פורום בישול ומתכונים (עמוד 50)

להבדיל מראש השנה ומערב יום הכיפורים, שהם מועדים בהם נוצרו מסורות ברורות הקשורות באוכל, לסוכות אין בהקשר הזה מעמד מיוחד. למרות זאת, התכנים המרכזיים של החג יצרו כל "מיני מנהגים" הקשורים באוכל.

1. השמחה: על חג הסוכות נאמר בתורה במפורש "ושמחת בחגך" (לא על כל החגים זה נאמר באופן ישיר), ושמחה ביהדות הולכת תמיד טוב עם יין ובשר. מכאן המנהג להרבות באכילת סוגי בשר (עוד מעט יבוא פירוט).

2. תחושת העושר: חג הסוכות הוא חג האסיף, כלומר הזמן בו המחסנים מלאים מהיבול של השנה החולפת, וממילא ברור המנהג להכין לחם מיוחד לסוכות שיכיל קמח של לפחות שניים מסוגי חמשת מיני דגן (שהם חיטה, שעורה, שיבולת שועל, כוסמת ושיפון), שמהם מכינים, לפי ההגדרה ההלכתית, "לחם".

3. אפרופו תחושת העושר: אחד הרעיונות המגולמים בסוכה הוא שדווקא בזמן שהאדם חש שמחה על היבול שטרח עליו כל כך, לא ישכח שהשמירה האמיתית על העולם היא של בורא העולם, ויצא מהבית, שמסמל ביטחון, לסוכה, שמסמלת ביטחון בה'.

4. שמירה: כמו שהסוכה שומרת על האדם, כך עשו זכר לכך באוכל. הדרך המקובלת היא להכין ממולאים, בהם המלית נשמרת ע"י המעטפת החיצונית.

5. פרקטיקה: לא תאמינו, אבל גם זה קיים. פוסקים יהודים בימי הביניים כבר מתארים שהמנהג הוא להכין קדירות גדולות שבתוכם כל מרכיבי הארוחה, שלא יהיה טורח בהוצאת והבאת האוכל מהבית לסוכה ובחזרה. שלבו את המנהג הזה עם הקודם ותקבלו קדירות ענק של מיני ממולאים מושקעים וריחניים הנפתחות ליד שולחן האוכל...

6. ימי הדין: לפי המסורת היהודית הזמן בו חותם הקב"ה את ההחלטה על כמות המשקעים שתרד בא"י ובעולם כולו הוא בחג הסוכות. מנהג ארבעת המינים ומנהגי חג אחרים קשורים לזה באופן ישיר, אבל גם מנהגי אוכל. יש הנוהגים לאכול מאכלים שקשורים לערב יום הכיפורים (כמו קרפל'ך) כדי להזכיר את תחושת אימת הדין.

7. שמחת תורה: כאן קיים מנהג רחב, בדומה לשבועות, הבנוי על הפסוק "דבש וחלב תחת לשונך" שמרמז על התורה, לאכול מאכלים מתוקים ורוויי דבש ומאכלי חלב, ורק אח"כ לאכול את
סעודת החג הבשרית.

8. ארץ ישראל: כיוון שהחג בסימן גידולי קרקע (הסכך, 4 המינים ועוד), הוא הזכיר לרבים את הכמיהה לקרקע המקורית של עם ישראל – ארץ ישראל. בקהילות לא מעטות משתמשים בפירות שמאפיינים את הארץ (שבעת המינים: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר) כדי לקשט את הסוכה וכדי להגיש תקרובת לשולחן.
 

ומה קורה בפועל? 
» יהודי אפגניסטן נהגו לתלות בסוכתם פירות ולאכול מהם במהלך החג. צריך לזכור, שמבחינה הלכתית – אם רוצים לעשות זאת – צריך להתכוון לכך מראש, אחרת הפירות הופכים ל"נויי סוכה" (קישוטי סוכה, שחלה בהם קדושת הסוכה עצמה) ואסור להורידם עד אחרי ימי החג.

» יהודי אפגניסטן ויוצאי חלק מהקהילות בפרס נוהגות בחג לעשות "מועיד ביני" (Muid Bini), שפירושו: לבוא במועד (בחג) לראות את זקני המשפחה. במסיבות אלה היו מגישים תקרובת על טהרת פירות א"י ועוגות סולת, דבש ופירות יבשים.

» מנהג של הכורדים הוא להרבות באכילת דבש, ובשמחת תורה למרוח דבש על אותיות של הכתב העברי ולתת לילדים קטנים ללקק אותן, כדי ליצור תחושת מתיקות וקירבה לאותיות השפה העברית.

» כבר בימי הביניים מוזכר המנהג של חלק מהאשכנזים, לאכול בלילה הראשון של סוכות ממולאים ולומר לפני האכילה "בצל כנפיך יחסיון", כלומר: בקשה שהקב"ה ידאג לעם שישכנו (=יחסו) בצל כנפיו.

» מנהג בהרבה קהילות להכין ריבת אתרוג או להכניס פיסות אתרוג לארק, וזו סגולה להולדת ילדים בריאים.

» מנהג חלק מהחסידים הוא לאכול בלילה הראשון סעודה שיש בה לחם משני סוגי קמח, יין לבן ואדום ולפחות דג וסוג אחד של בשר, כדי ללמד על השפע.

» חלק מיוצאי אתיופיה היהודים מכינים בסוכות מאכלים מתירס, כיוון שזה היה אחד משני הגידולים שהבשילו בארצם בעונה זו (והשני: פלפלים).

» יוצאי עיראק שיושבים ערים בלילה האחרון של סוכות בבית הכנסת, נוהגים בחלקם לשתות "מגלי" (mugli), שהוא משקה על בסיס סוכר, הל וג'ינג'ר מורתחים במים, השומר על ערנות.

» יוצאי בוכרה מצטיינים במנהגי אוכל. הם תולים הרבה סוגים של פירות בסוכה כדי לאכול במהלך החג, מכינים תקרובות של תערובות מיץ ענבים ופירות, ואוכלים "אוושי בודרינג" (Avshi Bodring), שהם סוגים של קישואים קטנים (דומים למלפפונים) אותם ממלאים בבשר, אורז עגבניות ובצל. כמובן שזה תבשיל קדירה.

» ליהודי גרוזיה יש עוגת פירות יבשים אותה מכינים רק בסוכות. לא הצלחתי לגלות את שמה או את מרכיביה.

» חסידי חב"ד נוהגים לשתות בכל סעודה בחג הסוכות יין.

» היהודים הספרדים הירושלמים נהגו (וחלקם נוהגים עד היום) להכין בשמחת תורה ארוחה מיוחדת ומושקעת דווקא לילדים, כדי להראות להם את חיבתם ביום שמחת התורה (שנקרא כך משום שזה היום בו מסיימים לקרוא את מחזור 52 הפרשיות של התורה ומתחילים מחדש את פרשת "בראשית"). ארוחות אלה היו על טהרת המתיקות וכללו דבש ומוצרי חלב.

» יהודי כורדיסטאן נוהגים להדר אחר קניית ענבים משובחים, כדי לזכור את ארץ ישראל ויבוליה המשובחים.

» יהודי קוצ'ין נהגו לאפות לחם מיוחד לחג הסוכות. לא הצלחתי להגיע לשמו או לתוכנו המיוחד.

» יוצאי תוניס אוכלים פולים מבושלים (מאכל אופייני לאווירת שמחה) וחצילים ממולאים (מחמר Machmar).