היה נפלא.
הגה של מוצ''ש!משה
...דורשת, לא מבקשת
האם באמת תאהבי אותי
האם יש מה לאהוב בי?
כולי טוב.
כולי.
ואני כלכך יודעת את זה
כלכך מאמינה בזה
אולי אני אשתוק וזהו.דורשת, לא מבקשת
ככה יהיה עדיף.
הם הרסו לי את הכיתה,דורשת, לא מבקשת
שידעו.
אז מה שלומי שואלים אותיפרפר נחמד&
שלומי בסדר
חוץ מזה שאני מתוסכלת לגמרי, ולא, אני לא יכולה לשנות את זה
אני מתגעגעת נורא ואני לא יכולה לעשות עם זה כלום חוץ מלבכות. וגם אמא אומרת שלבכות זה בכלל לא עוזר
ואפילו לדבר אני לא מסוגלת כמה קשה זה לא לדבר שתדעו לכם
וכלום לא יעזור ועד 120 אני אמשיך לנשום את הכאב הזה
נמאס לי כבר לגמרי
ואין לי כח
וכשאני נזכרת אני קופאת לרגע וכועסת, ורוצה לזרוק את מה שיש לי באותו רגע ביד לעזאזל אבל בסוף אני רק בורחת מהר הכי רחוק לפעמים גם בוכה קצת
אני גם שןנאת את חנוכה ושונאת שאנשים שוכחים ממני ועושים דברים חסרי טקט. כמו שהיה היום בסניף
עזבו נו מה אתם מבינים בכלל
חוץ מזה שאני מתוסכלת לגמרי, ולא, אני לא יכולה לשנות את זה
אני מתגעגעת נורא ואני לא יכולה לעשות עם זה כלום חוץ מלבכות. וגם אמא אומרת שלבכות זה בכלל לא עוזר
ואפילו לדבר אני לא מסוגלת כמה קשה זה לא לדבר שתדעו לכם
וכלום לא יעזור ועד 120 אני אמשיך לנשום את הכאב הזה
נמאס לי כבר לגמרי
ואין לי כח
וכשאני נזכרת אני קופאת לרגע וכועסת, ורוצה לזרוק את מה שיש לי באותו רגע ביד לעזאזל אבל בסוף אני רק בורחת מהר הכי רחוק לפעמים גם בוכה קצת
אני גם שןנאת את חנוכה ושונאת שאנשים שוכחים ממני ועושים דברים חסרי טקט. כמו שהיה היום בסניף
עזבו נו מה אתם מבינים בכלל
...אין ייאוש!
היה נחמד בשבת.
חוץ מזה שלא ממש הצלחתי לישון וקמתי מוקדם בגללה.
ועכשיו אני עייפה רצח.
בנות דודות שלי חמודות.
והלוואי שהיא תבוא לאולפנה. היא יכולה להנות בטירוף.
ואני רוצה שכן ניסע ביום שני. זה יכול להיות מעולה.
ואוף בסוף לא ניסע מחר לים.
עצוב לי.
אני חייבת חייבת כבר ים.
איתה.
טוב, העיקר שהיא נהנית שם. זה חשוב בטירוף.
רק שהיא לא יודעת שזה מכווץ אותי וצובט לי.
עדיף שלא תדע.
וואי אז שיצא בשישי. אמןן. בבקשה אני חייבת.
ים. איתה.
וואו. אני חייבת כבר.
בכלל גם שנים שלא דיברנו.
וואי אני אוהבת אותה.
אימאלה ועוד שניה נגמר חנוכה ויש לי כמויות כמויות של דברים שאני צריכה לעשות. עד סוף חנוכה.
זה נורא.
ואין לי שמץ של מושג איך אני אמורה לעשות את זה.
אה ומחר יש את המסיבת חנוכה של הסניף. מ-דהים.
ואני כבר מזמן נגמרתי.
פתאום חשבתי על זה שאם הייתי עונה לה משהו קצת אחר זה היה נגמר אחרת. והיא היתה נבהלת אולי.
לא עניתי לה מה שנכון באמת. הסתרתי את האמת.
היא לא יודעת.
היא כן אולי קצת. היא הצליחה לשים לב שעובר עלי משהו. לא קשה.
אבל היא לא יודעת מה זה.
עדיף שלא תדע.
אם הייתי אומרת שהלוואי שאלו יהיו הצרות שלנו, זה היה נגמר כל כך אחרת.
טוב. עדיף ככה אולי. שלא תדאג.
אני עדיין מתפדחת ממנה ברמות.
אבל בינתיים זה רק מתפדחת.
עדיף שאני לא אתחיל גם לפחד ממנה כמו שאני מפחדת ממנה וממנה כי הן יודעות.
כן. אני לא צריכה לפחד ממנה.
בינתיים זה מסתכם רק בפאדיחה. שיישאר ככה.
אבל כן. אני ממש ממש מתפדחת ממנה. ברמות.
אם זה יגיע כבר לרמות של פחד זה לא יהיה טוב.
אני באמת מפחדת מיותר מידי דברים.
יותר מידי.
יותר מידי אנשים.
חייבת לציין שלראות אותה פתאום לא עשה לי טוב.
ההפך. עשה לי רע רע רע.
ואז בלילה לא נרדמתי. בגללה.
כשהן התקשרו אליה הדחקתי.
ואז שכחתי מזה שהיא באה.
ואז פתאום בערב אני רואה אותה.
אימאלה. הכל צף. הכל עולה.
טאטעעעעע כל כך לא עשה לי טוב לראות אותה פתאום.
בלי שום הכנות.
והיא באה ומדברת איתי ואני לא מעיזה להסתכל לה בעיניים.
שלא תראה את הפחד המטורף שלי.
שלא תראה את המבט המבוהל.
והיא שואל מה שלומי.
ואני עונה שבסדר.
כאילו מה היא כבר רצתה שאני אגיד לה.
רק רציתי לברוח משם.
אחרי זה הייתי חייבת לשבת.
לקח לי שעות להירגע.
הלב שלי דפק כמו מטורף.
אף אחת לא ראתה את זה.
לא הסתכלתי לאף אחת כדי שלא יראו. הייתי בצד.
אבל פחדתי. פחדתי פחד מוות ואני עדיין מפחדת.
פחד מוות.
ממנה.
ממה שהיא עשתה.
ממה שהיא יכולה לעשות.
מזה שהיא חוזרת שנה הבאה.
מזה שהכל צף ועולה.
ומפריע לי.
וגורם לי לפחד. וללב שלי לדפוק כמו משוגע.
דיי אבא למה היא היתה צריכה לבוא.
ולמה נזכרתי בזה עכשיו.
אני עוד פעם מפחדת.
אני רועדת.
הלב שלי דופק כמו משוגע.
דייי טאטעעעעע
לא יכולה כבר.
חוץ מזה שלא ממש הצלחתי לישון וקמתי מוקדם בגללה.
ועכשיו אני עייפה רצח.
בנות דודות שלי חמודות.
והלוואי שהיא תבוא לאולפנה. היא יכולה להנות בטירוף.
ואני רוצה שכן ניסע ביום שני. זה יכול להיות מעולה.
ואוף בסוף לא ניסע מחר לים.
עצוב לי.
אני חייבת חייבת כבר ים.
איתה.
טוב, העיקר שהיא נהנית שם. זה חשוב בטירוף.
רק שהיא לא יודעת שזה מכווץ אותי וצובט לי.
עדיף שלא תדע.
וואי אז שיצא בשישי. אמןן. בבקשה אני חייבת.
ים. איתה.
וואו. אני חייבת כבר.
בכלל גם שנים שלא דיברנו.
וואי אני אוהבת אותה.
אימאלה ועוד שניה נגמר חנוכה ויש לי כמויות כמויות של דברים שאני צריכה לעשות. עד סוף חנוכה.
זה נורא.
ואין לי שמץ של מושג איך אני אמורה לעשות את זה.
אה ומחר יש את המסיבת חנוכה של הסניף. מ-דהים.
ואני כבר מזמן נגמרתי.
פתאום חשבתי על זה שאם הייתי עונה לה משהו קצת אחר זה היה נגמר אחרת. והיא היתה נבהלת אולי.
לא עניתי לה מה שנכון באמת. הסתרתי את האמת.
היא לא יודעת.
היא כן אולי קצת. היא הצליחה לשים לב שעובר עלי משהו. לא קשה.
אבל היא לא יודעת מה זה.
עדיף שלא תדע.
אם הייתי אומרת שהלוואי שאלו יהיו הצרות שלנו, זה היה נגמר כל כך אחרת.
טוב. עדיף ככה אולי. שלא תדאג.
אני עדיין מתפדחת ממנה ברמות.
אבל בינתיים זה רק מתפדחת.
עדיף שאני לא אתחיל גם לפחד ממנה כמו שאני מפחדת ממנה וממנה כי הן יודעות.
כן. אני לא צריכה לפחד ממנה.
בינתיים זה מסתכם רק בפאדיחה. שיישאר ככה.
אבל כן. אני ממש ממש מתפדחת ממנה. ברמות.
אם זה יגיע כבר לרמות של פחד זה לא יהיה טוב.
אני באמת מפחדת מיותר מידי דברים.
יותר מידי.
יותר מידי אנשים.
חייבת לציין שלראות אותה פתאום לא עשה לי טוב.
ההפך. עשה לי רע רע רע.
ואז בלילה לא נרדמתי. בגללה.
כשהן התקשרו אליה הדחקתי.
ואז שכחתי מזה שהיא באה.
ואז פתאום בערב אני רואה אותה.
אימאלה. הכל צף. הכל עולה.
טאטעעעעע כל כך לא עשה לי טוב לראות אותה פתאום.
בלי שום הכנות.
והיא באה ומדברת איתי ואני לא מעיזה להסתכל לה בעיניים.
שלא תראה את הפחד המטורף שלי.
שלא תראה את המבט המבוהל.
והיא שואל מה שלומי.
ואני עונה שבסדר.
כאילו מה היא כבר רצתה שאני אגיד לה.
רק רציתי לברוח משם.
אחרי זה הייתי חייבת לשבת.
לקח לי שעות להירגע.
הלב שלי דפק כמו מטורף.
אף אחת לא ראתה את זה.
לא הסתכלתי לאף אחת כדי שלא יראו. הייתי בצד.
אבל פחדתי. פחדתי פחד מוות ואני עדיין מפחדת.
פחד מוות.
ממנה.
ממה שהיא עשתה.
ממה שהיא יכולה לעשות.
מזה שהיא חוזרת שנה הבאה.
מזה שהכל צף ועולה.
ומפריע לי.
וגורם לי לפחד. וללב שלי לדפוק כמו משוגע.
דיי אבא למה היא היתה צריכה לבוא.
ולמה נזכרתי בזה עכשיו.
אני עוד פעם מפחדת.
אני רועדת.
הלב שלי דופק כמו משוגע.
דייי טאטעעעעע
לא יכולה כבר.
...אין ייאוש!אחרונה
וכן.
שוב פעם כואב. פיזית. בטירוף.
אז מה נגיד עכשיו, שהלוואי שאלו יהיו הצרות שלנו?
טוב.
הלוואי שאלו יהיו הצרות שלנו.
לא סותר שכואב. רצח. כאבים לא נורמאלים.
אין למי להגיד.
נסבול בשקט.
כבר התרגלתי.
שוב פעם כואב. פיזית. בטירוף.
אז מה נגיד עכשיו, שהלוואי שאלו יהיו הצרות שלנו?
טוב.
הלוואי שאלו יהיו הצרות שלנו.
לא סותר שכואב. רצח. כאבים לא נורמאלים.
אין למי להגיד.
נסבול בשקט.
כבר התרגלתי.
...אין ייאוש!
כואב.
ואף אחד לא יודע.
ואף אחד לא רואה.
ואף אחד לא שומע.
כי אף אחד לא רוצה.
אף אחד לא שם לב.
ואף אחד לא ישים לב.
לעולם.
ואני אשאר
כואבת
עצובה
בודדה
נעלמת אט אט
לעולם.
(אולי עדיף ככה.)
ואף אחד לא יודע.
ואף אחד לא רואה.
ואף אחד לא שומע.
כי אף אחד לא רוצה.
אף אחד לא שם לב.
ואף אחד לא ישים לב.
לעולם.
ואני אשאר
כואבת
עצובה
בודדה
נעלמת אט אט
לעולם.
(אולי עדיף ככה.)
~להיות חולה זה לא כיף~באולינג
במיוחד לא בחנוכה.
הנאחסיות שלי זה משו
רפואה שלמהזית שמן ודבשאחרונה
מחר פסיכומטרי 
אביגיל.
(בלונים, קונפטי)
בהצלחה!גלידת לימון
בהצלחה!שעות של אמת.
בהצלחה!ימ''ל
בהצלחה 
פסידונית
תודה! כולכם אביגיל.אחרונה
הכל מגיע בעבודה קשה.ghgh
עבודה קשה מאוד.
נכון.זית שמן ודבש
לפעמים מקבלים מתנות, אבל נכון ברוב המקרים.
המתנות מגיעות ע"י מי שעבד קשה בשבילם.ghghאחרונה
אמרתי לך לא ללכת לשם , נכון?זית שמן ודבש
...אין ייאוש!
נוסעים לשבת.
בעזרת ה' יהיה טוב.
ונהיה איתן.
אה והיא לא תהיה.
טוב בעזרת ה' יהיה טוב.
צריך לקום. להתארגן. לארוז.
להתקלח גם איפושהו באמצע.
ולסדר את החדר.
לנעול אותו כדי שלא ייהרס בערך על ידן.
ואז נוסעים.
ובעע, נעלמו לי האוזניות אז לא יהיה לי איך לשמוע שירים בנסיעה. אוףףףף.
אני צריכה לנסוע לקניות דחוףף.
וגם איתה לים. וואי אבאא בבקשה שיתאפשר. אני חייבת.
ובתוך כל זה אני צריכה לעשות פוולל מתמטיקה ואנגלית ואת העבודה ההיא.
טאטעע תעזור ליי
בעזרת ה' יהיה טוב.
ונהיה איתן.
אה והיא לא תהיה.
טוב בעזרת ה' יהיה טוב.
צריך לקום. להתארגן. לארוז.
להתקלח גם איפושהו באמצע.
ולסדר את החדר.
לנעול אותו כדי שלא ייהרס בערך על ידן.
ואז נוסעים.
ובעע, נעלמו לי האוזניות אז לא יהיה לי איך לשמוע שירים בנסיעה. אוףףףף.
אני צריכה לנסוע לקניות דחוףף.
וגם איתה לים. וואי אבאא בבקשה שיתאפשר. אני חייבת.
ובתוך כל זה אני צריכה לעשות פוולל מתמטיקה ואנגלית ואת העבודה ההיא.
טאטעע תעזור ליי
מה את רואה בסלע הזהמשתדלת יותר
שאת קרובה כל כך להדמות לו
נכון אליו כמעט דבר אינו חודר
כל כך קשה הוא בתוכו
ואם תרצי את האמת
הציניות הזאת לא מגנה משום כאב
אל תהיי כמו כולם
פוחדים לחלום מסתובבים עם העולם
מה את נעלת עמוק בתוכך
כמה כבר השקעת מעצמך
כשהדלתות סגורות שום אור לא חודר
האור הזה הוא מה שיעורר
ואם תרצי את האמת
הציניות הזאת לא מגנה משום כאב
אל תהיי כמו כולם
פוחדים לחלום מסתובבים עם העולם
|חסר מילים|מקופלת.
זה טוב, טוב מידי.
נכוןמשתדלת יותר
זה נוגע שם איפשהו
.מקופלת.אחרונה
תודה.
..כי אין פיסבוק
חיים שמחים, חיים שמח?
aish yרקפת לבנה
זו הייתה עת חדשה
לך ולי לי ולך
2 מציאויות שונות
שסהכ מחפשות את
המקום שלהם
2 נשמות שמחפשות שותפות
האחת תמימה
השנייה ממש מנוסת לה
מכירה לה
יוצאת לה
נהנת לה
במסיכה של קדושה
תחת העלטה
תחת חיוך
מתוך ערמומיות
שקר
פרצוף מחויך
אהבתי במאמת
רק ש
קומבינות במשחק הזה
זה לא ככה משחק לי
שקרים במשחק הזה
מתבלים מהר
ממה שחשבת
אתה אולי מתוחכם ואולי
הרבה סובבת
אבל יש איכויות
טיפה מעליך
כן
דווקא הרבה
אתה טוב
וטוב שהיה
וניגמר
המסקנה שלך איש יקר
לא עוקפים את הקב"ה
אתה פשוט לא !!!!!!!!!!!
וגם אני בוודאי שלא
לך ולי לי ולך
2 מציאויות שונות
שסהכ מחפשות את
המקום שלהם
2 נשמות שמחפשות שותפות
האחת תמימה
השנייה ממש מנוסת לה
מכירה לה
יוצאת לה
נהנת לה
במסיכה של קדושה
תחת העלטה
תחת חיוך
מתוך ערמומיות
שקר
פרצוף מחויך
אהבתי במאמת
רק ש
קומבינות במשחק הזה
זה לא ככה משחק לי
שקרים במשחק הזה
מתבלים מהר
ממה שחשבת
אתה אולי מתוחכם ואולי
הרבה סובבת
אבל יש איכויות
טיפה מעליך
כן
דווקא הרבה
אתה טוב
וטוב שהיה
וניגמר
המסקנה שלך איש יקר
לא עוקפים את הקב"ה
אתה פשוט לא !!!!!!!!!!!
וגם אני בוודאי שלא
...אין ייאוש!
אני. שונאת. מתמטיקה.!!!!!!!
למרות שדי הצלחתי את השיעורי בית.
חוץ מהתרגיל האחרון. שעות ישבתי עליו ולא הצלחתי כלום.
אבל אני צריכה עוד להשלים את כל אינטגרלים ואת כל טריגו. יאיי לי.
אין לי מושג איך אני עושה את זה.
אין מי שיעזור לי ואני לא יודעת כלום.
ואני צריכה לעשות את זה עד סוף חנוכה. מדהים. ממש.
וכמובן, אני צריכה גם לעשות את המצגת הדבילית הזאת.
ואני צריכה לקרוא ולעשות בוקריפורט. בכלל עוד לא עשיתח את הבוקריפורט הראשון שהיה מלפני המונהמון זמן.
אז אני בעיקרון צריכה לעשות שניים. יאיי לי.
ולעשות 4 אנסינים.
והכל בחנוכה.
מ-דהים.
אין. פשוט מדהים.
שונאת. לימודים.!!!!!!
הם מעיקים עלי מידי.
#לימודים תיכחדו.
למרות שדי הצלחתי את השיעורי בית.
חוץ מהתרגיל האחרון. שעות ישבתי עליו ולא הצלחתי כלום.
אבל אני צריכה עוד להשלים את כל אינטגרלים ואת כל טריגו. יאיי לי.
אין לי מושג איך אני עושה את זה.
אין מי שיעזור לי ואני לא יודעת כלום.
ואני צריכה לעשות את זה עד סוף חנוכה. מדהים. ממש.
וכמובן, אני צריכה גם לעשות את המצגת הדבילית הזאת.
ואני צריכה לקרוא ולעשות בוקריפורט. בכלל עוד לא עשיתח את הבוקריפורט הראשון שהיה מלפני המונהמון זמן.
אז אני בעיקרון צריכה לעשות שניים. יאיי לי.
ולעשות 4 אנסינים.
והכל בחנוכה.
מ-דהים.
אין. פשוט מדהים.
שונאת. לימודים.!!!!!!
הם מעיקים עלי מידי.
#לימודים תיכחדו.
..כישוף כושל
בס"ד
@**** @*****
בע
@**** @*****
בע
ובכןכישוף כושלאחרונה
בס"ד
הם לא רוצים בי
זכותם
גם אני לא רוצה בי
הם לא רוצים בי
זכותם
גם אני לא רוצה בי
נגמר הפרוייקט שנפל עליי בלי תכנון, והלקוח מרוצהמשה
עכשיו צריך להחזיר שעות שינה, ולרוץ לפרוייקט שואב-שעות-הערב-והמוח הבא.
וטיפ: מי שרוצה להתנסות בגירסא קצת שונה של הש"א
שלא קשורה לפרוייקט הענקי:
יכול לשחק עם זה פה:
https://www.inn.co.il/My/IM/Index?vue=1
זה מעוצב זהה לחלוטין, אבל בפנים כתוב בכלים אחרים לגמרי.
הייתי מכור כמעט שלושה שבועות ללמידה הסביבה שבה פיתחתי את זה, ואז נרגעתי
כל כך פוחדתפצלושית
שהטוב הזה ילך מתישהו.
תמיד אני מנבאת רעות.
אבל אם כן?
אני אתרסק.
שלא ילך לי!!
שיישאר!!!!
כשנסיכה חוטפת שוב ושוב כאפות מהמלךבת מלך,אשת שטן
היא בורחת
שלא יתפלא שדבק בה השטן.
שלא יתפלא אם היא תקנה פתאום מכנסי ג'ינס ותתחתן עם האישה של החיים שלה.
שלא יתפלא אם היא תמות ותיקבר לבד.
שלא יתפלא שדבק בה השטן.
שלא יתפלא אם היא תקנה פתאום מכנסי ג'ינס ותתחתן עם האישה של החיים שלה.
שלא יתפלא אם היא תמות ותיקבר לבד.
עשית לי דמעות.פצלושיתאחרונה
אז הנה העניין עם האינטרנטפסידונית
אינטרנט הוא דבר אינדבידואלי.
אמירה כמו 'האינטרנט מלא ב...' או 'עושים באינטרנט כך וכך' היא חסרת משמעות בדיוק כמו אמירה כזאת שתתייחס לעולם כולו, וזה בגלל שבשני המקרים האפשרויות הן אינסופיות. (ולא, אין אינסופים שגדולים מאינסופים אחרים).
אז האינטרנט שלי והאינטרנט שלך והאינטרנט שלו הם שלושה יקומים מקבילים, אם תשפוט את שלי לפי זה שלך זה בעיקר יעיד דברים לא נעימים על עצמך.
אמירה כמו 'האינטרנט מלא ב...' או 'עושים באינטרנט כך וכך' היא חסרת משמעות בדיוק כמו אמירה כזאת שתתייחס לעולם כולו, וזה בגלל שבשני המקרים האפשרויות הן אינסופיות. (ולא, אין אינסופים שגדולים מאינסופים אחרים).
אז האינטרנט שלי והאינטרנט שלך והאינטרנט שלו הם שלושה יקומים מקבילים, אם תשפוט את שלי לפי זה שלך זה בעיקר יעיד דברים לא נעימים על עצמך.
זה לא נכוןימ''ל
האינטרנט הוא לא אינדיבידואלי, השימוש בו כן.
לכן כן נכון לומר 'האינטרנט מלא ב...' או 'עושים בו (גם) כך וכך'. מה כל אחד עושה בו בפועל זו כבר שאלה אינדיבידואלית.
משכך אפשר לשפוט את האינטרנט ככלל (ואין 'אינטרנט שלך' ו'אינטרנט שלי'), במנותק מהשאלה איך מישהו ספציפי משתמש בו, גם אם אי אפשר לשפוט את אופי השימוש שלך ספציפית באינטרנט בלי להכיר אותו.
אבל זו *בדיוק* הנקודהפסידונית
באינטרנט יש הכל
לכן הוא גם כזה וגם כזה וגם כזה, הוא משתנה לפי השימוש שאתה עושה בו.
לכן הוא גם כזה וגם כזה וגם כזה, הוא משתנה לפי השימוש שאתה עושה בו.
בדיוק לאימ''ל
זה שהשימוש בו משתנה לא משנה את הדבר עצמו. כמו שאין 'תל אביב שלי' ו'תל אביב שלך' אם שנינו במקומות שונים בתל אביב, כמו שאין 'פלאפון שלך' ו'פלאפון שלי' ('פלאפון' כמושג ולא כחפץ ספציפי).
אני לא יודע באיזה הקשר כתבת אותו אבל נניח בהקשר של התנגדות לשימוש באינטרנט - זו בדיוק הסיבה, האינטרנט הוא דבר קבוע שיש בו דברים רעים מאוד, גם אם השימוש בו ביחס לאדם מסוים ובנקודת זמן מסוימת הוא בסדר גמור כשלעצמו.
טוב. עדכון גירסאפסידונית
אמור מעתה 'אזור האינטרנט שלי' במקום 'האינטרנט שלי' והכל מתיישב.
אזפסידונית
מה שעצוב בעידן הזה הוא שלכולם יש רעונות נפלאים.
רעיונות נפלאים זה דבר נפלא ומחשבות נפלאות זה דבר נהדר ותובנות נפלאות זה דבר מדהים
אבל יש יותר מידי
כי להיתקל ברעיון מהפכני בפעם הראשונה, השנייה או השלישית יכול לגרום לך לעצור ולחשוב ואולי לחשב מסלול מחדש. אבל לבלוע שלושה לפני ארוחת הבוקר סתם עושה כאב בטן.
אינטרנט זה אוסף של מליארדים של התקנים שוניםמשה
כל אחד בוחר מהם מה מעניין אותו. זה לגמרי נכון מה שאת כותבת.
ואולי חלומותפסידוניתאחרונה
הם בסך הכל אוסף של התמונות שראינו היום, כמו הרצה לאחור של סרט, שכולל את מה שראינו בפועל ומה שראינו בעיני רוחנו, זכרונות ומחשבות ודמיונות, וכשאנחנו קמים אנחנו מארגנים את כל ההבזקים הקצרים והמבולבלים לכדי רצף מאורגן ויוצא לנו סיפור של דאגלס אדמס.