אני מרגישה נורא לבדד..
פיספסתי את ההזדמנות לראות אותו 
ואני לא יכולה יותר
לא רוצה לחיות ככה
אני רוצה אותו!
אני צריכה מישהו
כמוהו..
ואני נזכרת בהוא שראיתי אז
וזה עושה לי טוב על הלב.
זה עושה לי ביטחון...
איזה כיף שזה קרה..
הוא הבין אותי
זה מהאלה שאני צריכה בחיים
״שהחסד הזה שאני עושה יהיה לבעלי שלומד עכשיו תורה״.
בורא עולם בזכות הביזיון הזה והשתיקה שלי שמחר אכיר את בעלי״.
תשכנעי את בורא עולם.
תספרי לו שאת רוצה בית של תורה.
שאת רוצה ילדים צדיקים שישבחו ויהללו אותו.
ושאת רוצה קדושה וקירוב הגאולה.
את לא מתארת לעצמך כמה זה קרוב.
אל תפסיקי להתפלל.
אל תפסיקי להאמין.
השם יתברך מזווג זיווגים מבריאת העולם.
ואת תראי איך כשזה יגיע תביני למה עברת את כל מה שעברת.
למה בכית וכאבת.
הייתי עוברת את כל מה שעברתי שוב אם היו מספרים לי שזה יהיה האיש שלי בסוף.
קשה לי מהחוסר שליטהה
אני חייבת שליטה
שדברים ילכו לפי מה שאני רוצה!
אני לא יכולה להכיל חוסר שליטה!!
לא יכולה להכיל את זה שלא מותאמים אליי
זה משגעעעעע
זה בלתי אפשרי מבחינתי
אני לא מסוגלת להתמודד עם זה.
ב'מת!!
לא יכולה ללכת למקום
שמתייחסים אלי כאילו יודעים יותר טוב מממני
שמחליטים עלי
שאומרים לי אנחנו יודעים ואת לא
שמנסים לעזור לי בדרך שלא מתאימה לי
בדרך שמתסכלת אותייי ומוציאה אותי מהכלים
נגיד הזאת שדיברתי איתה
פשוט עצבנה אותי ותסכלה אותי
אני כאילו לא מסוגלת להתממודד עם זה
זה משגע אותי
באלי לקרוע משהוו כשזה קורה..!!!
זה מעצבן אותי ברמווווות.
זה הכי קשה כי אתה מרגיש שאתה פשוט לא מסוגל להתמודד
ואתה חייב את ההבנה הזאת עכשיו!!!
שיהיה מה שאני רוצה
זה מה שעושה לי טוב
זה מה שמרגיע אותי
זה מה שנותן לי כוח
שדברים קורים לפי מה שאני רוצה
לפי מה שטוב לי
שזה ילך איך שאני רוצה
אני לא יכולה להכיל שזה לא קורה כך
אני לא יכולה שאומרים לך תסתדרי,
אין מה לעשות
או שלא מבינים את הקושי שלי
שמזלזלים
שאומרים לי תתגברי
זה מה יש.
או 'את צריכה להבין את זה'
כאילו אני אמורה להבין, ולהתבגר
ולא שיבינו אותי.
'זה החיים'
'ככה זה'
בעעעע. פוףף.
הנפש שלי זועקת
מפחדת שהם לא יבינו אותי
אני לא יכולה שלא מבינים אותי
שלא סבלניים אלי
שנותנים לי הרגשה שאני חופרת
שדברים לא מסתדרים
שאתה מרגיש שהכול הלך
נדפק
פספסת תהזדמנות
לא הבנו אחד את השני נכון
ואין לך פתרון
ואין לך מוצא
שהיא לא תבין אותי
שאני לא אצליח להסביר את עצמי
שמהר מאוד ישתיקו אותי
שאני אעיק
שלא יהיה אלי סבלנות
מרגישה שאני לא מצליחה לנסח את עצמי נכון
ולא מבינים אותי כמו שצריך
ולא אמפתיים כלפיי.
מי יעזור לי?
לא נעים.
שלא ירגישו שאני חופרת ושאין סבלנות.
שאצלח את השיחה.
למה כולם נגדי.
אני רוצה שמישהי תתקשר
שזה יהיה בידיים שלי
שלא ינהלו אותי
ולא יגידו לי מה טוב לי ומה לא
שאני אגיד ושיקשיבו
שיכבדו
אני זקוקה לתמיכה
היא סידרה לי קצת את הראש.
שהמקום הזה של השליטה לא בא ממקום רע
הוא בא ממקום של חוסר אונים וצורך לדאוג שיהיה לי טוב.
להיאחז במשהו לפני שהכול יתפרק.
זה נצרך מאוד.
וצריך לתת לו מקום
כי הוא לא רע..
לא להגיד לו
שעושים לו דווקא שלא יהיה לו את מה שהוא רוצה
כי רוצים שהוא לא יאחז בכלום
שהוא ישחרר אחיזה מכל מה שהוא רוצה וצריך
כדי שיפסיק להיתלות בדברים אלא רק בה'.
כי זה
לא זוכרת את המילים
אבל בערך-
שכאילו גורמים לו חוסר ברירה
ולא משאירים לו ברירה
ולוקחים לו את הבחירה
וזה גם לא הרצון שלי..
כאילו מבטלים את הרצון שלך
ולא נותנים לך מקום
אבל זה צורך שלי,
אל תבטלו אותו.
זה פוגע שאומרים לך את זה..
זה מתריס.
וכשאני רואה שעולה בי צורך של שליטה
ואני קוראת לזה בשם- שליטה
לא להגיד לעצמי זהו הבנו, את צריכה שליטה את יכולה לשחרר אותה.
לא. כי אני לא סתם צריכה אותה. יש לה מקום.
לתת לה אותו.
לא לבטל אותו.
לא ללעוג לצורך הזה בשליטה
לא להסתכל על זה בצורה שלילית
זה בא להגן עלי זה לא סתם.
וזה מקום כואב..
והיא נתנה דימוי
של הכול נופל לך מלמעלה
ואתה מנסה איכשהו לאחוז במה שאתה יכול ומצליח
כדי לנסות להציל משהו
וזה מצוקה.
למה מי שאני רוצה לא רוצה אותי?
למה לי לא מגיע?
למה מה שאני מרגישה שהוא טוב לי, שהוא שווה מבחינתי ואני רוצה אותו- אתה לא תיתן לי אותו?
למה תמיד אתה דופק אותי, בכל המובנים?
למה תמיד אני אהיה הזאת ש... (תשלימו..)
לא הולך לה,
שלא יודעת כלום,
שאין לה מה להגיד,
שלא מבינה בשום דבר,
שאין לה חברות,
שתפגוש אנשים שהיא מכירה ובחיים לא יהיה לה על מה לדבר איתם ומה לומר להם!!
שכל שיח עם אנשים הוא מאולץ כדי לצאת ידי חובה ואין באמת על מה לדבר!!
וזה סתם נחמדות כזאת!!
ושנמאס לה להתחנחן ולהרגיש שלא באמת אוהבים לדבר איתה ולא רואים בה שום דבר!!
שהכל חיצוני, שאין אהבה אמיתית!!
ושלא מאמינים לה שהיא צודקת!! ושמקטינים את הקושי ואומרים שאני רק מגדילה אותו ואין באמת משהו יוצא דופן !!
זה מתסכל אותי !!!
כי זה אמיתי!!!! זה לא רק בראש!!! לא! לא הכול בראש! יש מציאות ! וזה המציאות! אז די!!
נמאס לי שרק אותי לא אוהבים!
שאני לא יודעת אף פעם מה להגיד
ואל תגידו לי יהיה בסדר , אין משהו מסוים שצריך להגיד, תקחי בקלות.. לא, אני לא אקח בקלות!! זה לא פשוט!! זה שלכם זה קל זה לא אומר שלכולם יש את הכלים שהיו לכם כי גדלתם נורמלי!! והכלים האלה הוטבעו בכם, לי הם לא הוטבעו ואני נדפקתי!! ואל תגידו לי לכולם יש צרות את לא נדפקת!! לא לכולם יש צרות ובטח לא כמו שלי!! שלי זה בדברים הכי קטנים!! שבאמת תוקעים כל צעד!!! שלא נותנים לי מנוח!!! ואני לא יודעת איך אצא מזה!! מה שבטוח זה לא ברגע אחד של שינוי חשיבה או משהו כזה!!! עלאקקק ! חכמים גדולים כולכם!! סתומים!! לכו לעזה!!! אתם והחכמות שלכםםםםםםם
החיים בזבל!!
ותאמינו לי! תאמינו לי שאני לא סתם אומרת!! שאני לא סתם מקשקשת ואם רק תשני את התפיסה הכל יהיה טוב ואין שום בעיות! לא נכון! יש מלא בעיות! ואני לא ממציאה אותם!
חוצפניםםםםםם.
די לשפוט. די לעצבן.
קיצר נמאס לי..
נמאס לי שאני תמיד בצד
לא חלק
לא מקבלת את הדברים שאמורים לקבל
שמתייחסים אלי שונה
לא כמו שצריך..
אני כבר רגילה לזה..
וזה כל פעם מחדש מתסכל אותי.
טוב
דיברתי הרבה
בא לי פשוט לצרוח את הסבל שלי
שכולם ישמעו
שנמאס לי נמאס
שאני לא מתחתנת
שאני לא מקבלת
שאין לי
איזה חוסר אונים
איזה תסכול
איזה קושי
אוף
אני עצובה
ומיואשת
מיואשת
למה ? למה ? למה ?
למה זה מגיע לי ???
למה תמיד אני?
אם הייתי הוא,
הם לא היו מתייחסים אלי ככה
כי אני לא שווה את זה
בי לא ישקיעו
אותי לא אוהבים
אז כן. זה כואב לי. כואב לי ושורף לי בעצמות.
שאתה לא רוצה אותי.
ובעצם אף אחד.
אבל במיוחד שאתה. כי אם אתה לא רוצה, אז אין לי למה.
אבל יותר מזה,
כואב לי שאתה לא רוצה!!!!!
מה אני יעשה?
???????????????????????????????????
זה שובר אותי לגמרי
אני לא יכולה יותר!
לא מרגישה טוב
חזרה לי התחושה הלא נעימה בגרון והאי נוחותת
וזה לא מקובל עלי שזה יהיה כל השבוע ואין יום פנוי!
אבל ממני מצפים להכל, אין התחשבויות. את יכולה.
אבל אם זה היה ההיא זה היה מתקבל והיו מסדרים לה משהו ומבינים אותה
כמו עם הזומים
כשזה אני אז פתאום כל יכול פתאום הדברים הבסיסיים לא מובנים
ולא מכילים את זה ולא מבינים את זה
לא רוצה כלום לא רוצה כלום..
יואוו...
לא יכולה כבר
עם הקשיים האלה
אני סחוטה מכאב
ומקושייי
לא רוצה יותר...
כואב לי הלב...
על החיים המרים והקשים...
קשה לי מידי
זה בלתי
אפשרי
אני תקועה
החיים שלי תקועים
ובקושי זזים
בקושי מתקדמים
רק אותי אף אחד לא רוצה
רק אני נשארתי לבד
בתוך העולם הגדול
והקטן
ורציתי ללכת היום
אבל זה לא יקרה
כי מי יסתכל עלי שם
ורק ארגיש דפוק
ארגיש דפוקה לחלוטין
שמעתם??
רק אני ארגיש דפוקהה
ולא רצויה ולא מסתדרת
ולא משתלבתת
לא מוצאת את עצמי בין כולם
לא עם ה*** ולא עם השאר...
כואב לי על עצמי..
על החיים האלה
שנקלעתי אליהם
ואין לי לאן לברוח
ואיך לתקן
וכמה שאני מנסה לתקן ולסדר אותם
שיהיו לי טובים ומתאימים
שירימו אותי ולא יורידו
אני רק נתקלת במחסומים
אין לי כלום בעולם
וזה קשה לי!!!!
אני רוצה מקום, אני רוצה שלווה, אני רוצה להרגיש שטוב לי!!!
להיות במקום שטוב לי!! שארגיש שייכת ורצויה!! אהובה!!!
שאני לא ארגיש שדופקים אותי! ושעושים לי את ההכי רע
כי בינתיים זה מה שקורה..
ובינתיים זה מה שאני מרגישה..
זה החיים לצערי הרב
אין לי במה להיאחז
אין לי במה להתנחם....
להיות שם כמו עציץ זה נורא
ולהרגיש שאין לי עם מי לדבר
ולא לדעת איך להגיב
ולפחד
.............
...........................
איפה הימים שטיילנו לאיטנו יחד ברחובות העיר, מדברים על נושאים ברומו של עולם. הימים שהרגשתי שמבחינתך אני אופציה. שמבחינתך יש על מה לדבר. שאני מישהי שאתה יכול להקים איתה בית.
כלומר כעת אני מרגישה את מה שאני מרגישה באמת בפנים, שאני לא אופציה לשום דבר ולא שווה כלום. שאי אפשר באמת לאהוב אותי. ולרצות אותי. אני לא סומכת על עצמי שאני בסדר ואפילו יותר מכך. אני לא בטוחה בזה בכלל, ואולי אף בטוחה להפך.
אבל אז, באותו הזמן, הסכמתי לעצמי לרחף במקצת, ואפילו להאמין שיש סיכוי שאני בסדר גמור, ואפילו משהו טוב, והסכמתי לעצמי לדמיין שזה יכול לקרות שאנחנו נהיה ביחד, שמישהו טוב כמוך ירצה להקים איתי בית, ו- למה לא בעצם? הסתכלתי על עצמי מנקודת המבט שלך, ושם ראיתי דברים אחרים. ראיתי שאני בסה"כ בסדר. שיש בי דברים טובים. שאני מיוחדת. שאני שונה מכל הבנות. שאני כזאת וכזאת, כמו שחיפשת וכמו שאתה מעריך. הרגשתי מוערכת. והתמכרתי לתחושות האלה. אפילו קצת האמנתי להם. למרות שבאמת בתוכי עדיין נשאר הכאב הגדול והחד- שאני לא בסדר ולא נעליים. שזה רק נראה אבל בפנים אין כלום. זה משהו שרק אני יודעת ואסור שאף אחד ידע. במיוחד לא אתה. כי אם תדע- הלך עלי. אתה לא תרצה אותי. וכל כך פחדתי מזה. שתקלוט את זה. שתבין שזה לא שווה לך כל העסק הזה. שוואלה אני מתוסבכת ובעייתית, ולא רגילה ונורמלית כמו כולן. שאני לא בטוב. פחדתי שתראה את זה. שתגלה את זה. ניסיתי אפילו לשכנע את עצמי שזה לא ככה, שאני בסדר, ואמרתי לעצמי כל מיני משפטים שאני טובה ומקסימה וכהנה וכהנה.
בשם כל מיני משפטים שאנשים אמרו לי.
ושיקרתי לעצמי. בכלל לא האמנתי לזה.
זה כלכך קשה שזה המציאות..
והאמנתי לך. האמנתי שאתה באמת רוצה אותי. שבאמת אתה רואה בי משהו אחר, שאין בכל אחת, שאפילו אני לא ראיתי בעצמי. שאני לא זכיתי לראות בעצמי. האמנתי שאתה חושב שאני באמת בסדר, ואפילו יותר מכך.
עד הרגע האחרון... שפתאום משום מקום הנחתת עלי את הפצצה הנוראית והקשה מכל.. שאתה נפרדת ממני.
אההההה בנפש שלי זעקה וצעקה בתוכי, ולא הסכימה להאמיןן למוצא פיך.. אתה_נפרד_ממני???? זה אמיתי???? היאך ייתכן???? די! תגיד לי שאתה סתם עובד עלי!!! אל תעשה לי את זה!!!
זה היה בלתי אפשרי מבחינתי! בלתי הגיוני שהרגע הזה הגיע!! לאא!!! איך אתה מסוגל??????? להיפרד ממני???? הרי כל כך רצית אותי!!!! כל כך לא רצית להיפרד ממני!!! איך העזת להחליט שזה לא???? ולמה בכללל???? מה גרם לך לחשוב שזה לא מתאים ולהחליט את ההחלטה הקשה והנוראית מכל- להיפרד ממי שיצאת איתה בשבועות האחרונים, שדיברת איתה והייתם בקשר????? שהיה אכפת לך ממנה. שהיה בניכם קשר!!!!!! ואם לא היית רוצה לא היית ממשיף.. אז מה למען ה' קרה פתאום????
פשוט בלתי נתפס.
זה לא חלק מהתסריט של החיים שלי! ממש לא!
זה כואב זה יכאב אבל בסוף זה ישתחרר.
גבר שמעוניין בך- לא ייפרד ממך.
לא משנה מה הסיבה - הוא פשוט לא רוצה. ולא מעוניין.
יכולים להיות הרבה הסברים. נגיד כל מיני דברים שהיו שגרמו לו לא לרצות. אז עכשיו הוא לא רוצה.
אם הוא היה רוצה אותי, את הקשר איתי- הוא היה פה, קרוב. נמצא, נוכח.
גבר שרוצה- מוצא דרך. גבר שלא רוצה- מוצא תירוץ.
אבל איך אני, בתור אישה, שנקשרתי לגבר הספציפי הזה, אוכל להמשיך הלאה לגבר אחר? זה פשוט בלתי נתפס מבחינתי! אני קשורה אליו, יש לי אליו רגשות. אני לא מסוגלת לעבור הלאה לגבר הבא. להיפתח לקשר רגשי עם מישהו אחר.
זה לא עובד ככה. זה לא, יאללה זהו הבא בתור. פיתחתי אליו רגשות, קיבלתי ממנו. איך סוגרים את זה נכון? ואמיתי?
איכס משפחה מעפנה מפגרת.
שונאת אותכם שונאת.
למה דווקא המשפחה שלי צריכה להיות ככה?!!!?!?!?!
למה דווקא במשפחה שלי האמא בוכה כל הזמן. יאלה כבר.
למה דווקא במשפחה שלי הכל מסתבך. ולא נורמלי. למה?
??
למה אי אפשר שיהיה טוב?
שיהיה כיף?
שיהיה בסדר?
למה?
שונאת את החיים האלה
לא רוצה לחיות אותם
לא רוצה לסבול בהם
למה הכל מסתבך לי.
למה?
תכלס אין לי כוח.
באמת שנמאס לי.
אני נדפקתי.
אף אחד לא רוצה אותי.
רע לי בכלמקום.
וכלום לא עוזר.
נדפקתי
והחיים האלה לא הוגנים
ולא צודקים
ולא הולך לי
לא מצליחה להשתלב
הדבר הכי בסיסי- אין לי.
לאנשים יש דברים ספציפיים שקשים להם
לי זה כל החיים.
ואולי טיפה מצליח ומסתדר.
אז בבקשה.
ח ל א ס
ד י
לא נולדתי כדי לסבול
אז למה החיים שלי הם סבל מתמשך ולא נגמר?
למה אני רודפת אחרי בן אדם שלא רוצה אותי לעזאזל?
למה הוא לא רוצה אותי לעזאזל?
ואני רודפת אחריו כמו לא יודעת מה?
החיים האלה לא הוגנים
אני שוב אגיד את זה
עד שזה ייקלט
עולם מזעזע
נמאס לי לחיות חיים כאלה מפגרים
וקשים
וכואביםםם
למה היא לא אומרת לי שלום נורמלייייי
למה היא לא מתייחסת אליי
למה היא מזלזלת בייי
למה אין לי משפחה אוהבת.?????
ותמיד יוצאת משם בתחושה כואבת?????
למה באתי לעולם בכללל??
במה אני אאחז למען האל??
כשהתקווה שלי ומה שנותן לי חיים וכוח מתרחק ממני
ולמה הוא הכוח שיש לי בעולם ולמה אתה מרחיק ממני את הכוח הזה
ומה אתה רוצה ממני מה? מה?
ולמה הכאב הבלתי נסבל הזה רודף אותי
ולמה אף אחד לא מבין אותי
ולמה היא לא מתקשרת לעזאזל
ולמה תמיד אני נדפקתת
ולמה לא מצליחה להשתלב בחברה ואני שונאת את התגובות של המזרובה הזאתי
ולא הולך לי עם אנשים כלל ועיקר
ואני שקופה
היו שלום.
קשה לי החיים האלה
מרגישה שאין לי למה לחיות
אין לי כוח לכלום
אני לא אוכלת טוב
אוכלת בלי יישוב הדעת, מכל הבא ליד העיקר להכניס משהו לפה ואני לא צוחקת
ואין יותר מידי מה וזה מתסכל בעע.
אפילו לחם אין לי (!)
ואין לי כוח לזה ירבאק.
אני כל הזמן עייפה
ומותשת
ואין כוח לכלום
ואין מה שיחייה אותי
וסתם עולם מטומטם
בלי שום תכלית
ורק עצבים
ואני רעבה וזה מעצבן אותי ומרתיח ברמות,עוד יום נמרח שאין לי מה לאכול
עוד יום שאני מורעבת
שונאת אותך.
אני עצבנית.!!!
לא יודעת מה עם הקשר הזה!
לא מבינה כלום
אם הוא היה לי טוב או לא
לא מבינה איך להסתכל על זה לעזאזלל
לא יודעת לא מבינה.
זה היה לי טוב? זה לא היה לי טוב? היה עדיף לחתוך? היה עדיף לחזור?
הדברים לא ברורים לי
ואני משתגעת מזה
והזמן לא עושה את שלו
פשוט לא
ואני סובלת. פשוט סובלת.
ומתגעגעת.
והריק הזה גומר עלי.
והכמיהה הזאת כואבת לי מידי.
והכי משגע זה שאתה פשוט לא יודע, ןלא מבין, ולא מצליח להבין איך מסתכלים על זה, ואין בהירות.
הכל מעורפל
ובינתיים אני רק מתגעגעת וכמהה לראות אותך.
לא מצליחה לחשוב מעבר.
לא מבינה מה קורה לי
מה היה טוב, מה היה פחות, האם זה היה גרוע שסיימנו ומה הצדדים שכן היו טובים בזה?
לא מצליחה להיות ביישוב הדעת לחשוב על הדברים, לא מצליחה להיכנס לזה בנקיות ולהבין מה היה ולהסיק.
לא מצליחה
פשוט מתגעגעת ומחכה לפגוש אותך כל הזמן
מחפשת אחריך בכל מקום
מצפה לך
רודפת אחריך
הלב שלי צמא אליך
אתה חסר לי
חד משמעית
ואני לא מצליחה להבין למה
מה יש בך שאני רוצה
ולא מצליחה להסתכל על זה ממבט רחב יותר
ולהבין מה עם זה
מה זה אומר ואיך לפעול עם זה.
בהירות.
חסרה לי בהירות.
טעטעעעעע
אויי טעטע
מה יהיה
אני מרגישה שהזמן נעצר וכלום לא מתקדם
אבל הזמן עובר ועובר ולא קורה כלום
וזה הכי קשה
לא יכולה יותר עם המרדף הזה
אחריך
העולם הזה רע. פשוט רע.
הכאב הזה עולה על גדותיו.
הריק הזה מציף את כל החיים ובולע אותי בתוכו
ואני נותרת ללא אוויר
ללא חמצן
צפה ונעלמת
אין כוח לעמד איתנה מול הרוחות החזקות המאיימות לאבד אותי בתוכן
לסגור אותי
לשאוב אותי
לקחת לי את הקצת שעוד נשאר לי.
מה אני בכלל עושה כאן.. לעזאזל..
מי בכלל רוצה להיות כאן? לחיות?
מה זה החיים האלה למען ה'?
אני רוצה טוב. טוב פשוט. טוב גלוי.
ביטחון. להרגיש טוב עם עצמי. עם אנשים. להרגיש משמעות. להרגיש שיש מי שאוהב אותי ודואג לי. להרגיש רצויה. לא להסתבך.
לקחת דברים בטוב.
זרימה.
אני מיואשת.. אופ!!!!!!!!!!
אין לי כוח לכלום
הכל מציק לי
הכל מכביד עלי
שהלכתי אליה עכשיו והרגשתי ממש עול ותקועה. לא ידעתי אם ללכת או להישאר. לא ידעתי מה היא מרגישה לגבי זה וזה תיסכל אותי. מצד אחד אולי אני מעיקה עליה, מצד שני אולי הכל בסדר והיא סבבה איתי? תיסכול. וגם בסוף שהיא ליוותה אותי זה היה לא נעים לי בפנים, שהרגשתי שהיא לא באמת נהנת איתי, הרגשתי רע עם עצמי.. שאני בכלל לא רצויה, שמשעמם איתי, שאין עניין בי..
אני לא יודעת מה אני רוצה
כן היה לי משמח שהר***י* החמיאה לי ממש מהלב שאני עושה אווירה טובה
איזה כיף היה לשמוע את זה!!!!!!!
אבל החוסר ביטחון הכללי שהיה לי לגבי שהותי וכמה ומה להגיד וכו' וכו', שהרגשתי כזה חופרת ולא מגיבה טוב, זה היה כל כך קשה וזה מייאש אותי ומציב אותי במקום של חוסר ביטחון וחוסר נעימות ומאבק פנימי
ושאין לי אף אחת בחיים האלה ששמה עלי כרגע ושמדברת איתי
אני ל ב ד
ל ב ד.
בעע.
אין את ה**** שלהן יותר. נ ג מ ר. אווווווווופ
אין לי לאן ללכת.
תקועה שם.
אין לשנות אווירה.
אני מרגישה בביוב של עצמי. בתסבוכות של עצמי.
ו- או שאנשים מנסים להוציא אותי מזה ו"אל תסתבכי"
ובעצם מתעלמים מהבעיות שיש לי כאילו זה כלום
או שמבינים אבל לא מזדהים, מרגישים, מביאים את עצמם ואת תחושתם הכואבת לגבי מה שאמרתי, מחזקים, משקפים
או שגם וגם אבל אין להם זמן אלי
וזה מבלבל כי מצד אחד הם רוצים ומצד שני הם לא עושים עם זה כלום וכל קביעה לוקחת זמן..
עייפתי
אני מרגישה שקשה לי. אפס כוחות.
כל הגוף שלי מלא סוכר.
וחלב.
בעע..
מרגישה רע עם עצמי.
ועם העולם.
המקום הזה שעושה לי רע להיות בו ואני רק מתחמקת מלהיות שם אבל כבר נמאס לי להיות פה. זה לא כיף לי שאין לי מקום להיות בו בעולם. שאני רצויה בו ושיעשה לי טוב להיות בו.
ולהתנחל אצל אנשים זה לא נעים.
וכל מקום יהיה את האנשים שלא ארגיש קשורה ושייקחו לי את המקום.
מגבילים אותי .. איכס.
נמאס לי לחיות.
כולאים אותי בתוך מבוי סתום.
לא מרגישה את הרחמים.
מרגישה שעושים לי רע.
ואין פתרון.
נמאס לי להגיד שנמאס לי.
השמנתי.
אוף.
לא רוצה הושענא רבה.
לא רוצה לחיות, ו יוהווו, שמחתורה..
מי בכלל שמח בתורה.
אני לא שמחה כרגע בכלום.
הכל רע.
לא רוצה לשמוח בכאילו.
לעשות את עצמי שמחה.
לא רוצה ללכת לשם וגם לא לשם וגם לא לשם.
לשום מקום.
אין לי ברירה.
וגם אולי היא לא תתייחס אלי.
יופי.
ואני ארגיש תקועה.
זה הבעיה.
שאין לי חברות.
שכולם עושים לי טובה
ויש להם חיים מלבדי.
שהלוואי שהייתי באמת חברה והיו מציעים לי לבוא והיו שמחים בחברתי.
אבל שוב. אף אחד לא יציע מעצמו. עושים לי ט ו ב ה.
אני רעבה.
רוצה את האוכל שהכנתי.
מחכה לשעה שיתחילו.
לא אכלתי כלום נורמלי מאז החביתה של הבוקר.
אוף עכשיו ראיתי אותו.
ואני מצפה לו.
ולא בא לי לצפות לו.
כי זה חד צדדי. ומייסר אותי. וזה לשווא.
אבל הנפש לא מבינה.
והיא רוצה ומצפה ומייחלת.
מעצבנת.
אין לה חיים.
סתומה.
ואין לי מקום.
מקום להביא את עצמי.
להיות אני.
עם הרגשות השליליים והכואבים והמייסרים והמתסכלים.
ואני לא מאמינה בה'.
לא רוצה לשמוע על ביטחון בה'
תבטחו אתם בה'
אני באנטי לזה.
אני לא רוצה לשמוע על זה כלום ושום דבר
וגם על שום חיזוק אחר שמוציא אותי מהקושי שלי
קשה לי וזהו.
תנו לזה מקום.
אבל אין לזה מקום.
במקום ההוא אין לזה מקום.
ואני צריכה לציית לה.
והיא מחליטה עלי.
ולא נותנת לי מקום להביע את הקושי שלי.
ודברים שלא מסתדרים לי.
ואני לא יכולה להתעלם ממנה ולעשות מה שבא לי.
אבל לא בא לי.
אבל אין.
למי אכפת ממך בדיוק.
היא קובעת את הטון ואת הכל.
"את לא תעשי מה שבא לך"
את לא תתחמקי ממנה.
אף אחד לא יכול לעזור לי.
ונמאס לי שהכל קורה כל כך לאט ובאדישות
ולמי בכלל אכפת ממני ומי בכלל מבין את רמת הקושי שאני נמצאת בו.
והבן אדם הזה שממשיך בחיים שלו בעוד שאני לא שורדת את היום ולא עובר לי יום בלי לחשוב עליו
זה פשוט מכאיב עוד יותר ומייאש ודוקר שאת נמצאת בכזה מצב בטטה ונמוך, שהוא החיים שלך, כשהוא חי את החיים שלו ובכלל לא חושב עליך, ולא מעוניין בך. די . נמאס. זה מטורף מידי. וגם החיים האלה כל כך קשים ומייסרים. ואף אחד לא מבטיח לי שזה ישתנה. ואני כבר בכלל לא סומכת על ה'.
אומרת את האמת.
איך אני הולכת להסתכל לה בעיניים.
איך אני הולכת להתייחס אליה בצורה שלא תתנגד למה שאני חשה בתוכי.
מפחדת לאכזב את עצמי ולעשות משהו שאני לא בטוחה בו ורוצה בו, משהו שמתננגד ומבטל ולא עולה בהתאם למי שאני מרגישה.
עוד יום חסר משמעות וחסר תכלית.
אני כבר לא נהנת בחיים.
רק מנסה לשרוד.
ואנשים חושבים שהבעיה היא בי.
אם אני אספר את זה להורים שלי הם לא יכאבו איתי וישלימו עם המציאות שככה זה וזה לא פתיר כרגע.
הם יגידו לי שאני צריכה להפסיק לקחת קשה ולא להיתקע..
יאשימו אותך ולא יבינו שזה לא פשוט!
ואני צריכה עכשיו לשמוע שזה לא פשוט ושזה כואב!
בעע.
למה הייתי צריכה לראות עכשיו בן אדם שלא מעוניין בי, זה גורם לי לחשוב עליוו ולרצות שהוא יחזור!! לקוות לו.. להאמין שאולי זה יקרה..לא רוצה!!!!!!! די להיתקע עליו ולחיות בסרט שהוא יחזור!!! הוא לא רוצההההההה מתי כבר תביניייי יא סתומההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לא יכולה איתך יותר!!!!! נמאס לי ממךךךךךךךךךךךךך
לא רוצה להאמין!
אני לא מאמינה שאתה טוב!!
לא רוצה להתעקש על זה.. אני לא מאמינה לזה!!!!1
מותר לי!! זה לא כזה ברור ותפסיקו לנסות לגרום לי להאמין לשקרים שלכם...,
ואל תגידו לי יצר הרע.
זה מה שהנפש שלי מרגישה ויש לזה מקום!
לא רוצה אמונה! אני לא מאמינה באמונה!
עד להודעה חדשה!
לא יכולה לשמוע את זהההההההההההההההההה
אני לא מאמינה וגאה בזה שאני נאמנה לעצמי!!!!!!!
אולי מתישהו אאמין, כרגע אני לא מכריחה את עצמי!
אני מקשיבה למה שאני מרגישה ולא מנסה להכריח את עצמי להאמין במשהו שכל החיים התעקשתי על להאמין בו וכל פעם חטפתי סטירות..
לא רוצה לקוות...
אל תאכילו אותי קש.
מספיק האמנתי.
נמאס לי.
ככל שאני שומעת את זה זה עושה לי יותר רע ואנטי. שבא לי לשרוף משהו.
לא בא לי לחזק את האמונה הזאת.
אני מפסיקה להאמין ולקבל באופן מוחלט כל מה שאומרים לי. גם אם זה במסווה של תורה. יש אותי ואני מחליטה למה אני מאמינה ולמה לא. אני לא רובוט של אף אחד.
מתפללת אליך בהושענא רבה שיהיה לי חיים טובים. ומאושרים. ושמחים. חיי תורה. שיהיה לי נחת רוח. שיהיה לי הצלחה בזוגיות, זוגיות קרובה לבוא, ישועה קרובה לבוא, הצלחה בגידול ילדים ובחינוכם, בית של תורה ומצוות, של שמחה בזה, זרע בר קיימא בקלות.
היא התארסה עם מישהו שדומה לו..
כ"כ בא לי שיהיה לי אותו...
שהוא יהיה שלי
קשה לי ככה
למה לא מצאתי אותך
למה אתה לא רוצה אותי
למה אתה לא שלי
ואיך זה ייתכן
מתגעגעת אליך ברמותת
אולי תחזור אלי
בבקשהה
לא מסתדרת בלעדיך
לא טוב לי בלעדיך
אני רוצה את קרבתך
דחוף
עכשיו
מהר
בקרוב ממש
מה אומר..
ומה אדבר
אתה דמות בשבילי, תבין.
לא עניין של מה בכך
קשה לי לשחרר ממך
אוי ווי
ונצעק לה' בצר לנוו
ממצוקותינו הוא יצילנו
ונצעק
לה' בצר לנו
אוהוהו אוהוהווה אוהוהוהוהווווהו
אוהוהוהוו אוהוהוההוהו אוהוהוהוההוהווו
יש לי הרבה בלב על ה'
זה ממש לא פשוט
יש לי הרבה תסכול וכאב וכעס ואכזבה על מה שעשית לי
אני לא פנויה לשמוע דברים טובים עליך ושאתה אוהב אותי וכו' וכו'
מחפשת מישהו שיזדהה איתי בתחושה שאתה לא טוב לי
וקשה לי שאנשים אוהבים אותך ורוצים אותך ומרגישים שאתה אוהב אותם
כי זה נותן תחושה שהתחושה שלי לא מובנת ולא מתקבלת
אני לא מרגישה שה' אוהב אותי
אני מרגישה הפוך
אני מרגישה שה' דופק אותי ונותן לי ניסיונות קשים מעל ומעבר לכוחותיי
והביא אותי לעולם כדי לגרום לי סבל
ושלא אכפת לו ממני
והוא עזב אותי
ומשאיר אותי להתמודד ולהסתדר לבד עם דברים לא הגיוניים ולא פתירים ולא נותן לי אנשים שיעזרו לי באמת או קצת טפטופים
אבל גם נותן לי להתמודד עם אנשים שלא מבינים אותי!!!
וזה הכי מתסכלל שישש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
כי כאילו מה עכשיו אנשים גם באים נגדי במקום להבין אותיי?!
לא מבינה אותך ה'
מה אתה רוצה ממני?
ונותן לי טיפה אנשים שכיף לי איתם ושמבינים אותי ואז לוקח לי אותם ומרחיק אותם ממני
אוי אני מתוסכלת!!
אני מרגישה שאני חייבת להיות פאסיבית ולא יכולה להיות אקטיבית כי גם ככה הצד השני לא הולך איתי, אז למה לצפות ולהתאכזב כל הזמן אז נשאר לי רק לחכות שמישהו יחשוב עלי!
אין לי ביטחון בעולם! אין לי ביטחון בחברות במשפחה בשום דבר אפילו באדם הזה!
חלאססססס
חיים בזבל
למה אי אפשר חיים קלים וטובים.??????????????????????????????????
למה הכל חייב להיות מסובך???????????
יופי ועכשיו ראש השנה וצריך לחזור בתשובה ולהתכוון בתפילה ולבקש ולהתפלל ולא לפספסס
יופי באמת!!!!
למי יש כוח עם המצב הקשה הזה שאתה מפיל עלי
מי בכלל רוצה לחזור אליך
מי אתה בכלל
מי אוהב אותך
מי רוצה מישהו שגורם לו לסבוללללללללללללללללללללללללללל
אם תחנה עלי מחנה לא יירא ליבי
אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח
אם תחנה עלייייייי מחנה
לא יירא ליבי
אם תקום עלי מלחמה
בזאת אני בוטחחחחחחחח
אם תחנה עלי מחנה לא יירא ליבי
אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטחחח
אם תחנה עלי מחנה לא יירא ליבי
אם תקום עלי מלחמה בזויס אני בוטח..
מי רוצה את ה'?
לעזאזל.
לא רוצה את ה'.
סורי.
מעצבן אותי שכולם אוהבים אותך ודנים אותך לכף זכות ובצד שלך
וכולם גם אלה שקשה להם מרגישים שאתה אוהב אותם ורוצים אותך ודבקים בך ומתפללים לפניך
לא מגיע לך!!
אחרי כל מה שעשית לי..
ושעשית לאחרים
סליחה שאני ככה מתבטאת אני פשוט ככה מרגישה ואין לי כוח להסתיר את זה ולייפות את זה
ותצילם כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף
אופ אז שבת איתם.
נו נשמע טוב הא.
אז לא ממש.
כי הם הזמינו עוד אנשים.
וגרמו לי לתחושה שאם לא הייתי שם לא הייתי מוזמנת.
וזה כל כך מבאס וקשה ומגעיל שככה מתייחסים אליך.
כאילו גם ככה המקום שלי והשייכות שלי לא מספיק בטוחים ומעורערים אז עכשיו להוסיף לזה שאם לא הייתי שם לא הייתי מוזמנת.
בעע. קשה לי.
אני עייפה.
כואב לי הלבבבבב
זהו אני הולכת לישון
נשבר לי מלחפש ולחפש ולא למצוא
לא רוצהההההה
נמאס לי שלא הולך לייייייייי
נמאס לי שלא טוב ליייייייי
נמאס לי שככה מתייחסים אלייייייי
אני מרגישה תחושת בדידות כואבת ומפחידה.
אין לה מנחם. אין לה מרגוע.
אני צריכה אנשים סביבי שירגיעו את הפחד.
היא קבעה איתי היום אבל אולי היא תחזלש.
וזה מפחייד.
מפחיד שאין מי שתמיד פה בשבילך, סוחב איתך את החיים, חי איתך, יודע תמיד להגיד את המילים הנכונות ולעזור, שיהיה פה בשבילך, שלא יעזוב אותך לעולם.
מרגישה שאני לא בן אדם נורמטיבי ונורמלי ש"יכול" וראוי להתחתן.
מרגישה שקודם כל אני אהיה בן אדם אח"כ להתחתן.
אופ שיא הבאלי להתחתן איתו.
ממשש
הוא העוגן שלי. הוא החיים שלי. הוא מי שאני יכול לסמוך עליו בעולם הזה.
ה' תרחם עלי בבקשה..
נמאס לי מהם!
שונאת את האישה הזאת שכל היום מבקשת בקשות
ועכשיו הם אומרים לי לא להכין עוגיות לשבת
מפגרים
כלבים
שונאת אותם שונאת.
תהא אשר תהא.
והוא כל הזמן בראש שלי, החוסר שלו מורגש בחיים שלי כל הזמן.
אימאלה ממש כואב לי על עצמי.
כואב לי שהיא אשכרה הלכה.
אשכרה עזבה אותי אחרי שאתמול זה היה נראה מבטיח.
והיה כל כך כיף.
מתסכל אותי וכואב לי רצח שהיום לא דיברנו נורמלי ולא זרם!!!
מתסכל אותי שהיא הלכה הביתה...=(
ועכשיו אין לי אותה שבתתת ובכלליי
אופפפפפ
מוות.
קריסה
כואב לי איך שההיא התייחסה אלי וענתה לי לא יפה ששאלתי אותה מה השיעור מחר.. היא התעצבנה עלי ואמרה למה אני לא בודקת בעצמי יש פה בלוח.. אויש זה כואב רצח. רק רציתי לתקשר איתה מה קרה. הכל מסובך.
כואב לי שעד שהייתי בטוחה שהנה יש לי משהו קצת טוב ומשמח אז גם זה נלקח ממני..
אופ באמת אני בוכה.
לא יכולה יותר.
כואב לי על עצמי מאוד
לבד לבד.
כואב לי שזה לא זרם איתה היום למרות שכ"כ רציתיי...
כואב לי שאין ביטחון בשום דבר בעולם.
אין על מי לסמוך.
כואב לי שהרגשתי לא טוב עם עצמי, שניסיתי ליזום שיחה ולא הלך והיה משעמם כזה, וכשהרפיתי אז היא לא פנתה אלי, והלכה..
כואב לי.
כואב לי שההיא באה ודיברה איתי והרגשתי איתה לא בנוח וגם שהיא שאלה שאלות על הלימודים..לא היה לי כיף.. כואב לי.
כל כך הקשבת לי.. וברגע עזבת אותי
פוף.
זה נורא כואב להיות לבד.
גם להיות לבד בלי אף אחד איתך
וגם כשיש דווקא מישהו איתך אבל אתה מרגיש לבד.
שלכאורה יש פה מישהי מתוקה שרוצה את הקשר, אבל לא מצליחים לדבר נורמלי, משהו שם יבש, אחרי שאתמול היה נראה שזורם. לא מבינה מה היה שם. למה לא הצלחנו לדבר נורמלי.
מצד אחד את רוצה לדבר איתה אז את מנסה אבל התשובות כאלה יבשות והשיח משעמם כזה ולמה שאלתי מה יש לארוחת צהריים. מרגישה שהיא קצת סגורה למרות שאת יודעת שהיא כן רוצה, אז מה קורה כאן?..
מצד שני את מפחדת להעיק, ואולי היא לא רוצה לדבר, אז אני מתרחקת קצת ולא פונה, כדי שזה יבוא ממנה, וכדי לא לחפור ולהעיק ולגרום לה להתרחק.. לתת מרחב. ואז היא לא באה אליך. ונעלמת.
ואת לא מבינה למה. אולי היא מתביישת. אולי היא חושבת שאני לא רוצה את הקשר.
ואז הכול מסתבך.
כי אז אולי אני בכל זאת אפנה כי היא בעצם כן רוצה אבל חושבת שאני לא בעניין ולכן לא פונה
ואז אני פונה ויש תחושה משעממת וכבדה בנינו ואני ל א מבינה למה..
איך היה השיעור
איך ישנת
מה יש לאכול
מה את עושה עכשיו
אומרת משהו באמצע השיעור ואת לא סגורה מה היא חושבת על זה
קשה לי.
מה נסגר..
לא מבינה אנשים
מה הקטע..
תסגרו על עצמכם
את רוצה או לא
חלאס
אימאלה..
אבאלה..
לא נושמת מרוב קושי
לא יכולה יותר.
בא לי למוווווות
ה' ישמור.
אני נזכרת בו.. לא יכולה יותר..
כל השבת חיפשתי אותו.. ולא מצאתי
איפה הוא היה..
אני נזכרת בתואר.. אימאלה אהוב שלי.. למה הלכת.. איך הלכת לי..
היה לי קשה שהוא לא היה פה שבת.. שחיפשתי אותו כל הזמן ולא מצאתי והייתי בטוחה שהוא פה!
הוא היה לי כל כך חסר והייתי בטוחה שהוא עזב 
אוף איזה חוסר אונים
וואי..=|
הכל מסובך לי
אני לא יכולה לשאת את זה
אימאלה איפה אתה...אהההה....
חיפשתי וחיפשתי וקיוויתי שתבוא ולא באת
כבר פחדתי
איפה הוא יכול כבר להיות???
למה הוא לא פה??????
באתי רק בשבילךךך...
זה עשה לי רע.. זה היה נורא בשבילי לקלוט שאתה לא פה..
ואני מחפשת ומחפשת ואולי עכשיו אני אראה אותו ומקווה ומייחלת ומצפה
בא לי לבכות עליך
ועלי
בוא אלי אהוב שליייי אני רוצה לשמוע אותך
אני רוצה שתהיה כאן לידי
בלעדיך אני מרגישה חסרת ביטחון בעולםםם
צריכה אותךך
אימאלה הלכת לייייייייייייי
עזבת אותייייי
אתה לא רוצה אותייייייייייייייייייי
מה אני אעשהההההההההההההההההההההההההההההההההההה
למען ה'...........................
אני מרגישה אבודה בים
"בים דרכך ושבילך במים רבים ועקבותיך לא נודעו"
ככה מרגישה
איפה ההתחלה ואיפה הסוף
אין במה לתפוס
אין חבל הצלה
המים סוחפים אותי
אני טובעת בתוכם
הנפש שלי סוערת
כל דבר מסעיר אותה
אין לה מנוח
זה קשה וזה כואב
נטשתני
אוי לא
עצוב לי
אני בוכה
מה יהיה על ביטחוני
אפילו מזל שע"ש היה כי זה הכי קרוב אליך
ואם הוא לא היה- הייתי מאבדת את זה לגמרי
לא הייתי יכולה להמשיך לנשום
אני חייבת את קרבתךךךך
למה א"מ לא היה??????
מה קורה??
אני בלחץ אטומייייייי [
זה מפחיד אותייי
מרגישה רע
וואי הנפש שלי.. ה' ישמור
כל היום הייתי בסערה
לחפש אותך
לבקש אותך
להטות אחריך
לא היה לי מרגועע
וגם עכשיו אין לי
שום דבר לא משתווה לקרבתך
אם אתה לא פה, העיקר חסר מן הספר!!!!!!!!!!
אין טעם לכלוםם
אין טעם לחיים
וואי מזל שהיא הייתה פה שבת....
תודה ה' תודה תודה ה'
אני מודה לך מעמקי ליבי שהיא הייתה כאן איתי
אני בוכה מהתרגשות
אני כל כך רגילה לסבול
להיות לבד
איזה מזל שהיא באה! תודההההההה1!!!!!!!!!!
מה הייתי עושה בלעדיה.... הייתי סובלתת.....
היא הצילה אותי
היא הייתה איתי. לא הייתי לבד..
רק שלא תלך לי ה'...
בבקשה...
לא יכולה לספוג אבידות...
בבקשה... אנא ממך ה'...
שלא תברח לי , שלא תעלם לי לעולם
היא ממש הצילה אותי השבת..
איזה נס שהיא הייתה
זה כל כך לא מובן מאליו
סוף סוף מישהי שאיתי..
והיא אשכרה אוהבת אותי ונהנת בחברתייי
קשה לי להאמין!!!
היא סחבה איתי את העול
היא השיבה את נפשי.
היא הייתה איתי!! *איתי*!!!!
נמאסלי..
אין לי כוחות
אני במצברוח נאחס
איזה בן אדם מעצבן היא.
ידעתי היא תגיב כככה
היא אף פעם לא זורמת!
לא רוצה להיות חברה של בן אדם כזה!
היא לא באמת חברה שלי. נקודה.
היא לא באמת רוצה אותי!
היא אף פעם לא תשאל לשלומי באמת!
נמאס לי ממנה!
לא סובלת אותה!
אני שונאת את הזבל הזאת.. השניה
בן אדם דפוק
שונאת אותה היא דפוקה!!!
זה הבן אדם שאני הכי שונאת בעולם,
לא סובלת אותה.
הזאת שכולם מתים עליה וצוחקים ממנה
אימאלה סתומהה כל הזמן רוצה צומי
ומקבלת!!
ומילה שלה זה המילה האחרונה!!
בעע..
היא השנאה שלי בחיים
היא צבועה
ומגעילהההה
שונאת אותהההההההההההההההההההההה
והיא הולכת להתארס אז בכלל..
איכסס
כולם אוהבים אותה נמאס ליי...
יאלה כבר
נמאס לי שהוא לא רוצה אותי ואותה הוא רצההההההההההההההה
נמאס לי שהוא נעלם לי מהחיייםםםםםםםםםםם
נמאס לייייייייייייי
נמאס לי שהיא אומרת לי שזה מסוכן הקשר הזההההההההההההההה
נמאס לי שלא מבינים אותי את הצורך שליייייייייייייייייייייייייייייי
הוא לא רוצה אותי
אני לא רוצה אותי
אני עייפה
מאז שקמתי לא עשיתי כלום
ללכת לרופאה זה סבבה אבל מה מעבר לזה?
אני עייפה
מעצבן אותי שהם לא מאפשרים לי לקבל טיפולים משלימים
אתם יודעים כמה זה היה עוזר לי??
חוצפנים. "עד גיל 18" ..לכו לכוו..
ה פ ס ד ת י ! !
עברתי תגיל
אני כבר זקנה ולא עושים כלום עם החיים שלי
מה נהיה?!?!
מה יהיה רבאק!
מבזבזת תזמן לשווא ואין לי למה לשאוף יאאלה.
מרגישה כבדה בבטן ובצדדים
מרגישה שמנה
לא רק מרגישה.
צרבת מהשניצל הזה.
דוחפת ואין מה לאכול נורמלי
באלי ללכת הביתה ולא לעזור.
בא לי לישון
בא לי גיטרה
מיואשת מהגיטרה הזאת
באלי חלילית
מיואשת כבר מעכשיו.
בא לי אותו.
ובא לי גם אותו.
לעזאזל. מה יהיה.
והחולצה שהבטחתי לה
ומקווה שאצליח לרזות עד שבת למה בינתיים זה לא נראה באופק
וזה מלחיץ
ואיפה אני אהיה?
אני עייפה.
מקנאה במ*** שמנגן.
עושה לי תחושה ואווירה של בית, של ביטחון, של חום ואהבה, יחד.
אם הוא כאן, הכל כאן.
בתוך האין והריק
יש את הש**.
בדל של תקווה.
על אף שזה לא החיים שלי בכלל
וגם נ לא בחיים שלי.
רק בראש.
ובלב.
ובסביבה..
אבל לא באמת.
אני ל ב ד.
איזה מרגשת ה שאמרה לי שהם יכולים להיות מעטפת בשבילי
זה מרגש..
אני לא לבד.. יש לי אותם..
מעניין למה היא התכוונה
לא הבנתי איזה סוג של מעטפת
התגעגעתי לנ"ג שליי היפה שלי
היא אשכרה א שלי!
מי היה מאמין.
איזה עדינה ורגישה היא.
מאוהבת ביצור הקטן הזה.
אני מרגישה שאני במקום מאוד שברירי ועדין ורגיש
שתוך רגע יכול להתפרק לרסיסים
וצריך לנהוג בו בעדינות רבה
ומאוד רגישה ליחס של אנשים
ומחפשת מקום בטוח
סבלני, רגיש, עדין, נותן מקום, מבין
לא מקום שמתנגח בי
עדינות.
הבנה
הקשבה.
סבלנות.
מפחדת מאנשים קצרי רוח
תמיד עולה השאלה\כמה אני יכולה להביא את עצמי פה
כמה יש לי מקום
וכמה יש מקום לבן אדם השני
כואב לי הבטן מבפנים
רוצה גיטרה
בא לי יםם
דחוף
בריכה
יאלהה
שאלתי תרב לגבי הל"פ נראה מה הוא יגיד
הלפ מי ה'
כ ל היום הייתי במחשב
אומר לכם משהו?
ה ז ו י
נהיה כבר ברגיל
והחלומות?
רק בחלומות כרגע
בשאיפה
לא בפועל.
לאן הולכים חיי
מה יום מיומיים
איי דונט נו
ממשיכה "לחיות"
זה שיש לי את מש נ זה מרגיע קצת..
השאלה אם באמת או רק בתחושה
מרגש ומשמח אותי מאוד שהיא יכולה ללמדני!!
זה פשוט וואווו
כמה חיכיתי כמהה. ברוך ה'. בלי עין הרע!!
ונ הזמינה אותי שבת!
איזה כיף
מה נלך?
זה רחוק
מתלבטת.
גם אולי כבר שבת הבאה וזהו?
בא לי ישי השבת..
תכלס.
ומי בכלל תישאר
ועם מי בכלל יהיה לי כיף להישאר.
עזבו..
אין ברירה אלא לנסוע
מה לעשות..
מעצבן.
היה ממש נחמד השבוע וחבל שנגמר.
היה חזק.
כיף שהיה לי עם מי להיות \. מטןורף מבחינתי.
עייפפה
יאללה לישון מאוחר לי.
איפה להיות שבת
גם אם הם יישארו זה לא עוזר לי
כי לא מארחים אותי בעצם
אף אחד לא אחראי כאן עלי
ואז אני סובלת
וסובלת
אפשר ליסוע..
וואי והעבודות המעצבנות האלה לסיים
וואי כמה אנשים שאלו אותי לאחרונה מה אני עושה
זה הזוי
ואיך שיקרתי לה היום בפרצוף
לשתיהן
יש לי מישהו
מה , לא?
יש לי מישהו בלב..
עובדה.
אין לי כוח להסביר למה אני לא יוצאת
חיימוש מתגעגעת אליך
מה עושים עם הלב הזה שמתגעגע בלי הפסקה
שעדיין מרגיש וחושב עליו
ורוצה את קרבתו
הלוואי שתהיה לי אהבת התורה אמיתית
אמן
ולא לשם פרסום.
לאהוב באמת.\
מי אני ומה שמי
אני פשוט נרקבת כאן.
רבאק.
אין לי כוח להישאר כאן
ואין לי כוח לחזור לשם
אין לי כוח שהיא צריכה תחולצה
ואין לי כוח לשטוף כלים
ואין לי כוח להשתעמם
ואין לי כוח.
עייפתי.
מלחמות מול מיליון חזיתות ואני אחת.
עייייייייייייייייייפתתתתתתתתתייייייייייייייייייייי
חלאססססססססססס ה'
תעזור לייייייייייייייייייייייייייייייייי
ואין גם לדמיין ולהישען על שיש מישהו אחר שיבין אותי ושאיתו זה בסדר
כי לא
הוא לא
וי על השטיפה
וי על מקלחת
וי על סידור בגדים לשבת
מחר אכין עוגה בלי נדר
אחת לבית אחת למשפחה
ואצא בנחת לצפון הארץ
מרגישה רעננה סוף סוף
משפחה הזויה.
למה אתה אומר לי לא לשמוח שאני הולכת לחברה.
חוצפה
עוד שבת שהרגשתי ממש חוסר נוחות, לא הייתי בטוב, הייתי לחוצה, משהו בי לא היה רגוע, סבלתי, היה לי קשה, לא נהנתי. הרגשתי חוסר נוחות לגבי עצמי. על איך שאני מגיבה או לא מגיבה. מה שאני אומרת או לא אומרת. לא ידעתי מה להגיד ומה לא להגיד. הרגשתי שאני משעממת את כולם ושאין מה לעשות בחברתי. שאני מצטרפת לשיחה ולא יוצרת אותה. קשה לי להגדיר מה הרגשתי. המילה להגדיר מזכירה לי מישהו. ווואי. איך הוא חתך אותה. איך.. מה קרה לפתע פתאום. תפנית בעלילה. חמודה ע חברה של נ מח'. זה היה נראה מבטיח.
אני מתגעגעת אליו ברמות!
לוודאות איתך, לזה שהרגשתי טוב אם זה יהיה ודאי. לזה שחשתי ביטחון בנוכחותך. להוויה שלך, לקיום שלך לידי, פה איתי.
בא לי משהו שוקולדי.
משעמם לי.
אני מתגעגעת אלייייךנ.
אופ שילכו מהמטבח.
חיים שלי בלב.
מתגעגעת מאוד!
מעניין איך אתה מרגיש עכשיו
אחרי שעזבת אותה..
אחרי הפרידה.
למה חתכת?
מאוד מסקרן אותי לדעת..
כואב לי עליך
כואב לי עלי
יפה שלי..
הלב שלך הרגיש והמתוק הזה שאני ככ אוהבת
שהרגשתי אותו אז יוצא אלי
שככ הערכתי אותך
על המתיקות שלך, הלב החם והאכפתי
למרות שלא הבעת רגשות ולא היית סגור עלי
וגם למרות שחתכת אותי ואני לא מסוגלת להאמין לזה
כי זה מאוד קשה ולא אמין
והרגיש לי כנגד כל הסיכויים שהעזת לעשות זאת.
אני עדיין אוהבת אותך ועדיין מתגעגעת אליך
למרות שאני כבר מזמן לא בראש שלך ולא בלב שלך
והייתה לך מישהי אחרת מאז שאני הייתי שם
וגם ממנה נפרדת..
והפסקת את הקשר איתה
ואני לא ככ מאמינה שאני אומרת את זה ושזה אשכרה קרה
מה נסגר?!
מה עובר עליך ילדון
לא בקטע מתנשא וכועס
אלא ממקום כואב וקשה ועצוב
שלא מבין מה קורה
מה קורה איתך
ממה אתה ככ חושש?
זה היה נראה מדוגם, מודה.
לא מבינה איך כיצד ולמה השתנו הרוחות
הרי אם זה לא היה מתאים היית חותך בהתחלה
מה קרה לפתע שפתאום גרם לך לחתוך?
אולי הפחדים שלך?
הפחדים שאמרת לי עליהם..
ווואלה לא האמנתי שזה שלך
יותר חשבתי שזה שלי ושזה מוצדק כי מבחינתי החוסר ביטחון שהיה לי השפיע עליך
ומסתבר שזה כן שלך במידה כלשהי
שזה כן שייך לך
אתה מפחד.
ולכן אולי חתכת את הקשר גם במקרה הזה.
אנחנו לא חיים בעולמות עליונים
ברור שה' סגר פה את הקשר וגם לזה להיגמר
וברוך ה' (סורי מכל מי שחורה לו מה שכתבתי.. אבל מותר לנפש להביע את דעתה ומקומה. ה' אני מקווה ובטוחה שאתה לא כועס עלי בגלל זה.. כן? קצת חוששת מזה תאמת. תקבל אותי ה', גם כשאני שמחה מדברים כאלה. אתה יודע טוב מאוד למה אני שמחה. זה מוצדק. זה מובן. נכון אבא'לה שלי?)
אבל אנחנו חיים בעולם הזה
ולא צריכים לקפוץ גבוה לנסות להבין חשבונות שמים
אלא דרך הכלים שלנו לחיות את המציאות, דרך הראייה שלנו
ובראייה לאחור של מה שהיה
הגיוני שפחדת להתחתן לכן חתכת
ומעניין אותי מאוד אם היא העניין והיא לא אופציה מבחינתך או שזה שלך ואז יש סיכוי שתחזור אליה?
וואי אני ממש מנסה להבין תמציאות
לפענח אותה, למדוד אותה, לאמוד אותה, להעריך אותה
להבין אותה
ומעבר לזה-
שהיא תהיה ברורה לי
מה המצב ומה הפתרון, מה הדרך.
אם ככה זה אומר שככה ואז יש סיכוי שיקרה ככה.
ואין מצב שזה לא כמו שאני רואה את זה
הרי זה ברור
מה, אין מצב שהם לא מתחתנים הרי זה ברור שה' רוצה אותה בשבילו ושהם מתאימים ושאני אפנים שזה לא שלי אז זה חייב לקרות ולא סתם ה' עשה ששניהם יגיעו לפה והיא בדיוק תרצה מישהו כמוהו והוא ירצה אטותה ואותה השקפה והם אותה עדה וכו וכו אין סיכוי שלא! וואלה תתעוררי למציאות עורי.. הוא חתך אותה נשמהה
מה אינמצבב אין סיכוי, בשכל זה גם התאים והוא רצה וזה לא כמו שהיה איתנו הפעם זה באמת!!! אני לא מבינה מה נסגר עם המציאות היא לא קורת לפי ההיגיון.....!!!
מה נסגר עם העולם לא הבנתי..???
מה ככ מסובך ששני אנשים מתאימים יתחתנו
מה קורה כאן
כאילו אז בדוק הוא חוזר אליה מה לא?
אם זה שלו אז הוא יחזור אליה כי אם זה מפחד שלו להתחתן אז פסדר כשהוא לא יפחד אז הוא יחזור אליה כי בשכל זה מתאים וכך גם ברגש אם הוא המשיך לקשר כזה.
אין דבר כזה שבדוק הוא חוזר אליה
גם אם זה רק פחד שלו והקשר מתאים זה לא אומר בכלללל שהוא יחזור אליה[
הוא חתך נקודה.
אין היגיון בדברים האלה במציאות איןן
אין לברר ולחשוב שאני יודעת לפי זה מה הולך לקרות כי זה מה שהגיוני לי
אין אין!!
אין דרך לדעת מראש על פי נתונים עכשוויים או ניחושים או מה נראה לי מה יקרה
פתאום בסוף נתחתן?
אין לדעת..
אבל לא בונה על זה.
ממש לא.
אבל מתגעגעת אליך יא חיים בלבבב
לא נראה שתחזור אלי
אין סיכוי
חח הצחיקה אותי ההיא שאמרה לבחור שלה שהיא רוצה להיות אישה שניה שלו חחחחחחחחחח
זה מדהים ההשתוקקות שלה אליו
גם אני משתוקקת אל הבחור שיצאתי איתו יא חיייים
אתה כזה חתיייך.
רציתי שתרצה
ורציתי שתהיה בשבילי כל מה שחלמתי
שתפסיק להיות אתה בדברים שזה לא מסתדר לי
מצד שני לוותר עליך לא היה אופציה
כי את זה אני חייבת ואת זה אני לא יכולה.
מה יהיה עלינו ה'
רחם עלינו
גאולה שלמה בקרוב
ומה יהיה עם שבת
אני בסהכ בן אדם, ה'''''''''
לדברים הטובים והכיפים
פחות מתגעגעת ובכלל לא מתגעגעת לכל הכאבי ראש שהיו לי
לכל הדברים שהבאת איתך ששיגעו אותי והלחיצו אותי
מתנצלת
אני לא מסוגלת עם הדברים האלה
מילא זה נורמלי, אבל עד כדי כך?
ה' ירחם.
לא ר ו צ ה
את זה ממש לא רוצה
אותך כן
תלוי מה בך אבל הרבה כן
אבל את הלא טוב- לא!
את המש, ואת החוסר רי, ואת הרצי, וההתחב, והכב, והספר, והצי לפעמים, ואת הכללים וההגדרות, וואי והכב הזאת המעצבנתת שתיכחדד שהלחיצה אותי ככ ה"איך אני אגדיר את זה" כאפהה!! והלקחת קשה וברצי כל דבר שצוחקים עליו..
מקווה שלא תקרא את זה יאח.. אל תיפגע טוב? סתם, איך תגיע לפה בדיוק יא דוס
ואת החוסר הבנה לפעמים, ואת המקום הגבוה, והשכל, והחוסר מקום לרגש ולכל מיני דברים, גם בלא לבטא רגשות וגם באיך צריך שיהיו דברים. כאילו מה.. אני אעשה מה שבא לי טויב?! מותר לי!! (לש איך שבא לי, לעבור באדום, לא להיות סגורה על המקצ, הכל טוב אחי זרום!! אתה מזכיר לי אותי קצת שתדע.. את הכבדות שלי.. את הלקחת קשה כל דבר. שהכל יהיה ברור וסגור ומושלם ושלא נפספס אף פרט שחלילה לא יהיה ברור ונצטרך להסתדר איתו, שהכל יהיה מובן ומחושב וידוע ומקובל. שלא יהיה משהו שלא ידענו מעכשיו ולא ביררנו אותו. הוא ה ת ע נ י י ן ב י כלכך כי הוא פחד יא-אללה, ולי זה התלבש טוב כי זה בדיוק מה שהייתי צריכה יא רביי. הוא התבונן בי והתרכז בי וזה החמיא לי והתעניין ושאל ולא דיבר רק על עצמו, כי בעצם המטרה שלו הייתה להכיר אותי בכדי לא להמשיך סתם.. איזה תכליתי יא רבי. תכליתי זה המילה, זה ההגדרה יא וועלי. כבדד כבר אמרתי? אולי אני אקרא לך מעכשיו תכליתי. מתאים לך! שם יפה תכלת.. גם צבע יפה. בתכלית. חעחע..
יוהוו איזה כיף שנפרדת ממנה.. סורי גם לי זה צובט שאני אומרת את זה.. אבל מותר לתת מקום לרגש וצריך גם אז בקשה! לא להשתיק!! מה עדיף להשתיק ולאכול אותה? תודהה. מחפשת אישורים למה שאני מרגישה ומביעה. יא אללה..
חמודים ע ות מתוקים שליי |לב| אוהבת אתכםם תודה עליכם.
בקיצ
אני עייפהה
רגע לפני..
אני בטוחה שהוא כזה מקשיב בלי קשר.. אבל ההתעניינות באה במקום הבאמת שמעניין אותו לדעת עלי דברים בשביל לדעת מה לעשות עם הקשר הזה ולהמשיך או לא ולא סתם לבזבז תזמן שיש לזה מקום וזה לגיטימי וחכם אבל יש משו שאני רוצה קשר אמיתי כזה של מישהו שיאהב אותי את |צנזור| עם מי שאני, בלי לבדוק אותי ולהתלבט עלי, שיראה את הנשמה שלי שלא משנה מה אני אביא הוא יאהב אותי בלי תחכומים ובלי תירוצים, כמו שהיא הביאה את עצמה עם מי שהיא שזה מהמם ומלמד אותי מלא, גם את הרגשות הכואבים והפחות נעימים ופוליטיקלי קורקט.. אבל זה מי שהיא ואותה הוא אוהב.. לא את התפאורה.. ולא את כל המסביב והנראות והמושלמות.. את הלב- גם את הלב שכואב, שפצוע, שמתגעגע, שמדמם, שרוצה, שכואב לו גם בגלל דברים אחרים ולא מושלם לו. אהבה אמיתיתת!! והאכפתיות שלו אליה, שכואב לו על עצמו ועליה, והוא לא יכול בלי לדעת מה *איתה* מה עובר *עליה* ועל זה הוא כתב, וזה שהוא מתעניין בי למרות שאין לזה נפקא מינה לחיים שלהם, זה לא שהוא בא לבדוק אותה ולבחון אותה ושלשאלה יש נפקא מינה..
ומה שכן ראוי לציין לשבח זה שלא הורגש שהוא בודק ובוחן (אני מדברת על הבחור התכליתי המתוקי אלא הוא ממש היה שם, וזרם גם, ויכולנו גם סתם לדבר ולא רק תכליתיות..
וגם נזכרתי שהיה לו ממש חשוב מה אני אחשוב שזה היה לי מוזר ולא הבנתי מאיפה זה בא- מאיזה סיבה. שלא אחשוב עליו דברים? הערך שלו יענו? או שסתם מסביר את עצמו? מה הקטע יעני. לא יודעת, לא הבנתי.\
זה כן החמיא לי כי לקחתי את זה קצת למקום שזה דומה לי כי גם לי אכפת מה הוא חושב עלי אז זה נחמד שגם הוא במקום הזה זה נותן לגיטימציה אבל זה גם הלחיץ אותי והפריע לי כי כאילו הבנאדם לא בטוח בעצמו ויותר מידי לוקח קשה תסביבה ולא הבנתי למה ככ חשוב לו להסביר את עצמו הכל טוב אחיי זרום תשחרר מה עשית עניין? העולם יפה אחרי הכל.. (חח)
זהו הולכת לישון נדבר.. לא איתך אל דאגה.לא חשבתי. התכוונתי איתי..
קשה לי עם הלבד הזה.
שורף לי הלב.
אני מלא זמן לבד.
בלי שום תכלית ותקווה.
בלי שום אור בקצה המנהרה.
ה'..
חם לי.
רוצה חברות סביבי, משפחה תומכת.
משעמם לי לבד. קשה לי. רע לי.
בא לי לצעוק, לצרוח לכל העולם.
אני לא יודעת אם את הבנות האלה אני באמת רוצה
או שפשוט לא רוצה להיות לבד וזה האופציה היחידה.
לא רוצה להיות צבועה.
לא רוצה לרצות בנות רק כי אני לבד וצריכה מילוי.
כמו שהיום אמרתי להיא..שבואו נקבע ניפגש..
ותכלס, מי אמר שזה לא חיצוני? שזה באמת מאהבתן ולא סתם כי ריק לי בחיים?
היא אמרה שבחברות צריך להשקיע.
ואני לא יודעת אם אני באמת רוצה להשקיע.
לא כי זה דורש. אלא, האם אלו בנות שאני רוצה להשקיע בהן?
או שזה שוב, כדי לא להיות לבד?
יכולה להגיד שלפעמים אני מרגישה שאין לי מקום בניהן. שזה לא החברות שאני רוצה, כי הן בסגנון אחר, יותר מביעות דעה, מדברות, ביטחון עצמי, ואני לא מרגישה שיש לי מקום בתוכן להביא את עצמי.
אני ממש לא מתאימה לסגנון של כל הש**ש**ת האלה.. (ממ נעמה)
עובדה.
אין לי מקום בתוכן כי הן מגניבות כאלה. ואני לא. אני ביישנית. אני לא עמחה. אני כבדה. גם בשיח אני לא יודעת מה להגיד מתי, אני מסובכת.. אני לא יודעת לתקשר כמוהן.. היה לי מפליא אתמול שהצלחתי לשתף אותה ולהביא את עצמי איתה..
כתבתי לש עכשיו הודעה.. מרגישה כמה דברים לגבי זה-
מרגישה או שאני פתאום צריכה אותם (נגיד כי משעמם לי או מרגישה בודדה) אז אני נזכרת בהן ושאני חוצפנית.
או שאני בסדר כי אני רוצה אותן והן חברות שלי ואני שומרת על קשר.
או שאולי אני לא באמת רוצה אותן אלא משתמשת בהן כדי לא להיות לבד. אבל הן לא המטרה אלא רק הדרך. ואולי אני לא אמיתית איתן.
וגם לא יודעת אם לשלוח לע הודעה כדי לא להיראות מנצלת או נזקקת וצריכה.
ולש לא נעים לי ממנה כי אולי אני חופרת? חסרת חיים?
ועל י אין מה לדבר. היא ממש לא בקטע שלי.
בעע.
וכל השאר- למה לא רודפים אחריי? למה אני רודפת אחרי כולם?
מצידי שד תבוא לפה ונדבר. נעשה משהו. לכתחילה ממש לא אבל במצב שלי אני חייבת משהו למען ה'
ברגעים כאלה עוצרת לי הנשימה ובא לי לצרוח
שלחתי לה הודעה כי אני עוד שניה קופצת מהגג..
שוק.
הם נפרדו.
הזוי.
מוזר.
לא נקלט.
מה קרה כאן.
אנחנו לא יודעים כלום מכלום.
גם מה שחשבנו
לא באמת ידענו.
מחכה לגאולה שלי.
הפתעת אותי בחור.
הפתעת אותי הקב"ה.
מהפתעה להפתעה.
אני לא יודעת בכלל מה מחכה לי
מה הקב"ה מכין לי.
איזה הפתעות טובות ויקרות מצפות לי.
הכל מדויק.
תודה אבא.
ים
בריכה
לונה פארק נפרד או משהו בסגנון
באולינג כשר אם יש כזה
פארק מים לדתיים
טיול ג'יפים
טיול אופניים
סוסים?
