אוף העיניים שי אדומות משבת שלמה של כלום ריק וכאב,
כשאמא שלי מסתכלת עלי ומאמת א כול הדיבוים הכואבים שלי עלי, חיפוס הסימפתיה, וזה קשה
אוף העיניים שי אדומות משבת שלמה של כלום ריק וכאב,
כשאמא שלי מסתכלת עלי ומאמת א כול הדיבוים הכואבים שלי עלי, חיפוס הסימפתיה, וזה קשה
פלוס 2 או 3 של לפני לאחרי. עדיין לא הרבה.
אני יכולה לשרוד.
סהכ משפחה מורחבת, וגם לא כולה.
שבת שלישית ברציפות מחוץ לבית.
אין לי כח לזה בכלל.
אבל אני יכולה.
אני מסוגלת.
אני אשרוד.
זה לא כזה הרבה.
לא השארתי לשבת הזו שום ברירה אחרת אז עברה טוב. יחסית, כמובן, אבל טוב.
גלידת לימוןאחרונהמה שיקל עלינו ועליו
מותר לפשוט רגעי חשכה
אך הם לא יעזבוך
הם חזקים כסופה
אפשר לפשוט על העצבות והחידלון
אך למהלל לעוצרם צפוי הקלון
כשיקשל ויברח בתבוסה
ולא הייתי יותר מוצלח או שונה
ולא הייתי נכשל או נרפה
רק קצת עצוב וקצת יפה
מספיק רגיש לקבר שווה
ואין בריה היכולה לעמוד
ביפני הדיכאון המועד והקרוב
קרוב אלינו כמלא נימה
אך רק העמוקים נוגעים בטיפה
שאלה החיים שאלה חשובה
לא כשהיא גורמת חרדה
לחוסר ביטחון באמ הברורה
שהפרט אהוב על ידי החברה
מטבעה כחסרה
ולא יהיה נשק שאותו יעצור
לא יעזור האש לנצור,
אולי לחבנה מהם לאחור
לכיוון הראש שנצבע בשחור
ועדיין מתפללים אותה התפילה
שתחזור לביתינו בימהרה השכינה
בתוך חורבה מחורבות ישראל,
האומנם, נותרתי כשואל.
הכי תפס המשפט האחרון...
אז את פשוט לבד, מנותקת מהסביבה שלך.
ברוכה הבאה למועדון. איזה כיף שיש אינטרנט לדברים כאלה.
אני מאלו שלמדו לחיות בו חיים יחסית מאושרים (רוב הזמן), יש כאלה שקצת יותר קשה להם.
פיזית
יש מישהו שלא אוהב אותי
אני ...
לא מעניקה לו יותר משניה מחשבה ביום
ולא
אני לא מנותקת מהסביבה. פיזית
רגשית כן
אני לא מרשה לאף אחד להיכנס לעולם הפרטי שלי
ואם יש מישהו אחד שכן יודע משהו
זה כי אין לי בעיה לחשוף לו את הדברים שבכלל לא מזיזים לי
הדברים האלה שהורסים לכל בנא נורמלי תיום
אני מרגישה בודדה
אני ככ צריכה ורוצה מישהו שיהיה איתי ויהיה שלי כאן ועכשיו ותמיד
משהאין באמת מישהו שיהיה איתך ושלך ולתמיד. רק חושבים שיהיה כזה...
אפשר להיות כזה במידה רבה, לאורך זמן - אבל לא באופן מוחלט.
וברור שאת לא מנותקת מהסביבה פיזית. את בשר ודם שצריך להיות אפשהו. רגשית זה כמובן משהו אחר.
אז איך זה שבשלב מסויים בחיים רוב בני האדם מוצאים את האהבה שלהם וחלק רב מהם אפילו נשארים איתה עד 120
אתה באמת חושב
שאין דבר כזה מישהו שיאהב אותי באמת בגלל מי שאני?
טוב לדעת
להזכירך: מדובר בבן אנוש, עם החיים וההזיות שלו.
ואם זה עובד יפה יש עוד בני אנוש קטנים שאנחנו מאוד אוהבים אבל דוחקים את האני הצידה.
למה אתה מתכוון?
ו/או ילדים שתופסים את תשומת הלב.
עזרת לי
באמת אין דבר כזה אהבה אמיתית
והייתי ממש מטומטמת כשחשבתי שמצאתי אחת כזאת
אני חיה בסרט
גם אם הם הזוג הכי מאוהב והכי חיובי - יש להם את השטויות שלהם והחוסרים שלהם והדאגות שלהם בחיים.
זוגיות לא מוחקת עניינים פרטיים.
ועדיין, היא קיימת.
אם יש לי עכשיו פרוייקט גדול על הראש, היכולת שלי לעזור תהיה יחסית מוזבלת.
ואז העולם מתחיל להסתבך.
בהתחלה לא מבטאים במעשים בגלל שאי אפשר, או עמוסים, או משהו.
ולאט לאט היא נשחקת לה.
זה קורה יותר כשזה מישהו שלא מהמעגל הקרוב פיזית, כלומ שצריך לתחזק את הקשר איתו.
בס"ד
בין הזמנים מציף את כל מה שצריך לתקן, ואז יש לך אלול כדי לתקן אותו, ושוב בין הזמנים כדי לבחון איך התקדמת.
אבל הביצוע.............
מי יתקע לידי שאני באמת אצליח לעשות משהו? איך אפשר לתקן כשעצם הדבר שטעון תיקון הוא הכלי הנצרך לתיקון?
לפעמים זה נראה שזה עיגול באותו מפלס..
זה הפוש האחרון של השבוע ואז נחים.
מעין עולם הבא
נשמה יתירה
אור האורות.
המלך בביתו
מתכונן לצאת לשדה.
למצוא את רעיתו שאבדה לה
להביאה אל חדריו,
שתגל ותשמח בו.
שבת מברכין של אלול...
גוועלד...
להביאה אל חדריו,
אוהו,
הלוואי,
להתנקות מכל הלכלוכים שדבקו בה,
שאנחנו הדבקנו בה,
שיטהר את העיר, שישעה אותה נקיה,
שיכרית את הקוצים
ובעיר,
יציל הלחוצים..
אלול..
@שבת בצל העיר וקדיש.
אלוהים.
|אגרוף|
קמנו ונתעודדאחרונהאני הייתי מצפה מעצמי להוריד כמה דמעות
להתעצבן
לכעוס
להרגיש פגועה
נבגדת
בודדה
מיואשת קצת
מפוחדת
אני לא מרגישה כלום
כאילו השכל מראה לי זה מה שאת צריכה להרגיש עכשיו
אבל
אני פשוט שוקעת במחשבות ושאלות
ככ הרבה שאלות
שאין לי את מי לשאול כרגע
אני מוקף במחשבות
אני סופר את הדקות
אוסף שברים של זכוכיות מהרצפה
אני ככ מלא שטויות אני דרמטי ואדיוט
הייתה איזה שניה כזאת בשיר כששמעתי אותו
עבר לי כאב ככ מפלח ודוקר בלב
היו לי דמעות בעיניים
ואז נגמרה השניה הזאת
תני לי רק להבין לשאול
אני לא כועסת
מבטיחה
(אני עדיין אוהבת)
אני...
פפפ
"אני רגיל לחשוב שזה שאני לא כזה דברן זה בגלל שאין לי משהו חשוב להגיד או כי אין לי את יכול הסברה וסגנון. עכשיו אני מבין שזאת לא הבעיה, אני פשוט כבר לא מצפה מאף אחד להקשיב למה שאני אומר. אין לי את הכוח להשקיע בזה סתם. אתה מבין?"
"כן. יש לך עט?"
ואז הלכתי.
*בננית*
כואבפה לקצת
טוב נו..אנשים. כאלה הם כמעט כולם. זה נורא.
אני רוצה למות
רק לכמה דקות
או כמה ימים
למות לא בשביל לוותר
למות רק בשביל להרגיש לרגע
מה זה להיות שמחה באמת.