פורום תכף נשוב (עמוד 3)

ובו זמנית לא סובלת להיות לידם.

אלוהים מעוות.

במקום לקחת אחריות על החיים שלהם, הכל בהשגחה פרטית.

לכל הבעיות של כל העולם יש פיתרון אחד - להתחזק בדת.

זה לדפוק את הראש בקיר.

לישון בחדר שנפגעתי.

לחזור להיות ילדה.

ילדה עם ילדים.

מקומות מפעם מחזירים אותי לאדם שהייתי פעם.

לשחק אותה כאילו את עדיין חלק.

לפחד שרואים עליך שאת כבר לא.

על החלק שעד הלדפוק את הראש בקיר (אלא אם כן את אומרת ליטרלי 🤔) כולל.

תראי, אני חושב שהכי טוב לבני אדם באופן כללי פשוט לזרום עם בני אדם אחרים מהסיבה שאין סוף לאמונות, דעות, מחשבות אצל בני אדם. אנשים מאמינים בהכל מהכל. אז מה שאני עושה הוא פשוט לזרום עם האמונה של אחרים בלי שזה יתפוס לגבי עצמי. רוצים להאמין בהשגחה? זה עושה לכם טוב? שיהיה לכם לבריאות. תהנו. אני ביני לבין עצמי לא אהיה קשור לזה. אני רק אשמח שיש משהו שעושה לאנשים טוב על הלב. גם אם נוצרי ידבר איתי על המיסה שלו, על לחם הקודש שלו ועל ההטבלה של הבן שלו, אני אזרום איתו. לא אאמין בזה בעצמי. אבל אחייך כזה לעצמי אם אראה שזה משהו שמשמח אותו.

לגבי החלק השני. טוב, זה כבר ליגה אחרת. סתם שאלה, למה את באמת צריכה לחזור לחדר הזה? האם לא מודעים לנושא הזה גורמים אחרים? זה וואחד טריגר שאני לא רואה סיבה להשתעשע איתו שלא באמצעות טיפול פסיכולוגי. אכן שבת קשה מאוד.

לא חושב שאת צריכה להכריח את עצמך לעשות דברים מהסוג הזה. זה לא אנושי לדרוש דבר כזה מאדם.

ובנימה אישית, אני ממש מקווה שתצליחי לפרק את הטריגר הקשה הזה. מתפלל בלב על זה. לאו דווקא לאלהי אברהם יצחק ויעקב

באמת

מכירה ערבים, נוצרים, שמאלים לא עלינו.

מעולם לא הפריע לי.

דעה שונה משלי אף פעם לא היתה סיבה להתרחק, להפך, לרוב זה מסקרן אותי.

הסיפור פה שהכל הכל סביב אלוהים.

ברמת ״תעביר לי את המים״ ״הוו מים זה מזכיר לי דבר תורה ששמעתי..״

זה העולם של אבא שלי ודיי המצב שם.

כל שיתוף הכי קטן הופך לפילפול וחיזוק.

אז הפסקתי לדבר איתו, בכלל.

אוהבת אותו מאד.

אעשה בשבילו הכל.

לא יכולה לדבר איתו.

אמא שלי זה סיפור דומה שונה.

הכל יחד היה טו מטצ׳.

הלוואי ולא נהיה אנחנו כאלה הורים

אלא זורמים

משחררים

נותנים רק תחושה טובה ועוטפת

הם יקרים לי וחשובים לי

ונתנו לי מה שהיה בכוחות שלהם.

טריגרים זה חרא מקווה שתזהי מה גורם לזה שתוכלי להימנע מזה.

כנראה שלא סתם לא נסעת שנתיים, את יודעת מה טוב לך.

הם חשובים נכון אבל את יותר אל תקריבי את עצמך שם

חיים פה????

שומרי שבת לא יבינו

אני חושב שלא בושה לבקש תמיכה.

בעד...

סניף מעלה אדומים

חברי הקבוצה לא יכולים לראות את הטלפון אחד של השני אלא רואים רק את הכינוי שכל חבר בקבוצה בחר לעצמו.

אלא אם כן מישהו בקבוצה נמצא באנשי הקשר שלכם ואז אתם כן תראו שזה הוא...

אז פחות מחפשים תמיכה מהסוג הזה

מרוצים מהתפקוד?

היא צפויה לבוא...

אבל משהו במילים והמשפטים מתכתב על הרצף הדתל"שי

וזהו

דחף אותנו החוצה ואנחנו מנסים להיכנס בכל דרך

ושוב דוחף

ואומר תשארו בחוץ

כי כשהייתם בפנים לא יצא יפה

ותכף 

אולי מחר 

אולי עוד שנה 

ואולי עוד שנים רבות

היד הדוחפת תשלח לחבק

ואז נשוב

א. להגיד ברגישות, צריך לזכור שגם בשבילך זה היה תהליך לא פשוט, והם בעצם רק עכשיו מתחילים את התהליך. מה שאתה כבר סיימת - הם אפילו לא התחילו.

ב. להיות מוכנים מראש לכך שאתה מזעזע את עולמם ברמה זו או אחרת, והתגובה המיידית שלהם עלולה להיות לא נעימה. זה לא אומר שהם לא אוהבים או לא מקבלים אותך, אלא רק שעכשיו מאוד מאוד כואב להם והם צריכים עוד זמן בשביל לעכל.

ג. אפשר להגיע לגבולות גזרה שבהם אתה לא תהיה חייב לשמור על מצוות שאינך רוצה, ומהצד השני הם ייפגעו כמה שפחות. למשל אל תחלל שבת מול העיניים שלהם וכד'. לכבד את ההורים זה לא "רק" מצווה, זה פשוט אנושי.

בהצלחה!

לא קשור ללא נעים