ה'

, כרמל,

לבנון, 

מגדל עדר,

 מוראה,

 מוריה, 

מנוחה, 

מצודה, 

מקדשים, 

מרום,

 משושכל

 הארץ, 

נחלה,

 סורה,

 עדן, 

עיר דוד,

 עיר היונה

, עיר הצדק

, עיר ה'

, עירלא נעזבה,

 עיר שחוברה לה יחדו

, עקרה, 

ציון,

 קרית מלך רב, 

רבתיבגויים

, רבתי עם,

 רחל,

 רמה, 

שגל, 

שדה יער, 

שלם, 

שרתי במדינות,

 שםחדש אשר פי ה' יקבנו.

 

נוהגים לומר שלירושלים 70 שמות[העתקתי את זה מהקישור הזה

http://c3.ort.org.il/Apps/WW/page.aspx?ws=388a6665-68ae-4113-9cbd-78c603d1dd97&page=3e6b6347-ad92-4d65-9724-c5fbb60f9d08&fol=5cd85344-5e0d-4fa7-9b18-7334aab0b9ad&box=1a683bea-a04e-40fb-ba7b-dc8f1fc37a94&_pstate=item&_item=082d0572-f072-4003-a275-973a117a2f6f

 

מהאתר שורשי ישראל.

 

 

 

ב"הצלחה

ועשיתי גם את הסמל של אריאל כי זה לבנות באריאל... 

בכיף .. שתהיה פעילות פוריה ושהבנות יהנו ...

את גם יכולה לעשות תמונות של מקומות בירושלים ושיזהו אותם(עשיתי את זה לבת מצווה -יצא מהממם!! ככה[גשר המיתרים...מוזיאון ישראל...גן החיות התנכ"י ניראלי...])

 

 

תדברי אולי עם ההנהלה של הקניון. או שתשאלי את אחד/ת המוכרים בחנויות ו תבדקי עם מי אפשר לדבר.
בהצלחה!

התרמתי שם ורק בסוף פגשנו פקח\מנהל משו כזה שאמר שאסור

נוצרים מיסיונרים. ואין להם שום מטרה לקרב את היהודים לישו.

ואין שום בעיה לקחת מהם כספים!

אז לפני שאתם מפיצים עצומות...

הם מעבירים תכנים נוצריים ומיסיונרים? לא בנתיים הם משקעים כסף בנו במקום בהמרת אנשים אז אני לא רואה בזה כל רע!!

20140521003753.pdf

הרב שלי שהוא רב מוכר מאד. עבד עם הקרן לידידות בכל מיני פרויקטים שריכז. הוא מכיר אותם ואמר שאין להם שום כוונות של מסיון ושאין שום בעיה לקחת מהם כסף. ואין לחתום על העצומות נגד השימוש בכסף הזה!!!!

הקרן מאמינה שהגאולה תבוא על ידי עם ישראל ואז הם יתנצרו.

אז הם עוזרים למדינה בהמון תחומים (ויוצרים תלות שלנו עליהם!!)

ואח"כ לא נוכל לברוח מהם..

פעם המילה "נצרות" או "מסיון" היה מבריח אותנו, אז מה הם עושים?

הם יוצרים "ידידות" בין יהודים לנוצרים כדי שא נזדעדע מזה שהם מתקרבים אלינו ושהם מנסים ליצור קשר,

ואז אח"כ הם מגיעים למשפחות מצוקה, ומוסדות שצריכים עזרה ומנצרים אותם!

יש קהילה שלימה בעיר אריאל שנפלה בפח הזה ולצערנו מתנצרת!!!!!

 

כל גדולי ישראל יוצאים נגד זה!

זה עבודה זרה לכל דבר- מצוה של יהרג ואל יעבור,

אז איך את/ה מתירות דבר כזה???? על סמך מה?

תקראו את מה שכתב הרב מאיר שליו על הנושא-

20140521123311.pdf

 

זו גם הלכה מפורשת בגמרא שנפסקה ברמב"ם ובשולחן ערוך, וכן פסקו גאוני הדור,

שאסור לקבל כסף מאותה הקרן לידידות והנה הרבנים-:

הרבנות הראשית לישראל, בד"צ העדה החרדית, בית דין חב"ד, הגר"א שפירא, הגר"מ אליהו, הגרי"ש אלישיב,

הגר"ע יוסף, הגרי"ט וייס, הגר"א וייס, הגר"ש אוירבך, הגר"נ קרליץ , הרב דרוקמן,

הרב אבינר, הרב צפניה דרורי, הרב טאו, ויש עוד!

 

הנה מכתב של הרב אבינר בנושא-

20140521123518.docx

 

ומי שאמר/ה שהרב של/ו מתיר- אשמח (לא בהתרסה בכלל!!)

לשמוע באישי מי הרב כדי לשמוע ממנו ישירות איך יש היתר..באמת אשמח!

 

וכל מי שיש לה שאלה בענין מוזמן לפנות אלי באישי!

 

אנונימית בחיפוש קצר בויקיפדיה את יכולה לראות מה בדיוק גדולי הרבנים (הרב מרדכי אליהו, עובדיה יוסף) חשבו על העניין.. אני לא יודעת מי הרב שלך וחס וחלילה לא רוצה לזלזל, אבל יש כאן בעיה אמיתית. וצריך להשתדל שכספים זה לא מה שיסנוור אותנו..

בשיתוף תנועות הנוער הגדולות הוקם דף בפייסבוק שמנסה להגביר את המודעות לעניין.. מי שרוצה זה הדף וגם כתוב שם את כל הפרטים..

 

https://www.facebook.com/pages/%D7%A7%D7%99%D7%A5-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/628649920559093?fref=ts

נצרות זו עבודה זרה של ממש.

הקרן לידידות היא גם מסיונרית ככה שזה בעיה כפולה, אבל גם אם לא-אסור!!

נוצרים זה עבודה זרה.

היה לנו טיול שלם על זה והמדריך טען שלא תוכל למצוא הגדרה ברורה של מדבר

זאת אומרת יכולה להיות הגרה בוטנית (מקום שיורד פה פחות מכמות מסוימת של מים - לא זוכר כמה אבל אני יכול לבדוק)

ויכלה להיות הגדרה גיאולוגית או הגדרה של מזג האוויר (בד"כ מז"א קיצוני) אבל אין ממש משהו שכולל את כל זה..

 

(יש לי בבית עבודה שעשיתי על מדבר.. אז מתי שהוא שבוע הבא אני יוכל לתת לך את זה יותר ברור)

ע"מ להתקיים צריך אוכל ומים, מים ניתן לאגור בדרכים מיוחדות גם במדבר.

אבל אוכל - ניתן לגדל דגן (מוצר המזון הבסיסי) רק מעל כמות משקעים של 200 מ"מ ע"פ מחקרים רבים שנעשו בנושא.

 

בוטנית - מקום בו שבו כמות ההתאדות השנתית, קטנה מכמות המקשעים השנתית

התישבותית - מקום ללא ישובים כמעט.

תנכי"ת - מקום המרעה הסמוך לישוב.

 

מקורות: נכנתבו המון מאמרים בנושא, אבל יש מאמר מצוין של מייק לבנה "הסתגלות צמחים לתנאי מדבר"

יש ספר מצוין של מנחם מרקוס כרכים דרום מדבר יהודה וצפון מדבר יהודה.

יש גם את מדריך ישראל, שהמבואות שלו גם בסדר.

מאמרים של דק' יואל בן נון, ופר'אליצור שנכתבו על ההגדה התנכי"ת.

אם אתה צריך יותר מזה, מוזמן לפנות באישי...