-...... -
אנשים שחושבים שהם יכולים לשחק בלבבות...
מה חשבתם לכם?
זה משחק קשה ולא מובן.
ובסופו תמיד יש רסיסים.
וקרעים.
של לב.
אנשים שחושבים שהם יכולים לשחק בלבבות...
מה חשבתם לכם?
זה משחק קשה ולא מובן.
ובסופו תמיד יש רסיסים.
וקרעים.
של לב.
מותר?המצפה...
...אין ייאוש!
אבא דיי.
פשוט די.
למה הכל ביחד.
פינוי.
ופיגוע.
והיא אמרה שזה קרה.
והכל חוזר אלי.
והכל צף.
והכל מזכיר את הכל.
טראומות.
מהכל.
גם מפינויים.
וגם מהפיגועים.
וגם שזה קרה. שוב.
אבא דייי.
הראש שלי לא חושבת מרוב פחד.
הלב שלי לא עומד בעומס.
אני חושבת שאני אתעלף עוד דקה.
אני מפחדת. נקודה.
והיום זה מהרבה דברים.
שהיא נפטרה. מסרטן.
ונרצח בפיגוע. מזכיר לי את הפיגוע ההוא.
והיא אמרה שזה קרה. והכל מזכיר לי הכל.
ובכלל בשבת הן אמרו שהיא דומה לה.
ואני חושבת לעצמי דייי רק שלא יגידו את זה.
אוקיי. הרסו לי את השבת.
ואחרי זה רק פחדתי ופחדתי ופחדתי פחד מוות.
יופי לי.
אחרי שגייסתי את כל הכוחות שלא היו לי לשאול אותה, היא אומרת שזה קרה.
אבא די.
אין לי מושג מה אני עושה עם עצמי.
אני מפחדת.
אני רועדת.
אני לא מצליחה לחשוב בהיגיון.
יופי. והיא התקשרה.
וניתקתי לה.
כי לא הייתי במצב של לדבר.
אני עדיין לא.
אבל עכשיו אני לא אדבר איתה עד יום שני. וגם זה לא בטוח.
אבאא דיייייי הלב שלי כבר לא עומד בזה.
התמוטטתי.
די.
כמה אפשר עוד לסבול.
פשוט די.
למה הכל ביחד.
פינוי.
ופיגוע.
והיא אמרה שזה קרה.
והכל חוזר אלי.
והכל צף.
והכל מזכיר את הכל.
טראומות.
מהכל.
גם מפינויים.
וגם מהפיגועים.
וגם שזה קרה. שוב.
אבא דייי.
הראש שלי לא חושבת מרוב פחד.
הלב שלי לא עומד בעומס.
אני חושבת שאני אתעלף עוד דקה.
אני מפחדת. נקודה.
והיום זה מהרבה דברים.
שהיא נפטרה. מסרטן.
ונרצח בפיגוע. מזכיר לי את הפיגוע ההוא.
והיא אמרה שזה קרה. והכל מזכיר לי הכל.
ובכלל בשבת הן אמרו שהיא דומה לה.
ואני חושבת לעצמי דייי רק שלא יגידו את זה.
אוקיי. הרסו לי את השבת.
ואחרי זה רק פחדתי ופחדתי ופחדתי פחד מוות.
יופי לי.
אחרי שגייסתי את כל הכוחות שלא היו לי לשאול אותה, היא אומרת שזה קרה.
אבא די.
אין לי מושג מה אני עושה עם עצמי.
אני מפחדת.
אני רועדת.
אני לא מצליחה לחשוב בהיגיון.
יופי. והיא התקשרה.
וניתקתי לה.
כי לא הייתי במצב של לדבר.
אני עדיין לא.
אבל עכשיו אני לא אדבר איתה עד יום שני. וגם זה לא בטוח.
אבאא דיייייי הלב שלי כבר לא עומד בזה.
התמוטטתי.
די.
כמה אפשר עוד לסבול.
...אין ייאוש!אחרונה
היום הזה פשוט יותר מידי גדול עלי.
בסופו של דבר, מצבי כרגע- אפיסת כוחות לחלוטין. חוסר אונים מטורף. פחד מוות. רעד בלתי נשלט. מחשבות מבולבלות רצח בלתי פוסקות. לחץ הזוי.
דיי אבאא
קרסתי.
בסופו של דבר, מצבי כרגע- אפיסת כוחות לחלוטין. חוסר אונים מטורף. פחד מוות. רעד בלתי נשלט. מחשבות מבולבלות רצח בלתי פוסקות. לחץ הזוי.
דיי אבאא
קרסתי.
אני רועדת.שעות של אמת.
ועם דמעות.
אלוהים לא שוב.
עוד פיגוע.
אני שוב לא אשן בלילה.
אולי הבאה זאת אני? או מישהו שקרוב אליי?
למה??
נמאס לי מזה.
הכל חוזר שוב.
מותר שיימאס כבר מהחיים האלה.שעות של אמת.
מותר לי לשנוא את העולם. את כולם.
בשכבה שלי לא אוהבת אותי. זה הדדי לגמרי.
נמאס לי שאבא לא מעריך אפילו את מה שאני עושה פה כבר שבוע. ואני עובדת קשה.
ורע רע רע.
חיים חרא.
ונמאס. וזהו.
...אין ייאוש!
די אבא.
די.
פשוט די.
נמאס לי.
נמאס לי שכל פעם מחדש שוברים לי את האמון.
נמאס לי.
באתי ודיברתי איתה.
בהתחלה סתם.
לא היה לי אומץ לשאול ישיר.
ואז היא היתה צריכה ללכת.
עצרתי אותה בדלת.
שאלתי אותה.
והיא שאלה למה.
ושהיא אמרה לה.
דיי אבאא פשוט דיי!!!
התאבנתי לרגע.
לא ידעתי איך להגיב.
והיא שואלת למה.
ואם אני לא רוצה שהיא תדע.
ואני אמרתי שאני לא יודעת.
היא שאלה אם היא אמרה לי משהו על זה.
אמרתי שהיא לא אמרה כלום שזה היה נשמע שהיא יודעת.
לא אמרתי לה שאני פשוט פחדתי שהיא תגיד למישהו.
לא משנה למי.
והפחד התממש.
והיא שואלת למה.
אם זה ישנה.
ודיי אני לא יודעת מה להגיד לה.
למה חשבתי שזה דבר בסיסי.
למה לא אמרתי לה אז ששום דבר לא יוצא משם.
ואז כבר היינו צריכות לרוץ להסעה.
אז לא סיימתי לדבר איתה.
ועוד פעם לא אמרתי לה שלא תגיד כלום.
ובערב שלחתי לה הודעה שאני צריכה ממנה הבטחה שהיא לא מספרת לאף אחד שום דבר שאני אומרת לה.
ואם זה אפשרי.
והיא מסננת.
יופי, תסנני.
תגרמי לי להרגיש הבנאדם הכי סתום ביקום.
תהרסי לי את האמון עוד יותר.
לא רוצה לראות אותך עוד.
לא רוצה לדבר איתך בחיים.
אין לי אמון בך.
דיי אבא.
למה זה עוד פעם קורה.
ולמה.
למה לעזאזל אני מרגישה ככה.
די.
פשוט די.
נמאס לי.
נמאס לי שכל פעם מחדש שוברים לי את האמון.
נמאס לי.
באתי ודיברתי איתה.
בהתחלה סתם.
לא היה לי אומץ לשאול ישיר.
ואז היא היתה צריכה ללכת.
עצרתי אותה בדלת.
שאלתי אותה.
והיא שאלה למה.
ושהיא אמרה לה.
דיי אבאא פשוט דיי!!!
התאבנתי לרגע.
לא ידעתי איך להגיב.
והיא שואלת למה.
ואם אני לא רוצה שהיא תדע.
ואני אמרתי שאני לא יודעת.
היא שאלה אם היא אמרה לי משהו על זה.
אמרתי שהיא לא אמרה כלום שזה היה נשמע שהיא יודעת.
לא אמרתי לה שאני פשוט פחדתי שהיא תגיד למישהו.
לא משנה למי.
והפחד התממש.
והיא שואלת למה.
אם זה ישנה.
ודיי אני לא יודעת מה להגיד לה.
למה חשבתי שזה דבר בסיסי.
למה לא אמרתי לה אז ששום דבר לא יוצא משם.
ואז כבר היינו צריכות לרוץ להסעה.
אז לא סיימתי לדבר איתה.
ועוד פעם לא אמרתי לה שלא תגיד כלום.
ובערב שלחתי לה הודעה שאני צריכה ממנה הבטחה שהיא לא מספרת לאף אחד שום דבר שאני אומרת לה.
ואם זה אפשרי.
והיא מסננת.
יופי, תסנני.
תגרמי לי להרגיש הבנאדם הכי סתום ביקום.
תהרסי לי את האמון עוד יותר.
לא רוצה לראות אותך עוד.
לא רוצה לדבר איתך בחיים.
אין לי אמון בך.
דיי אבא.
למה זה עוד פעם קורה.
ולמה.
למה לעזאזל אני מרגישה ככה.
...אין ייאוש!אחרונה
יופי.
התקשרת.
ניתקתי ושלחתי לך שאני לא במצב לדבר.
זה לא אומר שעכשיו אני לא מצפה לתשובה ממך.
זה כן אומר שאני לא מסוגלת עכשיו לדבר פיזית.
בהודעות זה אפשרי. ואפילו רצוי.
טוב. אל תביני.
עכשיו לא תחזירי לי תשובה עד יום שני???
דיי.
עכשיו אני יודעת שראית.
אני יודעת שיש לך מה להגיד לי.
אז די. למה למתוח אותי.
למה לגרום לנפש שלי לסבול.
למה לגרום לי לפחד.
אבל כמובן. את לא מבינה.
בחיים לא תביני.
כן אני מטומטמת שאני חושבת שיש דברים מובנים מאליהם.
כן אני מטומטמת.
כן חשבתי שתשלחי לי הודעה אחרי שכתבתי לך את זה.
ולא.
אוקיי אז לא.
לא.
אני אסבול בשקט.
בלי לעורר מהומות.
ואת תשכחי ממני עד יום שני.
לא רוצה עכשיו לפגוש אותך.
עשית לי רע מדי היום.
(קשה לי לדבר ככה.
את בנאדם טוב.
באמת.
אבל זה לא עשה לי טוב היום.
בכלל בכלל לא.
סליחה ****.
הייתי חייבת לפרוק.
כנראה את לא הכתובת.)
התקשרת.
ניתקתי ושלחתי לך שאני לא במצב לדבר.
זה לא אומר שעכשיו אני לא מצפה לתשובה ממך.
זה כן אומר שאני לא מסוגלת עכשיו לדבר פיזית.
בהודעות זה אפשרי. ואפילו רצוי.
טוב. אל תביני.
עכשיו לא תחזירי לי תשובה עד יום שני???
דיי.
עכשיו אני יודעת שראית.
אני יודעת שיש לך מה להגיד לי.
אז די. למה למתוח אותי.
למה לגרום לנפש שלי לסבול.
למה לגרום לי לפחד.
אבל כמובן. את לא מבינה.
בחיים לא תביני.
כן אני מטומטמת שאני חושבת שיש דברים מובנים מאליהם.
כן אני מטומטמת.
כן חשבתי שתשלחי לי הודעה אחרי שכתבתי לך את זה.
ולא.
אוקיי אז לא.
לא.
אני אסבול בשקט.
בלי לעורר מהומות.
ואת תשכחי ממני עד יום שני.
לא רוצה עכשיו לפגוש אותך.
עשית לי רע מדי היום.
(קשה לי לדבר ככה.
את בנאדם טוב.
באמת.
אבל זה לא עשה לי טוב היום.
בכלל בכלל לא.
סליחה ****.
הייתי חייבת לפרוק.
כנראה את לא הכתובת.)
למה להחזיק את החיים אם הם ככה?!טוב נו..
היא כתבה שם "כתבת ש'לבד זה לאו דווקא מבחירה'" ואז היא פשוט הסבירה לי למה נראה לה שאני לבד. היא עשתה את זה באמת כי אכפת לה ממני. וידעתי להעריך את זה שהיא כתבה לי הכל.
אבל היי. זה כבר לא נכון. השתניתי מאז.
מה שהיא כתבה שם בכלל לא תקף לגביי היום.
אנשים צריכים ללמוד לקבל שינויים.
אנשים צריכים ללמוד לראות שינויים.
למה לנו להשתנות אם לא.
הגבול הדק הזה בין גברי ושקט לבין חברמן ומתפעלאיצטרובל
^^^זית שמן ודבשאחרונה
אז אין יטיזית שמן ודבש
כמה צפוי.
כמו שאין מים במאדים ואין חייזרים.
מה יאמרו עכשיו כל מפיצי תיאוריות הקונספירציות?
כתבה של חיים איסרוביץ באתר מעריב:
מחקר חדש מפריך את האגדה סביב איש השלג הנורא, שכיכב בספרים, בסרטים ובמשחקי מחשב, וקובע כי מקורן של תשע דגימות שיוחסו לאיש השלג בזנים שונים של דובים
...אין ייאוש!
זה קרה.
היא אמרה.
אבא.
איך אני אמורה להתמודד עם זה עכשיו.
יש לי תחושות בטן נכונות.
ידעתי שזה יקרה.
והנה מה שפחדתי ממנו פחד מוות- קרה.
אבא אם אתה רוצה שאני אתמודד עם זה בבקשה תתן לי כוחות.
כי אין לי.
היא אמרה.
אבא.
איך אני אמורה להתמודד עם זה עכשיו.
יש לי תחושות בטן נכונות.
ידעתי שזה יקרה.
והנה מה שפחדתי ממנו פחד מוות- קרה.
אבא אם אתה רוצה שאני אתמודד עם זה בבקשה תתן לי כוחות.
כי אין לי.
..פסידונית
זה נכון שפעם העבודות היו ברובן משמימות, מכניות, רפטטיביות וחסרות משמעות
ובכל זאת, יש משהו נחמד בעבודה שמשעבדת רק את הגוף שלך, ומותירה את המוח חופשי לעסוק במה שמתחשק לו.
לפעמיםימ''ל
האנשים הכי קרובים אליך (או שהיו) הם אלו שיפגעו בך הכי עמוק.
בדיוק בגלל שהם היו הכי קרובים..אור מ
בכוונה או במחדל?משה
לפעמים זה פשוט מחדל - הם לא רואים את זה או לא שמים לב.
לא בכוונהימ''ל
בדרך כלל. בטח לא כוונה רעה, אולי חוסר אכפתיות ו/או תשומת לב.
ולפעמים אפילו מתוך כוונה טובה.
(במקרה המדובר זה שילוב של הכל ביחד. נראה לי)
ולפעמים אפילו מתוך כוונה טובה.
(במקרה המדובר זה שילוב של הכל ביחד. נראה לי)
פה לקצת
בגלל שהם כל כך קרובים הם מצליחים לפגוע כל כך עמוק
נקודה טובה
פשוט כי הם נמצאים במקום הכי עמוק.
בדכ מצפים מהם להיות יותר רגישים..אבל לפעמים הם לא יודעים עד כמה רגישים הם צריכים להיות.
מקווה שזה יתאחה בצורה טובה. או שזה לפחות ניתן לתיקון..
בדכ מצפים מהם להיות יותר רגישים..אבל לפעמים הם לא יודעים עד כמה רגישים הם צריכים להיות.
מקווה שזה יתאחה בצורה טובה. או שזה לפחות ניתן לתיקון..
פסידוניתאחרונה
הלוואיפצלושית
שתתקרב אלי
שתלטף
איפה שכואב
שתחייך
וזה מספיק.
זה הרגיש טוב.פצלושית
הייתי צריכה להגיד את זה איפשהו.
היא. נפטרה. היא. נפטרה.נחל
שעות של אמת.אחרונה
חיבוק אהובה.
אני דפוקהבאולינג
עושה מכל נמלה פיל.
הייתי רוצהאין לי אף אחד
שתשנאי אותי
לפחות
כמו שאת
אוהבת
אותו.
לפחות
כמו שאת
אוהבת
אותו.
...אין ייאוש!
הגעתי למסקנה שאני צריכה פשוט להיכחד מהעולם הזה.
וזהו.
וזהו.
אמן.פה לקצת
וכבר בזמן הקרוב יהיה לנו טוב את תראי זה יבוא מן הסתם
בלי סימנים מוקדמים בלי דימויים מופרכים הוא יחזור ויגיע לכאן
בלי סימנים מוקדמים בלי דימויים מופרכים הוא יחזור ויגיע לכאן
למה אלוהיםבאולינג
למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה
#כשאניכולאתאתעצמיאור מ
מה עושים.?ואיך?
והכל נתקע
כמו חמור על סף קריסה
ועכשיו זה קצת יותר מובן
כי כשהכל נעלם רוצים לחזור לנק ההתחלה.
ואין יותר כואב מזה
ואין יותר מעייף
ואם אתה נמצא כאן כל הזמן-אתה בעצם הכל- ומחייה אותי כל אלפית השניה מחדש אז,מה?
מה אני אמורה לעשות? לא השארת לי הרבה ברירות,אין לאן לברוח(בעצם כן.אבל לא משנה) אני מאמינה,ולמדתי קצת לשחרר אבל,מרגיש לי תקוע להגיע כל סוף יום לאותה תובנה
כל כך הרבה דברים השתנו
אבל איך זה שעדיין נשאר,משו עדין,ודק,
קצת מוסתר, קצת תמים.
אז כן אולי אני צריכה פסיכולוג.
ואולי אני יכולה שוב לבד? ח"ו. כלומר אני ועצמי, מונולוג ושות'
אבל הנה,נקודת ההתחלה מכה בי..
טוב,נלך לישון,
אולי מחר זה יסתדר
בעצם ישכח
ואז בשירים הכל יעלה
אבל לימודים זה ידחק
ושוב בחזור יש את השירים
ועוד סתם מלא דברים קטנים
שמזכירים לי עד כמה
ובעיקר זועקים לי-לַמה?
ואז בבית יש את המחשב
ואת הציור
ואת ה
כלום,
ואז סוף יום
וריקנות
וכוס קפה כל שעה עגולה של בדידות.
ואז לישון.
ולהתפלל למות.