פורום הר הבית (עמוד 18)

ונראה לי שאפשר לדבר עם @המקדש השלישי בדרך (שמישו יתייג) הוא מנוער המקדש  אם הבנתי טוב....

@המקדש השלישי בדרך

השגנו כבר מספר של בת.

תודה

@בצפייה למקדש  טוב נעדכן אותך..

חח ברור שתדעי על זה!

@המקדש השלישי בדרך

@יהדות=דרך חיים

@464646

אני רוצה ומפחד לגור בירושלים

רוצה כדי שתהיה לי גישה יותר נוחה (כרגע כל פעם אני צריך לנסוע שעה לכל כיון)

מפחד להתרגל ולהפסיק להתרגש

קצת מוקדם לשאול, אבל חשוב לי... - ארץ מולדת

לדעת הרב קורן העלייה בצפון נכנסת לחיל (השוטרים בד"כ שואלים מי עולה בצפון)

לדעת הרב גורן (שהסלע הוא המזבח) אסור להתקרב במערב (כאן עדיף להגיד למדריך הקבוצה, כי השוטרים לא תמיד שואלים)

בתוך המסלול יש כמה שינויים בהתאם לשתי שיטות

שיטת הרב קורן היא שהחיל מתפרס על כל הרמה ולכן יש בעיה להתקרב בצפון (לשיטתו הסלע הוא קודש הקודשים, ואין בעיה להתקרב במערב)

שיטת הרב גורן היא שהסלע הוא מקום המזבח, וממילא כל המקדש מוזז מערבה ולכן יש בעיה להתקרב במערב

שאר השיטות מצפינות ומדרימות מאוד את המקדש ואינם ראויות להתייחסות הלכתית אמיתית (ראה עוד במאמר עלהעלייה להר שמופיע בסוף כרך מקדש וטהרה של הרמב"ם המפורש של מכון משנה תורה)  

לפי הרב גורן, מותר להכנס רק בדרום. הוא אמנם מזהה את כיפת הסלע עם מקום המזבח, ולכן הבעיה אמורה להיות לעבור ממערב לרמה [נדמה לי, שאפילו התרחקות ככל הניתן לא תעזור], אבל הוא לא סומך על שום זיהוי מבחינה הלכתית, אלא רק על חישוב של השטח הפנוי, ולכן מתיר למעשה רק בדרום. [כלומר - אין אפשרות בכלל לעשות סיבוב].

שמה שצייר בספרו שמותר להיכנס רק בדרום וריבוע קטנטן בצפון, כוונתו שזה לפי כל השיטות... אבל כולל שיטות שלא כל כך הגיוניות בימינו.

הוא החישוב הנזכר, [לא זוכר בבירור האם יש גם ריבוע בצפון].

את הספר 'הר הבית אין לי כרגע בשביל לצטט, אבל יש באינטרנט מאמר של הרב גורן על פרה אדומה שבו הוא כותב - 

"בנוסף לכך, קיים ספק גדול ביחס למיקום בית המקדש בתוך הר הבית, ובגין ספק זה אנו אוסרים להיכנס להר הבית. על אחת כמה  וכמה שאין אפשרות לאתר בדיוק את פתחו של ההיכל ושל קודש הקודשים, "

ובהערה-

 "על אף שמותר לטמא מת להיכנס להר הבית, ואפילו למת עצמו, כמו שפוסק הרמב"ם בהלכות ביאת מקדש, חוששין בחלקו הגדול  של הר הבית שמא זהו מקום העזרה, ההיכל וקודשי הקודשים."

אל המקדש - פרה אדומה בזמן הזה * / הרב שלמה גורן

וכמובן, שלא רק לדרום הוא התיר אלא גם לחלקים נוספים.

הוא עצמו ייסד בית כנסת ב"מחכמה" שלשיטתו נמצאת במערב הר הבית, והנהיג שם תפילות בנוסח המתאים דווקא להר. 

מה שבמאמר בעודו רב ראשי מזכיר בדרך אגב לשון "אנו אוסרים", היינו כרב ראשי וחבר מועצת הרבנות הראשית, שטרם פרסמה היתר בדבר - אך דעתו האישית, שאין כל תוקף להחלטות אלו, ושלרוב רובו של הר הבית הכניסה מותרת בבירור, כפי שהוא כותב במכתב המצורף, שנכתב אחרי שהוא כבר אינו רב ראשי.

20170530151137.pdf

ויתרה מכך: מדבריו בספרו משתמע, כי יש יסוד גדול לפסוק כמו הראב"ד והמאירי, על פי הבנתו בשיטתם, שהכניסה להר הבית בזמן החורבן מותרת ללא הגבלה (והזכיר את שיטתם גם במכתב המצורף) - וממילא, אזכור המפות לפיהם בכל הדרום ובקצת מהצפון יש שטחים לפיהם ניתן להיכנס ללא פקפוק, נאמרו לרווחא דמילתא, אך הוא עצמו מדגיש במכתבו, כי רק באזור כיפת הסלע יש איסור כניסה. 

לא רק לדרום.

בית הכנסת שהוא הקים במחכמה הוא דווקא במערב.

לא שייך לדקדק ממה שכתב בדרך אגב כרב ראשי וחבר מועצת הרבנות בהסבר האיסור שהם חתומים עליו - כאשר את דעתו האישית הוא הביע לא פעם, שאין כל תוקף לאיסור זה.

ומה שהזכיר בספרו שבדרום וקצת בצפון מותר לכו"ע, היינו לרווחא דמילתא, אבל ודאי שלדעתו אפשר יותר מזה - כפי שהוא עצמו כותב במכתב אחרי שלא היה רב ראשי, שהחשש היחיד הוא באזור של כיפת הסלע, ולכל הדעות מותר להיות ברוב רובו של הר הבית.

יש להדגיש, כי מספרו עולה שנטייתו לפסוק להלכה כדעת הראב"ד והמאירי, שלדבריו הם מתירים להיכנס באופן חופשי לכלל הר הבית וגם למקום המקדש.

להלן המכתב, בו הוא גם מדגיש, שאין תוקף להחלטות הרבנות בעניין, וגם את דעת הראב"ד והמאירי הוא מזכיר.

20170530163345.pdf

"מה שכתב בדרך אגב כרב ראשי וחבר מועצת הרבנות בהסבר האיסור שהם חתומים עליו".

אלא 

א. דברים שכתב בספרו הר הבית, ע"פ הזיכרון שלי. [אחרי זה בדקתי, ואני מקווה שיהיה לי פנאי לדייק את הדברים יותר].

ב. דברים שכתב ביחס לניסיונות לגדל פרה אדומה, [לא בקשר להחלטת מועצת הרבנות הראשית], שצירפתי אליהם קישור. חוסר הידיעה על המקום המדוייק של המקדש, מהותית לדבריו, ולא אגבית. [אמנם, השטח שעליו חוששים, לא מהותי לנושא שהוא עוסק בו שם].

מקווה שאוכל להתייחס בהמשך גם למה שכתבת, וגם לדברים שראיתי בספרו.

(וסליחה על הכפילות. נראה שהיתה אצלי תקלה וחשבתי שמה שכתבתי בתחילה לא נשלח).

דבריו על פרה אדומה נכתבו בהיותו רב ראשי, וממילא הלשון "אנו אוסרים", היינו הרבנות הראשית, שמבחינתו טרם שינתה את החלטתה, וכרב ראשי הוא אינו יוצא נגד המערכת שהוא עומד בראשה.

ובכל אופן כפי שאתה רואה ממכתבו, הוא לא סבר שיש תוקף הלכתי לאיסור זה.

תעיין בספרו ותראה, שהמפות האלו לא נכתבו כדרך שבה יש ללכת ודווקא בהם.

(ובכלל, כל המפות בספרו שיטת המהרימ"ט וכו', מפות המראות שיש תחומים רחבים ללכת בהם, ומחברים אלו אותם הוא מצטט, גם כן לא כתבו להלכה ולמעשה, ובפשטות הם נתנו דוגמאות לתיאור "רובו מן הדרום").

דווקא מספרו נראה, שנטייתו היא לומר, שההלכה והמנהג הם להיכנס לכל מקום, על פי הראב"ד והמאירי.

את מחקריו הוא ערך שנים רבות בטרם פרסמם, ובכל אופן דבריו במכתבו, אשר מתיחסים לנושא זה, ברורים ביותר. 

חבל שיש שמנסים להוציא מהקשרם דברים שנכתבו ביחס לנושא אחר, ואילו את הדברים שהוא כתב ונהג למעשה בעניין זה ישירות, מנסים להשכיח.

רב ראשי? אני רואה ש שהם התפרסמו אחרי פטירתו, אבל לא ראיתי שם ציון לזמן בו הם נכתבו.

ב. ראיתי את ספרו , לא מסכים לדבריך, אשתדל בלנ"ד להביא ציטוט בהמשך.

ג. נכון שהוא מביא מפות שונות, אבל את רובן הגדול לא הביא כהדרכה מעשית. כמה מהמפות מתבססות על דוגמאות שניתנו, שמשום מה הוא מבין שהכוונה היא בדווקא [שזהו המיקום המדוייק], בעוד לענ"ד נראה פשוט כדבריך שזה רק דוגמאות.

הרב גורן התבטא בעד עלייה להר הבית אין ספור פעמים.

לפני היותו רב ראשי וגם אחרי.

להלן רשימה של ציטוטים מספרו "הר הבית", ובהם אתה יכול לראות שהוא מספר על עצמו כיצד הוא ארגן תפילות בדרום הר הבית, שהוא מזכיר שהוא מותר בכניסה לכל הדעות; אך הוא גם מזכיר את ארגון התפילות במחכמה - שהוא כידוע במערב, וגם בבית ספר עומריה, שכידוע נמצא בצפון - ולא בתוך הריבוע המופיע במפה שלו.

דברי הרב גורן מאוד ברורים בעניין, והמשפט המופיע בתגובה שלו שנמסרה על ידי הרבנית צפיה גורן ביחס לפרה אדומה, נראית מאוד תמוהה לאור הדברים שהוא עצמו מספר בספרו "הר הבית", שיצא לאור זמן לא רב לפני פטירתו - ומשמע שהוא מחזיק באותם דעות של עידוד עלייה להר הבית, כפי שהוא מתאר שהיה בתקופה שמיד אחרי ששת הימים.

http://www.vilnagaon.org/har/goren_har.html

של דין גגים ועליות. כך שייתכן שהוא מבדיל בין המחכמה, למקומות אחרים [אמנם, גם לחלקים בדרום הוא מתיר, כפי שכבר כתבתי].

[לגבי בית ספר עמריה לא יודע, אני צריך לבדוק]

הניסוח של המשפט במאמר על פרה אדומה טיפה מוזר, [כי משמע כאילו הוא אוסר להיכנס לכל שטח הר הבית, שזה נגד מה שעשה בעצמו וכתב], אבל בסופו של דבר, הנקודה היא שיש ספק לגבי מקום המקדש, שזה תואם את מה שכתב בספרו.

לעומת זאת, לא נראה שההסבר שלך שהדברים נכתבו בגלל היותו רב ראשי יכולים להיות נכונים. 

מהמקור שהבאת משמע מאוד שהוא עלה למחכמה בזמן היותו רב ראשי.

היחס שלו למחכמה הוא כאל הר הבית ודאי לכל דבר, והוא מאריך לדחות את הטענה שהמחכמה אינה קדושה בגלל שגגים ועליות לא נתקדשו - ועל כן הוא נוהג שם בנוסח של הר הבית, ואף השתחווה שם בפישוט ידים ורגלים.

לגופם של דברים - יש מקום להפנות למאמר אחר, הדוחה את טענותיו של הרב גורן ביחס למחכמה - 

http://asif.co.il/download/kitvey-et/malin/mal%20b%2028/6(3).pdf

ומכל מקום, הרב גורן סבר שהמחכמה קדוש בקדושת הר הבית לכל דבר - כפי שמבואר בהרחבה בספרו.

אתה יכול לקרוא במאמר דלהלן עוד על הרב גורן והר הבית (ועל הכניסה לבית ספר עמריה שבצפון), ובוודאי שהוא תמיד היה בעד תפילה בהר הבית - ואין להתייחס למשפט שהזכרת כמייצג את עמדתו.

חזון כל הדורות נתגשם לעינינו

אתה מנסה להסביר את דעתו, ולומר בשמו דברים שהוא לא אמר, ובסוף אתה מסתבך ואומר שהקושיה היא עליו ולא עליך.

חבל שאתה לא מתייחס ישירות לעניין, ומנסה ללכת מסביב, ויוצא בהאשמות כנגדי על כך שהבאתי דברים מהאינטרנט, כאילו הדברים שלי אינם מבוססים. ירא שמים אמיתי צריך לדעת להודות לשכנגדו כשהוא מביא לו מקורות וראיות נוספים, ולא להתבצר בעמדה ולהטיח האשמות.

לא ברורה ההתעקשות שלך על סברת גגים ועליות, כאשר הרב גורן טוען במפורש שהמחכמה התקדש, ומאריך בספרו להסביר מדוע בהר הבית גגים ועליות התקדשו.

נכון הוא שיש לערער להלכה על כך - אבל כשאתה בא לבאר את שיטתו, אתה צריך להיות נאמן לדבריו.

במכתב העוסק ישירות לעניין, שהובא לעיל (ונשלח למערכת עיתון "הארץ" וממילא יועדה להגיע לציבור הרחב כהוראה להלכה ולמעשה), הוא כותב באופן נחרץ וחד משמעי, שמותר לכל הדעות להיכנס לכל הר הבית פרט לאזור כיפת הסלע.

נכון הוא שבספרו הוא מביא את המפה המבוססת על החישובים בנוגע ל"רובו מן הדרום", אך זה לא לפי "דעות", ואם היית שואל אותו להלכה ולמעשה, הרי שהוא היה מזמין אותך להצטרף אליו למחכמה שבמערב ההר, שלדעתו מקודשת בקדושת הר הבית, כפי שנוהגים ללכת צאצאיו ותלמידיו מאז ועד היום.

אם אתה רוצה לדון להלכה ולמעשה, הרי שיש כל מיני דברים להעיר על דברי הרב גורן, וסביר שיש להתיר שטחים עוד יותר גדולים בכניסה - כי הרב גורן החמיר לפי אמה גדולה של 58 ס"מ. אולם אם אתה רוצה לדון מהי שיטת הרב גורן, הרי שההיתרים שלו בעניין ברורים.

[ובאמת, בית ספר עמריה נמצא בקצה הצפוני של הר הבית, שמסתבר שנמצא רחוק מאוד אל מעבר לת"ק אמה המקודשות של הר הבית, אך אם טוענים שמספק הכל מקודש פרט לריבוע צפון מזרחי, וגם מה שנמצא בגגים ובעליות, הרי העליות של עמריה הנכנסות מצפון אל תוך הר הבית, שוות בדינם לדין המחכמה]. 

כפי שהערתי לך.

הרב גורן מתייחס בהרחבה לקדושת המחכמה בספרו הר הבית, וטוען באופן ברור שהוא קדוש בקדושת הר הבית - הפוך ממה שאתה טענת בשמו.

המחכמה נמצא בצד המערבי של הר הבית ולא בצד הדרומי. 

לא בתוך השטח במפה המוגדרת על ידו כמוסכמת.

הנהגת הרב גורן לקיים תפילה במחכמה, מוכיחה שהוא התיר למעשה להיכנס לא רק לשטח הדרומי.

כך גם עולה מדבריו הברורים במכתב הנ"ל.

טענת כלפיי שאני מסיק מסקנות מדברים חלקיים באינטרנט, ואני חושב שהאמת היא הפוכה.

אני התייחסתי למכלול המקורות, והוספתי מקורות שלא התייחסת אליהם. ואתה בחרת להתעלם מאלו שלא מצאו חן בעיניך, ולקחת מפה אחת ולהוציא אותה מהקשרה.

שבמחכמה יש צדדים להקל יותר במקומות רגילים בהר הבית, בגלל שהיא קומה שנייה.

אמנם, בעקבות דבריך הסתכלתי על הפרק בנושא גגין ועליות, ונראה לפיו שעליות שנבנו אחרי שמקום נתקדש קדושות. 

כאמור, זו סתירה בדבריו.

מקור שלישי בדבריו, הוא הדברים בפרק כז, שמתירים למעשה עלייה דווקא בהתאם למדידות מהדרום, ולא מתאימים לכניסה למחכמה (אא"כ נקבל את הנימוק של גגין ועליות, ואז זה בסתירה לדברים שכתב).

איך ליישב את כל הדברים ביחד? 

איני יודע. בהתחלה ניסיתי לומר שההיתר להיכנס למחכמה מבוסס על העניין של גגין ועליות, אבל זה קשה.

אפשרות אחרת, היא שהספר נכתב על פני הרבה מאוד שנים [כך היה לי משמע מדבריו], ואולי יש בו אי אחידות מסויימת. ואולי לגבי המחכמה הוא הניח שצריך להיות רוחב מינימלי מותר בכניסה בקצה ההר. על כל פנים, אלה השערות.

אבל איני רואה סיבה לדחות דווקא את הדברים המפורשים והמפורטים שכתב בפרק כז.

ההסבר של אי אחידות ושיש בספר דברים שלא מבטאים מסקנתו הסופית, אפשריים בעיקר ביחס להתייחסויות אגביות, כמו הערה הלכתית במהלך התיאור ההסטורי במבוא, אבל לא לגבי המקום המרכזי שהוא מתייחס לסוגיא מרכזית, שלא נראה סביר שהוא לא היה מתקן אותו אם חזר בו לפני הוצאת הספר.

אגב, באופן שהוא עושה את החישובים במטרים, יוצא שההסתמכות שלו על אמות חזו"א היא דווקא קולא. הוא מודד מרחק מהכותל הדרומי, לפי אמות חזו"א, ומתיר כניסה אליו. אם הוא היה משתמש באמה קטנה יותר, השטח המותר היה קטן יותר.

כפי שהבאנו ממכתבו המפורש בעניין, וכפי שיכולים להעיד רבים מבני משפחתו ומתלמידיו שהכירו אותו ושחיים עמנו היום, דעתו בעניין היתה ברורה.

ומה שכתבת על ההסתמכות על אמות חזון איש שזו קולא, הרי שמדידה זו נאמרה על ידו בגלל חישוב כתלי הר הבית המזרחיים והמערביים, מתוך הנחה שכתלים אלו הם מקוריים, ועל כן בוודאי שזו חומרה בנוגע לרוב ההר.

ולטובת מי שלא מבין במה המדובר, אסביר.

נאמר במשנה, כי הר הבית "רובו מן הדרום" - כלומר, רוב השטח הפנוי מן העזרה הוא בדרום. מאחר שרוחב העזרה הוא 135 אמה, ורוחב הר הבית הוא 500 אמה, הרי שאם נפחית את רוחב העזרה מרוחב הר הבית, יצא לנו שיש 365 אמה בהם העזרה אינה נמצאת. רוב השטח הזה, נמצא בדרום הר הבית. כלומר - לפחות 182.5 אמה נמצא בצד הדרומי. אם כן, גם אם אתה לא יודע היכן נמצא המקדש בהר, הרי שאתה יכול למדוד מהקיר הדרומי שיעור זה של אמות, ולהיכנס ללא חשש של כניסה לעזרה (אם כי צריך לקזז עוד 10 אמות של חיל).

הרב גורן מביא מפה ובה מתוח קו על הדרום, כשטח המותר בכניסה לכל הדעות - והיינו, לפי החישוב הנזכר. אין הכוונה היא שיש דעות האוסרות את כל השטח שאינו מופיע כמותר בכניסה.

הרב גורן עצמו היה מתפלל עם תלמידיו בבית כנסת במחכמה במערב, והוא קבע באופן חד משמעי שבית הכנסת נמצא בשטח הר הבית, ושהוא מקודש בקדושת ההר - ועל כן עד היום ההולכים בדרכו נוהגים להתפלל שם בנוסח הר הבית שהוא ייסד, ואף סומכים על כך כנגד איסורי תורה, כהשתחויה על רצפת האבנים במקום.

להלכה למעשה נראה, שיש בעייתיות גדולה בהסתמכות על שיטתו בנוגע למחכמה מכמה סיבות - ובכל אופן בוודאי לא להקל כנגד איסורי תורה. אולם זכותו הגדולה של הרב גורן, כמי שהרים את דגל המאבק למען הר בית ה', תעמוד לו לעד.

כולנו כיום, הנוהגים לעלות להר הבית, בעצם ממשיכים את דרכו, של שאיפה לקדושה והתרוממות, והתגברות על ההשפלה הלאומית, והשפלות של העומדים מבחוץ ומאפשרים לאויבי ישראל לשלוט במקום, ולנציגי השלטון להתעלל במי שפועל בצורה יהודית במקום.

עלה נעלה וירשנו אותה, כי יוכל נוכל לה!

היא שיטתו. 

מפה שיש בה שטח בדרום, וריבוע בצפון. כמדומני, שזו המפה שתואמת את מה שכתב בפרק כז (שנקרא מסקנות הסטוריות והלכתיות בנושא כניסה להר הבית בזמן הזה).

זה שהוא בעד עלייה באופן המותר לדעתו ברור מאוד בספר.

ב"ה י"ז באב תשנ"ד
25 ביולי 1994

לכבוד ראש הממשלה ושר הביטחון
מר יצחק רבין
שלומך ישגה.

מוצא אני חובה נפשית להגיב על הפרסומים הנשמעים מפי שר החוץ שלך, שקיימת תכנית להתפשר עם המלך חוסיין על מתן למלך חוסיין מאחז ריבוני בהר הבית ובזה לקנות את לבו של המלך ההאשמי, הטוען לבעלות על ירושלים ועל המקומות הקדושים.

ברצוני להודיע לך בזה כי הר הבית נחשב לקודש הקדשים של האומה היהודית,[9] ושלא ישלו אותך  בסיפורי בדים כי ליהודים בין כך אסור לעלות ולהתפלל על הר הבית. אני מצרף לך בזה את ספרי "הר הבית" שפרסמתי לפני שנתיים, ובו כ12- מפות בהן תחמתי את הגבולות של המקומות בהר הבית האסורים ליהודים לעלות והתחומים המותרים ליהודים לעלות ולהתפלל שם. מהמפות מוכח כי רוב הר הבית מותר לפי ההלכה בכניסה ליהודים. ובספרי הנ"ל אני קובע היכן שאפשר לבנות שם בית כנסת ליהודים להתפלל.

אין לנו כוונות כל שהן למנוע את המוסלמים מלעלות על הר הבית ולהתפלל במסגדים שלהם, אנו דורשים להשאיר את האזורים הפנויים של הר הבית שאין שם מסגדים והם תחת כיפת השמים בריבונות יהודית ולאפשר ליהודים להתפלל שם כאוות נפשם.

מאז חורבן הבית השני ועד לפני שלוש מאות שנה לא פסקה תפילתם של היהודים על הר הבית:

א. עם חורבן בית המקדש השני קבע רבן גמליאל נשיא ישראל, את לשכתו על מעלות הר הבית ומשם יצאה תורה לישראל, כפי המבואר במסכת סנהדרין (יא, ב). וכן רבן שמעון בן גמליאל קבע את ישיבתו על גב מעלה של הר הבית (מסכת עבודה זרה כ, א).

ב. בימי צום היו נוסחאות תפילה מיוחדות לאומרן בהר הבית עם תקיעת שופר, כמבואר במסכת תענית ט"ו ב': "וכשבא הדבר אצל חכמים אמרו לא היינו נוהגין כן אלא בשער מזרח ובהר הבית".

ג. התייר מבורדו (המאה הרביעית) מספר "והיהודים יבואו פעם בשנה (בט' באב) למקום הזה (להר הבית) ויבכו ויקוננו אצל אבן אחת שנשארה שם מבית מקדשם ואותה ימשחו בשמן" (ראה חוברת ציון ספר ג' תרפ"ט מעמ' 111 ואילך מאמרו של יהודה יצחק יחזקאל).

ד. ר' אברהם ב"ר חייא הנשיא (המאה ה12-) מתאר את "בית התפילה והמדרש" שהיה קיים עבור  היהודים על הר הבית כלשונו: "וכמו כן היו מלכי ישמעאל נוהגים עמם מנהג טוב והרשו לישראל לבוא אל הר הבית ולבנות בו בית תפילה ומדרש, והיו כל גלויות ישראל הקרובים אל הבית עולים אליו בחגים ובמועדים ומתפללים בתוכו ומעמידים תפילתם כנגד תמידין ומוספין". (ראה מאמרו הגדול של פרופסור ב"צ דינור "בית תפילה ומדרש ליהודים על הר הבית בימי הערבים", חוברת ציון הנ"ל מעמודים 4 ואילך).

ה. הרמב"ם בעלותו לירושלים בחודש סיון תתקכ"ו (1165) התפלל בבית התפילה על הר הבית. כך עולה ממכתבו של הרמב"ם המובא בספר חרדים שער תשובה פ"ד. (ראה גם בזה מאמרו של דינור הנ"ל עמוד 87 הערה 178 ומאמרו של יחזקאל עמודים 107-114)

ו. התייר הגדול ר' בנימין מטודילה ששהה כשנתיים בירושלים במאה ה12- מתאר את תפילת היהודים לפני הכיפה של אבן השתיה.

ז. עוד במאה ה16- בימיו של הרדב"ז – ר' דוד בן זמרה "נהגו כל העולם לעלות באותן עליות (על הר הבית) לראות משם את הבית כולו, ולא שמענו ולא ראינו מי שמיחה בידם". (שו"ת הרדב"ז ח"א סימן תרצ"א).

אין ברצוני לדון כאן בצדדים ההלכתיים של הכניסה להר הבית, בשבילנו מספיק לזכור שהרמב"ם הנחשב למחמיר בנושא זה התפלל שם בעצמו ואנו מה נענה אחריו?

יחודו של "הכותל המערבי" כמקום תפילה ליהודים הוא חדש מבחינה היסטורית, ואינו עולה על שלוש מאות שנה. תחילתו מאז הגזירות וההגבלות שהטילו השליטים המוסלמים על היהודים וביטול "בית הכנסת והמדרש" שהיה קיים במשך מאות בשנים על הר הבית. אבל בשום פנים ואופן אין זכות לכותל, שכל קדושתו היא באשר הוא תוחם את הר הבית, להיות תחליף להר ה'. כי הכותל המערבי עליו נאמר במדרש (שמות רבה ב, ב): "לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי", הכוונה לכותל המערבי של קדשי הקדשים או של העזרה בבית המקדש, ולא לכותלו של הר הבית (וכבר נתברר הדבר אצלנו בספר הר הבית). התפילות ליד הכותל מסמלות את הגלות של העם וגירושו מהר הבית, והתפילות שלנו על הר הבית מסמלות את שיבת העם לארצו ולמקום מקדשו.

הרבנים שמחוסר ידיעה טופגרפית והלכתית של הר הבית, חוששים לעלות ולהתפלל על הר הבית, רשאים להחמיר על עצמם, אבל לנו ולעם כולו יש לאפשר תפילה חופשית על הר הבית באזורים המותרים לאחר טבילה במקווה טהרה, ולמוסלמים יש לתת גישה חופשית למסגדים שלהם על הר הבית, אבל חס וחלילה מלהסגיר לידי הואקף או בידי המלך חוסיין את הריבונות על הר הבית כולו.

ואל ילעיט אתכם המלך בדיסאינפורמציה שהוא היה תמיד השליט על הר הבית. אין לטענה זו שחר, כי בימי המנדט הבריטי לא היה לחוסיין ולעבר הירדן כל אחיזה בירושלים ובהר הבית, וכשם שהוא השתלט במלחמת השחרור בכח על הגדה המערבית כך השתלט בכח על ירושלים ועל הר הבית. ואין בטענת חוסיין כל אחיזה במסמכים בינלאומיים – הוא שלט גם ביו"ש וגם בירושלים בתור כובש זר, ושום גורם בעל סמכות בינלאומית לא העניק לו כל מעמד בגדה המערבית – כך הודו בפני גם שני נשיאי ארצות הברית, מר קרטר ומר רייגן, בפגישתי אתם בבית הלבן.

אין לנו כל התנגדות שהמלך חוסיין יעלה להר הבית להתפלל במסגדים, אבל אין להעניק לו זכויות של ריבונות על הר הבית, ואין לאפשר לו לתלות דגל ערבי על המסגדים כפי שהבטיח לי זאת ראש הממשלה הקודם, מר מנחם בגין ז"ל, כפי שתיווכח מן המכתב שלו המצורף בזה המופנה אלי.

הסגרת הר הבית לידי שליט זר פירושה הפקרת קודש הקדשים של האומה לידי נכרים שלא תהיה עליה כפרה לעולם.

עבור המוסלמים אין להר הבית עצמו שום קדושה, אין הם חולצים נעליים בכניסתם להר הבית ורק בכניסה למסגדים חולצים הם נעלים, בו בזמן שהיהודים נצטוו לחלוץ נעליים בכניסה להר הבית. כמו ששנינו במסכת ברכות פרק ט' משנה ה': "לא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו". וכן פוסק הרמב"ם בהלכות בית הבחירה פרק ז' הלכות א'-ב', "מצוות עשה ליראה מן המקדש שנאמר וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ, לא יכנס אדם להר הבית במקלו או במנעלו שברגליו". משמע מהרמב"ם שיש להר הבית כולו מעמד של מקדש, מה שאין כן למוסלמים אין להר הבית עצמו כל עדיפות של קדושה.

אי לזאת עלי להודיעך שעלינו למסור נפשנו על שמירת הריבונות היהודית על הר הבית, כי הוא מהווה פסגת עשר הקדושות של ארץ ישראל. ולא נוותר בשום פנים ואופן על זכותנו להתפלל בהר הבית תחת כפת השמים באזורים המותרים בכניסה.

אני תקווה שבכל משא ומתן עם חוסיין מלך ירדן ועם גורמים בינלאומיים אחרים, תעמוד בכל הכוח על זכויותינו בהר המוריה שנתקדש מימיו של דוד המלך כשקנה את גורן ארונה היבוסי על הר המוריה ובנה שם מזבח לה', כפי שנצטווה על ידי גד הנביא כאמור (בשמואל ב' כד, יח-כה): "וַיָּבֹא גָד אֶל דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא וַיֹּאמֶר לוֹ עֲלֵה הָקֵם לַה' מִזְבֵּחַ בְּגֹרֶן אֲרַוְנָה הַיְבֻסִי… וַיִּבֶן שָׁם דָּוִד מִזְבֵּחַ לַה' וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים וַיֵּעָתֵר ה' לָאָרֶץ…"

אני תקווה כי בעת הכרעה תדע לעמוד בעוז ותעצומות לא להסגיר את הר הבית בידי נכרים.

בברכה וביקר
הרב שלמה גורן
לשעבר הרב הראשי לישראל
והרב הראשי לצה"ל

מקור:

סימן י – על הר הבית | פניני הלכה

הרב גורן עצמו מבאר את מה שהוא כתב בספרו, כי על פי המפות שהוא מביא שם, רוב הר הבית מותר בכניסה, ותחימת המקומות על ידו נעשתה בשביל הגדרת מקום לבניית בית כנסת. ובהמשך דבריו הוא מדגיש שיש לאפשר תפילה באזורים המותרים, ומשמע שהוא לא סבר שיש להגביל זאת לאזור אחד בלבד (והדברים מתאימים גם למכתב האחר שלו שהובא כאן לעיל, שגם כן, עוסק ישירות בנושא זה, ולא לציטוט מתוך מאמרו בנושא פרה אדומה, בו הוזכר הנושא בדרך אגב).

2. אתה מסכים שבסופו של דבר הוא שולל שם את הזיהוי של כיפת הסלע מקום אבן השתייה?

3. אתה מסכים שבפרק כז הוא מתחיל באפשרות לסמוך על זה שצ'אחרה היא בשטח העזרה [לא דווקא אבן השתייה או השיתין] ולהרחיק קלה אמות מכל צד ולהיכנס בצפון ובדרום?

4. אתה מסכים שאח"כ הוא כותב ש"בבואנו לקבוע הלכה למעשה בנדון הכניסה להר הבית בזמן הזה, אנו נדון כאילו אין במסמכים האלה כדי להוכיח על מקום ברור של מקום המקדש. מאחר שאנו דנים באיסור כרת לפי דעת הרמב"ם, עלינו לחשוש וללכת לחומרא אפילו במקום של ספק ספיקא (ששמא הלכה כהראב"ד, ואם תמצא לומר שהלכה כרמב"ם שמא אין זה מקום המקדש), אין זה ספק ספיקא שיכול להתיר ספק איסור כרת, מהסיבות הבאות...

כך שבבואנו להתיר כניסה של יהודים להר הבית באזור כל שהוא עלינו לעורר את החשש שמא שם היה מקום המקדש, וטמאי מתים אסור להם להכנס לשם.."

ואז הוא מגיע לחישוב שמשאיר שטח פנוי בדרום, ובפינה קטנה בצפון.?

5. אתה מסכים שכשהוא דן אח"כ בספר על הקמת בית כנסת והמיקום האפשרי, הוא דן לפי החישוב הזה דווקא, ולא לפי דברים אחרים?

האם אתה מסכים שהרב גורן שכתב את הספר שלו הוא האדם המוסמך ביותר לבאר את כוונתו? 

כך שאי אפשר להסתמך עליו בפני עצמו מבחינה מעשית לעלייה לשום מקום.

אני מסכים שהרב גורן קרא את ספרו ומוסמך ביותר לבאר את כוונתו.

אני לא מעוניין להמשיך את הדיון לפני שאתה עונה לשאלות ששאלתי אותך. 

אתה יכול לחזור ולקרוא את המכתב.

ואם לא שמת לב, אדגיש לך את הקטע הבא מהמכתב: 

אני מצרף לך בזה את ספרי "הר הבית" שפרסמתי לפני שנתיים, ובו כ12- מפות בהן תחמתי את הגבולות של המקומות בהר הבית האסורים ליהודים לעלות והתחומים המותרים ליהודים לעלות ולהתפלל שם. מהמפות מוכח כי רוב הר הבית מותר לפי ההלכה בכניסה ליהודים. ובספרי הנ"ל אני קובע היכן שאפשר לבנות שם בית כנסת ליהודים להתפלל.

אין לנו כוונות כל שהן למנוע את המוסלמים מלעלות על הר הבית ולהתפלל במסגדים שלהם, אנו דורשים להשאיר את האזורים הפנויים של הר הבית שאין שם מסגדים והם תחת כיפת השמים בריבונות יהודית ולאפשר ליהודים להתפלל שם כאוות נפשם.

לגבי שאלותיך, אכן, קראתי את רוב רובו של ספרו של הרב גורן. הספר לא לפני ברגע זה, אבל אכן, הוא סובר בניגוד למקובל, כי כיפת הסלע הוא מקום המזבח ולא מקום קודש הקדשים. בהתאם לזה הוא נוקט כי המחכמה אכן קדוש בקדושת הר הבית, ולדעתו יש להשתמש באמה גדולה, בהתאם לחישוב הנ"ל. ובכל אופן, כפי שהוא מבאר במכתבו, הכוונה היא לעניין בניין בית כנסת, ולא לשלילת מקומות נוספים המותרים בכניסה - 

ושים לב למשפט האחרון בדבריו הנ"ל, שהוא דורש לאפשר ליהודים להתפלל באזורים הפנויים ממסגדים בהר הבית. כידוע לך, "אזורים" אלו אינם רק בדרום או בפינה בצפון, אלא בכל חלקי ההר. ושים לב שוב כי הוא כותב "כי רוב הר הבית מותר לפי ההלכה בכניסה ליהודים". לא רק קטע בדרום או פינה בצפון (והוא גם מזכיר בדבריו על המנהג להתפלל בהר הבית בשער המזרח).

אין לי עניין יותר מדי להאריך בביאור שיטת הרב גורן, כי באמת יש עליה קושיות מכמה כיוונים, והיא באמת חריגה מכמה בחינות. אולם לגבי עמדתו העקרונית בעד עלייה להר הבית, הרי שזה דבר ברור ופשוט העולה מדבריו במקומות רבים, וכפי שהוא הנהיג, וחבל להתעקש לטעון טענות שאינן נכונות.

(ובאמת אין יותר מדי על מה להאריך את הדיון כאן, בפרט שאתה גם לא השבת על דברים שאני הערתי מוקדם יותר בשרשור).

מפת המקומות האסורים בכניסה בהר הקודש

וכאן יש הסבר למפה

בנתניהו להחלת ריבונות יהודית בהר הבית ולגירוש של כל הערבים מההר

או שהולכים לעשות כמה סיבובי שערים?

באסה, אבל לא הבנתי למה חשבתם שיהיה משו לבנות אם מפרסמים שזו ישיבה...