אני מאמינה שלכולם יש את האמת הגדולה, הכללית שעל פיה אנחנו חייבים לפעול ולנתב את דרכינו בכל מישור בחיים הללו-אמת התורה.
בתוך האמת הזו, אני מאמינה שקיימת גם אמת אישית.
בדרך כלל אם אני אשתמש במושג הזה אנשים לא יקבלו את דברי כי הם יפרשו את המושג הזה בצורה שונה בה אני רואה אותו.
ראשית, אמת פנימית לא סותרת את אמת התורה, היא נכללת בה ולהפך, מחזקת אותה, לטעמי, גם מקיימת אותה.
אז מה היא אמת אישית? Iבעל אצבעות קפואות------בעל מוח בתהליכי קפיאה---מתקשה לנסחI
אני חושבת שלכל אחד יש את הדרך האישית שלו לבטא את עצמו ולהוציא את הכוחות שהוא קיבל לפועל. לכל אחד, יש את התכונה החזקה יותר שלו, את הניצוץ הקטן האישי שלו שמוביל אותו בחייו. זה יכול להתבטא ע"י מידה-חסד, אמת, שמחה. או על פי יכולת מיוחדת, תכונה חוזק. (ברור שבמקביל תמיד צריך לפתח את כל שאר המידות/תכונות ולשאוף להצלחה והתקדמות בכל נושא ותחום אבל תמיד נק' החוזק הזאת היא שתוביל אותי להתחזק בשאר המקומות)
חלק מהעבודה שלנו בעולם הזה היא למצוא את הנק' הזו, לפתח אותה ולהתפחת איתה תוך כדי הישענות ("הישענות"=לא הגדרה טובה-...
) והתקדמות על פי דרך התורה.
האמת הפנימית לא צריכה לבטל את התורה, היא הולכת איתה יד ביד, יותר נכון-היא (האישית) מכורבלת בתוכה..
על כן. לפי דעתי, כל אחד צריך למצוא את הדבר הכי גדול (שכמובן נכנס תחת הגדרות התורה) שמוביל אותו בחיים ומתוכו להצליח להתעלות בדרך התורה ולממש את עצמו.
Iמתעצל להמשיך ולהסביר את עצמו כמו שצריךI
לדעתי, כל העניין של היעוד אישי נכנס גם מתחת לכותרת של זה .