ושוב ושוב
מתי יהיה לי שכל?
ושובאודה ה'
איזה טיפש אניאודה ה'
למה אני לא לומד מטעויות?
שוב פעם
שוב
שוב
אעאעאעעעאלא נשברים!
אבאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
זה שקר!
זה שקר!
כן אני פרא אדםנצח
ולמדתי לאהוב את עצמי.
למדתי שזה חמוד
שאפשר להכיל הכל
וקודם צריך להכיל את עצמנו
אז למרות שהרבה מתעבים אותי
אני משתדל לאהוב אותי
יש חלומות המתגשמיםבעיצוב
דמיינתי.
חלמתי על עצמי
עצמי טוב יותר
עצמי מפותח
עצמי שפשוט עצמי
ולא הצלחתי להיות
פשוט קבעו עבורי
ונתקעתי
התעצבתי
דורדרתי
חיפשתי
התבלבלתי
לגמרי
ואז נתנו לי דקה
אני נתתי לעצמי
דקה ארוכה
בחירה אמיצה
ושוב דמיינתי
פחדתי
פחדתי שאולי זה יקרה שוב
אדמיין כזבונות
אחלום חלומות
שפשוט, פשוט
ישארו חלומות
חושש חששות
שפשוט, פשוט
נשארו חששות
כי נפגשתי
נפגשתי עם עצמי
נפגשתי עם אדם שנשכח
והרגשתי
אחרי שנים
פשוט הרגשתי
והנה אני הנה אני הנה אני
אני אוהב, אוהב אני
החלומות מתגשמים. כי זה אני.
חלמתי על עצמי
עצמי טוב יותר
עצמי מפותח
עצמי שפשוט עצמי
ולא הצלחתי להיות
פשוט קבעו עבורי
ונתקעתי
התעצבתי
דורדרתי
חיפשתי
התבלבלתי
לגמרי
ואז נתנו לי דקה
אני נתתי לעצמי
דקה ארוכה
בחירה אמיצה
ושוב דמיינתי
פחדתי
פחדתי שאולי זה יקרה שוב
אדמיין כזבונות
אחלום חלומות
שפשוט, פשוט
ישארו חלומות
חושש חששות
שפשוט, פשוט
נשארו חששות
כי נפגשתי
נפגשתי עם עצמי
נפגשתי עם אדם שנשכח
והרגשתי
אחרי שנים
פשוט הרגשתי
והנה אני הנה אני הנה אני
אני אוהב, אוהב אני
החלומות מתגשמים. כי זה אני.
שמה שירים חזק חזקדולפין סגול
כדי שאשכח את כל המחשבות
הטיפשות היא שהמילים כל כך מזכירות לי אותך
וכל שיר שאשיר
הוא לך
אז למה
למה שוב ברחת לי?
למה שוב אני לבד?
להכל בסוף יש סוף
הטיפשות היא שהמילים כל כך מזכירות לי אותך
וכל שיר שאשיר
הוא לך
אז למה
למה שוב ברחת לי?
למה שוב אני לבד?
להכל בסוף יש סוף
למה שוב ברחתדולפין סגול
טוב הבנופסגות
חכם
באמת שחכם מצידכן
ואופפ די עם הבומים האלה!
ואיפה היא האמת?
ומה אני עושה פה?
ולמה אני מרגישה זרה?
ואיפה היא הדרך?
ומה קורה לי?
ולמה אין משו ברור?
מי שיש לו מה להגיב מוזמן
באמת שחכם מצידכן
ואופפ די עם הבומים האלה!
ואיפה היא האמת?
ומה אני עושה פה?
ולמה אני מרגישה זרה?
ואיפה היא הדרך?
ומה קורה לי?
ולמה אין משו ברור?
מי שיש לו מה להגיב מוזמן
..שאג
עבר הרבה זמן
דיברנו קצת בין לבין
אפילו נפגשנו
אבל אני שמח שלא המשכנו
הרגש הולך ודועך
הרבה יותר לאט ממה שציפתי
קוויתי
אבל זה לא משנה
זה רק מוריד את הקושי בהחלטה במתינות
יותר פשוט להקשיב לעצמי ולמחשבות
אני מתגעגע מידי פעם
חושב הרבה
אבל אני מעדיף להמשיך להתגעגע
ואז כבר לא
הרבה ממה שאת מכירה בי כבר לא רלוונטי
הגעתי למקום שנתן לי את הביטחון להוריד את המחסומים
את ההגבלות שהגדירו אותי
אני אותו אדם
אבל משוחרר הרבה יותר
חושב שונה
מרגיש יותר
קשה לי לעכל את זה
אבל השתנתי
התורה עושה עבודה טובה
אני עדיין מנסה לתת לה להמשיך
אבל ההרגלים מקשים
מקווה שלאט יהיה בטוח
להיפגש או לדבר שוב?
יוצא לי לחשוב על זה
אפילו הציעו לי את זה
כמה פעמים
אבל כדי שזה יעשה לי טוב
צריך להתחיל מאפס
אני לא יכול ולא רוצה להתחיל מאפס
בעתיד?
העתיד רחוק
ובקצב של עכשיו
לפי מה שאני מכיר ורואה
בעתיד השוני יהיה גדול מאוד
ומה שהיה יתקשה מאוד ו/או לא יוכל להתמודד עם זה
אני לא רואה טעם לנסות
זה ימנע ממני לעוף
למה אני כותב?
כי המחשבות צריכות לצאת איכשהו
להסתדר איכשהו
אם היינו נפגשים פתאום
הייתי שמח
אני מודה
לא הייתי בורח
אבל אם הייתה אפשרות
הייתי מתחמק מראש
זה לא כדאי
להשקיע בעצמך
לתת לעצמך להשתנות
עם כל קושי שיש
יש משהו לעשות
זה לא פשוט
אבל אפשרי
צריך להוציא מהדיבור
מהמחשבה
מהמציאות את האמירה
"אין לי כח"
זה פשוט לא נכון
כי אם זה בשביל מישהו אחר
פתאום יש כח
יש רצון
יש
אז יש גם לעצמך יש
צריך כנות
כנות אמיתית
כזאת שדורשת להבין מה הסיבה
כזאת שמאמינה שסיבה או תגובה אפשר לשנות
כזאת שמאמינה במי שמאמין
כמוך
דיברנו קצת בין לבין
אפילו נפגשנו
אבל אני שמח שלא המשכנו
הרגש הולך ודועך
הרבה יותר לאט ממה שציפתי
קוויתי
אבל זה לא משנה
זה רק מוריד את הקושי בהחלטה במתינות
יותר פשוט להקשיב לעצמי ולמחשבות
אני מתגעגע מידי פעם
חושב הרבה
אבל אני מעדיף להמשיך להתגעגע
ואז כבר לא
הרבה ממה שאת מכירה בי כבר לא רלוונטי
הגעתי למקום שנתן לי את הביטחון להוריד את המחסומים
את ההגבלות שהגדירו אותי
אני אותו אדם
אבל משוחרר הרבה יותר
חושב שונה
מרגיש יותר
קשה לי לעכל את זה
אבל השתנתי
התורה עושה עבודה טובה
אני עדיין מנסה לתת לה להמשיך
אבל ההרגלים מקשים
מקווה שלאט יהיה בטוח
להיפגש או לדבר שוב?
יוצא לי לחשוב על זה
אפילו הציעו לי את זה
כמה פעמים
אבל כדי שזה יעשה לי טוב
צריך להתחיל מאפס
אני לא יכול ולא רוצה להתחיל מאפס
בעתיד?
העתיד רחוק
ובקצב של עכשיו
לפי מה שאני מכיר ורואה
בעתיד השוני יהיה גדול מאוד
ומה שהיה יתקשה מאוד ו/או לא יוכל להתמודד עם זה
אני לא רואה טעם לנסות
זה ימנע ממני לעוף
למה אני כותב?
כי המחשבות צריכות לצאת איכשהו
להסתדר איכשהו
אם היינו נפגשים פתאום
הייתי שמח
אני מודה
לא הייתי בורח
אבל אם הייתה אפשרות
הייתי מתחמק מראש
זה לא כדאי
להשקיע בעצמך
לתת לעצמך להשתנות
עם כל קושי שיש
יש משהו לעשות
זה לא פשוט
אבל אפשרי
צריך להוציא מהדיבור
מהמחשבה
מהמציאות את האמירה
"אין לי כח"
זה פשוט לא נכון
כי אם זה בשביל מישהו אחר
פתאום יש כח
יש רצון
יש
אז יש גם לעצמך יש
צריך כנות
כנות אמיתית
כזאת שדורשת להבין מה הסיבה
כזאת שמאמינה שסיבה או תגובה אפשר לשנות
כזאת שמאמינה במי שמאמין
כמוך
...קשה זה טוב :-)
ממש משמח לשמוע איך צמחת וגדלת..
הלוואי שכולנו נזכה לגדלות כזאת על דרך התורה...
שתמשיך עם העליה הזאת רק גבוה וטוב.
אשרייך ממש!
שבוע טוב
מעריכה😁
הלוואי שכולנו נזכה לגדלות כזאת על דרך התורה...
שתמשיך עם העליה הזאת רק גבוה וטוב.
אשרייך ממש!
שבוע טוב
מעריכה😁
תודהשאג
אבל בבקשה אל תעקבי אחרי
זה לא יעשה לך טוב
זה לא יעשה לך טוב
וואלק לא חושבת ככה...קשה זה טוב :-)
איך לעקוב אחרי מישהו שאומר לא עוזר לך?שאג
תודה שלא הכחשת
וואי לא הבנתי😬קשה זה טוב :-)
..שאג
תחדה שלא הכחשת שאת עוקבת אחרי
ואני לא מבין מה עושה לך טוב בלעקוב אחרי
ואני לא מבין מה עושה לך טוב בלעקוב אחרי
לא נראלי מתאים...😕קשה זה טוב :-)
מה לא נראה לך מתאים?שאג
😐 עזובקשה זה טוב :-)
מחשבותשאגאחרונה
אני אוהב משלים
אבל הפעם מילים
אני רוצה לכתוב
שאבין אותי טוב
אני מתלבט
קשה לי להחליט
לא רוצה להימלט
באמת להביט
להמשיך או לפנות?
האמת כבר פניתי
אני לא רוצה לחזור
אבל אולי להשתלב
כמעט פשוט להחליט לרוץ
לוותר על העבר ולא לחשוב
אבל לוותר על המורה לריצה
זה כמעט כמו לירות לי ברגל
מצד שני מה עדיף
להסתכן בשברי מאמץ?
ללכת על מסלול ארוך?
יהיה סיכוי באמצע לשבור?
אני רוצה להבין מה נכון
לפעול מבחירה ומשכל
האם אפשר לשלב?
אני לא יודע אם, ואיך
אני אדע להוציא את הטוב
להתבונן במבט של בנייה
אבל האם כל אחד יעשה כך?
האם לא יהיה בכלל רע?
אני לא רוצה לזרוק הכל וללכת
זה מרגיש לא נכון, לא צודק
אבל אין פה רק טוב אין רק רע
כל בחירה את שניהם משלבת
קשה להתמיד במשחק
להיות בתפקיד של בטוח
אני רוצה לשנות קצת פרצוף
אבל אם אשנה שוב אוכל?
לעשות ממש כמו מקודם
אני לא ממש מסוגל
אין די זמן להבין את הערך
זה לא טוב להיות מבולבל
להתרחק כמה שאפשר
גם לא ממש אפשרי
לא רוצה לעזוב את החבל
וגם הוא עוד רוצה קצת אותי
מה לעשות לא יודע
אני צריך עצה נבונה
אחת ברורה ומובנת
שאבין למה מה וכיצד
לא רציתי לכתוב בחידות
רציתי לכתוב במדויק
אבל ראשי עם ליבי התאחדו
מול ראשי וליבי שליד
אבל הפעם מילים
אני רוצה לכתוב
שאבין אותי טוב
אני מתלבט
קשה לי להחליט
לא רוצה להימלט
באמת להביט
להמשיך או לפנות?
האמת כבר פניתי
אני לא רוצה לחזור
אבל אולי להשתלב
כמעט פשוט להחליט לרוץ
לוותר על העבר ולא לחשוב
אבל לוותר על המורה לריצה
זה כמעט כמו לירות לי ברגל
מצד שני מה עדיף
להסתכן בשברי מאמץ?
ללכת על מסלול ארוך?
יהיה סיכוי באמצע לשבור?
אני רוצה להבין מה נכון
לפעול מבחירה ומשכל
האם אפשר לשלב?
אני לא יודע אם, ואיך
אני אדע להוציא את הטוב
להתבונן במבט של בנייה
אבל האם כל אחד יעשה כך?
האם לא יהיה בכלל רע?
אני לא רוצה לזרוק הכל וללכת
זה מרגיש לא נכון, לא צודק
אבל אין פה רק טוב אין רק רע
כל בחירה את שניהם משלבת
קשה להתמיד במשחק
להיות בתפקיד של בטוח
אני רוצה לשנות קצת פרצוף
אבל אם אשנה שוב אוכל?
לעשות ממש כמו מקודם
אני לא ממש מסוגל
אין די זמן להבין את הערך
זה לא טוב להיות מבולבל
להתרחק כמה שאפשר
גם לא ממש אפשרי
לא רוצה לעזוב את החבל
וגם הוא עוד רוצה קצת אותי
מה לעשות לא יודע
אני צריך עצה נבונה
אחת ברורה ומובנת
שאבין למה מה וכיצד
לא רציתי לכתוב בחידות
רציתי לכתוב במדויק
אבל ראשי עם ליבי התאחדו
מול ראשי וליבי שליד
...אין ייאוש!
אז.
מסתבר שהיא בכלל לא ראתה את המכתב ששמתי לה במגירה.
הלוו, את לא מבינה שאם אני שואלת אם יש מקום שאני יכולה לשים לך שם דברים שאני כותבת לך ובאמת תסתכלי ותקחי את זה, זה אומר שאני לא בדיוק רוצה כל פעם להגיד לך שתסתכלי, אלא שזה מקום שאת בכללי מסתכלת שם הרבה ותראי גם בלי שאני אגיד לך?
ועברו כמעט שבועיים מאז ששמתי את זה שם.
ואז אמרתי למדריכה השנייה שתגיד לה להסתכל.
אבל מה העניין??
זה לא שם.
היא אמרה שהיא חיפשה ולא מצאה.
טאטע.
איך אני אמורה להגיב???
זה לא העניין שהשקעתי בלכתוב.
אני יכולה לכתוב חדש.
וכבר עשיתי את זה.
זה העניין שאני מפחדת עכשיו פחד מוות מזה שאין לי מושג עכשיו איפה זה וזה מסתובב ככה. וכל אחד יכול לקרוא. ואני לא יודעת מה יכול לקרות עכשיו.
טאטע.
הפחד גומר אותי.
ואז שלחתי לה אם היא חיפשה עוד פעם כי זה מפחיד אותי שזה מסתובב ככה,
והיא מסננת.
טאטע מה. מה. מה.
כמה, כמה קשיים.
באמת כל אחד יכול למצוא ולקרוא.
כאילו מה. מה. מה חשבתי לעצמי??
עכשיו אני אביא לה ביד.
גם אם אני חייבת להתעלות על עצמי בטירוף ולאזור המון המון כוחות ואומץ.
זה עדיף.
אין מצב שזה קורה שוב.
אני מתה אם מישהו קרא.
אני באמת לא יודעת מה יקרה.
די די אמאלה אבאאא!!!!!!!!!!!
טאטע תרחם כבר
...אין ייאוש!
פאף אוף פאף אוף
;(פיצוחית
...אין ייאוש!אחרונה
אכן, משהו כזה.
נחכה למחר...
תתפללי שיהיה לי אומץ להביא לה...
בעזרת ה' יתברך.
...אין ייאוש!
אופ. אבא.
להתחיל לפחד?
היא לא עונה.
והכי מתאים לה לענות על הודעה כזו.
הצילו מה גרמתי לה.
אבא.
אני. אני באותו מקום שלה. כמעט. בעניין הזה.
ואני באמת מתחילה לפחד כי אני יודעת מה זה.
ואני לא רוצה שיקרה לה כלום.
אבאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
בבקשה ממך שכלום לא קרה.
בבקשה.
...אין ייאוש!אחרונה
אבא.
תודה רבה רבה לך ה' יתברך.
הכל מכוון. הכל.
אין שום דבר מקרה, שתדעו.
אז היא שלחה הודעה בטעות, אבל לי זה נתן הרגשת הקלה עצומה.
סימן ממנה.
אות חיים.
באמת הכל הכל הכל מכוון.
תודה עצומה אבא!!!!!!!!!!!!!!!
..דולפין סגול
ילדה גדולה.
מיטה כחולה. בוגרת.
רוצה להבין כל דבר
לא מבינה למה
החברים גדולים.
רציניים
בלילות היא חושבת על החיים שלה
לילה טוב של אבא כבר לפעמים לא עוזר לה
כשהיא לבד
היא מנסה להבין מהם החיים
היא כבר בוחרת בעצמה את הכל.
לא מכתיבים לה את החיים
יש דברים שהיא זוכרת והם בטוח. כי אבא אמר שהיתה קטנה
אבל היום היא לא מאמינה לכלום
שמסתכלים עליה היא חמודה
שמדברים איתה הזויה
זאתי הילדה
הילדה הגדולה
מיטה כחולה. בוגרת.
רוצה להבין כל דבר
לא מבינה למה
החברים גדולים.
רציניים
בלילות היא חושבת על החיים שלה
לילה טוב של אבא כבר לפעמים לא עוזר לה
כשהיא לבד
היא מנסה להבין מהם החיים
היא כבר בוחרת בעצמה את הכל.
לא מכתיבים לה את החיים
יש דברים שהיא זוכרת והם בטוח. כי אבא אמר שהיתה קטנה
אבל היום היא לא מאמינה לכלום
שמסתכלים עליה היא חמודה
שמדברים איתה הזויה
זאתי הילדה
הילדה הגדולה
..דולפין סגול
ילדה קטנה.
מיטה ורודה.
צמות ארוכות ועיניים כחולות
שמלה צוחקת
פנים חלקות
מחבקת את כולם
אוהבת שכזאת
יש לה את אבא שלה
ואחיה הגדולים
שהם חוזרים היא מחייכת
ותמיד היא מחייכת
ילדה טובה.
מצטיינת בלימודים.
יודעת לרכב על סוסים
היא גרה רחוק-רחוק.
בכפר שלה.
עם החברות שלה
והחברים שלה
בלילה הם באים
מתחת לשמיכה הם ישנים
היא וכל החברים
היא גם אוהבת את האחים
מתוקה
לא עושה בעיות
מיטה ורודה.
צמות ארוכות ועיניים כחולות
שמלה צוחקת
פנים חלקות
מחבקת את כולם
אוהבת שכזאת
יש לה את אבא שלה
ואחיה הגדולים
שהם חוזרים היא מחייכת
ותמיד היא מחייכת
ילדה טובה.
מצטיינת בלימודים.
יודעת לרכב על סוסים
היא גרה רחוק-רחוק.
בכפר שלה.
עם החברות שלה
והחברים שלה
בלילה הם באים
מתחת לשמיכה הם ישנים
היא וכל החברים
היא גם אוהבת את האחים
מתוקה
לא עושה בעיות
הבטן מתהפכת ליזימבבואה
אני לחוצה בטירוף.. זה עוד שניה קורה והלוואי שהכל יעבור בשלום..
אני רק צריכה להירגע.. לנשום..
אין לי כח לדאוג.מצב נתון.
תפילהתפילהתפילהתפילה.
לא לדאוג.
ה', אתה דואג לנו?
אז לא צריך לדאוג.
אם לא בשבילי, אז בשבילו. ובשבילך.
לא לדאוג.
ה', אתה דואג לנו?
אז לא צריך לדאוג.
אם לא בשבילי, אז בשבילו. ובשבילך.
נשבר לי הלב עכשיו חן,
כמה קושי וצער עובר על בנאדם,
עד שלפגוע בעצמו הופך להיות הגיוני???
לא יכולה לקלוט את עומק הכאב....
ולא יכולה להבין כמה כואב יכול להיות הלב, עד שהדרך היחידה היא להכאיב כדי להשתיק כאב פנימי
רועד לי הגוף מלראות את זה....
אני מצטמררת
ויודעת שאני צריכה להיות חזקה שם בשבילה
ליבי עם כל מי שנמצא שם בבור השחור הזה
עד שלפגוע בעצמו הופך להיות הגיוני???
לא יכולה לקלוט את עומק הכאב....
ולא יכולה להבין כמה כואב יכול להיות הלב, עד שהדרך היחידה היא להכאיב כדי להשתיק כאב פנימי
רועד לי הגוף מלראות את זה....
אני מצטמררת
ויודעת שאני צריכה להיות חזקה שם בשבילה
ליבי עם כל מי שנמצא שם בבור השחור הזה
אוי ואבוי !משהאחרונה
...קשה זה טוב :-)
פגיעה שלישית😨
אינסופור פגיעות....
זה חוסר רגיות או אדישות?
אינסופור פגיעות....
זה חוסר רגיות או אדישות?
...פצלשש/
כבר לא יודעת מה עדיף.
להישאר למטה או ליפול כל פעם.
לא רוצה ללכת מחר. אין לי כוח לראות את זה שוב.
רוצה לברוח. ללכת.
רוצה להיות שם.
במקום שאני צריכה להיות.
לא להסתכל. לעצום עיינים
לא לראות את זה.
לא לתת לדמעות לעלות מולם.
לתת לעצמי להינות מידי פעם, זה גם אפשרי.
לא להסיט את העיניים כל הזמן הצידה.
לומר באמת.
לא להסתכל אחורה.
השנהאור עולם
היא הרבה שחזור של לפני 3 שנים.
בשיפור נפשי מסוים.
אבל זה ממש רגרסיה.
חיים.
בשיפור נפשי מסוים.
אבל זה ממש רגרסיה.
חיים.
-Ω-ילדה.
לעזאזל איתך
אני בסך הכל רציתי לעוף, לראות קצת שמיים ולהרגיש עננים.
מה שהכי חסר לנו הוא זמן, הוא אומר לה. זה לא יחזור עוד.
היא מסתכלת ושותקת ותוהה לעצמה למה לעזאזל היא מגיעה לסיטואציות האלה שוב ושוב ואיך זה שתמיד יוצא שמישהו נפגע.
היא רוצה שיצעקו לה באוזן חזק כל כך שהיא תצא ותרוץ בין כל החומות השקופות האלה שאוטמות אותה ומטשטשות לה את העולם.
פשוט די, פשוט לכו, הפנים שלה מלאות בדמעות והיא צועקת לשמיים השחורים. והצרחה שלה נחנקת בפנים מול האורות המנצנצים בגלקסיה אחרת. כי היא כבר הבינה מזמן, לא עם כל אחד אפשר לדבר על כוכבים.
אני בסך הכל רציתי לעוף, לראות קצת שמיים ולהרגיש עננים.
מה שהכי חסר לנו הוא זמן, הוא אומר לה. זה לא יחזור עוד.
היא מסתכלת ושותקת ותוהה לעצמה למה לעזאזל היא מגיעה לסיטואציות האלה שוב ושוב ואיך זה שתמיד יוצא שמישהו נפגע.
היא רוצה שיצעקו לה באוזן חזק כל כך שהיא תצא ותרוץ בין כל החומות השקופות האלה שאוטמות אותה ומטשטשות לה את העולם.
פשוט די, פשוט לכו, הפנים שלה מלאות בדמעות והיא צועקת לשמיים השחורים. והצרחה שלה נחנקת בפנים מול האורות המנצנצים בגלקסיה אחרת. כי היא כבר הבינה מזמן, לא עם כל אחד אפשר לדבר על כוכבים.
💚אופק.אחרונה
את כותבת יפה כל כך