משוגע זה ביחס למשהו, ביחס לנורמלי.
ואנחנו לא מכירים שום דבר אחר.
ולכן שום דבר לא משוגע והכל הגיוני בסך הכל.
משוגע זה ביחס למשהו, ביחס לנורמלי.
ואנחנו לא מכירים שום דבר אחר.
ולכן שום דבר לא משוגע והכל הגיוני בסך הכל.
בייחס לעבר
כי היה עבר ועכשיו יש הווה, כלומר יש רק 2 נקודות
ומי יקבע שהאחת היא הנורמה והאחרת היא סטייה.
ואם תאמר שהעבר ארוך יותר ולפיכך בעל משקל רבה יותר וחוצמזה הוא היה כאן לפני ההווה אז מגיע לו כבוד אני אענה שהוא עצמו מורכב מהמון נקודות שונות שבכל אחד מהם היה משהו אחר. אז לאיזה עבר אתה מתכוון בדיוק.
(לעבר שבו האינקוויזיציה פעלה או לזה שבו התחממו ליד מדוברת השבט שלא הייתה ערוץ 2 אלא אשכרה כמה עצים בוערים או סתם למאה הארבע עשרה שלא קרה בה שומדבר מיוחד)
אז אם העבר נקבע מאין סוף של נקודות הוווה שפג תוקפן אז אפשר ממש להכין גרף לכול דבר, עם עליות וירידות ברורות.
אבל האמת, העולם הוא עולם ואנחנו הפועלים בוא
העולם לא יכול להשתגע כי אם אנחנו
העולם לא יוכל להשתנות כי אם אנחנו
כמו כן הטוב והרע.
מאשר התפלגות נורמלית (זאת שנראית כמו פעמון)
מעניין יהיה לבדוק את זה.
אם זה יהיה קו לינארי, נוכל לומר שהעולם 'הולך ומשתגע'. לאיטו.
בגלל שהשיגעון הפך לנורמה
אבל הזקנים יודעים להגיד כמה שנחנו משוגעים כמו שדמע אמר, ביחס לעבר
פילוסופי.
אוף. שוב אותו סרט.
אני שופכת לה. בלי כוונה. והיא יודעת איך לקבל את זה ומגיבה לי בצורה שבאמת עושה לי טוב.
אבל אז אני עונה לה בציניות קרה.
למה?
למה זה תמיד ככה?
למה אני לא יכולה לעצור רגע, לחשוב על זה, ובקצת סימפטיה פשוט לענות לה ברצינות או להודות לה?
ולמה הציניות המגעילה הזו יוצאת לי ככה, בטבעיות, בלי שאני בכלל שמה לב אליה?
וזה לא שזה עובר בשקט. אחכ זה רק גורם לי לבעיות.
החל מבעיות עם המורה, (זה אמנם דיי שולי ואפילו כבר נגמר, אבל כן. זה פוגע.) ועד לבעיות עם כל מי שסביבי. כי מי רוצה לדבר עם כזה אדם?
ותכלס הם צודקים.
זה לא שאני לא מודעת לזה. כל הזמן מעירים לי על זה.
שאני צינית.
שאני יבשה.
שאני לא מזדהה.
שאני לא מתעניינת.
שאני לא אני של פעם. (לא, לא פעם של היסודי, פעם של שנה שעברה. של תחילת השנה הזו.)
שאני לא מדברת.
שאני לא כלום!
שאני פשוט לא אני!
וזה נכון.
השתנתי.
ולי כבר נמאס לחשוב על זה.
אז אולי הגיע הזמן שמישהו אחר יחקור את זה?! הרי בטוח יש לזה מניעים. בטוח שאני לא רעה מיסודי.
רגע, אולי כן?
אולי בעצם נבראתי בשביל להיות ככה, שונה, מוזרה ומעצבנת? אולי זה הייעוד שלי, ומי שזה לא מתאים לו ש*הוא* יתמודד?
זה צריך עיון.
אבל לא. לא יכול להיות שיש ברוא שהמטרה שלו שלילית.
ולא יכול להיות שאני חיובית.
זה אומר שאני צריכה להשתנות.
אבל למה להשתנות, לעזאזל? (למה ולמה, בשווא ובפתח.)
למה להשתנות? מה כן יהיה לי טוב? ואיך??
ולמה? הרי התדמית שלי כבר נוצרה. והיא של מי שאני עכשיו. (ממ.. של מי שהייתי עד שבוע שעבר.)
וזהו. תדמית קשה מאד לשנות. אם בכלל. ולא חבל שאעבוד קשה ואשתנה אם אצל כולם כשיאמר השם שלי תשאר קונוטציה שלילית? לא חבל שאעבוד קשה להשתנות וכשיראו אותי אצא צבועה, הרי אני אחרת?
נכון. בד"כ לא אכפת לי מה יגידו או יחשבו. אבל *זה* לא אותו דבר.
אוף.
ועד שהתחלתי להצליח.
הסופש האחרון היה מעולה.
בליל שבת אפילו אחותי באה אליי מוקסמת להגיד שהייתי מדהימה. ושהיה לי מצב"ר מעולה. ושאני הרבה יותר חמודה ככה. וזה למרות שהיו לי אלף סיבות להיות אחרת.
והיא צדקה.
גם אני מרגישה ככה. ואולי גם היה לי כיף ביום שיש. למרות שממש קשה להאמין ש-לי-היה-כייף-בכזה-יום שישי.
אבל כן.
וזה נגמר.
כי אני לא חושבת מה אני עושה.
כי אני מתנהגת מזעזע.
כי אני שמה לב רק לעצמי.
כי אני חופרת!!
וכי אני אני.
אני פשוט אני.
ו'אני' הזו היא בן אדם נורא.
והיא מאד רוצה להשתנות. ולא להיות כזו.
אבל היא איבדה את זה. כי זה לא הולך לה. וכמה היא יכולה לנסות?
וזה מעצבן וקשה.
אז כתבתי.
זהו.
ותודה (רציני!) למי שקרא את זה. אם יש מישהו כזה.
אוווף אני רוצה לבכות!! אבל איך עושים את זה???
קראתי.. 
אין לי מה לומר.. רק שבסוף הכל יהיה טוב! בע"ה
קודם היא לא השתנתה ברגע, קודם לקח לה בערך חצי שנה.
אני צריכה לשנות, כי בחיים אני צריכה להיות בסביבת אנשים ובמצב הנוכחי אני לא יכולה.
תודה.
אם זה היה חצי שנה עד שהתרגלו לא יתנו לזה להתחלף. הם פשוט מעגלים פינות וחושבים שזה אותו דבר.
לא ממש הבנתי את החלק השני..
אגב, בקשר לחתימה שלך- זה לא הפוך? בגלל שאתה בן אז המילה סביון, ולא בגלל שסביון זה זכר אז אתה בן?
את יותר ביינישית מביינישים. אז - חסורי מחסרא והכי קתני: סביון זו מילה בזכר. אי לכך ובהתאם לזאת הייתם אמורים להבין שאני בן ולא לפנות אלי בלשון נקבה.
לא חושבת שאני מפחדת. לא רואה כאן משהו לפחד ממנו. הפוך, מה שאני עכשיו יותר מחשיש ממה שאני רוצה להיות.
אבל לא הולך לי, וגם אם כן- זה יהיה להם ממש מוזר.
אני מנסה בינתיים.
לא מתגעגעת למה שהייתי פעם, ולא מאמינה שאתגעגע למה שאני היום.
אל תפחד. אני מחפשת לשמוע.
תודה.
אהה. הבנתי. (לא את הארמית, את הרעיון..)
כי רע
כשטוב לי שם זה רע
כי כובל.
מה עושים לעזאזל.
כי היא מורכבת.
דברים חכמים הם מורכבים.
אלו שתי אמיתות שמתקיימות בו זמנית.
למה עוד להתאים אותו?
אשליה של חיים?
הרסת לי את השרשור!
זה שרשור השעות היפות. מילא היית מחכה עוד דקה. 
כן, אני יודעת שפספסתי פעמיים.. בפתיחת השרשור ובתים עשרה עשרים ושתיים.. קורה.
אפשר להגיב פה רק בשעות נחמדות, להבא.
לא מחכה לדקות. אבל אם אני כאן. למה לא לכתוב.
וזה נחמד
אממ כן. משתגיד.
ועמוק.
בלילה יש ירח וכובים שמאירים את העולם באור עדין. וזה פלא בכלל, שהאור העדין הזה מחזיק את העולם כל כך הרבה שעות.
בלילה יש מחשבות בדרך כלל הם רק עושות חושך. חושך סמיך כזה. וזה חבל.
החבורה הזאתי חמודה ככ. אני אוהבת אותם אבל קשה לי איתם לפעמים. כי אני לא מוצאת בהם את עצמי באמת. הכל רדוד כזה, דיבורים וצחוקים ומשחקים וכלום. אבל אין מה לומר הם מתוקות אחת אחת.
המשכנו. בלילה יש מן ערפל שכזה. הכל לא ברור. אתה לא יודע אם בכלל אתה מתקדם. ולאיפה. הכי קל להרדם ולישון מתוך בכי. זו שינה טובה כלכך. אני כל כך אוהבת.
לילה זה חשוך. וחושך זה מפחיד.
אז שיהיה המשך לילה טוב לכולם!
הלוואי ויגיבו קצת
תשמע אהבתי 
זה יפהה
אבל האמת?! לא הכל אפשר לשנות בחיים. ויש דברים שפשוט ישארו ככה. נגיד אני לא יכולה להפוך את החבורה הזאת למשו יותר עמוק כי זה פשוט לא. וגם לא תמיד הלילה צלול. כי לרוב הוא פשוט לא.
אבל הגישה שלך יפה. מקווה בשבילך שתמשיכך בה. אולי יום יבוא וגם אני אאמץ אותה.. בינתיים אין לי כח לזה
תודה
זה היה חזק ממש עכשיו
בלילה אנשים לא מסתכלים עלייך והחנויות סגרורות ושותקות
רק אנשים מטורפים נמצאים בחוץ, אנשים משוגעים, כמוני
אני לא אוהבת אנשים נורמליים, הם לא יודעים לחיות, כל היום הם עושים רק מה שצריך כדי לחיות אבל בדיוק בלילה שזה הזמן שצריך לחיות הם יושנים-ככה זה הנורמלים
בלילה אין שמש ורוח נעימה נושבת, זה משחרר את כל המתחים מהיום המטורף שעבר
בלילה החיות נכנסות למחילות, וגם האנשים הנורמלים כל אחד במחילה שלו
אבל אני בוחרת לחיות
זה יפה
אהבתי את הכתיבה
" אני לא אוהבת אנשים נורמליים, הם לא יודעים לחיות, כל היום עושים רק מה שצריך..
אבל אני בוחרת לחיות"
אין ספק. לילה זה דבר יפה וגם עמוק. אבל עומק יפה, וזה מה שיפה בלילה
שבזכותו מגיעים לעומק שבפנים
אני מסכימה איתך
וגם מה שכתבת מאד יפה ומעורר השראה, עובדה שגרמת לי לכתוב גם.
תמיד חשבתי מה יש יותר,
אנשים שמתים על עצמם
או אנשים שמתים מעצמם?
הלהפך גורם מחשבה, שמי שמת מעצמו בסוף ימות מעצמו...
אולי הם אותו אדם כי הם חושבים בצורה קיצו8נית מדויקת ואמיתית, אולי,
אולי סתם כי הם לא שפויים ולא מאוזנים, אולי.
באלי את לפני חודש.
או לחלופין לדעת מה יקרה ומתי כל זה ייגמר, כי כבר נמאס.
ולמה אני ככה שרק לפני כמה שעות בודדות עוד הייתי במצברוח טוב?
לעזאזלעזאזלעזאזל
נקודונת.אחרונהוזה קשה.
אדם שלא רק מקשיב, הוא גם מבין.
ונותן תחושה כזו
הלוואי ואני מבינה
לא משהו שאני יכולה לומר על עצמי
כלומר
הלוואי ואנשים לידי מרגישים שאני מבינה אותם
אני מנסחת אותי גרוע
די רע לי איתי
זה דבר נדיר
הלוואי על כולנו
עד כמה דיון 'ק' כביכול,
מכסה על מצוקות ככ קיומיות.
אז אתם,
תמיד תשימו לב לכאבים שמתחת לדברים,
יכול לחסוך המון, באמת.
וגם אם את מתעלמת ממני אני אוהבת אותי.
אפילו שאני יודעת שאת מחקה את המוגבלות שלי. אפילו שאני יודעת שאת יודעת שזה פוגע בי.
את מנסה לשבור אותי אבל לא ילך לך ,כי אני אמשיך להתנהג כאילו דבר לא קרה.
לונורא. לא נורא אם ציפיתי.
לא נורא אם התאכזבתי.
לא נורא אם בסוף לא נשאר מהאומץ דבר.
העיקר שאני מתה על עצמי ![]()