לא מגיע להם ילדה כמוני
לא מגיע להם אותי
לא מגיע לעולם הזה
שתהיה בו
אני
לא מגיע להם אותי
לא מגיע לעולם הזה
שתהיה בו
אני
אני לא יכולה להכיל את עצמינחל
לא מגיע לךלך דומיה תהילה
מילים כאלה.
מאיפה לך?נחל
אם אני אומרת את זה, אז כנראה שאני יודעת מה אני אומרת..
כי לאף אחד לא מגיע מילים כאלוגלידת לימון
זה אולי נכון.נחל
אבל זה לא שאומרת אתזה לשני, אני אומרת על עצמי. אז כנראה שעצמי צריך לשמוע את המילים האלו.
גם לעצמך לא מגיע לשמוע כאלה מיליםגלידת לימון
עצמך לא שונה משאר האנושות
עצמי צריך להשנות כברנחל
או להעלם
העיקר שיעשה משהו
העיקר שיעשה משהו
זה לא סותרגלידת לימון
עצמך יכול להשתנות,
אבל לא יודעת עם תגידי לעצמך כאלה מילים זה ממש יעזור לו להשתנות
הגיוני ואת צודקת.נחל
אבל באלי היום להעלם
נמאס לי לעבוד על עצמי, נמאס לי לבלוע הכל
אבל תודה לך יקרה
נמאס לי לעבוד על עצמי, נמאס לי לבלוע הכל
אבל תודה לך יקרה
להעלם מעצמך או מהעולם?גלידת לימון
מהעולם.נחל
אבל גם מעצמי זה טוב. למרות שאני נעלמתי לעצמי כבר שנתיים.
אז זה לגמרי אפשריגלידת לימון
לפחות לזמן קצר בכל יום
זה לא חכם להעלם לעצמי.נחל
אני תקועה.
אני רוצה להעלם מהעולם. שלכם, כעולם, יהיה טוב יותר.
אני רוצה להעלם מהעולם. שלכם, כעולם, יהיה טוב יותר.
תעלמיגלידת לימון
תתעלמי מכולנו
תברחי לים
תסעי לצפון
תקפצי לחול
לנו, כעולם, נחמד ביותר כרגע שאת קיימת
זה לא להעלם באמת אבל.נחל
וקדחתי לך, סליחה..
זה קצת כןגלידת לימון
זה לתת לעצמך מרחב נשימה של כמה רגעים
את לא, זה בסדר.
אני סתם ניצלשתי לך בערך
להעלם לגמרינחל
זה למות בעיקרון
לא להיות קיימת....
לא להיות קיימת....
ואז נכנסים לשאלהגלידת לימון
האם מוות באמת מעלים?
אולי הוא מעלים רק את הגוף הפיזי אבל לא אותך ממש?
לפחות לא ארגיש מצפוןנחל
לא ארגיש בכלל
את מקווהגלידת לימון
את לא יכולה לדעת
אנחנו לא יודעים כלום על המוות אז שזה יהיה התקווה שלנו זה קצת הזוי
אופ את צודקתנחלאחרונה
ימ''ל
אוף.
לבד אני לא מצליחה,טוב נו..
מישהו יכול לתת לי הסבר אחת ולתמיד למה בדידות זה ככ נורא?
למה זה צריך להיות נורא?במבה.
כל דבר יש בו מין הטוב ומין הרע תלוי לאן וכמה את מנתבת אותו.
זה בכמות מוגזמת.טוב נו..
אני יודעת ומרגישה שזה רע. רק לא מצליחה להפנים.
הממ.במבה.
(יודעת ומצליחה עושה לי אסוטיציה של לב ושכל
)
אם זו כמות מוגזמת פשוט תפחיתי מהבדידות.
בנא לא יכול להיות לבד כי סביר להניח שהוא יתחרפן.
יותר מידי עם אנשים גורם ליצר מסכות ותלות בהם
צריך משהו באמצע.
(בהצלחה לך)
)אם זו כמות מוגזמת פשוט תפחיתי מהבדידות.
בנא לא יכול להיות לבד כי סביר להניח שהוא יתחרפן.
יותר מידי עם אנשים גורם ליצר מסכות ותלות בהם
צריך משהו באמצע.
(בהצלחה לך)
זו הנקודה.טוב נו..
שאני לא מצליחה להפחית. ואני לא רואה סיבה להפחית כי עם אנשים רע לי.
אבל גם בבדידות רע לי.
לכן אני מחפשת סיבה שתגרום לי לצאת משם.
מה רע לך בבדידות?במבה.
(בתור יצור חברותי למדי שנכווה מזה יותר מידי השנה, אני די נוטה לכיון הלהתבודד שנה הבאה.
לכן מוזר לי שרע לך בבדידות.
אנשים זה דבר רע שבנוי על אינטרסים ורצונות. יש יחידי סגולה אבל זה מה שהם יחידים. לא מצליחה למצוא סיבה לצאת)
לכן מוזר לי שרע לך בבדידות.
אנשים זה דבר רע שבנוי על אינטרסים ורצונות. יש יחידי סגולה אבל זה מה שהם יחידים. לא מצליחה למצוא סיבה לצאת)
אני לא יודעת מה, אבל רע.טוב נו..
(אני גם הייתי חברותית למדי בשנה שעברה, ולכן בשנה האחרונה התבודדתי כל הזמן, ממליצה על זה לגמרי אבל לא מידי הרבה.
יכול להיות שהאנשים הרעים [כביכול] הם בודדים, אבל הם כל הסביבה שלי.)
(אני לא יודעת מה את מכנה בדידות, אבל אני פשוט כ--ל היום לבד.
האמת שזה לא רק מרצון, זה קצת מאילוץ, פשוט לא באמת יש לי חברות.)
את מצליחה לומר מאיזה בחינה?במבה.
כלומר,
רגשית-שאת מרגישה לבד ואין לך אף אחת וכדו
או פיזית-שאת רוצה לשתף מישהי באיך עבר עלייך היום ואת לא מוצאת אחת נורמלית וכד
או יותר מדויק יהיה לשאול איפה את נתקלת בזה יותר
(סורי אם אני פולשת לשדות לא לי. אם זה לא מתאים אל תעני.)
(יכול להיות שהאנשים הרעים [כביכול, כן.] לא באמת רעים אלא פשוט דואגים לעצמם שלא יפגעו.
ו..מה את מגדירה בתור אנשים רעים?)
(בדידות מוגדרת להמון דברים אבל עכשיו ספציפית אני מכוונת ללבד בתוך הביחד. נראלי את מכוונת ללבד בתוך הלבד. תקני אותי אם אני טועה.
כרגע אני שואפת להיות עם כולן אבל לא להיות קשורה/תלויה למישהי. לדעת להסתדר גם אם אין בנא איתי.)
ו.. דבר אחרון; את חושבת שיש דבר כזה חברה אמיתית?
יצא לי מבולגן לא ברור וחסר צורה
מקווה שתביני.
זה מעניין, אף פעם לא חשבתי על זה ככה.טוב נו..
אני חושבת שגם וגם.
(יכול להיות. אני לא מגדירה אנשים רעים, אבל כאלו הם בני האדם, בגדול, לא התכונתי למשהו מסויים כשכתבתי את זה.)
(כן, התכוונתי ללבד בתוך הלבד.)
אממ.. אני חושבת שיש דבר כזה, אבל הוא מאד נדיר.
הממ.במבה.
(יש משהו נכון בלא להגדיר. לא מכניס לתבניות.)
לא מאמינה בזה.
זה שקר.
כל פעם אני חושבת שיש לי את זה ומתאכזבת.
עכשיו אני אפילו לא מנסה לפתח ציפיות.
למרות שתכלס ציפיות יכולות להחזיק אנשים בתיפקוד.
אבל גם להפיל אותם.
בהצלחה בלמצוא את המקום שלך
בסוף זה יקרה. השאלה מתי..
לא מאמינה בזה.
זה שקר.
כל פעם אני חושבת שיש לי את זה ומתאכזבת.
עכשיו אני אפילו לא מנסה לפתח ציפיות.
למרות שתכלס ציפיות יכולות להחזיק אנשים בתיפקוד.
אבל גם להפיל אותם.
בהצלחה בלמצוא את המקום שלך
בסוף זה יקרה. השאלה מתי..
..טוב נו..
זה מה שאמרתי, זה לא מה שחושבים, זה נדיר מאד.
לי אני לא מאמינה שיהיה.
תודה!
..במבה.אחרונה
אין על מה.
תודה לך. עזרת לי לעשות קצת סדר בבלאגן הזה שיש לי בראש.
תודה לך. עזרת לי לעשות קצת סדר בבלאגן הזה שיש לי בראש.
החיים טובים.טוב נו..
אבל לא החיים שלי.
אלוקים.פה לקצת
רק שתדע, זה לא מצחיק אותי.
בכלל.
בכלל.
מה איתך גברת?פה לקצת
אתמול התלבטתי אם לשלוח הודעה והחלטתי להניח לך לנפשך
אל תניחי לי. אף פעם.משתדלת יותר
תורי לשאול מה איתך
שלא תדעי מצרות פה לקצת
ספרי לי עליהן?משתדלת יותראחרונה
מה הוא עולל הפעם?משה
(גם אצלי הוא עולל כמה דברים השבוע, ככה זה)
הוא מאתגר אותיפה לקצת
הוא עוד לא קלט שהתעייפתי מהאתגרים האלה
אוי. מתאים לו.משה
\שעות של אמת.
אוף. מבינה כל כך.
אני לא מאמינה שאני צריכה לכתוב את עצמי בנושא הזה.נחל
עד אמצע השישית הייתי הילדה הכי בטוחה בעולם.
בטוחה במי שאני. בדרך שלי.
עד אמצע השישית הייתי הילדה הכי רגועה בעולם.
זאת שעטופה בחיבוק ההורים, חיבוק החברות. בכללי, בחיבוק.
מכירים את הילדה הזאת שתמיד אהובה (גם כשאומרים עליה שהיא סנובית. וגם שיש לה בנות שפחות מתחברות למי שהיא)? זאת שאפילו ידועה בשכונה? זאת שאנשים גדולים מבקשים ממנה דברים? זאת שסומכים עליה בעיניים עצומות? כזו הייתי.
אבל, הייתי.
כלפי חוץ, אני אותה אחת.
אבל בפנים? בואו לא נדבר על הבפנים. או שכן כי כמה אפשר לכלוא את הכל?
באמצע השישית קרה את מה שקרה ומאז, המסכת הנוראית הזו פשוט לא נגמרת. אז נכון, הדברים התרככו וזה השתפר. אבל בלב שלי יש חורבן.
פעם נאמר בקול, ולרוב מתחרב לו הכל בשקט. בשקט מחריש אוזניים.
מאמצע השישית אני כבר לא בטוחה בדרך שלי. לאחרונה זה קצת החריף.
מאמצע השישית אני נאבקת, יום יום.
מאמצע השישית פתאום הבנתי כמה נוראי זה לריב. עם. ההורים.
מאמצע השישית אני מתחבאת. מעצמי.
מאמצע השישית אני מנסה לזעוק, והקול נותר תקוע.
מאמצע השישית אני פשוט לא אני.
אני חושבת שייעשה לי טוב להעלם.
אני רוצה להעלם, להתאדות.
אני רוצה לא להיות קיימת.
אני רוצה להפסיק לכאוב, לטעות, להיות נושאת המצפונים הכי טובה בעולם.
תשנאו אותי גם.
זה יקל עליי בהכל בעיקרון.
אני אברח
אני אתעלם
אני אשנא אתכם גם
גם אותך אני רוצה לשנוא, לא תמיד מצליח
ואני מעריכה אותך, איש קטן
כל כך
אבל
אופ
..טוב נו..
אם אתה בודד
תדע שזה בסדר,
יש כאלה שיתכחשו לזה לעד
יש כאלה שיגידו שאני סתם עוד אחד,
לפעמים אדם צריך פינה משלו,
לשכוח את הכל ואת המסיכה שהוא שם על עצמו
במיוחד,
לפעמים אתה שוכח מי אתה באמת,
עד שאתה לא לבד,
וכשאתה כבר לבד
אתה מרגיש כל כך לבד
שזה כבר לא משנה,
אפילו אם יבואו וינסו להקשיב
אתה לא תתפלא אם הם לא יבינו שום דבר,
אתה תנסה להסביר במילים אחרות
עד שתתייאש ותגיד שאתה בסדר, זה עבר.
הכל כל כך מריר,
מלא בהעמדות פנים,
מלא בשחצנות של חוסר ביטחון,
מרגיש בשיגעון,
אני לבד,
מדבר לעצמי,
נכון,
אבל אני לא משוגע,
אני פשוט היחיד שמבין את עצמי,
עובדה.
אני כבר לא מזהה את עצמי במראה,
מחפש בחורה
אבל שוכח מה אמרתי לה בפעם הקודמת
ושוב,
חוטף סטירה.
מה נהיה איתך בן אדם
אתה עדיין מנסה להיות אגדה?!
רד מזה,
אתה לא שווה אגורה,
אתה לבד עכשיו,
בא נהיה אמיתיים לשניה,
אתה והשריטות שלך.
נמאס לי מזה,
נשבר לי מהשגרה,
מנסה להסביר לעולם,
שיעצור דקה.
מין צעקה חסרת קול,
עמעומה,
אף אחד לא שומע,
כל אחד עסוק בלהיות מישהו אחר,
אה?!
בודד,
אתה והכתיבה,
שורד את הכל באהבה,
אני יודע שמחר אני אקום
אדביק חיוך
ואחזור כאילו כלום לעבודה.
החיוך הופך עקום מיום ליום
משנה לשנה,
להיות בודד זה לא אומר להיות פיזית לבד,
אלא לדבר לאנשים שלא מקשיבים לך,
וזה לפעמים מצחיק כמו בדיחה,
לפעמים קצת עצוב כמו פרידה.
הבדידות היא מקום נעים לבקר בו
אך נוראי לגור בו,
אמר החכם ממני,
אה?!
ואם אין אור בקצה המנהרה
תן מכה,
אז תשבור את הקיר
ותראה אותו מבצבץ מהרצפה,
הקיר מסמל את הבדידות
והמכה את הקטע הזה,
לא יותר.
אם אתה בודד,
זה בסדר חבר,
עכשיו אתה יכול לנגב ת'דמעות
ולקום ולכפר,
על כל הזמן שלא היית בסביבה.
זה החיים,
לטוב ולרע,
אנשים משחקים תפקידים,
תשתדל למצוא תפקיד שהכי דומה למי שאתה,
אם אתה בודד,
תדע שיש עוד כמוך שם
שמחפשים אהבה
אם אתה בודד תדע,
הקטע הזה בשבילך.
פתאום אני פחות מסכימה עם זה.טוב נו..
בדידות זה *לא* טוב! בכלל.
אה חשבתי שאת כתבת. וואו*בננית*אחרונה
לעזאזלגלידת לימון
אני יודעת את זה
אין צורך לעדכן אותי בכל 2 דקות
182
יש דבריםימ''ל
שכשהם קורים הם פשוט מרוקנים אותך, שואבים ממך כל טיפת כוח ומשאירים אותך ללא יכולת/רצון/ידע איך להמשיך הלאה.
אני בנאדם חזק (אני חושב), וגם עברתי לא מעט, צריך משהו מאוד מאוד משמעותי כדי לרוקן אותי. אבל כשזה כמה דברים ביחד - גם דברים לא מאוד מאוד יכולים. לא נורא, עוד כמה שעות נתאפס בחזרה.
אהימ''ל
ולמוזיקה יש יכולת ריפוי קסומה. מוגבלת ותחומה (היא לא באמת מרפאה, יותר מעודדת ומסייעת למערכות הריפוי הקיימות - הטבעית והבחירית) אבל מחוללת פלאים.
נ"ב
בא לי להתנסח מוזר היום. זכותי 
(זה לא מוזר)פסידונית
הנהימ''ל
עכשיו קרה עוד דבר אחד (עשיתי לעצמי בטעות פדיחה בפורום די רחב). אבל מה? אני אמנם ביישן אבל ביחס לדברים שכבר קרו זה דבר קטן אז עכשיו זה דווקא כמעט ולא מזיז לי.
הנה, מצאנו בזה גם יתרון. 
בהצלחה צדיק..הלהבה והברוש..
אהבתי את מה שכתבת על המוזיקה
תודהימ''לאחרונה
אבל פעם התעלמתי ממנו בכלל, ואחר כך למדתי שזה לא נכוןמשה
ושיש לו משמעות גדולה משרציתי להאמין פעם.
לא צריך להתעלם ממראה חיצוני.נחל
להפך; צריך לאהוב את המראה שלנו.
להתחבר אליו
אבל זה לא הכל.
אנחנו מעבר למראה חיצוני.
להתחבר אליו
אבל זה לא הכל.
אנחנו מעבר למראה חיצוני.
יש כאלה שלא אוהבים את המראה החיצוני שלהם או אדישים אליומשה
גילוי נאות: הייתי פעם בקטגוריה.
אנחנו הרבה מעבר.
אבל הבנת שזה לא טוב.נחל
וגם אני הבנתי שזה לא טוב.
חיבור אל המראה החיצוני משפר פלאים את חיבור אל העצמנו הפנימי.
חיבור אל המראה החיצוני משפר פלאים את חיבור אל העצמנו הפנימי.
נכון. רגע - הייתה לך תקופה כזו?משה
או שזה רק מנסיון של אחרים?
(שלחתי לך מסר)
נראלי לכל אחד יש תקופה שהוא פחות מחובר אל עצמו.נחל
תמיד אפשר להיות רזים יותר
יפים יותר...
(עניתי לך)
יפים יותר...
(עניתי לך)
אולי. יש כאלה שזה יותר משמעותי אצלםמשה
יש כאלה שזה אצלם תקופה וכאלה שלוקחים דברים יותר ללב.
(תודה, עניתי בחזרה)
אצלך זה היה משמעותי?נחל
חצימשה
העדפתי לבנות לי סביבה שבה זה פחות שיחק תפקיד.
כמו שאת רואה, כולם פה בגופן אריאל בצבע שחור.
כמו שאת רואה, כולם פה בגופן אריאל בצבע שחור.
אבל זו לא בריחה?נחל
אתה גאוני.
ברור שזה בריחה. אז מה? זה עובד...משה
זה היה הרבה יותר עבודה קשה מאשר גאונות. זה לא כמו היום שהכל קל יותר בסדרי גודל.
דברים היו באמת קשים אז.
זאת בריחה. וזה מבאס לברוח.נחל
אבל בניתי לך אימפריה כאן.
אני לא מצליחה להגדיל אבל
אני לא מצליחה להגדיל אבל
לא תמיד זה מבאס. לפעמים זה האופציה הטובה יותרמשה
העיקר שטוב לך עם המקום שהגעת.נחל
גאד איזה ניקים היו פעם 
למה פעם? רובם עדיין פה.משה
לא מזהה ניקים ברשימה..נחל
האמת שבתמונה הזו הם באמת לא נמצאים בכינויים האלהמשה
אבל כבר יצא שגיליתי כינוי חדש ולאחר מחקר קצר הסתבר שהוא כינוי ישן שהחליף אווירה (למשל, התחתנה, נולד עוד ילד, סיים תואר).
זה מגניב להיות זקן הפורום. נחל
לא בטוח שאתה הזקן.הלהבה והברוש..
הוא הקים את הפורום. זה מספיק.נחל
אולי זה קשור לשוני בין נשים לגברים?הלהבה והברוש..
(אצל נשים זה יהיה יותר משמעותי מגברים)
ולא, אני יודע שגם אצל גברים זה יכול להיות משמעותי,
פף
אצל נשים יחס לגוף יותר משמעותימשה
בעיקר בגלל העובדה שאין שום דרך להתחמק ממנו.
אצל גברים זה משחק תפקיד אחר ובעיקר אפשר להתחמק ממנו יותר בקלות עד רמה מסויימת.
אצל גברים זה משחק תפקיד אחר ובעיקר אפשר להתחמק ממנו יותר בקלות עד רמה מסויימת.
איזה תפקיד אצל גברים?הלהבה והברוש..
אנחנו בני אדם. אנחנו בשר ודםמשהאחרונה
הוא.אני לא
חשבתי שלא אחזור לכתוב כאן.
הוא אולי שונא אותי.
והוא סובל ממני.
הוא נפגע ממני כי אני מדברת אליו לא יפה ליד הילדים.
לדעתו זה שאני חוצפנית ועזת מצח גורם גם לאחים להיות כאלה.
מה הכי כואב?!
הפסקתי להתרגש ממנו.
כבר לא מזיז לי כשהוא נחנק מדמעות בגללי.
מיליון פעמים אני בכיתי בגללו והוא אפילו לא הסכים להבין שהוא טעה ולהתנצל.
הוא ראה אותי בוכה מכאב, מתסכול והמשיך בשלו.
אני חצופה. והייתי אמורה למות מזמן.
ההורים שלי בסוף יתגרשו בגללי.
אני יודעת שזה מרחף באוויר מאז המריבה האחרונה שלי איתו.
מאז הוא לא כל כך מדבר איתי.
מסכן. באמת. אוף
באיזו זכות אני נשארת בבית ומחריבה את המשפחה?!
באיזו זכות אני נשארת בבית ויורקת להם בפרצוף על כל מה שהם נותנים לי?!
שיעיפו אותי. שיזרקו אותי לעזאזל. שלא יתנו לי להישאר בבית עוד דקה.
לא מגיע לי שיאהבו אותי. ושיתנו לי. ושידאגו לי.
אני ילדה רעה ואכזרית ואגואיסטית ומעצבנת וחוצפנית ומטומטמת.
אני שונאת אותי. וכואב לי מאוד.
אני רוצה שהמצב יהיה אחרת.
אבל הוא מטומטם.
אני לא מצליחה לשנות את המצב.
יש לו בעיה בשכל שאני לא מצליחה לעכל ולהשלים איתה.
אולי עדיף שאמות.
יבכו עליי שבוע.
יצטערו עוד חודש וימשיכו הלאה.
כל עוד אני כאן זה סבל מתמשך בשבילם.
(אם מישהי (או מישהו) מזהים אותי, בבקשה אל תכתבו את זה על גבי הפורום)
הוא אולי שונא אותי.
והוא סובל ממני.
הוא נפגע ממני כי אני מדברת אליו לא יפה ליד הילדים.
לדעתו זה שאני חוצפנית ועזת מצח גורם גם לאחים להיות כאלה.
מה הכי כואב?!
הפסקתי להתרגש ממנו.
כבר לא מזיז לי כשהוא נחנק מדמעות בגללי.
מיליון פעמים אני בכיתי בגללו והוא אפילו לא הסכים להבין שהוא טעה ולהתנצל.
הוא ראה אותי בוכה מכאב, מתסכול והמשיך בשלו.
אני חצופה. והייתי אמורה למות מזמן.
ההורים שלי בסוף יתגרשו בגללי.
אני יודעת שזה מרחף באוויר מאז המריבה האחרונה שלי איתו.
מאז הוא לא כל כך מדבר איתי.
מסכן. באמת. אוף
באיזו זכות אני נשארת בבית ומחריבה את המשפחה?!
באיזו זכות אני נשארת בבית ויורקת להם בפרצוף על כל מה שהם נותנים לי?!
שיעיפו אותי. שיזרקו אותי לעזאזל. שלא יתנו לי להישאר בבית עוד דקה.
לא מגיע לי שיאהבו אותי. ושיתנו לי. ושידאגו לי.
אני ילדה רעה ואכזרית ואגואיסטית ומעצבנת וחוצפנית ומטומטמת.
אני שונאת אותי. וכואב לי מאוד.
אני רוצה שהמצב יהיה אחרת.
אבל הוא מטומטם.
אני לא מצליחה לשנות את המצב.
יש לו בעיה בשכל שאני לא מצליחה לעכל ולהשלים איתה.
אולי עדיף שאמות.
יבכו עליי שבוע.
יצטערו עוד חודש וימשיכו הלאה.
כל עוד אני כאן זה סבל מתמשך בשבילם.
(אם מישהי (או מישהו) מזהים אותי, בבקשה אל תכתבו את זה על גבי הפורום)
ימ''ל
בדיוק אתמול תהיתי מה איתך. קיוויתי שזה שאת כבר לא כאן אומר שהמצב השתפר.
לא יודע בת כמה את אבל אם זה רלוונטי אולי באמת עדיף לחשוב על לצאת מהבית.
ציף
קראתי
רק להגיד שקראתי..
רק להגיד שקראתי..
פסידונית
אוי.
אני בטוחה שהם אוהבים אותך אפילו שקשה לך לראות את זה עכשיו
הורים הם הורים.
ואני בטוחה שאת משמחת אותם בעצם קיומך.
תודה לכם.אני לא
ימ"ל זה לא באמת מעשי מבחינתי לעבור עכשיו מחוץ לבית, מאלף סיבות. ככה שבינתיים אני תקועה בבית.
תודה ציף ופסידונית
תודה ציף ופסידונית
קראתי משהאחרונה
אם את מחפשת רעיונות איך להיות עם ולהרגיש בלי - יש לי קצת נסיון בזה ואשמח לעזור לצמצם למינימום את הבלגן אצלך.
--פרפר נחמד&
ריק ומוסתר.
בדיוק
בדיוק
ממש לא ריק וממש לא מוסתרהלהבה והברוש..
((פרפר נחמד&
לא הפורום
אצלי בפנים
אצלי בפנים
אוי. בהצלחה.הלהבה והברוש..אחרונה
עבר עריכה על ידי הלהבה והברוש.. בתאריך כ"ג באב תשע"ז 16:35
נמאס לי להיות אדם טפש נחל
מה נעשה שכולם ככה.. אם היית "לא טפשה" לא היית אנושית..נער גבעות מצוי
באלי להתאדות. אז חבל שאני אנושית.נחלאחרונה
אני רק פריקה. טוב?*כוכבית
ובסוף כן רציתי. לא ממש, התלבטתי כזה. יכלתי להציג אותי סטנדרטית ונורמלית ולחרטט מה שהיה רוצה לשמוע. אבל אין טעם, נכון? שלא יהיה מקח טעות או משו. אדם צריך לדעת לפני מי ומה הוא עומד. אני ממש מעריצה את עצמי. תדעו. זה מנוגד לחלוטין לקטע שלמדתי השבת על ענווה. אניי צריכה להתחיל ליישם מה שאני לומדת. לא עסק ככה להיות כחמור נושא ספרים. אבל הייתי ממש מבסוטה מעצמי איך אני קולטת אנשים ברגע וידעת לנחש מה הסגנון ומה ירצו לשמוע. מסכן. הפכתי עליו את העולם בערך. האמת שידעתי מהתחלה שזה לא מתאים אבל לא הצלחתי להבין למה הוא לא קלט את זה הוא היה בשוק נראלי הממתי אותו במצבורי ידע ששפכתי עליו אופ מסכן זה לא נעים במיוחד לגבר להרגיש נחות אבל לא יתה לי ברירה אתה מבין זה אני וזה אתה וזהו הייתי שלמה עם זה ולא היה אכפת לי מאוד אם הוא יגיד לא אני מאוד מבינה אותו אבל ההורים שלי משדרים כאילו הנורא מכל ארע וזה מדכא אותי וגורם לי לפקפק בחוכמתי אבל אני לא אמורה להתבאס כי ככה זה אופי זה אחד הדברים המשמעותיים ואין לי מה להתנצל או להתבייש על מי או איך שאני אני אחד היצורים המגניבים עלי תבל וחבל שלא יעריכו אותי די צורכי או ינסו לשנות או אופיי הנהדר והקסום אז למה בא לי לבכות כשאני מדברת עם הקול הלחוץ של אמא? ככה זה לא תמיד מתאים הראשון אז מה לא אמרתי שטויות סיפרתי לו מי אני מה לעשות שזה לא מתאים לו? הגיוני. לגיטימי. קורה. יכלתי להוריד אחרי הפגישה השנייה ולהוציא אותו מבואס ולא מבין ואולי פגוע ובחרתי לתת לו להחליט ולהבין בעצמו מה יותר טוב מזה אני מקסימה ונהדרת ולא עצובה בכלל.
בהצלחה, בכל המסע הזה..הלהבה והברוש..
חח תודה. לא ציפיתי שמישהו יקרא*כוכבית
עבר עריכה על ידי *כוכבית בתאריך כ"ב באב תשע"ז 13:07
אחרת הייתי טורחת לפסק, שיהיה לפחות מעניין לקרוא
באמת תהיתי לעצמי,הלהבה והברוש..
אולי את לא רוצ שיקראו, ואני סתם פולש לי..
לא, זה בסדר במודע זרקתי את זה במקום ציבורי*כוכבית
זרקת?הלהבה והברוש..
נראלי שמת יהיה מילה יותר מדויקת, לא?
אממ לדעתי לא,*כוכבית
כי לזריקה יש קונוטציה של היפטרות מנטל או משא, וזה מה שעשיתי
אהה,הלהבה והברוש..
ולהנחה יש קונוטציה של עדינות, כאילו זה משהו שביר,
ונראה לי שגם זה קצת שייך פה.
לו יהי כן.*כוכבית
(אבל בעצם, להבה, חצוף שכמוך,הלהבה והברוש..
מה אתה מחליט על דברים שאחרים כתבו)
(הוא לא חצוף. הוא מחווה דעה, וזה מעניין לשמוע את דעתו)*כוכביתאחרונה
אני צריכה מישהו להתחבא מאחוריו.נקודונת.
שישמור עלי מכל מה שקורה.
מכל הבלגן.
לא רוצה להיות שם. שמישהו יחליף אותי.
מכל הבלגן.
לא רוצה להיות שם. שמישהו יחליף אותי.
ואולי,חולות
אולי פעם אדע
מה? מי? איך?
להתקרב, באמת
נגד הזרם אל המקור
להיות אבל באמת
בלי מניעות
חכות שדגות בנהר
אותי
לכלוא.בתוך שממה
רוחנית
למצוא את הדרך.
הגיע זמן בחירה.
מה? מי? איך?
להתקרב, באמת
נגד הזרם אל המקור
להיות אבל באמת
בלי מניעות
חכות שדגות בנהר
אותי
לכלוא.בתוך שממה
רוחנית
למצוא את הדרך.
הגיע זמן בחירה.
אתה תדע. הוא ישנו וודאי.הלהבה והברוש..אחרונה
..נקודונת.
הלוואי ולפחות היה לי את מי להאשים.
להאשים בכלום שהגיע מעצמו.
מישהו לתת לו אחריות על כל הבלגן, שיתמודד איתו בעצמו. להוריד מעצמי אחריות.
אבל, אבל יש המון אנשים.
כל אחד הוסיף עוד טיפה, עוד נגיעה של רוע, עוד נקודה של כאב.
ואף אחד לא אשם.
והשאירו אותי להתמודד לבד, עם הטעויות של כולם.
טעויות קטנות שלא משפיעות כנראה.
אבל כן, הם השפיעו. מאד.
וכל טעות רק מוסיפה ומגדילה.
ובסוף, בסוף אני אשמה בהכל.
עם הכל אני מתמודדת.
בסוף הכל צריך לעשות בעצמי.
מי בכלל רוצה אנשים סביבי?
שמקשים. שמוסיפים.
להאשים בכלום שהגיע מעצמו.
מישהו לתת לו אחריות על כל הבלגן, שיתמודד איתו בעצמו. להוריד מעצמי אחריות.
אבל, אבל יש המון אנשים.
כל אחד הוסיף עוד טיפה, עוד נגיעה של רוע, עוד נקודה של כאב.
ואף אחד לא אשם.
והשאירו אותי להתמודד לבד, עם הטעויות של כולם.
טעויות קטנות שלא משפיעות כנראה.
אבל כן, הם השפיעו. מאד.
וכל טעות רק מוסיפה ומגדילה.
ובסוף, בסוף אני אשמה בהכל.
עם הכל אני מתמודדת.
בסוף הכל צריך לעשות בעצמי.
מי בכלל רוצה אנשים סביבי?
שמקשים. שמוסיפים.
|מתכווץ|הלהבה והברוש..אחרונה
בהצלחה..
לא מוצאת את עצמי.שעות של אמת.
נחנקת עם הכל.
נאבקת לקום בבוקר.
לשמור על שפיות.
בסופו של יוםפסידונית
ובתחילתו של לילה
האדם עצמו אחראי על החיים שלו
הוא צריך לעשות את הטעויות שלו לבד
ואיןלךאיןלך דרך לשנות את זה
רק לגרום לו לשנוא אותך
(אל תנסו את זה בבית)
#אנשים שקשה לי להאמין שקיימיםפסידונית
וגורמים לי להזדהות עם אנשים אחרים שלא הייתי רוצה להזדהות איתם.
וואו.
נכון. זה כלל די בסיסי אצלימשה
"זכותה לעשות את הטעויות שלה לבד".