אתמול, כמה שעות לפני שפירסמו על האסון,
העלתי תמונה של ים וכתבתי "רגע של שקט".
ואחרי כמה שעות;
מדי שקט,
מאותם המים.
התמונות שלהם מרצדות לי מול העיניים,
גם כשאני סוגרת אותן.
והן מזיעות; דמעות חמות, העיניים.
והלב, גם.
כואב לי באמת.
שורף לי בהכל.
קשה לי עם הכל.
משיח, אני בעד שתבוא. מיצינו, מיצינו את הגלות, על כל גווניה.
אתה לגמרי יכול לבוא.
העלתי תמונה של ים וכתבתי "רגע של שקט".
ואחרי כמה שעות;
מדי שקט,
מאותם המים.
התמונות שלהם מרצדות לי מול העיניים,
גם כשאני סוגרת אותן.
והן מזיעות; דמעות חמות, העיניים.
והלב, גם.
כואב לי באמת.
שורף לי בהכל.
קשה לי עם הכל.
משיח, אני בעד שתבוא. מיצינו, מיצינו את הגלות, על כל גווניה.
אתה לגמרי יכול לבוא.
)
