פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 894)

סוף סוף הפסקה מלימודים אחרי 1000000 מבחנים ועבודות

ׁ!I AM FREE

תאמינו לי, עדיף יום לימודים רגיל מחנוכה.

יש לנו עבודות ושע"ב בכמויות לא נורמליות.

אבל אני יכול לעשות אותם מתי שבא לי בחנוכה ובלימודים אני כל הזמן לומד ולא מחליט מתי ללמוד או מה ללמוד.

אני אישת ממש נהנתי!!!

בר מצווה זה ממש כיף חוץ מהקטע של הלימוד לפרשה .

|מעלה זכרונות מאובקים|

היה נחמד... שבת עם המשפחה וכמה חברים קרובים |חיוך נוסטלגי|

בהתחלה לא רציתי(לא זוכר למה)

ובסוף יצא טוב.

"לתקן עולם במלכות ש - די"

זאת המטרה!

וגם אם לא רואים את ההשפעה שלי כיחידה בטלוויזיה,

אני והסביבה שלי יודעים שהשפעתי!

אם כל אחד יעשה מעשה טוב אחד כל יום תאמיני לי שהעולם שלנו ייראה אחרת לגמרי.

אני פה כדי לתקן את העולם, ותוך כדי לתקן את הנשמה: "שלמותו של אדם בהשתלמותו"(הראי"ה קוק)

ולכן, 

אני מרימה אותך מהכיסא בזאת,

ויאללה בואי נלך להביא את הגאולה!!

כיף מאוד לאנשים לדבר על החשיבות שלא מעשים קטנים

ונכון יש בהם חשיבות..אבל הם לא מספיקים...צריך גם לפעמים דברים גדולים

אני לוקחת בתור התחלה משהו קטן.

עכשיו אני בלימודים, אני עסוקה מאוד ב"להשתלם", להתנדב, ללמוד, להחכים וכו'

וכשאני אסיים י"ב בעז"ה,

הנשמה שלי תהיה מוכנה לצאת להשפיע בעולם הגדול!

יהיו לי יסודות חזקים מספיק כדי להשפיע בלי להיות מושפעת מהחברה הלא דתית (עוד משו שצריך לשים לב אליו)

אל תשכחו שאני בסה"כ עדיין ילדה....

ובעזרתו יתברך עוד נגיע רחוק....

מקווה שהבנת....

הבנת

שמקוים שהילדים שלהם יעשו משו

בדחוק כמו ההורים שלנו

אסור לנו לדחות שום דבר לחיים אין תאריך תפוגה

אין דבך לדעת מתי זה ח"ו יגמר

אז את יודעת מה?

באמת אדרבה!

מי אמר לך שמה שאני מתנדבת בו זה לא משהו גדול?

זה תפקיד שלנו גם עכשיו, 

אז יאללה מה אנחנו יכולים לעשות (חוץ ממה שאנחנו כבר עושים?)

קדימה לשפוך רעיונות!!!!!!!!!!:

תאמיני לי שגם לעשות רשימה זה עוזר

מניסיון

צריך לחשוב לעומק...תשובה רצינית עוד לא מצאתי

שעושים בגיל הזה, הם משמעותיים מאוד.

לחנך ילדים בהדרכה זה דבר פשוט בעינייך?!

לשמח חולים, נזקקים, זקנים וכו'.

ללמוד (גם זה סוגשל לקדם את העולם)

וזה דברים שהנוער עושה בצורה שוטפת.

ובכלל, אני חושבת שגם הדברים השגרתיים שבני נוער עושים, הם פשוט ענקיים.

אני לא מזלזלת ביכולת ללכת ולעשות מעשים גדולים,

אבל אם שנייה באמת מקשיבים למה שמטפטפים לנו כל הזמן, אפשר לראות שזה פשוט נכון.

בנאדם שהופך את עצמו למוסרי יותר משפיע על הסביבה.

ואם בנאדם משפיע על כמה אנשים, והם על כמה אנשים, המעגלים האלה גדלים בקצב מסחרר.

נכון, אנחנו לפעמים רוצים לברוח לפתרונות קלים ומהירים שיביאו בבום את המשיח,

אבל אין הצלחה בלי הרבה עבודה.

ועבודת נמלים. שלוקחת זמן.

רק ככה זה תופס.

בעז"ה

אבל את באמת מאמינה שבזה שאת לומדת את מביאה גאולה לעולם??

קשה לי להאמין

בקושי דורש מאמץ?!?

על מה את מדברת בדיוק?! זה הכי קשה בעולם.

עבודת המידות היא הדבר הכי קשה בעולם. (לדוג' לשוה"ר, צדק, יושר - חברה מתוקנת)

"איזהו גיבור? הכובש את יצרו"

אני קורעת את עצמי על ההדרכה.

אני משקיעה המון בחיפוש עצמי, בעבודת המידות ובשאיפה לשלמות בעבודת ה'.

וכן, גם ללמוד מקצועות חול זה חשוב. (שלא נדבר על קודש)

אני חושבת שאם בעז"ה אעשה בעתיד תואר ואעבוד במחקר או בכל דבר אחר זה יקדם את העולם.

כמובן שזה לא ה-עיקר, אבל זה גם דבר חשוב.

והתעלמת לגמרי מ-2 הדברים הראשונים שכתבתי.

אי אפשר לא להתייחס למפעל ההתנדבות העצום שהנוער מפעיל.

וההדרכה - שכן, אם היא מצליחה - היא מגדלת דורות של אנשים נפלאים.

אסור לזלזל.

גם ההורים שלנו עשו אותו דבר והגאולה לא פה...כנראה שצריך יותר מזה...

בשביל זה צריך אחדות עמ"י

אז יאללה לעשות!

לקפוץ יותר מדי רחוק זה ילדותי וחסר סבלנות.

"דרך ארוכה שהיא קצרה"...

המורה שלי:

מה היא עשתה?

למדה בדיוק כמונו באיזה אולפנה רגילה,

הדריכה, עשתה שנתיים שרות והיום היא אחד האנשים המבוגרים שפועלים בלי לנוח לרגע!

רק כדי לתקן את העולם!

התנדבויות, גרעינים, גידול תינוק חמוד מקסים,

חינוך נערות צעירות לתיקון העולם והליכה בדרכיו,

למידה, התקדמות ומידות, יישוב א"י, הפגנות, מודעות לחילונים.....

מסקנה:

גם מבוגרים יכולים לתקן את העולם!

אז בואי נגיד ככה:

בד"כ אדם ממוצע מצליח להגשים 20% מהקבלות שהוא מקבל על עצמו ביום כיפור.

ככל שנקבל יותר על עצמנו, ככה נצליח יותר

יהיו המון תסכולים ובעיות בדרך, אני מבטיחה לך!

אבל בעזרתו יתברך אנחנו עוד נשנה את העולם, אם נרצה או לא נרצה....

יותר נכון - אם נאמין בזה או לא נאמין בזה!

ואני מאמינה! מקווה שגם את?

וד"א: סתם שאלה: את מתנדבת במשהו, שאת יכולה להגיד שזה בקושי דורש מאמץ?

כי אני ליצנית רפואית במשרהמלאה, מחלקת אוכל לנזקקים קבוע, ובעז"ה גם אכנס להדרכה.....וזה קשה, קשה מאוד....

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t593054#6589435

|מצליח רק בכיוונים מסוימים| |מחליט שזה מספיק|

מה עם החברות שלך? מהאולפנה, מהישוב?

אם נראה לך שהן מנותקות מזה, אז תדעי שזה רק נראה, אבל באמת הן קשורות לזה מאוד.

כולנו קשורים לזה. תנסי לעורר דיונים הנוגעים בשאלות של התנהלות נכונה וישרה בחיים, את תראי איך כל נושא שיחה אחר ידעך.

(אמנם דרך הפורום הרבה יותר קשה לעורר דיונים כאלו, כי הדיון לא יכול ליצור אוירה, הנוצרת מהרגשות השונים של חברי הקבוצה והיחסים ביניהם, ע"י כך שהם רואים את היחס הנפשי של המדבר אל הדברים שהוא אומר, דבר שא"א לראות במחשב. לכן מומלץ לקיים דיונים חיים ולא דרך המחשב, כי המחשב יכול להעביר מידע וחכמה מאדם לאדם, אבל לא יכול ליצור בנפש את הרושם שיוצרת נפש מדברת. (ואם זה נשמע מוזר שאני מדבר על לראות ולשמוע את הנפש של השני מעבר לחכמה שלו, זכרי מה שכתץוב "כמים הפנים לפנים כן לב האדם אל האדם".) וכידוע לכולנו אווירה יכולה להשפיע מאוד, אולי אפילו יותר מחכמה ותובנות. אוירה של חיפוש האמת ושל אידאלים-תקדם בצורה זריזה הרבה תהליכים.)

באופן כללי מה שאני מציע לך זה להלחם על שימוש נכון וקדוש בכח הדיבור, שלך ושל החברה שסביבך.

אם תדברו על רצון ה'-מה שיעסיק אתכן זה רצון ה'. אם תדברו על גאולה-מה שיעסיק אתכן זה גאולה. אם תדברו על אוכל-מה שיעסיק אתכן זה אוכל. אם תדברו לשון הרע-מה שיעסיק אתכן זה הרוע שבעולם (וגם אם הוא לא יהיה מספיק חזק בשביל לשנות אתכן שינוי ממשי הוא יכניס בכן עצבות, עיפות, עצלות ויאוש). אם תדברו על מעלותיכן והצלחותיכן-תגיעו לידי גאוה. וכדומה. הדברים האלו נכונים לגבי כל יחיד וכל חברה, והכל נקבע לפי כמות הדיבורים מכל סוג, וכמה יחס רגשי יש לך כלפי כל אחד מהדיבורים האלו.

כשאני מדברת עם אנשים על גאולה מסתכלים עלי כמשוגעת

המקסימום שאיפות שלהן זה להפוך את העולם ליותר נסבל

אנשים מדברים על גאולה, גאולה זה גדווול... אבל זה כבר הפך לסתם מילה.

למה את מתכוונת כשאת מדברת על גאולה? 

משו רע לך?

משו חסר לך?

מה את בעצם מבקשת ומחפשת?

|שואל ברצינות, בלי שמץ ציניות|

את האמת זה הנושא חודש אירגון שלי אז סורי אם אני נשמעת קצת דפוקה

להגדיר גאולה אני לא יודעת אבל אני אגיד מה כן

אני יודעת שכל החוסר שיש בעולם כל המחלות הבעיות הכל יפתר בגאולה

בעולם שכולו טוב

אני יודעת שבגאולה נחיה חיי תורה שהם החיים האידיאלים 

ה' הסתכל בתורה וברא את העולם

מכאן שעל כל פיפס בעולם יש פיפס מתאים בתורה

ועם רק נחיה אותה יהיה לנו טוב

אני יודעת שלי עצמי לא טוב כרגע בעולם

וכך אני יודעת שיגידו כולם יש אווירה של חוסר משו בלתי מובן

שברגעים מסויימים גורם לך להסתכל במראה והגיד 'מי אני' ו'למה הפכתי'

כי כל כך התרחקנו ממה שנכון שלפעמים קשה לזהות את עצמינו שקענו בעולם לא לנו

אנחנו נשמות הינו קרובים לקדוש ברוכו וירדנו לעולם הזה וקשה לנו

כי אנחנו יודעים בפנים כמה רחוקים אנחנו מהאידיאל

בגאולה נהיה קשורים יותר לה' נרגיש יותר טוב נקים את רצון ה' ונמלא את היעוד שלנו

שבלעדיו למה לנו להיות פה

-אוקי יצא מבולבל..אני יכולה לדמין את עצמי נואמת את זה אבל אתם תסתפקו בלקרוא..עם אני לא מובנת מוזמנים לשאול שוב-

תוך שבוע יסתכלו עליך כמוזרה.

אחרי חודש יקשיבו למה שאת אומרת.

אבל יש לזה כמה תנאים:

1. שתהיי עקבית ולא תתיאשי.

2. שתדברי בהיגיון. (גם על הגאולה אמורים לדבר בהיגיון, ואם לא, עדיף לדבר על דברים אחרים. אלא שהיגיון זה לאו דוקא מה שנשמע מקובל כי אם מה שאת יכולה לעמוד מאחוריו)

ויש עוד הרבה פרטים קטנים שלומדים מהניסיון. בהצלחה.

מה זה לדעתך? ללכת לבנות את ביהמ"ק עכשיו? להחזיר את כל העולם בתשובה? כשתגדירי מה זה להביא גאולה ואיך עושים את זה נוכל לעזור לך

חבקי אותי עכשיו נשמה...

ולנושא:

מאוד מגניב לעשות מעשים גדולים. בומבסטים. לשבור את הכלים. לנתץ את המוסכמות. קאבום.

זה מאוד בולט להיות האחד שעומד שם בחזית ומוביל אחריו את כולם ואת יודעת מה? זה גם מאוד חשוב.

הנקודה היא שלהוביל זה לא התפקיד של כולם, גם לא של הרוב או של הרבה- המובילים הם מיעוט קטן וכך צריך להיות.

אנו חיים בתקופה מאוד פופוליסטית. הכל ברור. וכל הזמן מרצדת לנו בראש המנטרה הקבועה של הוליווד 'אתה נבחרת להציל את העולם' 'אתה האחד', זו מנטרה מאוד גדולה ומאוד אידיאליסטית לכאורה- חבל מאוד שלא רק שהיא לא ניתנת למימוש- היא גם מעוותת.

צריך לקום ולהזיז את עצמנו, צריך לעשות ולחיות את האידיאלים שאנחנו שואפים להם- אבל לא מתוך הגישה של 'אני המושיע' או מודעות עצמית שאומרת 'אנחנו גואלים את עם ישראל'. ברגע שנחיה את האידיאלים שלנו באמת. ברגע שנהיה יהודים אמיתיים כדי להיות יהודים ולא כדי להחזיר בתשובה- אז תגיע הגאולה.

לא יכולתי להתנסח טוב יותר (:

זה ככה לא מעט זמן...

ברור שה' רוצה שתתרמי ושתמצאי את היכולות שלך!! אבל הוא יודע שהדרך שיש דברים שיותר יתאימו לך..

תסמכי עליו.. הוא יודע מה הוא עושה.. 

בהצלחה נשמה!! אל תפסיקי להאמין שיהיה טוב!!

לא זוכר במדיוק, אבל זה הולך ככה- מסופר על הבעש"ט שמישהו פעם בא אליו ואמר לו משהו כזה על דבר כזה שקרה לו והוא אמר שגם כשהוא התחיל את החסידות היו לו הרבה מניעות. כי בכל דבר טוב יש מניעות- ורק אם נצלח אותם זה יראה שאנחנו באמת רוצים לעשות טוב ונכון.

בהצלחה!

זאת אומרת, אלו דברים שמונעים ממני לעשות את זה. אבל לא בתור קושי.

זה כמו להגיד "אין לך כנפיים, אבל תעופי בכל זאת..."

זה לא שקשה. זה פשוט...

אני לא יכולה להסביר. פשוט לא נותנים לי לעשות את זה. אני לא יכולה. אין סיכוי לזה ולא מסיבות שתלויות בי.

איך כבר אפשר להגיב?

קרה לי, בהתחלה זרמתי ודי הובלתי את זה (הצצה במגירה אישית)

אחרי זה קלטתי שעשיתי את שטות ח י י !!!

וזאת די היתה בעיה שלי... נדפקתי מכל כיוון...

לדעתי צריך להיות ממש קשוחים בדברים האלה ולא להסכים... אח"כ את יכולה להצטער מאוד

בהצלחה

היה לי פתק אישי שכתבתי בו כל מיני מחשבות אשיות מאוד

ואח שלי מצא את זה 

הוא קרא בלי כוונה..

והוא רצה לדבר על זה(היו רשומים כמה דברים בעיתים)

הייתי בסניף..אז אחרי שהוא סיפר לי מה הוא קרא ניתקתי

מרוב הבושה את הפלא..לא יכולתי לעמוד בזה

ואז הוא התקשר והתקשר מלא פעמים וסיננתי אותו

בקשתי מאמא שלךי שלא הייתה באותו זמן בית שתחזור מהר

כדי שתגיד לי מתי הוא נרדם ואני יכולה לחזור הביתה

עד שהיא הודיעה לי שהשטח פנוי הייתי אצל חברה ובכיתי את החיים

אחר כך חזרתי הביתה

ואח  שלי כנראה הבין שאני לא מעוניינת לדבר/אמרו לו את זה

ופשוט לא דיברנו על זה מאז..

אחותי קראה איזה משו שכתבתי, וזאת הייתה אחת הפדיחות של חיי!

אבל לא הראתי לה שאני מתפדחת, ואמרתי רק "אה..קראת את זה? חח לא נורא" וזהו. לא הראתי שזה פדיחה ולכן היא לא החשיבה את זה לדבר נוראי כל כך ולא עשתה מזה עניין.

את פשוט צריכה לשים לב איפה את תוקעת את הדברים האלו. ותמיד אפשר לכתוב בפלאפון..שם בטוח אף אחד לא יראה..

מה לעשות?

עובר אחרי כמה ימים.

מלאה בשירים, סיפורים, קטעים וציורים. והרוב היה די אישי. ואז היא נעלמה, ואחרי שבועיים מצאתי אותה כשחלק מהדפים קרועים...

לפחות אני לא יודעת מי הסתכל לי בה. זה גם משהו.

אבל קרה לי יותר גרוע.

ניסיתי לחזק את הקשרים שלי עם מישהו, אז סיפרתי לו דברים אישיים, אבל הוא פשוט לא הבין אותי, וקלט את הדברים רק מהצד החיצוני שלהם 

זה לא היה טוב...

בכל אופן, בד"כ לא מפריע לי שאנשים ידעו עלי דברים. רק מפריע לי שהם לא יבינו את זה באמת.

אולי אפשר דווקא לנסות לדבר ולהסביר יותר, כדי שלא יחשבו עלייך דברים לא נכונים.

או שאני שמה את זה בתוך הציפה של הכרית/מתחת למזרן וכו...

האמת, דבר ראשון. "לא הביישן למד". [וואלה. אני מקיימת את זה יותר מידי בהידור ] 

ולנושא. מנסים לשתוק בהדרגה. פעם אחת בשיעור, פעמים וכן הלאה. 

להפוך את זה לספורט החדש. במקום לצעוק לפניה, לענות אחרי. או לא לענות.  

וכמו שצבי אמר, לנסות להבין שזה לא שיעור פרטי. [למרות שהמון פעמים, זה כן בהתחשב ברמת ההקשבה וההשתתפות מיצד חברותי המקסימות.. ]

פשוט לדעת שהנקודה קיימת. להזכיר לעצמך..

בהצלחה רבה! (אבל הי, זה לא רע להיות שותף ולשאול שאלות בשיעור. להפך.) 

.. איך אני יכולה להעביר שיעורים משעממים רצח שכול 5 דקות הופכות ל-5 שעות ?????

אני מקווה שיש מקום לכולם

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t594817 

לא היית רוצה להגיע להתנדבות בבית רפואה (ביחד עם עוד 20 חבר'ה) ולגלות שכל הילדים עייפים מדי בשביל לזרוק מבט על התחפושות המושקעות שלכם כי הם השתוללו עם ליצנים אחרים והם עמוסים במתנות ובלונים.. 

בס"ד

אבל עדיין שיירשמו...

בנוסף להתנדבות חנוכה שתהיה בעז"ה ביום שלישי הבא, החלטנו להוציא קבוצה של מתנדבים לפרוייקט "מאירים את העיר" בת"א.

מתי? יום רביעי, נר ראשון של חנוכה, נפגשים בשעה 3 וחצי [גמיש].

איפה? תל אביב.. ברח' יהושוע בן נון בבית כנסת שלום. [כמובן- תרשמו, ונתאם איך ומתי נגיע בתור קובצה..]

מה זה אומר? בתחילה נקבל שיחת חיזוק ומוטיבציה, לאחר מכן נתחלק לזוגות ונלך להדליק נר ראשון של חנוכה עם בעלי עסקים בת"א.[ע"פ הכוונה של האחראים.] באים להדליק, לשמח, קצת לשוחח, ולעבור ליעד הבא שתקבלו.

מצווה גדולה גדולה גדולה! וע"פ הערכתי- ממלאת בסיפוק.

הערות לגבינו- מכיוון שאנחנו יודעים שלא כולם פה שביעיסטים ומעלה- דיברנו עם האחראים והסברנו להם באיזה קבוצה שפיצית ובוגרת מדובר!! הם פשוט הסבירו שיש על המתנדבים אחריות. הם הולכים ומייצגים אוכלוסיה, הם צריכים לדעת איך להתנהג, ומה להגיד. הגענו ביחד למסקנה ששווה לסמוך עלינו.

אז.. כל מי שהוא שפיץ ובוגר- מוזמן לבוא. [בעיקרון דיברנו איתה על חמשושים ומעלה..]

לגביי החלוקה לזוגות- היא אמרה שמי שיתפדח ללכת בזוג- נתחלק לקבוצות קטנות.

אז-

ה-ר-ש-מ-ה!!

עד מחר אחה"צ.[בעקבות קוצר הזמן- תפיצו כמה שיותר!]

תשלחו שם, גיל, וטלפון- מומלץ מאוד מאוד, שלא נאבד שם..

חברו'ס!

יש פניות אבל מצפים ליותר..

במיוחד מבנים! איפה רוח ההתנדבות שלכם?! אין הרבה זמן לחשוב עלזה. תשלחו מסר להתנדבות נוג"ה מהר..

למי שמתלבט/ת ורוצה עוד פרטים..

זה לזכר משפחת רפפורט,למדריכה שלנו באולפנה יש את זה..ולאחשלי יש את הגירסה לצבא..קיצר זה כל יום אתה לומד משהו בתורה/הלכה/אמונה זה יומיומי וזה ממש מעניין ונחמד! פרטים פה:
http://www.shaveihevron.org/show_item.asp?itemId=59&levelId=61936&itemType=0

אני יודע תשבת עמי מפרסמים חוברת כשרות למטבח..

בוודאי שהצפון מפוצצת רק סתם מלחיץ להסתכל על בנאדם ולדעת שאת גרה בסביבה שלו....!!!!!!!

אין מה לחשוש, צריך לדאוג.

בס"ד

אם תשאלי אותי, אני ממש מבינה, זה קשה, את בכל זאת מרגישה איזה שהוא אהבה אליו, אפילו שהוא לא יהודי.

תנסי איך שהוא לשכוח ממנו, לעשות דברים אחרים כדי שלא יהיה לך שנייה לחשוב עליו. שהראש שלך תמיד יהיה עסוק...

עם הזמן.... זה יעבור, ואת תשכחי ממנו. אבל בחיים אל תתכתבי איתו שוב, ולא להוסיף אותו לרשימת חברים שלך בפייס.

אפילו לשנייה-זה יחזיר אותך לאחורה.. ו.. סתם כך יהיה באמת חבל עלייך..

ת'כלס.. תחשבי על הבעל שלך. איך הוא יגיב אם הוא ידע שהיה לך איזה שהוא קשר עם ערבי?

חבל.. באמת שחבל... הרבה דברים קורים. 

בכיתה המקבילה שלי. ילדה גם איך שהוא לא יודעת איך.. התאהבה בערבי.. אני אישית, לא יודעת איך אנשים מעיזים לעשות כזה דבר? למה חסר יהודים? 

בואי.. תנסי לשכוח ממנו. קשה?-אני יודעת... תתחילי בהדרגה...

אם את רוצה משו, אני פה תמיד.. אשמח לעזור כמה שאוכל...

הרבה בהצלחה.

מה שיש לי להגיד לך זה

1.תקראי דחוף דחוף דחוך את הספר "שבויות"

2. בהצלחה רבה!!

הוא לא אמיתי...

בס"ד

הסיפור אמיתי או שלא?...

חלוקת מזון/כסף וכו' למשפחות נזקקות, עזרה לנשים יולדות/חולות, פרויקט חונכות לילדים צעירים.

לחלק "משמחים" ברחוב (זה יכול להיות פתק, יכול להיות טופי וכו'..) 

לאסוף בגדים ומשחקים מאנשים ולהביא לבית חולים כלשהו או לכל מקום שצריך.. 

לאפות עוגות לחיילים 

להכין צ'ופרים לילדים בבית חולים (אצלינו עשו עם שיפודי גומי וכו' + פתקים) 

להכין יצירה ליישוב  (ספסל אקולוגי נניח..)

לקיים פעילות/ תהילים לילדים הקטנים

בהצלחה =) 

חונכות לילדים שציריכים עזרה בש"ב או סתם ביחס 

דבר ראשון, כל הכבוד על היוזמה והנכונות.

דבר שני, עד שעושים, כדאי שזה יהיה באמת במקום שצריך עזרה.

לכן, אני מציעה שקודם כל תעשו סיעור מוחין, באלו בעיות או מצוקות סביר שיהיה מישהו בישוב שלכן,ומשם תמשיכו לרעיונות.

לדוגמא: יש הרבה משפחות מרובות ילדים - בעיות אפשריות: לא מספיקים לתת לכולם עזרה לימודים, אז כדאי להקים מועדונית שתפעל בימים ובשעות קבועות וכך גם ילדים וגם מתנדבים יודעים שאפשר לבוא.

הרבה יולדות - לרכז מי מביא אוכל או מי שומר על הילדים אחרי הצהרים בשבוע שבועיים אחרי הלידה.

הרבה עולים חדשים - מי עוזר להם להתגבר על קשיי שפה וחברה .

חוצמזה יש את הקלאסיים: אפשר להקים בנק זמן ביישוב, אפשר לבקש מקלט עזוב, לצבוע אותו ולהקים חנות יד 2 של בדגים וצעצועים, כאשר כל פריט עולה 1 שקל והכסף שנאסף עוזר לתחזק את המקום. אפשר לאסוף תקציב לשיפוץ וצביעה ולחור כל שבוע לאן הולכים - קשיש, גרושה, אלמנה, לא חסר אנשים שישמח אותם אם יארגנו להם את החצר כי החיים שלהם מלאים בדרים פחות משמחים ואין להם ראש לזה.

בהצלחה!

מאידך את מביאה דוגמה של התנדבות בבית חולים (ואני מניחה שהוא לא בתוך היישוב...)

תוכלי להיות קצת יותר ספציפית?

כמו"כ האם יש משמעות לכך שהאירגון הוא מטעם האולפנא (האם היא ביישוב?) או מטעם היישוב?

ההתנדבות היא מטעם האולפנא והיא חייבת להיות ביישוב שבו נמצאת האולפנא(אין אפשרות לאוטובוסים מחוץ ליישוב..
) אשמח לרעיונות....

אולי שווה ליצור קשר עם ארגונים גדולים ולשאול אותן אם הם יכולים להביא לכן דברים לעשות נניח,

חסדי נעמי -  מיון אוכל או בגדים

האגודה למען החייל - אריזת חבילות וכד'

אם לא - צביעה ושיפוץ של מרכזיים ציבוריים בישוב - צביעה וציור על קירות של מקלט, ניקוי וארגון של שטח ריק ושתילה והפיכה למקום שנעים להיות בו, וכדומה.

משהו מזה היה בכיוון? כל הכבוד שאת לא מתייאשת מלהסביר לנו....

יולדות - עזרה בבית, ארגון ארוחות.
קשישים - תמיד ישמחו שמישהו יבוא וידבר איתם/ יקשיב להם. (אצלנו היה פרוייקט יפה 'מתכונים מבית סבתא' - הגענו פעם בשבוע, ישבנו והיא סיפרה לנו סיפורים על האוכל בביתה, על החיים שלה והביאה לנו מתכונים.
*היתה לי שכנה שתמיד כשבאו אליה רצתה שישירו איתה שירי ארץ ישראל)
ועל הדרך - אפשר לשאול אם אפשר לעזור במשהו (קניות במכלת, כביסה, וכ'ו) שני אלו - משמעותיים להם כ"כ!!
ילדים עם צרכים מיוחדים - תמיד תמיד המשפחה תשמח לעזרה - אם בבית, ואם בחוץ עם הילד.
ילדים ונערים - עזרה בלימודים, כמות הילדים והנערים שזקוקים לתיגבור (אפילו להשלים פער קטן שיעזור להם המון) ע נ ק י ת!
ממליצה לפתוח נניח פעמיים בשבוע מרכז עזרה בלימודים, לכיתות מסויימות, במקום מסויים, שתהיה תורנות בין החבר'ה.
זה אחד האדירים!

משפחות - יש הרבה מאוד משפחות, בנינו, כאלו שאפילו לא נראים כאלו, שצריכים הרבה עזרה כלכלית.
לאסוף מצרכים ולחלק למשפחות שצריכות (הרווחה תוכל להכווין אתכם)
חיילים או פינת שמירה של היישוב - להביא עוגות, כיבוד ולדאוג שיהיה להם נעים בשמירה

וגם התנדבות קבועה בגן יום בשבוע,
לחשוב על פינה שאתם יכולים לקחת עליה אחריות ביישוב ולתרום בכך ליישוב

שיהיה ממכם אחראי שיתקשר לרווחה וישאל אם יש איך לכמות נוער האכותית הזו לעזור ביישוב. הם הכי יוכלו להכווין!
 

לא חסר מה לעשות, אם צריך עוד עזרה, בשמחה ממש ממש באישי!
בהצלחה! וכל הכבוד לכם!