פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 886)

'איפה אתה שנה הבאה'???

אתם יודעים מה היה יכול להיות מגניב?

אם הייתי ממלא טופס כזה וכל מי שהיה מסתכל עלי היה רואה את כל המידע בחלון קופץ או משהו..במקום לחפור לי בשכל!

תראה אחי ,

לכולם יש בעיות כאלה ואחרת .

החבר שלך צריך אותך כמו שאתה צריך אותו ,

תדברו בנכם תוצאו את הכול תספר לו הוא יספר לך שאל אותו הוא ישאל אותך ...

דווקא זה מעודד לשמוע שרק לך את כל הבעיות

זה יעזור לך ועיזור לו !

הייתי ממליץ בחום

לפעמים חבר שלך במצב ממש רע, הוא חייב אותך עכשיו. אם תפתח עכשיו את הבעיה שלך זה יסיט אותו מהנושא שלו ולא יעזור לו בכלל.

ולפעמים זה גם ממש דחוף... וזה גם יכול להיות לא כ"כ קשור אליו לדבר איתו על זה.

זה דווקא מחזק שאין רק לך צרות, ומישו מספר לך על הצרות שלו

תכלס, ישמצב שהעזרה לחבר תעזור גם לך. אתה תקלוט דברים מלהסביר למישו אחר, וכו'. 

אבל - 

שזה לא יהיה כמובן לא מנקודה של " אני מתעסק בו, ולא בי. ואני לא חשוב כרגע" אתה חשוב. ואם לא, זה יכול להתפוצץ לך בסוף. כמו שכתבת, שאז בסוף יהיה גרוע יותר. 

למרות שאני חושבת שדווקא העזרה לאחר, עלולה לעשות לך הרגשה טובה. וסוגשל, יציאה קצת מהעומס שלך. 

לשכוח מהם קצת. 

למרות שאם זה יעמיס עליך עוד יותר כאב, הייתי מוותרת. תסביר לו שאין באפשרותך. 

לגיטימי. גם לך מותר להיות במצב לא משו.. 

אתה לא חייב להיות תמיד בשביל כל העולם. זה כבר הקרבה עצמית. לא נתינה. 

ואני דוגלת בנתינה, לא בהקרבה. נתינה צריכה לספק אותך. זה לא אומר שהיא לא תהיה קשה, ושלא יהיה בה מימד כולשהו של הקרבה. אבל נתינה אמורה להדליק אותי, לא לכבות. 

כמו נר שמעביר הלאה, לא בדרך של לגמור את עצמך. אתה עלול גם להכבא. 

אז סורי על הבלאגן. לסיכום - נסה לחשוב אם זה יעשה לך טוב בסוף, או שזה יגמור אותך. ואל תפחד להגיד לא. 

ואם צריך, אני באישי. אני מוכנה להקשיב. 

עשיתי את הטעות הזאת בעבר וזה עלה לי ביוקר...

(ועיין בדברי ר' עקיבא לענין "קיטון של מים" וד"א)

התכוונתי לעורר דיון, אבל זה יצא בתור שאלה... 

אני אישית חושב שגם בשעות הכי קשות שלך אתה צריך לפנות את עצמך בשביל החבר אם הוא צריך אותך באותו רגע.

מסכים איתך

כי אם חברה שלי, אבל באמת, חברה שלי מכל הלב, אני אניח את עצמי בצד ואקשיב לה.

גם אם זה בא על חשבוני.

כנל לגבי בני זוג.

זה פשוט ככה.

הקרבה עצמית בלי גבולות מעידב על קרבה אמיתית.

כמובן שאם הוא לא חבר שלך באופן המלא ביותר של המילה אז זה לא תקף.

בכל אופן, זו דעתי

בלי קשר לאגואיזם - אני לא מסוגלת לעזור נפשית לאדם אחר כשאני במצב נפשי מורכב.

אבל זה תלוי סיטואציה

וגם בעיקרון - אדם צריך לדאוג לעצמו. 'אם אין אני לי מי לי'

קשה לי לענות ביושר כי אני יודעת שלא הייתי חושבת על מה נכון לי אלא על מה טוב לעשות

ולכן די ברור לי שאני הייתי הולך לעזור לחברה שלי

למרות שאני בכלל לא בטוחה שזה הדבר הנכון לעשות

זאת נטיה טבעית שקשה לי להאמין שתשתנה

התחרטתי... יכולים לראות ולא באלי..

איזה שפיץ הולך ליות!

איך שני הדברים האלה יכולים לשרוד במשפט אחד???

תסתכל לאן היא הגיבה..

תאמת ממש זורם לי!!!

אבל נראה...

לאלו שבאות, תפנו אלי או אל שונמית כדי שיהיה לכן את המספר שלנו. 

כדי שנעזור לכן לא להסתבך במרכזית.  

מבשרת שירה- אפשר להביא גם רק גרון. אני מרשה. 

בס"ד

בס"ד

זה יצוור שחושב שכל החיים זה ל-י-מ-ו-ד-י-ם

תהנו ממש ממש!

באמת שאין כמוכם! כמה שדבר כזה קטן עושה טוב על הנשמה.

לכולם .

אשריכן צאדיקות!! אוהבתת מלא

בהצלחה.. (וד"ש לברוך מרדכי.. תעדכנו, אני עוד צריכה לדעת מה השם המלא כדי להתפלל)

מה תעשו בלי הגיטרה והחליל והאקורדים שלי? |תוהה| 

דבר ראשון, בנות אתן שפציות אש!!! 

איך זרמתן. שמחתן. שרתם. רקדתם. ניגנתן. (!!). 

ראו שהחולים היו צריכים אותנו. את החיוך הזה. 

סחטיין על הזרימה. וה כ מ ו ת.

הייתי בטוחה ביום ראשון שלא יהיה לי יותר מארבע בנות, והיינו 10 בנות!!! זה פווול. 

הלוואי ותמיד תזרמו, ושנוכל למסד את העינין לפעם בחודש. 

מה אתן אומרות, תהיה זרימה? אתם תבואו? 

אוהבת. מעריכה. ומעריצה. 

אה, וד"ש לכולן מברוך מרדכי. הוא לא זכר אותנו במיוחד, אבל שמח. 

כדי שתבינו את הרקע-

אחרי יום סיור ביד ושם. שיחה רצינית עם חברה עתיקה, הרבה בלבולים ומחשבות, אחרי שיישבתי ברחבת הכתל ופשוט לא רציתי לקום. לא רציתי לזוז. לא רציתי כלום. אחרי נסיעה בקו 1 במסלול המלא [אני חושבת שלא עשיתי את זה שנתיים!]

מתוך כל זה,

התנדבות נוג"ה י-ם

אז אימצתי גיטרה, שדדתי כמה דפי אקורדים, והלכתי.

כרטיס שרות, תודו שלא היה לכן חשק לבידוק הזה

מתחלקים. קומה 6. מתפצלים..

מחלקת ילדים, כמעט ריקה..

שו איסמק? מוסטפה. זה שם של זקן ערבי, למה הוא כזה צעיר?

שו איסמק? ערפת. לא יאסר ערפת. כאילו שלא שמנו לב שהוא תינוק ולא זקן בבונקר..

קצת פחות זרימה.

שילה שאכל לנו בלון מול הפרצוף..

וזזים.

לאן?

עוד ילדים.

אין.

טוב, איפה צריך?

מיון!

מי מבקר במיון?

אפאדם. בדיוק.

שתדעו-הדלת האוטומטית של המיון ילדים היא לא אוטומטית

ילדה.. ועוד אחד..

ותינוק בסוודר סגול. לקח לי הרבה זמן לקלוט שהוא אכן תינוק

וילדה גדולה.

ופעם ראשונה שניגתני שיר שלם

והיא צוקחת.

ועוד מנגנים.

ועוד קצת צעקות.

וזמזומים.

ואז הרופאים באים.

באסה לנו, טוב לה.. היא שם כבר יום שלם ואין לה מושג מה יש לה.....

חזרה לתינוק בסוודר הסגול.

ואביו המתחשב שיצא כדי שנוכל להיכנס לשיר..

ושוב מלא שירים, אולי זה יביא את הרופאים. [נראה שזה לא עבד]

ועוד נגינה, לובי של מחלקות. שירים חסידיים, זקנים. אריק איינשטיין, דני סנדרדון, צעירים, להלהלהלהלה.. אמהות וילדים.

וחבורה "שחורה" בחד"מ, הם טובים! וזורמים.

ושוב שילה ואבא שלו [כנראה..] שהתרגש שזיהינו

וזקנים. אז ישבתי לי לבד במדרגות [לא ממש לבד, הייתי עם הגיטי של גיטי]

ושילה וההוא שוב עוברים, והוא זמזם שיר שפתאום נזכרתי שאני יודעת לנגן.. אז ניגנתי אותו לעצמי מלא מלא מלא

אורות. אורות גבוהים!

כמה שנותנים, זה מחמם [תרתי משמע. היה פשוט ח-ם!!] ומשמח! כ"כ ממריץ ומתיש וממלא.

מנחם על זיכרון השואה, מרגיע את המחשבות, מציף בכמויות מטורפות של אנרגיות חיוביות.

ומדובר בבחורה שפחדה להיכנס לבתי חולים..

אתם פשוט שפיציות!!

היה מחזק ומטורף...

איזה טוב שעשינו את זה אתמול לא היינו שורדות היום בגשם! ב"ה!

אין בנות שפיציות כאלה בעולם כולו! 

ממש ממש נהנתי.

איזה כיף לראות את החיוך של החולים ששימחנו.

ובתכלס, מה בסה"כ עשינו? 

 שרנו, חייכנו? אה, וגם ניפחנו בלונים... זה הכל, וזה כ"כ מספק

ועושה להם טוב...

מקווה מאוד שנעשה את זה המון!

בס"ד

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t485713

433 פורומים ?! :0
 

אורי, אליפים, שחר, עטרות וישמצב עוד?

ברוך דיין האמת.

קראתי הרבה ספרים שלה!!!

סופרת טובה!!!!

שכחתם את בן ערובה.

באמת סופרת מדהימה שאיבדנו, הספרים שלה ביעקר שחר, אליפים ואורי ילוו אותי תמיד..

תשכבי בשלום אסתר,

תהיי בטוחה שספרייך נחקקו עמוק בליבי.

יהי זכרה ברוך.

עצוב.

באמת היו לה ספרים טובייםם!! 

קראתי את אורי ואליפים...

קראתי המון.. 

"בן הארובה" - ספר מטורף.

בבית ספר..והיא עשתה לנו הרצאה!!

איזה סופרת מדהימה היא!! 

ברוך דיין אמת!!  

אני אישית נורא אוהבהת את הספר!

סופרת ענקית וצנועה!

אני ממש התחברתי לקיץ כתום וגם אליפים אהוא מהמם!

ממה שאני יודע יש לאגד מקום שבו נמצאת כל האבדות של אנשים ,(נראה לי זה בתחנה המכזית בירושלים)

תתקשרי לאגד תספרי להם מה קרה. אני מאמין שהם ישאלו סמנים ובאיזה שעה על איזה קו וכו' .

מישהו מהשפחה איבד משהו ושאל את הנהג ,

מקווה שעזרתי

תעלי לגלריה (קומה 4 בתחנה מרכזית, אפשר לעלות רק במעלית) שם זה המחלקת אבדות.

תתקשר לאגד ויגידו לך איפה בידיוק..

גם ככה ריך לפני הבגרות להשתלט על כ"כ הרבה חומר!! מה הרעיון??

אלא אם כן יורידו הרבה חומר לבגרויות אבל לפי דעתי זה חבל כי בד"כ מקצועות שהם לא חובה תלמידים לא לומדים..

וב''ה עד שאנחנו לומדים (כן זה חשוב..) במובן מסויים נראה לי שזה ילקח...
 

עכשיו זה אובר רצינות זה טוב מאוד להוריד את הלחץ המיותר הזה, 

אבל אם זה אותו חומר של שלושת השאלונים מרוכז בשאלון אחד בלי להוריד חומר - ברור שעדיף כבר לגשת לשלושה.

זה לא אומרצ שגמרת, זה לא אומר שהגעת לשיא העומק.

זה אומר שמיצית רובד אחד שלך- והרובד העמוק הבא מגיע.

וזה פשוט דבר כיף.

שאדם לא יכול לדעת את סגולת עצמו הפנימית

ובוודאי שלא את של חברו,,,"

בתור אחד שמשך כמעט כל חייו הוא מקדיש להבנת עצמו

אני אומר לך בוודאות שלא יתכן שבאמת הבנת את כל עומק אישיותך.

את כנראה צריכה למצוא בנות עם רמה אינטקטואלית גבוה יותר על מנת שיעזרו לך 
לחפור" יותר בתוך עצמך...

בהצלחה

יכול להיות שיש עוד רובדים כמו שכתבו מעלי 

אבל לדעתי זה לא העניין

לדעתי כשעושים חפירה בתוך עצמך סתם יש את התחושה שאת מתארת

ליהודים אין טעם בדיבורים וסתם חפירות

יש משהו בנשמה שלנו שדור/ש שלב אחד קדימה

הוא רוצה שנעשה

אם את חופרת בתוך עצמך בלי שום רצון לעשות עם המידע הזה מעבר

ברור שתהיה לך רתיעה מזה

קחי צעד אחורה מלהמשיך לחפור ותתארגני על עצמך

תחשבי אוקי אני יודעת שיש בי ככה וככה

מה אני עושה עם זה?

איך זה משליח לתוך החיים שלי?

ה' הרי לא נתן לנו סתם ככה כשרנות

כל כישרון שה' נתן אמור לשמש אותנו בשליחות שלנו

תנסי לברר איך זה עובד יחד עם האישיות שלך

אני די בטוחה שבזמן שתתחילי בעשיה יריגש לך יותר טוב

-בשבילך אני גם מוסיפה התיחסית לשאלה שלך כאילו אני לא מכירה אותך כך שאין לך מה לדאוג שהיא באה ממניעים כלשהם-

כשאנחנו מחפשים, אנחנו לא תמיד מייחלים לרגע שבו נגיע להגעה לנקודה הזאת? של הכרות עצמית. 

אנחנו מתים להגיע לשם. 

אז.. אם את שם, למה לא? אם את שם ממקום טוב של וואלה. יש בי טוב. יש בי רע. ואני יודעת שאני צריכה להשתפר, אבל אני מכירה את עצמי. את 'סגולה להצלחה', אני לא רואה עיניין בלנסות להכניס ת'צמך שוב למסע ברור. 

זה מין "אל תביאני לידי ניסון'. 

ומאוד הסכמתי עם נפתלי הדג.. באמת, לפעמים שאנחנו בנקודה, ומרגישים שטוב לנו פלוס מינוס - אבל מיצנו. אנחנו בדרך לבאה. 

היא עוד תבוא. 

וכן. גם היום יום זה לעלות. לא רק השינוים הדרסטיים. גם שיונים פיצים. של יום יום זה אחלה. 

שירי ארץ אהבה-עמיר בניון

השירים שם מדהימים אחד אחד!

ועוד יותר הביצוע...

*אבי לך אבנים מהירח

*אור גדול

*אור הירח

*אור גדול

*אייכה

*אין מקום אחר

*אל תדאג

*אלף כבאים

*אמצע הלילה בכפר

*אנה אפנה 

*אני גיטרה

*אני ואתה

*ארץ חדשה

*אשליות

*בא מכאב 

*באה אלכם

*בדד

*בלוז כנעני

*במרחק נגיע מכאן

*גולית

*הדרך שלך

*החול יזכור

*התחלה חדשה 

*ואיך שלא

*זה הכל בשבילך

*זה מה שנשאר

*חופשי ומאושר

*חלומות של אחרים

* חליליות

*ידיעה

*יהיה לנו טוב

*יו יה

*יוצא לאור

*ים הרחמים

*ים של דמעות

*יש לי ציפור קטנה בלב 

*יש לך אותי 

*יש שמיים מעליי

*כאב של לוחמים

*ככלות הכל והתמונה

*כל הכוכבים

*כשהלב בוכה

*לא מכירים אותך

*לעוף

*מדברים על שלום 

*מהרי נא

*מחר אני בבית

*מי יודע מדוע ולמה הזברה לובשת פיג'מה?

*משהו לרוץ איתו

*מכתב לאחי

*ממריאים

*מנגב לך את הדמעות

*מקהלה עליזה 

*משהו חדש מתחיל

*משהו חדש וטוב

*נילס הולגרסון

*נקודה טובה

*סיפו

*סימן שאתה צעיר

*עד מחר

*עוד אח אחד

*עוד חוזר הניגון

*עודני ילד

*עומד בשער

*עונות

*עוף גוזל 

*עניין של זמן

*ערפל

*פרי גנך

*פרפרים 

*רואים רחוק רואים שקוף

*רוב השעות

*שאריות של החיים

*שיר לאהבה

*שמור על העולם

*שנינו מאותו הכפר

*תגידי שטוב

*תותים

*תן

*תנו לגדול בשקט

*תתארו לכם.

התעיפתי!

ואם לא יסבירו לך פה

בפעם הראשונה כתוב בשלט של האיש "אני עיוור, עזרו לי".

האנשים מתעלמים...

האישה משנה את מה שכתוב על השלט, ואז פתאום העוברים והשבים עוזרים לו ותורמים.

הוא שואל מה היא עשתה לשלט שלו, והיא עונה שהיא כתבה אותו הדבר רק במילים שונות.

היא כתבה על השלט "זה יום יפה, ואני לא יכול לראות אותו"

אבל עדיף שיראו את הסרט .

אבל זה גם סבבה

בהתחלה בקושי אנשים נתנו לו איך שאריתם ואחר כך שהאישה הזאות כתבה לו את זה ...

הרבה אנשים נתנו ואז רואים למה ..כי היא כתבה שם :

"היום יום יפה -(מדהים) אבל אני לא יכול לראות אותו "

מי שלא שם לב הוא עיוור !

את יכולה למצא בחיפוש קצר באיטרנט ,

יש גם פה משפטים ממש יפים בחתימה לכמה חבר'ה פה

אם לא תמצאי אני אשמח לעזור לך .

בהצלחה

ולמרות שאני לא אוהבתותו -

אבל נכון יפה?

אם כן אז בכייף..

הרגעים שבהם אתה מרגיש  שדברים הולכים אחורה הם הם בסך הכול מתחיה קלה שנועדה להעיף אותך קילומטרים קדימה

קקצת חופר סורי אבל עם תובנה לחייים.. 

אצלינו בכיתה יש קיר עם פלאפון וכל אחת עם המשפט שלה בוואטספ(אני יודעת התדרדרות הדורות)

אני כתבתי משפט שראיתי במאה שערים

: נצמד?!זה לא בגד זאת בגידה בקדושת ישראל

המשפט הזה פשוט שיעשע אותי אבל יש אנשים יותר רצינים אז אל תקטלו אותי

(אה ועוד משו שראיתי שם בושה לאישה שאינה לבושה...יש להם הרבה סטיקרים משעשעים שם)

על ארץ ישראל שפורחת, על השפע האלוקי שהקב"ה מעניק לנו, על הברכה.

אני שונא חורף אבל מה לעשות שצריך אותו.

קשה לא לצאת מהבית כמה חודשים.

חולה על זה.

חח יפהה..אחלה עצה! בגדים זה מה שקונה אותי...  ככה זה. בנות.

ובאמת שקניתי בגדים לחורף בזמן האחרון זה מה שניחם אותי..ממש שימח..אבל זה שמחה רגעית בלבד! אחרי שנייה כבר שוכחים מזה..

אני אוהבת!!! פשוט אוהבתת!!!

את החורף!!!

פשוט מושלם

חולה על זה, שקפוא בחוף והגשם יורד ואתה בבית עם תה..ופוךךך

קיצר, לא לדבר ככה על החורף!!!

אל תתני לחורף לדכא אותך. (יש דבר כזה דיכאון חורף, יודעת? ). תשמרי על הגחלת... תעשי דברים שאת אוהבת, תצאי, תכייפי... 

חורף הוא מדהים בקטע של התכנסות. אפשר ממש לנצל אותו להעמקה אישית, מודעות עצמית ובכלל- הרגעות. זה זמן שהזרעים מתפתחים בתוך האדמה, בשקט, בחושך, לאט...

תנסי להתחבר דווקא לחורף ולא להלחם בו. יש בו ממש יופי משלו.

אני לא צריכה לדבר בכלל... השם שלי מדבר בעל עצמו..

 אני אוהבת את החורף כי אז קר ויורד גשם...

אני לא יודעת מי היה בהסמינריון הדרכה בחנוכה אבל אני יודעת שירד שם גשם(לאחת הבנות נפל הטלפון לתוך שלולית ועכשיו הוא לא עובד.חבל עליו ועליה.) וכולם נכנסו פנימה ורק הסניף שלי יצא החוצה לגשם והיתלהב ממנו.שמעתי שהיה מצחיק

אני גם מאוד אוהבת את הקיץ.יש ים וטיולים וחופש ואפשר ללבוש קליל לא רק טרנינג שיחמם (לפעמים הוא מחמם ולפעמים צריך סוודר יותר חם,תלוי באותו יום).אני אוהבת ללכת לים ולשחות הכי רחוק שאני יכולה.זה הכי כיף!!

אני פשוט ממממממתתתתתת על החורף....אני שונא את הקיץ!!אתה מזיע מסריח צריך ללכת עם גופיה ואז הרב צועק עליך ואומר לך "לא מתלבשים ככה בישיבה"...אבל בחורף זה ממש כיף...הכל בחוץ קר כזה אבל לך חם בגלל שיש לך מעיל (מקווה שיש לרובכם) ...הדבר היחיד שמעצבן זה שאי אפשר לשחק כדורסל (כי הידים קפואות....וכל שניה הכדור נכנס למים ) חחח קיצר חורף =....

חורף זה אחד הדברים!!

אפור כזה וקררר!!

מצד אחד סוער מצד אחר שקט...

והכי כיף להתכרבל בחורף

איזה כיף שהוא בא!!!!!!

 רק מה שמעצבן אותי שאני עוד לא קניתי מגפיים!! 

אין על החורף בעולם הזה!!!!

 לא מלהיב כ"כ!     

1.האוויר נקי מכל האבק

2.אפשר לקפוץ בשלוליות חחח לא תאמיני כמה זה כיף..

3.אם יש לך מזל יורד שלג..

4.זה ממש כיף להיום כל המשפחה בבית החמים והנעים..

5.יש יותר שעות לישוןןן!!!!!!! תחשבי חושך כבר בחמש וחצי ואם הולכים לישון בשמונה וחצי  זה לא כזה מוזר..

6.אפשר לשתות תה בכל הזדמנות אנחנו מביאים לאולפנא תיונים סוכר כוסות וכפיות ועושות מסיבת תה...

7.לחורף יש בגדים הכי יפים

8.את יכולה לשים לק בצבע מעניין שיתאים לסעיף הקודם חח..

9.תתכרבלי עם שמיכה על הספא עם ספר טוב 

יש עוד פווול דברים טובים רק צריך לחפש..

ותחפש על דרור וינברג,וכדו'..

בעזרת השם יראה את מה שהצעת

יש עוד עצות ?

אשמח לכל דבר

קשה לי להרחיב בנושא שגם אני טובעת בו

הקטע הזה הוא של רבי יצחק אייזיק מהומל, "חנה אריאל" , והוא מופיע בספר "לב לדעת".

"יש את 'ביטול היש' ויש את 'ביטול בעצם'.

ביטול ביש - כעבד העובד בכל עבודה בשדה ובבית כמצות אדוניו עליו, שהרי הוא עומד בכל ישותו, אלא שמבטל הישות שלו לעבוד אדוניו.

מה שאין כן העומד לפני המלך, שכל הרגשותיו בטלים, ואינו מרגיש (=אלא) רק אימת המלך, ולכל אשר יצוונו ילך ויעשה בכח אימת המלכות, ולא בכח עצמו ובחירה, כי הבחירה בטלה ממנו מפני האימה, וזה נקרא ביטול בעצם, כלומר: בעצם הכח של ישותו, שהוא בטל לגמרי, ואין פועל בו אלא כח המלך וגזירתו...

ותכלית עניין ביטול בעצם הוא כמו שהעבד הוא בעיני המלך. שהמלך עצמו אינו מרגיש את ישות העבדש למציאות, רק לשימוש ועשיית מצוותיו, שאי אפשר כלל שלא יעשה. נמצא שאין ישותו כלום, וכל עצמות ישותו בטל מעיני המלך, ואין נקרא דבר יש כלל. ויש עבד שמכיר גדולת המלך כל כך, עד שגם הוא מרגיש את עצמו כעין הרגשת המלך אותו, וזה נקרא 'ביטול בעצם בוודאי"

אוקי:

קצת ארוך, קשה ומסובך להבנה.

אנסה להסביר, אם משהו לא ברור או לא מובן רק תגידו

יש שלושה מצבים:

1. שאני רוצה אבל אסור לי, לדוגמה אני רוצה לצאת עם המשפחה שלי לטיול אופניים בשבת אבל אין מה לעשות, אסור לי. זה ביטול היש.

2. שרציתי אבל זהו, אני כבר לא רוצה, בקטע מדובר על עבד שאין לו רצונות משלו, יכול להיות שהיו לו אבל הוא מחק אותם, ועכשיו הוא עושה את רצונות המלך, הוא כמו יד ארוכה כזאת של המלך. אני רציתי לצאת עם המשפחה שלי לטיול אופניים בשבת אבל עכשיו אני לא רוצה, פשוט עושה מה שאומרים לי ושומרת שבת. זה ביטול בעצם.

3. שרצונות המלך -  הם עכשיו גם הרצונות שלי. בדוגמה שלנו זה ככה: הקב"ה לא רוצה שאנ והמשפחה שלנו נצא לטיול אופניים בשבת,  אז זהו, עכשיו גם אני לא רוצה. זה נקרא ביטול העצם בוודאי.

זה יותר מדבר על הקשר של הרצון שלנו לרצון ה'.

ועכשיו לנושא שאת דיברת עליו:

קיבלתי את התחושה שאת מבטלת את הרצונות האישיים והפרטיים שלך ועושה כאילו מה שהחברה אומרת,

אם מקבילים את זה למשל בקטע - אז החברה היא המלך!!

זה סוג של לחץ חברתי כזה.

עכשיו תשאלי את עצמך: (גם אני וכל אחד צריך לשאול את עצמו)

זה מה שאני רוצה?

שהחברה תמלוך עליי?

מה, אני העבד של החברה? של הסביבה שלי?

אוקי,

אני אישית - עניתי לעצמי, - זה לא מה שאני רוצה להיות!

ולנקודה שלנו - לדעתי , זה לא נקרא להיות בוגרת.

כי אדם בוגר יודע גם לעמוד על דעותיו.

לא לדאוג, זאת תכונה נרכשת!

אל תתייאשי!

שיהיה בהצלחה ענקית יקירה

ובאמת אם את צריכה אוזן קשבת  - את מוזמנת בשמחה

זה לדעת להתחשב ברצונות של אחרים- גם אם הם סותרים את שלך וזה לדעת מתי לעמוד על הרצונות שלך ומתי לוותר.

לדעת מה לעשות ומתי.

ולא תמיד חייבים להיות בוגרים, לפעמים מותר להיות ילדותיים.

ואם יש מישהו שמעיק עלייך כבר אפשר לנסות להסביר בעדינות (או באגרסיביות אם זה לא עוזר) שאת צריכה זמן לעצמך.