פורום שר הטבעות (עמוד 1)

ללולבים תחת שמי הטללים.

קוישלך אחד לאגד את כולם.

איינולידלה וולאקוונטה?

..

יסילדור בתגובה לאחר שנמצא: "רק רציתי להתאוורר על חוף האדנדואין ובטעות איבדתי את הטבעת, כנראה שקעה במים".

בנתיים מתנדבים רבים מחפשים את הטבעת עם גלאי מתכות על חוף האנדואין.

סוסוגה לאאוליאלמאליטואה לאואטאה פולטאיבאו פוסי שמידט (אמיתי לגמרי)

בילבו חשב לרגע ואז עלתה לו חידה "מהאוכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק".

גולום זעק והטיח עצמו "חידה לא הוגנת! מאיפה אנחנו אמורים לדעת מה זה!"

בילבו חיכה עד שעברו שבעה ימים.

"ובכן, זמנך עבר, גולום. יש לך תשובה לשאלה?"

גולום ניסה לחשוב על כל המאכלים שהוא אכל, האם הם עזים ומתוקים, גובלינים, דגים, תולעים, תפוחי אדמה, ארנבות. אבל היתה לו תחושה שזה לא שם.

"לא הוגן, אוצר שלי. איך אמורים לדעת מה זה האוכל הגועלי של בגינס שיצא ממנו מאכל? מה בגינס אוכל שהוא עז ומתוק? זה טעים? זה רך? זה עסיסי? זה בכיסים של בגינס? לא הוגן! בגינס צריך לתת לנו 3 ניחושים. כן, כן. 3 ניחושים"

מעשה באחד שהיה גר במסתור המפל (שקורין הנ"ת אנו"ן) בארץ הירח (שקורין יתילין). וחלם על החרב אשר נשברה ועל רועץ יסילדור שנמצא מתחת לגשרון בימלדריס. שכר האיש עגלון ויצא לימלדריס. כשהגיע לשם ראה אותו הפריץ השר עלרונד, ושאל אותו למעשהו מתחת לגשרון. סיפר לו את החלום. אמר לו: שטיא, ואני חלמתי על אדם הגר בהנת אנון ביתילין וחלמתי שמגיע אליו זוטון עם רועץ יסילדור, וכי בגלל שחלומות שווא ידברו אלך לי למרחוק עד אותו מקום? חזר האיש לביתו וגילה שרועץ יסילדור אכן נמצא שם

בילבו היה מנכ"ל של חברה לייצור אתי חפירה לגננים ועסק בלרגל אחרי שכנו האיכר הקשיש, ושאר ההוביטים יראי החוק בדרך פריווט.

דבר לא היה חסר לבילבו, אך היה לו סוד שחשב שנורא ואיום אם יגלוהו. הוא סבר, שחייו לא יהיו חיים אם יגלו על הקשר בינו לבין דודיו למשפחת טוק. כי בלדונה טוק ובעלה הכלומניק היו האנשים הכי לא דומים לבילבו.

יום אחד, בשעה שהעולם היה ירוק יותר וינשופים עופפו גם בשעות היום, יצא בילבו בדרכו העירה לחברת אתי החפירה שלו, אך עיניו תרו אחרי מחזה יוצא דופן - זקן עם זקן ארוך ומטה קסמים היוצר זיקוקים יושב על החומה ואוכל קרמבואים.

לא מטה קסמים. חשב בילבו. בטח מטה רגיל. שהרי להוביטים אין מטה קסמים, כמו שטרח לומר לו סנדימן הטוחן. ומייד,שהסתכל ראה את הזקן אך המטה נראה רגיל.

כשהגיע העירה שמע קבוצת אנשים בבגדי עלפים משוחחים. אוך! האופנות המטופשות של הצעירים! הם לא יכולים להתלבש כמו כולם! אך כשהתקרב ראה שלא מדובר בצעירים, ואחד מהם היה נראה בן 3000 לפחות. הם שוחחו ביניהם בהתרגשות:

"שמעת על משפחת טוק? הבן שלהם פרודו, הוריו נטבעו". בטנו של בילבו התהפכה, היה נדמה לו שלאחיינו קוראים פרודו. אבל מייד הוא נרגע, גם אם יש קשר לכל זה למשפחת טוק, עליו זה לא ישפיע.

כמה שהוא טעה.

ואיך שיביס אותו לא סיפר. ובסוף הביסו.

ועוד סיפר הקבצן האפור השני שקורין גנדל"ף משבעת הקבצנים (שקורין איסטר"י): ויש הר, ועל ההר עומד צריח, ומן הצריח יש עין.

וכל דבר יש בבסיסו טבעת, וגם הארץ התיכונה שקורין מידל אר"ת יש לה טבעות בבביסה. והטבעת הראשה של העולם יש לה בינה ודעת.

וההר עם המגדל והעין הנ"ל עומד בקצה אחד של העולם, והטבעת של העולם עומד בקצה אחר של העולם. וזו העין הנ"ל עומדת כנגד הטבעת הנ"ל, ונכסף ומשתוקק העין תמיד מאוד מאוד לבוא אל הטבעת בהשתוקקות גדולה מאוד מאוד, וצועק מאוד לבוא אל אותו הטבעת. וגם הטבעת משתוקק אליו.

וזו העין יש לה שני דברים המחלישים אותה: אחד – השמש רודפת אחריה ושורפת אותה, כי רצונו הוא ללכת ולהתקרב אל הטבעתב ולכן שולח את שליחיו בלילה; שני – מרוב ההשתוקקות והגעגועים שהעין מתגעגע ונכסף תמיד, ומשתוקק מאוד עד כלות הנפש אל אותו הטבעת, הוא צועק מאוד. כי הוא עומד תמיד מנגד למעיין וצועק: "אז נאזג!", אוי! הצילו. ומשתוקק אל הטבעת מאוד.

וכשצריכה העין לנוח, שירווח לו קצת, באה בהמה גדולה מכונפת ופורשת כנפיה עליו ומגינה עליו מן השמש, ואז יש לו מנוחה. וגם אז, בשעת המנוחה, הוא מסתכל גם כן אל הטבעת ומתגעגע אליו.

ומאחר שהוא מתגעגע אליו כל כך, מדוע לא הולך העין אל הטבעת?

כי אם ילך ויתקרב אל ההרים, אזי לא יראה את השיפוע של ההר ולא יוכל לראות את הטבעת, אבל מהצריח אפשר לראות את הטבעת כי מבטו מפלח כל בריה ובריה. ואם לא יסתכל על הטבעת תצא נפשו כי עיקר חיותו הוא מן הטבעת. וכשעומד כנגד ההר, הוא רואה את ראש השיפוע של ההרים שמעברם נמצאת הטבעת, אבל מיד כשילך ויתקרב אל ההרים, ייעלם מעיניו ראש השיפוע, ולא יוכל לראות את הטבעת, ואזי תצא נפשו, חס ושלום.

ואם היה העין מסתלק מן העולם, חס ושלום, ישתחרר כל העולם כולו. כי העין הוא מקור הרשעות של כל דבר, ובוודאי אין קיום לרשעים בלי העין. ועל כן אינו יכול ללכת אל הטבעת, אלא רק עומד כנגדו ומתגעגע וצועק כנ"ל.

וכשהנמוך ייגמר מסעו ויתייצב ללא חת, לא יהיה עוד זמן לטבעת, והוא יסתלק מן העולם, חס ושלום. ואזי יסתלק גם העין מן העולם, חס ושלום, וישתחרר כל העולם חס ושלום.

ואז, סמוך לגמר היום, מתחילים שליח העין ומוצא הטבעת לברך זה את זה בברכת פרידה, ומתחילים לומר חידות ושירים נפלאים זה לזה באהבה רבה ובהשתוקקות גדולה מאוד מאוד.

והאיסטרי האמיתי משגיח על כך. וכשמגיע היום לסופו, וכמעט שהוא נגמר ונפסק, אז איסטרי האמיתי נותן לנמוך במתנה יום אחד.

אם כך, אמר הקבצן האפור, יש לי הסכמה מאדון הבית האמיתי שאני יכול לומר חידות ושירים שיש בהם את כל החכמות. ועתה אני נותן לכם זאת.

שכל רועה עצים יש לו שם מיוחד משלו.

דע לך שכל עץ ועץ, יש לו קול מיוחד משלו

עד שבא חכם שקורין פרוד"ו אחד ואמר לבן הסטור, תוכל להיות הינדיק אבל לאכול פת כיסנין שקורין לעמבא"ס. ואכל הלעמבאס. ואמר לו עוד תוכל להיות הינדיק אבל להיות נאמן לאדון ולא לומר גולום גולום. ועשה כן עד שהתרפא והיה מופת באותה מדינה

הנולדור הם עלפי זהב וכסף? או אלפי זהב וכסף?

מישהו יודע מה איתו?

@גנדלף הורוד @סוורוס סנייפ עוד מישהו?