פורום הר הבית (עמוד 25)

בגרמניה הנאצית.

מסכימה עם כל מילה!!! שפיצים שהם עשו את זה!!!

יש דרוש ידוע ששואל מדוע הגאולה נמשלה דווקא לאיילת השחר ועונים שאיילה נסתרת ונגלית אבל גם כשהיא נסתרת היא ממשיכה להתקדם.

ולעניננו, המטרה - המקדש אולי בעיניך לא התקדם הרבה בעקבות העליה להר הבית, (בעיניי ממש כן) אבל אנחנו עושים את רצון ה' בין אם אנו רואים את הסוף ואנחנו מקימים בייראה ושמחה את חמשת המצוות שאדם שעולה מקיים.

לגבי הסטודנטים שכתבת עליהם, (מדברי הרב אריאל) אדם חילוני שעולה הוא עולה בגלל הריגוש\רצון לקדושה ולא כי הוא רואה שהדתיים עולים כי זה בלי קשר, ובכל מקרה זה ספק-שוגג העלייה שלו וודאי עדיף שהוא יטבול אך אם הוא לא טבל - ניחא, הוא קיים מצוות אחרות.

אשמח אם יגיבו

הוא אמר לגבי אנשים שעולים להר הבית ללא טבילה שמצד אחד הם מקיימים חמש מצוות של העלייה להר הבית, אבל מצד שני גם יש להם כתם על זה שעלו ללא טבילה.

או במילים שלו- יש לו וי על זה שהוא עלה להר הבית ואיקס על זה שעלה בלי טבילה...

אם לא הבהרתי מספיק - סליחה וודאי שכוונתי כמו שאמר המקדש השלישי בדרך

הוא שהם עוברים על שתי מצוות דאורייתא. [עשה וישלחו מן המחנה, ולא תעשה ולא יטמאו].

הצד של החמש מצוות שהם מקיימים, הרבה הרבה פחות ברור לענ"ד.

זה לא אומר שאין מה ללמד עליהם זכות מבחינת הכוונה שלהם, אבל וודאי שהמעשה אסור.

הפסוק השלם הוא: "וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב" והיום לא חוששים לזיבה וכל שכן לצרעת.

איסור הכניסה של בעל קרי להר ה' אינו מפורש ברמב"ם ובכל מקרה הוא מדרבנן.

המצוות שמניתי דאורייתא

א. זה לא שבכל מקרה איסור כניסת בעל קרי להר הבית מדרבנן. ראה מצווה תקסה בספר החינוך. כמדומני שזו הדיעה המקובלת להלכה. [ראה גם מנחת חינוך שם].

ב. כניסת חילונים כולל גם כניסת חילוניות, שכנראה ברובן הגדול נידות.

ג. לגבי המצוות-

מצוות 'עבודה' היא תפילה (לפי הרמב"ם). נכון שיש מעלה מיוחדת של 'עבדהו במקדשו', אבל מי שבא להר הבית בלי להתפלל, לא מקיים אותה. (מה גם, שבד"כ הלשון מקדש לא מתייחסת לכל שטח הר הבית).

לכאורה, אם נאמר שיש מצוות מורא מקדש בכל שטח הר הבית, מי שנכנס לשם במנעלו מבטל אותה, ולא מקיים אותה. [אמנם, ייתכן שמורא מקדש בשטחי הר הבית שמחוץ למחנה שכינה הוא מדרבנן, ואז הוא לא עובר על הדאורייתא, אם כי כמובן לא מקיים אותו].

לכאורה 'ובאת שמה' אינה מצווה לעצמה, אלא המצווה היא, כפי שנמנית ברמב"ם "שיביא אדם כל נדריו ונדבותיו ברגל שפגע בו ראשון"  (כש "ובאת שמה" אז "והבאתם שמה").

[ד. איני מכיר את המציאות, עד כמה יש בכניסת חילונים להר הבית חשש של כניסה למחנה שכינה].

וודאי אבל זה בשוגג, תינוקות שנשבו.

בשוגג גם הנכנס לחיל ולעזרה פטור

השאלה כוונה יותר כלפי היחס הכללי לבית המקדש, שהוא מה שאמור להיבנות בעם ישראל.

ברור לכולם שכל העלייה היא סוג של תפאורה ע"מ לגרום לעם ישראל להתרומם למדרגה הזו של בית מקדש.

אם העם לא מתרומם - לא עשינו כלום.

לכן, שאלתי האם בעלייה, אנו באמת חושבים ועושים זאת "בשם כל ישראל", או ע"מ לקיים כמה מצוות עלייה (שהן בספק, אבל אני לא רוצה להיכנס לדיון הזה)

חוץ מזה, אני לא מבין מה זה "איקס בטבילה". זה כרת, למען ה'!

אולי הפיתרון הראשוני הוא להחדיר לעצמנו חזק חזק ללב, שרק מכח עם ישראל זכינו לזה. לא בגלל צדיקים בודדים, גדולים ככל שיהיו, אלא בזכות המוכר ההוא ממחניודה, וההייטקיסט מהרצליה.

אם היית לומד קצת את ההלכות של כניסה להר הבית, היית יודע שכרת מקבלים רק כאשר נכנסים למקום המקדש עצמו- במזיד. ואפילו מי שנכנס למקום המקדש בשוגג לא מקבל כרת... 

כל שכן שמי שלא מתקרב לספק-ספק דרבנן לשם שאין עליו כרת. 

נכון שהסטודנטים באים בגלל רגש קדושה, אבל:

א. אם הם היו היחידים, הם היו מבינים שלא זו הדרך לבטא קדושה, משמע, בעלייה שלי אני גורם ליותר עלייה (לא בטהרה) מצידם.

ב. מתוך איזה רגש קדושה? לצערי, הסטודנטים לא גדלו בבית אל, או בנריה, ואולי אפילו אני יודע קצת יותר תורה מהם, ואעפ"כ אני לא חושב זאני מבין מה זה בית מקדש. אז עכשיו שהם עולים, ומקבעים לעצמם תודעה מהו בית מקדש, זו הנמכה מטורפת ובלתי נתפסת של הדבר העצום הזה. השאלה הזו נכונה לכל אחד ואחד שעולה בדורנו, כי כאמור, הרמה הרוחנית של האדם לא נמדדת רק ברמתו האישית, אלא יש רמות עליונות בהרבה שיכולות לבוא רק מתוך דור שואף דעה.

א. בעצם זה שאני עולה אני לא גורם להם לעלות אלא גורם לתופעה ברוכה ביותר בעם ישראל כשבכל יום כמעט מצטרפים עולים חדשים (מהנתונים של תנועה 'כפות המנעול) ואלה שלא עולים בטהרה זה עצוב מאוד אך הם שוגגים וגם בבית המקדש קשה לאכוף את זה ( שמעתי מישהו שאמר שזה כמו אדם שהחליט שלא להתחתן כדי לא להכשל בהלכות צניעות - כל אחד מבין שזה לא הגיוני)

ב.וודאי שהם לא יכולים ולא מתקרבים לדעת מה זה בית ה' אבל זה הופך את זה לרע?

אני לא יודע איפה אתה גר אבל זכיתי לגור בעיר ומידי פעם יוצא לי לראות חילונים שבאים להתפלל בבית כנסת. אתה רוצה להגיד לי שזה לא בא מרגש של קדושה? כמו כל אדם נורמלי יש להם כמיהה למשהו מיוחד וקדוש יותר וב"ה הם בחרו לעלות להר ה' שגם בעצם עלייתם לא לכל הדעות הם עוברים עברה ( קדשה לשעתה - לא קדשה לעתיד לבא, דין כיבוש, שוגג וכו').

מהחיל ישר לעזרת כהנים או דרך עזרת נשים?

א. המשטרה אינה מאפשרת לצאת מאותו פתח ממנו נכנסים.

עד לפני כשבע עשרה שנה המשטרה היתה מאפשרת זאת, אולם לאחר שההר היה סגור קרוב לשלוש שנים אחרי עליית שרון, כשהוחלט לפתוח מחדש, הוחלט גם שלא לאפשר את היציאה מאותו מקום בו נכנסים - למיטב זכרוני הוסבר אז שזה משיקולים בטחוניים; אולי כדי שיהיה ברור שמרחבת ההר לא נכנסים כלל לשטח של רחבת הכותל, והיינו למנוע מעבר של פורעים ערבים. 

ב. איסור קפנדריא נאמר דווקא כאשר המטרה היא "לקצר הדרך" כפי שציטטת. אם אתה נכנס שלא בשביל לקצר את הדרך, לא שייך איסור קפנדריא. וגם אם לא מתפללים כאשר נכנסים, הרי שהכניסה היא לשם מצוה (על כל פנים מצות ירושת הארץ), וממילא אין בעיה לצאת משער אחר (ופרט לזה שפעמים רבות מתפללים, על כל פנים בלב).

מתוך הספר דרכי טהרה השלם מאת הרב מרדכי אליהו (עמוד 216):

"גשר קבוע אינו חוצץ, ובלבד שתנקה את חוט הכסף או הנירוסטה יפה יפה".

ועוד מופיע שם:

"סתימה קבועה, שן תותבת קבועה בצבע זהב או לבן, כתר קבוע - אינם חוצצים.

סתימה, כתר ושן זמניים, בצבע השיניים - אינם חוצצים. כמו כן סתימה זמנית שאינה בצבע השן ולא נראית מבחוץ, כיום - אינה חוצצת. סתימה זמנית שאינה בצבע השיניים והיא בחזית הפה - אם מתביישת בכך חוצצת, וראוי במקרה אחרון זה שתשאל שאלת חכם".

ובהערה שם:

"בימינו סתימות וכתרים זמניים וקבועים מחזיקים זמן רב ואינם שונים ממראה השן, ולכן אינם חוצצים". 

בהצלחה. אשריך!!!

אשרייך!