|רועד מפחד|חוני המעגל פינות
כולנו חרדים מהבאותזית שמן ודבשאחרונה
~לא פריקה~פסידונית
על הטרוגניות והומוגניות והרווח הדי מצומצם שביניהן
כולם* מאמינים בלהכיל
אנשים אחרים, עם דעות אחרות, מנהגים אחרים (ומרתקים. זה תמיד בא ביחד משום מה) ואמונות אחרות
להלן המשנה הסדורה:
שונה זה טוב. שונה זה מגוון, שונה זה מעניין, שונה זה מרחיב אופקים
לקבל את השונה זה טוב. זה אנושי, זה מוסרי, זה מרבה אהבה ואחווה שלום ורעות וזה התפקיד של כולנו בעולם הזה
מ2 האקסיומות דלעיל מוכרחת המסקנה הבאה:
הטרוגניות היא הכרחית אם ברצוננו לקבל עולם מושלם (כשמושלם = מכיל ומקבל ומחבק ופלורליסט) ולכן בכיתה חייב להיות לפחות אסייתי אחד ושחור אחד ולבן אחד ועוד אחד נצר לגזע האדום (גם בגלל זה וגם כי צבע אחד לכיתה שלמה נותן תמונת סופשנה הרבה פחות נעימה אסטטית).
כל זה נחמד וטוב ונוח באמת, לולא סופה של הגישה הזאת להכחיד את עצמה בסופו של דבר
כי כשאתה מקבל את השונה והשונה מקבל אותך, בשלב מסויים הוא מפסיק להיות שונה ומתחיל להיות אתה
כשמערבבים צהוב ושחור ולבן ואדם מספיק טוב נוצר צבע אחד (שאגב מאוד לא נעים לעין אבל זה לא כל כך רלוונטי) וכשחיים מספיק זמן ביחד בהכלה ובשיתוף ובסובלנות נוצרת חברה אחידה והלכה ההכלה.
באסה.
*כלומר לא כולם באמת. אלו שמאמינים בזה. ואלו שלא הם כנראה היחידים שיישארו בסוף שונים באמת שזה קצת אבסורדי
~לא תגובה~ימ''ל
הנחה א: הכלה משמעה אחידות (או לפחות גוררת אותה).
הנחה ב: אחידות שוללת הכלה.
שתי ההנחות שגויות לדעתי.
א. יכול להיות שלא הסברתי את זה טובפסידונית
אני חושבת שלשם היא מובילה
ב. אחידות שוללת הכלת ה*שונה*
א. זה מה שהתכוונתי בסוגרייםימ''ל
בקיצור - עדיין לא מסכים עם ההנחות.
הממפסידונית
א. לא שמתי לב לסוגריים
ב. (לא קשור בהכרח לסעיף ב שלך אלא בכללי) אני הרבה יותר מידי עייפה בשביל פילוסופיות גבוהות ומופשטות. (תורת הקבוצות בעע 
) נדבר בתכלס על ה שהתכוונתי:
אתה לא מסכים שברגע שתרבויות מכילות ומקבלות אחת את השנייה ומתחילות ללמוד באותו בית ספר ולומדות זו על המנהגים של זו הן הופכות לתרבות אחת?
אני די בטוחה שהדור הבא שלהן יהיה כזה.
ב. לאימ''ל
והערת אגב קצת יותר מהותית על עצם העניין - אני לא חושב שהכלה היא תמיד דבר טוב, יש דברים שלא ראויים להכלה, גם אם זה פחות הרמוני ונוח חברתית.
אלו גבולות דקים נוראפסידונית
יש רמות שונות של הכלה
בקצה הסקאלה ממוקם הערבוב, וכן, הוא יוצר אחידות
של הדור הבא וודאי
הערת האגב באמת חשובה והיא זו שגרמה לי לחשוב על כל העניין מלכתחילה
(מסכים? לא מסכים? מתלבט?פסידונית
לא מסכים ימ''ל
(בזמן האחרון אני פשוט עוזב דיונים כשאני מרגיש שהם מוצו מבחינתי, לא יודע אם זה נכון ואיך זה נראה)
פסידוניתאחרונה
זה נראה בסדר
זה מה שרוב האנשים עושים רוב הזמן 
)גם אני חולקת על ההנחותשלכת.
זה שאני מכילה ומוצאת בתוכי מקום להבין או לקבל וכן על זה הדרך, לא מביא לאחידות. הוא עדיין נשאר שונה ממני.
תקראי את מה שכתבתי לימל פסידונית
קצת טרחני לי מידי לחזור על עצמי בצורות שונות
תחפושתקשה זה טוב :-)
צריך לחזור לתחפושת
של הילדה השמחה
של הילדה העוזרת
של הילדה שלא קשה לה
תחפושת
שהיא לא טובה..
עכשיו.
צריך להיות אמתיים
קשה לי
אז לחוות את הקושי
אבל לפעמים
החברה לא מאפשרת את זה.
כי החברה שופטת
החברה לא נותנת שקט לנפש שלי.
ואני צריכה עכשיו שקט
אני צריכה עכשיו לבד.
אני צריכה
להתקדם.
ולא להתחפש .
-סוף פריקה-
-לא יודעת לכתובב.. מחילה-
..כישוף כושל
בס"ד
אני יודעת שאתה כאן
(אני רק לא בטוחה למה אני אומרת את זה)
(תמיד אהבתי לשחק באש
אבל הבטחתי לעצמי להפסיק)
נכווית מהאש?משה
...ימ''לאחרונה
(ואם אני צודק אז מעניין גם אותי למה כתבת את זה)
דניאלי+אדון הסליחות. רוצה לשמוראניייי
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/355051
אדון הסליחות
חנן בן ארי
מילים: מסורתי
לחן:אחזח וחנן בן ארי
אדון הסליחות, בוחן הלבבות // חטאנו לפניך רחם עלינו
אדון הסליחות, יודע נסתרות // חטאנו לפניך רחם עלינו
אדון הסליחות, שומע תפילות // חטאנו לפניך רחם עלינו
אדון הסליחות, סולח עוונות // חטאנו לפניך
ושוב חוזר אליך אחרי שנה, מבקש סליחה // האם היא מתקבלת?
בוא ונדבר על כל מה שהיה, על הטוב ועל הרע // אתה אבא וגם מלך
איך הסתכלתי רק על מה שאין // הולך ומתרוקן // איבדתי את הדרך
מה שקלקלתי, תן לי לתקן // מתחנן כמו בן // רק תפתח לי דלת...
אדון הסליחות בוחן הלבבות, חטאנו לפניך רחם עלינו...
מסביבי יש דיבור כזה נגוע, שאני צבוע // ומה פתאום חזרנו לדבר //
ורק אתה רואה ת'לב שלי ויודע // כשאני דומע // אותך לא יכולתי לשקר
איך הסתכלתי רק על מה שאין // הולך ומתרוקן // איבדתי את הדרך
מה שקלקלתי, תן לי לתקן, מתחנן, כמו בן, רק תפתח לי דלת...
אדון הסליחות בוחן הלבבות, חטאנו לפניך רחם עלינו...
ותן לי את הכח לרצות, את מה שטוב לי // להיות כמו שבחרתי // לחיות מה שחלמתי //
למרות מה שפספספתי // לתפור מה שקרעתי // לחזור אל עצמי // אם רק תפתח לי דלת...
~~שלכת.
מילה בסלעזית שמן ודבשאחרונה
אז תיקחי עוד שוט של ויסקישחקנית
זה בטח גם יפתור לךכי אין פיסבוק
את כלשחקנית
~~שלכת.אחרונה
אוף.אהבת ישראל!!
זה לא עובד.
זה לא עובד.
זה לא עובד.
למה??
ולא נעים לי לשלוח הודע עכשיו ולהרגיש שוב מציקה.
גם ככה לא זמינים עכשיו.
יענו רק בבוקר.
אבל מתי... מתי אני אקום?
ואיך מתמללים את הרגש הלא ברור הזה?
איך?
הימים יכולים להיות קשים.
הלילות בד"כ יכולים להיות יותר...
וחבל.
עידוד מישו?
מה לא עובד לך?משה
ממ..אהבת ישראל!!
כל דבר אפשרי...
תתחילי לפרטמשה
אגלה לך
הייתה לי תקופה שבה ניסיתי להרים מהלכים והם פשוט נכשלו פעם אחר פעם.
זה מסתכל אימים.
עד שמבינים שהבעיה היא שאני פשוט לא יודע לעשות את זה, וזה לא פשע.
אז לומדים, או אצל מקצוענ/ית או פשוט לקרוא באינטרנט. ואחר כך נהיים קצת יותר טובים בזה...
אבל זה פחותאהבת ישראל!!אחרונה
בדברים טכניים...
גם. אבל לא רק.
ברגע זה זה בעיקר כל מה שלא.
כלומר כן טכני. אבל גם לא.
מסובך להסביר...
ויש הרבה בעיות ודברים שאני לא יודעת לעשות...
יש אנשים שמשפריצים כאב*בננית*
אני מהשני
אין מילים
אין למי
אין איך
רק להתפוצץ מבפנים ולשמור על אדישות
אנשים מהזן השני, לא יכולים להיות לפעמים מהזן הראשון?הלהבה והברוש..
צריך מילים?קמנו ונתעודד
בס"ד
וכתובת?
שתי האפשריות היחידות הן או להוציא את הכאב החוצה או לשמור אותו בפנים עד פיצוץ ועד בכלל?
הכאב הוא מנוע אדיר, שמעתי מהרב שבתי רפפורט אמירה שזה אפילו בזבוז לקחת אותו כדי לתקן את הצרות הפרטיות שהובילו אליו.
אז אולי כשהוא מצטבר עד רמה כזאת שכבר אי אפשר להכיל,כדאי לנתב אותו כדי ליצור משהו בעולם, לחדש ולתקן.
(לצורך זה כדאי תמיד שתהיה לאדם איזושהי תפיסת עולם מסודרת קצת, כדי שתהיינה לו בראש מטרות שכדאי להשקיע בהן).
אני לא יודעת להוציא אותו בצורה שלא נראית לי פתטית*בננית*
אז ברוב חוכמתי אני פשוט קוברת אותו בפנים
כתובת זה מורכב
יש לי דברים להשקיע בהם ואני לא מסוגלת
אין יותר גרוע מלהרגיש חוסר יכולת לעשותקמנו ונתעודד
בס"ד
חייבים להתנער מזה כמה שיותר מהר
לפעמים אתה נמצא תחת שליטה של אחריםזית שמן ודבש
(הסבר?)*בננית*
אני מוכרח לשמוע בקול ההורים.זית שמן ודבש
והם לא נותנים לי מרווח נשימה.
אף אחד לא מוכרח כלוםקמנו ונתעודד
בס"ד
וזו אכן הבעיה היחידה שלנו, כשאנחנו שוגים ומדמיינים אחרת.
אם רק ננצח את זה- הכל פתוח.
קל לדבר.זית שמן ודבש
ולי אפילו זה לא קל.
אכן אף אחד לא הבטיח לנו קלותקמנו ונתעודד
בס"ד
רק הצלחה, אם נתמודד מול הקושי.
וזה קשה.
תחושה של עיניים מתפקדות וגפיים קשורות*בננית*
לפעמים מעניין אותי להסתכל על הדברים מלמעלה
בטח אני נראית נורא מגוחכת
כמו איזה עכבר שחג במעגלים ומנסה לפרוץ גבול לא קיים (או ציור של גבול שאינו ממשי)
וכשהוא טיפה חורג החוצה מהמסלול הוא מיד חוזר אליו וממשיך כרגיל
אחרי זמן ארוך הוא עושה את המעשה המתבקש והולך לאן שהיה אמור
כזה מטופש.
רק חבל שאני בתוך הסרט ולא מחוצה לי
נדמה לי שאם הייתי חברה שלי כבר מזמן הייתי מצליחה לנתח הכל בקלות ולומר לי לאן ללכת ומה לעשות
"צא מאיצגנינות שלך"קמנו ונתעודד
בס"ד
למה לא באמת להסתכל כביכול מבחוץ?
לא מצליחה משום מה*בננית*
אולי צריך דווקא הפוךקמנו ונתעודד
בס"ד
להעמיק את ההכרה שבעצם באיזשהו מקום - לא אכפת לי מה אני אצליח או לא לעשות.
מספרים על הבעש"ט שפעם הודיעו לו משמיים שבשל מעשה מסויים איבד את חלקו לעולם הבא, והוא שמח שכעת יוכל לעבוד לשמה באמת.
אני הרגשתי את זה מאוד בשבחי הר"ן (זה באופן כללי ספר די נפלא. לפחות החלק הראשון, את השני לא קראתי), באותיות ה-ו הוא כותב "והיה קשה וכבד עליו מאד מאד להתחיל לכנס בעבודת השם לקבל עליו על עבודתו יתברך. והיה רגיל להתחיל איזה ימים לעסק בעבודת השם ואחר כך נפל מזה וחזר להתחיל וחזר ונפל. וכן היה כמה וכמה פעמים ... היה לו תמיד עליות וירידות הרבה מאד מאד רק שאחר כך היה חזק שלא יניח עבודתו יתברך לעולם אף על פי שיש לו ירידה לפעמים אף על פי כן יהיה מתחזק עצמו בעבודת השם יתברך בכל מה שיוכל.
והיה רגיל להתחיל בכל פעם מחדש דהינו כשנפל ממדרגתו לפעמים לא היה מייאש עצמו בשביל זה רק אמר שיתחיל מחדש כאלו לא התחיל עדין כלל לכנס בעבודתו יתברך רק עתה הוא מתחיל מחדש ... וכן כמה פעמים ביום אחד." (כדאי לראות שם באורך).
כי בעצם ברגע שבו אני עושה את רצון ה' ועובד אותו- הרי זה בכלל לא חשוב האם אני מצליח ליצור מזה משהו או נעצר.
(זה צריך להצטרף לזה ולהכיל את שניהם יחד)
תודה רבה על זה*בננית*אחרונה
...אהבת ישראל!!
אוף.
אוף.
אוף.
אוף.
נמאס לי מזה כבר!!
ממש אבל!
ממש!!!
כאילו יום הולדת נועד רשמית לאכזבותפרח קפוא
זה בסדר,היו לי יותר מעשר שנים להתרגל
מזל טוב?פסידונית
אולי כי יותר מצפים בוגלידת לימון
לעומת כל יום אחר
ומזל טוב.
מזל טוברקפת לבנהאחרונה
המון שמחה
עכשיורקפת לבנה
אחרי שאולי חתמו אותי
ואת כל עמ"י
אני טיפה יותר מבינה
ממש טיפה
למה אתה במאי כ"כ מוצלח
הרי אתה מכיר אותי מקרוב ממש אז אך לא?
כל התזמון המיוחד
ההעעקשנות לא להיות בטמיר -שלאף אחד לא היה
הביטחון העוצמתי מולי- שלאף אחד לא היה
הבירות הירוקות על השולחן כאילו שתויות אבל רק בגלל שתקבל מסר קטן זו אווירה נחמד בשבילי
הבנים שמאחורה שהזכירו לי נורא את דאוד את ליאור ואבשלום (?!)
שהכל היה מושלם וכך עשית בלי סוף ובחנת אותי בלי סוף
באיזה עוז וגאווה הזכות לשבת לידי כ"כ קרוב?
אתה לא מפחד?
-לא-
אתה מלאך
נכנסת בתוכי רוחנית באמת הטרדה מינית
חידוד החושים בים שהנשמה שלי יותר עוצמתית
מאיפה אתה יודע שהשרשרת "מזויפת" נתן גושן?...
אה חחח הוא נמצא בך..
מירב הגבוהה עם העיניים הנוצצות כ"כ מלחיצה
עם הליכה של גבר משתינה באוויר
עיניים של מלאך ליתר דיוק
כל כך יפייפיות כל כך בורקות
אתה לא תעשה אותי לסבית שמעת?
הילד הזה שקסם לי מכל
"שלחתי לחברה שלי הודעה
"
אורים או ימאור
נכון
אני זוכרת אני אמרתי ימאור
והסדינים עם המכוניות שקניתי"
בחלום.........
זה מציאות......
אז הילד הוא שלי?
מתגעגעת אליו קשות.
אוריים באמת יותר יפה
בגלל זה בלבלת לי במוח בפגישה השנייה
על הקו התפר בין הים לאיפה שהאור נפגש
זה מושלם
אז כנראה לא טעיתי
לא סתם בכיתי דם לרבקה
שמישהו פשוט לקח סכין גדולה
ותקע לי בלב וסובב זה פשוט תיאור מושלם
באמת לא תעיתי
ככה הנשמה הרגישה והיא לא טועה....
כבר איזה בחור בחוצפתו? יכול לבקש ממני ליסוע עד אליו לאשדוד..
נכון זה קשה
אבל לא מקובל
מה חשבתי לעצמי
הוא יכול הכל על כולם
בגלל זה התלהב שמישהי יכולה קצת עליו,
להחזיר שאלות מכה מתחת להחזיר
הוא התלהב \עכשיו מבינה למה\
כי הוא על אנושות
מעניין אם כולום מודעים ויודעים
האם כולם מסביבי הם מלאכים?[
בשביל לחשל אותי?
לא יכול להיות
עכשיו עוד חדשות
המוקד..
איפה נמצא?
קומה -1
משמע,
מתחת לאדמה....
שם יש ש דלתים
כל מי שעבד איתי הוא בעצם מלאך?
מלאכים בצורות אדם?.
יכול להיות
הכל יכול לקרותת
WOW
זה מדהים
מפריע לי להשאיר אמירה כזו כשורה תחתונה, אבל מה לומר?קמנו ונתעודד
הצפותאהבת ישראל!!
קדימה.
אוף איתי. אוף.
הרבה דברים שנעלמים פתאוםאהבת ישראל!!
הם התמודדות עם אובדן.
רמה כזו או אחרת.
זהו.
רק תדעו את זה.
זה חשוב.
חשוב לאנושות
ובעיקר חשוב לרגישות.
אני שונאת שמזכירים את התקופה הזאת בחיי.אהבת ישראל!!
היא הייתי סיוטית. אבל חשובה ועוצמתית מאין כמוה.
אבל כמישהו חיצוני (סוג של חיצוני, ליתר דיוק אדם שלא שיתפתי אותו בכל מה שעובר עלי, גם אם זה אבא שלי)
כשאתה אומר שהייתה לי תקופה של נטיות שכאלה-
די כבר!
למה אתם זוכרים את זה ככה????
אתם כל כך לא יודעים כלום. למה???
למה אתם לא מבינים שזו רק הייתה צרחה אילמת לתשומת לב?????
ככה קיבלתי אותה. ככה. רק ככה.
כי לפני כן לא התייחסו. ופתאום קיבלתי יחס. ותשומת לב.
וכשביקשתי ואמרתי לפני כן- זה לא הגיע!
אוף. זה מקום מעולה. לא לאנשים כמוני.
כן, כל האנשים שתוהים לעצמם מה פשר האמירה.
זו הייתה ברירת מחדל. היחידה שלי.
אז עד שקיבלתי את מה שייתי צריכה לקח זמן. הרבה.
אבל התקופה ההיא הייתה כל כך אחרת מאיך שאתם מכרים ויודעים אותה.
אז די.
אתם יודעים שאתם לא יודעים.
אז די כבר.
זה לא נעים לי.
לחכות.אהבת ישראל!!
3 חודשים לפחות.
ובכלל צריך לזכור לשלוח להם צילום תז ואת המכתב.
ואולי הם יגידו לא. ואז זו הייתה חשיפה. סתם.
לא. לא. לא.
הם היא בלי תוצאה חיובית.אז היא הייתה סתם.
היתרון היחיד שלה אם ככה יהיה בלומר בפה מלא שניסיתי ולא עבד.
לא הלך.
ועכשיו.
עכשיו אני תקועה. באותו מקום. באותה בעיה.
מאז לא נפתר משהו..
כלומר כן. אבל גם לא.
נפתר. אבל מה שלא- דורש את שלו.
דורש בהחלט!
ואני מפחדת לחזור.
ורע לי בלי.
אני יודעת שצריך. ורוצה.
אבל מפחדת.
אוף. מה מפחיד כל כך???
טוב בלי. בהחלט.
אבל מה שתקוע- תקוע! דורש את שלו.
ובכלל כדאי שזה יהיה כמה שיותר מוקדם.
ארבע חודשים לחכות לפגישה ואחרי תשובה ואם היא חיובית אז זה עוד 3 חודשים.
זה המון המון המון זמן!
אז צרך שוב.
אבל מה, שוב? מהתחלה? מחדש?
אז להתקשר אליה? להגיד לה שכדאי לחזור?
אני נואשת.
ויש כל מינינ דברים שדורשים את שלהם. אפילו שכולם באותו תחום.
טוב מראש ידעתי כבר שזה תחום בעייתי מבחינתי... אוף.
אבל זה מביך איתה. זה מביך.
אז מה יהיה??????
הייתי אומרת שנגמרו לי הכוחות,נקודונת.
גדול עלי ליצור לי כוחות.
גדול עלי כל המצב עכשיו.
הכל חוזר לפעם.
הרע בלי לדעת כלום.
היו לי כמה רגעים שפתאום הרגשתי חיה, הרגשתי שאני עושה, שהעולם מתקדם, שאני מתקדמת ומבינה.
וככה פתאום בבום כואב הכל חזר.
הגשם הביא את זה ובגדול.
הילדה הקטנה הנואשת שהייתי.
הכלום.
הפחד.
מפחיד אותי ואני חייבת להפסיק.
אני חייבת לקום ולהמשיך.
אם יורשה לי להגיב..שלכת.
באמת ליבי יוצא אליך ובאמת שמורגש החוסן שבך.
יש תקופות כאלה, ולפעמים הן אכן ארוכות והסוף לא תמיד מרגיש קרוב אבל אם בחרת לסיים את זה ב'אני חייבת לקום ולהמשיך' אז ברור לי שאת גם מסוגלת.
בהצלחה גדולה..
אני מחזיקה את הראש מעל המים כבר יותר מידי זמן.נקודונת.
בהחלט, יש בילדה הקטנה הזו חוסן שהיא בנתה והוא עזר לה לצאת מהמצב של "ילדה קטנה נואשת"
החוסן הזה נגמר.
וזאת בדיוק הסיבה שכל כך קשה.
הוא התפרק כמו כלום.
תודה על התגובה.
מבינה לליבך נקודונת.שלכת.אחרונה
אז רק שולחת לך --
(הו כמה מוכר)*בננית*
הלוואי ויכולתי לשלוח לך אהבה. אפילו את זה אין לי לתת כרגע
רק אומר שבזמן הזה חייבים לעצום עיניים (ובו בזמן לדבר כדי לא להיגמר)
כולי תפילה שיהיה לך יותר טוב כי אלה נשמעות תחושות איומות