פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 873)

אני אומרת את זה כל הזמן. לצערי יש אנשים שמסכימים עם זה ויש אנשים שמתעלמים מזה לחלוטין

זה באמת כואב לראות את השרשורים לפעמים..

אבל גם אחריות אישית של כל אחד היא שהוא לא ירים להנחתה כואבת. (אפרופו אנשים שרושמים דעות שנועדו להדליק...)

 

ולשם ההבהרה- אני לא מסירה אחריות מהמגיב!

מאד.

 

צריך לזכור, דיון שנפתח אמור להיות דיון, לא ויכוח ולא מלחמה.

 

דיון זה דברים שנאמרים ברוח טובה. אתה יכול להתנגד לדעה של מישהו, אבל בלי להכפיש ולקלל ולסגף ולאיודעת מה אפאחד!

זה רק עושה רע.

 

תאמינו לי, דיונים זה הרבה יותר נחמד מויכוחים.

 

רק תשימו לב שלא תמיד יש עניין (לדעתי) לפתוח דיון.

 

למשל אני לא אבוא לאר"מ ואפתח דיון שם נגד התנהלות מסוימת של נוער הגבעות. כי הם לא מוכנים לשמוע.

פה לעומת זאת אפשר לפתוח כי זה לא פורום שהוא של נוער הגבעות אלא יותר של כולם. (גם פתחתי פעם) הם יכולים להגיב אבל הם צריכים וחייבים לעשות את זה בצורה נעימה. (גם באר"מ הם חייבים אבל שמה אני כבר לא מצפה מהם כלום...)

 

 

וככה גם פה, יש נושאים שאין עניין לפתוח, לא עולה לי כרגע דוגמא, אבל אם אפאחד ממילא לא יהיה מוכן להקשיב וזה נושא שהוא גם ככה מדורה אז אין עניין. לדעתי לפחות...

 

 

אבל את צודקת במאת האחוזים!

שמתנדב להעביר ילדים את הכביש ברחוב של האול' שלי.. ועוד אחד שמטאטא קבוע את האזור של התחנה שלי... בוקר טוב מהם זה אחד הדברים הכי משמחים בעולם (:

הסתובבתי כל היום עם פרצוף חמוץ ומעוצבן.. ואז ראיתי את אחת החברות שלי היא אמרה שלום ועניתי בחזרה שלום עם חיוך קטן. היא חיבקה אותי, אמרה שהיא מתה על החיוך שלי והמשיכה ללכת... זה שינה לי בשניות את המצב רוח

ותאמינו או לא

מה שגרם לי להרגיש טוב זה המקרים הכי קטנים של ההרגשת השגחה

שהרגשתי שה' מכוון לי את הכל לטובה

זה נתן לי תחושת תקווה שעשתה לי את היום

ואז פתאום דברים החלו להסתדר- זה בהחלט עשה לי את היום.

?

ניראה לי כל אחד עובר את זה או יעבור.. מי יותר ומי פחות.. אל דאגה.. זה שאת חושבת על זה לא אומר שסופך קרב.. תאמיני לי נשמה.. יעבור! מניסיון..

מה יהיה עם הציונים של הבגרות? כאלו מחשבות באות כשהאדם משועמם.. תקני אותי אם אני טועה..

אחר כך תתחילי להאמין שזה בא בקרוב..ואז תכנסי תמצך לדיכאון נוראי....

בהצלחה!!!

אבל אולי כדי למצוא משו יצרני להתעסק בו

לפעמים צריך להציף את עצמך בעיסוקים כדי לא להשאיר מקום למחשבות

אל תשכח שאנחנו אמורים לעשות לפחות פעם ביום חשבון נפש...
חלק מתהליך של חשבון נפש זה לשאול את עצמנו "אם הייתי יודע שמחר אני מת, הייתי מתנהג היום כמו שהתנהגתי?"

קח אותם לכיוון הזה..

אבל רק כשאני מתחילה לחשוב את זה אני ישר הולכת לעשות משהו אחר כדי להעיף את המחשבה הזאת מהראש!! 

ובכללי אני מפחדת מהמוות..

את יכולה לעשות כמוני אם זה עוזר לך .. (לי זה מאוד עוזר! ) 

בהצלחה.. ואם יש עוד שאלות, בכיף תבואי לאישי  

מי יבכה מי לא מה יאמרו עליי וכאלה... לא שאני ח"ו יתאבד אבל המחשבות עולות מדי פעם...בעז"ה זו תקופה שתעבור!

איך יראו החיים עכשיו אם אני אלך מפה... איך זה ירגיש אם איעלם לתמיד.
זה עולה בי ממש לא מעט!

אפשר לצאת מיזה!! זה קשה אבל אפשרי..

שולחת הרבה כח!!!מוזמנת לאישי תמיד.

השאלה חשובה האם אלו רק מחשבות או שיש להן השלכה על החיים.

כמה זמן במשך היום טרודים בזה?

האם זה משבש את החיים?

האם המחשבות על המוות,קשורות לחרדות?

האם  יש הפרעה לחיי יום יום, עייפות חוסר מצב רוח ,חוסר חשק לעשות דברים, נדודי שינה.

הסמנים שכתבתי הם סמנים של דיכאון קליני.

דיכאון קליני היא מחלה קשה,וצריך לטפל בה מהר.

אם את במצב הזה או שהמחשבות גורמות לך לחרדה ,גשי בדחיפות לרופא משפחה.

 

 

גם אני הרבה פעמים חשבתי על המוות . אבל אז החלטתי שאם אני אמות אני אהיה ליד הקב"ה ומה יותר טוב מזה???

אבל אם ממש קשה אם זה לכי תדברי אם משהוא (חברה,מורה מדריכה)

זה אפילו כתוב בכל ספר פסיכולוגיה

אם מעניין אותך הסבר:

בהתחלה היית ילדה, חלק בלתי נפרד מאבא - אמא.

היום את מתחילה להיות אישיות עצמאית.

יחד עם גילוי העצמאות החדש שלך, את פתאום מבינה (בתת מודע) שלא תמיד יהיו איתך אבא ואמא להגן עלייך.

לא תמיד הם שם בשבילך, לא תמיד את שם בשבילם.

 

התגובה הנורמלית לתובנה הזו אלו הרהורים על מוות / מחלות קשות.

 

אל תדאגי. עובר!!! (מנסיון )

\

 

עד מאה ועשרים, הרבה בריאות ואושר!!!

השאלה היא על מה את חושבת כשאת אומר "מוות".

האם היה מאורע שהתחיל את זה- מישהו נפטר, או מת?

על איך זה בכלל? ניסיון הבנת התהליך? התמודדות עם הפחד? סתם מחשבות תהומיות בנושא?

אם כן- אין לך מה לדאוג. המוות הוא חלק מהחיים וכדאי להתמודד עם זה- זה בסדר, טבעי וקורה לכולם.

 

אם מצד שני את חושבת על המוות שלך (אם בחרדות רבות או לחילופין בחירה במוות כהתאבדות) מאוד מאוד חשוב שתדברי עם מישהו שמכיל אותך ומקבל אותך. מישהו שאת סומכת עליו ומכיר אותך ויוכל להפנות אותך למקום או לייעץ לך בצורה הטובה ביותר.  מהניסיון שלי הפתרון הכי טוב הוא מישהו שאפשר להיות  עצמך איתו ולקבל חיבוק ממשיהו שמאוד אוהב אותך (שאת ממש מרגישה את זה!) גורם למחשבות האלה להירגע קצת בראש ונותן לך מקום לנשום. האמת- זה מדהים מה חיבוק אמיתי יכול לעשות.

 

אי אפשר לענות על מה היה קורה לו לא היית פה מלכתחילה, אבל אם היית מתה, זו לא העלמות, נכון? יש לך נוכחות בעולם והייתה לזה השפעה איך שלא תסתכלי על זה. זה טבעי , אבל כמו שהחיים והמחשבות על החיים הם מסע שאינך עוברת לבד גם עם המחשבות וההבנה שאיננו חיים לנצח ואיך העולם משתנה בלעדינו לא צריך להתמודד לבד.

 

 

 

אפשרי?

 

הילדים ברמה יחסית נמוכה.. יותר בסגנון של "שם נוסף לט"ו בשבט"...תודה!

אפשר לעשות החורף בכללי - "העץ משיר את כל העלים - העץ -" (בשלכת) "משקה את כל הארץ" (גשם) "מכה ממכות מצרים שקשורהלחורף?" (ברד) וכו...

 

נ.ב. זה בינגו... גם שאלות קשות זה אחלה, בכל מקרהילדים צועקים את כל מה שכתוב להם בלוח....

אם למישו יש שאלות להוסיף לי לרשימה אני אשמח! המוח שלי כבר מיובש..

1. שם נרדף לט"ו בשבט? ראש השנה לאילנות
2. מה נוהגים לאכול בט"ו בשבט? פירות יבשים
3. מי הפרי משבעת המינים שחסר ברשימה (חיטה,שעורה,גפן,רימון,זית,תמר)? תאנה
4. מה הפרי שמכינים ממנו יין? ענבים
5. פרי עם המון המון גרעינים? רימון
6. עץ שפורח בט"ו בשבט? שקדיה
7. ביטוי לעלים שנושרים בחורף? שלכת
8. עץ שלוקח לו הרבה שנים לגדול ולהביא פירות? חרוב
9. אם נייבש ענבים, איזה מאכל נקבל? צימוקים

לשואה וכאלה אז אני...מוזמנת לבקש עזרה בשמחה!

מוזמנת

אשמח לעזור

שלא יהיה לי עין הרע..

http://rotter.name/keshet/kafe/14585.php

עדיף שמישו אחר יסביר לך......כי אני לא מסבירה טוב.......

את תלמידי עם הזמן

אבל אם יש לך שאלה אני פה

ההמשך יהיה בנסיונות 

 

לא נסתכן בחסימה-מה עוד שכבר הזהירו אותי פה שאני מגזימה

יחסמו

אני כל כך משתדלת להיות ילדה טובה

 

 

 

 

הפורום

לנצל"ש ישרשורים חפים מפשע?

 

או לפתוח שירשור אני חדש?

 

 

תחכי קצת

 

קודם המנהל יסביר לה בעדינות שעליה לפנות למכתב הפתיחה והוראות

יגיד לה ברוכה הבאה

ואז זה ינעל ככה לפחות כתוב בפתק שבמגירה

אני גם רוצה להיות בת 18.

להגיד לך שאני מקנאה בך?

 

 

הוא נשאר יותר צעיר עוד חודש

 

 

 

ואת תשארי בת 18 עוד חודש...

זה גיל זקןן!

מאחורי השרשור הזה עומד מסר מובהק: 

 

יש לכם שבוע בלבד לחשוב על מתנה!

 

אל תבזבזו זמן ותתחילו לפעול במלוא המרץ.

 

 

בהצלחה חמודים!

תחשוב על רעיון אחר...יותר יצירתי....כרטיס לאומן נגיד.. 

 

סתם, גם לא.

 

לוידעת. אני סומכת עליכם!

 

בס"ד

 

התקציב שלי ממש נמוך.. תסתפקי בנשיקה..

 

חח.. ססתםם.. מה שבא לך אני יקנה לך י'נשמה טהווררההה!!  מזל  טוב..

נו באמת, חבר'ה- איפה היצירתיות שלכםם??? 

 

וחכו עם המזל-טוב, יש עוד זמן. תנו לגדול בשקט!

מזל טוב !!

אשריי.

הזמן הזה לא זז!!! נוו אני רוצה להיות בת 18

לי עוד שניייים!!! 

חייכתי בזכותך

שאנשים הפכו לסלנג, לא רצוי להשתמש במילה הזאת שמשמעותה היא שמרוב אהבתי לאדם מסויים, אהיה מוכן ללכת כפרה עליו...

יש עניין שאומרים כפרת עוונות.

נגיד נופלת צלחת אז  אומרים כפרת עוונות. שבמקום שאני אפול,הצלחת נפלה.. [לדוגמא..]
יש סלנג שאומרים בו כפרעע,שזה כמו "חיים שלי"..

נהרס משהו, אבד כסף וכו'- אומרים "כפרת עוונות". שההפסד הזה יהיה כפרה בעולם הזה לעוונות שלי. [שלא נגיע למצב של רשע וטוב לו, ואז כל התשלום על עוונות נשלם בעולם הבא..]

 

וה"סלנג" הזה שמשתמשים בו כ"כ הרבה כאילו כלום, העצם אותו דבר.

"כפרה עליך", אני מוכנה ל"ע ללכת ככפרה במקומך.

 

 

"שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו" וזה לא רק לגבי לשון הרע.

 

 

 

"זה רק סלנג, כולם אומרים, לא מתכוונים" הכל טוב ויפה. אבל אלו רק תרוצים..

למילים יש כח! צריך להיזהר בהן..

בס"ד

 

אולי אני טועה, לא יודעת..

 

בעיקרון המילה "כפרה" זה מילת חיבה. וזה...

 

"כפערה" אני יכולה לשער. שסתם הוסיפו את ה- "ע" זה כמו שרושמים "כעע" "אוקעע" "חעע" "שלעע"  וכו'..

 

 

"כפרה עליך"="אני מוכן ללכת ככפרה עליך" ל"ע.

 

 

מורה שלי עונה בבהלה "חס וחלילה!"

ומהערבים כבר לא מזדעזעים. לא מפתיע. הם אכזריים ונוראיים.