)אני עוזב הולך מוקדם לשם, כי התגעגעתי נורא

אז צ'אבעת צ'לום

)

ארצ'יבלד
נצח
) לעומת מצוות עשה שיותר קשה לשמור. ומה שקורה זה שכשאין כח בוחרים להזניח הכל, במקום לתפוס את מה שאפשר.
אין סיבה להזניח הכל, מצוות עשה, אלו מצוות שאלוקים מצווה שתקום לעשות, אם לא עשית את כולם לא יענישו אותך, במיוחד אם היה לך קשה. (כמובן שראוי לקיים אותם, אבל גם ראוי להיות דתי, ומוטב שתחלל מצוות עשה ולא תחלל שבתות הרבה)
)
ארצ'יבלדמנין לך שלא נענשים על ביטול עשה?
אני לא מבין מה זה אומר.
אז מה המקור?
תודה, זה מה שביקשתי.




פסידונית
ארצ'יבלד
פסידוניתאחרונהפעם ראשונה כותב כאן. מקווה שהגעתי למקום הנכון.
אף פעם לא הייתי דוס רציני.
כבר כמה שנים טובות שאני הולך בחוץ בלי כיפה. יענו "שקופה". לאלה ששואלים אני אומר ברצינות שאני לא דתלש ולא מתכוון להיות כזה. דווקא טוב לי בתור דתי. אני מאמין והכל.
אז מה באמת הסיפור שלי?
ידוע שהכיפה מחייבת ברמת הניראות וכשעושים שטויות זה חילול ה'. יש את הדוסים שבחוץ יכולים להיראות רציניים אבל כשהם לבד הם משלימים חוסרים מהרשת. אני לא שם כי מה שיש ברשת פחות מושך אותי והנפילות שלי הן יותר בחברת אנשים. אז אם כבר נפלתי ורואים אותי, לפחות שלא יהיה בזה חילול ה'. שלא יהיו פדיחות בתור דתי.
יש פה עוד שמרגישים כמוני?
אם זה היה רק ללכת לקולנוע או לשתות בירה באיזו פיצוציה או אפילו לעשן פייסל מול אנשים זרים, אז הייתי פחות מוטרד שיש לי כיפה על הראש.
אבל יש דברים שאצל לא דתיים הם נחשבים גבוליים או חוסר טאקט במקרה הטוב (ופליליים במקרה הפחות טוב) ואצל דתיים הם אסורים לגמרי.
אצלי "שמירת עיניים" בחוץ זה נושא רגיש... תכלס כבר לא מרגיש את הבושה כמו פעם כשאחרים קולטים אותי. אפילו כשאותה אחת שפזלתי עליה, מחזירה לי מבט רצחני. העיקר שלא להיראות כמו עוד "דתי סוטה" וכאלה.
|ארצ'יבלדאחרונהאיככ אותי זה מגעיל ומפחיד
ועכשיו גרים פה ארבע אחים בית מולי, נחמד..
ומביאים לפה את כל החברים המפחידים שלהם...
והשאירו את הדירה לילדים שלא התחתנו
לפעמים בלילה אני מפחדת לחזור לבד לבית, הם שטויים והחצר שלנו ושלהם היא סוג של משותפת
והכלבים שלהם..
וזה דווקא ממש הצחיק אותי
זה מציק שמסתכלים עליך רק בחיצוניות..
מה אני בלי לב?!
אני מתנהגת כזה זוועה?
מצחיק שאנשים חושבים שהם יודעים הכל והם לא
)
) [ביחס לזלזול, זה נקודה אחרת לגמרי]
) ככה אני משתדל לעשות...
לא שמתייחסים, אבל שבנאדם שבקושי מכיר אותך באמת שלא יפתח את הפה
לא בקטע שאני נפגעת זה לא מזיז אבל זה מפריע להיות בחברה כזאת שחושבת עליך ומתנהגת אליך בצורה כזאת
אני בעיקרון משתפת, בקטע הרוחני פחות..
כאילו אני לא יספר לאף מה זה מבחינתי דתי, ואיך אני מתנהגת באמת
מבינים לאט לאט