אמונה
כוח
רצון
(אני אוהבת אותי)
..אנונימי (פותח)
כואב הראש,
פסדר?
ובלבול ובלבול ובלבול.אני לא יכולה כבר עם הרעש הזה בפנים.רעשים.אךך כמה רעשים איה.
וזה כוח.צריך כוחות למה שקורה מחר.נראלי זה יהיה יותר מידיי.אבל ננסה להגיע בשחרור.אני רוצה שיהיה בסדר.שלא אפחד מזה,פסדר?
(ואמרתי לה ותכלס היא אחלה איתי.היא לא מעצבנת,בניגוד לשאר העולם(כמעט)היא מתוקה וואי.היא פסדר.וואי כמה שמח שהיא ככה איתי.שהיא לא מציקה ושכיף איתה.אני אוהבת.פסדר?)
מפחדת ממחר אוף.
..אנונימי (פותח)
צריך תפילות פסדר?צריך שארגיש כוחות.צריך שארגיש נחת.דיי דיי נמאס לי ממחשבות.כמה אפשר לחיות מוות כמה אפשר.הוא ככ צודק אבאלה.כמה שהוא צודק.וכמה שאני צכה לשמוע אותו עוד ועוד ועוד.אני צכה להאמין בכוחות.שיש בי כוחות.להאמין בעצמי.הוא מאמין בי אולי יותר מידיי?מפחדת כל כך.מבולבלת אוף מבולבלת.לנתב כוחות למקומות האמיתיים והנכונים?בחייאת אפשר להבין מה זה 'מקומות נכונים'?מה זה אמת?מה זה טוב ורע?איך אפשר לבחור נכון כשלא יודעים כלום????איך אפשר??שורף לי הלב וואי שורף לי הלב.כמה בלבולים בנאדם יכול להכיל???כמה שאלות??אין לי כוחות לעצמי.השכל והלב..אין לי כוחות אליי.שמישו יציל אותי הצילוווו אני פשוט לבד בכל.מפחדת לדבר.מפחדת לשתוק ולהמשיך להתפוצץ.אני פשוט מפחדת מעצמי.מהמעשים שאני עושה.מהשתיקות.מהדיבורים.מהכל פשוט מהכל.באלי לקלל.
..אנונימי (פותח)אחרונה
הוא אמר לי ביום רביעי שכל דבר שלא נורמלי זה מסוכן.
זאת נקודה ככ רגישה אצלי אבאלה.גם אצלו.ממש ממש.כל אחד זה נוגע בנקודה רגישה אחרת.וזה שורף.
(ואוף אני מרגישה יותר מידיי דברים ביחד.לא מסוגלת עם זה.והוא לא אוהב תמילה הזאת.הוא חושב שאפשר להיות מסוגל להכל.להאמין לו?הוא איש חכם.אבל שכלי מידיי.צריך להעביר את הדברים דרך הלב פסדר?אבל הכל כוונות טובות פסדר?אז להירגע וואי.אין לי כוח למלחמות בחייאת.אין לי כוח לעצמי.וגם את הביטוי הזה הוא חושב שצריך להשמיד.שיש כוחות רק צריך לפתוח עיניים.אני אוהבת קלישאות אבל שוב,לא ככה.יש איך להעביר אותם בצורה שלא תכאב)
..אנונימי (פותח)
אני שונאת שיש לי לב לדאוג לאחרים ומצד שני אני לא עושה עם זה משו שהם נפגעים,כי מרגישה שזה יפגע גם בי.שונטת שיש לי כזה אגו משוגע.
שונאת שאני כזאת משוגעת.שונאת שאכפת לי.אבל שיותר לא אכפת לי.אשכרה.
חוסר איזון.
כי מפחדת להיפגע.
ולהרחיק את כולם זה יותר טוב?וחוסר תקשורת זה אחלה???
עאלק..אז זה לא נקרא לשחרר.זה נקרא חוסר ברירה בכפייה.לא ממקום אמיתי של שיחרור.שונאת שזה קורה לי עם כולם.שונאת שאני פוגעת בטעות.מרוב שאני פגועה.שונאת שבגלל זה אני מרחיקה את כולם ממני.שונאת שבגלל התסביכים שלי,אז לא נפגעים ממני בטעות.זה לא אמור לקרות לאף אחד.וזה קורה לכ"כ המון אנשים שאני קשורה אליהם מקרוב.זה מפחיד שזה ככה.איך בכל זאת הם רוצים להיות קרובים אליי??להיות קרוב אליי זה לחיות את הגהינום.כואב לי.שורף הלב.
שונאת שאני כזאת משוגעת.שונאת שאכפת לי.אבל שיותר לא אכפת לי.אשכרה.
חוסר איזון.
כי מפחדת להיפגע.
ולהרחיק את כולם זה יותר טוב?וחוסר תקשורת זה אחלה???
עאלק..אז זה לא נקרא לשחרר.זה נקרא חוסר ברירה בכפייה.לא ממקום אמיתי של שיחרור.שונאת שזה קורה לי עם כולם.שונאת שאני פוגעת בטעות.מרוב שאני פגועה.שונאת שבגלל זה אני מרחיקה את כולם ממני.שונאת שבגלל התסביכים שלי,אז לא נפגעים ממני בטעות.זה לא אמור לקרות לאף אחד.וזה קורה לכ"כ המון אנשים שאני קשורה אליהם מקרוב.זה מפחיד שזה ככה.איך בכל זאת הם רוצים להיות קרובים אליי??להיות קרוב אליי זה לחיות את הגהינום.כואב לי.שורף הלב.
..אנונימי (פותח)
"השיבינו ה' אליך ונשובה,חדש ימינו כקדם".
שורף לי.
אנו מתגעגעת ככ.אני מתגעגעת לעצמי.לעצמי אבל אחר.מתגעגעת ללדעת מה האמת.מתגעגעת לאמונה יציבה.
אני צריכה בית.אני מתגעגעת למצב מתוקן.כמו שהיה מתי שבית המקדש היה קיים.
(אם הוא באמת היה קיים..)
פסדר?
נמאס לי מההסתרות.נמאס מבלבולים.נמאס משאלות.אני ככ אבודה אבאלה.ככ אבודה.
אני רוצה כוחות.
אני רוצה שאם ה' קיים אז שהוא יתגלה כבר.וזה יקרה רק אם הבית יבוא.רק אם הגאולה תגיע.אני רוצה לדעת אמת.לדעת אמת.ובגלל שאני לא יודעת אז אין לי מושג איזה בחירות לעשות.וזה מתבטא גם בדברים הכי קטנים.
קשה לי להיות באוויר יותר מידיי זמן.
אני תלושה מכל כיוון.
שורף לי.
אנו מתגעגעת ככ.אני מתגעגעת לעצמי.לעצמי אבל אחר.מתגעגעת ללדעת מה האמת.מתגעגעת לאמונה יציבה.
אני צריכה בית.אני מתגעגעת למצב מתוקן.כמו שהיה מתי שבית המקדש היה קיים.
(אם הוא באמת היה קיים..)
פסדר?
נמאס לי מההסתרות.נמאס מבלבולים.נמאס משאלות.אני ככ אבודה אבאלה.ככ אבודה.
אני רוצה כוחות.
אני רוצה שאם ה' קיים אז שהוא יתגלה כבר.וזה יקרה רק אם הבית יבוא.רק אם הגאולה תגיע.אני רוצה לדעת אמת.לדעת אמת.ובגלל שאני לא יודעת אז אין לי מושג איזה בחירות לעשות.וזה מתבטא גם בדברים הכי קטנים.
קשה לי להיות באוויר יותר מידיי זמן.
אני תלושה מכל כיוון.
..אנונימי (פותח)
עוד אין לי מושג מה אני עושה עם עצמי בשבת.אין לי כוח שהיא שאלה אותי מה אני עושה בסוף.לא באלי להיות בשום מקום.ואם אני באה אליהם-אצטרך לספר סיפורים.ואין לי כוחות שהזום יהיה עליי.אין לי כוחות לספר אין היה.אין לי כוחות להיות.לכן אני מפחדת מאוד לבוא אליהם כי הם יקשיבו.ובטוח יהיו דברים שאתחרט עליהם שאמרתי.אני כבר יודעת מראש.ואין לי אין לברוח מזה כי הם יפגעו אם לא אספר.אךך כמה שיפגעו.לא באליייי.פשוט לא באלי להיות חייבת לאף אחד בעולם.
(ובגלל שנהייתי חייבת לה,נהיה לי טריגר להיות חייבת למישהו.לכל מישהו בעולם.בעיקר לו,אם הוא קיים.אבל זה לא רק הסיבה.יש עוד גורמים.לא משנה.)
..אנונימי (פותח)אחרונה
(וזה שהיא מדברת עליו כל החיים-גם עשה לי את זה.הרתיעה הזאת מלשמוע משו על הנוכחות שלו בעולם.על הקיום שלו.
אוף למה.למהההההההההההההההההההההההההההה.
ובגלל זה אני מפחדת לחפש.ולגלות אוליי.ושוב זה יבלבל אותי מה שקר ומה אמת.שוב הכל.מפחרת בגלל זה לברר.ובגלל עוד.אבל הפחדים האלו לא מפסיקים.ואוף כמה יש לי בראש.כמה מחשבות.כמה כמה כמה.דייייייייייייייי איזה גהינום.)
..אנונימי (פותח)
שהיא.תפסיק.כבר.לחבק.בכוח.
וזה קשה.זה ככ קשה שהיא לא מבינה.שהיא בעולמות של עצמה ואז אי אפשר לתקשר איתה.ולהסביר לה שקשה לי שמחבקים אותי.ועוד בכוח.גררר.כי היא חייבת אהבה.החיים שהיו לה דורשים את זה ככ.ומאיך שהיא חוותה אותם,כמובן נוו פסדר.מלחמות אוף.ובגלל שקשה להגיד לה על החיבוקים,אז גם קשה לי להגיד לכולם כי היא זה השורש.ואם היא זה היא בשורש,אז היא נותנת דוגמה אצלי אוטומטית.ברור נו.ככה הוא אמר.כי הטוב נפגע.אייי אייי קשה לי.ובגלל שקשה לתקשר איתה ולהסביר לה אז היא יכולה להיפגע ממני בטעות.והיא נפגעת.ברור.וזנ כואב לי איי כמה זה כואב.חוץ מזה שאנלא אוהבת להסביר את עצמי כי אז זה להוציא דברים שעוברים עליי.ולא באלי שאדבר על מה שעובר עליי כי אז זה לדבר על הדברים מהשורש כדי שיבינו אותי לפחות קצת.לא באלי לדבר.בטח שבטח לא איתה.באלי שתדע לבד.ובפשטות.בלי שאגיד כלום ובלי שתחקור את העניין.חלומות שווא ידברו.דייייייייייייייי נמאס לי ככ.ומעצמי.והיא מרגישה שאנלא משתפת אותה והיא לא מבינה למה ואז היא נפגעת.כי מבחינתה היא הכי הכתובת לדבר על הכל.כי היא הכי יודעת לעזור כמובן....אוף איתה אוף.העיקר נגיד אני טיפה משתפת רק כדי שהיא לא תיפגע ממני כל הזמן והיא מדברת על ה' כל הזמן ולא איתי.לא מקשיבה בכלל.מה היא רוצה מהה.ואני יודעת שאין פה מקום לאשמה בכלל.ושהיא לא עשתה את זה לעצמה.זה עוד יותר שורף לי הידיעה הזאת.שאי אפשר לעשות עם זה כלום.ולשאול אותי כל הזמן מה שלומי כשאני יושבת על הספה כל הזמן ובוהה.במקום הקבוע הזה.אני לא מזמינה את זה שיתעניינו בי.כשאני ככה יושבת,אני רק רוצה שקט וזהו.ונכון,כי אין לי כוחות לפעמים לעלות למעלה.אשכרה.אנלא יכולה לחשוב על זה.
כמה כוחות אין לי כמה.דפוקה.ככ דפוקה.
..אנונימי (פותח)
"רבא בתר צלותיה אמר הכי:
אלהי, עד שלא נוצרתי איני כדאי, ועכשיו שנוצרתי כאלו לא נוצרתי,
עפר אני בחיי, קל וחומר במיתתי,
הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה".
יש או אין?ככ נמאס לי מהעסק הזה.
ממ.
ת"ח.
כוח.
וקיבינימט מה אני עושה בתשעה באב מהההההההההה.אני מותשת.ככ מותשת מהחיים האלה.
לחיות את המוות.
אני שקרנית ומטומטמת.ילדה רעה.ילדה רעה ככ.
איך העזתי איך.איך העזתי.
להיות.
להיות תמים.
להיות רע.להיות מטומטם ולעורר את כולם סתם.איכ.גועל נפש.
איי.
נופש=נפש.זה מה שבטוח.אשכרה מסע.
להיות מודע לכוחות בענווה..איך אפשר בכלל כשאני לא מודעת למי ש.איייייייייייייייי אני מבולבלת ככ.והשכל והלב עושים אותי עוד יותר מבולבל.מבלבלת תעצמי.ילדה שעושה לעצמה רע בטעות גמורה.בקושי בחירה יש לי.וזה להדחיק את הכאב ובגלל זה לרעוד בלי להבין.ככה זה מתבטא.
אני רעהההההההההההההההההההה אני ככ רעה.
ת"ח.
כואב לי.שורף הלב אוף.
..אנונימי (פותח)אחרונה
שיתרחקו ממני כולם.אני ילדה שמזיקה פשוט.למה יש אנשים למה.זה ככ דפוק.אנשים זה טמטום.
אךךך וטמטום הלב.
בינת הלב.שונאתתתת אותי.שונאת.הדמעות יוצאות שוב.הדמעותתת האלה.שימותו אוף.למה הם קיימות למה.אני מפחדת מעצמי.מפחדת מדמעות.מקדשים את המוח.מקדשים את הלב.וזה שורף.זה ככ שורףףףף.אנשים זה טמטום.היום היא העירה לי בלי סוף למה אני נגעלת מחיבוקים וממגע וזה..היא לא מבינה שאין לה זכות דיבור ושלפעמים צריך לשתוק?היא לא מבינה?זה מהדברים שהשתיקה יפה להם.ולא ככה אומרים לבנאדם שהוא לא בסדר ושצריך לטפל בזה.לא ככה.לא ככה מדברים.נכון שהיא רוצה שיהיה איתי בסדר,נכון,אבל זה לא דרך.זה לא דרך.ולומר לי שאני משוגעת.ולהתערב לי ככה בבום חזק לחיים.זה לא התפקיד שלה לומר לי את זה.איך היא נכנסה בי חזק.ובאמת שכמעט בכיתי.אפשר לפנות למישו שקשור אולי ואז יגיד לי וכזה..או שבדיעבד ממש להגיד בעדינות אם אין אפשרות וכו..אבל למה ככה למההההה.וברור שזאת נקודה רגישה אצלי והיא אמורה להבין את זה מאיך שאני מתנהגת.היא אומרת שזה לא משו נורמלי.נכון,זה לא נורמלי,צודקת.אבל זה שורף שככה אומרים.זה חץ ישר לתוך הלב.והיא אומרת שאין לי רגש של אהבה.ושאין לי רגישות לאנשים שצריכים חיבוק.ושזה פוגע שלא מחבקים ושמנסים להתרחק כי לא רוצה קרבה..
היא צודקת.אבל בחייאת.לא באלי שאנשים ירגישו שזה אישי.ולכן כשאני כן אחבק זה יהיה נטו בגלל שמפחדת לפגוע.אבל יש פעמים שגם לזה אני מסוגלת ואז אין מה לעשות,ובאמת נפגעים וזה שורף.מה אני אעשה מההה.לא רוצה להיות בקשר עם אף אחד.לכן גם לא עניתי לאף אחד היום בערך.ומה אנשים מתעניינים בי איככככ.לא באלי סבבה?לא באליייי.ולמה פתאום היום כולם שואלים אותי מה איתי.ואיך אני.למי יש כוח להגיב בכלל.למייי.סתמו תפה שלכם חתיכת דפוקים.פסדר,אני יודעת שזה כי אכפת וכו וכו אבל דייי.אוף כבר.יודעת שאין לאף אחד כוונה רעה בזה ששואלים מה שלומי.אבל עדיין.הידיעה הזאת בשכל.אבל בלב הכל פשוט אחרת פסדר?בגלל השכל אני מדחיקה את הכאב בפנים יותר ויותר.אני רוצה לתת מקום גם לשכל אבל שזה לא יפגע בי.שאדע לשלב את זה.שהשכל לא יגרום לי להדחיק את מה שיש בלב.והיא אמרה לי גם היום שאנלא מודעת לעצמי בשום צורה.שמעי,אם אין לך משו נחמד לומר אז פשוט תסתמי וואיייייי.זה הועיל בזה שהיא אמרה לי את זה?לא.אוף למה יש אנשים למה.למה מכולם אני נפגעת למההה.ואז מגיע הזמן שצריך לשתף..איך????אפשר להבין איך אפשר לשתף כשכל הזמן פוגעים בך?????איך????????????????????????והכל קשור להכל.והוא אמר שרופא לא יכול לעזור לחולה אם החולה לא אומר מה הבעיות שלו.הוא לא מבין שהכל קורה לאט לאט ושזה קשוח לי כמו לפצח עם השיניים אגוז?????????לא,הוא באמת כל כך לא מבין.סתמו כולם אוף.באלי לשכוח.אני רוצה להתחיל מהתחלה.לחיות מהתחלה.אין לי כוח לעבוד.אין לי כוחות פסדר?
..אנונימי (פותח)
אוף יש לנו רק בירה עכשיו בבית.
אני חייבת לשתות.חייבת לשכוח.אולי לצאת לעשן?קר בחוץ אוף.וחוץ מזה,זה לא תחליף בכלל ולא קשור.אוף אני חייבת לשתות.אני גמורה.איזה יום וואי.שונאת את השכל שלי.שונאת לחשוב.אין לי כוח אין לי כוח.השכל הזה גורם לי להדחיק.שונאת.השכל הזה גורם לי להרגיש מישהי אחרת.וגם הלב.אבל הלב מניח אותי במקום יותר אמיתי כלפי עצמי במצב העכשווי שלי באמת-באמת.אני שונאת אוקי?באלי להפסיק את המחשבות,כמו שההיא משם אמרה לי שהיא עושה.כי נמאס לה.ויואו אני יכולה להשיג ממנה..חבל שהיא לא כאן כי היא קנתה בדיוק.אני צכה לשתות המונים.ארררררר.לב שכל לב שכל.סתמו חופריםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
..אנונימי (פותח)
למה העלמא דשקרא הזה למהההה.למה אנשים מתנהגים בכזאת דרך.איפה היושר.למה זה לא ברור שצריך לא להיות ככה??????למה לא ברור שצריך להתנהג כמו בנאדם???ככה????בכזאת פזיזות????אני רוצה שאף אחד לא יהיה קשור אליי.חוץ ממנה.אותה אני אוהבת.היא לא שופטת.והיא נותנת הרגשה שהכל בסדר.שכל דבר יהיה בסדר.היא לא נותנת הרגשה שהיא נבהלת.היא שומרת.היא ילדה טובה.אני צכה אותה עכשיו ליידי.שהיא תשמור.שלא יקחו אותי לשום מקום שעושה לי רע.הלוואי כולם יתנהגו ככה.הלוואי שאנלא אפגע.חלאססססססססססססססססססססססססססססס.אני שבורה לחלוטין.
..אנונימי (פותח)
אוף למה פרגנתי להם.
הם נראלי ראו את זה בקטע רע אבל רק באתי לומר שהם מאוזנים וזה ככ פלא.ושהלוואי לכולם היו כאלה.נראלי הם האשימו את עצמם בפנים.אוף אוף למה פתחתי תנושא הזה.אני גרועה.רק רציתי לומר שהם טובים ותודה שהם כאלה.ושזה נדיר.אני גרועה אני גרועה.מפחדת להזיק.הכוונות שלי היו טובות.באמת.ונראלי הם פרשו את זה אחרת.באמת שרק פרגנתי.אבל זה נושא ככ מורכב בתור התפקיד שלהם.באלי לחיות אוף.
..אנונימי (פותח)אחרונה
אני ילדה ככ רעה.
אוף אני בוכה עכשיו.
ולמה.
שונאת שאולי מפרשים אותי אחרת ואז אני מפחדת שאולי היה עצוב במקום שמח.אולי היה גם וגם מבחינתם.אבל יותר עצוב.עצוב חזק.וזה מרוב ש.ולא,זה ככ לא קשור.הלוואי שאנשים היו באמת מבינים מה אני מרגישה ומקשיבים כזה.ואז אתה מתענג שאתה מרגיש שמבינים אותך.הכי מבינים.מבינים שבאמת שמח לך ושמחים איתך.לא לוקחים את זה בקטע עצוב.אלא מרגישים בדיוק את מה שאני מתארת.ולא,אין אשמה ולא כלום.שהכל מאושר כזה כי באמת מאושר.אז למה?אני אמרתי בקטע טוב ולא באמת הבינו אותי.ראו את זה אחרת,אני כמעט בטוחה.וזה רק בגלל שזה הם.אבל בדיוק בגלל שזה הם רציתי לומר להם ולא למישו אחרת.נהנתי.באמת שהתענגתי.ואז פתאום הרגשתי שהם לא איתי לגמריי והראש שלהם במקום אחר ושהם לוקחים את כל הדיבור שלי למקום אחר.שוב,בדיוק בגלל שזה הם.אבל אוף.באמת ששמח לי ובאלי שיהיו גם שמחים איתי.בהכי פשטות.האמון שלי נשרף ונשרף ונשרף.אני לא יכולה יותר.לא יכולה לחיות כשאין לי אמון באף אחד בעולם.אני לבד.ככ לבד.הלוואי נקשיב.ונאהב באמת.ונבין.ולא נבין.ונדע גם שאנחנו לא מבינים וזה הכי הגיוני ובסדר.ושלא הכל מבינים ובדיוק בגלל זה אז אפשר ל.דיייייייייייייייי.אני שוב מדברת מהשכל.אין לי מקום לעצמי.ואני יוצרת את זה.אין לי מקום.איפה אני איפה אני.
כואב לי.והלב..באלי לצעוק.באלי להשתיק את כל המחשבות.אני רוצה לחיות.אני ככ רוצה לחיות.
וידעתי.גם דברים טובים שאני מרגישה זה גרוע לדבר אותם.
ולמה היא נוגעת בי???שונאת בנות.שונאת בנים.אין לה זכות לחבק.למה בכוח למה.אני מבינה למה.אבל קשה לי איתה.קשה לי שאני צכה לתת לה אהבה.וסורי,לא באלי.קשה לי שאני קשורה אליה.קשה לי שיש לי אותה בעולם.שאני צכה לתת לה את כל היחס ולשמוע כל משפט שלה כמה ה' מדהים.וזה בזמנים הכי לא קשורים.ואז אני נפגעת חזק.למה להיפגע חזק למהההה.צריך לקבל.צריך וצריך וצריך.מה יקרה אם לא יהיה צריך????מה?????כן,היא תיפגע שאני לא מקשיבה.היא תיפגע שאני לא מתייחסת אליה.אין לי כוחות למלחמות.אין לי כוחות למלחמות הפנימיות שלי.לחרדות לחזור הביתה.לחרדות של לראות אותה.לחרדות של לראות בנים בדרך.שיעשו לי משו.לחרדות שלא אהיה בסדר כשאגיע.שלא אתייחס בצורה רגישה מספיק.ללהיות רעה.לחרדות של לראות אותו שבור ומרוסק ומסתגר ולראות את הכאב שלו בעיניים.אין לי כוחות לעצמי.אני רוצה להיות טובה בפשטות.אני רוצה להיות בלי חרדות.אני רוצה לחיות.ככ.אני לא רוצה להיתקע ברחוב כי לא מצליחה לזוז.לאיזה רמה הגעתי????לאיזה???מזל שהצלחתי בסוף.ובאמת שרע לי כאן.רע לי לשמוע כל הזמן את המילה ה'.אמרתי בסהכ דברים שאני מרגישה ואז היא מעבירה נושא ומדברת על ה'.לא הבנתי!!!אין אותי בעולם????למה אני צכה כל הזמן לדאוג לה?למה אין לי מקום לעצמי?למה כל הזמן אני צכה לשמוע אותה למה למה למה.למה זה מגיע לי לחיות ככה חיים שלמים.למה.אמרו לי שאי אפשר לשנות את זה.אמרו לי שככה זה ישאר כל החיים.ואני לא מסוגלת להוציא מהפה את מה שהיא בדיוק אמרה.זה שורף לי את הבטן.באלי להקיא.ודייי אני רוצה חיים.אני ככ רוצה חיים.אין לי כוחות להתאץ בשביל חיים.אין לי כוחות להוזיז את עצמי.אני מותשת.
..אנונימי (פותח)
כל הזמן הזה הייתי לבד
כל יום מחדש
כואב לי כל כך.כמה הסתרות כמה.באמת ששורף לי הלב פיזית.
אני מפחדת שיום אחד הכל יתפוצץ בגלל זה.פשוט הכל.
ואיך זה הגיוני שזה קיים גם באנשים שאני הכי קרובה אליהם????אני נחנקת מכאב.באמת שכל היום שמרתי את הדמעות בפנים וכמעט הם יצאו,ממש בתחילת העבודה..אבל התאפקתי.דיייי איזה יום רע.ככ רע.אני מותשת.
וזה ככ כואב שאבא לא מבין אותי ובטעות.אין לי כוח לעשות את זה.את לי כוח פשוט.אוף.וזה הכי כואב שאני רואה את הכאב והצער שלו עליי.אבאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא.באלי לצעוק.וקחת תכאב שלו עליי אליי.וזהו.שהכאבים יתאדו אוף.
..אנונימי (פותח)
'הפסקת ללכת עם מכנסיים?'
'יש לך עוד שניה בגרות'
'זה היצר הרע'
'את רוצה להיכשל?לא הבנתי'.
'את לא מתגברת על היצר'
'מה גרם לך ליסוע איהם?סתם ככה?'
תגידו אתם מטומטמות????
וואי ככ רע לי כאן.וזה כל הזמן קורה פה.ואני נפגעת.באמת שאני נפגעת כל כך.מישו ביקש ממכם להתערב????מישו ביקש???
אני שותקת ושותקת ושותקת אבל הכל בפנים והם לא מפסיקות להתקיף אותי מכל כיוון.וזה לא רק הן.זה גם הוא.ובאמת שכולם כאן.והכל לא בכוונה,אני יודעת.הם רוצים כדי שיהיה לי טוב.אבל זה לא דרך.ושוב הדמעות בגרון.אין לי כוחות לדבר.אין לי רצון להוציא.
שמישו יקח אותי מכאן.למה התחייבתי לעבודה כאן למההההה.
..אנונימי (פותח)
וזה כל החיים יהיה ככה?אני מפחדת שזה לא יפסק מתישהו.וקשה יותר מידיי זמן להסתיר משו שכ"כ גדול עליי בחיים האלה.נמאס מהם.באלי שזה לא יקרה בסוף.נראלי.ואנלא באמת יודעת מה נכון לי.אני מפחדת מבחירות.
ואוף נמאס להיות שמנה.אני כל הזמן אוכלת.
ואני מפחדת מהבום הזה.היום הזה מתיש אותי כל כך.מרגישה את הכאב עד מעל הראש.לא נחמד סבבה?
אחותי,,מאמי..
רוצה נדבר על זה?
אני פה בשבילך אם את צריכה❤