טוב, אז יש לי וידוי.
בשבילי, המרק הוא רק תירוץ.
ואם אין שקדים לי - מי לי? וכשאני לעצמי, מה שקדי?
סיר המרק החם והניחוחי שעל הגז קרץ לי מאוד, אבל שקדי המרק שקנינו בקניה החודשית נגמרו, והייתי נחושה לעמוד בהחלטתי שלא לעשות "השלמות" במכולת עד לקניה החודשית הבאה.
אז פתחתי את ידידי הטוב, הקלסר הותיק שלי, ותחת החוצץ "שונות" שלפתי מתכון לשקדי מרק שגזרתי לא-מזמן מעיתון.
ואני ממליצה ממש בחום!
2 וחצי כוסות קמח,
2 ביצים,
חצי כוס מים,
חצי כפית מחוקה מלח,
ללוש לבצק רך וגמיש,
לרדד לעלה דק מאוד, לחתוך לריבועים קטנים, לחמם שמן במחבת עמוקה ולטגן בה את הקוביות עד להזהבה קלה.
עכשיו,
אני עשיתי את זה מקמח מלא, עם תוספת רבע כוס קמח תפו"א לשם אווריריות, והבצק יצא דביק מאוד (למרות שהוספתי קמח), כך שלא הצלחתי לחתוך לריבועים, אז פשוט בצעתי ממנו בכל פעם נטיף קטן וזרקתי אותו למחבת. יצאו צורות מאוד מעניינות: תרנגול, לוויתן ושור הבר.
וטעים-טעים-טעים!
נכון שזה מטוגן, אבל אני מאמינה שביתי תמיד יותר בריא מתעשייתי, ובפרט כשזה קמח מלא לעומת לבן.
אחר כך גם זרקתי פנימה קצת פסטות שנשארו מארוחת הצהריים ללא דורש, וגם זה יצא קראנצ'י ונחמד.
נשמע נחמד...
