שאני קצת כמו
כוכב.
כזה שמוקף בעוד
אבל גם כל כך לבד.
זיק של אור
שלא נותן
לחושך
להשתלט גם עליו.
הרי יש לו תפקיד
להאיר על כולם.
ומתחשק לי לפעמים
ואולי בעצם
רוב הזמן
להיות לא כמו
אלא בדיוק
כוכב.
כזה שלא כמו השמש
שמאירה כל הזמן
הוא נותן לעצמו
להיטען קצת גם.
ממש כמו כוכב
שנמצא לפעמים
אבל גם
נעלם.










