אם אתם מוצאים אותי אז תגידו לי, טוב?
אל תבכי על עצמך
את לא שווה את זה.
פתחתי דף חדש...או יותר נכון ניסיתי...
למה אני לא מסוגלת להמשיך שוב בחיי "החדשים"? למה אני כל הזמן חושבת על העבר?
למה אני מתנהגת כמו מטומטמת ולא לומדת לקח?
עברתי את זה פתחתי דלת חדשה וכנראה שכחתי לסגור אותה ...
המשכתי להתקדם אבל אני כל הזמן חוזרת אחורה...מציצה לעבר...לא מסוגלת להתנתק...
הוא רודף אותי ביום ובלילה וחוזר אליי תמיד בזמן הלא נכון אני אדע מה הדרך הנכונה אבל אני בכל זאת
אחשוב ואתלבט מה לעשות...האם להתנהג כמו שקד של לפני שנה או שקד של עכשיו..
למה אני לא מסוגלת פשוט להמשיך? אני הרי יודעת מה טוב ומה נכון...אז למה?
http://www.pixiesoft.com/flip/
tbh rumv kf,uc x,o x,o kf,uc x,o x,o x,o
thi kh nv kprue ucfk zt, vas
mrhl nert
tbh rumv kjhu, njsa
)ctn,? kt brtv kh(
kt' tphku cfkk kt
tbh x,o tunr, ayuhu,
t; tjs kguko kt hert t, zv ucfk zt,
vkuuth ugfahu nhavu cguko vhv bu,i jhcue knhavu tjr
mrhl kasl chbhvo
tbh npjs, kvrux
knv tbh fu,c, cf,c x,rho? fh tbh nyunyn,
vh' tpar kekk ut; tjs kt hrtv
ckv ckv ckv
tbh kt ctn, husg, kekk
kkkkkkkkkkkk
kv kv kv kv kv vut mkhk c,ul nhkv
tbh rumv kmko ukmko gs a,,ghh; vnmknv
tck cachk zv tbh mrhfv nmknv
tbh rumv do knus rheus' kvhu, buac, ctuuhr
anhavu hdhs "tbh rumv k,, kl jhcue x,o ffv fh t, t,"
uatbh tpxhe kvhu, nyunyn,
tbh rumv kvmkhj csrl vjsav acjr,h kgmnh' kvmkhj kvmkhj kvmkhj
re kt kvhfak
ואני מתעקם בשביל נתיב שלא בחרתי
כדי להילחם להיות האיש שלא נפל
tbh nrav kgmnh khpuk ukt kv,geo t; pgo uzv nrdha kh jmh rg ujmh nuako
ha fzv scr jmh nuako cfkk?
tbh rumv knmut gcusv
tkl kgcus cch, nkui
go fx; atjxul
tebv
kt husg, nv tebv/ ha kh cfkk knh kebu, trnui?
utbh do cfkk kt rumv kgcus cch, nkui
tbh rumv kgcus cjbu, vxprho vzu ukbxug tkhv fk huo ccuer ukjzur cmvrhho
ukt kvhu, jhhc, kch, vzv
tbh rumv kbxug khruakho ckh k,, shi ujacui ktnt
udo kt k,nr
futc kh vrta/ tbh tnahl cghxuehh
,usv aveac,o uhuo bgho
)to nhavu ert' tbh tanj ksg,/ vh' tukh tbh tphku ngbhhb, nhavu(
אין כמו הטיפשות של יעל שתדעו לכם
לפעמים אני מגיעה ליאוש ככ עמוק עד שאין לי כוח להמשיך אני יכולה להעביד את עצמי באכזריות כדי שאני לא אגיע שוב למצב של יאוש ואין לי פתרון כי כשאני נכנסת ליאוש אני מתחילה להבין כמה רוע יש בי כשבעזרת מילים אני מנסה לצאת ממנו אבל איזה מילים? מילים שמעידות על כך שיש בי רוע והרוע הזה שמתגלה בזמנים הכי קשים לדעתי מעיד על משהו אמיתי ואז אני חושבת על זה שיש בי רוע מה שמעמיק את היאוש שלי ולא נותן לי שום פתח מילוט עד שמישהו יבוא ויוציא אותי בעל כורחי בדרך לא נעימה בדכ ...
אתם, החמודים שניסו לשווק לי את greenpeace, סליחה.
סליחה שהייתם נחמדים ואידאליסטים ונלהבים ומוכנים להתאמץ בשביל המטרה
סליחה שהזעתם בחום הזה של תל אביב והסברתם בלהט וניסיתם לשכנע בתנועות ידיים נמרצות
סליחה שעמדתם בשמש ודיברתם והסתכלתם בעיניים ואני ראיתי רק את הזיעה שנוטפת ואת המשקפיים ואת השיזוף ותהיתי איך למדתם את כל זה בעל פה ואיפה אתם גרים ובעיקר איך אני לא מאחרת לפגישה בלי להיות לא מנומסת כלפיכם.
סליחה שהייתי מהמבוגרים חסרי הסבלנות שקוטעים באמצע ואומרים 'מצטער, אבל אני ממש ממהר. מצטער.'
ואחר כך אומרים 'אני אחזור לפה מאוחר יותר ונדבר' למרות שהם יודעים שלא.
סליחה.
אני ממש מקווה שתצליחו. מגיע לכם.
ואתה, הנער מהאוטובוס שהניע את הראש כל רגע בלי שליטה עד שאפילו אני התעייפתי
עם המבט המתנצל והמתריס ביחד
הלוואי שיכולתי לומר לך כמה מילים בלי שזה יהיה מוזר
הלוואי שהיה לי את האומץ
שתדע כמה אתה אמיץ וכמה אתה חזק וכמה אתה בסדר
וכמה אתה לא צריך להתנצל וכמה מגיע לך מחיאות כפיים
שאתה מצליח לחיות עם הגוף הבוגדני הזה ולשרוד כל דקה, כל תזוזת ראש לא רצונית ולהמשיך לשבת.
שאתה לא צריך לברוח ממבטים
שאני רוצה נורא שיהיה לך טוב
וזהו.
חזרתי הביתה.
אני פשוט לא יכולה כבר איך משהו יכול להיות בטוח שמשהו נמצא שם בשמיים .
היא ממשיכה לדבר היא לא סותמת היא חופרת היא מעצבנת
יש את האנשים האלה שתמיד מצליחים לגרום לאנשים להיות סביבם, אלא שמשיגים מה שהם רוצים
ויש את האלה שגם מסובבים סביבים מלא אנשים אבל לא שומרים איתם על קשר, ובסוף הם נשארים לבד
האנשים מהסוג השני ממש טיפשים, והם יותר דומים לאיך שאני מתנהגת
מוזרה העקביות המוזרה שבמוזרות
יוצאת הדופן באופן מפתיע
עקבית באופן נאמן למוזרות
לעולם לא סוטה ממסלולה הסוטה מגדר הרגיל והעולם
תמיד שונה ומיוחדת מיותרת ורגילה כשלעצמה
ותמיד תמיד
קצת מוזרה
וקצת אהובה
שורט לקרוא אותך.