לעיתים אני מרגיש מבולבל.
אולי אני הנורמאלי הבודד בעולם?
לא, לא יכול להיות, אני שוטה.
אבל ההוא שם -- בטוח מבין.
לא.
ולרב הזה יש זקן ממש לבן.
ולאישה הזאת יש הרבה יראת שמיים.
אבל, כשיום יבוא ואת הצעקה שלי כולם היו שומעים,
הייתי צועק--
אולי אפילו לוחש-
האם הגישה שלנו לנושא הכי מרכזי,
השיא של גאולת ישראל,
הוא לא נושא של כלל ישראל?
הי, מילה חדשה- כלל ישראל.
אולי אפילו יש לה משמעות.
הרי כל הרבנים שם, עם הזקן הלבן,
בטוח שמעו אצל הרב צבי יהודה מה זה.
אז מי אני שאסביר להם.
אבל תכל'ס, מה התשובה?
האם יש אחריות על כלל ישראל בנושא הזה?
מזתומרת אחריות? אסביר לך-
אתה עולה בקדושה ובטהרה, צדיק עליון,
אבל עכשיו קם ערן, סטודנט מהשורה,
ואומר בליבו שאם הדתיים עולים,
הוא יכול להראות לכולם שגם חילונים קשורים למסורת.
"מסורת", מילה מעניינת.
ותבוא הילה, עם החברות מהטיול בהודו,
ותעשה סלפי,
ויבוא יוסי, לסיור עם החברים מהעבודה,
לסיור ארכיאולוגי.
שישו ושמחו.
"מורא מקדש".
טוב, זה לא צריך להסביר לאף אחד.
אבל, טוב, אמממ... אולי...
אולי ללכת מכות עם שוטר זה לא בדיוק?
אולי סלפי זה קצת סותר?
לא, לא יכול להיות, זה אנשים דתייים...
ואולי אדם שעולה בלי לטבול, אולי,
זה קצת אחריותי?
כלל ישראל.
לפיד לפני המחנה.
אה, חזון גדול, לפני המחנה.
אבל איפה המחנה, בסלפי?
או שאולי במאבק על זכויות אדם בהר הבית?
כלל ישראל. הגאולה באה מכח עם ישראל.
למה? כי אין פה אף אדם, שהגאולה באה בזכות המעשים שלו.
אז למה היא באה?- בזכות כלל ישראל.
זה פצצת אטום, הדבר הזה, כלל ישראל.
זה משהו מעולם אחד.
"קב"ה, אורייתא וישראל- חד הוא"
ספירה אחרת.
אז ברור שהתפיסה הראשונית שלנו בעניין,
זה לפעול למען עמ"י ומכוחו.
אז איפה האחריות לרומם את העם?
כי איך שנראה עכשיו,
לא הגענו להשגות חדשות ונפלאות בעניין הקרבנות.
אולי משהו פה התפספס?
).